מונטנגרו
בילינו חופשה זוגית של 9 ימים במונטנגרו, ונהנינו מאוד!
מונטנגרו מגוונת בנופים - ממפרץ קוטור שמזכיר את הפיורדים בנורווגיה, דרך עיירות חוף, הרים, אגמים, ונהרות.
ריבוי הטיסות מהארץ, הטיסה הקצרה מהארץ באורך של כ-3 שעות, מרחקי הנסיעה הקצרים במונטנגרו, והמחירים הסבירים ביחס לארץ הופכים אותה ליעד אטרקטיבי, ואכן בכל האיזורים התיירותיים תשמעו עברית מכל עבר.
טיסות
אלעל, ישראייר, וארקיע - כולן טסות בתדירות יומית לטיווט מונטנגרו, ואפשר להשוות מחירים ולבחור באופציה הכי משתלמת. טיווט הוא שדה תעופה קטן שמזכיר מעט תחנה מרכזית במונחים של הארץ, אבל משרת בצורה נוחה את הטיול.
רכב
כדאי מאוד לשכור רכב כדי להנות ממונטנגרו. אני כמו בהרבה טיולים מצאתי את ההצעה הכי טובה דרך https://www.economycarrentals.com/ - שכרנו רכב דרכם מ- sixt, ויצאנו מרוצים.
המלצה - הרבה מהכבישים במונטנגרו צרים, מפותלים, במקומות רבים ללא תאורה או אפילו שוליים והפרדה בין נתיבים. רבים מהם עם בורות ותחת בניה, ותרבות הנהיגה במונטנגרו לא מדהימה. לכן ממליץ לא לשכור רכב גדול מדי, ואם יש יעד שכדאי להשקיע בביטוח מלא וביטול השתתפות עצמית, זה היעד הזה. למרות זאת, אין סיבה לפחד לנהוג במונטנגרו, ורק צריך להיות עירניים לדרך ולנהגים שבאים מהכיוון הנגדי בכבישים צרים, ולנסוע בזהירות.
מתי לטוס?
טסנו בחודש מאי, ומזג האוויר היה נעים ואפשר לטייל, מחירי המלונות מעט זולים יותר לעומת חודשי הקיץ, אבל עדיין קצת קריר להיכנס לבריכה או ים. למי שים או בריכה חשובים, כנראה כדאי לנסוע ביוני-יולי.
טיפים כלליים
בהרבה קבוצות ישראליות ראיתי אזהרות בנוגע לאוכל במונטנגרו או שכמעט אי אפשר למצוא קפה נורמלי. זה ממש לא היה הרושם שלי, בכל מקום מצאנו מסעדות טובות מאוד, ולא הסתבכנו מדי בלמצוא מקומות עם מכונת קפה מקצועית. ממליץ להסתייע בגוגל מאפס לחיפושים ולחפש מקומות בדירוגים גבוהים, לא נתקלנו בבעיה.
Glovo היא המקבילה המקומית של וולט במונטנגרו, ויש מבצעים על משלוח ראשון. לא יצא לנו להשתמש בסופו של דבר אבל נראה מאוד נוח ופשוט.
רוב הקניונים במונטנגרו קטנים יחסית ומכילים רשתות מקומיות, לא הייתי מתמקד בזה בטיול לשם.
זמני הנסיעה בפועל בד״כ מעט יותר ארוכים ממה שמופיע בגוגל מאפס - הרבה מהכבישים צרים.
תחזיות מזג האוויר מאוד דינמיות ומשתנות מדי יום. גם יום שנראה גשום, יכול להסתכם בשעה-שעתיים בודדות של גשם.
יעדים
אנחנו חילקנו את הטיול ל-3 איזורים, בכל אחד לנו 3 לילות -
קוטור (Kotor)
זבליאק (Žabljak)
טיווט (Tivat)
הרבה טיולים כוללים גם לינה בקולאשין (Kolasin) כדי לבקר בפארק Biogradska gora National Park, ובעיירת החוף בודווה (Budva) אבל אנחנו בחרנו לוותר עליהם בטיול הזה, מוזמנים לקרוא עליהם במקומות אחרים אם תרצו לבקר בהם.
