הקדמה למחוז שיאנג קואנג
מחוז Xieng Khuang, שממזרח לבירה לשעבר לואנג פראבאנג, הוא אזור מצולק ולמוד קרבות. בין הנופים הירוקים וכפרי שבטי ה-Hmong השלווים מתחבאים זכרונות מימים אחרים בדמות מכתשי ההפצצות העגולים וחלקי מטוסים ונשק הקבורים בשדות הבוציים. סביב מקום משכנה בעבר של בירת המחוז, שהפכה לאיי חרבות, נמצאת אחת החידות המסתוריות ביותר בדרום מזרח אסיה - מישור הכדים. במחוז זה מגיעים הרי צפון לאוס לשיאם, בפסגה הגבוהה ביותר במדינה, Phu Bia, בגובה של 2,820 מטר. מצפון לה משתרעת רמת Xieng Khuang המתנשאת לגובה 1,200 מטר, בה שוכנת הבירה הנוכחית של המחוז, פונסאוואן Phonsavan, ומסביבה מישור הכדים המפורסם.
בשנות המלחמה הסודית ספג אזור זה את רוב ההפצצות האמריקאית על מדינת לאוס, בשנות השישים הופצץ המחוז כמעט מדי יום. האמריקאים, במלחמתם נגד הכוחות הצפון ויאטנמים שברחו ללאוס דרך נתיב הו צ`י מין, הטילו פצצות על כל כפר ועיר במחוז מ-1964 ועד 1973, ורבים מהתושבים עברו להתגורר במערות שבאזור. במקביל, אימן ה-CIA האמריקאי את גברי שבט ההמונג ככוחות לוחמה קרקעים כנגד לוחמי צפון ויאטנם ומחתרת הפאתט לאו. בירת המחוז של אותם ימים, הנושאת את שמו - Xieng Khuang, חרבה בהפצצות, ועל כן הועברה הבירה לפונסאוואן ב-1975. בטיסה מעל לאזור תוכלו להבחין במכתשים העגולים המצלקים את הנוף, חלקם כבר מלאו מים וצמחיה המשווים להם מראה פסטורלי מטעה. עד היום פזורים מוקשים, פצצות טעונות וחלקי נשק רבים בשדות המחוז. באורח מפתיע, חלק מהם נאספו על ידי תושבי האזור ומשמשים כיום כפריטי ריהוט וקישוט בבתים.
כדים ומעיינות
האטרקציה המרכזית במחוז הינה מישור הכדים Plain Of Jars. בגובה 1000 מטר מעל פני הים, שטח עצום מנוקד כולו במאות כדי אבן ענקיים, המגיעים עד גובה 2.5 מטר, ולמשקל של עד טונה. איש אינו יודע מניין הגיעו הכדים, מי יצר אותם ולמה שימשו. גם מקור האבן ששימשה לבניית כדי הענק אינו ידוע. מספר סברות טוענות כי הכדים שימשו לקבורה, אולם באגדות שבט ההמונג המתגורר במחוז קיים הסבר משעשע יותר לקיומם של הכדים - האגדה מספרת על מנהיג אכזר ורע-לב בשם צ`או-אנקה ששלט באזור ביד רמה, עד הגיעו של מלך גיבור מדרום סין, קון צ`ונג, שנלחם בו וכבש את המחוז במאה ה-6. לרגל הניצחון פקד המלך על בניית הכדים ששימשו להכנת משקאות אלכוהולים מאורז מותסס למסיבת הניצחון הגדולה. האזור טרם נחקר כראוי, הן בגלל המלחמות והקרבות שהתרחשו כאן בשנים האחרונות, והן בשל התחמושת הרבה הפזורה עדיין באזור. רבים מהכדים נפגעו בהפצצות האמריקאיות במלחמת ויאטנם, הקטנים שבהם ניגנבו מהמקום. יש לקוות שעם השקט היחסי השורר באזור בזמן האחרון יתקיימו חקירות ארכיאולוגיות יותר מקיפות במישור הכדים, בהן אולי נוכל לקבל תשובות על השאלות והמיסתורין האופף את המקום.
הכדים מפוזרים במספר אתרים באזור פונסאוואן, הגדול שבהם הוא אתר מספר 1 הידוע בשםThong Hai Hin כ-15 ק"מ מדרום מערב לעיר. באתר זה 250 כדים, ביניהם הכד הגדול ביותר במישור הכדים - Hai Jeuam, שמשקלו מגיע למספר טונות. זהו האתר הנגיש והמתוייר ביותר. עוד שני אתרים פופולרים הם: אתר 2 ששמו Hai Hin Phu Salato, הנמצא כ-25 ק"מ דרומית לפונסאוואן ובו 90 כדים, אליהם מובילה עלייה תלולה, אך קצרה. אתר 3 נקרא Hai Hin Laat Khai, כעשרה ק"מ מאתר 2, ובו 150 כדים. הכניסה לשלושת האתרים בתשלום. שאר האתרים במישור מלאים בתחמושת חיה ומוקשים, ועל כן לא כדאי לטייל בהם. ככלל, אל תשוטטו במחוז בשדות פתוחים ובמקומות בוציים בהם עשויים להיות מוקשים ופצצות חיות, היצמדו רק לאזורים התיירותיים.
52 ק"מ מצפון מזרח לפונסאוואן, לא רחוק מ-Muang Khan, זורמים שני מעיינות חמים. Bo Noi הוא "המעיין הקטן", ניתן להיכנס למימיו היכן שהזרם החם מתערבל עם הקר, ולשנות מיקומכם לפי הטמפרטורה הרצוייה. המעיין הגדול, Bo Yai, מסודר לרחצה. במקום יש כבר בונגאלוס וחדרי רחצה בתשלום.
סיורים אל האתרים יוצאים מהעיר פונסאוואן, במלונות ובגסט-האוסים יוכלו לארגן אותם עבורכם. חלקם עוצרים בדרך בכפרי ההמונג השונים, ביניהם ב-Ban Sieng Dii, שליד אתר מספר 3 בעיר פונסאוואן, המכונה לעיתים Muang Pek, קיימים מספר מקומות לינה, מסעדות, סניף דואר ושדה תעופה. אל העיר כדאי להגיע בטיסה, מלואנג פראבנג או ויאנטיין. התחבורה הציבורית בכבישים המובילים לפונסאוואן אינה סדירה. כביש מספר 7 אל העיר, מדרומית ללואנג פראבנג, גרוע במיוחד, והיו מספר התקפות של כוחות גרילה ושודדים לאורכו. הדרך בכבישים 1 ו-6 ארוכה מאד, והמסע לאורכה יכול להמשך כשלושה ימים מלואנג פראבנג, תחבורה ציבורית בכבישים אלו כמעט ואינה קיימת.
האקלים במחוז Xieng Khuang נוח כל השנה, אם כי בעונה הקרה בדצמבר-ינואר קר בערבים, ויש להצטייד בלבוש חם.
לתחילת הכתבה
