ארה"ב, החוף המזרחי -פוסט שני- ההרים הלבנים ובוסטון

ביום שבת בבוקר אנחנו עוזבים את ניו יורק לכיוון ההרים הלבנים. עצירת הביניים תהיה בפארק Six flages New England.


 הפארק עצום ויחסית ריק. לפארק צמוד פארק מים אשר בעונה זו סגור, אך בפועל, לדעתי, בלתי אפשרי להיות בשני הפארקים ביום אחד.

הפארק מתאים לגדולים ולקטנים. הגדול ואני עשינו יחד את ה BIZARRO - https://www.sixflags.com/newengland/attractions/bizarro

שהיה מפחיד בצורה בלתי רגילה.

למי שמתכנן להגיע, אני ממליצה להיכנס לאתר, לראות את מבחר המתקנים ולהדפיס את הרשימה. האתר מאוד ברור, לכל מתקן יש הסבר, מגבלות גובה וכיו"ב, כך יכולנו לנווט לאן הולכים, איך מתפצלים ובסה"כ ניצלנו את כל המתקנים עד לסגירה. כולנו נהנו והיה שווה.

משם אנחנו נוסעים לכיוון המלון, מחליפים לילדים פיג'מות והם מיד נרדמים בנסיעה. יש לנו כעת נסיעה של שעתיים. אנחנו מגיעים בשעה 22:00 למלון Fairfield Inn & Suites White River Marriotthttp://www.marriott.com/hotels/travel/lebfi-fairfield-inn-and-suites-white-river-junction/

המלון מקנה הנחה למחזיקי AAA. השירות נהדר ומהיר. אנחנו מגיעים בשעת לילה מאוחרת, צ'ק אין מהיר ולמיטות. החדר שקיבלנו היה מרווח, נעים ונקי.

ביום למחרת, אנחנו על הרגליים כבר בשעה 9:00, ארוחת בוקר וזזים צפונה לכיוון ההרים הלבנים.

ממליצה להיכנס לאתר הרשמי לקבל מידע וגם לשלוח אליהם בקשה לקבל את חוברת המידע על האזור:

כמו כן, אני רוצה להמליץ על הספרים של נטע דגני שעושה סדר במרחב האינסופי של אפשרויות הטיול באזור.

יום ראשון: אנחנו עוצרים בדרך אצל Polly's Pancake Parlor שלצערנו מלא עד אפס מקום. ממליצה לכל מי שמתכוון להגיע, להרים טלפון בבוקר ולהזמין מקום..

מחליטים שלא לחכות 45 דקות בתור, כמו שהגברת מסבירה, ואנחנו ממשיכים הלאה בתכנית.

העצירה הבאה שלנו היא בsaco river. כאן מזג האויר קר מאוד ואנחנו מיד שולפים מעילים ויורדים לאגם להאכיל ברווזים .





 הטבע מסביב עוצר נשימה

 משם ממשיכים לAttitash פארק http://www.attitash.com/alpine-slide.html למגלשות ההרים. הפארק ריק ואנחנו עולים על המזחלות וגולשים שוב ושוב.

הפארק נהדר, יש בו מספר מתקנים, כולל קפיצה מגובה ובתקופת הקיץ הוא גם כולל מגלשות מים.

 סיימנו את היום סביב 16:00 וחצינו את הכביש לארוחת צהריים במסעדה ממול הפארק. משם אנחנו נוסעים למלון שלנו לשלושת הימים הבאים. בחרנו במלון
Red Jacket Mountain View Resort & Spa http://redjacketresorts2-px.rtrk.com/

בחרנו במלון לאור המלצות בTripadvisor וגם מכיוון שבמלון יש פארק מים קטן ובריכה מקורה. צריך להבין שבשעה 17:00 הכל סגור, חשוך וקר ומה יותר מהנה מלהשתכשך במגלשות ובברכה המחוממת?

הערה אישית – הבן האמצעי מאוד רגיש לריחות. בגלל שהחדרים מאובזרים בשטיחים מקיר לקיר, כנראה ששמים עליהם חומר מיוחד והוא פשוט לא יכול היה לסבול את השהייה בחדר. אנחנו לא הרגשנו ריח מיוחד, החדרים אמנם נראים קצת אולד פשן, אבל בסה"כ המלון אחלה.

