חזרנו בשבוע שעבר מטיול בן שבוע בטוסקנה (זוג בשנות ה-40 המאוחרות), והריני נכון למלא ברצון את חובת סיכום החוויה הכיפית שלנו בתקווה שתהיה לעזר לאחרים המתכננים טיול דומה באזור, תוך התנצלות מראש על היעדר ארגון וכתיבה סדורה.
למרות ה"שבלוניות" של הבחירות שלנו (מישהו בפורום קרא לזה "טיולים משוחזרים"), גם אנו העדפנו הגעה ל"אתרי החובה" ע"פ בחירת אתרים יותר מקוריים ופחות מתויירים ולא התאכזבנו...
מסלול הטיול ב"גדול":
נחיתה ברומא, לינה בסיינה (יומיים), המשך ולינה בפירנצה (יומיים), המשך ולינה בלה-ספצייה (יומיים) וחזרה לרומא
זה המקום להודות ליונית (התותחית) מנהלת הפורום שהניאה אותנו מתכנון של טיול "כוכב": שכירת וילה ב"אמצע הדרך" כבחירה המקובלת על רוב המשפחות המטיילות באזור הייתה באמת פחות רלוונטית עבורנו במקרה דנן של טיול זוגי רומנטי נטול ילדים, הטיול ה"מתגלגל" ענה יותר לצרכינו ופתח בפנינו הרבה יותר דרגות חופש.
היומיים הראשונים הוקדשו לטיול בעיירות הטוסקניות הציוריות – אורביטו (Orvieto), ממונצליאנו (Montalcino), סן-ג'מיניאנו וסיינה. נסענו לאורך "דרך היין" בנופים מהממים, ביקרנו בכרמים טוסקניים, לגמנו להנאתנו מיין הקיאנטי המקומי והרמנו כוס לחיים יחד עם בעלי היקב בו זכינו לסיור פרטי לכבוד יום העצמאות של מדינת ישראל שחל ממש בערב אותו יום (ה-1 במאי 2017). הצטיידנו בכמה בקבוקי יין איכותי והמשכנו בדרכנו.
במאמר ממוסגר ראוי להזכיר כי חששות מוקדמים שהיו לנו לגבי אפקט "גן סגור" ב-1 במאי התבדו. בסייינה היו אולי כמה עסקים סגורים וקצת פחות תיירים, אבל מרכז העיר עדיין שוקק, "חג הפועלים" לא הורגש כלל לאורך "דרך היין", ומרכזי הקניות לרבות אאוטלט Valdichiana בו ביקרנו באותו יום פעלו כרגיל.
בערב קפצנו לפי המלצות קודמינו באזור לספא מי הגפרית "סאן ג׳ובאני טרמה" בעיירה Rapolano. למרות שהגענו רק כשעתיים לפני שעת הסגירה, מיצינו כבר אחרי שעה. סה"כ חוויה נעימה ומרגיעה. טבעת הנישואין שענדה רעייתי - 17 קראט זהב השחירה לחלוטין וסיפקה ראייה של ממש לגבי ההרכב הכימיקלי של המים. עלות הכניסה (המוזלת כנראה בגין הגעה מאוחרת - 14 יורו לאדם) סבירה, אף כי התרשמנו כי למעט בריכת הגפרית אין למתקן זה שירותים נוספים להציע לרבות חדרי סאונה או פינות מרגוע.
לנו יומיים בסיינה במלון Athena – מלון חמוד - צמוד ממש לחומת העיר. בעיר עצמה מומלץ כמובן ביקור בארמון העיר ובכיכר המרכזית פיאצה דל קאמפו. ביקור בגנים הבוטאניים האוניברסיטאיים בלב העיר (כרטיס כניסה 5 יורו) – לדעתי מיותר, לא שבו את עינינו שום עץ אקזוטי, שיח או מטפס מאלה ששתלו בגן המטופח, ומהנופים היפהפיים ניתן ליהנות גם ללא כניסה לגנים עצמם.
בשאר הכפרים שהוזכרו – טיולי הליכה יפים לאורך נופים ציוריים, באורביטו טיול לאורך השדרה עד למצודת העיר ובמבנה הדואומו המרשים והראשון הראשון בטיול שמבנים דומים לו ראינו אח"כ לא מעט גם בעיירות ובערים הסמוכות ובכלל זה בסיינה, בסן גימיניאנו ובפירנצה. הביקור החטוף בסן ג'מניאנו היה מקסים, לא ויתרנו על טעימת ה"גלידה הטובה בעולם" ב-Gelateria Dondoli, (קטונתי מלדרג אותה בסולם הגלידריות הבינלאומי אבל טעימה מאד הייתה גם הייתה, דבקה לחיכנו לאחר טיפוס קצת מייגע בשמש החמימה מהחנייה הציבורית שבתחתית העיר עד למצודה שבראשה).
