שלושה שבועות בנורווגיה המושלמת!

נורווגיה

8.7.14

ב-2200 יוצאים לשדה התעופה (7.7.14), טיסה למוסקבה ב-0120 (8.7), וטיסה ממוסקבה בצהרים. הגעה לאוסלו וטיסה משם ל-Narvik, שדה"ת Evenes. סה"כ כמעט יממה די מתישה בשדות תעופה. אנחנו זוג, עם בננו בן ה-11. מחר!

במטוס פגשנו במקומית נחמדה מאוד שפתחתי בשיחה איתה ומסתבר שגרה סמוך לאוסלו ויש לה בית קיץ בצפון. הזמינה אותנו לבקר בצפון או בדרום – הם ישמחו לארח. שמה ג'ני. מאז שולחת לי גם הודעות ומיילים, מקסימה ומתעקשת על האירוח שלנו!!

שדה"ת אוונס קטן מאוד ונחמד, והטיסה אליו היתה מהממת. כדאי מאוד לשבת בצד השמאלי של המטוס, צד מערב, כדי לראות טוב יותר את הנופים מלמעלה. זה פשוט מטריף.

השדה שוכן בתוך איזור מהמם, ורואים את הנופים מיד כשיורדים מהמטוס. גם הנסיעה לעיר נארוויק היתה מקסימה כולה. נסיעה בת שעה וחצי כולל חציית הגשר המקסים של העיר.

בחצות רואים את השמש יורדת למטה עד מתחת להר. ואור כל הלילה. זה מאוד מאוד מוזר ומשרה אוירה מיוחדת מאוד.

9.7.14

יום הולדת ללוטן!!

יוצאים מנארוויק ועולים ב E6 ל-Tromso. נסיעה ארוכה, משגעת ביופיה. הפריחה הורודה והסגולה והתכולה והלבנה בצידי הדרכים, העצים עם הפרחים הורודים, והמים שמשנים את הצבעים שלהם – ירוק, טורקיז, כחול. ההרים פראיים, חומים עם כתמי שלג. חלקם ירוקים ירוקים עד הפינות האחרונות שבהם. חלק מההרים מעוגלים וחלקים שפיצים וגבוהים. גם קרחונים.

נוף משגע.

הגעה לטרומסו, בה החלטנו לעצור בעיקר עבור לוטן, כדי לשבור את הנסיעה צפונה ולמלא את יום הולדתו בכיף. נסיעה דרך הגשר המיוחד של העיר הזו. רואים מבחוץ את הקתדרלה של העיר, שדומה לקרחון, ונוסעים לפולריה, מוזיאון של הקוטב בו רואים סרט על שפיצברגן, האי הגדול בתוך הארכיפלג של סבאלברד, וסרט נוסף על הזוהר הצפוני. רואים גם תערוכה מענינת על הקרחונים הנמסים, כלבי ים באקווריום, ועוד כמה חיות ים מענינות. סה"כ חוויה חמודה בעיקר לילדים. למבוגרים – לא הכרחי.

מעניין מאוד שהנסיעה בתןך העיר בדרך לפולריה נעשתה בחלק גדול ממנה מתחת לאדמה, יש להם רשת כבישים שלמה, כולל ככרות, במנהרות סלולות בתוך האדמה. מרתק!

משם נסענו לרכבל. נמצא ממש לפני העליה לגשר, בצד המזרחי שלו. יש לעקוב אחר השילוט. עלינו למעלה ועשינו צעידה, אפשר לטפס לפסגה הקרובה או סתם להסתובב. התקרבנו לקרח ונגענו בשלג.

המשכנו לסוע בדרכים המקסימות, בכיוון כללי Alta, כולל חצייה של שני פיורדים עם שתי מעבורות, גם כי אין דרך אחרת לחצות מזרחה מבלי לעשות סיבוב מטורף, וגם כי זה כיף ללוטן. עצרנו ללינה ב- Lyngen מול רכס הרים בו יש את קרחון Branden. הצבעים של ההרים משתנים מ"שרוף" של שמש, לכתום של שקיעה, ובבוקר שוב ללבן נוצץ. פשוט מהמם שאין מילים!!!

לינה בבקתה בה צריך להביא מצעים – מומלץ להביא סדינים, ציפיות, ציפות, מגבות כולל מגבת פנים. עדיף להביא הכל ליחיד, כי לא בכל המקומות ניתן לחבר שתי מיטות ביחד ליצירת מיטה זוגית.

10.7.14

יציאה בבוקר לכיוון צפון. נסיעה ארוכה מאוד שאורכת כל היום במטרה להגיע לנורדקאפ. עליה בדרכים מקסימות דרך הפיורדים Lyngen, Oks, Badder, הגעה ל-Alta, ושם עצירה להתרעננות, כולל תדלוק וסופר. נעזרים בצידנית קטנה עם קרחומים שאנו דואגים להקפיא מחדש כל לילה. הלחם שלהם זוועה ממש. גם הפירות לא כל כך טעימים, חוץ מהפטל. אבטיח, מלון ובננה מיובאים ותפלים. הדרך מקסימה, הפיורדים, הקרח, וגם כפרי הדייגים והחופים המשגעים, מפורצים, עם אבנים וסלעים, חול רך, סירות. בתי דייגים צבעוניים על קו החוף. ככל שעולים הצמחיה נהיית נמוכה יותר, עוברים דרך מישור ענק, מקסים, עם צמחיה צהובה וירוקה, עצים נמוכים, והמון כתמי שלג ומים, כולל אגמים רבים. ממש עוצר נשימה ומיוחד מאוד. והנה רואים גם את אייל הצפון הראשון. לוטן הוא זה שהבחין בו ראשון. ממשיכים בדרך משגעת, עוצרים על חוף ים אחד מיני רבים, עד הגעה ל-Honningsvag ומשם עליה באי הפראי עד ללינה ב-Skarsvag.

בערב, באיזור תשע וחצי, עשינו את שארית הדרך עד ל-Nordkapp. הדרך עצמה מקסימה ופראית ורואים שלג, אגמים והרבה איילי צפון. הכניסה יקרה, ומאוד מרגשת. אפשר גם להכנס למוזיאון שם, אבל על זה ותרנו. זה הכפיל את המחיר. יש במקום גם סרט יפה על עונות השנה, בערך 15 דקות, שמוקרן בחינם, בבניין הראשי בקומה 3-. עשינו סיור ברחבה הגדולה, והתמקמנו בפנים בכסאות בר עם הפנים לנוף. זה מאוד עזר כשהטמפרטורות צנחו פתאום והתחילו רוחות. השמש ירדה לה לאיטה, באופן כמעט בלתי מורגש, אבל עדיין נשארה מאוד מאוד גבוהה בשמיים גם בחצות. לקראת חצות התחילו רוחות מאוד חזקות, שמיכת עננים כסתה את השמיים ופתאום נכנסו רוחות חזקות מאוד מאוד שכסו את הכל תוך פחות מדקה בערפל ענק אחד. העננים התפנו והתמלאו לסירוגין, עד שממש בחצות נהיה ערפל סמיך וגדול, השמש היתה עדיין גבוהה יחסית בשמיים, ואנשים ברחו פנימה מהפאת הרוחות והקור.

