9 ימי טיול בפולין כולל וורשה, לובלין, זמוש, קרקוב ועוד, 25-15 בספטמבר 2016
רק לפני שנה טיילתי בפולין כחלק מטיול שורשים עם בני. המסע היה מוורשה מזרחה וצפונה עד ליטא וקלינינגרד (יש פוסט על כך בבלוג שלי). למרות הביקור הקצר בוורשה מאד התפעלתי מהעיר אך הרגשתי שלא הצלחתי בביקור הקצר אז למצוא ולהקיף אך במעט את שכיות העיר הזאת. ולא חלפו ימים רבים וכנס מקצועי בינלאומי בוורשה בו השתתפה רעייתי הביא גם אותי לביקור חוזר בעיר הזאת וביחד המשכנו לטיול בערים נוספות.
לרוב כשאתה אומר נסיעה לפולין מיד נענים באמירה גם אתם לטיול שואה? אין להתעלם ממקומה של פולין בפרק הקשה הזה של העם היהודי והקשר שבין מחנות ההשמדה שהיו על אדמת פולין לבין הדימוי המידי של "טיול שואה" כאשר מטיילים לארץ זאת. מראש ידענו שהפרק הזה יהיה חלק מהטיול אך בהחלט החלטנו לא להגדירו כטיול שואה. היה זה טיול ששילב בין האתרים המספרים את סיפורה של פולין לבין הקשר העמוק של המורשת היהודית בארץ זו.
וורשה:
אחרי הנחיתה בוורשה בשעות הערב (טיסת אל על רגילה) עברנו לבית המלון בו התקיים הכנס. מיקום המלון בקרבת שדה התעופה. ממנו למרכז וורשה אפשר להשתמש בתחבורה ציבורית הכוללת אוטובוס ומטרו כשעה עד העיר כולל עומס תנועה והמתנה. התחבורה הציבורית בוורשה ,ואני מניח בכל פולין ,היא מאד זמינה, נוחה ומשולטת היטב. בכל כלי הרכב הציבוריים מפת הקו וכריזה על התחנות. המחיר מאד נוח, כרטיס נסיעה תקף ל 90 דקות עלה כ 5.6 זלוטי ו1 זלוטי = ₪.
ביום הראשון לשהותנו בוורשה, עוד לפני תחילת הכנס, נסענו לוורשה. הגענו בתחבורה הציבורית קרוב מאד לעיר העתיקה ושם בדיוק החל סיור מודרך של Free Tours. מדריכה נעימה וידענית דוברת אנגלית רהוטה לקחה אותנו עם קבוצה של כ 30 מטיילים לכל האתרים המרכזיים של העיר העתיקה וסביבתה הקרובה. המדריכה מאד הדגישה בנוסף להיסטוריה הפולנית את נוכחותם של יהודי פולין בעיר וורשה, לקחה אותנו לאתר המסמן את חומת הגטו בימי מלחמת העולם השנייה וסיימה באתר הנצחה מונומנטלי להתקוממות של וורשה נגד הכובש הגרמני בסוף שנת 1944. לסיפור ההתקוממות הזאת שנכשלה, בה נהרגו עשרות אלפים מתושבי העיר מוקדש גם מוזאון חדש יחסית בעיר הנקרא Warsaw Uprising Museum ומומלץ מאד לבקר בו.
ביום שבו הייתה רעייתי עסוקה בכינוס החלטתי לבקר במוזיאונים קטנים ופחות ידועים. בהמלצת Trip Advisor יצאתי לבקר בשנים אך במקום אחד שעליו מיד אספר מצאתי אתר ובו כמה מוזיאונים קטנים ומעניינים.
המוזיאון הראשון בו בקרתי היה מוזיאון מפקדת הגסטפו ( Gestapo Headquarter). המוזיאון הוא מרתף עמוק מתחת למה שהיום משרד החינוך הפולני ובימי מלחמת העולם השנייה היה הבניין כולו מפקדת הגסטפו. המוזיאון הוא המרתף ובו התאים הקטנים וחדרי החקירות שם עונו עד מוות כ 30,000 פולנים בימי המלחמה. המוזיאון מאד מרגש ומאד מעביר בצורה בלתי אמצעית את איימי אותם הימים. המוזיאון נמצא ברחוב SZUCHA 25.
