רכבת ומקדשים

לאחר מנוחה ארוכה לרגליים הכואבות,אני קם מוקדם בבוקר היום יש משימה חשובה לפני,משימת רכישת כרטיסים לרכבת.
אומנם היעד הבא שלי נורא קרוב אפילו שכן אפשר לומר ולמרות העובדה כי ממנו אני חוזר לבייג'ין יש צורך לקנות כרטיסים כמה ימים מראש במיוחד לאור העובדה שהחג הלאומי בסין נמצא בעיצומו,כמטייל מקצועי בסין אני יודע שבתחנת הרכבת המרכזית של סין יש קופה מיוחדת המיועדת לזרים בה ניתן לרכוש בקלות כרטיסים ואפילו כרטיסים לרכבות שיוצאות מתחנות אחרות,להזכרכם בבייג'ין יש 5 כאלו.
קניית הכרטיסים עוברת בצוקה פשוטה להפליא,ואני מחליט לקחת רכבת איטית עם פשוטי העם והמושבים הזולים במקום הרכבת האולטרה מהירה עם אנשי העסקים והצוארון לבן,חוץ מזה שעדיף להסתכל בנוף שעתיים וחצי במקום חיצ שעה אתם לא חושבים?
לאחר קניה מוצלחת זו אני מחליט לנסוע למקום שקט ורוחני כאחד,מקדש הלאמה בבייג'ין,זהו בעצם המקדש הטיבטי הכי גדול מחוץ לגבולות טיבט בסין,המקדש מכיל אין סוף אולמות ופסלי בודאה ענקים מזהב טהור,אפילו כאלו של כמה קומות.
 והנזרים השלווים יחד עם עבודת גינון מדוייקת על המילמטר גורמים לי להרגשה נהדרת שאפילו גדודי תיירים מכל רחבי תבל לא מקלקלים .








 התמונה הסוריאליסטית של היום שייכת ליגאור,ולא סתם יגואר, אלא יגואר מפוארת שעומדת באמצע המקדש ממש ליד שירותי "בול פגיעה"כנירא שהנזרים מרוויחים יפה מהתיירות בבייג'ין.


 בהמשך היום אני עולה לנסיעה בכבת התחתית מהמקדש לאחד האתרים הכי יפים בבייג'ין ואחד האהובים עלי אישיץ,מקדש השמיים. מקדש המשיים נראה לפעמים כבית משוגעים אחד גדול,בחלק הראשון ניתן לראות המון סינים רוקדים אחד עם השני או אפילו לבד לצללי מוזיקת דאנס סינית מהפכנית ונראה שזה משעשע את כולם גם את אלו שרוקדים וגם את אלו שצופים מהצד.

 החלק השני וזה החלק שגם אני הצטרפתי בו מתחלק לקבוצות של אנשים אשר משחקים במשחקי ספורט פשוטים מצד אחד אך קשים מצד שניהצטרפתי לקבוצה של 5 אנשים אשר עסוקים בלהקפיץ כדור נוצא,וזו משימה מאוד קשה אחרי כמה נפילות מצחיקות והקפצות יפות הן מצידם והן מצידי אנחנו לוחצים ידיים בחמימות ונפרדים וצוחקים כאילו אין ביננו מחסום של שפה כלל או כלל מה שמוכיח שאופי נחמד ראש פתוח ורצון להבין את האחר יכולים לגבור על המכשול הכי גדול בדמות דיאלקט מנדריני.


 בסשן השני החלטתי להצטרף לסוג של משחק מטקות/טניס נגד סבתא טיבטית חביבה אך תחרותית נורא לאחר שהיא ניצחה אותי בלי מלח עוד חשבה לעשות עלי קופ ולנסות למכור לי את ציוד המשחק,הבנתי את הכוונות שלה ודאגתי מהר להסתובב ושתחפש לה פרייאר אחר,החלק הבא במקדש הוא חלק אומנתי,פה מתרכזים כל הזקנים של בייג'ין כדי לשחק מאג'ונג,מאין דומינו סיני ולנגן או לשיר בציבור היה מעניין לראות כיצד החלק הזה מושך כמויות גדולות של אנשים ולאו דווקא המבוגרים שבהם.




 ובסיום כל החלקים הללו הגעתי לחלק שלשמו התכסנו כאן היום,הרי יש פה מקדש לא??מדובר במקדש שבו הנגו הקיסרים להתפלל ליבולים מוצלחים והוא שריד מדהים ואוצר נשימה לא פחות מהכותל המערבי הטאג' מהאל והפירמידות.



לאחר כל היופי הזה אני מחליט לקנח בארוחת צהוריים קוריאנית חריפה כל כך שהסחוג זה כמו גפילטע פיש,אבל בסך הכל היה טעים וזול,תופס אוטובוס למלון למנוחה קצרה ובערב יוצא לאזור הפאבים של בייג'ין.
 יש משהו מצחיק בפאבים של בייג'ין,בייג'ין היא עיר עם היסטוריה עיר ממשמל עיר מסורתית מאין ירושלים שלנו והאנשים שם לא התרגלו עדיין לפאבים אומנם החיי לילה התפתחו פלאים במיוחד מאז האולימפיאדה אבל כשאני נכנס לפאב ושואל את המלצר אם זה המחיר לבקבוק בירה הוא שואל אותי בחזרה כמה אתה תרצה לשלם??????בשאנגחאי זה לא היה קורה ,בכל מקרה אני מעביר ערב בפאב יפה ונוח עם להקה סינית בלייב קצת אלכוהול לנשמה ופורש לישון מחר יום חדש יום חשוב וקשה המעבר הראשון שלי לעיר אחרת במסע שלי בסין.