אנחנו יצאנו משם בכמה דקות לפני חצות ועשינו את דרכנו בערפל גדול מאוד מאוד למטה, שהתפנה שוב חלקית בהגיענו.

החוויה היתה מאוד מאוד מרגשת וחד פעמית!

11.7.14

היום הקדשנו את היום כולו לנסיעה דרומה ובעצם חזרנו את הדרך שעשינו. לוטן עמד בנסיעה המייגעת בגבורה!! ואורן שרד באופן מפתיע!! היה ערפל מלא כל היום וכמעט לא הצלחנו לראות נופים בכלל. ראוי לציין שב Kafjorden, על E6, בחלק הדרומי של הפיורד, ההרים, למרות שלא ראינו אותם במלוא הגובה בגלל הערפל, נטפו מים, היו בהם אינספור מפלים יפהפיים ושוצפים. אי אפשר היה לצלם כיון שהכביש צר מאוד עם מעקה על הצוק, ואין היכן לעצור.

עצירה ללינה במלון מקסים בדרך ב-Bardufoss. לא רחוק מנארויק.

התקשרנו לג'ני, מחר היא ומשפחתה ישמחו מאוד מאוד לקבל את פנינו ולארח אותנו אצלם. מרגש ומחמם את הלב!

12.7.14

היום נסיעה בבוקר עד לג'ני ותור וטיליה. הדרך מקסימה! ביקור נעים מאוד אצלם בבקתה המהממת שלהם. הילדים משחקים על החוף עם האבנים ואח"כ אוכלים ורואים טלויזיה מתקשרים איכשהו באנגלית. אנחנו מדברים ומכירים את חברינו החדשים. מסתבר שג'ני היא זמרת מפורסמת מאוד אצלם, הוציאה מלא אלבומים ויוצאת לסיורי הופעות בכל המדינה, אפילו הופיעה בארויזיון. בעלה מנהל את הלהקה והבסיסט. היה נעים מאוד ומסביר פנים אצלם. אנשים חמים, השקיעו בארוחה טעימה, דאגו שיהיה לנו נעים, הסבירו הרבה על נורווגיה, על החיים שלהם, על האנשים והשפה והמנהגים, והשיחה קלחה בקלות. הזמן עבר מהר מדי... הזמינו אותנו להתארח אצלם ליד אוסלו בדרכנו חזרה. תענוג להכיר!

המשכנו ללופוטן, נסיעה ארוכה לאורך החופים, מפוצץ תיירים (יחסית למקום). הנופים יוצאי דופן!! הצבעים מקסימים, המים בצבעים שונים של ירוק וכחול, ובתוכם סלעים שונים ומיני צמחים, המון בקתות של דייגים בכל הצבעים, וחופים ומפרצים אינסופיים. חלקם עם חול לבן, או חום וחלקם מסולעים. אגמים רבים בדרך, פיורדים, ומעל הכל מתנשאים הרים ומצוקים עם שלג, חלקם שחורים וחלקם ירוקים ובתוך זה משתלב האדם עם כבישים יפים, וגשרים ומנהרות. פשוט מהמם!! החופים משגעים, כל האיזור כולו ממש יוצא דופן ביופיו!! גם הצבע מאוד יפה, ויש מן צהוב כתום כזה בשמיים שצובע את הכל בצבע חם ורומנטי. מחפשים לינה זמן ממושך, פונים ל-Eggum שם ניתן לראות את השמש מעל הים, אך לא היה מקום, אח"כ מגיעים ל-Ramberg, גם ללא הועיל (כל המקומות הללו משגעים) ובסוף מוצאים לינה בהוסטל ב-A. הנקודה הכי הכי דרומית. מפה לצערנו לא ניתן לראות שמש חצות. האוירה נעימה, הרבה תייירים, מרגיש קצת "תרמילאי".

13.7.14

בבוקר יוצאים למסלול הליכה קצר מ-A. הולכים לאורך החוף על הסלעים, מצלמים את ההרים. החלק הצפוני מאוד מעונן. בדרום – יוצאת השמש. רואים שחפים, נוגעים באצות (מרגיש כמו גומי) ואחרי חצי שעה חוזרים ל-A, נכנסים למאפיה (פעם ראשונה מאפיה!! לא ייאמן, אבל גם אז – הם פתחו את המקום רק בתשע וחצי, מכרו כמה לחמים וקצת כרוכיות של קנמון, ונגמר להם. כדי לקנות עוד היה צריך לחכות עוד חצי שעה. ותרנו).

עלינו ל-Svolvaer בירת לופוטן. שם עצרנו לפיצה. מגש גדול (מאוד) וטעים (לא מאוד) עלה לנו 159 קרונות. לוטן שמח כל כך. הוא ממש ערג לפיצה... הבחור שעבד שם פתח בשיחה איתנו ומסתבר שהוא סורי מדמשק שלא גר שם כבר שלוש שנים. הוא כורדי במקור וכל המשפחה שלו ברחה משם – מי לשבדיה, מי לגרמניה, מי לתורכיה. דברנו איתו קצת והוא פנק אותנו באירוח. מאוד שמחנו הדדית להפגש, ולנהל תקשורת נעימה.

בסבולבאר עשינו שיט בסירות מנוע עד ל-Trollfjord. נתנו לנו חליפות ושטנו במשך שעתיים, נכנסנו לפיורד הצר והמקסים, ואח"כ ראינו גם שחפים ונשרים. לבסוף עברנו דרך כפר שהיה פעם כפר דייגים, אבל היום משמש בעיקר לתיירות פנים – אנשים מחזיקים שם בתי קיץ. העיר יפה וחייכנית. יש שם טיילת דק קטנה, כמה מסעדות, ככר קטנה. לא יותר. אורן ולוטן אהבו מאוד מאוד את השיט. אני נהניתי מאוד, אבל היה נעים לי יותר אם זה היה קצר יותר (סה"כ נמשך שעתיים) וירדתי לחוף מסוחררת ועם בחילה, למרות שלקחתי קודם כדור. העיקר שלוטן היה בעננים.

עליה לצפון ל-Laukvika, בתקווה שאולי יתפנו העננים בצפון ונוכל לראות שמש חצות. אבל – ללא הועיל. בכל מקרה הלכנו במסלול על החוף עליו המליצה בעלת המקום. מאוד יפה. בערב/לילה צפייה בגמר המונדיאל. בעלת הבית הכינה לנו המבורגר מצוין (!!), תמורת 75 קרונות.

14.7.14

בבוקר התפנו העננים, בדרך דרומה ל-Henningsvaer עברנו דרך אגם מהמם בו המים עמדו והכל השתקף כמו במראה. הבתים, ההרים המושלגים, הסירות. מהמם!!

