טיול משפחתי בן שבועיים ברומניה

מסע שורשים לרומניה מגלה מדינה עם תרבות מעניינת ונופים מפתיעים, שטרם קיבלה אופי תיירותי מובהק, דבר שמתבטא במחירים זולים יחסית ובמקומיים מסבירי פנים הפותחים את ביתם בחום בפני המבקרים. לפניכם מסלול מפורט מטיול במדינה, שהשאיר טעם של עוד.
נועה
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: טיול משפחתי בן שבועיים ברומניה
Shutterstock/Mossaab Shuraih

הקדמה לטיול

הטיול נערך בין 28/6/07 -; 12/7/07, והיה קצת טיול שורשים, הרבה טיול בר-מצוה, ובעיקר טיול כיף. בנוסף, טיול זה תוכנן מראש כ"טיול טעימות" וזאת בניגוד להרגלנו להתמקד באיזור מסויים ולחרוש אותו לעומק. הטיולים הבאים ברומניה (והתכנון הוא שיהיו כאלה) יהיו יותר ממוקדים.

קצת סטטיסטיקה:

  • 7 מטיילים, טווח גילאים 13-63
  • 2 נהגים (מתוך הקבוצה)
  • רכב אחד (פיאט דוקאטו ל-9 אנשים)
  • 14 לילות - 13 ימי טיול נטו (ללא ימי-טיסות)
  • כ-2,000 ק"מ
  • עלות כוללת לאדם, כולל טיסות -; כ- 1,200$

את הלילה ראשון בילינו במלון Charter על יד שדה התעופה של בוקרשט. מלון 3 כוכבים. מלבד קומת הלובי יש 3 קומות של חדרים, ללא מעלית (והמדרגות עמוקות מהרגיל, מה שמקשה על נשיאת המזוודות במעלה ובמורד). חדרים גדולים ונוחים, עם מקלחת צמודה, ממוזגים. המסדרונות חמים ומחניקים. לא ניסינו את המסעדה מלבד ארוחת הבוקר שהיתה סבירה. יש אפשרות להסעה משדה התעופה ואליו, תמורת 5 יורו לכל כיוון (במונית רגילה, שהם יכולים להזמין, יוצא לפעמים יותר זול ולפעמים יותר יקר -; תלוי בפקקים).
מחיר: 40 יורו לחדר זוגי, 60 לסוויטה. ארוחת בוקר 6 יורו (את הלילה האחרון הזמנתי לאותו מלון אבל דרך ספק תיירות שונה, והמחיר כלל את ארוחת הבוקר).

ארמון פלאש וטירת בראן

יום 1:
 קיבלנו את הרכב בשעה 11:00 במקום ב-9:00 כמובטח ויצאנו לכיוון סינאיה (Sinaia) בה התמקמנו לשני לילות. ביקרנו בארמון פלש (Peles) המרשים. מאחר והיה מאוחר וארמון פליסור (Pelisor) (פלש הקטן) נסגר, טיילנו רק בפארק שמסביב. אחר כך ביקרנו במנזר העתיק שנבנה על ידי אנשים שחזרו מהר סיני שם השתתפו בבנית מנזר סנטה קטרינה (יש קופה בכניסה אבל היא היתה נטושה. המקום פתוח בשעות האור). לארוחת הערב הלכנו לפי המלצת בעלת הבית למסעדת Casa Noastra -; המסעדה הכי גרועה בה אכלנו! חלק גדול מהדברים שהופיעו בתפריט לא היו להם, ומה שהגיע היה בלתי אכיל. יין הבית (כנראה יין ביתי, שעם העובדה הזאת כשלעצמה אין לנו בעיה) היה כמו מי ביוב. לא להתקרב!

ארמון פלש
מחיר כניסה: 12 ליי לאדם,
שעות פתיחה: 10:00-16:00. סיורים מודרכים).
מחיר חניה: 20 ליי.

