סן פרנסיסקו - פוסט שני

זהו פוסט המשך למבוא.

טיסת יוניטייד 955 יוצאת לדרך באחת לפנות בוקר ישירות לס"פ עם מטוס הדרימליינר

הטיסה יוצאת בזמן, מתבגר 1 מיד נרדם, בן הזקונים צופה בסרטים באייד פד. לא עובר הרבה זמן וארוחת הערב מוגשת (שניצלונים ופסטה לילדים, ממש סבבה).

הטיסה הארוכה עוברת בסה"כ בסדר, אנחנו ישנים לסירוגין. לאורך הטיסה מחלקים נשנושים (בייגלה, כריכים, שתייה ). השירות נהדר, חלק מהדיילים גם דובר עברית, השירותים היו נקיים לאורך כל הטיסה ובסה"כ שרדנו.

אנחנו נוחתים בס"פ בחמש לפנות בוקר וממתינים שעה במטוס היות ושערי שדה התעופה לא נפתחים לפני שש בבוקר. כן, קראתי על זה כבר והיינו ערוכים לכך מראש. קצת תמוה שבשדה גדול כמו בס"פ אין פעילות שוטפת.

הליך ההגירה עובר חלק, אין תור גדול במיוחד. שימו לב שלא להביא אתכם שאריות של כריכים עם סוג בשר כלשהו או פיצוחים מאחר ויש בידוק ביציאה מהשדה עם מכונות שיקוף.

יום רביעי – 6.9

החלטנו שבימים הראשונים נתנייד בלי רכב ולכן לקחנו שאטל משדה התעופה עם Supershuttle.

המלון שלנו - Courtyard by Marriott San Francisco Fisherman's Wharf ממוקם סמוך לרציף הדייגים.

החדר עוד לא מוכן , אנחנו משאירים את המזוודות ויוצאים להסתובב.

ארוחת בוקר ראשונה - eight am, שממש קרובה אלינו למלון. קראתי המלצות ואנחנו בדרכנו.

בטיול הקודם שלנו לניו יורק, היה לנו דיינר בסמוך למלון שהיה מעולה והיו ציפיות שנמצא דיינר לפחות באותה רמה.

אז eight am לא ממש דיינר וקצת צפוף בפנים . השירות אמנם מהיר, אבל אין לימונדה ואין פנקייק והילדים מזמינים בסוף ביצים ובייקון ומקבלים גם קערת פירות נהדרת. אנחנו לוקחים גרנולה עם פירות. אציין שגם אין אינטרנט אלחוטי.. והמתבגרים קצת לחוצים כי התקשורת עם העולם החיצוני נפסקה קרוב ליממה...

המחיר הסופי לתשלום כ100$ , יקר, לא נפלנו מהאיכות והמקום לא אומץ על ידנו להמשך.

משם, אנחנו עוברים לתחנה הבאה – נקודת T mobile לרכישת סים.

הנקודה הקרובה אלינו שמצאתי על המפה רחוקה מאיתנו כחצי שעת הליכה ואנחנו מחליטים להגיע ברגל .מזג האויר קריר ונעים וזו שעת בוקר מוקדמת ומה יותר טוב מלהכיר את העיר דרך הרגליים. הילדים קצת מקטרים למרות שאין ממש עליות.

בדרך אנחנו רואים בית ספר והילדים בחוץ בשיעור ספורט. אנחנו אוהבים לטייל בערים חדשות ולראות בתי ספר , את התלמידים, איך נראית החצר שלהם, המבנים. זה תמיד מסקרן אותנו.

אנחנו עוברים בין שכונת מגורים, דרך חצר משחקים לפעוטות (עם המטפלות שלהם והמתקנים המושקעים), דרך מגרש משחקים לכלבים (כבר געגועים ומחשבות על לואי, כלב הגולדן שלנו שנשאר בבית).

בסוף אנחנו מגיעים לנקודה. המתנה של עשר דקות ומקבלים אותנו. השירות מהיר ובסופו של דבר אנחנו יוצאים עם שלושה סימים (שניים לכל מתבגר, שידענו שיהיו פעמים בהם לא יצטרפו אלינו וכדי שלא יהיו תלויים בנקודות גישה).

מכאן, אנחנו עוברים לפיר. אנחנו כבר קצת עייפים, בכל זאת אחרי טיסת לילה ואנחנו לוקחים lift

ותוך דקות ספורות מגיע אלינו Josh עם רכב GMC ואנחנו בדרכנו ליעד. איזה יופי כל הסיפור עולה לנו 10$

אנחנו מגיעים לפיר 39 לראות את אריות הים. איזה כיף! השמש מתחילה לצאת, האווירה נעימה ולא עמוס. הילדים ממש ממש נהנים.

בדרך חזרה למלון מצאנו מקום לאכול בו פיצה והמבורגרים (כמובן) וכך סגרנו את היום ב17:00. מכובד ליום הראשון

יום חמישי - 7.9

הלילה הראשון עבר על כוחותינו בהתעוררויות לסירוגין, חלקנו קם באחת לפנות בוקר (אבל חזר לישון), חלקנו מאוחר יותר. סופית, קמנו מהמיטה ב8:00. בן הזוג כבר חזר מריצת בוקר לאורך הרציפים.