ירידה עד לעיירה החמודה, פעם ראשונה מזה זמן שראינו חנויות! יש שם כמה חנויות חמודות וכמה גלריות, וקנינו המון מאפים במאפיה ולחם, שהיה מעולה (פעם שניה שזה קורה, עד עתה כל הלחמים היו זוועה – כלומר אלה שקונים בסופר). סיבוב קטן בעיירה והמשכנו משם הלאה. פרידה מלופוטן. עלינו בנסיעה בת שלוש שעות ל-Andenes, שם נרשמנו בבוקר לשיט לויתנים. עם ההגעה נכונה לנו אכזבה:

תנאי הים לא היו טובים והאניה שבים אחרה להגיע. אמרו לנו להגיע אח"כ כדי לבדוק אם תהיה יציאה יותר מאוחרת, ואכן הבטיחו יציאה ב-1800, אלא שבשעה שכולם עמדו על המזח וחכו לאניה, האניה חזרה מהשיט הקודם, ירד אחד הבחורים ואמר שהוא מצטער לאכזב אך תנאי הים גרועים, לכולם היתה בחילה והם לא מוציאים יותר סיורים באותו יום. נרשמנו לסיור למחרת במקום, בתקווה שמחר יהיו תנאים שיאפשרו את זה.

על המזח פגשנו משפחה שוויצרית (אורן שמע אותם מדברים צרפתית, אז הוא פנה אליהם בדברים). הם הזמינו אותנו לבוא לשבת איתם בבקתה שלהם על חוף הים ב-Bleik. זוג עם ילד בן 17. ארחו אותנו עם פירות וחטיפים, ואף הכינו דג על האש. עשינו הליכה ארוכה לאורך החוף עם האנשים אוהבי ישראל האלה! מסתבר שהאבא, ברנארד, התנדב בקיבוץ דפנה במשך כמה חודשים בשנת 71', והוא אפילו לא יהודי!! לוטן נהנה מאוד מאוד מהשהייה על החוף, שחק עם החול, רץ ונהנה מאוד!

בינתיים השמש ירדה עוד קצת ועוד קצת, חזרנו לבקתה שלנו, והשמש הגיעה לנקודה הנמוכה ביותר שלה בערך באיזור 2430, ועלתה חזרה, כשהיא נעה צפונה כל הזמן. פשוט מראה יוצא דופן!!!

15.7.14

היום מחכים לשיט לויתנים. ב-0930 יש סיור מודרך על לויתנים, במוזיאון של החברה שמוציאה את הסיורים באנדנס (Whale Safari), הסיור מומלץ. אח"כ עושים סיור קטן בעיירה, אוכלים במאפיה ולוטן משחק בגן השעשועים המקסים במיוחד שיש בעיר (המון כדורים כמו כדורי פיזיו, אדומים, בכל מיני גדלים, שתקועים באדמה ויוצרים "יער" של כדורים שניתן לקפוץ מאחד לאחד. זה ברחוב הראשי, לא ניתן לפספס.

עליה לספינה ב-1230. למרבה השמחה הצליחו לאתר לויתנים או שהיה זה אותו לויתן – שעלה 3 פעמים לפני השטח, הראה את עצמו וירד למטה תוך שהוא מרים למעלה את הזנב המרהיב שלו. המחזה מרהיב ויוצא דופן, ממש מסתורין בהתגלמותו. חבל שאי אפשר להתקרב יותר עם ספינה גדולה כל כך, ואי אפשר, פשוט אי אפשר, להבין את הגודל המלא של היצור המופלא הזה.

לצערי – למרות שלקחתי שני כדורי פראמין וגם סוכריה מיוחדת נגד בחילה, סבלתי ממחלת ים קשה ולקראת סוף הנסיעה הקאתי. זה מאוד מאוד לא נעים. הרגשה רעה מאוד, ולא הייתי היחידה. על הסיפון לידי נרדמו שלושה ילדים באפיסת כוחות. יש לציין שהצוות מאוד נחמד ויעיל, מחלק שקיות הקאה, שואל ומתעניין בשלומו של כל מי שנראה רק קצת "גמור" ומאוד מסייע. נתנו לי מים, לקחו ממני את השקית (המגעילה), ונתנו לי גם מגבונים. אחר כך באו מספר פעמים לדרוש בשלומי.

משם נסענו בנסיעה רצופה אחת עד לשבדיה – חצינו את הגבול, מזרחית לנארויק כדי להגיע לזמן קצר מאוד, עד הטיסה של מחר בערב – ל-Abisko. אומרים שהשמורה מרהיבה. אנחנו ראינו רק את הנחל זורם (מהאוטו, מהכביש) ואת הרכבל המדובר, אבל לא מעבר לזה. הגענו ל-Abisko Guest house. לא זה שממוקם ישירות בשמורה, אלא שני ק"מ אחכ. המקום מקסים, השירותים משותפים, נקי ונעים. הכנו ארוחה משובחת במטבח המשותף. קיימת בעיה עיקרית אחת במקום – החלונות לא נפתחים ואין מספיק אוורור בפנים, אנחנו בחרנו לישון עם דלת פתוחה קצת כדי שיכנס מעט אויר מהמסדרון. לא יודעת איך זה ביחס לבית ההארחה השני הנמצא בשמורה, כיון שלא ראינו שם את החדרים, אבל – זה בטוח יותר זול ממנו.

16.7.14

קמנו בבוקר כדי ללכת במסלול עד המפלים עליו המליץ בעל האכסניה. הוא אמר 4 ק"מ לכל כיוון. אנחנו כנראה לא גילינו מספיק סבלנות, ההליכה היתה משעממת במסלול משעמם בתוך יער עבות. לא היתה כמעט פריחה, אולי מאוחר מדי בעונה, והנהר היה רחוק מאיתנו. אבדנו את השביל וניסינו להתקרב לנהר, ולא היינו בטוחים שאנו בשביל הנכון – בקיצור, לא הגענו למפלים ולא נהנינו!! יכול להיות שאם היינו ממשיכים ללכת עוד עשר דקות היינו מגיעים, אבל, ההליכה היתה משעממת ואחרי שעה ועשרים התיאשנו וחשבנו על זה שצריך לחזור בחזרה באותה הדרך. חשוב לציין שהאדמה שם ממש ממש ספוגה במים ובחלק מהמקומות המעבר ממש קשה, הליכה בתוך צמחיה בה הרגליים שוקעות, ממש כמו בביצה. חזרנו עם נעליים ומכנסים רטובות.

אח"כ עלינו למעלה ברכבל, גם שם – הנוף יפה, אבל לא מרשים, אולי לאור כל מה שכבר ראינו. לקצה הצוק לכיוון הנהר לא יכולנו להתקרב – כי גם פה – האדמה היתה ספוגה ולא ניתן היה ללכת עד אליו מבלי להרטיב שוב את כל הרגליים (אחרי שהחלפנו גרביים ונעלים...). כנראה שמהצוק יש את הנוף הכי יפה, כך אמר בעל האכסניה, אבל לא יכולנו לראות. רק מה שרואים בעליה ברכבל.

