מבודפשט להרי הטטרה וחזרה - טיול משפחתי קיץ 2013

ההרכב המשפחתי: הורים שתיכף חוגגים 20 שנות ומחליטים לחגוג בטיול משפחתי
 בן 18 שלפני רגע סיים י"ב וכבר הספיק השנה להיות במסע לפולין ובכריתים עם החברים.

בת 15.5 שחולמת על ניו יורק אבל נאלצת לנסוע לאן שההורים החליטו.
אפרוח בן שמונה וחצי, פצצת אנרגיה שמאושר מכל אטרקציה חדשה שמזדמנת לו.

אחרי שנפלה ההחלטה על נסיעה משפחתית התחילה הדילמה לאן, הפער בין החלומות לתקציב היה גדול. הסכום שהקצבנו לטיול עמד על 15,000 ₪ סכום מאתגר לחמש נפשות בחודש אוגוסט.
 אז שוטטנו לנו ברחבי האינטרנט תרים אחר מציאות, קריאה בפורום למטייל הדליקה אותי על סלובקיה ובדיקת המחירים בכוכבת החדשה wizzair גרמה להחלטה להתקבל. קנינו חמישה כרטיסי טיסה ושתי מזוודות של 32 קילו ב 1100 יורו. רכב וכל הלינות הוזמנו מראש.

היום הגדול הגיע , בחמש אחה"צ מתחילם להעמיס, לסגור מים,לנעול דלתות, רגע שכחנו משהו ואיפה זה ואיפה זה והופס חמש וחצי אנחנו על הכביש בדרך לנתב"ג.
הטיסה מטרמינל 1 הישן והטוב, תור קצר לדלפק של wizzair ואני נרגעת המזוודות במשקל הנכון, הצ'ק אין שעשיתי לבד בבית הצליח אין תשלומים נוספים ואין הפתעות. עולים למעלה לביקורת דרכונים בלי שום תורים אבל עם הרבה נוסטלגיה לטרמינל הישן שלטעמי מוכיח את עצמו כמקום הרבה יותר נחמד מהטרמינל החדש.
עולים על השאטל לטרמינל 3. החבר'ה יוצאים לסיבוב דיוטי פרי, הגדול מרגיש שכבר נמאס לו לטייל שם, אחרי הכל פעם שלישית בחו"ל השנה, ואני שונאת את הדיוטי מתיישבת בשער של וויזאייר.
העלייה למטוס קצת מתעכבת תור מרשים מאחורינו. עולים ויושבים כולנו יחד זה רצה חלון -; קיבל, זה רצה מעבר - קיבל, זה רצה בין שני ההורים קיבל , הכל כמו שצריך.
הטיסה עוברת לאיטה אנחנו עייפים ומחכים כבר להגיע. מכיוון שהנחיתה בשעת לילה מאוחרת הזמנו מראש מונית דרך המלון בעלות של 23 יורו למונית גדולה. ביציאה מהטרמינל מחכה לנו גברת עם שלט ועליו שמי. היא מובילה אותנו למונית ומוסרת כתובת שונה לדירה מזו שיש לי. לאחר התלבטות אנחנו מחליטים לסמוך עליה ולנסוע לכתובת שיש לה. מסתבר שלבית הדירות יש שתי כניסות משני רחובות שונים והדירה שמיועדת לנו נמצאת על הרחוב הסמוך.

שם הרחוב נשמע לי מוכר ובמהלך הנסיעה אני מבינה שזה הרחוב בו התגורר אבי כילד בגטו בודפשט, הדירה שלנו נמצאת 20 מטר מהבית שלו, התחושות מבלבלות הרבה מחשבות על איך הרחוב הזה נראה אז ואיך היום ועל חיים בצל הפחד מול חופשה משפחתית.
הדירה שלנו נחמדה מאוד ובשתיים בלילה אנחנו צונחים למיטות.