למוזיאון השני, המוזיאון לחיים תחת המשטר הקומוניסטי הייתי צריך להרחיק לשכונה מרוחקת מהמרכז ולחצות לגדה השנייה של הויסלה לרובע פראה. בכתובת Minska 25 . המוזיאון לעידן הקומוניסטי הוא קטן יחסית אך מספר רב של מוצגים המספרים את סיפורה של התקופה מבחינת חיי היום יום תחת המשטר הקומוניסטי. בכתובת המוזיאון נמצא מתחם הקרוי Soho Factory ובו עוד מרכז בילוי ופעילות ובו עוד מוזיאון, מוזיאון הניאון. במוזיאון מוצגים שלטי ניאון ישנים שהיו מוצבים ברחבי וורשה אך השלטון בקומוניסטי ראה בהם השפעה מערבית ובכל פעם שהשלטון רצה להחליש את ההשפעה המערבית היו מסירים את שלטי הניאון. השלטים המוצגים במוזיאון הם שלטים מקוריים מאותם הימים שנלקחו מהמחסנים בהם שמר עליהם המשטר הקומוניסטי עד אמצע שנות ה 80.
בכל מתחם מינסקה 25 הקרוי Soho Factory אתרי בילוי משפחתיים, מסעדות ובתי קפה ובעיקר משך את תשומת ליבי אולם גדול ובו עשרות אנשים עסקו ביוגה ובמדיטציה.
התכוונתי לבקר גם במרכז המדע על שם קופרניקוס אך עם הגיעי לשם התברר שהמקום מלא עד אפס מקום והיה צורך לזמין מקום מראש. המשכתי את הטיול הרגלי שלי ברחבי העיר ומאחר שהיה זה מוצאי שבת רחובות ראשיים המובילים לעיר העתיקה היו סגורים לרכב והפכו למדרחובים הם המו אנשים הולכים, אנשים יושבים בבתי קפה ומסעדות וברחובות הצרים של העיר העתיקה כמעט אי אפשר היה לעבור.
את ארוחת הערב סעדנו במסגרת הכינוס בו השתתפה רעייתי. ארוחת הערב הייתה מוזמנת במסעדה פולנית מאד ותיקה בשם POD SAMSONEN . לפי התמונות על הקיר המסעדה הייתה פעם מסעדה יהודית ועתה מסעדה עם אוכל פולני אופייני. הארוחה שלנו הייתה מוזמנת אך הייתה גם פתוחה לסועדים אחרים וראינו שהמקום מאד פופולרי בוורשה. בעיקר היו טובות מנות הפתיחה, פירוגי, דגים מלוחים מסוגים שונים, סלט מלפפונים ונקניקים. גם המנות האחרות היו בהחלט סבירות.
ביום ראשון הצהרים עם סיום הכינוס עברנו רעייתי ואני למרכז העיר ורשה לדירת חדר שהוזמנה דרך Airbnbבמקום הכי מרכזי שאפשר לחשוב עליו בבניין שמחבר בין הרחובות הראשיים של מרכז העיר רחוב Nowy Swiat ורחוב karkowskie . הדירה בת חדר מאד מרווח , שירותים ומטבחון ,בית מאובזר ומאורגן בדיוק נמרץ לפי התיאורים והצילומים המופיעים באתר ממנו הזמנו. המחיר כמובן היה לפחות מ50% ממחיר מלון 3-4 כוכבים במרכז העיר.
עתה הצטרפה אלי שוב רעייתי והמשכנו להסתובב בוורשה. מזג האוויר היפה והנעים משך אותנו בחוצה לרחובות ולגנים. ביקרנו בפארק Lzaienkowski ובאטרקציות המרכזיות שבו : הארמון הבנוי על האגם וקונצרט אחר הצהרים של מוסיקה של שופן. הקונצרט מתקיים תחת כיפת השמים, מתחת לפסל ענק של שופן ומושמעת בו בנגינת פסנתר מיצירותיו הידועות של שופן. אלפי אנשים יושבים או רובצים על הדשא ומאזינים בשקט רב לנגינה המועברת דרך מערכת הגברה מעולה לכל פינות המדשאה הענקית. הקונצרט הזה מתקיים מידי יום ראשון אחר הצהרים.
