שלום לכולם,
חזרנו מטיול קצרצר בן 12 יום באוסטריה – הרבה זלצבורגלנד והסביבה + טעימות מחבל טירול (מדובר באוג' 16, הרשימה הועלתה בעבר בפורום אירופה ולמען הסדר הטוב ממקם אותה בלשונית ה”הבלוגים” ההולמת אותה יותר)
ראשית מבקש להודות לכל המגיבים, נותני הטיפים וכותבי הבלוגים המופלאים שסייעו בגיבוש מסלול הטיול, תקצר היריעה מלהזכיר את כולם, אך בכ"ז אוקיר תודה למשי, טלו, דנה, פסגות ועמיחי חברי הפורום וליונית מנהלת הפורום שבתגובותיהם הקולעות הביאו להעתקת מסלול הטיול המקורי מהאלפים השוויצריים (איפה שהוא באזור אנגלברג) לכיוון האגמים האוסטריים.
תודה ליובל שמסלול הטיול שלו מ-2006 (!) היה בעצם הבסיס לתכנון המשפחתי שלנו. תודה מיוחדת גם ליוסי סופר ולקובי בחיי ששיתפו עימי ברצון תכניות הטיול המפורטות והמושקעות שלהם. יוסי היה זה שהוריד אותי בפועל לקרקע המציאות וסייע בהמרת תכנית שאפתנית (שהתעלמה מאילוצי התארגנות, התמצאות, אוכל וקניות) לתכנית שפויה ולביצוע שעמד במבחן התכנון (שוב תודה על הטיפ להתרוקן לפני הנסיעה ממינכן לזלצבורג...).
אין בידי להציע חידושים ותוספות משמעותיות על הטיפים המפורטים בפורום. בכ"ז אוסיף כמה דגשים שמתייחסים לטיול עם ילדים "גדולים" (15 – 22) להבדיל אולי מהמלצות רבות שהתייחסו לטיול עם ילדים קטנים יותר. כמו כן כמה טיפים שבטח יראו טריוויאליים בעיני טיילי אירופה המתמידים אך אותנו תפסו קצת בהפתעה:
- תכנון "כוכב" מתאים לטיול עם ילדים קטנים בגלל קשיי ההתארגנות וההתאקלמות במקום חדש. אנחנו היינו משוחררים מן המגבלה הזאת ולכן הרשינו לעצמנו להחליף מקום לינה בממוצע כל יומיים כאשר מסלול הטיול העקרוני שלנו מינכן- זלצבורג – אניף – הלשטט/ אוברטראון – קפרון – אינסברוק – מוצרן- מינכן.
תכנון זה אפשר לנו להתייצב במוקדי האטרקציות הקרובות בשעות הבוקר המוקדמות יחסית, להימנע מנסיעה ארוכה ומתישה במהלך היום (הלוך ושוב) וכמעט לא להתעכב כלל בתורים שהחלו להיערם ככל שהתקדם היום – בשבילנו זה עבד מצוין! - לגמרי לא היינו מודעים לשעות הסגירה בשעות הערב המוקדמות יחסית של בתי העסק, בכלל זה הסופרמרקטים, מרכזי הקניות וגם בתי המלון (באזור שעה 18:00) באוסטריה הכפרית וגם בפאתי מינכן. כמעט במחצית ממקומות הלינה הגענו ללובי נטוש מאדם כאשר אנו נושאים תפילה שתמצא המעטפה הגואלת עם המפתחות לחדרים שהזמנו מראש. בנוסף, הופתענו לגלות שיום ראשון הוא שבתון מלא של בתי העסק הנ"ל. כמי שלא עושים קניות במהלך השבת מטעמי מסורת היינו צריכים להתארגן מראש ביום השישי עם המצרכים המתאימים עבור יומיים מלאים – לתשומת לב מי שהמידע הזה חדש ורלוונטי עבורו.
- בעניין קניות, נראה שלא צריכה להפתיע את ההורים לילדים מתבגרים העובדה שהבן המתבגר יעדיף כברירת מחדל קניות של מוצרי ספורט באאוטלט מכובד ע"פ נסיעה לאגם או למפל מרשים ומכובד לא פחות. בהתחשב באמור בסעיף הקודם נראה שתכנית הטיול שלנו לא שיקללה את הצורך הזה (קניות) בעצמה המתאימה – משהלך והתקרב מועד הסיום של הטיול המופלא שלנו התחוור לבן הזקונים שלא נותר די זמן בידו להשיג את נעלי הנייק/אדידס בדגם או בצבע ש"פשוט אין להשיג בארץ" – התובנה הזאת פשוט התפוצצה בפנינו באופן המוכר שבו מתבגר יכול לחרב ברגע אחד מצב רוח של משפחה שלמה. לשמחתנו מצאנו אאוטלט הולם בפאתי מינכן ביום החזרה הביתה (ממש לא מומלץ, אבל כשאין ברירה...על כך בטיפ נפרד) ובא לציון גואל.
