נופיה של רומניה

שתי משפחות יוצאות לרומניה עם נהג צמוד. הן מגיעות למיטב אתריה של המדינה, נוסעות דרך ההרים, האגמים, נקיקי נחל והערים היפות, ונתקלות בהמון בעלי חיים, להנאת הילדים. לפניכם מסלול מפורט וטיפים שימושיים.
עמית וינגרטן
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: נופיה של רומניה
Shutterstock/Mossaab Shuraih

יום 1 - 4 - טרנסילבניה - בראשוב, סיניה, בראן 

יום 1: (יום שישי 20.7)
בוקרשט (Bucuresti) -; נחיתה בצהריים. ארמון העם המגלומני וסיבוב ברכב בעיר. פקקים אכזריים. בהמלצת עם הנהגים קבענו את בראשוב (Brasov) כבסיס ל-4 הלילות הקרובים לטיולים בהרי הקרפטים. נוח ולא יקר (70 יורו ל-4 איש ללילה, ומכיוון שהנהגים גרים בעיר -; אין הוצאות לינה), אם כי זמן מה מתבזבז בנסיעות. נסענו צפונה לבראשוב דרך סיניה (Sinaia). עצרנו רק להתרעננות, מילוי מים ממעיינות, ודוכנים. ארוחת ערב במסעדה בשם גלגל המזל -; מעולה. ישנו במלון מונטנה (קצת מעל המגדל הלבן) -; נחמד ומבודד יחסית על גבעה מוקף עצים.

יום 2: (יום שבת 21.7)
 יצאנו דרומה בעמק פאחובה לבושטן (Busteni) שם חיכינו בתור לרכבל להר קרימן כשעה, והתייאשנו. יש מספר רכבלים באיזור והחלטנו לעלות בסיניה. נסענו לסיניה לארמון פלש המרשים. העלייה אליו לא קצרה והדרך רצופה דוכנים. משם המשכנו לרכבל המקומי. יש תחנה בסיניה עצמה אך מקוצר זמן וחשש לתורים עלינו ברכב לתחנה האמצעית - 1400COTA ומשם ברכבל לתחנה העליונה - 2000COTA. הסתובבנו שם כחצי שעה לתצפית יפה וירדנו. נאמר לנו שבבושטן יש גם פסלים ומסעדות והוא יותר מומלץ. עצרנו במנזר ההעתק של סנטה קתרינה (מוזנח) שעל שמו נקראת סיניה וסביבו נבנתה העיירה. ירדנו למרכז העיירה וראינו הופעות רחוב. המשכנו לפראדיאל (Predeal) לתצפית לא מרשימה. בערב יצאנו למרכז בראשוב שם נאמר לנו שיש פסטיבל ימי הביניים אך פרט למוסיקה לא ראינו שום דבר מעניין. כיכר העיר יפה ושוקקת חיים. היו הופעות וריקודים -; הילדים הבוגרים נהנו.
אזהרה בקשר למסעדה איטלקית פינתית ברחוב המסעדות, מערבית לכיכר -; השירות מזעזע.

יום 3: (יום א` 22.7)
 יצאנו דרך הרי הקרפטים המדהימים -; יערות סבוכים, מדרונות ונחלים מכל עבר - למכרה המלח בסאלניק (Slanic) - מכרה המלח הגדול באירופה. חוויתי ומלא הפתעות, אבל לא לשכוח בגדים ארוכים וכדור. במכרה 13 מעלות. בערב אכלנו בבמסעדת צרבול קרפטין שבכיכר ומשלבת הופעת פולקלור חביבה ביותר ואוכל טוב. הזמנו מקום יום לפני. לאחר מכן נסענו לשכונת ראקאדו לחפש דובים ואכן מצאנו אחד צעיר. הנהגים המקומיים הסבירו שלאחרונה העבירו משפחות שלמות של דובים לאזור מרוחק יותר ולכן מספר הדובים שמגיע קטן ולא בכל יום ניתן לצפות בהם.