מהפארק המשכנו לאחת האטרקציות המרכזיות של וורשה- הגן הבוטני הבנוי על גג הספרייה של אוניברסיטת וורשה. אין מילים לתאר את הגן הנטוע על הגג על מגוון הצמחייה על היופי שבו ועל הפנורמה הנגלית ממנו. הכניסה חופשית וניתן לעלות בכל שעות היום.
יומנו האחרון בוורשה היה היום הראשון מתוך שנים בהם היינו אורחים של ש.נ.א.באירוע זיכרון מיוחד שאספר עליו כאן בכמה מילים: ש.נ.א ,ישראלי מבכירי המנהלים בארץ, היום בן 90, נולד וגדל בעיירה בלז'יצה ליד לובלין. בימי הכיבוש הנאצי בעודו מסתתר מהגרמנים הוא ראה כיצד אביו ועוד 149 יהודים מוצאים להורג בירייה במרכז בלז'יצה. הילד הצעיר וחבריו היהודים הצליחו להעביר את גופות יקיריהם לבית הקברות היהודי בעיירה ולקבור אותם בקבר אחים. ש.נ.א עלה לישראל לאחר המלחמה והגיע להיות מנהל של אחת מהתעשיות החשובות במדינה. רק לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי ,בעזרת ראש המועצה של בלז'יצה, הוא הצליח לזהות את מקומו של בית הקברות היהודי ממנו נעקרו כל המצבות, והמקום הפך לפארק עירוני. ש.נ.א הצליח לקבל את המקום בחזרה, מתרומה שלו שוחזרה חומת בית העלמין ובמקום הוקמה אנדרטה לציון קבורת אביו ושאר היהודים. במרכז העיירה במקום היכן שפעולת הרצח בוצעה ניצב לוח זיכרון נוסף. מידי שנה ש.נ.א מקיים טקס זיכרון בבלז'יצה משתתפים בו בני משפחתו וחברים רבים שלו ושל בני משפחתו מכל העולם. השנה היינו באותו הזמן בפולין ולכן הוזמנו להשתתף.
האירוע מתחיל ביום סיור במוזיאון היהודי החדש של וורשה. כך גם אנחנו בקרנו במוזיאון שמתואר כאחד המוזיאונים היהודים הטובים ביותר בעולם. המוזיאון אינו מוזיאון שואה אלא מתאר 1000 שנים של קיום יהודי בפולין ואת היחסים בין היהודים לבין הפולנים. המוצגים במוזיאון הם חדשים, שיוצרו במיוחד לצורך התצוגה והסיפור ההיסטורי על בסיס חפצים תעודות ומסמכים מקוריים. הסיור במוזיאון היה מרתק בשל ההדרכה המיוחדת שקבלנו. בשל הקשר של ש.נ.א למוזיאון כתורם זכינו שידריך אותנו אחת הדמויות המרכזיות שהביאו להקמת המוזיאון ולתפיסת העולם שלו, מריאן טורסקי יהודי פולני בן 90, ידיד של ש.נ.א. הביקור המרגש בהדרכתו ל טורסקי נמשך כ 3 שעות ויכול להמשך גם יותר. מנהל המוזיאון נפגש איתנו והסביר את התפיסה התכנונית והמוצגית שלו. בסיום הביקור המשכנו שנינו לטייל בשכונה ליד המוזיאון השכונה שקמה על מקומו הגטו של וורשה. היום אין זכר לגטו אך שני אתרים שבו נשמרו, האחד מקום הבונקר של הנהגת המרד ברחוב מילא 15 והשני ציון של מקום האומשלאג פלאץ ממנו נשלחו היהודים לדרכם למחנות המוות. במרחק של הליכה ברגל נמצא גם בית הקברות העתיק של וורשה בו גם ביקרנו כמקום מומלץ.
המשך האירוע של ש.נ.א היה בארוחת ערב מאד מכובדת ורשמית במסעדה מתאימה בוורשה.
