רכיבה ביער להב
טיול אל חורבות עתיקות, מרבדי פריחה, מוזיאון לתרבות הבדואים, וגם מפגש לא צפוי עם כלבי גישוש משטרתיים ביער להב שבצפון הנגב.
טיול אל חורבות עתיקות, מרבדי פריחה, מוזיאון לתרבות הבדואים, וגם מפגש לא צפוי עם כלבי גישוש משטרתיים ביער להב שבצפון הנגב.
בירדן מספר שמורות טבע שנועדו להגן על עולם החי והצומח. שמורת הטבע בשומרי שנמצאת באזארק הוקמה בשנת 1975 על ידי החברה להגנת הטבע הממלכתית של ירדן. בשמורה אחד עשר סוגים של בעלי חיים (למשל: יעלים, חמורי בר, יענים ועוד) וכן מיני עופות וציפורים נודדות.
בצפון המרוחק של הארץ נמצאת Umm Qais וחולשת על האזור שסביב הכנרת. בעבר היתה העיר אהודה על ידי הרומים בגלל מעיינותיה החמים והתיאטראות, אך עם הכיבוש האיסלאמי התדרדר מעמדה.
ים המלח, 392 מטרים מתחת לפני הים והנקודה הנמוכה ביותר בכדור הארץ, בולט ביום ובלילה בנוף היבש והמוזר המקיף אותו. מתחת לפני המים נמצאות, כנראה, הערים התנכיות סדום ועמורה, אמונה אשר נתנה לו את שמו הערבי - Bhar lott.
העיירה נמצאת בין ההרים והדרך אליה עוברת בין הרים גבוהים ויערות, בנוף נהדר. העיירה עצמה לא גדולה והיא מקסימה. כל הבתים נמוכים קומה, המוני מקדשים שניתן ללון בהם והמון ירק ועצים. בעונת הסתיו העצים עומדים בשלכת אדומה כתומה מרהיבה. הלנים במקדש יכולים להשתתף בתפילת הבוקר (בשבע!!) ולהנות מארוחת בוקר יפנית צמחונית הכוללת מרק מיסו, אצות ואורז, כופתאות טופו וירקות מוחמצים.
העיר עצמה מקסימה. היא היתה עיר חשובה בימי הבינים והיא מנסה מאוד לשמר את המורשת העתיקה. יש בה רובע סמוראים ורובע גיישות משומרים. את העיר חוצות תעלות מים קטנות, שהן תזכורת לרשת התעלות והחפיר שהגנו על העיר. היא ידועה בזכות הגן היפני שבה, שנחשב לאחד משלושת הגנים החשובים ביותר ביפן (Kenrokuen garden). אפשר גם לבקר בוילה שצמודה לגן, אשר נבנתה לכבוד אימו של אחד מעשירי העיר, והיא דוגמה טובה לבית עשירים יפניים מהמאות הקודמות (Seison Kaku). מול הגן הזה יש פארק גדול ובמרכזו טירה.
לקמקורה (Kamakura) קל מאוד להגיע ברכבת מטוקיו. יש שני חלקים לסיור במקום: אפשר להתחיל מהעיירה, לראות את הבודהה הגדול ומשם להמשיך לאזור המקדשים (במעלה ההר) או כמו שאני עשיתי- לרדת בתחנת Kita Kamakura, להתחיל במקדשי הזן ומשם להמשיך לכיוון העיר. הדרך אורכת פחות מחמישים דקות מטוקיו.
הנסיעה לניקו אורכת כשלוש שעות. יש שני אזורים שאפשר לטייל בהם בניקו אזור המקדשים ואזור המפל. אזור המקדשים, כשמו כן הוא- קומפלס של מקדשים צבעוניים ויפים. באזור המפל יש מן הסתם, מפל. יש גם אגם שאפשר לשוט בו בסירות (chezunji) ואפשר לטייל באזור. אני התפתיתי לנסוע לאזור המפל כי ראיתי תמונות של שלכת מרהיבה באזור, אבל לטבע יש קצב משלו, וחוץ ממפל נחמד ונסיעה נחמדה (לא זולה - 2000 ין הלוך וחזור באוטובוס) במעלה ההרים, כשקופים מלווים אותנו לצידי הדרך, אי אפשר להגיד שזו היתה חוויה מרשימה במיוחד. אפשר להגיע למפל עצמו במעלית, תמורת תשלום לא גבוה ואפשר גם לעלות ולרדת ברגל.