יום 4: (יום ב` 23.7)
 עלינו לכיוון פויאנה בראשוב (Poiana Brasov) -; עיירת נופש וסקי מעל בראשוב, לכיוון דרום מערב. נופים נהדרים. עצרנו בחוות סוסים סמוכה והזמנו מקום לאחה"צ. התחברנו לכביש 73 ודרך בראן
 (Bran) לדימבויצ`וארה (Dimbovicioara) -; ערוץ נחל יפהפה בתוך קניון צר. בהמשך הקניון מערה לא מרשימה בכלל, אבל קצת שינוי אוירה. החזרה באותו כביש ולכפר מויצ`ו (Moieciu) שם חיכו לנו סוסים עם עגלות שהזמינו לנו הנהגים בדרך ועשינו סיבוב של כשעה בכפר. חביב מאוד.

 המשכנו בדרך חזרה לבראן ונכנסנו לטירה המפורסמת. כאן המקום להזכיר שהקשר שלה לדרקולה קלוש ביותר. לפני הטירה לצד הדוכנים יש "מסלול אימה" (10-15 דקות ודי יקר). היה מפחיד למדי וחלק מהילדים ויתרו מיד. הטירה עצמה יפהפייה ומאובזרת אבל מי שמחפש זכר לדרקולה ימצא אותו רק בדוכני המזכרות שליד הטירה. חזרנו לרכוב על הסוסים ביער וסביבו במשך כשעה (די דומה לחוות בגליל או בכרמל). עצרנו לתצפית נהדרת על בראשוב.

לתחילת הכתבה

ימים 5 -7 - דרום בוקובינה - ביקאז, פיאטרה נמאט 

יום 5: (יום ג` 24.7)
 פתחנו את הבוקר בסיור במרכז בראשוב -; הכנסייה השחורה (נפתחת ב-10) ובית הכנסת. מכאן יצאנו לדרך ארוכה (כביש 11 ואחר כך 12) צפונה לכוון ביקאז (Bicaz), כשבדרך קיני חסידות ושווקים. אחה"צ הגענו לאגם האדום (Laco Ruso) - אגם "טרי" בן 150 שנה שנוצר כשהעמק נחסם כתוצאה מהתפרצות געשית. שכרנו סירות לשיט בנוף המקסים ובין הגזעים -; שרידי היער שהיה במקום. כמובן שיש אוכל ושפע דוכנים. כעבור נסיעה קצרה הגענו למה שהוא אולי האטרקציה של הטיול -; מעבר ביקאז. לאחר עליה במעלה ההר נכנסים לתוך ערוץ צר וגבוה שבו שוצף נחל. לא לוותר על הליכה רגלית לאורך הכביש בקטע הצר ביותר (כ-1-1.5 ק"מ), ואפשר גם לשכשך בנחל. מדי פעם הנקיק מתרחב ויש דוכנים שם יכול הרכב לחכות. הצוקים והעצים שאיכשהו גדלים עליהם מרשימים ביותר. משם המשכנו לפייטרה ניאמט (Piatra-Neamt) ללינה -; בכניסה לעיר שורה של בתי מלון ופנסיונים. אנחנו בחרנו ב- Roua שבו גם מסעדה טובה.

