יום שני 25.3.2024
אחרי יותר מדי זמן בלי חו"ל, מלחמה מתמשכת ופרידה כואבת מכלבלב אהוב, יצאנו לנשום קצת בודפשט.
באופן מפתיע, טיסת אלעל לא בוטלה. נחתנו בבוקר וישר סידרנו כרטיסים לתחבורה ציבורית באפליקציית Budapest GO. במקרה שלנו זה לא לגמרי השתלם, כי רוב הזמן הלכנו ברגל. גם מגלים ככה את העיר יותר טוב, וגם מורידים את הקלוריות של כל מיני קיורטושים למיניהם. את הדרך למלון עשינו דרך אפליקציית Bolt, שזה מוניות כמו Gett.
לנו במלון מריוט, שהיתרון הגדול שלו זה שהוא על שפת הדנובה עם נוף מקסים של בודה. החיסרון- המלון מיושן מאוד ונראה על הפנים (מבחוץ), החדר היה קטן מהצפוי וארוחת הבוקר ב-Lounge אמנם נשמעת יוקרתית אבל הייתה מאוד מצומצמת ובדיוק אותו דבר כל יום. מאוד שונה מההילטון פראג שהיינו בו בדיוק שנה לפני כן, בחתונה שלנו 😊
החדר היה כבר מוכן, ובסביבות 11:00 יצאנו למרכז העיר (Pest) דרך מדרחוב Váci Utca. נכנסו ישר לחנות לגו קטנה וחמודה, אבל לא רכשנו כלום. המשכנו לכיכר Vorosmarty Ter שציפינו לראות שם את שוק הפסחא, אבל לא היה כזה. בהמשך, נתבאס שוב ושוב שעדיין אין שוק... כנראה שהשנה העירייה החליטה לבטל את שווקי הפסחא משום מה. עצרנו לקפה ועוגה בבית הקפה המפונפן, Gerbeaud’s.
משם המשכנו לגלגל הענק, שהיה חביב מאוד ונתן לנו זווית ראשונה על כל בודפשט. המשכנו לכיוון כנסיית St. Stephen’s Basilica, קנינו כרטיסים מחוץ לכנסייה ועשינו סיבוב מהיר בה (כנסייה סטנדרטית...). העיקר היה לעלות לתצפית מהמגדל, ודווקא אז התחיל לרדת גשם. אחרי השתהות מהנוף, המשכנו לראות את ה Treasury, ואז המשכנו להסתובב ברחובות הסמוכים, שהיו מאוד רגועים.
המשכנו ללכת לכיוון האופרה, על רחוב Andrassy-Ut, מה שנקרא השאנז אליזה שלהם. לצד כל מיני חנויות שאין לנו מה לחפש בהן, הייתה גם חנות אפל (קייס חדש!) וחנויות פחות יוקרתיות, וגם חנות שוקולד פנסי שמנסי עם הרבה ארנבוני שוקולד מרשימים. באיזשהו שלב הסתובבנו בחזרה בשדרה, לכיוון רחוב Zrinyi Utca ואז דרך הטיילת של הדנובה חזרה למלון, עם כל מיני פסלים חמודים בדרך.
אחרי מנוחה יצאנו בערב למסעדת Menza, שהזמנו אליה מקום. הלכנו ברגל דרך מדרחוב ה"Fashion" וגילינו את החנות של לינדט עם ארנב מנופח ענקי. חייבים לעצור פה לרכישה בהמשך 😊
המסעדה הייתה כאופציה שנייה, כי בראשונה לא היה מקום, אבל התגלתה כהחלטה מעולה! כולם כותבים שכדאי לקחת את המרק בצל עם המיני-Langos, ואכן היה טעים מאוד. ה-Langos זה מין בצק סופגנייה עם גבינה ושמנת חמוצה (זה הברירת מחדל) ובגרסת המיני באמת אפשר לסיים אותו.
