5 עובדות על רומניה בשנת 2016
- כלבים וכבשים – שני בעלי חיים שניתן למצוא בשפע משוטטים בכל רחוב / גבעה ירוקה (בהתאמה).
- כל טירה באיזור טרנסילבניה קשורה באופן כלשהו לולאד צפש (המשפד) שבאורך פלא הספיק לבקר או לגור בכולן.
- שפע של פירות יער מכל הסוגים, תירס על האש, קיורטוש על האש, קבבים והרבה הרבה ממליגה !
- הכבישים ברומניה – טעונים שיפור ויפה שעה אחת קודם.
- והכי חשוב… כנראה שמה שפחות יקר הוא לא בהכרח פחות טוב…
יצאנו לשבוע ברומניה בהרכב משפחתי מורחב בטווח גילאים שבין שנה ל60+ (כולל שני ימי הולדת במהלך הטיול). התחלנו את הטיול בבוקרשט והמשכנו לטרנסילבניה שם טיילנו רוב הזמן.
בוקרשט
לנו 2 לילות ראשונים במלון Europa Royale המצוין. המלון שוכן במיקום מעולה בפאתי העיר העתיקה ובמרחק מספק דקות הליכה מכיכר אונירי והקניון. החדרים במלון מודרניים וחדישים ומלאים בפינוקים. אותנו אפילו צ'יפרו בסוויטה בקומה הגבוהה ביותר. ארוחת הבוקר במלון מגוונת ביותר (ירקות, גבינות, נקניקים, ביצים, מאפים, פירות, ריבות,מיצים ועוד) – כל אחד יכול למצוא משהו לאכול. צוות המלון אדיב ביותר והחיסרון היחיד של המלון הוא המעלית האיטית מאוד שנמצאת בו – מזל שהיו גם מדרגות במלון…
מחוץ למלון תחבורה ציבורית זמינה ונגישה כולל מוניות, אבל – רצוי להזמין מוניות ישירות מהקבלה שבמלון. המחיר למונית מוזמנת מתחנה זול יותר מאשר למונית שעוצרים ברחוב.
ליום וחצי הראשונים בבוקרשט תוכנן מסלול מפורט, אך גשם שירד בהפתעה ונוסטלגיה של חלק מההרכב, לקחו אותנו למקומות אחרים.
הגשם שירד בחוזקה בבוקר היום הראשון לא הותיר לנו ברירה, אלא לנסוע לאחד הקניונים שבעיר. ה AFI MALL נבחר ברוב קולות ויצאנו לדרך. צלחנו את מכשול נהגי המוניות שרק מחפשים איך לגבות ממך יותר כסף על הנסיעה והגענו לקניון עצום בגודלו.
בחנויות לא כל כך הספקנו להסתובב כדי להשוות מחירים לארץ, אבל מתחם הילדים בקניון מטורף !!! ג'ימבורי ענק וחדיש, רכבת הרים, קיר טיפוס, בריכה עם סירות מנוע, החלקרח, חנויות אטרקטיביות לילדים – היה מאוד קשה להוציא את הילדים מהמקום. אני באופן אישי תמיד אעדיף טיולים באויר הפתוח על פני קניונים, אבל אם אין ברירה וצריך אטרקציה מקורה לילדים, זה בהחלט המקום.
PAUL הוא פטיסרי מומלץ שנמצא בכל קניון וגם במדרחוב בערים הראשיות. יש להם מאפים טעימים ביותר !
כשנגמר הגשם חזרנו לסיבוב בעיר העתיקה ודרך calea victoriei הגענו עד לפארק cismigiu.
לארוחת ערב הזמנו מקום (חודש מראש!) במסעדת caru' cu bere המפורסמת. בעיניי המקומיים המסעדה הזאת אינה אטרקטיבית, אך בעינינו היתה חוויה נפלאה. המסעדה עצומה בגודלה, 3 קומות של ישיבה, מפוצצת באנשים (כנראה שהרוב המכריע תיירים). צוות מלצרים מתקתק ביעילות את כל מהלך הארוחה כשברקע מתחלפות הופעות ריקוד שונות. רצוי לבקש לשבת בקירבת רחבת ההופעות. האוירה במקום שמחה וצוהלת – המקום מומלץ.
מכל מגוון המנות הרחב שדגמנו, הממליגה עם השמנת החמוצה למנה ראשונה והפאפאנאש לקינוח ניצחו בענק !!! את הפאפאנאש מכינים במקום מא' ועד ת' ולכן יש להזמינו כבר בתחילת הארוחה !
באורך פלא לחלקנו עוד נשאר בבטן מקום לקינוח נוסף ולכן הגענו אל emilia cremeria, גלידריה הנמצאת באחת הסימטאות בעיר העתיקה. הגלידה לא רומנית בעליל, פשוט גלידה איטלקית טעימה.