גם במלון הזה יש חדר כביסה ומייבש, שהיה מאוד אפקטיבי.

צוות המלון אדיב ונחמד בצורה בלתי רגילה. בכלל באזור ההרים הלבנים הכל הולך לאט ובאיזי, להבדיל מניו יורק התזזיתית. התושבים באזור מקסימים, אדיבים וחייכנים. רוב האוכלוסייה באזור אגב, לבנה ומבוגרת. לא נתקלנו בכלל באדם שחור, זה מאוד מורגש באזור הזה.

אנחנו קמים בבוקר יום שני מאוחר, כיאה לאזור ונוסעים לכביש קמנגוס. עוצרים לטייל Diana's Bath שקרוב מאוד למלון שלנו ומשם ממשיכים לSabbaday Falls

כמובן שבתקופה זו אנחנו די לבד, בלי אנשים מסביב, הילדים רצים להם ביער, אוספים בלוטים, ענפים ואבנים מיוחדות. משאירה לכם לראות את תמונות כדי להבין

 אנחנו רוצים להמשיך לFlume Gorge אבל לא מוצאים את הכניסה, לבסוף אנחנו מגיעים לרכבל Cannon Aerial Tramway לתצפית על Cannon mountain

אנחנו מגיעים בדיוק כשהקרון האחרון יוצא. אנחנו לבד ומצטרפים אלינו עובדי המקום לסיבוב האחרון ובדרך מסבירים לנו על האזור ונותנים לנו טיפים, בין היתר שאת הטיפוס להר וושינגטון חבל לעשות ברכבת ולשלם הון כסף ומומלץ ברכב ששכרנו, הם גם לא המליצו לקחת את הרכבת שעושה סיבוב באזור, לטענתם רוב הדרך ביער וממילא אנחנו מטיילים ברכב שלנו, כך שגם חבל על הכסף. אמרתי כבר שהתושבים כאן נחמדים בצורה בלתי רגילה?

בדרך חזרה אנחנו עוברים דרך הoutlet של האזור. נקודת עצירה חובה למי שרוצה לעשות שופינג. אמרתי כבר שבאזור אין מס?

אנחנו חוזרים ב21:00 למלון, בריכה, כביסה ולמיטות
 ביום השלישי מבשרים לנו שאחה"צ יהיו ממטרים אז אנחנו מחליטים שמתחילים את הבוקר בעליה להר וושינגטון. בפועל, כבר בבוקר מתחיל לרדת גשם חלש אבל אנחנו מחליטים בכל זאת לעלות להר. הGMC שלנו יעמוד במטלה. אנחנו משלמים לשומר ומקבלים מעטפה עם תעודה ומדבקה שעלינו להר (-;

 העליה איטית וצרה, אין רכבים נוספים, חוץ מאיתנו (לטוב ולרע), הנוף משגע. בגלל מזג האויר, יש ערפל קל ואנחנו נכנסים ויצאים כמו בתוך עננים. למעלה הראות מאוד קשה ובקושי רואים 5 מטרים מקדימה.

לבסוף, הגענו למעלה, גשם ורוח חזקה. נכנסים למוזיאון להתרשם מהתמונות ומההסברים על ההר ומסיימים בחנות המזכרות, שם המוכר אומר לנו שהתמזל מזלנו והגענו בדיוק במזג האויר הנכון לחוות את הטיפוס להר. אכן חוויה מיוחדת.

 את המשך היום אנחנו מעבירים בFlume Gorge


 לשמחתנו אנחנו מוצאים אותו הפעם. השמש מתחילה לצאת ואנחנו מטיילים בשמורה המדהימה. כמובן שגם כאן אנחנו מטיילים לבד, כשלפתע פוגשים אותנו שני מטיילים מבוגרים ששמעו אותנו מדברים בעברית ומצטרפים לשיחה. שניהם יהודים, אחד מבוסטון ואחד מניו יורק והם מטיילים באזור פעם בשבוע יחד עם נשותיהם. הפעם הם באו לבד. והם מצטרפים איתנו לטיול.