 הדירה -; Elite Apartment ממוקמת מאחורי בית הכנסת הגדול. המיקום מעולה. 70 יורו ללילה לדירה עם חדר שינה ,סלון מרווח עם מיטה זוגית ומיטה נוספת, מטבח מכונת כביסה וכו'. בהחלט מומלצת. http://www.eliteapartments.hu/

בתמונה הבית בו התגורר אבי כילד בגטו בודפשט.


 15.8.13

למרות ההגעה המאוחרת הריח של חו"ל לא נותן לנו לישון ובשבע בבוקר ההורים והאפרוח יוצאים לסיבוב ראשון באזור בעוד המתבגרים ישנים.
מצטיידים בחלב ומצרכים נוספים וחוזרים לדירה להעיר אותם. מתארגנים ויוצאים לבית הכנסת, חצי דקה מהדירה. נכנסים לסיור בעברית רק אנחנו ועוד משפחה אחת , הקבוצות בשפות האחרות גדולות הרבה יותר. ז'ורז'ט המדריכה כנראה מאוד ממהרת והסיור שלנו נגמר תוך 20 דקות. אותי זה קצת מרגיז בביקור הקודם שלי במקום הייתה מדריכה מצוינת שספרה המון על יהדות הונגרייה והפעם, כלום.
אנחנו יוצאים לחצר רואים את קבר האחים בו קבור גם סבא רבה שלי, נגשים לערבה הבוכייה וחושבים שאולי צריך לכתוב עליה את שמות בני המשפחה שלנו.
משם כמתבקש הולכים לראות את הבית של אבא שלי מצטלמים ליד ומדברים קצת על מה ואיך היה אז. על הבית פסל של חייל ואחד הילדים אומר שהחייל הזה שמר על סבא.
אחרי ארוחת בוקר בדירה אנחנו צועדים לקו 16 בכיכר פרנץ דק ונוסעים למצודת הדייגים. החברה נגררים אחרינו, עייפים מקטרים ועצבניים. מחליטים להאכיל אותם ולקוות שיתאוששו. אנחנו מוצאים מקום לאכול שממש לא שווה להרחיב עליו את הדיבור , על בטן מלאה הם עוד יותר מקטרים הם עייפים הטיול כבר מעצבן אותם. שולחים אותם לשלף שטונדה על הדשא ותוך שנייה שניהם ישנים, רק הקטן משועמם, מלא מרץ כמו אמא שלו...
אחרי שהם מתעוררים אני מציעה כל מיני אופציות, הם דווקא זוכרים את הסיפור של אלונה מפורום למטייל על הקרקס וזה מה שבא להם. אני מנסה להזכיר להם שזה עם חיות מסכנות וכו' אבל זה לא עוזר לי.
קו 16 חזרה לפרנץ דק וצעידה ברחוב אנדרושי והם מקטרים מתי נגיע לקרקס... ולי יש הפתעה בדרך לקרקס... חנות shugar
שחיתות שבחיים לא הייתי מסכימה בסיטואציה אחרת גורמת לברק לחזור לעיניים של הילדים. אנחנו קצת מתקשים למצוא אותה אני חשבתי שהיא על אנדרושי אבל היא בסמטה ליד בסוף מגיעים ומתדלקים סוכר.
משם בריצה למטרו ולקרקס, מגיעים 10 דקות לפני התחלת המופע ומגלים (כמה לא מפתיע) שנשארו כרטיסים רק במקומות הלא טובים ואנחנו דווקא רצינו להשקיע במקום שווה. קונים בזול ונכנסים , להפתעתנו המקומות ממש סבבה. רואים מצויין.
המופע מרשים לי קצת קשה עם כל עניני החיות אבל אין ספק שנמרים, פילים ותוכים הם מתכון משמח לב. !!
 