ביום המחרת, אחרי שני לילות, עזבנו את הדירה במרכז וורשה ועם כל משתתפי האירוע נסענו לעיירה בלז'יצה. בכוונתנו היה להמשיך משם ללובלין ולהמשך הטיול בפולין.
התחנה הראשונה בבלזיצה הייתה בבית התרבות של העיירה שם קבל אותנו ראש המועצה. ליד בית התרבות ניצבת המצבה לציון המקום בו התרחש הטבח של 150 היהודים ביניהם גם אביו של ש.נ.א. לאחר הנחת הזרים והדלקת משואות הזיכרון נכנסנו לבית התרבות ושם קבוצת בני נוער ומקהלה הציגו מסכת קצרה בפולנית שבחלקה תורגמה לאנגלית והיפה ביותר היה שירת המקהלה של בית הספר המקומי ששרה גם שיר בעברית.
אחרי בית התרבות נסענו לבית הקברות היהודי. כשהגענו ראינו את החומה המקיפה כיום את המקום וליד השער מעוצבת בתוך קיר האבנים מנורה. נכנסנו למקום הריק ממצבות ליד הכניסה המצבה לזכרם של הנטבחים ושאר יהודי העיירה שנספו בשואה. הונחו זרים ונאמר קדיש יהודי ותפילה בפולנית. על הקיר הפנימי של בית הקברות יש לוח גדול המספר את קורותיה של הקהילה בעיירה שמחצית מתושביה היו יהודים. ההתכנסות בבית העלמין הייתה מאד מרגשת. לאחר מכן כמו שלמדנו שנהוג בפולין, הולכים לאכול. הוגשה שוב ארוחת צהרים חגיגית בה נשאו דברים ראש המועצה הנוכחי, הקודם שעזר בזיהוי ושיקום המקום וכמובן ש.נ.א שסיפר שוב את הסיפור והודה לנבחרי המועצה על קבלת הפנים החמה ועל שיתוף הפעולה. במקום גם שמענו על פעילות פילנטרופית של ש.נ.א בעיירה העוזרת לקדם את החינוך וחיי התרבות בה.
בסיום האירוע בבלז'יצה התארגנו בעזרת ש.נ.א שאחד מידידיו הקרובים שהגיע מלובלין לאירוע יסיע אותנו ללובלין להמשך הטיול בפולין. כך הכרנו את אחד האנשים המרתקים ביותר שפגשנו אי פעם. הכירו לנו את תומק פייטראסייביץ' שלקח אותנו ללובלין. מראש ידענו שיש לו עניין רב בעברה היהודי של לובלין ושהוא מקיים באחד משערי העיר תיאטרון שנחשב כאתר תיירות חשוב בשם NN THEATER.
לובלין: הגענו ללובלין מרחק של כ 20 ק"מ מבלז'יצה בשעות הערב. המלון אליו הגענו מלון VANILLA מלון אותו הזמנו דרךBooking.com. המלון ברחוב הראשי של העיר העתיקה דבר שאפשר לנו עוד באותו ערב לצאת לטייל בחלק העתיק של לובלין משער קרקובסקה ועד המצודה שבצד השני של העיר. היה זה יום שלישי בערב ואחרי ההמולה של ורשה המקום נראה לנו הרבה יותר שקט ופחות אנשים הסתובבו ברחובות, ישבו בבתי הקפה והברים. תומק יספר לנו אחר כך שהעיר לובלין היא עיר אוניברסיטאות ומאחר ושנת הלימודים טרם החלה היעדרות עשרות אלפי הסטודנטים עדין ניכרת ברחובות העיר.
