יוון - טיול משפחות ליוון 11 ימים בסוף חודש יולי תחילת אוגוסט.
מפת הטיול: https://goo.gl/maps/7PCqhuXXzsz
יום 1 - נחיתה באתונה בלילה. איסוף רכב שכור אותו שכרנו מחברה מקומית בשם autoUnion דרך EconomyCarRentals - השרות היה מצויין – אך הרכב היה מאד ישן ולא נוח (נסענו בטיול כ 1200 ק"מ ).
נסיעה למלון Cavallari Palace מול הר פרניטה (Parnitha) ב - Akharnaí . כחצי שעת נסיעה מאתונה. מלון בינוני ברמת התחזוקה, כולל ארוחת בוקר, שרות טוב מאוד, בריכה, נוף טבע נהדר לשמורת הטבע פרניטה – ניתן לעלות ברכבל לשמורה ולטייל.
יום 2 – הילדים ירדו לשיחיית בוקר בבריכה. לאחר מכן ארזנו ונסענו לפארק החבלים – Adventure park הנמצא כחצי שעה נסיעה מהמלון צפונה בעירה Malakasa. בפארק ישנם 4 מסלולים ברמות שונות. 2 הרמות הגבוהות קשות במיוחד. המקום מותאם למשפחות ולילדים בכל הגילאים כולל אזור לפיקניק וקיוסק לנישנושים. הילדים נהנו מאוד מהאתגר ואנחנו נהנינו לצלם, להתרגש מהגבהים, מהפעלולים והאומגות ולטייל ברגל באזור הפארק.
אחר הצהריים נסענו צפונה לעיירה Kamena Vourla כשעה וחצי נסיעה מפארק החבלים (כשעתיים מאתונה). בדרך עצרנו ב – Agios konstandinos לרחצה בחוף. החופים נקיים, המים צלולים ונוף המפרץ ציורי. ב Kamena Vourla ישנו במוטל נקי ונעים מאוד - Hotel Loula. מרחק הליכה מהים, מרפסת מלאה בפרחים צבעוניים ומטופחים – שם גם ישבנו לארוחת הבוקר למחרת.
בערב ירדנו לטיול בטיילת לאורך החוף – כנסייה ובה ציורי קיר צבעוניים במיוחד, מעט דוכני יריד ותערוכת צילומים – תערוכת רחוב מאורגנת היטב. בתי הקפה לאורך החוף נושקים ממש לים נעים וטעים לנוח באחד מהם לאחר יום טיול ארוך ומלא בחוויות.
יום 3 - נסענו לבריכות מים חמים בטבע – כ – 15 דקות נסיעה מהעיירה Kamena Vourla בריכות מים למרגלות ההר. הנסיעה אליהן בכביש קטן מערבית לכביש הראשי המוביל ל - Lamia.
חזרנו למלון להתארגנות ונסענו צפונה לכיוון Meteora. בדרך עצרנו במרכז העיירה Lamia ומצאנו קרוב לכיכר דוכן מאפים ופיצות ובו מעט מקומות ישיבה מאולתרים. טעים באופן מיוחד. פיצות, פאי גבינות ותרד, הוספנו צלחת ירקות ביורו בודדים, עוגות תפוזים הטעימות ביותר שאכלנו אי פעם. ביקשנו במיוחד פיצה צמחונית. הכינו לנו במקום – חיכינו כרבע שעה. זול במיוחד, טרי ביותר והטעם נפלא.
בערב הגענו למטאורה אזור של סלעים ענקיים בגובהה הרים שבראשיהם נבנו מנזרים. תופעה מיוחדת מרשימה ביותר.
אנחנו ישנו ב - Hotel Meteora. המלון לא זול. נהנינו מאוד מהמלון – (לא לבנות על ה WIFI במלון) . ארוחות עשירות, כולל ירקות ופירות ובריכה אל מול הנוף. בשעות הבוקר ובשקיעה נפלא להתבונן בשינויי הצבעי הסלעים. מאפור, לחום, לכתום כאשר את ראשי ההרים מאתרים זרי המנזרים. בערב נסענו כ – 10 דקות לעיירה Kalambaka הקרובה. טילנו מעט ברחובות, חנויות מזכרות רבות. משרדי טיולים המארגנים גם טיולים למנזרים וטיולים רגליים. ומסעדות בשפע.