בשעה 9:00 התצפיתן הקטן מודיע שנכנס לרחוב רכב ממש גדול ויפה , איזה כיף שדרגו לנו לסטיישן! יום קודם התכתבתי עם חברת sixt וסיכמנו שתמורת 10 יורו הם יביאו לנו את הרכב עד לדירה. סדור מעולה שחסך לנו הרבה זמן.
אנחנו מעמיסים מזוודות ובוסטר מפעילים GPS ומתחילים להתברבר. אחרי קצת סיבובים שבהם אנחנו והGPS לומדים להכיר אחד את השני אנחנו מוצאים את דרכנו אל מחוץ לבודפשט (ישר באנדרושי, עוקפים את כיכר הגיבורים וישר ישר עד למעבר shy).
את מעבר הגבול אי אפשר לפספס אבל עדיין מוזר לחצות ככה גבולות בלי חותמת בדרכון בלי חיילים סתם ככה.
קונים מדבקה בתחנת הדלק כמה קילומטר אחרי המעבר ונוסעים לזבולן. המדרחוב של זבולן קטן וחביב מעט חנויות מעט מסעדות כמה גלידריות שתי כנסיות (אחת שמנגנת מנגינות מצחיקות) אנדרטה וזהו. השלל היומי 2 זוגות נעליים, 2 שווארמה, פיצה וגלידה. מרחוק רואים את המבצר אבל לא עולים.
משם הדרך מתחילה לעלות להרים, הטטרה הנמוכים יפים יפים. יערות ונחלים לאורך הדרך.
בשעות אחה"צ המוקדמות אנחנו מגיעים לדירה שלנו ב RUZOMBEROK באתר הסקי HRABOVO הדירה חביבה חדר שינה ענק לכולנו עם מיטה זוגית שמעליה מיטת יחיד לקטן ועוד שתי מיטות לגדולים. סלון ענק וכיפי מצויד במערכת משוכללת טלוויזיה ו wi fi ורק המטבח.... קטן בלי תנור ובלי פריזר.

הדירה: מלון דירות Fetrapark 2
 65 יורו ללילה. מומלצת למשפחה שאין לה בעיה לישון כולם יחד באותו החדר. מכיוון שהחדר ממש ענק ויש גם סלון ענק למאחרי שינה ומשכימי קום אז לנו זה התאים. http://www.fatrapark2.sk/

איך שהגענו הגיע לבקר השכן מהיער שמאחורי הדירה אייל חביב. ליד המלון נחל קטן וחמוד ואגם .
אנחנו צועדים לטרזניה המקומית פארק חבלים שבו מסלול לקטנים ומסלול לגובה 1.50 ומעלה אבל הקטן (בן 8.5 ורק 1.35 ) ממש מתעקש שהוא רוצה גם, ואנחנו מכירים היטב את הטרזן שאנחנו מגדלים ויודעים שהוא מסוגל. לשמחתנו הם מסכימים אם ילווה אותו מבוגר. הבן הגדול בן 18 ויומיים בדיוק , חותם שהקטן על אחריותו וההורים מתפנים לצלם ולצלם ולצלם.
הבנים ממשיכים למסלול הארוך ונהנים מכל רגע זה לוקח להם בערך שעה וחצי. הבת בוחרת לעשות את הקצר (45 דקות) והיא ואני נוסעות לסופר בזמן שהבנים ממשיכים בפארק החבלים.
 

אנחנו מתארגנים לצאת לאכול ועד שכולנו מוכנים השעה כבר 22:00 וכל המסעדות שהגענו אליהם סגורות. רעבים מאוד אנחנו חוזרים לדירה ושולפים שקיות מרק ושקדי מרק שהבאנו מהארץ. מבאס קצת...