העיר נגסקי Nagasaki נחשבת לעיר הבינלאומית של יפן. זו אחת משתי הערים עליהן נפלו פצצות האטום במלחמת העולם השניה (השניה היא הירושימה).
נארה (Nara) נמצאת במרחק 45 דקות עד שעת נסיעה ברכבת מקיוטו. אפשר לטייל בה במסגרת יום טיול מקיוטו ואפשר גם ללון בה ואז להספיק את כל האתרים שהעיר מציעה. בכל מקרה, הישמעו לכל ההמלצות במדריכי הטיולים ואל תנסו להספיק את כל האתרים ביום אחד. זה פשוט בלתי אפשרי והיום יגמר במפח נפש אדיר, שבסופו תוכלו להאשים רק את עצמכם (מנסיון!).
לטאקיאמה (Takayama) הגעתי ברכבת מטוקיו, דרך נגויה. בסך הכל הדרך ארכה חמש שעות. כבר ברכבת שמחתי שהזמנתי מקומות ברכבת, כי הרכבת הלכה והתמלאה - רמז להמוני היפנים שעומדים לבקר בעיר יחד איתי לכבוד חגיגות הסתיו (9, 10 באוקטובר).
למיאג`ימה (Miya-jima Island) מגיעים באמצעות מעבורת מהירושימה. לרציף המעבורות אפשר להגיע בטראם ממרכז העיר, ואפשר גם לעלות על רכבת מקומית של JR שגם היא מגיעה לאותו מקום. הנסיעה ברכבת יותר מהירה מהטראם, שמהירותו תלויה בתחבורה ברחבי העיר. ההבדל הוא בין שעת נסיעה בטראם לבין חצי שעה ברכבת והעדיפות משתנה גם בהתאם לנקודה שממנה אתם נמצאים בהירושימה.
אגם חופסגול במונגוליה הוא האגם השני בגודלו בעולם ואפשר לצאת ממנו לטרק בן כמה ימים. יאיר יוצא למסע שמזמן לו, מלבד נוף יפה ומים קרירים עד קפואים, גם מפגשים מלבבים עם מקומיים ותיירים. הטרק מסתיים בעיירת המערבונים רנצ`לחומב, שם הוא למד על אורח החיים המסורתי.
במערב מונגוליה מרחבים אינסופיים של נופים פסטרוליים, ואפילו קהילה מקומית סמלית בעיירות וכפרים בדרכים הקסומות. אור מתחיל את המסע למערב במורל נמוך, לאחר נסיעה ממושכת עם 22 פליטי אולן בטור וקרב אימתני עם ארבה יתושים, אך הוא מתעודד ומשתעשע באמצעות שלישיה צרפתית ויוצא לכבוש את את טאבן בוגד ואולגי.
החבורה מחליטה לארגן טיול סוסים שונה ולא תיירותי, ומוצאת את עצמה (ואת הסוסים) שקועה בבוץ ביצות, נאבקת עם מזג האוויר, אך זוכה לפיצוי בדמות הנוף הנהדר. לאחר 11 יום בחיק הטבע מסתיימת חווית ההשרדות, בדרך חזרה לאולן בטור.
חלק שני ובו יסופר כיצד אחרי תלאות רבות שיחרר הצבא המונגולי את החברים העצורים: לאחר מחנה המתנה מגיע כתבינו לעיר אולגי, שם הוא וכתבו פוגשים את ה-FBI המונגולי, שלבסוף משתכנע לשחררם לחופשי.
שמואל מרחיק מפיי או לין לסיפו. לאחר מכן הוא פוגש בארמון השאן אדם חשוב, עימו הוא מנהל דיון ארוך על החיים במיאנמר מול אלו בישראל, שיחה שלא תשכח.