לבסוף – הדבר הכי יפה בשמורה היה המסלול הפשוט והקצרצר שרואים מהכביש: הליכה לאורך הנחל בנקודה הכי יפה שלו – בו הוא שוצף בתוך קניון סלעי ומקסים. אני יודעת שיש בשמורה גם טיולים מודרכים של יום או חצי יום. לנו לא הזדמן. כנראה שזה הכי כדאי.

כשירדנו למטה הרכבל והתחלנו את המסלול הקצרצר של הנהר, גיליתי פתאום שכרטיס המצלמה שלי נותר במחשב!! בעצם, התמונות שצלמתי כל היום לא נרשמו בשום מקום ואין לי תמונות מהיום הזה.

משם חזרנו לשדה"ת Evenes, וטסנו לאוסלו. לינה במלון בשדה.

17.7.14

קימה בבוקר, וכבר בארוחת הבוקר שמענו עברית. לא שמענו עברית בצפון. יצאנו לדרך וכל האוירה היתה שונה לגמרי. הכל מלא מסעדות ובתי קפה ומאוד מאוד זמין ונוח לתייר, בשונה מהצפון הנידח. יש הרבה יותר יישובים והם גדולים יותר.

מעונן. הנופים הולכים ונהיים יפים יותר ככל שמתרחקים מאוסלו. כשמתקרבים לאיזור של מפלי Voringfossen עוברים במעבר גבוה, ורואים מרחוק קרחונים, הצמחיה ירוקה וצהובה נמוכה מאוד עם אגמים ושלג מסביב, ואח"כ מתחיל הנוף הקלאסי – כשמגיעים למפל. המפל מקסים, שני מקורות של מים שמגיעים לתוך קניון אחד ענק שאחר כך עם המשך הנסיעה יורדים ונוסעים בתוכו.

המפל מקסים. נגשים לנקודת התצפית של המפל העליון ואח"כ חוזרים לכביש ויורדים לנקודת התצפית של החלק התחתון, ממנו רואים את אחד המפלים, הצר יותר, ואת העמק שמתחת. יש הליכה קצרה מהחניון התחתון עד למרפסת תצפית מגודרת במעקה (די נמוך). ניתן לראות את מרפסת התצפית הזו מהנקודה העליונה. מאוד מאוד יפה והמשך הנסיעה הוא פשוט מרהיב. אגמים ופיורד משגע, עם כל הירוק, והבתים הצבעוניים על המים ועל צלע ההר.

נוסעים לכיוון ברגן בכביש 7, ולא ב-E16 כפי שממליץ הווייז. הנסיעה עוברת דרך מנהרה, גשר ומנהרה ארוכה, ומיד כשיוצאים ממנה פונים ימינה לכביש 7, שנוסע בצוק מעל לפיורד. מקסים.

עוצרים בהיטה בדרך, כשעתיים לפני ברגן. מקדישים את הערב לערמות של כביסה, באתר הקמפינג.

18.7.14

תחילת היום במפלים שראינו במקרה, ולא ידעתי כלל שאנו צפויים לפגוש בהם. Steinsdalfossen על כביש מספר 7. יש שביל שעובר מתחת למפל. ממש יפה!

בנוסף, התקשרנו בבוקר על מנת להזמין פיורד ספארי בפלאם למחר בבוקר. שיט בסירת מנוע ב-Aurlands וב-Naeroyfjord.

ממשיכים בכביש 7 עד ברגן. בברגן חונים בחניה שקרובה למרכז העיר (עוקבים אחרי השילוט) ויוצאים לנמל. שוק דגים (אכלנו מנת אורז עם ירקות ב-98 קרונות. ממש מטורף! וגם לא ממש טעים..), והליכה לכיוון Bryggen, על בתיו הצבעוניים ומשם לרכבת שעולה לתצפית למעלה. יש למעלה גם גן שעשועים חמוד לילדים. התצפית יפה, וברגן יפה, אבל לא מפילה כפי שעושים ממנה. מתוקה ותו לא.

לוטן מצא שם חנות צעצועים מאוד מאוד מרשימה, בעיקר לאוהבי הז'אנר של מאנצ'קין, מבוכים ודרקונים, משחקי פנטזיה ומלחמת הכוכבים. הוא קנה שם משחק פנטזיה מעניין וכן קוביות. יש שם מגוון רחב של משחקים. כדאי להכנס. נקראת Outland.

מתקדמים לכיוון Voss על E16. כשמגיעים לווס, יש להקפיד לא להמשיך עם המנהרה אלא להכנס למרכז העיר, ולעקוב אחר השילוט ל-Gjerne. באתר למטייל וגם באתר הפרטי שלו המליץ דויד קליר על ה-Bordasgjelet Gorge. קניון מקסים וצר שצועדים על שביל צר עם מעקה לאורכו, במשך מספר דקות. לפי התיאור המצוין של דויד באתר המשכנו ממרכז העיר ל-Gjerne, ישר (ולא לכביש E16 בחזרה), פנינו ימינה עם השילוט, ומשם המשכנו 2 ק"מ עד לגשר שמיד אחריו יש חניה קטנה בצד שמאל.

הדרך עד לווס וגם אחריה מקסימה ממש. יש הרבה מים, מפלים בכל כיוון וגם כמה אגמים מרהיבים, שאם מצליחים לראות אותם כשהמים עומדים ואין רוח – ההרים משתקפים בהם כמו במראה, והמראה פשוט עוצר נשימה!! ממש לא נתתי לאורן לנהוג, כל שניה עצרנו לעוד תמונה ועוד אחת.

יוצאים מווס על E16 וממשיכים עד ל-Tvindefossen, מפלים מקסימים שנמצאים ליד Afdal (מצוינת במפה, המפלים לא). המפלים גולשים להם על מדרגות אבן, יפהפה, והילדים מטפסים להם להנאתם עד המדרגה הגבוהה ביותר. פשוט מרהיב.

נוסעים עד ל-Stalheim Hotel (מזינים את זה כך בווייז) ושם נכנסים למלון ויוצאים מצידו השני לתצפית שלהם על עמק Naeroy, ואחרי זה ממשיכים עם הכביש שיורד למטה לתוך עמק מרהיב, מלא מלא מפלים גבוהים מאוד, ובסופו, הפיורד באותו השם. העיירה Gudvangen מחכה לנו בסוף העמק, וממנה נוסעים במנהרה ארוכה ועוד אחת קצרה יותר, עד Flam. כיון שאין שם מקום לינה, חוזרים ללינה בגודוונגן (הבחורה הנדיבה במלון בפלאם, מתקשרת למלון בגודוונגן, ולמרבה המזל הצלחנו להזמין שם חדר אחרון בהחלט, במן מלון ויקינגים מיוחד ומצוין, ממש על הפיורד, ליד המעבורות). בעיירה מתקיים כעת פסטיבל של ויקינגים, ובמתחם סגור עם אוהלים מטיילים להנאתם המוני אנשים מחופשים לויקינגים. בפנים הם מבשלים ומקיימים כל מיני מלאכות יד שמדמות את ימי הביניים, ממש מעניין ומושקע! אפשר להכנס רק במהלך היום, עד 18. אח"כ נסגר.