לינה:
פנסיון Tui, מקום מרווח ונקי, ממש במרכז. 2 חנויות מכולת, מאפיה וקונדיטוריה על ידו סיפקו אותנו בהחלט. לרשות האורחים עומדים מקרר עם תא הקפאה, מיקרוגל, קומקום חשמלי (בעלת הבית סיפקה ספלים וצלוחיות), שולחן וכסאות. החדרים מרווחים, עם שירותים ומקלחת פרטיים, ונקיים מאד. יש אפשרות להתחברות לאינטרנט -; ה-wireless -; תמורת 10 ליי.
מחיר החדר: 120 ליי. אין ארוחת בוקר.
אתר אינטרנט: www.montania.ro/en_vile_TUI.htm 

יום 2:
 הצטיידנו במכולת באוכל לפיקניק והתייצבנו בתחנת הרכבל של סינאיה מוקדם כדי לעלות בקרונית הראשונה, בשעה 9:00. עלינו ל-Cota 1400 ומיד עברנו לקרונית שהובילה ל-Cota 2000.
מחיר עליה לכיוון אחד: למבוגר - 21 ליי, לילדים וסטודנטים - 11 ליי. לא בדקנו כמה עולה כרטיס הלוך ושוב כי לא היינו בטוחים מאיפה נרד בחזרה.

 הלכנו ברגל על הפסגה עד למלון Piatra Arsa (ואכלנו מרק מעולה!), משם המשכנו עד Babele וירדנו ברכבל לכיוון בושטן (Busteni). הרכבל הכי יפה והכי מפחיד שהייתי עליו אי פעם! הירידה מעתיקה את הנשימה (עמדו בפינה הקדמית-שמאלית של הקרון, כך תראו גם את הירידה וגם את השביל במעלה ההר - ואולי גם בעלי חיים כמו צבאים ודובים).
המחיר: למבוגר - 21 ליי. לילדים/סטודנטים 10 ליי.

 מבושטן חזרנו באוטובוס (מהכביש הראשי) לסינאיה (2 ליי לכרטיס, נסיעה של כרבע שעה). ארוחת ערב אכלנו במסעדה הונגרית, Alex. אוכל טעים!

יום 3:
 נסענו לטירת בראן (Bran) שכידוע משווקת כ"טירתו של דראקולה" למרות שכל קשר בין ולאד המשפד והטירה הוא מקרי בהחלט. משם המשכנו בדרך יפהפיה לכיוון קורטיאה דה ארז`ש (Curtea de Arges). בעיר נמצאת כנסיה שהיא העתיקה ברומניה, ונשארה בשלמותה כפי שנבנתה במאה ה-14(שופצה פעמיים, פעם במאה ה-18 ופעם במאה ה-19), קטנה ומדהימה, עם ציורי קיר כמספר ימות השנה. יש בצד קטע שעליו אפשר לראות 3 שכבות של ציורים - המקוריים, ושני השיפוצים. מעניין מאד. ההמשך היה מערבה, לעיירת המרחצאות Baila Govora, בפארק הנעים שבמרכזה אכלנו מיטיטיי (קבבים רומנים, המאכל הלאומי ) וצ`יפס ושתינו בירה.

טירת בראן
מחיר כניסה: מבוגר 12 ליי, ילדים/סטודנטים 6 ליי
מחיר חניה: 7 ליי.

הכנסיה בקורטיאה
 מחיר כניסה: 
2 ליי.
שעות פתיחה: 10:00-18:00

הורזו וטורדה

לינה:
 בכפר Horezu בפנסיון דנה. מקום נעים עם בעלי בית לבביים. יש להם הרבה חדרים להשכרה, מטבח לשימוש האורחים (מקרר ופריזר, תנור אפיה בגודל סטנדרטי וכיריים), חדר אוכל ופינות ישיבה שונות בחצר המטופחת. בחצר יש גם מתקני שעשועים לילדים ופינת גריל שעומדת גם לרשות האורחים. כמו כל תושבי הכפרים גם בעלי הבית המקסימים מגדלים ירקות ופירות, כמו גם תרנגולות ושאר חיות משק. בארוחת הבוקר הוגשו לנו: חלב ודבש שהגיעו מהשכנים (תוצרת עצמית כמובן), ביצים מהתרנגולות שבחצר, ירקות מהגינה, ריבות מפירות החצר, גבינות וחמאה תוצרת בית. ארוחה טעימה ומהנה ביותר.
מחיר חדר: 60 ליי. ארוחת בוקר: 10 ליי למבוגר, 5 ליי לילד.
אתר אינטרנט: www.pensiuneadana.ro