ביום המחרת הגיע תומק ואתו דובר עברית שחי בלובלין בשם ירון בקר. מאחר ותומק לא היה בטוח בשליטתו באנגלית הוא צרף אליו את ירון כמתורגמן סימולטני להסבריו. התחלנו את הסיור דרך הרחוב הראשי של העיר העתיקה של לובלין רחוב קרקובסקה. לובלין הייתה במשך דורות רבים מאז יסודה בימי הביניים עיר חשובה לסחר במזרח אירופה והיא נחשבה ונחשבת עד היום כעיר מרכזית במזרח פולין. העיר לובלין לא נהרסה ברובה במלחמת העולם לכן הרחובות, הבתים והכיכרות הם במצבם המקורי מאז ימי הביניים והעיר נחשבת כעיר ימי ביניים השמורה בצורה הטובה ביותר בפולין.. תומק הצביע על כמה בניינים ואתרים שיש להם משמעות היסטורית. כך חלפנו על פני הרחוב הראשי משער קרקובסקה ועד מצודת לובלין שנבנתה כארמון במאה ה16 אך הפכה במאה ה 19 לבית סוהר ששימש ככזה עד סוף התקופה הקומוניסטית. בסוף רחוב קרקובסקה מעט לפני המצודה חולפים על השער השני לעיר הוא שער גרודצקה Brama Grodzka)) ובאתר הזה תומק שמלווה אותנו בלובלין מספר לנו על הפרויקט המדהים שלו בשער העיר.
תומק פייטראסייביץ במאי תיאטרון לפי מקצועו היה במשך שנים פעיל בתנועת סולידריות בלובלין. בסיום המשטר הקומוניסטי היה לו רעיון להפוך את החלל של שער גרודצקה שעד אז שימש למגורים, אך היה בעל משמעות היסטורית לעיר, לאולם תיאטרון בעל אופי מיוחד. המקום שהיה המצב די מוזנח ביקש יד מקצועית לשיקומו ושימורו והעיר לובלין העבירה את מבנה השער לרשותו של תומק כדי לשקמו כאולם תיאטרון וכדי לקיים בו להקת שחקנים. תומק למד את ההיסטוריה של המקום וגילה להפתעתו למרות היותו בן העיר לובלין, שבמשך מאות שנים השער חצץ בין העיר הפולנית הנוצרית לבין הרובע היהודי הגדול של לובלין שהיה מצדו החיצוני. התברר לו שהפארק הגדול שלמרגלותיו ומגרש החניה לידו היו עד הכיבוש הנאצי הרובע היהודי של לובלין שבה חיו כ 60 אלף יהודים לפני המלחמה. מבחינת תומק הדבר שינה את עמדתו כלפי בנין השער. לא עוד מקום פעילות של תיאטרון אלא מקום שיציין את החיים המשותפים של יהודים ופולנים בעיר. תומק החל ללמוד על קורות הקהילה היהודית בלובלין שהייתה מהמפוארות גם מבחינת מוסדות הלימוד שבה ומתרומת הישוב היהודי שבה לשגשוג חיי המסחר והכלכלה. במקום החל להיאסף חומר רב על הרובע היהודי, שמות הרחובות והבתים שנהרסו, המשפחות שחיו שם ומה עלה בגורלן. השער הפך למוזיאון מרתק המספר את סיפורה של קהילת לובלין. המקום קבל את השם NN Theater כאשר ה NN מציין NO NAME. והסיפור של השם המסופר בשער הוא סיפורה של אישה יהודייה ששרדה את המלחמה כילדה שהוחבאה אצל משפחה נוצרית שגרה בשער. האישה ששרדה כילדה את המלחמה מבלי לדעת את שמה ומשפחתה קרא לעצמה "ללא שם" No Name וכך החליט תומק לקרוא למיזם שלו בשער. המקום הוא מוזיאון המשתמש בתמונות מסמכים ועזרים דיגיטליים כדי לספר את סיפור הרובע היהודי הגדול של לובלין. הסיפור ממשיך, תחקירני המקום ממשיכים לאסוף עדויות, מסמכים ותמונות של תושבי הרובע היהודי ומדפי התיקים מסודרים לפי שמות רחובות, מספרי בתים והמשפחות שהתגוררו בהם. קירות עטופי מדפים המספרים לפרטי פרטים את סיפור תושביו היהודים של הרובע שכבר איננו. זאת עדות מרגשת ומזעזעת על חיים יהודיים שהיו ואינם עוד. הביקור במקום מרגש מאד והוא מומלץ על ידי Trip Advisor.
סיירנו עם תומק במיזם נוסף שלו, שימור בית הדפוס המחתרתי בתקופת השלטון הנאצי והקומוניסטי שפעל בלובלין ממרתף של בית דפוס רגיל. במקום נקרא בפולנית "בית המילה" תצוגה של מכונות הדפוס הישנות ובית מלאכה להדגמת בתי דפוס ישנים והמקום מוקדש למילים שעשו מהפכות. הכתובת של מוזיאון "בית המילה" הוא רחוב Zmigrod 7 קרוב לעיר העתיקה.