קוטור (Kotor)
איזור מפרץ קוטור היה מבחינתנו הפתעת הטיול - ים כחול מוקף הרים מספק נוף שממש מזכיר את הפיורדים של נורווגיה, יחד עם עיר עתיקה, ועיירות חוף. ממליץ בחום לישון במהלך הטיול באיזור המפרץ, בקוטור או באחת העיירות הקרובות. חניה יכולה להיות מאוד מאתגרת, אז ממליץ לוודא שיש חניה במקום הלינה, במקרה ובאים עם אוטו. 2 המלצות קולינריות קלילות לעיר העתיקה, למרות שיש עוד רבות וטובות:
אנחנו ישנו במלון Libertas וממליצים עליו בחום - מלון קטן על שפת המים, חדרים נוחים, ארוחת בוקר טובה, בריכה, ומפרץ שאפשר לרדת ממנו לים או סתם לשבת על כסאות שמש ולהנות מהנוף. הצוות היה ממש נחמד והתאמץ שיהיה לנו נוח. החיסרון היחיד שחלק מהחדרים מחייבים טיפוס של כמה מדרגות, ושהגעה למלון מהכניסה למפרץ קוטור והעיר העתיקה היא דרך הוא הכביש הצר. הנסיעה לעיר העתיקה לוקחת 10 דקות, וצריך להיזהר בכביש מרכבים שנוסעים מהר בכיוון הנגדי, אבל זאת אמרה שתקפה להרבה כבישים במונטנגרו.
מה עושים באיזור קוטור?
העיר העתיקה של קוטור היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. מכילה הרבה מסעדות ובתי קפה, ולהסתובב בה מרגיש קצת כמו לחזור אחורה בזמן. ישנם 3 חניונים בקרבת העיר העתיקה, Benovo הוא הזול והקרוב שביניהם. תמצאו הרבה מסעדות טובות שם, אבל 2 המלצות קולינריות קלילות שממליץ בחום:
גלידריית Marshall's היא גלידרייה מעולה, לא רק ביחס למונטנגרו. חוץ מטעמים קלאסיים ומיוחדים יש שם גם טעמים שלא נתקלנו בהם בארץ - סורבה אוכמניות, רימון. כל טעם מ-11 הטעמים שדגמנו לאורך הטיול היו טעימים ממש!
ליד הגלידרייה יש 2 פיצריות שמגישות משולשים ענקיים וחמים - למשל הפיצרייה הזו.
הדרך הכי פשוטה ונוחה להנות מהנוף היא לקחת את הרכבל של קוטור. תחנת הרכבל נמצאת מחוץ למפרץ ומטפס לנקודת תצפית יפה על הנוף. בתחנה העליונה יש רכבת\מגלשת הרים מהנה. אפשר לצאת גם מהתחנה העליונה לכמה מסלולים באיזור, אנחנו הסתפקנו במסלול קצר של כמה דקות שמטפס על הגבעה הסלעית הכי קרובה לתחנה - והנוף ממש נפתח משם. אפשר להזמין כרטיסים דרך האתר, ויש 20% הנחה למשלמים במאסטרקארד. רכבת ההרים עובדת עד השעה 19:00, והרכבל עצמו עובד עד השעה 20:00, מה שמאפשר לבוא ולהנות מהנוף על רקע שקיעה. באיזור הרכבל ממליץ מאוד על מסעדת Osteria Grano - אוכל טעים ממש במחירים הוגנים. המסעדה נמצאת בסמוך לקניון Butiko Shopping Center שם תוכלו למצוא סניף של ניו-יורקר וג׳מבו.
עוד דרך לראות את הנוף היא לטפס עם אוטו לכביש הסרפנטינות - כביש מפותל שאורך כ-45 דקות, ומכיל הרבה נקודות תצפית למפרץ שנפתח לאורך הדרך. אנחנו גם עלינו ברכבל וגם נסענו בכביש, ונהנינו משניהם. אם בחרתם לעלות את הכביש, נמליץ על ארוחת צהריים במסעדה Restaurant Kafana Porto Turo בעיירה סמוכה לסוף הכביש, שמגישה מנות גריל פשוטות, גדולות וטעימות.
תוכלו גם להמשיך מסוף הכביש אל הפארק הלאומי Lovćen. נקודת תצפית מוכרת בו היא Mausoleum Petar II, שם תוכלו לטפס 400 מדרגות (מדרגות הן מוטיב חוזר במונטנגרו) כדי לעלות לאחת מנקודות התצפית המומלצות באיזור.
לא עשינו את זה, אבל דרך נוספת להנות מהנוף היא לטפס מהעיר העתיקה 1300 מדרגות (!) למבצר קוטור.