יום 4:
 טיול רגלי בכפר Horezu שמוגדר כמרכז הקרמיקה של רומניה ובחנויות הקרמיקה (את האמנים לא ראינו, לצערנו). משם המשכנו קצת צפונית ל-Ramnicu Valcea ובדרך משובשת למדי ניסינו לחצות את ההר (המיוער ברובו) לכיוון כביש חוצה פאגראש. לאחר התחפרויות מרובות נכנענו, נסענו חזרה לקורטאה ועלינו בכביש C7 צפונה. הכביש עובר למרגלות Poienari -; טירתו האמיתית של ולאד טפש, "המשפד". בהמשך הכביש מגיעים לסכר Vidraru המדהים ואגם וידרארו. משם מגיעים למעבר ההרים -; עליה בסיבובים מפותלים לגובה 2000 מ` בערך וירידה לצידם השני של ההרים, שוב בפיתולים שלא נגמרים. הנוף -; עוצר נשימה. עצרנו לאכול בדרך, אבל בגלל בזבוז שעות ארוכות בכבישים המשובשים במשך הבוקר, היה כבר מאוחר מדי ללכת לראות את מפל Balea. גם כך הגענו למלון (שהוזמן מראש) בסיביו מאד מאוחר.

לינה:
 מלון Imparatul Romanilor בסיביו (Sibiu). המלון הוא העתיק והמפואר ביותר בעיר ונמצא במיקום הטוב ביותר - ממש בככר הגדולה. בזמן ששהינו שם התארח בו נשיא גרמניה...
אתר אינטרנט: www.brasov-hotels.ro

יום 5
סיור מודרך (לפי הספר) בסיביו: ארוחת צהרים במסעדת Crema - מסעדה נפלאה ב"כיכר הקטנה", Piata Mica. למזלנו, התחיל גשם שוטף (שפסק כשהגחנו שוב החוצה לאחר הארוחה) ולא יכולנו לשבת על המדרכה. המלצר הציע להיכנס למסעדה הממוקמת במרתף גדול, מעוצב נפלא. נגנים הנעימו לנו את הזמן והאוכל היה מצוין. לארוחת הערב לא היה להם מקום -; המקום היה מוזמן עבור חתונה -; ושלחו אותנו למסעדה התאומה שלהם: Crema Sibiul Vechi קרוב מאד ל-Piata Mare ב-Str. Ilarian יותר קטנה, אבל שוב, הנגנים, האוכל ובייחוד הצווייקה היו מצויינים. מומלצת.

יום 6:
 נסיעה ל-Alba Iulia בה הוקדשה המחצית הראשונה של היום ל"שורשים". כמו כן, גילינו סניף (חדש, יחסית) של בנק לאומי לישראל -; הפתעה קטנה. נסיעה לטורדה (Turda) וביקור במכרה המלח (Salina). במכרה מאד קר. הולכים במנהרה מאד ארוכה (המרחק במטרים מצויין על הקירות) עד שמגיעים לאיזור הכריה. מהמם!
מחיר: 8 ליי למבוגר, 4 ליי לילד.
שעות פתיחה: 9:00-17:00 (כניסה אחרונה נדמה לי ב-15:30)

לינה:
 פנסיון Ciprian על יד קניון טורדה (אוכל גרוע, מקום מזעזע ומאד רועש).

יום 7:
 הלכנו בקניון טורדה (Cheile Turdului) היפה. ירד גשם אבל זה לא כל כך הורגש בתוך הסבך. אחר-כך בילינו את רוב היום בנסיעה צפונה, דרך איזור מראמורש היפה והכפרים הציוריים שלו (עם שערי העץ המגולפים).