אזור מוסטאנג שוכן במקום מבודד ברכס הרי האנאפורנה בצפון נפאל. למוסטאנג היסטוריה ותרבות ייחודית, הנבדלים מאלו של המדינה וכמו כן זהו אזור שמציע את כמה מהמסלולים המאתגרים והיפים ביבשת.
חרל``פ נכנע לסקרנותו ויוצא אל מה שמוגדר ב-Lonely Planet כ-``השטח הגדול, הפראי והלא נגוע ביותר באזור הטראי בנפאל``. בפארק הלאומי ברדיה הוא עסוק בחיפוש דרוך אחר הנמר הבנגאלי החמקמק - היצליח במארב?
משפחת שפירא משלבת בין שני מסלולים מרהיבים באזור רכס האנאפורנה. בשמונה ימי הליכה חחברי המשפחה עוברים בכפרים רבים ומחפשים חמצן באוויר הפסגות.
הפלגים יוצאים לפוקרה, עיירה למרגלות רכס האנאפורנה, ממנה ימריאו לכפר גבוה בשם ג`מסום ויחלו בטרק בן תשעה ימים, שני תיקים שני פורטרים והרבה נוף ומצב רוח.
במדינה שידועה בזכות הרי ההימלאיה המושלגים, שפלת טראי מפתיעה ומציעה אלטרנטיבה טרופית לאוויר ההרים בצפון. עמקים, נהרות וחיות בר רבות ממתינות לטיילים באזור שיכול לספק כמה מהחוויות הבולטיות של הטיול בנפאל.
אסף צועד באחד ממסלולי הטרקים המפורסמים ביותר של נפאל, ובין מעבר הרים למעיינות חמים מספיק אפילו לחתן זוג אוסטרלים. הטיפוס והירידות גורמים לכאב, שנשכח לנוכח הטבע והנוף שנשקף מהפסגות.
אפרת נרגשת לצאת לטיול בשמורת לנגטאנג. היא מתעמתת עם האוויר הדליל והשיפועים החדים, נותנת כבוד לפורטרים ועושה יוגה בכפרי ההימלאיה.
לאחר בילוי בין ישראלים ממשיכה אפרת בטיפוס בטרק האגמים ומבטאת מחשבות על אוויר הפסגות. לסיום היא מעניקה מידע שימושי על המסלול.
הגעתי לנפאל כדי לטרק קצת ולהאריך את הויזה להודו. קטמנדו התגלתה כ``עיר אמיתית``, עשיתי יום כיפור באגמים הקפואים (שלא היו קפואים) וסוכות בסוכת בית חב``ד.
לטרק ג`ומסום יצאנו שתי משפחות יחדיו, טיסה מדהימה, כיף של ביחד, סבל מקטר, נשר ממרחק של מטר ונחיתה אחת ממש על הפנים. משפחת פלג מספרת על חוויה של טבע, כפרים ודרכים בלתי אפשריות שבסופם היא זוכה לפינוק גדול.
המשכתי ללכת בצל הרי האנפורנה, והפעם תחת האיום שבמפגש עם המורדים המאואיסיטים. עליתי לפון היל כדי לראות את הזריחה וכשירדתי זכיתי בראיון עם מאואיסט, וגיליתי שגם בכפר הררי נידח העט חזקה מן החרב. בהמשך אסף חוזר לפוקרה ומתחיל לחלום על הודו.
אני יוצא לבדי לטרק האנאפורנה (Annapurna), מבקש קצת שקט ומוצא נופים עוצרי נשימה של יערות מכושפים, גשרוני עץ תלויים מעל מפלי מים זכים, ומעל כולם הרים עצומים מכוסי שלג ומרהיבים ביופיים. תוסיפו לזה אספקה שוטפת של קרואסונים והחיים נראים יפים.
אוויר ההרים והנופים ממלאים את כתבינו גאווה. המעבר בין הכפרים מלווה לעיתים בקשיים שדורשים פתרונות יצירתיים. מהומות שמתקיימות בקטמנדו ופוקרה יוצרות חשש מלשוב אל העיר.