המשכנו לטייל תוך הסברים ממצים על העיר לאורך החומה ההיסטורית של העיר העתיקה וביקרנו גם בבניין המרשים של הישיבה הגדולה של לובלין. ממרכז לובלין נסענו במונית למחנה ההשמדה מיידנק שהיום נמצא בפרברי העיר. תומק שבא אתנו למקום הקשה הזה לקח אותנו לביתן הזיכרון להשמדת הילדים ביתן שהוא תכנן וביצע. הביתן מאד מרגש הודות לקונספט המיוחד של ההנצחה כפי שיצר אותו תומק.
בסוף היום בלובלין , קבלנו את המכונית אותה השכרנו עוד מהארץ. למחרת בבקר יצאנו מוקדם, כאשר מגמת פנינו לקרקוב דרך זמושץ. היה עלינו לעבור כ 350 ק"מ ומהיכרותי עם הדרכים בפולין ידעתי שהיום הזה יוקדש כולו לנסיעה תוך עצירה לביקור קצר בעיר זמושץ.
זמושץ: המרחק מלובלין לזמושץ הוא כ 100 ק"מ בערך כ שעתיים של נסיעה. המעניין בזמושץ הוא שזו עיר שנבנתה במיוחד על ידי יאן זמויסקי ראש הממשלה ומפקד הצבא של האיחוד הליטאי פולני בסוף המאה ה 16 . העיר תוכננה בתכנון רנסנסי מיוחד על ידי האדריכל האיטלקי ברנרדו מורנדו. עד היום כל בתיה ההיסטוריים של העיר וכל התכנון המיוחד שלה נשמר ובה בניינים מאד מרשימים ובעיקר בית העירייה. העיר הזאת חשובה מבחינה יהודית מאחר וזמויסקי הזמין להתגורר בה יהודים ממגורשי ספרד שהתגוררו אז ברחבי האימפריה העות'מנית. כך משך דורות התקיימה קהילה יהודית ספרדית במקום עד שהם נטמעו בקהילה האשכנזית שהלכה וגדלה. בביקור בזמושץ ניתן לבקר גם בבית הכנסת הספרדי של העיר שמקיים בתוכו מוזיאון קטן ומצגת המספרת את קורות הקהילה היהודית במקום מהמאה ה 16 ועד השמדת הקהילה במבצע ריינהרדט בשנת 1942. הסופר י.ל. פרץ היה בן המקום ואחד הרחובות הראשיים בעיר העתיקה קרוי רחוב פרץ. לאחר ביקור ן שעתיים באתרים המיוחדים של העיר זמושץ חזרנו למכונית, כיוונו את הווייז לקראקוב ויצאנו לדרך הארוכה דרומה.
מילה טובה לווייז שעבד מצוין בפולין. קנינו סים פולני של חברת אורנג' במחיר מצחיק של 5 זלוטי שכלל 5 מגה נתונים לנייד וכמות בלתי מוגבלת כמעט של שיחות טלפון. כדאי לקנות את הסים בחנות של המפעיל הסלולרי מאחר ובפולין דרוש רישום של בעל הטלפון אחרת אין אפשרות להתחבר לספק. מצאתי שרק במקום מוכר מטעם המפעיל ניתן לעשות את הרישום בצורה טובה ומיד לקבל את הקשר ואת החיבור לנתונים.