לינה:
פנסיון Anca בכפר Sapinta על גבול אוקראינה (60 ליי לחדר זוגי עם שירותים). בעלי הבית הכינו לנו ארוחת ערב טעימה.

'בית הקברות השמח' ומנזרים בבוטושאן

יום 8: 
 ביקור ב"בית הקברות השמח" -; בו המצבות מגולפות עם תמונות מחיי הנפטרים וצבועות בצבעים חיים ועליזים. אחרי הצצה על ביתו של האומן (שנפטר גם הוא) ביקרנו במנזר של סאפינצה. שוב, עבודת העץ מדהימה. משם נסענו לסיגט (Sighet) (או בשמה המלא Sighetu Marmatiei). חנינו במרכז על יד ככר החירות והלכנו לבית הכנסת (ב-Strada Besarabia). הבניין היה סגור, אבל בבניין הסמוך -; בניין הקהילה היהודית היו אנשים. נתקלנו בראש הקהילה שהזמין אותנו להיכנס לחדר המועדון / כיתת עברית (הם לומדים גם על ההיסטוריה והתרבות של ישראל) ונתן לנו סקירה על הקהילה בהווה ובעבר בסיגט בפרט, וקהילות יהודיות במראמורש בכלל. לאחר מכן הוא פתח לנו את בית הכנסת היפה. לאחר מכן הלכנו מרחק קצר לביתו של אלי ויזל (Str. Tudor Vladimirescu בפינה עם Str. Dragos-Voda הראשי יותר), יליד המקום ואזרח כבוד של העיר. התצוגה (שאמורה להיות בנושא השואה ) היתה בלתי מובנת וכללה בעיקר מסמכים. הכל היה ברומנית ללא שום תרגום או הסבר בשפה אחרת. היתה תחושה של החמצה ואכזבה.

בית הקברות השמח
מחיר כניסה: 4 ליי למבוגר, 2 ליי לילד

ביתו של אלי ויזל
 מחיר כניסה: 4 ליי למבוגר, 2 לילד).

בית הקברות השמח

אחר-כך הלכנו למוזיאון הכלא -; מוזיאון הנצחה לקורבנות הקומוניזם -; לא רחוק מככר החירות, ב-Str. Cornelieu Coposu נחשב אחד המוזיאונים הטובים ברומניה, והוא למעשה בית הכלא המקורי שהוסב למוזיאון. מתחילים את הביקור בסיור מודרך, ואז המדריכה עוזבת ומשאירה את המבקרים לשוטט בקצב שלהם. מעניין, אבל גם (בעיני) מאד מדכא. לא רחוק משם ב-Str. Gh. Sincai נמצאת אנדרטה לזכר קורבנות השואה. לאחר סיור בשוק של סיגט (וקניית גבינות טעימות ב"מרכז גבינות" בתוך השוק -; חוויה של ממש, לראות את המוכרות עם קערות הגבינה והשמנת שלהן), נסענו מזרחה דרך הכפרים של צפון מראמורש / בוקובינה עד לקומפולונג (Campulung Moldovenesc).

מוזיאון הכלא
מחיר כניסה: 5 ליי למבוגר, 2.5 לילד

לינה:
 מלון Eden במזרח העיר (העיר בנויה לאורך עמק צר). במלון יש חדרים ב-160 ליי (שנחשבים 3 כוכבים) ובונגלוס ב-120 ליי (שנחשבים, משום מה, 2 כוכבים). כל בונגלו הוא חדר זוגי + מבואה + מקלחת צמודה. בחדר יש טלויזיה ומקרר (ריק). יש למלון בריכת שחיה אבל היא בשיפוצים ותיפתח שוב בשנה הבאה (אז היא תהיה מקורה). כמו כן יש מסעדה טובה, ואינטרנט.
כתובת: Calea Bucovini 148
אתר אינטרנט: www.hotel-eden.ro

יום 9: 
 ביקרנו במוזיאון לאמנות העץ -; מוזיאון מדהים, לא להחמיץ!
כתובת: Calea Transilvaniei 10
שעות פתיחה: 9:00-17:00.
מחיר: 5 ליי למבוגר, 2.5 ליי לילד.