בבוקר היום השלישי המשכנו בנסיעה לפירנצה, לנו במלון Hotel Villa Libertyבמרחק של 15 דק' הליכה ממרכז העיר עם חניה זמינה – בדיעבד שני היתרונות היחידים של המלון הזה שהתגלה כרועש במקצת ומאוכלס ברובו ע"י דוברי השפה הרוסית.
על פירנצה חבל להכביר מילים... אחת הערים היפות והרומנטיות ביותר לטעמי, שאף שאין לנו זו הפעם הראשונה לפקוד אותה, אי אפשר שלא להתרגש בכל פעם מחדש מהשיק הייחודי שלה לצד מורשת היסטורית ותרבותית בת מאות שנים. העדפנו לוותר הפעם על ביקור במוזיאונים ופשוט בחרנו לטייל להנאתנו לאורך נהר הארנו וברחובות העיר, להתרשם מהבנייה הייחודית ולעשות קניות... היו אלה פשוט יומיים נוספים של כיף ורומנטיקה...
בבוקר היום הרביעי קפצנו לסיור קניות מחוץ לעיר, תחילה נסענו למרכז הקניות Barberino אך המחירים הגבוהים הבריחו אותנו ובהמלצת אחת המקומיות סבנו על עקבותינו ונסענו למרכז I-GIGLIשבמחוז קלנזאנו שם מצאנו חנויות ביגוד, הנעלה ואלקטרוניקה במחירים שפויים יותר... לאחר שהבטן התחילה לקרקר קפצנו מרחק 5 דק' נסיעה מהמרכז למסעדה יפאנית נחמדה באזור בשם "Eat all you Can" שם הצטיידנו בשני מגשי "טייק אוואי" של סושי טונה וסלמון טעימים להפליא ושבנו להשלמת קניות. בשעות אחה"צ חזרנו לפירנצה ושוב עשינו טיול רגלי ארוך במזג אויר נעים מאוד, הפעם בכיוון השעון מכיכר מיכל אנג'לו עד לגשר פונטה-וקיו שם ישבנו שעה קלה ליהנות ממופע של להקת רוק מקומית באוויר הפתוח ומשם חזרנו בשעת לילה מאוחרת למלון.
בבוקר היום החמישי נסענו לכיוון העיירה לה-ספצייה הממוקמת על חוף הריביירה האיטלית. בדרך עצרנו בלוקה, עשינו דרכנו בנחת ובמזג אויר סתווי למדי בסיור המעגלי הנחמד בן 4 הק"מ לאורך החומות (את עמדת השכרת האופניים גילינו רק בדיעבד בסיום ההליכה, אופציה נחמדה לא פחות לחוות את הסיור המהנה הזה), על הסיור המודרך המוצע לתיירים כולל ביקור בביתו המטופח של המלחין פוצ'יני ויתרנו, קפצנו ל"השלמת קניות" באיזשהו מרכז קניות שכונתי בשם PittaRosso , שכלל חנויות בגדי מעצבים (יקרות) לצד חנויות נעליים (זולות). הצטיידנו ברעייתי ואני בסט נעליים חדשות והמשכנו בדרכנו ללה-ספאצייה.
בשעות אחה"צ הגענו למלון Affittacamere Casa Dane (שהיה יותר ראוי להגדירו כמלון "חדרים להשכרה") בסמוך לתחנת הרכבת (Station 3). התבקשנו להודיע על בואנו בהודעת SMS כמחצית השעה לפני ההגעה המשוערת, ורק עם הגיענו התבררה הסיבה. המתינה לנו בתחנת הרכבת נציגת הבעלים - פרנצ'סקה הנחמדה ודוברת האנגלית המצוינת, וזה מהסיבה הפרוזאית שהחניה שבה מתהדר המלון אינה צמודה אליו. פרקנו את המזוודות בחדר ומיהרנו יחד עם פרנצ'סקה לחניון קומות סמוך שבו "איפסנו" את הרכב השכור למשך 2 ימי השהיה. בדיעבד, סידור לא רע בכלל שתאם את צרכינו, ופתרון הכרחי לבעלי רכב בעיירה נטולת חנייה בכלל...קיבלנו מפתחות למעלית החניון ושלט אלחוטי לשער החניון ויצאנו לטייל בעיר (שבשעות הערב הופכת להיות פחות סימפטית ומאוכלסת בכל מיני טיפוסים מפוקפקים, מומלץ לשמור חזק על הארנק...)