יום 4 – נסענו לכיוון המנזרים בהמלצת פקידת הקבלה במלון, על מנת לטייל ולטפס לכיוון אחד המנזרים. ההסבר לא היה מדויק וטעינו בדרך (כשעה הלוך חזור) – חזרנו ל - Kalambaka .
ב - Kalambaka קרוב מאוד לכיכר ישנו משרד מידע למטיילים שפתוח בעיקר בשעות היום. שווה להגיע אליו לפני יציאה לטיול – שם המידע שקיבלנו היה מדויק – קיבלנו מפה, הסבר וסימון מהיכן להתחיל את המסלול, וכך עשינו. יצאנו מהקצה הצפון מזרחי של העיר. החנינו את הרכב וטיפסנו במסלול של כשעה וחצי עד למנזר Agia Tria. ממנו משקיף נוף נהדר אל המנזרים האחרים ואל העיירות שבתחתית הסלעים. העלייה הינה בדרגת קושי בינונית ובמסלול מסודר. בסוף העלייה כ – 150 מדרגות עד הכניסה למנזר. לילה זה ישנו טוב באותו מלון במטאורה.
יום 5 - נסענו לכיוון יואנינה. בדרך עצרנו בעיירה Metsovo. הכניסה והיציאה מהעיירה היו קשים במיוחד – תנועה רבה, רחובות צרים, ללא מקומות חנייה. העיירה אומנם ציורית אך לא היה שווה כלל להיכנס אליה. במרכזה הקטן במיוחד - כחמש חנויות מזכרות לתיירים - יקרות מאוד, 3-4 מסעדות יקרות במיוחד ובתי עץ יפים. למי שרוצה – אפשר להגיע עד לכניסה לעיירה – להתבונן ולהתרשם מבתי העץ והבנייה המדורגת על צלע ההר.
ביואנינה טילנו לאורך האגם מעט בתוך חומותיה העתיקות של העיירה – מקום נהדר לצילומים. נסענו למלון – Giotis Boutique Hotelכ – 11ק"מ מיואנינה. מלון חדש ובו בריכה. הילדים נהנו מהבריכה אך המיקום לא נוח בכלל. בערב עלינו אל המנזר "מוני נטורקסניס" – Muni Netouraxanis בצידו המזרחי של האגם בכביש המוביל ל - Longades מעט אחרי העיירה. אכלנו במסעדת Gia Meze . מסעדה טובה לא יקרה, על האגם. האוכל בה היה טרי במיוחד וטעים.
למי שנמצא זמן ארוך יותר ביואנינה (עיירה מאוד מתויירת) יש אפשרות להגיע בסירה אל האי במרכז האגם ולבקר במנזר שבמרכזו או לטפס אל ההרים סביב לתצפיות מרהיבות.
יומים 6 - 9 - מיואנינה נסענו כ – 40 דקות צפונה לאזור זגוריה. בדרך אל הצימר עלינו לתצפית שבראשה פסל אישה. צפינו על נופה אדיר המימדים של זגוריה – ההרים הגבוהים, הגאיות העמוקים והמרוחקים, מעט כפרים שבתיהם נראים כנקודות לבנות – אדומות בנוף. שווה להצטייד במשקפת.
הגענו לצימר. Arxontiko Krana בכפר Asprangeli. העיירה הטובה ביותר לצאת ממנה לטיולים בזגוריה – היות והיא נמצאת על צומת כבישים אל המפלים, הקניון, התצפיות והברכות בטבע.
בצימר זה - Arxontiko Krana ישננו 4 לילות. זו הייתה בחירה מצוינת. מבנה מאבן, מעוטר בפרחים, צמחים, עציצים בכל פינה. המבנה כולו בנוי אבן ועץ ובחדרים ריהוט עץ יפיפה. עד כמה שהמבנה היה יפה – המארחים היו מקסימים אף יותר. משפחה יוונית מלאה ברצון טוב להתאים את האירוח לגחמות המיוחדות של משפחתנו – שני ילדים טבעונים – והכנת פאי ללא גבינות וביצים לארוחת הערב והבוקר, מים חמים הוגשו לנו - לחליטת תה מספר פעמים ביום, תשובות מנומקות והסברים על הכפר הקטן המונה 40 משפחות. והכול בחיוך, בחוש הומור וצחוק וטיבול הסיפורים בפתגמים יווניים המתורגמים לאנגלית.