 בשוק שבמרכז העיירה חיפשנו את הבזאר האוקראיני. אכזבה גדולה. במקום מוצרים אופיינים אוקראיינים (מה זה בכלל?) מצאנו שוק מקורה, עלוב, שחלק מהסוחרים בו הם מאוקראינה. בזבוז זמן. המשכנו למנזר Voronet -; אחד מהמנזרים המצויירים המפורסמים של בוקובינה. לאחר הפסקת עוגה (בקונדיטוריה...) וקפה (בבית קפה...) בעיר הסמוכה Gura Humorlui ביקרנו במנזר המצוייר השני, מנזר Humor. משם המשכנו לקטע ה"שורשים" השני, בעיר בוטושאן (Botosani).

מנזר Voronet
 מחיר כניסה: 4 ליי למבוגר, 2 ליי לילד

מנזר Humor 
מחיר כניסה: 4 ליי למבוגר, 2 ליי לילד

 בדרך עצרנו בכפר Ilisesti לברר פרטים מדוייקים יותר לגבי הפסטיבל שלפי הפרסומים היה אמור להיערך שם למחרת, יום א` השני של חודש יולי. בבית העירייה אנשים משכו כתפיים בתימהון, אבל ניסו לעזור לנו והתקשרו גם למרכז התרבות. אף אחד לא שמע על פסטיבל שנתי באיליששט! גם ברחוב ובמכולת במרכז הכפר לא ידעו על מה אנחנו מדברים. יש לציין שעל הפסטיבל שמעתי בשיטוטי באינטרנט, באחד האתרים הרומנים -; בגרסה אנגלית, כמובן. גם בספר ההדרכה שלי -; rough guide -; הוא מוזכר. ואת הטיול ארגנתי כך שנהיה באיזור בתאריך הנכון, כדי לא להחמיץ את ריקודי ההורה והתלבושות המסורתיות....

לינה:
 בוטושאן, במלון Rapsodia. המלון מאד מרכזי, חלקו כרגע בשיפוצים. החדרים שקיבלנו בקומה הרביעית היו מרווחים ביותר ועם מרפסת קטנה. יש מעלית ומסעדה מצויינת. אין מזגנים אבל לבקשתי הובא לחדר מאוורר, שהספיק בהחלט.
מחיר לחדר זוגי: 120 ליי, כולל ארוחת בוקר.
אתר אינטרנט: www.hotelrapsodia.ro

יום 10:
בוטושאן.

יום 11:
יצאנו בשעות אחר הצהריים המאוחרות מבוטושאן לכיוון פיאטרה ניאמץ. עיר עתיקה "עם אווירה" ששבתה את ליבי. ביציאה מהעיר מערבה יש עשרות פנסיונים, ברמות שונות ומחירים שונים. לאחר שביקשנו לראות את החדרים ב- 2-3 מקומות התמקמנו באחד מהם - Vila Boema - פנסיון יפהפה, מרווח מאד ונקי ביותר.
מחיר: 90 ליי לחדר, לא כולל ארוחת בוקר אבל כולל קפה (שחור בלבד).
אתר אינטרנט: www.vilaboema.info-tur.ro

יום 12:
 מעבר ביקאז
-; מעבר מדהים ביופיו! עצרנו שם עצירה ארוכה, היופי של המקום מהפנט. המשכנו לאגם האדום היפה, אחר כך נסענו דרך Gheorgheni -; עוד עיר עתיקה יפה -; עד לפויאנה בראשוב (Poiana Brasov).