19.7.14

בבוקר נסיעה לפלאם, ושיט בפיורד ספארי שהזמנו יום קודם. מאוד נהנינו מהשיט. המדריך היה מצחיק ונעים, הקפיץ אותנו במים על האדוות של הסירה הנוספת ושל מעבורות, וגרם לשפריצים של מים. ספר סיפורים והסביר הסברים. הצלחנו לראות מרחוק דולפינים (או סוג של דולפינים) וגם כלבי ים ששרצו להם על אבן על החוף. מתוקים! בדרך רואים גם מפלים אינספור, המים היו שקטים אז ראו גם השתקפויות. פשוט משגע!

לקחנו את השיט הקצר אז הוא הגיע עד נקודה מסוימת בנארייפיורד, וחזר. לטעמי, קצת מוקדם מדי, רציתי להכנס לחלק הצר של הפיורד, אבל – זה כנראה לא במסלול. מה גם שגם ככה לקח לנו יותר משעה וחצי.

משם המשכנו לכיוון Aurland על מנת לסוע בכביש 243 (לא להמשיך ישר במנהרה ב-E16 בשום אופן!!). הנסיעה בדרך הזו היתה משגעת – גם נקודת התצפית שצופה על כל הפיורד, אבל גם הדרך כולה – למעלה פשוט מקסים, צמחיה נמוכה צהובה וירוקה, המון המון כתמי שלג, אגמים שקטים, יופי בראשיתי מהמם ממש!!! לא לפספס בשום אופן!

עם הירידה, שוב הופך ירוק, יש נהר (Erdalen) שמלווה לאורך כל הדרך, המון מפלים, המון מים שוצפים, עם הרים מושלגים עד שיורדים מהצד השני של הרכס.

הגעה ל-Laerdal, נסיעה במנהרה ל-Fodnes ומעבר עם המעבורת ל-Mannheller. משם ממשיכים ל-Sogndal ועושים בה עצירה לקפה עוגה וסופר, וממשיכים לכיוון קרחון Nigard. ישנים במלון חדש ויפה מאוד (אולי החדר מחודש והמלון לא כל כך חדש...) ב-Gjerde.

נרשמנו במלון ויצאנו למרכז המבקרים שנמצא כשלושה ק"מ צפונית יותר, ממש בכניסה לשמורה, במבנה מרשים מאוד, חדש, בצורה של קרחון. מקסים. יש שם בקומת המרתף תערוכה מפורטת ומעניינת על המקום, הקרחונים, החיות ואף על חיי הקהילה. כולל כמה דברים אינטראקטיבים לילדים.

בררנו לגבי סיור ההליכה על הקרחון המיועד למשפחות. מסתבר שאין הרשמה מראש, אלא הגעה בבוקר, רכישת כרטיסים והגעה עצמאית לנקודת המפגש שבתוך השמורה (בכניסה יש כביש אגרה, לא נכנסנו היום).

20.7.14

יוצאים בבוקר לכיוון הקרחון, קונים כרטיסים במרכז ונכנסים פנימה, משלמים בכניסה לכביש האגרה, מגיעים לחניה ולוקחים את הסירה לקרחון. המראה משגע!! הסירה לוקחת חמש דקות אבל אחריה יש הליכה די משמעותית, אם כי עוצרת נשימה, עד לאוהל של טיולי המשפחות. בדרך רואים את המים הזורמים, נחל שוצף בצבע תכלת בהיר בהיר של מי הקרחון, שנוטף ונוטף. מפלים רבים וכמובן – את הקרחון. המון סלעים מסביב, חלקים ברובם, כולל המצוקים של העמק.

באוהל יושבים המדריכים שמחלקים לכולם "קרמפונים", קושרים את כולם בחבל בשורה ויוצאים לדרך. הליכה קלה וקצרה על הקרחון, רואים קצת חורים עם צבע תכלת עז בפנים, מגיעים למערה, מקבלים הסבר מהמדריך החמוד, וחוזרים.

הנוף והקרחון היו פשוט חוויה יוצאת דופן, מרשימה ונהדרת!

ממשיכים בכביש בחזרה דרומה ועולים עם כביש 5 עד למנהרה, ביציאה מהמנהרה, ב-Berge יש תצפית מקסימה על פיורד Fiaerland. אח"כ יש עוד מנהרה קצרה ומגיעים למרכז המבקרים בו רואים סרט מקסים על הקרחון הגדול Josetedalsbreen, שניגרד ובריגסדל הם שלוחות שלו. יש שם גם כמה הסברים מענינים וכן תצפית על גגו של המבנה.

ממשיכים עוד מעט על הכביש ויש פניה ימינה לקרחון Boyabreen, שביל הליכה קצר מוביל לאגם שמעליו נמצא הקרחון. רואים את הקרחון מהכביש. המראה מרהיב.

מפה נכנסים למערכת מנהרות ארוכה, נוסעים עד Skei ועולים עם E39 צפונה, הכביש עולה ויורד ויש תצפית מרהיבה על Nordfjord. המים שלו טורקיזים ויפהפיים!! הכביש יורד עד לפיורד ונוסעים לאורכו ולבסוף ב-Olden פונים ימינה, דרומה, לתוך העמק של קרחון Brigsdal. הנסיעה בתוך העמק מהממת!! שני אגמים יפהפיים אחד אחרי השני, המים שקטים וההרים משתקפים, הצבעים משגעים ממש. עוצרים ללינה בקמפינג בדרך (בעל המקום מציע לנו דירה בסמוך לביתו ואנו לנים בה ולא בקמפינג). יש פה מכונת כביסה, אז החלטנו לעשות את מעט הכביסה שהצטברה ביומיים האחרונים...

21.7.14

מתחילים את היום ב-Brigsdal. מגיעים לכניסה לשמורה ולוקחים קלנועית (195 קרונות לאדם, לא משלמים על ילדים) שמעלה אותנו במעלה, דרך מפל מרשים ומשפריץ, עד לנקודה בה צריך ללכת ברגל עד הקרחון. עשר דקות הליכה ואנחנו שם. אנשים רבים עושים את הדרך בהליכה, ההליכה היא 4.3 ק"מ לכיוון, בעליה. לדעתי – אם יש אפשרות עדיף לסוע בקלנועית. הנסיעה איטית וניתן להתרשם מהנוף. הקרחון אכן מצומק, כפי שאומרים עליו, והנוף יפה, אבל לא דומה למה שראינו יום קודם בניגארד, שהיה מרשים ונגיש בהרבה.