בערב עלינו לאוקסיה Oxia תצפית הממוקמת מערבית לקניון ויקוס - Vicos אדיר המימדים. מהחניה ועד לתצפית יש ללכת בשביל נוח כ – 200 מטר. תצפית נהדרת. משם חזרנו אל הכפר שלנו Asprangeli שבו אכלנו במסעדה טובה מאוד וזולה מאוד הצופה אל נוף מרהיב. האוכל מגוון - ישנן גם מספר מנות לצמחונים ולטבעונים.
יום 7 - נסענו מזרחה עד לכפר הלטוחורי – Halatohori. מספר קילומטרים לפני ההגעה לכפר פנינו ימינה. ישנו שלט המראה פניה ימינה כ – 200 מטר. הגענו אל מוזאון פתוח שבו בקתות קש המשמרות את צורת החיים, בית הספר, מפעל גבינות עתיק של שבט יווני. שבט הסראקצני, שבט רועים אשר גידל צאן בעיקר לייצור חלב וגבינות. היות והאזור קר במיוחד ומושלג בחורף – בני השבט ירדו לאזור יואנינה ומצובו בחורף ובעונות החמות יותר חזרו אל הכפר בהרים. השער סגור – אך אינו נעול ואפשר להכנס. בקצה השביל ישנה מסעדה טבעונית – שבה נמצאים שלושה צעירים (אחד מהם הינו צאצא לשבט זה וממנו קיבלנו הסבר מפורט). צעירים אלו שומרים על המקום ומבשלים. לא תמיד יש את כל המצרכים לכל המאכלים.
המשכנו בנסיעה של כ – 7 ק"מ עד ל - Halatohori. ולפי השילוט לירידה למפל. החנינו את הרכב קרוב לבית קפה ומשם ירדנו למפל. ירידה של קילומטר ועליה בחזרה. המפל יפה מאוד והמים גולשים במספר מפלסים. המים מאוד קרים אך הכניסה לבריכות לאחר הירידה הארוכה הייתה מרעננת. הירידה והעליה למפל עורכים כשעתיים, תלוי בזמן הרחצה והשהייה במפל וקצב ההליכה.
חזרנו לכפרנו בערב – בדרך נכנסנו לכפרים עתיקים אשר הבתים שם נבנו לפני 100 ואף 200 שנים. עצרנו לתצפיות מרהיבות אל הקניון וליד רועי צאן, עיזים וגדיים אשר טיפסו ברגליהם הקדמיות על עצים לאכול את ארוחת הערב שלהם – עלים בעיקר.
את ארוחת הערב שלנו אכלנו בצימר (הודענו בבוקר על מנת שיהיו מספר מנות מוכנות). היה טעים מאוד וזול אף יותר מהארוחה במסעדה.
יום 8 - הוכרז כיום מנוחה. עד לשעות אחר הצהריים קראנו, נחנו, שוחחנו עם המארחים. שמענו סיפורים על חייהם, על יוון ועל הכפר בו אנו התארחנו.
בכפר זה Asprangeli חיו מאות משפחות עד לפני עליית השלטון הנאצי גם משפחתם של מארחינו. במלחמת העולם השנייה גרמנים נכנסו לכפר ושרפו את כולו – כל בני הכפר הספיקו לברוח להרים מלבד שניים שנורו על ידי הגרמנים. לאחר המלחמה – מספר משפחות חזרו אל הכפר ובנו אותו מחדש. כיום הוא מונה 40 בתי אב. על אחד הקירות בחדר האוכל תלויות תמונות הכפר העתיק – תמונות בשחור לבן ובשני צדי אוסף התמונות עששיות עתיקות שהותקנו למנורות המאירות את הקיר. מעין מצבת זיכרון.
בזמן שאנו מקשיבים לסיפורים הועברה אלינו תחושה עמוקה של גאווה בכפר הקטן והמיוחד שלהם, באומץ לחזור ולבנותו מחדש. בהתחלה במשאבים דלים הותקנו גגות פח, אך עם השנים הוחלפו כל גגות הפח לגגות הבנויים מצפחות – אבנים שטוחות המשמשות כרעפים – בהתאם למסורת, המשלבת את בניית הבתים מעץ ומאבן חומרים מהטבע המשתלבים בטבע. גאווה על ההקפדה בגידול הירקות ואכילת כל פרי וירק בהתאם לעונה בה הם צומחים ומבשילים. זכינו לטעום שעועית ירוקה, שעועית לבנה ענקית, תרד, תאנים, דובדבנים, אפרסקים גדולים- כתומים – בטעם של עוד, הרבה גבינות בסלט ובתבשילים שונים, ביצים שנאספו מהתרנגולות המטילות שבחצר, כבש ( לא עלינו... הצמחונים- טבעונים. רק אוכלי הבשר שבינינו).