קרקוב: לאחר הנסיעה הארוכה מזמושץ ולובלין הגענו עם ערב לקראקוב. גם שם הזמנו דירה ב Airbnb. הדירה הייתה במרכז קאזימייץ' הרובע היהודי של קראקוב. בעל הדירה בעצמו חיכה לנו ועזר להעלות את המזוודת לדירה. זאת הייתה דירת סטודיו מאובזרת בכל הדרוש גם לשהייה ארוכה יותר מ3 לילות. מצבה ומיקומה של הדירה תאם במאה אחוז את תיאורה באתר בו הזמנו אותה. שם גם קבלנו סמס מ Airbnb מיד כשנכנסו ושאלו האם הדירה מתאימה לתיאורה באתר. לאחר שהתארגנו, הזמנו את בעל הדירה למשקה בבר אהוב עליו וכך הוא סייר אתנו מעט ברובע היהודי שהזכיר לי מאד את הרובע הלטיני בפריז. הוא המליץ לנו על מסעדה נחמדה לארוחת ערב ולא התאכזבנו. בהמלצת בעל הדירה אכלנו בשתי מסעדות, האחת Zazi Bistro ביסטרו עם אוכל בסגנון צרפתי והשניה נקראת Momet שהאוכל בה בעיקרו בסגנון איטלקי אך כולל גם מנות מקומיות ואחרות. מומנט מתפארת שיש לה את ארוחת הבקר הטובה ביותר בקראקוב והיא מגישה מספר רב של קוקטיילים מאד טובים ומעניינים. שתי המסעדות סמוכות אחת לשנייה ונמצאות ברחוב Jozefa בשכונת קאזימייז'.
את הטיול בעיר העתיקה עצמה השארנו ליום המחרת בבקר לפני שיצאנו במכונית שלנו למחנה אושוויץ בירקנאו. מהדירה שלנו, בצעידה של כ 10 דקות הגענו אל העיר העתיקה, למבצר האוול וכיכר העיר המפורסם. קראקוב היא ללא ספק אחת הערים היפות באירופה המזרחית ואולי באירופה כולה. בשל קוצר הזמן עד לנסיעה לאושוויץ הסיור היה היכרות ראשונית והחלטנו שנשתתף למחרת בסיור מעמיק יותר במסגרת ה Free Tour שמתקיימים גם בקראקוב.
את הסיור באנגלית באושוויץ הזמנו כשבועיים לפני הביקור. ניתן לבקר רק בהדרכה והקבוצות להדרכה באנגלית היוצאות מידי שעה מתמלאות מהר. מבחינתנו היה מועד אחד בו יכולנו לבקר לכן הזמנת הסיור הייתה נכונה. בהזמנה גם משלמים עבור הסיור כ 90 זלוטי לשני אנשים. חשוב לעמוד בלוח הזמנים כי לפי שראינו אחר כך איחור יגרום להפסיד את הקבוצה ולא תמיד לאחר מכן יש מקום בקבוצות הבאות. הנסיעה מקראקוב לאושוויץ לקחה בעזרת הווייז כ שעה וחצי. אלא שהוויז הביא אותנו לא לאושויץ1 שם מתחיל הסיור אלא למחנה בירקנאו והיינו צריכים לנסוע באוטובוס הפנימי לאושוויץ 1 דבר שגרם לאיחור קל בהגעה וכדי לא להחמיץ את הסיור נאלצנו לרדוף במשך כ 10 דקות אחרי הסיור בקבוצה אליה נרשמנו. לא ארחיב הרבה על הסיור והביקור באתר עצמו רק אציין את מורת הדרך הפולניה שהצטיינה בתיאור הקשה של מה שהתרחש במקום וההסברים שלה היו מאד מעניינים ומאד מרגשים. בתום הביקור באושוויץ 1 שהוא המחנה הבנוי מלבנים אדומות ממשיכים את הסיור למחנה בירקנאו בהסעה מאורגנת. היו הרבה רגעים מרגשים בעיקר בביקור בבירקנאו ובנוסף לעוצמת המקום התפעלנו מהכמות הרבה של מבקרים במקום. הסיור נמשך על שני חלקיו כ 3 שעות והמדריכה בהחלט הצליחה להעביר את סיפורו הקשה של המקום. נראה לי שרוב המבקרים בקבוצה שלנו לא היו יהודים (אם כי היו עוד כמה ישראלים) וניתן היה להבחין בהתרגשות שאחזה בהם בראותם את המקום ואת האתרים השונים בו.