יום שלישי 26.3.2024
עשינו דרכנו אל גשר השלשלאות, Széchenyi Chain Bridge, אל עבר Castle District. חצינו את הגשר והתחלנו לטפס במדרגות לכיוון Fishermen’s Bastion, טירת הדיסני של בודפשט. בדיעבד כנראה לא חייבים לטפס דרך כל המדרגות בגבעה, אבל היה מאתגר (והוריד משהו מארוחת הבוקר). הגענו למתחם הקסום, וצילמנו הרבה הרבה תמונות, לפני שיגיעו ההמונים. כבר היו שם חתן וכלה (בשמלה נסיכותית מוגזמת), שהזכירו את הצילומים שלנו בפראג שנה לפני כן, רק הרבה יותר מוגזם (ואסייתי).
חקרנו את האזור, רכשנו מזכרות, וקנינו כרטיסים לטיפוס במגדל של כנסיית Matthias. ה"סיור" יוצא כל כמה דקות וכולל עלייה במגדל הספירלה (200 ומשהו מדרגות) והסבר קצר של מדריכה. התרשמנו מהתצפית 360 מעלות והמשכנו להסתובב בבודה.
טיילת Tóth Árpád promenade הייתה חביבה, ולפני האטרקציה הבאה שהזמנו, היה לנו זמן לסייר ב- Labyrinth, מבוך מוזר במערות של בודה. יש סיור רשמי מודרך במערות, אבל לא היה בזמן שמתאים לנו. אז נכנסנו בכל מקרה ל Labyrinth, כרטיסים במזומן במקום. עוברים במערות החשוכות עם כל מיני תצוגות של בובות שעווה והסברים- שקשה לקרוא, כי - חשוך... יש גם ממש מבוך בחושך מוחלט (עד שאנשים אחרים מדליקים את הפנס של הטלפון), וגם כלוב של דרקולה (שהיה כלוא שם תקופה).
היה לנו עוד זמן עד הסיור הבא אז ניסינו להיכנס למוזיאון הודיני, אבל גם זה סיור בשעות מסוימות ולא היה לנו זמן.
החלטנו לעצור לקפה ועוגה בקפה הפופולרי (במיוחד בקרב ישראלים) Ruszwurm Confectionery. הם מתמחים כנראה בקרמשניט, אנחנו העדפנו עוגות אחרות, שגם היו לא רעות בכלל.
הגיעה השעה של הסיור שלנו, ב-"בית החולים" /בונקר אטומי Hospital in the Rock / Sziklakórház Atombunker Múzeum . מקום מוזר שהיה בית חולים במלחמת העולם השנייה, ואז הפך למקלט. הסיורים מודרכים בקבוצה, משך סיור כשעה, והוא עובר בין החדרים עם בובות שעווה להמחשת האירועים, ובסוף כל מיני עדויות מהירושימה ונגסקי ומה שעלול להיות בעתיד (לנו, לא לאירופאים). סיכום הסיור של המדריכה היה "הנה הראנו לכם למה מלחמה זה רע". וואלה, כל כך פשוט.
עשינו דרכנו אל הצד של טירת בודה, חלפנו על פני הרכבל, והגענו למתחם. הטירה עצמו היא גלריה, אז לא חשנו צורך להיכנס, ורק התרשמנו מהאזור היפה בחוץ. ירדנו למטה מהצד השני, ועשינו דרכנו עד לגשר שמול גבעת Gellert. הלכנו כל הדרך בחזרה למלון ברגל, וקינחנו בקיורטוש עם גלידה (פחות טוב אמנם מזה שבפראג, שם היה ממש גלידה והפתעות בתוך הקונוס, ופה היה פשוט קונוס קיורטוש עם גלידה מעליו).
בערב יצאנו לכיוון המסעדה עם השואו, Sir Lancelot Medieval Restaurant, טברנה עם מאכלים מסורתיים (שאוכלים בידיים) ומופעי אש, ריקודי בטן וכדומה. אותו סגנון כמו המסעדה בפראג שהיינו בה (יש פה תמה חוזרת). יש ארוחות שחיתות, (כל כך מושחת שהמלצר שם סינרים לכולם) אבל אפשר גם להזמין מנות ספציפיות, וכך עשינו. היה מגניב מאוד.
