נסיעה באוטובוס מפושקרלדלהי אורכת כשמונה שעות ובאופן לא מפתיע אפשר להתעורר ממנה עם כאב ראש טורדני. אם מישהו קדח חור במיטתכם במשך שמונה שעות, יש סיכוי שתבינו על מה מדובר בכתבה הזו, שעוברת דרך בית חב"ד בלהי ומסיימת במעבר הגבול עם נפאל.
אי אפשר לבחון את וראנסי בעיניים מערביות כי אין לעולמנו אחיזה כאן. משפחת שפירא מגיעה לורנאסי, רגע לפני שהיא עוזבת את הודו, מספרת על חוויות מהעיר ונפרדת עם כמה זכרונות.
במקלוד ניתן לראות גם נזירים בודהיסטים רבים, ביניהם אירופאים רבים ועשרות קופים שמשחקים לצד הדרך. יאיר, כתבנו, מספר על המשך הביקור בדרמסלה וסביבתה ועל ביקור בוראנסי שכולל שיט על בגנגס, ביקור במבצר רמנגר ובגאת שריפה.
הטאג` מאהל, שהוא כנראה ביטוי האהבה הגדול ביותר אי פעם, הוא למעשה מאוזוליאום בסגנון מוסלמי קלאסי שעוצב ונבנה על ידי הקיסר שה ג`אהאן לזכר אשתו השניה. הטאג` הוא נקודת השיא בארכיטקטורה המוגולית וכנראה אחד המבנים היפים בעולם בכלל ובהודו בפרט.
מה עוד אפשר לספר על הטאג` שעוד לא סופר. בחוץ, מכתשי החלונות זורים פנימה אור שיש מסונן. עבור משפחת שפירא, סיפורו וסופו של שאה ג`אהאן, הקיסר המוגולי שבנה את המבנה כמצבה לאשתו האהובה, מרגש יותר ממה שהותיר אחריו.
שום דבר שתראו בערים אחרות לא ידמה לחוויה בוראנסי. הפלגים בוחרים בורנאסי, העיר הקדושה על גדת הגנגס, כתחנה אחרונה בהודו. סיבה נוספת לסיים בה שהות בהודו, ממנה ניתן להגיע בקלות יחסית לקטמנדו שבנפאל.
משפחת פלג מגיעה לסונולי - מעבר הגבול בין הודו לנפאל, ומשם מתחיל מסע מפרך ומיגע, נסיעה באוטובוס מקומי ומגעיל במיוחד לורנסי, שהות בורנסי מעבר לצפוי עקב ביטול הרכבת לצ`נאי, עצירת ביניים לא מתוכננת בסקונדרבד ולבסוף הגעה לדרום הודו עם הלשון בחוץ, קשה אבל מחשל!
זה תפס אותי שוב ברגע שעברתי מתחת לשלט ``ברוכים הבאים להודו`` במעבר הגבול בסונאלי. אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל זה היה שם, וזה גרם לי לחייך כל הדרך הארוכה ממעבר הגבול לוראנאסי. אחרי עשרים ושש שעות רצופות באוטובוסים מקומיים נזרקתי על
ורנאסי, העיר הנצחית, בנויה על הגדה המערבית של נהר הגאנגס הקדוש ובמדרגות האבן היורדות אליו מתקיימים מדי יום טקסיים דתיים שונים, המפורסמים בהם הם טקס שרפת הגופות וטקס הטבילה שאמור לנקות את הטובל מחטאיו. לפניכם מידע כללי על העיר שמושכת אליה מאמינים מכל רחבי הודו והעולם.
יש המון סיבות להגיע לוראנסי, בראש ובראשונה זהו נהר הגנגס והגתות היורדות אליו. הגתות רוחשות הפעילות, החל משריפת הגופות ועד כביסת הבגדים. ועוד לא אמרנו דבר על ההרוחניות, קורסי מדיטציה, קורסי נגינה והשייט לאור זריחה...
ביקור בטאג' מאהל המלכותי, במקדשי קאג'וראהו על פסליהם ובורנאסי שעל גדות הגנגס. תמר יוחאי ממשיכה את במסע בן שלושת השבועות בהודו ואתם מוזמנים להצטרף. חלקו השני של המסע, לפניכם.
שלושה שבועות עם שלל צבעי הסארי המשתוללים בעיניים, מבצרים מלכותיים, מקדשים, שווקים שובי לב, העיר הורודה, טאג` מהאל המופלא ועוד ועוד - הצטרפו לחוויה בשני חלקים!
בדרך לאגרה אפשר לעצור בפארק הציפורים בבראטפור, קצת טבע לפני כל השיש הזה בטאג`. משפחת פלג מגיעה לפארק ומתרשמת מסוגי הציפורים הנדירות החיות שם. משם ממשיכים ברכבת לעבר הטאג' מאהל, שביקור בו הוא בגדר חובה.
הטאג` מהאל, הוא כנראה ביטוי האהבה הגדול ביותר שנבנה אי פעם. הטאג` הוא למעשה מאוזוליאום בסגנון מוסלמי קלאסי שעוצב ונבנה על ידי הקיסר שה ג`אהאן לזכר אשתו השניה מומטאז מאהאל. הטאג` הוא נקודת השיא בארכיטקטורה המוגלית ואחד המבנים היפים בעולם. איך מגיעים, מתי וכמה זה יעלה לכם, בכתבה הבאה.
באגרה ישנם שלושה אתרים, שכאי לבקר בהם, מעבר לביקור חובה בטאג` מהאל: המבצר האדום, קבר אקבר ואיתימד- אוד-דאולה. הצטרפו לעליזה בביקורה באתרים אלה, שמתגלים כפתיחה נפלאה לארכיטקטורה של ראג`סטן.
שמוליק הוא מטייל ותיק במזרח, ובכל זאת הודו מצליחה להפתיע אותו. לחיוב או לשלילה, אבל היא תמיד מפתיעה. קראו כאן על ביקורו בצפון הודו וברג`אסטאן - הנופים, הריחות והטעמים. אם כבר הייתם שם זה יחזיר אתכם, ואם אתם בדרך תרגישו שאתם כבר ממש שם.
הודו תופסת חזק את כל החושים. היא מלאה בצבעים, בריחות, בקולות ובמראות יוצאי דופן שלא רואים במקומות אחרים. אב ובנו יוצאים לטיול משותף להודו. אמנם ההתחלה לא קלה, אבל אחרי כמה ימים הם מצליחים, כמעט כמו כל מי שמבקר בה, להישאב למדינה הכל כך מופלאה הזו וחוזרים לארץ מלאים בחוויות ורשמים.
משפחת שפירא נוחתת בקטמנדו וכעבור שעה כבר יושבת בטאמל, ומשלימה את חסך הבשר מהודו. בין לבין מסכמים את מה שעברו עד עכשיו ומוסיפים קצת על ציוד ומשקל עודף. טיסה קצרה לג`ומסום והם יוצאים לטרק חנוטים במעילי פליז וכפפות.
פרק מתוך הספר ``שאנטי שאנטי בלגן`` - המסע מהודו לנפאל: היציאה מורנאסי (Varanasi) ועד ההגעה לקטמנדו ולסדר פסח בבית חב"ד.