את בוקרו של היום השני בבוקרשט פתחנו במוזיאון הכפר – מוזיאון פתוח בטבע ובו כמה עשרות בתי חווה ומבנים אותנטיים (כך מספרים) שהובאו לכאן מכל רחבי רומניה. חלק מהבתים פתוחים לכניסת קהל ומרוהטים באופן אותנטי. במקום מרחבים רבים לילדים להתרוצץ וכמעט כולו נגיש לעגלות.
אחת היציאות מהמוזיאון מתחברת לפארק חרסטראו העצום ובו אגם גדול בו ניתן לשוט בסירות, גני שעשועים, מדשאות, דוכני אוכל ועוד אטרקציות שכנראה לא הספקנו לראות. נשנשנו בהנאה קלחי תירס ויצאנו “לכבוש” את טרנסילבניה.
על הנהיגה היה אחראי מריו, בחור רומני מקסים בן 40+. הוא עבד בישראל כמה שנים עד שגורש והיום עובד כנהג של קבוצות מטיילים. מריו דובר עברית שוטפת, ניחן בידע עצום ובטיול שלנו שלא במתכוון הוא הפך להיות גם על תקן מדריך עם הסברים וטיפים שלא היו מביישים אף מדריך נסיעות. אל מריו הגענו דרך ולנטין, רומני נוסף שעבד בארץ עד שגורש והחליט לבנות מלון קטן באיזור בראן. בנוסף למלון לולנטין מספר רכבים ונהגים שכירים להסעת מטיילים. המלון בבראן נקרא –
טרנסילבניה
פתחנו את היום הראשון באיזור בRASNOV. ביקור במצודה ואח”כ בפארק הדינוזאורים. אל המצודה ניתן לטפס רגלית או בעזרת טרקטור אליו מחוברות קרוניות של רכבת (בתוספת תשלום כמובן). באמצע הדרך בין מגרש החניה למצודה נמצא פארק הדינוזאורים. אנחנו הסתפקנו בנסיעה ברכבת רק בעליה ואת הירידה עשינו על המדרכה שבצד הדרך.
על ראש הגבעה נמצאים שרידיה של מצודה מהמאה ה-13 והטיול הוא בעצם בין שרידי המבנה שנותרו במקום. הנוף מאיזור התצפית מקסים. במקום דוכנים רבים ואפילו הדגמות של בעלי מלאכה שהיו באיזור בעבר.
משם בירידה רגלית קלילה הגענו אל פארק הדינוזאורים. במונחים רומניים מחיר הכניסה אל הפארק נחשב קצת יקר, אך לטעמי שווה כל שקל אם אתם מסתובבים אם ילדים בגיל המתאים. הפארק נפתח בשנת 2015 ונבנה ברמה מאוד גבוהה. ילדינו פרחו שם! כבר בכניסה יש פארק שעשועים עצום בגודלו עם מתקנים חדישים מכל הסוגים ובנוסף (בתוספת תשלום) מתקן אומגה, פארק חבלים, פינת יצירה, מבוך לייזר, סרט ב7 ממדים וכו'… לקח המון זמן עד שהגענו בעצם אל הדינוזאורים עצמם שנמצאים בתוך היער במסלול הליכה נחמד הכולל בין היתר פירוטכניקה של הר געש מתפרץ. היה כיף !
מרשנוב המשכנו בנסיעה קצרה לעבר cheile rasnovei. נוסעים מספר קילומטרים בדרך עפר לאורך נחל נחמד ובו מעין אתר קמפינג עד שמגיעים לקניון (לא MALL) מרשים.
ירדנו לטבילה קצרה בנחל ומספר תמונות למזכרת והמשכנו לעבר מסעדת דגים טעימה – poiana rasnoavei doripesco. קישור לאתר המסעדה
במקום גם מלון קטן, אגם והרבה מרחבים לילדים להתרוצץ. היה טעים, וכמו כל מסעדה ברומניה (כמעט) לא יקר בכלל.
עצירה קטנה בסופרמרקט מקומי והגענו לסיומו של היום.
בוקר חדש הגיע, תחילת הסופש ולכן בחרנו להקדיש את היום לעיר הסקסונית בראשוב. התמזל מזלנו ובאותו היום נפתחו בעיר חגיגות 100 שנים להצטרפותה של רומניה למלחמת העולם הראשונה וחגיגות האוקטוברפסט (באוגוסט). העיר היפהפיה והמיוחדת הפכה לאטרקטיבית עוד יותר בזכות שני אירועים אלה.