ועדיין, קרחון הוא קרחון, והוא תמיד מרשים מאוד!

עולים בכביש חזרה, עד לאולדן, הכביש הזה לא מפסיק להרשים והצבע של המים באגמים הוא ממש טורקיז עמוק יפהפה. ממשיכים ומגיעים לכביש 258. כביש מרשים ביופיו. ראשית העליה והתצפית על העמק ועל המפל (מהחניה של המלון) ואח"כ בהמשך, בגובה, מים תכלת בהיר מדהימים ביופיים, עם הרים פראיים מלאי כתמי שלג, וצמחיה צהובה. מהמם!! בסוף הכביש רואים את Grotli, עיירה מוזרה מאוד, נראית כאילו לקוחה מתוך איזה ספר פנטזיה, בתים פזורים להם בתוך יער של עצים חומים, ועל גגם ירק, אין גגות רעפים, הכל נראה חום, קצת שרוף, ועזוב. מאוד מאוד הזוי. הכביש יפהפה וממשיך הלאה לאורך האגם שמלווה ממערב, עד התצפית ל-Dalsnibba. הכביש הוא כביש אגרה, אבל לא לוותר על עליה לתצפית. רואים משם את גיירינגר על העמק שהיא שוכנת בו, והפיורד. ממש מקסים! יוצאים מכביש האגרה, וממשיכים בירידה ל-Geiranger. העיירה היא כל כך קטנה שאפילו עיירה לא הייתי קוראת לה. כמה חנויות מזכרות, כמה חנויות אוכל, חנות שוקולד אחת מפתיעה מאוד (בראוניז מעולים, כדור שוקולד לא משהו, וגלידת שוקולד מצוינת!!). זהו.

אנחנו בחרנו באופציה של לקחת סירת מנוע קטנה (מאתר הקמפינג שנמצא כ-2 ק"מ, בהמשך הכביש, דרומה). העלות היא 390 קרונות לשעה, ושעה הספיקה לנו בדוחק כדי להגיע לאיזור מפל שבע האחיות והמפל שמולו. מי שרוצה להגיע הלאה צריך יותר זמן או סירה עם מנועים יותר חזקים. לי אישית זה הספיק. כל המפלים יפים, ורואים בדרך כל כך הרבה מפלים, שעוד אחד לא ישנה הרבה. לוטן מצידו היה ממשיך עוד שעתיים לפחות. תוך כדי השיט כיף לראות עוד מיני כלי שיט, כולל קיאקים, מעבורות, סירות מנוע גדולות וכו'. זה ממלא את האיזור בצבע ותכונה.

עולים למעלה מגיירינגר, עוצרים לתצפית משולטת (ואי אפשר לפספס לפי כמות הרכבים), נוסעים צפונה, חוצים במעבורת מ-Eidsdalen ל-Linge ועולים בכביש 650 ואחריו E39, עד ל-Alesund. הנסיעה נחמדה אבל כבר לא מפעימה, במיוחד לא ככל שמתקרבים לאלסונד. בעקרון רצינו לסגור את היום קודם לכן, אבל לא מצאנו מקום לינה מתאים, אז כבר הגענו עד לאלסונד, או יותר מדויק ל-Sunde, בה מצאנו מלון מקסים ששוכן על הפיורד (Storfjord), והוא יפה וכפרי, בניגוד לאלסונד שנראתה לנו, כשעברנו בה, עייפה, מתועשת ומיושנת. לוטן טעם לראשונה בחייו המבורגר, וזה היה לו טעים! ממש מהפכה. האשה הנעימה בקבלה אמרה שההמבורגר שמוכרים בקיוסק שם הוא אכן מאוד מאוד טוב, אז אולי היתה לו התחלה טובה.

22.7.14

בבוקר נוסעים לאלסונד, חונים במרכז, ועושים סיבוב קצר במדרחוב הקטן של העיר, וכן נכנסים למרכז המידע. העיר נשרפה בשנת 1904, ונבנתה מחדש, ולכן כל סגנון הבניה שלה הוא ארנובו. אכן יש בנינים מאוד יפים במרכז.

לקחנו רכבת קטנה כזו של תיירים שעלתה למעלה ל-Aksla, וירדה ונסעה קצת ברחובות העיר. לוטן מאוד רצה לסוע ברכבת כזו, כי לא עשינו את זה בברגן. על האקווריום ותרנו, כי ראינו כבר בטרומסו.

בסה"כ פרט לתצפית, שהיא יפה אבל לא סוף הדרך – אני ממש חושבת שאפשר לוותר על העיר הזו.

בדרך חזרה מאלסונד – פנינו היו מיועדות מזרחה ואחכ צפונה. הדרך מ-Sjoholt ל-Andalsnes, על כביש E136 היא יפה והיא הרווח היחיד בנסיעה לאלסונד לדעתי. אם רוצים להצפין מגיירינגר אפשר להכניס את הדרך הזו למסלול. מערבה מזה – לא הייתי טורחת.

אנחנו ותרנו על דרך הטרולים כי חתכנו ב-Linge מזרחה לכיוון סטראנדה, על 650, והרווחנו כך את הדרך מסיהולט לאנדלסנס כשחזרנו מאלסונד.

משם עלינו דרך כביש 64 עד ל-Molde ואח"כ Moen במטרה להגיע לדרך האטלנטית. הדרך לשם יפה, אבל לא עוצרת נשימה. נעימה וירוקה. במואן פנינו שמאלה, מערבה, לכביש 663 לכיוון Bud. יש שילוט שמפנה לדרך האטלנטית.

הדרך האטלנטית מתחילה ב-Bud במערב, ונוסעת מזרחה לאורך החוף, בצמוד לו, עד ל-Karvag, כאשר הקטע האחרון שלה הוא הקטע המפורסם עם כל הגשרים שמחברים בין האיים. לדעתי הדרך כולה היא יפהפייה, ואפילו אחרי שחזרנו מלופוטן, אנחנו עדיין התלהבנו ממנה מאוד. קראתי שיש חילוקי דעות לגביה, אני לא הייתי מוותרת, נהנינו ממנה מאוד, וזה שונה מאיזור הפיורדים, אז זה גם מגוון ומרענן. מקסים ממש. עדיף לדעתי להגיע לשם לפנות ערב, לקראת שש או אפילו אחרי, כי אז הצבעים יפים יותר והשמש לא מסנוורת אלא צובעת את הכל בצבעים רכים יותר. סה"כ לקחה לנו הדרך כשעתיים וקצת. מאוד נהננו. נכנסנו בדרך לכמה נקודות תצפית על החופים. ממש יפה!

מצאנו לינה בדירה באתר קמפינג, לאחר חיפוש ממושך (הכל מלא!), ממש קצת לפני Kristiansund.