לאחר הביקור באושוויץ בירקנאו חזרנו בנסיעה מהירה לקראקוב והספקנו להגיע לסיור בקזימייז' השכונה היהודית של קראקוב. היה זה נכון אחרי מראות מחנות ההשמדה וההרג לבוא לסיור הזה המראה את תור הזהב של יהדות פולין ושל הקהילה בקראקוב. בעצם קזימייז' התחילה בסוף ימי הביניים כעיירה נפרדת ליהודים משום שלא התכוונו לאפשר את מגוריהם בעיר קראקוב עצמה. השכונה היהודית נקראת על שם קזימיירז' השלישי השליט של פולין שהזמין את היהודים להתיישב ליד קראקוב ובנה עבורם את השכונה הזאת. הסיור בשכונה היה במסגרת הסיורים של Free Tours. בהדרכה מאד ממצה ומעניינת סיירנו ברובע היהודי על בתי הכנסת שבו, כיכר השוק שלו והמוסדות האחרים שהיו קיימים בו. סופו של הסיור היה מעבר לויסלה למקום בו הוקם בזמן המלחמה הגטו ליהודי קרקוב ממנו הם נשלחו במבצע ריינהרט אל מחנות ההשמדה.
רובע קזימייז' בו גם התגוררנו לשמחתנו הוא רובע מלא פעילות גם בלילה, ברים, מסעדות, מועדונים וחיי לילה שהזכירו כפי שכבר כתבתי את הרובע הלטיני של פריז ואפילו את אזורי הבילוי של תל אביב....
יום האחרון המלא בקראקוב הוקדש לביקור וסיור בעיר. שוב הצטרפנו לסיור במסגרת Free Tours המדריך היה מעניין ועצר בעל המקומות החשובים. עברנו את מרכז העיר ההיסטורי שנחשב מהיפים שבאירופה ומאחר והיה זה יום ראשון היו דוכני האוכל והמזכרות פתוחים ולהקות פולקלור הופיעו על הבמה. הכיכר שקקה חיים ובתי הקפה היו מלאים. מזג האויר היה נפלא. הסיור המשיך לכיוון האוניברסיטה היגלונית המפורסמת של קראקוב ומשם המשכנו למצודת האוול. אלא שבעליה למצודה לפתע התקדרו השמים והחל יורד גשם שוטף והמדריך שבעצמו עמד מתחת למטריה המשיך להסביר על המצודה בשטח שהיה חשוף לחלוטין ומשתתפי הסיור ובתוכם אנחנו נרטבנו עד העצמות. לא היה טעם להמשיך רטובים. למזלנו הדירה לא היתה רחוקה. הגשם פסק והגענו הביתה כדי לחליף בגדים וליבש את הרטובים. בערב האחרון חזרנו למסעדת Moment עליה ספרתי קודם כדי לאכול מנה ענקית של אנטיפסטי שהספיקה לשנים ולהרים כוסית עם הקוקטיילים היפים והטובים שהם מכינים. זה היה הערב האחרון בקראקוב.
למחרת, 9 ימים אחרי שנחתנו בפולין יצאנו ברכבת מאד מהירה ונוחה בחזרה לוורשה כדי לחזור בערב בטיסת אל על לישראל.
כמה תובנות קטנות אך חשובות:
פולין ארץ מאד זולה וכדאי לעשות שם קניות אפילו ברשת הסופרפארם . מוצרים מישראל זולים יותר מאשר בארץ. כך לגבי אוכל, שתיה (חצי ליטר בירה ב 12 זלוטי = ל1 ₪) וכד'.
האכסון בדירות ה Airbnb מצוין והרבה יותר זול ממלון.
גם אם חלק גדול מהטיול נגע להיסטוריה היהודית בפולין אני חוזר לראשית הפוסט . לא היה זה טיול שואה. ראינו הרבה מיהדות פולין בגדולתה. לא לרעייתי ולא לי קשר משפחתי לפולין.
פולין ארץ תיירות מאד מעניינת. יש עוד אתרים, מוזיאונים, כנסיות ובתי כנסת בערים נוספות רבות שניתן וחשוב לבקר בהם. טיילנו שבוע בארץ הגדולה הזאת במשך שבוע ,ובוודאי עוד כמה שבועות לא מספיקים כדי להכיר את על המקומות החשובים והמעניינים בה.
מריאן טורסקי – (המדריך במוזיאון היהודי – מידע רב עליו ב Googl.com
סיכום בן מילה אחת – שווה.