יום רביעי 27.3.2024
התחלנו את היום ב"מוזיאון" אמנות דיגיטלית Superluminal / Light Art . כל המוזיאונים הקטנים האלה מציעים הזמנה מראש אונליין, במקרה הזה עשינו את זה-זה לשעה מסוימת. אבל בגדול אין צורך והמוזיאונים הבאים הדיגיטליים שנהיה בהם פשוט הגענו ולא הייתה שום בעיה של כרטיסים (גם בשיא של חג הפסחא). ההזמנה אונליין היא לשעה מסוימת, ובגלל שיש חוק בהונגריה שאי אפשר לבטל ולקבל החזר על הזמנות שהן ספציפיות לשעה, נראה לי שככה הם עוקצים אנשים... מלחיצים שצריך להזמין אחרת לא יהיה מקום >> אנשים מזמינים >> לא יכולים להגיע >> הכסף יורד בכל מקרה! טוב שלא עשינו את זה בשאר המקומות כי בלתי אפשר לתכנן את כל הטיול לפי שעות ספציפיות.
בכל מקרה, ה"מוזיאון" חביב ולא איזה וואו.
משם המשכנו כמה דקות ברגל לסיור בפרלמנט (לזה כן צריך להזמין מראש- ולהדפיס. אם לא מדפיסים אז צריך להראות בקופה את הכרטיסים אונליין ולקבל הדפס, מה שעשינו).
כל מתחם הפלרמנט מאוד יפה, ומבפנים הכל מאוד זהוב וגדול ומרשים. הסיור הוא בקבוצה עם הסבר באוזנייה, ודי קומפקטי, כ-45 דקות.
משם המשכנו לאכול לאנגוש אמיתי ב-Retro Langos, יש אפשרות לכל מיני תוספות, וזה קצת מזכיר פיצה האט (קטנה יותר).
המשכנו ללכת ברגל אל עבר השכונה היהודית, ובית הכנסת הגדול Dohány utcai Zsinagóga. לפני הבית כנסת עצרנו בכל מיני חנויות וינטג', ולא וינטג', ועשינו קצת רכישות.
בבית הכנסת גברים צריכים להיכנס בכיסוי ראש (מחלקים שם איזו כיפה מנייר). בכניסה ראינו שבספסלים הראשונים שמו את תמונות החטופים (מרגש), ולאלה שחזרו הוסיפו מדבקת Welcome home (שיהיה כבר על כולם :/ ). בנוסף לבית כנסת עצמו יש מוזיאון קטן, בית קברות של קורבנות השואה ואנדרטה על שם ראול וולנברג.
בקרבת מקום יש את מוזיאון Trash Art Museum שיש שם כל מיני פסלים ממתכת, מגניבים ממש, ואפשר לקנות אותם בכמה אלפי שקלים (או מאות אלפי פורינטים). אפשר (ומומלץ) להצטלם עם הפסלים ואפילו להתנדנד בנדנדה שסוחב במבלבי מהרובוטריקים.
אחר הצהריים, הגיע הזמן לקפוץ לפאב, ה-Ruin bar המפורסם, Szimpla Kert, מין ביר גרדנס שנבנו במבנים הרוסים מתקופת המלחמה. זה מתחם גדול עם ברמנים מכל צד, מוזיקה ואווירה נחמדה. כל האזור הזה בוייב של פלורנטין. תפסנו איזה שולחן למטה, עם קוקטייל, רק אחר כך עלינו למעלה וראינו ששם דווקא יותר מגניב.
לא היה שם אוכל, ולא מצאנו משהו בשווקון אוכל שהיה ליד, אז הלכנו בחזרה למלון ובדקנו את ההארד רוק קפה המקומי.