למחרת, שמנו פעמינו לנמל (כ-10 דק הליכה מהמלון) ושם קנינו כרטיסים לשייט בכיוון אחד (עלות 20 יורו לכרטיס) לצ'ינקווה-טרה, חמשת כפרי הדייגים המככבים דרך קבע ברשימת אתרי המורשת המומלצים של אונסק"ו. לצינקווה טרה אפשר להגיע גם במכונית, באוטובוס או ברכבת בעלויות זולות יותר, אבל לאור מזג האויר הנפלא והשמש החמימה שזרחה במיוחד לכבודנו ביום יפה זה התבקשה הבחירה באנייה דווקא.
אניית התיירים עוצרת בכל אחד מכפרי צינקווה-טרה, נופים משגעים מן הים ליבשה ולהיפך...צילמנו עשרות תמונות... בחרנו לרדת בכפר האחרון מונטו רוסו לאחר שייט נחמד של שעתיים בקירוב, לאחר שהתברר ש"מנהרת האהבה" המחברת בין כפרים 2 ו-3 סגורה בגלל מפולת...לא ירדנו מהספינה לפני קבלת המלצה מהקברניט למסעדת הדגים החביבה עליו במונטו-רוסו בשם איל-פוצו (EL-POZO) – לא קשה לנחש האופן בו שיננתי לעצמי את השם ע"מ לא לשכוח...לאחר שעה של סיור בכפר וצילום תמונות פנוראמיות מאזור הטיילת מימשנו את המלצת המסעדה, ישבנו לאכול בה דגי לברק (Sea-Bus) טריים מאד ועשויים בגריל להפליא. בתוספת סלט ירקות ומנת "טייק אוואי" שלקחנו עימנו לדרך של דגי אנשובי עשויים בלימון ובמלח נפרדנו מ- 100 יורו – שווים בהחלט את התמורה. שילוב של מזג האויר עם נקיפות המצפון על הארוחה הכבדה כמעט כפה עלינו לשים פעמינו להליכה רגלית ממונטו-רוסו לכפר השכן ורנצה (VERNAZE). כנראה שלא קראתי בתשומת לב מספקת את הטיפים באתר לגבי קטע הליכה זה שהתברר אתגרי למדי... מדרגות תלולות, עליות וירידות לסירוגין לא מתאימות לכל גיל ולכל מזג אוויר. למזלנו נעלי הליכה ולבוש מתאים לצד מזג האוויר המופלא – לא חם מדי ולא גשום, אפשרו לנו ליהנות מחוויה בלתי נשכחת של קטע הליכה בן שעתיים לאורך נופים מרשימים של ים כחול, ירוק בכל הגוונים, חופים, מפרצונים, ושבילי קצף של יאכטות פרטיות וספינות תיירים.
טיפ: לאחר הליכה מאומצת של כחצי ק"מ בערך בין כפרים 5 ו-4 כנ"ל, רובה במגמת עלייה, מגיעים לעמדת תשלום מוסדרת שם מחויבים לרכוש "כרטיס הליכה" בעלות 7.5 יורו לאדם (דמי "פארק לאומי" וכו'), זה קצת הרגיש כמו "עקיצה" שכן גם אלה שלא חפצו לשלם מסיבות "עקרוניות" עבור מה שנתפס מבחינתם כקנס על "הליכה חפשית" עשו חושבים פעמיים אם שווה להם לחזור את המרחק שכבר עשו במדרגות התלולות בכיוון ההפוך רק בשם הצדק המוסרי? בעמדת התשלום ניתן לרכוש גם כרטיס משולב להליכה + כרטיס רכבת, חד יומי (בעלות 16 יורו) או רב פעמי/תלת יומי. זכרתי במעומעם כי מחיר כרטיס רכבת בכיוון אחד לאדם הוא כ- 4 יורו, ולכן נמנענו מרכישת הכרטיס המשולב שנראה סתם יקר. ואכן, לאחר ההגעה לורנצה, רכשנו כרטיסי נסיעה בתחנת הרכבת המקומית בעלות 4 יורו לאדם מורנצה ללה-ספצייה (נסיעה בת רבע שעה בערך) ולפחות חסכנו מעצמנו תשלום קופון ששלשל לכיסו מאן-דאהו ממכירת הכרטיס המשולב היקר והלא משתלם לתיירים התמימים שנפלו בפח.
עם החזרה ללה-ספציה מיהרנו למרות שרירי הרגליים התפוסים לסיור נוסף בן כשעה במדרחוב של העיר – רגע לפני סגירת החנויות וכניסת השבת עם רדת החשיכה... למרות שסברתי בתמימות אפיינית כי כבר מולאה מכסת הקניות של רעייתי של מוצרי ביגוד והנעלה – התברר כי דווקא בעיירה יחסית נידחת זו – מחירי הביגוד זולים משמעותית לעומת מרכזי הקניות הקודמים ביקרנו בהם במרכז טוסקנה, וכך הוסיפה רעייתי חיש קל עוד מספר שמלות ערב מעוצבות למלתחה שלה בעלות ממוצעת של 20 יורו לשמלה...בהצלחה למשפחות שהעיירה לה-ספצייה נוספה הרגע למסלול הטיול שלהם רק למקרא השורות האחרונות...