יום 6: (יום ד` 25.7)
 המשכנו צפונה לכיוון סוציאבה (Suceava) דרך האזורים הכפריים והפחות מפותחים. לאורך הדרך ערימות ועגלות חציר. בדרך עברנו באגם ביקאז דרך סכר ביקאז (וויתרנו על שיט באגם), והגענו לאיזור המנזרים. יש שם כמה עשרות וסמכנו על הנהגים שייקחו אותנו ליפים שביניהם (נכנסנו ל-Rasca ואמרו שיש אחד גדול ליד Tirgu Neamt). עצרנו לארוחת צהרים מאולתרת באגם ליד Falticeni, והמשכנו לסוציאבה שהיתה בעבר עיר הבירה של מולדובה, ויש בה שרידים של מבצר גדול שהוקם על ידי סטפן הגדול במאה ה-16. המשכנו למנזרי וורונט (Voronet) וגורו הומורלי (Gura Humorului) עם הציורים בחוץ ובפנים, שהוכרזו על ידי אונסק``ו כאתר מורשת עולמית. בשני עלינו למגדל תצפית (לפי הנהגים -; היחידי באיזור). חווייתי. את הלילה עשינו בצימר כפרי נהדר בגורו הומורלי שם גם אכלנו ארוחת ערב ביתית נהדרת. הילדים נהנו לשחק בכדור ובבומרנג בין התרנגולות המשוטטות, הפרות שחזרו מהמרעה והסוסים. לבעלת הצימר קוראים דניאלה והגענו אליה דרך בעלת פנסיון בשם מיכאלה, בטלפון: 07444531008

יום 7: (יום ה` 26.7)
 קמנו מוקדם לצפות בחליבה ידנית, ברפת שבחצר הבית בין החזירים לכוורות הדבורים. עלינו צפונה למרג`ינה (Marginea) (לנסוע דרך Solca, הכביש הטוב ביותר שנתקלנו בו באזור) הידועה במפעלי הקרמיקה השחורה. הילדים, כולל הגדולים, נהנו לייצר בעצמם כלי חרס תמורת סכום צנוע והדרכה צמודה. השוק המקומי גדול ואותנטי אבל לא ממש מעניין. המשכנו מערבה בכביש A17, ובדרך אכלנו במסעדה בפנסיון לולה -; ארוחת הצהריים הטובה ביותר בטיול ויש גם בונוס -; בריכה קטנה צמודה לצימר שהילדים נהנו לקפוץ אליה בזמן ההמתנה לאוכל. המשכנו בכביש 17 וויתרנו על סיור בעיר וואטרה דורנאי (Vatra Dornei) (הנהג טען שבגן עם הסנאים לא תמיד מוצאים סנאים). עלינו בכביש 18 למאראמורש. הנופים בדרך נהדרים, הרים ומרבדים של יערות אבל הכביש משובש ביותר. לינה בפנסיון מקסים בויזיו דה ז`וס (Viseu De Jos). בעלי המקום כיבדו אותנו בצויקה ופאלינקה ביתיים (משקאות חריפים). כדאי לוודא שהנהגים לא ייסחפו לשתיה מוגזמת.

לתחילת הכתבה

יום 8- מאראמורש 

יום 8: (יום ו` 27.7)
סיירנו באיזור מאראמורש הידועה בשערי העץ של הבתים (נחמד לראות מגוון רחב של צורות) ובבארות (התאכזבנו -; כמעט כולן זהות). באיזור מספר כנסיות עץ ונכנסנו למרשימה ביותר (לפי הנהגים) -; זו שבבוגדן וודה (Bogdan Voda) בכביש העולה מערבה מ-C17. בצהריים עזבנו את האיזור דרומה לכיוון טירגו מורש (Tirgu Mures) ויצאנו לסיור ערב במרכז העיר ליד ארמון התרבות היפה, שעון הפרחים והכנסיות. ארוחת ערב היתה משימה קשה -; מבחר מצומצם והמסעדות מלאות (יום ו`). כשמצאנו לבסוף מקום נאמר לנו שחלק מהמנות אינן מוגשות אחרי שעה 10 (תפריט לילה). לנו בעיר במלון היחיד עם מזגן שנתקלנו בו.