יום חמישי 28.3.2024
היום יום Gellert – הלכנו אל הגשר הלבן Erzsébet והתחלנו לטפס במדרגות על גבעת Gellert, לכיוון ה- Citadella. כחצי שעה עלייה, גילינו שיש שיפוצים אז כל מיני דרכים חסומות. יש שם מפה והלכנו לפי לכמה תצפיות, היינו כמעט לבד עם כמה רצים מאזוכיסטיים, ומישהו שהשאיר את הקורקינט באמצע המדרגות...
ירדנו מהצד השני, ליד הגשר הירוק Liberty Bridge – Szabadság híd . לפני שעלינו עליו, נכנסו לסיור בכנסייה שבתוך הסלע Gellért Hill Cave and the Rock Church. בעיקרון הכניסה הייתה לשירותים 😊 שכחתי שיש את הכנסייה המוזרה הזו שם, ואז כבר נכנסנו לסיור. המוכר אמר לנו תודה בעברית, לקחנו אוזניות ואז החפירה התחילה. יחסית לכנסייה פיצית עם כרטיס ב-10 שקל החפירות היו רבות מאוד. התחלתי לשמוע מידע על כל תחנה אבל כשזה נמשך ונמשך החלטנו שלא נבלה פה את כל היום והמשכנו הלאה.
יש פה גם את מרחצאות גלרט, אבל יש לנו כבר הזמנה למרחצאות Szechenyi וחשבנו שאם יהיה זמן נחזור לפה אחר כך (עוד לא ידענו שבכלל לא נשארו כרטיסים בגלל הפסחא...)
חצינו את הגשר הירוק (שמצאנו עליו מיני פסל חמוד – יש הרבה כאלה ברחבי בודפשט) ותוך כדי הזמנו כרטיס לעכשיו לחוויית IKONO, עוד מוזיאון סלפי/דיגיטלי שהיה חביב, אבל קצת פוטנציאל מבוזבז.
אחרי שהעפנו על עצמנו קונפטי ב-IKONO, קפצנו למוזיאון סטאר וורז Travelling Galaxy Interactive Live Exhibition מקום קטן עם כל מיני מוצגים ממלחמת הכוכבים, ואפשרות להצטלם כמו ג'דיי ו/או סטורם טרופר.
עכשיו כבר הייתה שעה שמתאימה יותר לארוחת צהריים, בשוק המקורה Nagy Vasarcsarnok. בקומה הראשונה יש חומרי גלם (פפריקה על כל צורותיה) ובקומה השנייה יש מזכרות ואוכל מוכן. המנות מאוד מרשימות (גם המחיר יקר יותר ממקומות אחרים עד כה). היו הרבה מאוד אנשים, אז תפסנו רק שולחן עמידה, והעמסנו.
המשכנו על המדרחוב הראשי Vaci עם כל מיני חנויות (הזדמנות אחרונה לפני סופ"ש פסחא), וגם עשינו מסאז' רגליים זריז. במקום שכל מטר יש מסאז' תאילנדי, נפלנו על מקום שבו הפתענו את הבנות באמצע השנ"צ. היה מוזר, ומרגיע.
בערב יצאנו לשייט + שמפניית וולקאם + ארוחת ערב + הופעת פולקלור (הוזמן מ- get your guide, עם מקום ליד החלון- זה כרטיס מיוחד). היה מאוד כיפי, ובאופן מפתיע גם האוכל היה ממש טוב (ניצחו את השייט שהיה לנו בפראג!).
יום שישי 29.3.2024
היום התחיל החג – יום שישי הטוב – וכלללל החנויות, כולל סופרים, כולל חנויות במרכזי תיירות, סגורות, חוץ מחנויות מזכרות וכמה מכולות קטנות. חשבתי שאולי בקניונים הגדולים יהיה משהו פתוח, אך לא. טוב שהספקנו לפני 😊
הבוקר ניסינו בפעם הראשונה את המטרו, עד לגן החיות והגנים הבוטניים. היה גן חיות חביב וגדול, שאפשר להעביר בו חצי יום.