השמורה מהממת ומומלצת מאוד למי שמגיע.

 אנחנו עוזבים היום לכיוון בוסטון, בדרך עוצרים בGloucester לשיט ליוויתנים.

התכנון היה לעשות את השיט דרךseaswhalewatch7

מאחר וחודש ספטמבר הוא מחוץ לעונת התיירות, מתקיים שיט אחד ביום בצהריים.

בדרך אני מתקשרת לבצע הזמנה ולשריין מקום ובטעות אני מתקשרת לCape Ann Whale Watch

למעשה מדובר בשתי חברות שיושבות אחת ליד השנייה באותו מפרץ ושטות לאותו אזור.

אנחנו מגיעים חמש דקות לפני ההפלגה שיוצאת בשעה 13:00. האנייה מלאה עד אפס מקום.

במשרד שבו משלמים לפני השיט, אפשר לקבל כדור נגד בחילה, מי שמעוניין. חוץ ממני, אף אחד לא לקח.

מומלץ להגיע עם שתיה קרה, אפשר גם נשנושים. אנחנו הרגשנו מצויין בכל משך ההפלגה וגם הילדים.

מזג האויר היה מצויין- שמש, ללא רוחות. לא ראיתי מסביבי אנשים שהקיאו או דווחו על בעיה. האניה גדולה וכוללת שירותים ומזנון. אחת מבנות הצוות הסתובבה בין האנשים והסבירה על הליוותינים, תוך הדגמות על סוגי המזון שלהם, גודל השיניים וכו'. מאוד נחמד.

הילדים והמבוגר האחראי יורדים לקומה הראשונה, לחרטום האנייה כדי לקבל תצפית טובה וקרובה.

תוך 45 דקות ה"קפטיין" צועק :" one o'clock" וכולם רצים לצד הימני של האנייה, שולפים מצלמות ואכן אנחנו מגלים שני ליוויתנים – זכר ונקבה – פפר וריטה. הצוות מסביר לנו שזוהי תקופת החיזור.

הליוויתנים חגים סביבנו ואנחנו שטים אחריהם, הם מראים לנו את זנבותיהם ומשפריצים. כולנו בהיי.

מומלץ מומלץ מומלץ!!

בשעה 16:00 הקפטן מסתובב חזרה לחוף והילדים נופלים שדודים..

משם אנחנו ממשיכים לבוסטון, בדרך עוצרים לפיצה ומגיעים ליעד תוך חצי שעה.

הפעם אנחנו ישנים במלון Lenox, גם בגלל שזה ללילה אחד וגם בגלל שזה בלב העיר .

המלון כמובן מדהים , הנהג לוקח לנו את הרכב לחניה, הילדים מקבלים בובות ג'ירפה של המלון, המקרר בחדר מצוייד במים קרים ושוקולדים, יש אינטרנט והכל ללא תוספת תשלום.

למרות שהילדים עייפים, אנחנו הולכים לטייל על Newbury st. ו Exeter Str. ורואים, לשמחת הבנים, רכבי יוקרה, כמו פראריולמבורגיני .

 הסביבה מדליקה והרחובות יפיפיים. אני אחזור לNewbury למחרת בצהריים..

 בבוקר אנחנו קמים לסיור הברווז http://www.bostonducktours.com/

בנקודת המוצא כמה ברווזים המחולקים לצבעים בהתאם לאורך המסלול. אנחנו בוחרים לקחת את המסלול הארוך.

הנהג מנהל סוג של סטנד אפ במהלך הנסיעה/ שיט ומזמין את הילדים וכל מי שמעוניין להשתתף בנהיגה על הברווז. ממליצה מאוד למי שמגיע לגיחה לעיר .

 אישית, אחרי ניו יורק, אני לא חושבת שהייתי שוהה בעיר יותר מיומיים- שלושה, אבל בהחלט העיר מקסימה ולולא שילבנו את ניו יורק בטיול, הייתי מקדישה לעיר מספר רב יותר של ימים.

לקראת ערב, אנחנו עוזבים את המלון לשדה התעופה ולוקחים טיסה עם jet blue לאורלנדו.

הילדים מצפים ונרגשים...