לתחילת הכתבה

ימים 9-11 - טרנסילבניה - סיגישוארה, סיביו, סיביאל 

יום 9: (יום שבת 28.7)
 חזרנו בבוקר למרכז העיר לארמון התרבות עם אולם המראות ואולם הקונצרטים שהיה סגור (אפשר לוותר) ומשם לבית הכנסת שם הצטרפנו למספר דקות לתפילה. די עצוב לראות בית כנסת מפואר, זכר לימים עברו, ובו מספר קטן של מתפללים - שרידי הקהילה. ביקרנו באנדרטת השואה ויצאנו דרומה לכיוון סיגישוארה (Sighisuara) עירו של ולד צפש דרקול. בעיר היה פסטיבל ימי הביניים והסתובבו בה אנשים בלבוש התקופה ונגני רחוב. עלינו למגדל השעון שבכניסה לעיר העתיקה, והמשכנו לסייר בעיר ובשוק. הקטנים התלבשו בתלבושות ימי הביניים (תמורת תשלום). המשכנו לסיביו (Sibiu) הידועה בחלונות עליות הגג שנראים כמו עיניים ונקראים, כמה מפתיע, "עיני סיביו". סיירנו בכיכר היפה והאכלנו את היונים. עברנו על גשר השקרנים לשתי כנסיות ולמדרחוב (משעמם). לנו בכפר הסמוך סיביאל (Sibiel) שבו עובר נחל ולאורכו בארות. באמצע המקלחת התברר שגם המים למקלחת מגיעים למאגר שאותו ממלאים מדי פעם מהבאר... בשעה 10 חזר הסוס מהעבודה ונכנס לאורווה שמתחת לבית. הילדים התמוגגו.

יום 10: (יום א` 29.7)
 מסיביו עלינו לכביש C7 ועצרנו לתצפיות וסיור בן כחצי שעה בנחל שלמרגלות המפלים (לא הגענו אליהם). המשכנו ב-Transfagaras, כביש מפותל העולה אל הרי הפאגארש ולאגם בליאה (Balea) שנמצא בפסגת ההרים - אגם קטן אך מדהים ביופיו. היינו ביום א` והכל מוצף מטיילים -; פקקי תנועה ובלגן שמקלקל את ההנאה מהטבע. מומלץ לארגן שלא ייפול בסופ"ש. לקחת בחשבון שהעליה והירידה תלולים מאוד והכביש בשיפוצים בחלקו כך שהתנועה מאוד איטית. ירדנו מהעבר השני של ההרים בין כבשים וסוסים ועל יד מפל חביב לאגם וידראדו (Vidraru) עם הסכר העצום והתחנה ההידרואלקטרית עם הרובוט שמעליה. למרות ריבוי הפנסיונים והצימרים באזור היה קשה למצוא מקום ראוי לכולנו אך לאחר שעה של חיפושים מצאנו אחד כזה בכפר Corbeni.

יום 11: (יום ב` 30.7)
 עם בוקר נכנסנו לקורטאה דה ארגש (Curtea De Arges) למנזר קברי המלכים הרומניים. האגדה מספרת שבקיר המנזר נקברה חיים אשת האדריכל כיון שחלקים שנבנו התמוטטו והבונים נשבעו לקבור בקירותיו את זו שתבוא ראשונה להביא אוכל ביום המחרת כדי להסיר את הקללה. המנזר מיוחד בכך שאין בו שני ציורים או עיטורים זהים. מיד כשיצאנו מההרים לכיוון בוקרשט הרגשנו את החום המהמם (יותר מ-40 מעלות) כך שבבוקרשט עצמה הסתפקנו בסיור ממונע עם קפיצות קלות לכנסיה הראשית (לא משהו) ולבית הכנסת קורל (פישלנו -; הוא נסגר לביקורים ב-2). המשכנו לקניון המודרני והכי חשוב -; הממוזג לארוחת ערב לפני הטיסה.

טיפים

תחבורה:

  • נהג דובר עברית מצוינת, נוהג טוב, חבר`מן, מכיר את החומר, ודייקן למדי: מריו
     טלפון: 0040-723668982
  • מומלץ לקחת נהג עם רכב שלו (התלבטנו אם לנסוע עצמאית). עלות שכירת נהג כולל דלק וכלכלה מלאה בשבילו כ-120 יורו ליום (היינו עם 2 נהגים שחלקו חדר), ושכירת רכב בחברות הגדולות + דלק מתקרבת ל-100 יורו כך שההפרש קטן. הנהג חוסך את כל ארגון המלונות והמסעדות והרכב מרווח בהרבה. הכבישים רעים ברובם, והשילוט לא משהו.