בסיום הסתובבנו באזור עד לטירת Vajdahunyad (אין שם איזה סיור, רק מסתובבים בפארק), אזור מאוד חמוד עם פסל חמוד גם כן של דרקולה- Kolodko: Drakula miniszobor.
משם הלכנו לכיכר הגיבורים הענקית Hosok Tere ואנדרטת Millenniumi emlékmű. משם מטרו חזרה למרכז העיר.
לא הייתה לנו הזמנה לארוחת צהריים, (קיווינו לאכול משהו בשוק פסחא – אבל לא היה כזה!) והיה תור ארוך במסעדה אחרת שרצינו. הלכנו ל-Vintage Garden, שאמור להיות מקום חמוד ו"אינסטגרמי", אבל היה מבאס גם מבחינת האוכל, גם השירות וגם הנראות. יותר מעניין היה הקינוח בבית קפה הSweets ששייך אליהם וצמוד לשם.
משם הלכנו לעוד "חוויה דיגיטלית אימרסיבית", Cinema Mystica Budapest , שהייתה נחמדה כדי להעביר עוד שעה.
בערב הלכנו למסעדת The Magic באווירת הארי פוטר, טוב שהזמנו מקום כי ערב החג היו הרבה אנשים בחוץ. מקום חמוד, אבל אולי הציפיות היו גבוהות מדי. וגם, המלצר שפך עלי את כל הרטבים :/
יום שבת 30.3.2024
יום עם משמעות מיוחדת עבורנו, ודווקא היום הסתדר לנסוע ליום טיול בוינה!
הזמנו מראש כרטיסים לרכבת (שעתיים ו-40 דקות כל כיוון), בסופ"ש החג חייבים להזמין כרטיסים, עם הזמנה למושבים ספציפיים. לקחנו מטרו לתחנת הרכבת המרכזית (Keleti) ומשם היה קצת מבלבל, הרכבת סומנה כרכבת לציריך, וכשניסיתי להזמין בכאילו לווינה זה לא הראה אותה כיעד בכלל. בinformation עשו לנו סדר, התפקסנו על הרכבת והמושבים, ובדיוק ב-6:40 בבוקר יצאנו לדרך!
חוץ מאופציה להטעין את הטלפון, הנסיעה הייתה סבבה, הזמנו מושב של שניים והיה מספיק מרווח, היה ווייפיי, והזמן עבר ממש מהר. הופ! אנחנו בתחנת הרכבת המרכזית של וינה, Hauptbahnhof Wien, והכל פתאום עוד יותר גדול ומרשים.
הלכנו משם ברגל לכיוון ארמון Belvedere, שזה בעצם שני מוזיאונים, וביניהם גנים. הסתובבנו רק בגנים, שהיו מקסימים, במיוחד במזג האוויר שנהיה אביבי. קנינו כרטיס יומי גם לתחבורה הציבורית של וינה, מה שסתם היה בזבוז כי המשכנו במסורת ההליכה הרגלית כל היום.
הלכנו לכיוון האופרה, וחלפנו על פני הרבה כיכרות ומוזיאונים ורחובות ענקיים, עם כרכרות הסוסים המוכרות, והרבה הרבה תיירים (אבל רוב הזמן יש ספייס כי הכל ע-נ-ק). המשכנו לבית הקפה Café Central, שלא במפתיע היה תור להיכנס אליו. התפצלנו כדי לבדוק אם בבית קפה אחר שסימנתי היה יותר טוב, אבל בסוף נכנסנו לבית הקפה ה"אגדי" הזה. אני מניחה שגם אנשים פחות אגדיים ישבו פה פעם, אבל לא נחשוב על זה – ולענייננו – הקינוחים נראו טווווב. לקחנו שטרודל (כי צריך) וקינוח "ביצה" ברוח התקופה, הכל היה טעים ולא יקר מדי.
משם המשכנו לשווקי הפסחא הסמוכים (Freyung, Am Hof) סוף סוף קצת ארנבות וביצים צבועות! קנינו קצת שטויות והמשכנו במדרחובים התוססים (Kärntner, Kohlmarkt, Graben). היום החנויות דווקא כן פתוחות – בין יום שישי הטוב לימי ראשון ושני של פסחא.