בסמוך לעיר העתיקה, נמצא הפרבר דוברוטה. איזור נחמד ממש - הרבה מסעדות פחות מתויירות, טיילת יפה, וחוף רחצה עם מזג האוויר מאפשר.
הרבה מדריכים ממליצים לבקר בעיירה Presat - יש לה טיילת עם מסעדות על המים, ואופציה לקחת שיט למנזר שנמצא באי סמוך. אני אישית הייתי ממליץ לדלג על העיירה הזו - היא מעט מלכודת תיירים, החניה בה מעצבנת ומעט יקרה (או בחינם אם תתחייבו לקחת שייט), רוב המסעדות יקרות יותר משאר האיזורים במפרץ. כמעט כל טיילת אחרת תספק לכם את אותה חווית נוף.
מקוטור (וטיווט) אפשר לקחת שיט ברחבי האיזור, ולראות את האיים הקטנים שבו, ואת הלגונה הכחולה.
מקוטור לזבליאק
זבליאק היא העיירה הגדולה ליד פארק דורמיטור, שמכיל את ההרים הגבוהים במדינה. הדרך הקצרה מקוטור לזבליאק תיקח לכם כ-3.5 שעות, ואפשר לעשות עיקוף של כשעה-שעה וחצי לתוספת נוף.
היציאה ממפרץ קוטור צפונה עוברת דרך כביש P11 שמטפס מעל המפרץ, ומהווה עוד הזדמנות לנקודות עצירה ולהנות מהמפרץ שוב.
בהמשך הדרך נפתח הנוף לאגם סלאנו, ויש נקודות עצירה לתצפית ממש מהכביש. קל לפספס את זה, וביום יפה התצפית על האגם יפה ממש.
הדרך אז עוברת בסמוך לעיר ניקשיץ', העיר השניה בגודלה במונטנגרו. יכולה להיות הזדמנות טובה לעצירה למסעדה, קפה או דלק בהמשך הדרך לצפון. העיר לכשעצמה לא מאוד אטרקטיבית, הבניינים מעט ישנים, ונותנת תחושת חזרה ליגוסלביה, אבל בהחלט נקודת עצירה מהנה.
קצת אחרי ניקשיץ׳, תוכלו לבחור האם לקחת את הדרך הקצרה לזבליאק דרך P5 (כשעה וחצי), או לנסוע דרך אגם פיבה וכביש ההרים P14 (כשעתיים וחצי). גם אם תבחרו לנסוע בדרך הקצרה לז׳בליאק - ניתן בהמשך הביקור בזבליאק לנסוע לראות את P14.
אגם פיבה הוא אגם מלאכותי גדול, והכביש עובר דרך גשר שחוצה אותו. הנוף יפה, תוכלו להחנות בסמוך לגשר ולרדת קצת לטייל ברגל. יש במקום אפשרות לעשות את האומגה הארוכה ביותר במונטנגרו.
P14 הוא כביש הרים צר, שמתחיל בנוף על אגם פיבה. לאחר נסיעה מפותלת הוא מגיע להרים של פארק דורמיטור, וממש נותן תחושה של נסיעה ביניהם. הנופים נהיים דרמטיים כשמתקרבים לז׳בליאק, ויש הרבה נקודות תצפית אפשריות מסומנות בגוגל מאפס. מעבר ההרים סלדו הוא הנקודה הגבוהה ביותר בכביש ונמצא בין הפסגות, ומאפשר לראות שני העמקים משני הכיוונים. כביש P14 יפה מאוד ונותן הזדמנות לנסוע בין ההרים, אבל הוא צר, לעתים עם בורות, ונתקענו 3 פעמים מאחורי עדר בקר. אז סה״כ מומלץ, אבל צריך לבוא עם סבלנות אליו. אם בוחרים לנסוע בו, וודאו שיש לכם עוד מספיק שעות אור כדי לא להתקע בו בחושך, ולהעדיף לנסוע בו ביום עם מזג אוויר נעים.
ממעבר ההרים הנסיעה לזבליאק תיקח עוד כ-20 דקות.
מה עושים באיזור זבליאק?
הייתי משאיר יום-יומיים מלאים לאיזור, ואפשר לעשות בו את הפעילויות הבאות:
האגם השחור הוא אחת הנקודות היפות באיזור, אגם גדול על רקע הרים ומוקף עצים. אפשר להגיע ולבקר רק בו, או לשלב גם את אגם ZMINJE במסלול של כ8 ק״מ - מסלול יחסית קל שעובר ביער ומגיע גם לאגם קטן יותר מוקף בעצים ירוקים שנותנים לו גוון ירקרק. גם אם מגיעים לבקר רק את האגם השחור עצמו, מציע קצת להקיף אותו כדי להתרחק מעט מהנקודה שכל התיירים מתכנסים אליה ולהנות מהנוף. מומלץ לשמור ליום בהיר.
