צילום: איתמר ברק
מתוך הטיפ של zipipri
מתוך הטיפ של zipipri
לגבעת המצודה היסטוריה עשירה ועקובה מדם: בעקבות פלישת צבאות מונגוליים על פשט שהייתה בנויה על מישורי הדנובה, הוחלט לבנות ארמון ובקתות מגורים, מהם ניתן יהיה להגן על העיר ולמנוע זריעת הרס מצד פולשים עתידיים. גובה הגבעה והנהר היוו מיקום אסטרטגי ולכן הוא נבחר. הארמון הורחב במאה ה-15 לארמון הגותי הגדול ביותר באירופה, כאשר המלך מטיאש דאג להרחיבו עוד יותר בהמשך המאה. עם כיבוש העיר בידי התורכים במאה ה-16 לספירה, נעשה שימוש בכנסיות כמסגדים עד לכיבוש מחדש על ידי הנוצרים ההאפסבורגים. האזור חווה תנופת בנייה בתקופת הקיסרות האוסטרו-הונגרית – נבנו רחובות, בתים, מבנים ציבוריים. במאה ה-19 פרנץ יוסף הוכתר בארמון למלך הונגריה. בשלהי מלחמת העולם השנייה, מצודת בודה היוותה מקום מבצרם האחרון של הנאצים, והקרבות הכבדים בינם לבין הצבא האדם הותירו נזק כבד למבנה. עקב שחזורים ושיקומים חוזרים ונשנים, המצודה מורכבת מאוסף מבנים בסגנונות שונים מתקופות שונות – עובדה שגרמה להכרתה ב-1987 כאתר מורשת עולמי. מרבית האטרקציות המפורסמות של בודפשט מרוכזות בגבעת המצודה בצד של בודה: ארמון המלך הפופולרי ובתוכו הגלריה הלאומית, מצודת הדייגים, כנסיית מתיאש, חצר האריות, גינת הוניאדי, מרפסת סבויאי, מוזיאון ההיסטוריה של בודפשט, מוזיאון המוסיקה, מוזיאון הצבא, מוזיאון המרציפן, מוזיאון בית המרקחת ומוזיאון יהדות ימי-הביניים.
ניתן להגיע ברכבל מכיכר Clark Adam. מי שמעדיף ללכת רגלית, ניתן לעשות זאת בנתיב מקביל לרכבל. אנחנו עלינו בפעם הראשונה ברגל ובכל פעם עצרנו להביט על הנוף של הדנובה ושל החלק של פשט. כשמגיעים למעלה יש תצפית נפלאה על כל האזור והגשרים. פשוט מקסים.
אין ספק שגבעת המצודה בצד של בודה היא אחת האטרקציות הגדולות בבודפשט. על מנת לעלות ולרדת יש כמה דרכים: אפשר בפוניקולר מככר Clark Adam – מהיר, יקר, תור ארוך. אפשר באוטובוס 16/16A, זול יחסית. אבל הכי מומלץ לדעתי, לעלות ולרדת ברגל. המאמץ לא גדול גם למי שלא בכושר. קראתי הרבה שהמליצו על הדרכים האחרות, אך לדעתי, אם יש לכם כושר סביר מינוס – זה מספיק. הגובה והזווית לא גדולים בכלל.
כמו כן אני ממליץ להתחיל בעליה לכוון המצודה – כשעומדים מול הפוניקולר, לעלות על הכביש שמאלה, אחרי 100 מ' יש מעבר בחומה שמאחוריו גרם המדרגות כלפי הגבעה. משם – מדרגות ממש לא תלולות (עם קיצורי דרך תלולים יותר) שב-5 דק' מביאים אתכם למעלה. אפשר לחזור בקלות כזו למטה ממרפסת הדייגים – ממש מתחתיה גרם מדרגות וירידה ברחובות עד לככר.
עדיף להיכנס מכביש E50, הגישה נוחה וקלה! מאוד מרתק ומעניין להיות למעלה. נוף מרהיב, יש בית קפה נחמד. ההליכה לא קשה מהצד שרשמתי למעלה, מהצד של הכפר זה כבר מסלול לא פשוט.
ביום ערפילי של ינואר טיילנו בגבעת המצודה. אומנם לא יכולנו ליהנות מהנוף של העיר, אבל הערפל הוסיף נופך מיוחד ומסתורי לסיור בין המבנים השונים. למי שרוצה להשתמש בפוניקולור על מנת לעלות למצודה אני מציע לרכוש כרטיס רק בכיוון אחד. בצורה כזאת תוכלו לטייל ברחבי המקום ולחזור באמצעות התחבורה הציבורית מכל מקום באתר, מבלי להיות מחויבים לחזור לתחנה של הפוניקולור.
בזמן שהותנו בגבעת המצודה בבודה, התקיים טקס החלפת המשמרות. הוא התקיים בשעה 12 בצהריים והוא היה ממש נחמד. הטקס עצמו לוקח משהו כמו רבע שעה-עשרים דקות. יש מתופפים וחיילים שצועדים,כמו כן, הם רוקדים עם הרובה, מעלים מסובבים והכל בתיאום אחד עם השני. זה מאוד נחמד לראות את זה. צריך לברר לפני שהולכים אם מתקיים באותו יום טקס.
בזמן שהותנו בבודפשט היינו בגבעת המצודה בבודה. המקום הזה גדול עם הרבה רחובות בניינים מוזיאונים, מבנים מיוחדים ובכלל מאוד כיף להסתובב שם. יש שם גם את טקס החלפת המשמרות המתקיים בסביבות השעה 12 בצהריים.
כמו כן, יש משם תצפיות מדהימות על כל אזור פשט והדנובה וגם אם הולכים לצד השני של המצודה, רואים את כל הנוף מלמעלה של הצד השני של בודפשט, שגם מאד יפה לצלם אותו.
במידה ואתם רוצים להיכנס גם לכל המבנים והמוזאונים שיש שם הביקור יכול גם לקחת חצי יום. אנחנו לא ממש נכנסנו לכל זה. אנחנו פשוט הסתובבנו ברחובות המצודה ורק צילמנו את כל המבנים היפים וגם את הנופים משני הכיוונים וגם ראינו את טקס החלפת המשמרות.
כמו כן אפשר להגיע למצודה עצמה ברגל ואפשר גם ברכבל (לא יודעת בדיוק איך קוראים לזה) כזה שמעלה ישר למצודה בהר עצמו. לרכבל הזה יש תור ארוך, ולעלות את זה, זה לא ממש קשה לדעתי ולא צריך גם כושר מיוחד, כמו כן גם אוטובוס מספר 16 מגיע לשם.
משם מומלץ גם לשלב את מצודת הדייגים שנמצאת ממש סמוך לגבעת המצודה.
