רכבת קיטור - מוקניצה

Gara Mocăniței Viseu de Sus

במחיר כ-90 ש”ח נוסעים בתוך טבע לא מרשים במיוחד במהירות של 10-20 קמ”ש.

נושמים את העשן של הרכבת. לאחר כשעה מקבלים מאפה מטוגן בשמן. לאחר שעה נוספת עצירה להפסקה של שעה ואוכלים שתי נקניקיות עם חתיכת סטייק, סלט כרוב, אורז ולחמניה. חזרה-עוד שעתיים. עבורנו זה היה בזבוז זמן, כסף, חסר מטרה, הנאה.

סיפרו פה כבר הרבה דברים על הרכבת שהייתה חוויה כייפית ומוצלחת, אז רק אוסיף:
 כדאי להזמין כרטיסים מראש. אכן השעות של הרכבת די גמישות ולא חד משמעיות, אנחנו היינו בסוף אוקטובר ביום ראשון והזמנו כרטיסים ל9:30 (היה בחירה באתר בין 9 שהיה מלא כבר או 9וחצי) אבל באו הרבה אנשים ואחרי זה הוציאו עוד רכבת. אבל אי אפשר להסתמך על זה ועל כן ממליצה להזמין מראש.
 כשהיינו היה כבר קריר ובקרונות יש הסקה על ידי אח - מאוד חם. כדאי להביא מצית כי מתישהו צריך להוסיף עוד עצים ולהדליק אותם. (יש עוד עצים בארגז בקרון) .
 מקומות בהזמנה לא מסומנים אז כדאי להגיע לפני לתפוס מקום שנראה לכם.
 בתחנה אפשר לקנות קפה ויש וויפי.
 עצירה ראשונה אחרי שעה - אין אור בשירותים אז תלכו עם פלאפון.
 עצירה עיקרית - ממש לא ממליצה לאכול שם, ממש מגעיל ולא טעים, זרקנו את מה שקנינו. תביאו אוכל מהבית. אפשר לטייל קצת בהמשך המסילה, וגם ללכת מאחורי בקתת המוזיאון הקטן, שם ישנו נחל וגשר קטן, שהיו יפים.
 בדרך חזרה - עצירה ראשונה היא במקום האחר מההלוך. גם רק לשירותים.
 סה”כ חוויה מיוחדת וכייפית, נופים יפים, בהתחלה גם רואים את כל בתי הכפריים, אחרי זה יותר טבע. סה”כ למרות שזה די ארוך, כ-5 שעות, ואולי בדרך חזרה כבר קצת משעמם כי זה חוזר על עצמו, זה עדין מאוד מומלץ לטעמי ומיוחד.
 יש בתחנה גם משהו שזה מן רכב מיניבוס שעשו לו איזה קומבינה שייסע על המסילה. אז יש גם אופציה לזכור כזה עם נהג. אבל לא יודעת כמה ואיך.

הגענו לתחנת הרכבת מתוך הנחה שהרכבת יוצאת מספר פעמים ביום, אבל מסתבר שלא. הרכבת יוצאת אחת ליום בשעה 09:00, ימי ההפעלה משתנים בהתאם לעונות השנה. יש לוודא מראש את הזמנים.

הרכבת מופעלת בקיטור, הקרון הקרוב לקטר עמוס בעצים שמועברים ללוע הקטר. סיור שנמשך כ-6 שעות במקומות שהנופים ממש לקוחים מהציורים, (שילוב של מים, המון ירוק, טיפוס להרים שלא ניתן להגיע אליהם בשום דרך אחרת) , כשברקע רעש שקשוק הקרונות והצופר שמתריע על הגעת הרכבת, יוצרים חוויה מיוחדת במינה.

הרכבת יוצאת מעיירה בשם ויסו דאו-סוס כ-180 ק”מ למי שמגיע מכיוון קלוז'.

מומלץ לישון שם לילה לפני, מוטל מומלץ הוא: סטנקוטה שנמצא 300 מ' מתחנת היציאה ובו גם ניתן להשאיר את הרכבו לחסוך את עלות החניון.

הטיפ הכי חשוב הוא: שחייבים לרכוש כרטיסים עוד מהארץ, ע”מ לאבטח מקומות.

בתוכניות יש להקדיש לחוויה כיממה אחת, כולל הגעה ועזיבה למקום משמעותי אחר.

אטרקציה מגניבה ביותר של כ-5 שעות, כולל הפסקה של שעה באמצע.

אנחנו עלינו לרכבת של שעה 9:00. הזמנו מראש כרטיסים באינטרנט. יש לציין שתדפיסו כבר בבית גם את האישור הזמנה וגם את החשבונית שמקבלים. החשבונית היא הכי חשובה כי זה מה שהם באמת צריכים שם.

בהגעה יש דוכן למי שהזמין און ליין. ניגשים לדוכן, מוסרים את החשבונית ומקבלים כרטיסים לרכבת.

הולכים לרכבת ועולים איפה שפנוי, אין מקומות שמורים. אנחנו בחרנו לעלות בקרון הפתוח. לאחר כשעה הרכבת נעצרת עצירה קצרה לתחזוקה, כולם יורדים ומי שרוצה בקרון הראשון נמכרים שתייה קלה וחמה ומאפים.

לאחר שעה נוספת הרכבת עוצרת שוב באיזור שיש בו מעין מסעדה, נחל, שולחנות וספסלים ושם יורדים לעצירה של כשעה פלוס קצת של זמן חופשי ואוכל. מי שהזמין אוכל מראש הולך שם למזנון ומקבל את הארוחה. אנחנו (מטעמי כשרות) הבאנו איתנו אוכל שקנינו קודם בסופר וישבנו לאכול במקום. האוירה ממש נחמדה, עם מוזיקת רקע ודי שקט. על אף כמות האנשים הרבה. במקום יש גם שירותים למי שצריך. לאחר מכן הרכבת חוזרת חזרה עוד שעתיים לוישאו דה סוס. בדרך נהנים מהנופים הירוקים, כל מיני חיות, הרים, נחלים והרבה טבע. כדאי לקחת גם ג'קט ארוך, בדרך הלוך היה קצת קריר למרות שהמזג אויר בכללי היה חם ברומניה בתקופת הנסיעה שלנו.

המקום פתוח בימים - חמישי שישי שבת ראשון. להקדיש למקום חצי יום.

העלות היא 95 ליי לאדם כולל כרטיס לרכבת, גריל בשר, שתייה קלה, קפה וקינוח.

או 55 ליי ללא ארוחה ומביאים אוכל לבד.