נקודת תצפית מומלצת בחום ופחות מוכרת היא נקודת תצפית חסרת שם, שמסומנת פה בגוגל מאפס. מטפסים אליה עם האוטו ולצד הכביש יש חניה קטנה. אחרי הליכה קצרה של 5 דקות לכיוון הגבעות, נפתח פתאום הנוף הפנורמי של כל הפסגות ישר מולכם, יחד עם האגם השחור. ממש יפה ומאוד שקט.
עוד באיזור הוא קניון נהר טארה - הקניון העמוק ביותר באירופה (עומקו המקסימלי הוא 1300 מטר), ובתוכו זורם נהר הטארה בגוון טורקיז. 2 דרכים אפשריות להנות ממנו:
לנסוע לגשר טארה, ולהחנות באחד מצידיו. תוכלו ללכת לאורך הגשר (יחד עם לא מעט תיירים אחרים, זה שכמעט ואין בו מדרכה לא עוצר אף אחד) ולהשקיף על הקניון והנהר משני צידיו. עוד במקום אפשרויות לעשות אומגה וראפטינג.
אופציה נוספת להנות מנוף הקניון ממיקום אחר היא לנסוע לחניה של Curevac. כדי לראות את הנוף, אפשר או לטפס כדקה לאורך הגדר, ואם תרצו אפשר לצאת משם למסלול הלוך-חזור קצר של כקילומטר לכיוון. המסלול עובר ביער, ובסופו תגיעו לנקודת התצפית Curevac, שם תוכלו לראות את הקניון והנהר מכמה כיוונים. מסלול קליל ונחמד, ומתאים ליום אפרורי. שימו לב לנווט לחניה עצמה, אחרת תמצאו את עצמכם נוהגים בכביש מפותל וארוך לתוך הקניון (מבוסס על סיפור אמיתי).
המלצות קולינריות באיזור:
מסעדת Or'O נמצאת במרכז זבליאק, מגישה אוכל טעים ומנות לא מסורתיות למונטנגרו.
מסעדת Izvor נמצאת כמה מרחק דקות נסיעה מזבליאק, ביציאה לכביש P14. המסעדה מגישה מנות יותר מסורתיות, וזה אחלה מקום להתנסות במאכלים מקומיים טעימים ומנות עצומות, כשחלון המסעדה משקיף על ההרים.
טיווט
הרבה ממשיכים את הטיול מכאן לבקולאשין (Kolasin) כדי לבקר בפארק Biogradska gora National Park, פודגוריצה הבירה כדי לראות את המפלים עם השם היומרני מאוד ניאגרה, ובעיירת החוף בודווה (Budva).
אנחנו רצינו להמנע מריבוי מעברי מלונות ורצינו לסיים את החופשה בנימה מפנקת, אז סיימנו את החופשה בטיווט.
טיווט לכשעצמה עיר חביבה, אילולא המלון והקרבה לשדה״ת כנראה ביקור של חצי יום בה היה מספיק. האיזור התיירותי הוא הנמל, שמכיל מסעדות, בתי קפה, ואפשר להתהלך בו לאורך הים. רוב המסעדות בנמל יקרות יותר, ומצאנו כמה מסעדות נחמדות מאוד בהליכה קצרה מהנמל לכיוון העיר.
ישנו במלון Regent Porto Montenegro. המלון ממוקם באמצע הנמל, מגיש ארוחת בוקר מפנקת, יש בריכה פנימית וחיצונית שצופה על הים, ג׳קוזי, מתחם ספא וסאונות, שירות ברמה גבוהה, בקיצור מלון מפנק ממש. נמצא במרחק של כרבע שעה נסיעה מנמל התעופה, שמאוד מקל על החזרה לטיסה. המחיר לא זול ביחס למונטנגרו, אבל הנחמה היא שמלון בסטנדרט כזה בארץ כנראה היה עולה כמעט כפול. אז למי שרוצה לבחור מלון מפנק לסוף הטיול זו יכולה להיות אופציה מעניינת. מצאנו שדרך האתר הרשמי של המלון המחירים היו זולים מעט ביחס לבוקינג.