שוטטנו בעיר במדרחוב ללא מסלול מוגדר כשבדרך ראינו כמובן את הכנסיה השחורה ועוד מספר מבנים, נכנסנו למספר חנויות, ונשנשנו קיורטוש, פופקורן ועוד. אחד המקומות היותר טעמים לנשנושים נקרא PETRU, מאפיה קטנה מלאה בטוב. אנחנו דגמנו לחמניה קטנה ממולאת בגבינה ונקניק ופרעצל. היה טוב!
השיטוט בין הסימטאות הוביל אותנו בסופו של דבר אל הרכבל המטפס להר טמפה. ניתן לעלות להר גם רגלית בדרך מוצלת, אך בהרכב הגדול בו היינו, בחרנו לעלות אל ראש ההר ברכבל.
הרכבלים במקום הם אותם הרכבלים שהיו בעבר (או שאולי בעצם עדיין קיימים) בלונה פארק, רכבלי קוקה קולה מהדור הישן. בתחנה בראש ההר יש מסעדה ובנוסף כמו בכל אתר תיירותי ברומניה – גוכני פירות יער. הצטיידנו בפירות יער וצעדנו לעבר מרפסת התצפית שנמצאת ליד השלט הענק של בראשוב (סטייל השלט ההוליוודי). ההליכה לוקחת כעשר דקות והיא לא כל כך נגישה לעגלות.
כמה צילומים של העיר וירדנו חזרה לעיר (שוב ברכבל).
הבטן כבר החלה לקרקר ושמנו פעמינו אל ה'אוקטוברפאסט'. לכל אוהבי האוכל והבירה – היה מושלם. דוכני אוכל מכל הסוגים והמינים, בירות מכל הסוגים והמינים, הופעות מוזיקה, ליצנים ואווירה שמחה מעין כמוה.
זה כמובן חלקיק ממה שהיה במציאות…
את היום סגרנו במרכז המסחרי בפאתי בראשוב עם ביקור בחנויות דקאתלון וקארפור (יש עוד הרבה חנויות נוספות ועצומות במתחם). ולקינוח מדורה בחלקו האחורי של הפנסיון בו לנו.
בבוקר הבא יצאנו מוקדם אל שמורת הדובים בזרנשט – rezervatia de ursi zarnesti
בשמורה לא ניתן להסתובב באופן חופשי וכל בוקר יוצאים בסה”כ 3 סיורים מודרכים בשעות 9 / 10 / 11. כל סיור יוצא גם בשפה הרומנית וגם בשפה האנגלית. לפי כמות הישראלים שפקדו את המקום היה בהחלט ניתן להוציא גם סיור בעברית. בתחילת הסיור מקבלים הסבר מפורט על מהות המקום ושומעים כמה סיפורים עצובים על ההיסטוריה של חלק מהדובים שנמצאים במקום. בהמשך מטיילים באיזור קטן בתוך השמורה העצומה וזוכים לראות חלק קטנטן מהדובים. רוב ההליכה נעשית באיזור לא מוצל. המקום מרתק, אך פחות אטרקטיבי לילדים (במיוחד לא לקטנטנים), כיוון שההליכה מרובה, לא תמיד רואים דובים, וההסברים בשפה זרה.
אחרי השמורה לקח אותנו מריו הנהג דרך MOIECIU לאיזור FUNDATA. לפי הגוגל מפס יש לרשום restaurant resort fundata. נוסעים בדרך יפהפיה תוך טיפוס על הר עד שמגיעים לקומפלקס עצום של מספר מלונות ומסעדות (כולם אגב שייכים לאותם הבעלים). הנוף הנשקף מלמעלה לא מבייש את הנופים הקסומים בשוויץ ובאוסטריה ! אנחנו עצרנו לארוחת צהריים באחת המסעדות ולהפסקה קצרה לילדים בגן השעשועים במקום, אך גם רק בשביל הנוף שווה לטפס עד למעלה !! מומלץ בחום!
משם, נסיעה קצרה לבראן ושיטוט למרגלות הטירה המפורסמת בין הדוכנים העמוסים בכל סחורה אפשרית. הרבה עברית נשמעת ברקע והרבה כיתובים בעברית מתגלים בין הדוכנים השונים.
אל טירת בראן לא טיפסנו עקב חוסר זמן ועקב העובדה שמטיילים רבים ציינו שהיא די מאכזבת. בפאתי השוק (ממש לפני הכניסה לטירת בראן), נמצאת טירת השדים (בסוף פסאג' של עוד דוכנים). על האטרקציה הזאת קראתי הרבה המלצות חיוביות, אך בהרכב הספציפי בו היינו באותו הרגע, לא היה ניתן להכנס לטירה.
את היום סיימנו בארוחת 'על האש' שתקתקנו ביעילות במקום בו לנו.
