בצפון מערב יוון שוכן רכס הרים יפיפיה , אולי חלקת ההרים האחרונה באירופה (יחד עם אלבניה) שעדיין נשארה פראית ונטולת תיירים רבים, רכס הרי הפינדוס.
סמוליקס הוא ההר השני בגובהו ביוון, ומתנשא לגובה של 2.637m , רק 54m פחות מפסגת המיטיקאס של האולימפוס.
בפסגת הסמוליקס הייתי פעמיים בעבר, אולם בתנאי ראות לא טובים.
המתנתי בסבלנות לתנאי מזג אוויר מושלמים - והחלטתי לחצות את הרכס ממזרח למערב - במסלול יותר פראי, קשוח ופחות מוכר.
המסלול אינו מעגלי ודורש השארת רכב בנקודת הסיום - תיאמתי מראש עם חבר יווני שהקפיץ אותי לנק' תחילת המסלול , כאשר את הרכב שלי השארתי בסוף המסלול. לנטולי חברים יווניים ניתן לתאם עם שירות מוניות בעיר קוניצה (מרחק נסיעה של כ- 45 דק' לנק' סיום המסלול להשארת הרכב ומשם עוד 45 דק' לנק' תחילת המסלול).
נק' תחילת המסלול: הכפר סמרינה Samarina (ביוונית - Σαμαρινα) הכפר הגבוה ביותר ביוון , כמעט 1600m (לפי הגרמין - 1,550m). כפר זה משמש בעיקר את רועי הצאן, אשר נודדים עם עדריהם ונחשב ככפר עשיר, אולם מבודד.
נק' סוף המסלול: Agia Paraskevi (ביוונית- Αγια Παρασκευή).
המסלול מתחיל כאמור מהכפר הגבוה ביותר ביוון, בגובה כמעט 1.600m
הליכה בטיפוס אלפיני אופייני בתלילות בדרך עם נחלים , מעיינות , מעבר ביער מהאגדות - פטריות, שרכים, צמחיה וצבעי שלכת.
המשך הליכה והנוף משתנה, הצמחיה הולכת ונעשית דלילה עד שמגיעים לנוף האלפיני המוכר, צמחיה נמוכה המבצבצת מבין הסלעים , והגעה לנק' פסגת הר Mosia (ביוונית Μόσια)
עד נקודה זו - המסלול תלול, ואלפיניסטי בחלקו , מנק' זו המסלול הופך להיות אלפיניסטי מלא - זאת אומרת, טיפוס מדרגות (Skala) , אבני דרדרת - את הרכס והמצוק עוברים משמאלו עד שמגיעים לצוואר (Lemos) עליו הולכים, ממש כמו על גב של דינזאור ומגיעים משמאל לפסגת סמוליקס.
מהפסגה ובדרך אליה הנופים מרהיבים, זכיתי לראות שקיעה וירדתי בחשיכה (בדרך מסומנת היטב הפונה מערבה ואחר כךדרומה) עם תאורה הולמת עד לאגם הדרקון של סמוליקס , שם הקמתי את האוהל ללינת השטח.
למחרת ,ירידה בדרך מובילה מהגדה הצפונית של האגם , עוברת דרך מס' נחלים ועוקבת אחר ערוץ הנחל/ואדי המרכזי היורד מההר. דרך קלילה, ירידה מתונה כ- 1.100m למרחק של כ- 9 ק"מ וכמובן עם נוף מרהיב בצבעי שלכת (ירידה של כ- 1.200m).