- לגבי האטרקציות – ברור שלא ניתן להכליל ומדובר בטעם אישי. דווקא הטיול לגרוסלוקנר שהוגדר ע"י מטיילים רבים כשיא הטיול מבחינתם – עבורנו נחשב כטיול נחמד אבל לא הרבה יותר מזה (נהנינו הרבה יותר בתצפית חמש האצבעות באיזור אוברטראון או באגם הסכור ובמשחקי השלג בסמוך לפסגת הקיצנהורן באיזור קפרון). ביקור במערת השלג בוורפן - במבט לאחור מאכזב ולא שווה את המחיר היקר (עלייה מאומצת + 700 מדרגות במעלה ובמורד לטובת קפיאה במערה חשוכה ובהייה בכמה גושי קרח מוארים שמאתגרים את עולם האסוציאציות של המדריך... ממש אין בסיס להשוואה עם הסיורים במערות הנטיפים היפות בקרואטיה ובסלובניה), הביקור המשפחתי במרחצאות החמים בבאד-הופגנשטיין שמומלץ ע"י רבים כהמשך טבעי לנסיעה לגרוסלוקנר – גם הוא התברר כיקר וממש לא מחויב המציאות והייתי מוותר עליו (אין שם משהו שעולה על שירותי הקאנטרי-קלאב השכונתי שלנו). יחד עם זאת בביקור שלנו שם נרשמה אחת מהחוויות הזכורות יותר בטיול שלנו כאשר נכנסנו לאיזור הסאונה והג'קוזי לבושים בבגדי הים שלנו וגילינו שאנחנו חריגים שבחריגים בנוף אנושי של גברים ונשים בלבוש אדם וחווה – מדוע לא הזהירו אותנו מראש לגבי העניין הזה??? (מן הסתם משפחות והורים לילדים קטנים הסתפקו בשהייה ב"אזור המשפחה" במפלס העליון ולא טרחו לבדוק כלל את היצע המקום במפלסים התחתונים...) ההפתעה והמבוכה לפגוש שם גברים ונשים שמתהלכים עירומים כביום היוולדם ללא כל עכבות באה עד מהרה לביטוי בצחקוקים בלתי נגמרים של המתבגרים שלנו וגרמו עד מהרה להרחקתנו מהמתחם – בושות של ממש אך יחד עם זאת חוויה בלתי נשכחת שפירנסה ותספק חומר לעוד הרבה ערבי הוואי משפחתיים.
בדרך לזיפלד ומוצרן עברנו ב"בית ההפוך" – לטעמי עוד אטרקציה יקרה ומיותרת ללא ערך מוסף. הגענו לשם מותשים מהנסיעה, בידיעה שאנו מחפשים רק הזדמנות לפוטו-אופ קצר. בהתאמה התמקחנו ארוכות עם מוכר הכרטיסים, וקיבלנו כרטיס משפחתי ב-20 יורו. למרות שנתקענו שם לשעה ארוכה ע"מ לספק לביתנו הצלמת המוכשרת את הזדמנות התמונה המושלמת - בכ"ז בדיעבד הייתי מוותר בכלל על ההגעה לשם. על מפעל סברובסקי דילגנו (ותודה למטיילים שהניאו אותנו מלהגיע לשם). - עם כל ההתענגות על הנופים המהממים, אגמי הטורקיז המהפנטים והפסגות המושלגות לא שכחנו לרגע מאיפה באנו ולאן הגענו...
ברגע משפחתי שליו ונדיר, מתחת לפעמון השלום במוצרן – עם הנוף לעמק הפרוש מתחת ומול ההרים הנישאים שלפתי והקראתי מתוך דף מודפס תקציר זכרונותיו של חייל מהבריגדה היהודית משנת 1945, רגע לאחר סיום המלחמה כשהוא מתהלך באיזור כפרי הטירול ומתאר את אותם נופים בהם חזינו זה עתה ושהיו מושלמים גם לפני שבעים שנה ובלשונו "אכן נפלא הוא הנוף — מפלי מים מעלי קצף יורדים בזעף לתוך העמקים, הרים עטורי יערות אשוח וכפרים מרובי צל וצמיחה מגוונת" אך מי יכול לחזות בו בשלווה, בעת שלפני העיניים חולפות תמונות הזוועה ההן ובאזנים רועמים דברי הניצולים: ־זכור את אשר עשה לך עמלק״, ואין הוא יכול להסתכל בפני האוסטרים המדושנים ובחיוכיהם המזויפים בשעה שדמי אחיו זועקים אליו מהאדמה.
דומני שרגע מיוחד זה נחרת יפה בליבותיהם של ילדינו ושם את כולנו בפרופורציות המתאימות.
מאחל טיולים מהנים לכולם וכל טוב!