לגבעת המצודה היסטוריה עשירה ועקובה מדם: בעקבות פלישת צבאות מונגוליים על פשט שהייתה בנויה על מישורי הדנובה, הוחלט לבנות ארמון ובקתות מגורים, מהם ניתן יהיה להגן על העיר ולמנוע זריעת הרס מצד פולשים עתידיים. גובה הגבעה והנהר היוו מיקום אסטרטגי ולכן הוא נבחר. הארמון הורחב במאה ה-15 לארמון הגותי הגדול ביותר באירופה, כאשר המלך מטיאש דאג להרחיבו עוד יותר בהמשך המאה. עם כיבוש העיר בידי התורכים במאה ה-16 לספירה, נעשה שימוש בכנסיות כמסגדים עד לכיבוש מחדש על ידי הנוצרים ההאפסבורגים. האזור חווה תנופת בנייה בתקופת הקיסרות האוסטרו-הונגרית – נבנו רחובות, בתים, מבנים ציבוריים. במאה ה-19 פרנץ יוסף הוכתר בארמון למלך הונגריה. בשלהי מלחמת העולם השנייה, מצודת בודה היוותה מקום מבצרם האחרון של הנאצים, והקרבות הכבדים בינם לבין הצבא האדם הותירו נזק כבד למבנה. עקב שחזורים ושיקומים חוזרים ונשנים, המצודה מורכבת מאוסף מבנים בסגנונות שונים מתקופות שונות – עובדה שגרמה להכרתה ב-1987 כאתר מורשת עולמי. מרבית האטרקציות המפורסמות של בודפשט מרוכזות בגבעת המצודה בצד של בודה: ארמון המלך הפופולרי ובתוכו הגלריה הלאומית, מצודת הדייגים, כנסיית מתיאש, חצר האריות, גינת הוניאדי, מרפסת סבויאי, מוזיאון ההיסטוריה של בודפשט, מוזיאון המוסיקה, מוזיאון הצבא, מוזיאון המרציפן, מוזיאון בית המרקחת ומוזיאון יהדות ימי-הביניים.