למחרת - רגע לפני החזרת הרכב השכור וחזרה לרומא ברכבת הספקנו לבקר בעיירה יפהפיה (במרחק של 20 דק' נסיעה מלה-ספצייה) בשם פורטו-ונרה (Porto Venere) בתים צבעוניים למרגלות מצודה עם נמל קטן, שתי כנסיות ורחוב מרכזי עם חנויות, מסעדות ובתי קפה. טפטוף גשם קל שהלך והתחזק לצד מחוגי השעון המתקדמים דחקו בנו לחזור ללה-ספציה, למרות שבהחלט היה ניתן להעביר עד יום שלם ברוגע והתענגות על נופי העיירה הציורית הזאת.
בצהרי היום התייצבנו בתחנת הרכבת כשעה "לפני הזמן" ע"מ לחזור כאמור לרומא. ניסיתי להקדים את מועד החזרה כדי להרוויח עוד שעה ברומא, אבל במשרד הכרטיסים סירבו בכל תוקף, מאחר שהכרטיסים נרכשו מראש בארץ במחיר של 20 יורו לכרטיס ("Special Price") לא הסכימו להחליף אותם. יצאנו בזמן המתוכנן ולאחר נסיעה קצת מייגעת בת למעלה מ-4 שעות הגענו לתחנת TERMINI רומא. ההגעה המאוחרת לצד העלות המנופחת של שמירת חפצים בתחנת הרכבת (30 יורו לתיק למספר שעות) שכנעו לוותר על התכנית לטייל קצת ברומא לפני החזרה הביתה. לקחנו רכבת נוספת מ-TERMINI לשדה התעופה (14 יורו לכרטיס) וחזרנו בטיסת לילה ארצה.
סיכום ותובנות:
טוסקנה יפהפיה, מזג האוויר בעונה זו (מאי) לדעתנו מתאים ביותר לתכנון לביקור באזור. אם לא מתכננים טיול כוכב שווה לדעתי לבדוק נחיתה ברומא וחזרה ממילאנו (או להיפך) ע"מ לעשות אופטימיזציה על מסלול הטיול וזמני ההגעה, בדיעבד היה שווה לדעתי להאריך את משך הטיול במספר ימים ע"מ להקדיש זמן נוסף הן למיצוי אזור טוסקנה והן למיצוי אזור הריביירה שמחוץ לגבולות טוסקנה.
נסיעה ברכבת: לשוקלים שימוש באמצעי תחבורה זה לתנועה בין הערים הגדולות - שווה להזמין כרטיסי נסיעה מראש במחירים מוזלים. יחד עם זאת – לו עמד לרשותנו אפילו יום אחד נוסף, כנראה שהייתי מעדיף לחזור משיקולי נוחות בעיקר עם הרכב השכור לנקודת המוצא עם עצירת ביניים בדרך. בהיבט כלכלי ובהינתן הזמנת כרטיסי רכבת במחירים מוזלים – כנראה שנסיעה ברכבת חסכונית יותר ולא נדרשים להוצאות דלק, אגרות כבישים מהירים וכיו"ב, וכפי שכבר צויין בפורום, בתכנון מתאים מראש ניתן להסתדר באזור זה גם ללא רכב כלל.
קניות: לאורך הטיול פקדנו את מרכז הקניות Valdichiana שע"י סיינה (מחירים סבירים, יחד עם זאת אין חנויות של הרבה מהמותגים המוכרים בארץ, מוקדי העניין העיקריים מבחינת הישראלים בחבורה חנות LEVICE – ג'ינסים, ו-Bata - נעליים, Nike ו-Adidas חנויות עודפים ומחירים "כמו בארץ"), מרכז Barberino שמחוץ לפירנצה (חבל על הזמן, בעיקר חנויות מעצבים ומחירים בשמיים, סיכוי קלוש למצוא שם מציאות...), מרכז I-GIGLIשבמחוז קלנזאנו ע"י פירנצה (מחירים סבירים, יש שם כמה חנויות מותגים מוכרות יותר כמו זארה ו-H&M, וגם כמה חנויות אלקטרוניקה וסלולאר שימושית כמו Media-World, אך היצע הביגוד בחנויות המותגים הזכיר קצת חנויות עודפים בארץ..), מרכז קניות PittaRosso בלוקה (Lucca) – חנויות נעליים גדולה, אפשר למצוא מציאות, חנויות ביגוד סמוכות נראו יקרות יחסית. יש גם סופרמרקט גדול באזור, שלל חנויות במדרחוב של לה-ספציה – התגלו כמשתלמות ביותר יחסית למרכזי הקניות שבהם ביקרנו לאורך מסלול הטיול שלנו.