לינה:
 מלון Villa Alexandra (בשכנות למלון Alpin המוכר מחבילות הנופש המשווקות בארץ). מלון 3 כוכבים, מרובה מדרגות, ללא מעלית. אמנם יש כמה חדרים בקומת הקרקע, אבל גם המעבר דרך הלובי כרוך בעליה וירידה במדרגות וכן הגישה למסעדה וחדר ארוחת הבוקר -; מין תכנון שגוי או הזוי... החדרים גדולים, עם אמבטיה צמודה, ללא מקלחת וללא וילון, ומרפסת קטנה. אין מזגנים (גם לא צריך, בהרים). יש טלויזיה ומקרר (ריק). בקבלה אמרו לנו שיש אינטרנט-אלחוטי - wireless, רק שכחו לספר שמקבלים רק 10 דקות ראשונות בחינם... כל שעה נוספת עולה 2$ על ידי קניית כרטיס-גירוד המעניק סיסמא ושם משתמש. יש אפשרות גם לקנות שבע שעות במחיר 10$.
מחיר: 150 ליי לחדר, כולל ארוחת בוקר.
אתר אינטרנט: www.pensiuneaalexandra.home.ro 

יום 13:
 חצי יום סיור בבראשוב היפה. הגענו לבית הכנסת המרשים ששופץ לפני כמה שנים. היות והיה סגור דפקנו על דלת בית הקהילה היהודית הסמוך, ואשה נעימה פתחה לנו את הדלתות. בית הכנסת מעוצב בצורה מאד מאופקת -; במשחקי לבן של הקירות ואפור-תכול של גילופי האבן. השיפוץ נעשה בהתאם למקור. לעומת בית הכנסת הצבעוני בסיגט, זה שבבראשוב מקרין "קלאס" ואצילות. יפהפה! אחרי הצהריים נסענו דרומה דרך פרדיאל וסינאיה, ולפנות ערב הגענו ל-Otopeni בפרברי בוקרשט.

לינה:
שוב במלון Charter כמו בתחילת הטיול, לקראת הטיסות למחרת בבוקר.