אנחנו מתעוררים לבוקר נעים ויפה . מחוץ לחדר עדר איילים מלחך עשב . היום נוסעים לקניון דיארי.
אנחנו נוסעים כשלושת רבעי שעה לאורך נחל ה vac ובהמשך לאורך נחל orvaska דרך מפותלת ומקסימה . בדרך רואים הרבה דוכנים של פירות יער ובקתות שמוכרים בהן גבינת כבשים. אנחנו מגיעים לחניה של מלון דיארי בטרחובה והחניון מלא מלא יום שבת באוגוסט... מה חשבנו...
אנחנו מקבלים בקבלה של המלון מפה והסבר (בחינם) הבחורה דוברת אנגלית שואלת כמה זמן נרצה ללכת אנחנו עונים 3 שעות והיא נותנת לנו מסלול שנראה כמו יום שלם. אני מנסה לשאול על האופציה של לעלות בצהוב ולרדת בכחול והיא אומרת שזה מקסימום שעה.
בכל מקרה היא מדגישה שהצהוב הוא הקטע הכי יפה שיש בכל האזור. אנחנו מתחילים לעלות בכחול, בדרך עושים פיקניק ארוחת בוקר על שפת הנחל וממשיכים עד לפיצול שם אנחנו פונים למסלול הצהוב . אמנם הצהוב אמור להיות חד סיטרי אבל התנועה זורמת בו לשני הכיווניים מה שקצת מקשה על המעבר.
בדרך יש סולמות באורכים שונים אבל בנויים כך שאני עולה בלי פחד (ואני מאוד פוחדת מכאלה דברים...) הקניון מקסים מים זורמים וצמחייה יפה. העלייה לא פשוטה בסוף הסולמות אנחנו כבר צועדים יותר משעה ועדיין לא הגענו לקוליבה שמשם אמורים להתחיל לחזור.
ממשיכים לטפס בצהוב בשביל צר וחלקלק בתוך היער, קטע לא מומלץ אחרי גשם! עד שמגיעים לנקודת תצפית יפה על הקניון ועל הדרך שטיפסנו למעלה.
ממשיכים לצעוד עד לקוליבה שהיא מאין קיוסק קטנטן יש שם רק בירה ושתייה קלה ואנחנו רצינו ארטיק ... שותים בירה מקומית ביורו וחצי והיא טעימה לנו בהחלט.
 

לאחר מנוחה קצרה והסדרת הנשימה מתחילים לרדת במסלול הכחול, גם הוא יפיפה לאורך הנחל עם גשרים ומעט סולמות.
אנחנו מגיעים לסוף המסלול אחרי כשלוש שעות.
טוב אז הבנו סופית שלסלובקים יש רגליים ארוכות ופלפל בתחת.... שעה זה ממש לא נראה לנו ראלי למה שעשינו.

נכנסים לאוטו ובמושב האחורי כולם נרדמים. אנחנו נוסעים לאכול צהריים בקוליבה דוברה פסטריה ברוזמבורק (זו שאתמול נסגרה בעשר). מזמינים מרק שום (נחמד אבל ממש לא כמו באוסטריה) מרק עוף (טעים) גנוצ'י (בצקניות) עם חזיר (טעים) סטיק, חזה עוף ואורז לילדים (טעים מאוד) וכופתאות במילוי גבינת כבשים לצמחונית (שזאת אני ולא טעים לי אבל כל האחרים מחסלים את זה). המסעדה ממוקמת במה שנראה הפארק העירוני. יש נחל קטן ומתקני שעשועים מעץ , מלא אנשים שעושים פיקניק, חץ וקשת, טיול בסוס עם מרכבה וכו'. אנחנו אוכלים ונוסעים בלי לבדוק את שאר האופציות. אבל בהחלט נראה מקום נחמד.
 בזמן הארוחה אנחנו מנסים להחליט איך להמשיך את היום, הילדים מחליטים שהם רוצים פארק מים. מכיוון שכבר די מאוחר מחליטים לנסוע לקרוב ביותר, בסנובה.
מגיעים לבסנובה המקום מפוצץ. אנחנו ממש מתלבטים אם להכנס ומחליטים שמכיוון שלא יהיו ימים אחרים נכנסים. ההימור מתגלה כמוצלח בדיוק איתנו מגיע למקום הזמר המפורסם בסלובקיה מרק ספיריט וכל ההמונים נעמדים מול הבמה ומפנים לנו את המגלשות. אנחנו עושים סבב על כול המגלשות בלי תור וכולם חוץ ממני הולכים לדגום גם את הענקיות שבפנים . שם יש קצת יותר תור ויש מגלשות שהן מגיל 15 ומעלה. בריכת הגלים מופלאה גלים ענקיים ונהדרים. היינו שלוש שעות, שילמנו 81 יורו לכולנו , יקר אבל מהנה. כרטיס ליפטוב נותן 10% הנחה אבל לא עשינו אותו (עולה 3 יורו לאדם).