בקתדרלת סטפן עלינו לתצפית מהמגדל (תשלום במזומן [טוב שהיה לנו קצת יורו], 237 מדרגות בספירלה). הורדנו חצי שטרודל בטיפוס, ולמעלה הייתה רוח מפנקת, אבל התצפית דרך סורגים.
המשכנו להסתובב באזור, עד שהגיע השעה להזמנה שלנו למסעדת השניצלים (ועוד הרבה יותר) המפורסמת, Figlmüller Bäckerstraße. אני הייתי פעם במסעדה המקורית, והיה שם צפוף (אמנם אותנטי), הפעם החלטנו להזמין למסעדה החדשה, כמה מטרים משם. הזמנו וינר שניצל מקורי ענקיייי עם התפוחי אדמה הטעימים שלהם. כיף.
פתאום גיליתי שקיבלתי כמה מיילים מחברת הרכבות, הרכבת חזור נדחתה. כל כמה דקות עוד מייל... על כל דקה שנוספה. היה לנו טיפה יותר זמן להסתובב בחנויות (שנסגרו מוקדם, ב18:00 כבר. לא יודעת אם זה ככה או בגלל החג. בבודפשט הכל נסגר ב9-10), קפצנו גם לשעון יפה ושמו Anker, אבל דברים אחרים בוינה היו רחוקים מדי ולא היה לנו זמן. אז שוב הלכנו ברגל – הרבה – עד התחנת רכבת. ספגנו עוד קצת מווינה (אמנם לא האזור הכי מעניין) ואז חיכינו עוד קצת לרכבת. סה"כ הגענו בחזרה לבודפשט באיחור של שעה וחצי בערך מהמתוכנן. גם להם יש פאשלות.
יום ראשון 31.3.2024
היום יום ראשון של פסחא, ולא היה לנו תכניות עד הערב. זרמנו בהליכה (ארוכה) עד האי מרגרט. חצינו גשר חדש, הפעם צהוב! בכניסה לאי מהכיוון הדרומי היו כל מיני אופניים, ו"כרכרות" באגי כאלה לפידול או חשמליים. אין את זה תמיד, אבל היה יום חם מהרגיל, וחג, וההמונים באו לפארק.
לקחנו "כרכרה" עם פדלים, ופידלנו דרכנו ברחבי הפארק. היה מאוד נחמד, עם כמה פינות חמד, פריחה אביבית, וכמובן- ארטיקים.
משם חצינו בחזרה לפשט, והלכנו ל"מוזיאון" הפינבול, Flippermúzeum, שזה בעצם הרבה מכונות פינבול ישנות וחדשות יותר, בעיצובים מגניבים (כולל מיני פינבול בתוך פינבול) וגם מכונות ארקייד ישנות אחרות (פרוגר, מיס פקמן). וחדשות יותר (גיטר הירו, fruit ninja). חבל שלא השארנו את הצמיד ליותר זמן, כי יצאנו בצהריים למסעדה שהזמנו אליה מקום ולא חשבנו על זה שנוכל לחזור יותר מאוחר ולהמשיך לשחק.
הלכנו ל- Egyszarvú | Unicorn Bistro בית קפה קטן אינסטגרמי בנושא של... יוניקורן. אכלנו המבורגר בלחמנייה ירוקה, והמבורגר בלחמנייה כחולה. היה חמוד אבל די מיותר.
משם לקנו מונית bolt לסינמה סיטי! בסינמה סיטי שלהם (ובכלל בקולנוע שלהם) יש מעט מאוד סרטים בשפת מקור, הרוב בדיבוב הונגרי. באתר מצוין באיזה שפה/דיבוב כל סרט. נסענו לקולנוע Allee שהקרין את גודזילה החדש באנגלית (בלי כתוביות אפילו). פופקורן ממש זול, והיה כיף חוץ מהעובדה שנרדמתי קצת כי היינו כבר גמורים...