23.7.14

נסיעה בבוקר לקריסטיאנסונד, וקנית מאפים במאפיה במדרחוב שלהם. כמו תמיד – המחירים שערורייתיים למאפים. פרוסת עוגה בכ-50 קרונות, לעיתים יותר לעיתים פחות. הקרואסונים לא כל כך טעימים, אבל עוגות גזר הם יודעים להכין לא רע בכלל. עוגות שוקולד – בינוני.

יורדים דרך E39 אח"כ 62 עד Eidsvag, 660 ואז 64 עד אנדלסנס. הנסיעה יפה מאוד. עוד פיורדים והעין לא שבעה! (לפחות העין שלי). מגיעים לכניסה לדרך הטרולים. מחפשים קודם כל לינה (בית עם גינה משגעת שבעלת הבית מתחזקת, עם פירות יער, חמוציות, דובדבנים ואוכמניות ממש מהעץ והשיח, ובו יש לה גם כמה חדרים להשכרה). השארנו את החפצים ויצאנו לדרך הפיורדים. עלינו רק עד ל"פס", הנקודה המפורסמת עם שביל ההליכה התלוי. בדרך רואים את המפל העוצמתי, העלייה המפותלת והעמק שנפרש לו למטה. משגע!!

המשכנו עם הכביש עוד מעט עד לתחילת הירידה דרומה, שם הנוף משתנה והופך להיות פראי יותר, ונטול צמחיה, וחזרנו בחזרה. חנינו באתר קמפינג שיש לו "חוף ים" ואורן ולוטן התרחצו.

24.7.14

היום עוזבים את הירוק ומגיעים חזרה לכיוון העיר. נגמר לי החלום הנורווגי.

לאורן ולוטן נמאס מהנופים, והם מסרבים לטייל בכבישים קטנים ונופים ושמחים להגיע לעיר.

הדרך מאנדלסנס לדומבס יפה בעיקר בחלק הראשון שלה – רואים מהכביש מפל יפה כל כך!! ויש אח"כ שילוט לתצפית עליו, נכנסים ימינה מהכביש, אבל לא מוצאים את הנקודה אליה התכוון המשורר וחוזרים. ממשיכים עד ל-Dombas, עיירה עם מרכז שוקק וכנסיית סתיו יפה (בעיקר מבחוץ, בפנים היא די מודרנית), ובעצם פה – נגמר. מפה, יותר ויותר עירוני, יוצאים מהאיזור הקסום של הפיורדים והנופים, ונהיה לי עצוב בלב מאוד מאוד!

מגיעים ל-Lillehammer ושם נכנסים לראות את מקפצת הסקי האולימפית. מרשים מאוד מאוד, ובעיקר מפחיד, אין לי מושג איך הקופצים עושים את זה. עולים ברכבל ויורדים במדרגות. אח"כ מטיילים מעט במדרחוב החמוד של העיר, ומדרימים במטרה למצוא בדרך מלון.

עברנו במספר אתרי קמפינג שנראו מאוד עלובים, חפשנו עוד כמה מלונות על הדרך ובסוף בשמונה בערב הגענו למסקנה שיהיה כבר פשוט יותר להגיע לאוסלו. מזמינים מקום במלון בריסטול בעיר – לשלוש הלילות הבאים.

מעתה – סיור עירוני.

25.7.14

הולכים למרכז המידע העירוני, קונים אוסלו פס אחד. לא קנינו יותר מזה – כי נכנס רק לשני מוזיאונים ולא נסע בתחבורה ציבורית. קנינו אחד על מנת שיקל עלינו עם החניה. הפס מאפשר חניה חינם בכל שעה בכל מקום בעיר בו יש חניה עירונית ולא פרטית. הסבירו לנו אילו חניות לא תופסות, וכדאי לשים לב לאותיות הקטנות שעל השלטים.

יוצאים לטיול רגלי בעיר. חמסין ממש! השמש קופחת ונוטפים! ראשית הלכנו ל-Akner Brygge, שכונה יפה ומודרנית, עם בתים מלאי מתכת וזכוכית, ששוכנת לה דרומית מהמרכז על הים. אנשים שרועים להם לאורך המזח שבנו שם, עם סולם שיורד למים, ומקפצה ואפילו בנו שם חוף ים קטן ורדוד (אורן טוען שבשביל ילדים). עושים סיבוב, יש שם חנויות ובתי קפה וחוזרים למרכז, שם מחכה האוטו בחניה.

נוסעים לבית האופרה. בקיץ מקיימים שם קונצרטי צהרים לא מעונבים, בני שעה, בכל יום משהו אחר. היום נפלנו על זמרת ופסנתרן. קנינו כרטיסים ל-1400 בצהרים, והמשכנו ל-Grunerlokka, שכונה עליה המליצו גם במטייל וגם במרכז המידע. הבחורה שם סמנה לנו שני רחובות חמודים ומלאי שיק, עם חנויות מיוחדות והמון בתי קפה. אוירה כיפית ומאוד נעים.

משם נהגנו לאיזור האופרה, חנינו במרכז והלכנו בחום הנורא עד לשם, הקונצרט היה משעמם בחלקו, לא הכרנו את המוסיקה פרט לקטע אחד, אבל אני נהניתי מכמה קטעים, ומהאוירה.

בתום הקונצרט טפסנו על גג המבנה, מיוחד מאוד, לתצפית. הגג משופע ומיועד למטרה זו. משם נסענו לחצי האי Bygdoy למוזיאון הויקינגים המעניין מאוד, ועשינו סיור עם האוטו ברחובות הקטנים והמקסימים של השכונה וצפינו בשלל הוילות.

חזרנו לעיר, חנינו ויצאנו לסיור מקיף במרכז, רחוב Karl Johans והמקבילים לו. הלכנו עד הקתדרלה מחד ועד איזור הארמון מאידך. הכל שוקק חיים ומלא דופק.

בסך הכל מהתרשמותנו מאוסלו עד כה, העיר לא מאוד יפה ואין בה שום דבר ממש מיוחד, אבל יש בה הרבה מאוד אוירה, מלא בתי קפה, אנשים מסתובבים בחוץ, הרבה דופק.

מסעדה וחזרה למלון. זו היתה המסעדה הראשונה שלנו בטיול זה!! קנינו מדי פעם אוכל במסעדות או מזון מהיר, אבל לא ישבנו ממש לכל הטקס עד עתה. לצערינו גם במסעדה לא שמעו על מיזוג ואנחנו נטפנו ונטפנו...

26.7.14

בבוקר יוצאים למבצר Akershus. בגלל התראות טרור, צריך לעשות עיקוף גדול כדי להכנס מהכניסה האחורית. המקום חמוד, יש בו סיור קצר של חצי שעה בערך בתוך המבצר, בו רואים מספר חדרים יפים וקצת מדרגות לוליניות. נחמד מאוד, לילדים. אחרת – הייתי מוותרת. עוד חשוב במקום – התצפית.