המתבגרים קמים מורעבים. גילינו שבמלון שלנו יש סטרבקס שמגיש ארוחות בוקר, אז מיד ירדנו לאכול שם. חדר אוכל נחמד, עם ספות וטלוויזיה שמשדרת מבזקים על ההוריקן המתקרב. המתבגרים לקחו ארוחת בוקר אמריקאית טיפוסית (sunny eggs= ביצת עין, בייקון, תפו"א מטוגנים , טוסטים, מיץ תפוזים), אני ובן הזוג הלכנו על קערת גרנולה גדולה עם פירות. וכל זה ב50$ (!!) לא יאמן.

מהמלון אנחנו לוקחים ליפט למוזיאון המדע Exploratorium ואנחנו מבלים שם ארבע שעות.

הייתם שותים מים נקיים מברזיה שנראית כמו אסלה?

המוזיאון גדול ועשיר, הבנים מאוד נהנו, גם מתבגר #1 מצא מה לעשות ובן הזקונים הכי נהנה.

משם, אנחנו הולכים מספר דקות לכיוון מגדל קוויט ועוברים בדרך את משרדי ליוויס.. בן הזוג מנצל את ההזדמנות לקנות מכנסי ג'ינס ומתבגר #1 חולצה

משם אנחנו מגיעים תוך דקה למדרגות filbert ועולים עד למגדל. מתבגר #1 קורא לזה אימון עליות, הקטן עולה בגבורה לאט לאט. הנוף בדרך מקסים

במגדל אין תור ארוך. השומרת בכניסה מגלה שאנחנו מישראל ומתרגלת איתנו כמה מילים.

הנוף מלמעלה נהדר

מפה לשם הגיעה שעת הצהריים.. ואנחנו בדרכנו לרובע האיטלקי לפיצה אצל טוני. בלי בושה אנחנו מחסלים שלושה מגשים ומקנחים בקפה איכותי

מלאים בפחמימות ומרוצים, אנחנו צועדים אל הרובע הסיני ומגיעים למפעל עוגיות המזל. שם אנחנו מגלים איך מייצרים את עוגיות המזל.. איך לא חשבנו על זה קודם

קונים שקית וממשיכים.. עד שהבנים כבר עייפים ומבקשים לחזור למלון למנוחה.. סגרנו יום שני מהנה בסן פרנסיסקו.

יום שישי 8.9

בבוקר אספנו את הרכב ליום שמוקדש כולו לנסיעה בעיר.

את הבוקר התחלנו בתצפית על גשר הזהב ומשם נסענו על הגשר. זה יום ערפילי טיפוסי והגשר ממש נבלע בתוך העננים

לצערנו התצפית על העיר, מהעבר השני של הגשר, לא מתאפשרת בשל הערפל. בהמשך נגלה שגם התצפית מהטווין פיקס לא מתאפשרת וזה די מבאס.

אנחנו ממשיכים עם הרכב אל רחוב לומברד ויורדים אותו מלמעלה עד למטה.. נהדר ומאתגר!

במשך היום אנחנו נוסעים בהמון כבישים שהעלייה והירידה בהם מדמה נסיעה ברכבת הרים והילדים מאושרים. מתבגר #1 מתלהב שזה בדיוק כמו במשחק הXbox שלו.

מתבגר #2 מתגלה כבעל כישורי צילום ומתמנה זמנית לשמש כצלם ועוזר נהג.

הדהים אותנו לראות את בתי המגורים שנמצאים בעליות הבלתי אפשריות האלה, כשהגראג' נמצא ממש באמצע זינוק בעליה. הסכמנו כולנו שבלתי אפשרי לנהוג כאן עם רכב ידני.

התחנה הבאה שלנו – כיכר אלאמו, שם אנחנו פוגשים עשרות כלבים חמודים והילדים מצטרפים וזורקים להם כדורים.. הוחלט פה אחד איזה כלב נוסף נאמץ כשנשוב הביתה

בהמשך הטיול שלנו, ראינו בטלוויזיה פרקים ישנים של הסדרה full house (צער גידול בנות) כשהפתיח צולם בכיכר אלאמו, מול ה Painted Ladies והילדים מיד זיהו את המקום. זה היה משעשע והעלה זיכרונות טובים מהמקום.

זוכרים שסיפרתי שאנחנו אוהבים לראות את חיי היום יום של הילדים בעיר? אז בסמוך לכיכר אלאמו נמצא בית ספר תיכון ושם ראינו את הילדים משחקים מחניים וכדורסל. מתבגר #2 סיכם שהוא היה גר כאן בשמחה, הקטן בשום אופן לא הסכים לרעיון.

משם אנחנו ממשיכים לרובע קסטרו

כשהגענו קשה היה לפספס את כל החנויות עם הכיתובים בחזית.

הקטן התלהב ממעבר החציה הצבעוני

הרובע משופע בגרפיטי

אז אחרי כל הסיבובים בעיר, הגיע הזמן לאכול וזה זמן טוב לבקר בדיינר של לורי שברובע יוניון.

מקום מקסים ונוסטלגי, השירות היה מצויין ומהיר והאוכל טעים. הקטן סוף סוף הגשים את חלומו לאכול המבורגר עם שייק שוקולד וקצפת.

לאחר הארוחה, המשכנו לWestfield San Francisco Center לחנות הגיימינג ולשופינג קצר למתבגר #1.

בערב עוד ניצלנו את השעות האחרונות לסיור ברציף הדייגים שנראה כמו הטיילת באילת. לא אהבנו.

לסיכום, הילדים מאוד מאוד אהבו את העיר והיא דורגה במקום #1.

לילה טוב סן פרנסיסקו, מחר נעים מזרחה.

(ראו המשך פוסט על הפארקים הלאומיים >>)