את הדרך חזרה עשינו לראשונה בטראם!
בערב יצאנו לסיור של סיפורים מפחידים (דרקולה וכאלה) באזור טירת בודה, שהוזמן מ-get your guide.
הייתה קבוצה די גדולה, והמדריך לקח אותנו לכמה ספוטים בבודה (עם טיפוס ברגל) וסיפר כל מיני סיפורים משלימים למבוך שהיינו בו כבר, ועוד על מיני סיפורים שלאו דווקא קשורים לבודה, אלא יותר להונגריה.
יום שני 1.4.2024
יום אחרון בטיול, השארנו את המזוודות במלון ויצאנו אל המרחצאות התרמיים Szechenyi. הזמנו מראש כרטיסי כניסה כולל תא הלבשה, ומה שנקרא fast track, בלי לעמוד בתור. נכנסנו דרך הכניסה שכל החברים מהמטרו נכנסו בה, וזו לא הייתה הכניסה הנכונה, אמרו לנו לעשות סיבוב 180 מעלות, לכניסה אחרת. אז הלך לאיבוד ה fast track הזה 😊
הבאנו מגבות מהמלון, כי רק הכרטיסים שכוללים ספא כוללים מגבת וחלוק. פשוטי העם לא יכולים אפילו להשכיר, רק לקנות שם חלוק ב-120 שקל.
הסתדרנו בתאים (אפשר תא אחד לזוג, אבל הכרטיסים שהוצאו למכירה באתר היו עם תא לכל אחד) ונכנסנו לבריכות הפנימיות. הן היו חמות... לא משהו מיוחד. יש כמה בריכות קרות, יש גם סאונות רגילות, וסאונת מלח נחמדה. אבל בגדול בבריכות הפנימיות היה ריח מוזר, העיצוב סתמי וכל האירוע לא היה כזה מזמין.
יצאנו לבריכה החיצונית, שמורכבת משתי בריכות תרמיות (אחת מהן הייתה עמוסה ורועשת ועם מעין "מערבולת" באמצע) ובריכה רגילה באמצע, שחייבים כובע רחצה (גברים+נשים) כדי להיכנס אליה. בבריכה השמאלית היה קצת יותר חמים ועמוק, אז זה היה האזור הכי נחמד. היינו כבר במתחם ספא QC בצפון איטליה, ובריכות תרמיות באיסלנד, ובהשוואה אליהם המרחצאות פה היו די סתמיות ודי "וי" לצ'ק ליסט.
משם חזרנו במטרו למלון, החזרנו מגבות וסידרנו קצת מזוודות, ויצאנו לאכול במסעדה ההונגרית האחרונה שלנו, שהתברר שהיא באותו מדרחוב בשכונה היהודית של המסעדה מהיום הראשון. במסעדת Korhely גם היה אוכל טוב, עם אופציה "לייט" למי שלא חובב אוכל הונגרי כבד – עוד שניצל ווינאי ענק ותפוחי אדמה חמוצים. נגמר לנו מה לעשות (עדיין החנויות סגורות) אז מה עכשיו? קינוח! החלטנו ללכת ל New York Cafe שהיינו אמורים להיות בו אחרי החזרה מווינה, אבל אז הרכבת התעכבה.
היה תור לבית קפה, שזז מהר, וזה היה המקום הכי "פנסי" עד כה. קפה ועוגה של אצילים, לצד תזמורת חיה באווירת ארמון.
היו עוד כמה שעות להעביר עד הטיסת לילה, אז שוב התחלנו הליכה ארוכההה עד סינמה סיטי אחר, שבקניון Arena. הכל סגור, רק המסעדות והקולנוע פתוחים. הפעם עשו טובה עם הקרנה של סרט באנגלית- קונג פו פנדה!
זהו, מונית כמעט אחרונה בחזרה למלון, ארגונים אחרונים ועוד מונית לנמל. תם שבוע בודפשט, ועכשיו מתחילות המחשבות על הטיול הבא 😊