היום האחרון בטרנסילבניה היה מבחינתי שיא הטיול באיזור – כביש הטראנספגרשאן (TRANSFAGARASAN ROAD) – יום חווייתי ומיוחד, עמוס בנופים מרהיבים שצריך לראות במציאות בשביל להבין את עוצמתם. זהו הכביש הסלול הגבוה ביותר ברומניה, עמוס עיקולים, פניות ונופים מיוחדים. הכביש סגור בין אוקטובר למאי.
אנחנו עשינו את המסלול מצפון לדרום בטיפוס מפותל בתוך יער ירוק, שאט אט תוך טיפוס מתמיד הדלדל והפך למצוק חשוף. באמצע הדרך לאגם, נמצא רכבל שעולה עד לראש ההר, אל האגם. אנחנו לא נסענו ברכבל, אבל המשך הנסיעה ברכב גרם לנו להבין עד כמה הנסיעה ברכבל מיוחדת. בלי לנסוע אישית ברכבל, אני ממליצה עליו בבטחון מוחלט !
אמנם לא כל כך מצליחים לראות, אבל בעמק הזה עוברים הכבלים של הרכבל.
ממשיכים בטיפוס מעלה לעבר האגם, עוצרים בנקודות תצפית ומגלים שכל תצפית יותר מיוחדת מקודמתה.
הנסיעה מבחינתי מגיעה לשיא באגם BALEA המתגלה לו לפתע בין הסלעים. ליד האגם יש פנסיון קטן ומסעדה הצופה לאגם כמובן. בחודשי החורף כשהאגם קופא, בונים עליו מלון עשוי כולו קרח. הדרך היחידה להגיע בחורף אל המלון היא בעזרת הרכבל בלבד.
במעלה הגבעה הנושקת לאגם ניתן לעשות אומגה, ומסביב לאגם באיזור החניה דוכנים המוכרים מכל וכל כנהוג בכל אתרי התיירות ברומניה.
יצאנו נפעמים מהביקור באיזור האגם והתחלנו בירידה לכיוון דרום. הנוף מרשים הרבה פחות והנסיעה ארוכה ומפותלת. לטעמי כדאי לעלות מכיוון צפון עד לאגם (רצוי ברכבל :-)) ואז לרדת חזרה באותו הכיוון. איני נוטה לנסוע באותה הדרך פעמיים, אך הדרך כל כך מרשימה שאין בעיה לעשות אותה גם מספר פעמים.
בדרך חזור עצרנו בסכר שבקצה אגם VIDRARU לקצת צילומים וחילוץ עצמות, ארוחת צהריים מאוחרת במסעדה הקרובה לסכר ונסיעה לא קצרה עד לפנסיון.
יום אחרון ברומניה. מתעוררים לעוד יום שטוף שמש ומתקשים להיפרד מהפנסיון. נסיעה לא קצרה לפנינו עד לנמל התעופה ואנו מחליטים לעצור בדרך בעיירה היפה סינאיה (SINAIA), שלפי הסיפורים נקראה על שם הר סיני. יעדנו הראשון כצפוי הוא טירת פלש PELES והוא גם יעדם של קבוצות ישראליות רבות. נכנסים לאיזור הארמון, רואים את אורך התורים בכניסה לארמון ומחליטים לוותר. במקום זה אנחנו עורכים סיבוב קצר בגני הטירה.
קצת צילומים ואנחנו מחליטים לעלות ברכבל אל הרי בוצ'ג'. התכוננו לתורים ענק ברכבל (כפי שהוזכר בכל מקום), אך למרבה ההפתעה היינו היחידים בתור. רכשנו כרטיסים הלוך ושוב עד ל COTA 2000. הרכבלים חדישים ונעימים והעליה עד לפסגה לוקחת כחצי שעה. למי שמחפש למעלה מסעדה/בית קפה/קיוסק או אפילו ספסל ישיבה – שידע שאין למעלה כלום חוץ מאויר הרים צלול וכמה משתזפים בעירום חלקי. את דוכני פירות היער, הקפה והאוכל ניתן למצוא רק בCOTA 1400.הנוף הנשקף מלמעלה מרהיב וניתן לרדת למטה במסלולי הליכה הפזורים באיזור. יש לקחת בחשבון שהמסלול אינו מוצל.
המשכנו בנסיעה לעבר נמל התעופה והתחנה האחרונה בה עצרנו היתה קניון BANEASA. זהו קניון עצום בגודלו עם חנויות של כל המותגים הידועים. המחירים לא יותר זולים מישראל. באיזור מתחם קניות עצום שכולל בנוסף לקניון גם סופרמרקט עצום בגודלו, חנות של איקאה, סניף גדול של דקתלון ועוד המון חנויות נוספות.
בנמל התעופה, תהליך הבידוק הביטחוני והצ'ק אין מייגע לנוסעים הטסים באל על וארקיע – הגיעו מוכנים ועם הרבה סבלנות.
נתראה בטיול הבא...