אחר הצהריים נסענו לבריכת מים על הנחל. הבריכה ממוקמת מיד אחרי הגשר (אי אפשר לפספס אותו) על הכביש בדרך צפונה לפפינגו. היות ואנו הכרזנו על יום מנוחה רק האמיצים שבינינו נכנסו למים הקרים מאוד.
יום 9 – נסיעה לכיוון פפינגו אל בורות המים בין פפינגו למיקרופפינגו.
בדרך עצרנו בחנייה שממנו מוביל שביל אל מנזר Panagia Speleotissa. (כקילומטר לפני הגשר בדרך לפפינגו). הלכנו בשביל שאת צדדיו עוטפים עצים כמו מהאגדות (אולי האגדה על אליס בארץ הפלאות). ובאמת – קרו לנו מספר פלאות ופלאים – העצים, המטפסים והטחב הירוק נראו דמיוניים לגמרי. בסוף השביל הגענו אל שער סגור ונעול מעץ באמצע קיר אבנים. כשהסתכלנו מצדו של הקיר גילינו שיש רק קיר ושער ללא מבנה כלשהו – סוראליסטי ביותר בתוך היער. בדרכנו חזרה אל החניה פגשנו קבוצת פרפרים גדולים – כתומים העוברים מפרח לפרח ונחים כדוגמנים (אולי גם דוגמניות), ומאפשרים לנו לצלם אותם בכנפיים פתוחות וסגורות, מקרוב ומרחוק.
המשכנו לכיוון פפינגו. טיילנו בכפר והגענו עד לצדו הצפוני של הקניון – סלעי ענק צמחו מעלינו- הרגשנו קטנים אך מוגנים. חזרנו אל הרכב המשכנו בכביש כק"מ והגענו לגשר קטן. החנינו ועלינו כ – 100 מטר לבורות מים לאורכו של נחל. נכנסנו למים וכשיצאנו טיפסנו לכיוון כפר קטן עוד יותר - מיקרופפינגו - ממש למרגלות הסלעים הנישאים עד לעננים והקניון העמוק תחתינו.
בדרך לצימר חזרה עצרנו לפיקניק על גדות הנחל ליד הגשר (חברינו הטוב המהווה נקודת ציון בדרכנו). ביום זה אכלנו בצימר והוכנו לנו מנות טבעוניות – פאי קישואים, שעועית לבנה גדולה, סלט יווני, אורז, שעועית ירוקה - ולקינוח תאנים ותפוזי חוש-חש צעירים מסוכרים – טעים במיוחד.
יום – 10 יצאנו מ - Asprangeliלכיוון סלוניקי. הנסיעה ערכה כשלוש וחצי שעות, בכביש מהיר. הגענו ביום ראשון – הכול היה סגור. המוזאונים פתוחים עד שלוש. החנויות סגורות ורק מסעדות, פאבים ובתי קפה (לא כולם) פתוחים.
טיילנו בעיר, בין מבנים עתיקים של חמאם, כנסיות אבן עתיקות. במדרחוב, לאורך החוף – היה חם מאוד, בחרנו לחזור למלון ולנוח עד לשעות הערב. בערב היה קריר יותר. נעים היה לרדת אל הטיילת וליהנות מאווירת העיר.
יום – 11 ביקרנו בשוק של סלוניקי הנמצא בין שני רחובות גדולים. שוק פנימי – בגדים, מזכרות, סבונים משמן זית, פינות אוכל קטנות, בגדי ים, צעצועים. שוק נקי ומסודר שנעים להתהלך בו ולספוג את הצבעים והריחות (מלבד ריחות הדגים באחד הרחובות בשוק זה). ישנם מספר מוזאונים בסלוניקי ובית כנסת. לא הספקנו לבקר בהם (מה שמחייב אותנו לטוס שוב ולבקר בסלוניקי – בעדיפות לחודשי האביב הקרירים יותר) . אחר הצהריים ערכנו מספר סידורים אחרונים; כולל רכישת גבינות ושוקולדים בסופר הקרוב, ארזנו ויצאנו בערב לשדה התעופה.
תהנו – משפחת הרגס
