חלק ב'-יש סגר בשטחים

הטיול לסין 2009. פרק 2 -; סגר בשל החג. המפגש הראשון שלי בסין נלקח מסרט אימה/מדע בדיוני,וזה נובע מהתפרצות שפעת החזירים הידועה לשמצה, בכניסה לשדה התעופה עומדים רופאים שלבושים בחליפות אב'כ ומודדים לך חום עם מד לייזר מיוחד אם החום שלך גבוה אתה מפונה ישר להסגר בבית חולים בבייג'ין לא בדיוק החופשה שרציתי. אחרי התמונה הסוריאליסטית הזאת אני מרים טלפון הביתה מודיע שהכל בסדר וניגש לביקורת הדרכונים,גם פה אני רואה שוטרים סינים עם מסכות ואני כבר לא בטוח מי יותר מפחד פה הם או אני. בהתרגשות רבה אני עולה על רכבת ה סינית הראשונה שלי לטיול,הרכבת נוסזעת כ7 דקות בשדה התעופה רק כדי להביא אותי לאיסוף הכבודה,ופה מחלחלת לי העובדה כי מדובר בשדה התעופה הגדול בעולם. סידורים אחרונים של החלפת כסף איסוף התיקים ואני יוצא במבצע חיפוש שמפו בשדה התעופה,כזכור שלי הוחרם על ידי הגרמנים,מסתבר שלמרות העובדה כי מדובר בשדה ענק אין בו שמפו ואני מחליט לשבת לשתות משקה טרופי קר בסניף סטרבאקס. סטארבקס זו תופעה נעימה בסין רשת הביתי קפה המפורסמת (לא בישראל כמובן) נמצאת בכל פינה כמעט ונותנת גיוון לתה הירוק ששולט בנוף. מנוחה קצרה והגיעה הזמן לצאת החוצא,מצוייד בכרטיס לרכבת האקספרס אני יוצאה בנסיעה עילית למרכז העיר,זו היא רכבת נוחה שיוצאת מהשדה החדש עוצרת בישן ומגיעה בסופו של דבר לתחנת מטרו שממנה ניתן להגיע לכל פינה בעיר בעלות של 25 יואן בלבד.
 נסיעה קצה במטרו שכוללת החלפת קוים ונסיעה באוטובוס מקומי מביאה אותי לסמטה אי שם בבייג'ין אשר בתוכה נמצא המלון שלי זי לונג. מדובר במלון זול של שני כוכבים נמצא בסמטה שקטה מרחק נסיעה של 3 תחנות באוטובוס מרחוב הקניות המרכזי בעיר ואנגפוג'ינג שמו מלון שקט נקי ומסודר ואני לוקח לי לפחות שעה לעשיית סדר בתיקים ובתכנון היום. מחר בערב יתקיים מצעד צבאי לרגל חגיגות ה60 שנה להקמת הרפבוליקה העממית של סין ובערב צפויות חגיגות גדולות,אני הולך לכיוון שוק האוכל הלילי כדי לחטוף משהו לאכול כאשר בדרך משיחה קצרה עם שני סיניות וממראה עיניים אני מבין שכל בייג'ין נהיית מסוגרת החנויות סגורות הרחובות חסומים הכל כדי לשמור על שטח סטירלי. אני מוצא את עצמי נכנס לאכול באחת המסעדות הצדדיות הקטנות ומופתע לטובה תפריט באנגלית אוכל טעים וזול 2 שיפודיםגדולים של בשר עוף אורז בירה 30 יואן והטעם מעולה. פעם ראשונה שיש לי תחושה של יום כיפור בסין,הכל סגור ואין כמעט אנשים אין את שוק האוכל הלילי אין את ההמונים המוזיקה הפאבים ואני מחליט לסיים את היום ולפרוש לישון מוקדם מן הצפוי,בכל זאת מחר זהו יום חגיגי.