ילדים:
אין אטרקציות "גרנדיוזיות" וגם ב"אתרי דרקולה" אין יותר מדי גימיקים. במסלול שעשינו יש קטעי נסיעה ארוכים. קצת בעייתי עם נערים מתבגרים. עצרנו מדי פעם שישחקו בכדור ויפרקו אנרגיות. לקחת הרבה בטריות ל-3MP ספרים ומשחקי קלפים...

כסף:
הרוב מעדיפים מטבע מקומי (ליי או RON) אבל ברוב המלונות הסכימו לקבל יורו. בתחנות דלק ורוב המסעדות ניתן לשלם בכרטיס אשראי. ניתן למשוך מ-ATM בכל עיר סבירה. נאמר לנו שיש עליה רצינית במחירים, בעיקר במלונות אבל עדיין המחירים זולים. חדר זוגי בערים (לא כולל בוקרשט שהיא יקרה במיוחד) 30-50 יורו, ובכפרים 20-30 יורו.

לינה:

  • אנחנו נהנינו מאוד בצימרים הכפריים. היחס יותר אנושי ולבבי (למרות שגם בפנסיונים בערים התקבלנו בסבר פנים יפות). הילדים נהנו מהמרחבים ומבעלי החיים שמסתובבים בחוץ ובפנים. גם התנאים היו טובים לא פחות מהפנסיונים בערים (וכשלא היו - חיפשנו מקום אחר. יש היצע).
  • מזגנים במלונות ומסעדות כמעט ואין עדיין. נפלנו על גל חום וחשוב שלפחות הרכב יהיה ממוזג.

אוכל:

  • זמן ההמתנה בהרבה מהמסעדות שאכלנו הוא בלתי נסבל. מרגע ההזמנה ועד קבלת האוכל כשעה, כלומר צריך לקחת בחשבון שעה וחצי עד שעתיים. מסיבה זו ויתרנו לרוב על ארוחת צהריים והסתפקנו במה שהיה זמין (תחנות הדלק היו שימושיות).
  • בקר ודגים כמעט ואין, והתוספות תפוחי אדמה או ממליגה. לילדים ואוכלי ה"לא-חזיר" ניתן למצוא בכל מסעדה שניצל, חזה עוף, או חלקי עוף.
  • בצידי הדרך ובאתרי התיירות מוכרים דברי מזון: פירות, מיצי יער, גבינות, דבש וכו`. מומלץ לנסות.

תיכנון זמן ומרחקים:

  • מרגע שמתרחקים מבוקרשט, רוב הכבישים גרועים ויש הרבה כבישים בעבודות. צריך לקחת בחשבון שקצב ההתקדמות הוא 40-60 קמ"ש
  • אתר טוב לקבל מרחקים בין ערים וכפרים: www.sosele.com
  • מפות טובות להגעה ממקום למקום לא מצאתי באינטרנט אבל ב-www.mapquest.com אפשר למצוא את כל הישובים ולתכנן את המסלול.
  • בסופ"ש (בקיץ) האתרים מפוצצים ויש זמן המתנה ארוך מאוד בתורים (למשל למכרה בסלניק כשעה ולרכבל בבושטן כשעתיים). הנהגים לא התריעו -; קחו בחשבון.
  • בגלל התורים הארוכים והכבישים האיטיים "איבדנו" יום ונאלצנו לוותר על חלק מהמסלול המתוכנן (קלוז`, טורדה, אלבה-יוליה).

בטיחות:
 הזהירו אותנו מכייסים וכד` (בעיקר צוענים). בקושי נתקלנו בהם, אבל כדאי לשים לב בעיקר באתרים הצפופים.

לתחילת הכתבה

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על רומניה