חזרה למרכז לסיבוב וקצת קניות, ומשם סיבוב ברכב ב-Uranienborg – ובה יש שגרירויות שונות, כולל זו הישראלית, והרבה בתים יוקרתיים. מצאנו מעדניה טובה וקנינו בה כמה דברים טעימים ומשם נסענו לארמון המלך, שם ראינו את חילופי המשמרות. הטקס חמוד וארוך, קצת מצחיק, ועניין את לוטן מאוד. היה מאוד מאוד חם וקשה לעמוד בשמש. סיור בתוך הארמון התבטל בגלל ההתראות.

נסיעה לפארק ויגלנד. הפארק מאוד מרשים, הכניסה היא דרך שביל גישה ארוך מאוד שבו משני צידי גשר יש המון פסלים של האמן. הכל משולב עם הרבה דשא וורדים, ובסוף הגשר מגיעים לטרסה עם מדרגות ובה מגוון רחב של הפסלים. נהנינו מאוד. הפארק שוקק אנשים. הבעיה היא החום הגדול!!

משם נסענו לשכונה בה בקרנו אתמול (גרונרלוקה), לארוחת ערב, וחזרנו למלון. גם ביום שבת בערב, השכונה שוקקת חיים, החנויות לא נסגרות מוקדם, הרבה צעירים מסתובבים ברחובות. מאוד מאוד נעים.

27.7.14

מבחינת לוטן היום היום הכיפי ביותר בטיול כולו. נסענו לפארק Tusenfryd! לאחר תכנון מדוקדק בערב האתמול, הילד היה מכוונן על כל המתקנים שהוא רוצה לעלות עליהם.

הפארק בסך הכל די קטן, ויש בו שתי רכבות הרים שוות וראויות לשמן, עוד שתיים או שלוש לקטנים יותר שגורמות להפרשה מועטה יותר של אדרנלין, ובנוסף שני מתקנים שהם מתכון בטוח להתקף לב, שעליהם לא עלינו. יש גם משחקים של קליעה למטרה עם שלל פרסים וכן שני מתקני רכבת עם מים שמשפריצים. כיף!

הפארק היה יחסית ריק, התורים היו קצרים ברוב המתקנים או לא קיימים, ובאמצע היום התחיל לרדת גשם שגרם לכל האנשים לקנות בחנויות פונצ'ו-ים לכיסוי הגוף והראש. זה היה מאוד נוח ואפשר לכולם להתהלך בנוחיות למרות הגשם.

לאחר מכן נסענו לפגוש את ג'ני, תור וטיליה בעיר, קבענו איתם במסעדה איטלקית, שהם מאוד אוהבים והם הביאו עמם עוד זוג חברים עם ילדים, אוהבי ישראל. האשה אפילו יודעת קצת עברית, בקרה בארץ ודי מתמצאת. מרשים מאוד לראות אנשים שיודעים ומכירים, ומביעים אהדה, מבלי להיות יהודים.

האוכל כצפוי, היה בינוני מינוס.

ג'ני ובעלה לקחו אותנו למקפצת הסקי של אוסלו. האתר שונה מאוד מזה של לילהאמר. אם רוצים לראות מגלשה – עדיף בלילהאמר. אם רוצים נוף – אז באוסלו יש נוף יפה שמצדיק עליה למעלה. בנוסף, יש שם סימולטור כיפי מאוד שמדמה גם את הקפיצה וגם גלישה במסלול סקי. נהנינו מאוד מאוד! ללוטן זה סגר את היום מלא החוויות.

נסיעה לבית של ג'ני ב-Nesbru. ישבנו בחוץ עם שניהם בזמן שהילדים שחקו. השעה מאוד מאוד מאוחרת והם לא מתעייפים. לבסוף נכנסנו פנימה לקראת 2430. השיחה איתם מרתקת ונעימה. אנשים חמים ויוצאי דופן, והם מנהלים אורח חיים מאוד מגוון, כי הם כל הזמן מופיעים במקומות שונים בנרווגיה, כותבים, עושים חזרות. אין להם שגרה.

28.7.14

פרידה ממשפחת ינסן, לאחר ארוחת בוקר מצוינת של ביצים עם בייקון שהכין לנו תור. נקווה לראותם בארץ!! שכנענו אותם לבוא והם חושבים על ינואר...

נסיעה לשדה וטיסה למוסקבה. סרגיי הנהג של האלונה אוסף אותנו בשדה ומסיע לעיר, שם פוגשת אותנו אלונה במלון נשיונל המעולה, וקובעת איתנו למחר. יוצאים לבית קפה לארוחת ערב ונופלים שדודים במלון.

29.7.14

ארוחת בוקר בבית הקפה בו אכלנו אתמול. אלונה פוגשת אותנו ועושה איתנו סיור במרכז, מגיעים לכנסיית וסילי הקדוש מאחור, ונכנסים לככר האדומה ולקרמלין. ממש מקסים ביופיו, ומרתק. ההסברים של אלונה מלאי חיים ומענינים מאוד. היא גם לוקחת בחשבון את לוטן, שואלת אותו שאלות ומענינת אותו בדברים שונים, הוא מצידו מתעניין ומפתח איתה שיחה.

לאחר הקרמלין הם קונים יחד גרעינים ומאכילים את היונים. נכנסים במהלך היום למספר מרכזים מסחריים, כולל גום, שהוא המרכז המסחרי בככר עצמה. מרכז מקסים ומפואר. מבקרים גם במספר מעדניות/סופרים בוטיק, מעוצבים מקסים ומציעים מגוון רחב של אוכל. לקראת סוף היום נכנסים למטרו ונוסעים לבית הקפה פושקין כדי לשתות שוקולטה חמה ומצוינת!!!

נפרדים מאלונה. אימון בחדר כושר, והבנים מתרחצים בבריכת המלון. בערב יוצאים לסיבוב בככר המוארת והמקסימה ממש!! הכל מלא אנשים ומלא חיים. משגע!!

30.7.14

יום אחרון במוסקבה ובטיול בכלל. בבוקר נפגשים עם אלונה ונוסעים לבונקר של המפקדה של חיל האויר בסוף תקופת שלטונות של סטלין. המקום ממש מרתק, יורדים 18 קומות, 65 מטרים מתחת לאדמה ומקבלים סיור מודרך במקום.

אח"כ נוסעים במטרו, רואים כמה תחנות יפות, והולכים למוזיאון החלל, אני אישית לא גיליתי עניין, לוטן גלה עניין חלקי ואלונה ואורן נהנו. משם צעדנו לפארק גדול שבו יש בניני ענק שצוה סטלין לבנות לציון הגדולה והפאר של המשטר הסובייטי. הפארק עבר שיפוץ ואלונה מתלהבת מיופיו, יש בו גם ביתנים של כמה מהמדינות שהרכיבו בזמנו את ברית המועצות. ההליכה מתישה ומאוד מאוד חם. עוצרים לצהרים. הפארק יפה אבל לא מלהיב. חוזרים ברגל את הכל בחום הקשה עד למטרו וחוזרים למלון מותשים לגמרי!