היום לא עוזבים את מונאר, יותר נכון נשארים גם הלילה במונאר. תכננו יום רגוע יחסית וכך היה. בשעה עשר עלינו לרכב, לא לפני שהצטיידנו בלחמניות טריות במאפייה הצמודה. עלינו במעלה ההר מעל מונאר, מרחק של ארבעים ק"מ לכוון הנקודה הגבוהה ביותר באזור Top station .
הדרך מטפסת שוב בסיבובים חדים כשלכל אורכה, מטעי התה האינסופיים. קשה להפסיק להתלהב מהכיסוי המושלם של כל תוואי השטח ההררי. החלטנו להגיע קודם לקצה ובחזרה לעצור בנקודות מעניינות. הרעיון הוא שבקצה הכביש, עוברים את קו העננים ורואים את כל ההרים ושדות התה מתחתחם. עשינו רק עצירה אחת ליד קבוצת קוטפות תה. עבודה מאד קשה. לכל אחת מזמרה שמחובר אליה מיכל איסוף והן קוצצות רק את העלים הצעירים למעלה. כמו שמיישרים גדר חייה. החיתוך מאד קשה, ויותר מזה, הן כל הזמן עומדות על שיפועיי קרקע חדים. לאחר מכן, שק עלים על הראש ועולות לנקודת איסוף.
לקצה ההר כבר הגענו מאוחר מידי, העננים שמטפסים מתחתית ההר, כבר עברו את כל הדרך וראינו רק ענן מולנו. לא נורא. עדיין יפה. שתינו צ'אי חם, בליווי לחמניות ושוקולד והתחלנו לחזור לכוון מונאר. בדרך עצירות ליד שני אגמים מדהימים שנוצרו ע"י סכר (הלכנו על הסכר) ועוד נקודות תצפית. אנחנו עושים רק הליכות קצרות מאד בהתחשב בהרכב שלנו. בכל עצירה, עשרות דוכני רוכלים שקצת מתנדנדים והרבה מסתירים את הנוף.
הגענו כמעט בשלוש חזרה למונאר. סרי היה רעב. פתאום עצר את הרכב ורץ לאכול. קצת משונה הבחור, לא אומר לנו שהוא רעב עד שכבר נשבר. מנסים להסביר לו שאנחנו גמישים ובכל עצירה הוא מוזמן לאכול. לא עוזר.
אספנו מנת אורז בקארי והתקדמנו לצד אחד של הרכס לעבר מפלים נחמדים. ישבנו שם בבית קפה עם האורז, תה ואטריות שהזמנו. מחיר מופקע, אפילו לחיבור של המצלמה לטעינה לחצי שעה דרשו כסף.
נקודה אחרונה להיום, sunset point. סרי לא מכיר, שואל נהג ריקשה מזדמן ודוהר בסיבובים, שלא נפקשש את השקיעה. התפלאנו שהוא לא ווידא את המיקום שוב עם עוד אנשים, נוהל ידוע בהודו. ואכן הוא הוטעה לחלוטין והתרחקנו לא מעט מהמטרה. אמרנו לו, תשאל ושוב תשאל. בסוף הבין, טיפוס עד הנקודה, איחרו את השקיעה...
חזרנו למלון, מקלחות, התארגנות כי מחר נצא מוקדם. אני ורמי יצאנו ל downtown, אבא נשאר לנוח. חיפשנו את המקום שנפתח רק בערב, מזללת אוכל הודי ניידת. מצאנו, טרפנו צ'אנה מאסאלה, אלו מאסאלה וצ'אפאטי. המשכנו עוד וראינו את המתחרה שלהם. מי אנחנו שנקפח את המתחרה? התיישבנו ואכלנו עוד ארוחת ערב. יצאנו מפוצצים. ריקשה בשני ש"ח חזרה לחדר (בקור מקפיא - אנחנו במכנס ארוך וסווצ'רים) , משכיבים את אבא לישון, קצת סקייפ עד שנגמרה הסוללה וסוגרים עוד יום.