טיפים

  • הרומנים ממשיכים לקרוא לכסף החדש המסומן כ- Ron בשם ליי. זה לפעמים מבלבל אותם-עצמם, ולפעמים הם מנסים לבלבל את התיירים. היזהרו מטעויות -; מכוונות או לא. בפירוט המסלול התייחסתי גם אני למטבע המקומי בשם ליי.
  • חשוב ביותר! - לקחת בחשבון שכאשר מזמינים ארוחה במסעדה, רק אז הם מתחילים לבשל אותה! הכל טרי ונעשה במקום, אבל זה אומר שיש לחכות כשעה עד שהאוכל מגיע. יוצאים מן הכלל הם המרקים (צ`ורבה), ולכן זה רעיון טוב להזמין אותם כמנה ראשונה כדי לשבור קצת את הרעב, עד להגעת המנות העיקריות. אגב, הטיפ הזה כבר פורסם כאן ואף קראתי אותו, אבל בתחילת הטיול לא זכרתי ולא התייחסתי. אז יצא, שלמדנו על בשרנו להגיע למסעדה מוקדם יותר מהשעה בה רצינו לאכול :-)
  • נהיגה ברומניה - יש כאלה שממליצים על נהיגה עצמאית, ולעומתם כאלה שנשבעים שללא נהג הם לא היו ``עומדים בזה``. מובן שהצדק עם כולם. זה ענין של גישה אישית, אבל בפירוש לא של תנאי שטח שמחייבים לבחור בין שיטה אחת לשניה. אנחנו באופן אישי אוהבים להיות עצמאים ולקחנו רכב לנהיגה עצמית. היינו שבעה ושכרנו פיאט דוקאטו עם תשעה מקומות, גבוה ומרווח. שניים מאיתנו התחלקו בנהיגה ולמרות האוטו הגדול לא נרשמו כל בעיות. מצד שני, אני מבינה את אלה שחוששים לנהוג במדינה לא מוכרת, בייחוד אם הם לא דוברים את השפה והנהג משמש להם גם כמתורגמן וקצת כ``אבא`` מרגיע. מכאן ועד להפחדות שבלי נהג מקומי אי-אפשר - המרחק, כמובן, גדול. הרומנים נוהגים כמו מטורפים, ועוקפים כאילו אין מחר. לחלקם באמת אין.... ראינו כמה וכמה תאונות בדרך, אחת לפחות היתה קטלנית. אבל! אם נוסעים לאט ובזהירות, אין סיבה לחשוש. כנ``ל לגבי ניידות המשטרה. ראינו עשרות כאלה, אף פעם לא פנו אלינו. הפעמים היחידות בהם היתה לנו איזו שהיא אינטראקציה עם שוטרים היתה כשאנחנו פנינו אליהם בשאלות כיוון. הם תמיד היו אדיבים וידידותיים כלפינו. מצב הכבישים, כפי שסופר כאן רבות, הוא איום ונורא. מעט מאד כבישים הם ברמה טובה, כל השאר בנויים בצורה כזאת שהרכב מקפץ ומקפיץ את הנוסעים. לנו בייחוד היו חוויות קופצניות כי הרכב שבו נסענו היה בעל קפיצים נוקשים. בסך הכל, לא היה נורא והרכב באופן כללי היה נוח ביותר.
  • מומלץ לקנות מפה/אטלס דרכים בתחנת דלק. אני קניתי אטלס בקנה מידה של 1:500,000 שהיה בהחלט מספק (והרבה יותר טוב כמובן מהמפה שקניתי בסקוטלנד, של 1:800,000).
  • שירות: נע בין אדיב, חייכני וזריז לאיטי, מזלזל, ורע בצורה יוצאת מהכלל. אני מניחה שבשנים הקרובות המצב ישתפר, מאחר ועם הצטרפותה של רומניה לאיחוד האירופאי הם מתחילים לקבל תקציבים לפיתוח התשתיות והתיירות, ומושכים אליהם השקעות זרות יותר מבעבר. במצב כזה, העסקים ילמדו להשקיע יותר בשירות (אומרת, בתקווה.....)
  • יש לקחת בחשבון שרוב האתרים והמוזיאונים סגורים בימי שני.
  • הפסקת קפה ועוגה: אוקי, זה מתחלק.... מעטים המקומות שיספקו את שני הדברים יחד. בערים גדולות - ומרכזי תיירות - יש בתי קפה שמציעים גם עוגות, והקפה שלהם לא מוגבל רק לקפה שחור. ברוב המקומות האחרים תקנו את העוגה שלכם בקונדיטוריה (שבאופן מבלבל נקראת קפטריה), ואת הקפה בבית הקפה. בחלק מהמקומות לא מגישים חלב עם הקפה, אבל שווה לנסות ולבקש, אולי יהיה להם חלב במיכלים קטנטנים (כמו במטוסים) אם לא את הדבר האמיתי.
  • כשלנים בכפרים, שווה לבדוק אם הם מגישים ארוחות בוקר תוצרת עצמית. ברוב המקומות יהיו לפחות ירקות מהגינה (אורגניים, ללא ריסוס), ואם יתמזל מזלכם תקבלו חלב טרי (מורתח!) מהפרה, דבש מהמכוורת, גבינות וחמאה תוצרת בית, ביצים מהתרנגולת וריבות מהפירות שבחצר או שנאספו מהיער. מה שנקרא, בריאות!

לסיכום:
רומניה יפה ומעניינת, בחלק גדול מהמקומות מזכירה בנופיה את שוויץ (כן, אני יודעת, זה נדוש.... אבל מדוייק), ולמרות שיש עליה במחירים עדיין היא לא מאד יקרה לתיירים. האנשים שנתקלנו בהם היו ברובם נעימים ומסבירי פנים, ובהרבה מקומות גם דוברי אנגלית. הכפריים העניים ש"פלשנו" לחצרות שלהם כדי לפטפט ולצלם קיבלו אותנו תמיד בצורה נפלאה, הגישו לנו ירקות מהגינה (וזקנה אחת, חסרת שיניים, עדיין מחכה שנבוא "בבוקר" לקבל חלב פרה טרי!) והעשירו מאד את החוויות הטובות שלנו מהמקום. בסך הכל ההרגשה היתה נעימה, והחוויה השאירה טעם של עוד. בקיצור, יעד מומלץ.

 תם ולא נשלם...

לתחילת הכתבה

לתחילת הכתבה

לתחילת הכתבה

לתחילת הכתבה

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על רומניה