 

אני מתעוררת בחמש בבוקר בחוץ כבר אור ועדר האיילים ליד החלון מלחחים עשב. אני חוזרת לישון עד 9:30 והגדולים משלמים שעות שינה, אנחנו מעירים אותם ב10:30. עד שאנחנו יוצאים כבר כמעט צהריים. היום יום יאסנה. יש שם כל כך הרבה מה לעשות. החלטנו שלא מחליטים, אני מאוד רוצה לעלות לחופוק ולרדת ברגל, יש קרוניות, שתי מערות, פארק חבלים ועוד כל מיני, נכנס לאזור ונחליט.
ראשונות על הדרך הן הקרוניות, קונים כרטיסיה ל 10 סיבובים. זה סוג הקרוניות שגם עולים איתם. רותמים את הקרונית לכבל שמושך אותה למעלה כולנו עולים בשיירה. המסלול קצר מאוד אבל מהיר וכיפי.
 

הילדים עולים לסיבוב נוסף ואנחנו מצלמים. הבנים עולים לסיבוב הנוסף במקומנו.
ארוחת בוקר על יד הנחל ועם המון המון דבורים סביבנו, סלובקיה כולה מלאה בדבורים בכמויות שלא ניתן לתאר, והמתבגרת שלנו אלרגית לעקיצות.
ממשיכים בדרך, עוברים ליד מערת הקרח ומחליטים לא להכנס כי בקרנו כבר באוסטריה. מגיעים למערת הנטיפים החניה היא ממש על הכביש, עוד לא החלטנו עם אנחנו בכלל רוצים וכבר טרולית החנייה עטה עלינו וגובה כסף, אנחנו מנסים לשאול אותה כמה שאלות כדי להחליט אם להכנס או לא אבל היא רק רוצה כסף עכשיו ומיד!!! 5 יורו לטרולית.

הטיפוס למעלה לא קשה אבל די תלול. אנחנו מגיעים לאזור של השרותים והקיוסק ומשארים שזו רק תחנה בדרך כי אין שום שילוט ולכן ממשיכים לטפס עד שמגיעים לפתח שיש בו אנשים שיוצאים. אני שואלת את המדריכה ומסתבר שזו היציאה והכניסה היא ליד הקיוסק. מבאס! יורדים חזרה. קונים כרטיסים 7 יורו להורים 6 לנוער ו 3.5 לילדים עד גיל 15. אנחנו צריכים לבחור בין סיור בפולנית לסיור בסלובקית המדריכים לא יודעים מילה באנגלית.
נכנסים עם הסלובקים. המערה ענקית ויפה מאוד. נטיפים וזקיפים מיוחדים במלא צבעים וסוגים. בפנים המון מדרגות המסלול לא פשוט אבל ככה לפחות לא קר לנו. (אנחנו עם מכנסים קצרים וסווטשרט) הסיור לוקח שעה וכמעט כל הזמן הולכים. ביציאה מהמערה חם מאוד הפערים עצומים.
 

בדרך למטה קונים גלידות ולמטה קונים מזכרות של תיירים (אנחנו תיירים!) מחליטים לנסוע לכיוון החופוק .
מלמטה ההר נראה מרשים ביותר יש 4 רכבלים שונים שעולים אליו לא ברור לנו מה לאן. לא כולם עובדים. העלייה יקרה מאוד 18 יורו למבוגר 15 לילד לרכבל הראשון ולפי התוכנית שלי צריך להמשיך משם ברכבל השני.
מחליטים לוותר 1. כבר אחה"צ 2. לחלקנו אין כוח למסלול טיול רגלי נוסף 3. יקר
במקום זה אנחנו נוסעים למרכז קניות stop shop בליפטובסקי מיקולש המקום שהומלץ לנו עליו במלון ומסתבר שגם היחיד שפתוח ביום ראשון. (יש עוד הרבה בסביבה) עושים קצת קניות המחירים ממש סבירים. משם לרוזנבורק לאכול ארוחת ערב. מתוך שתי המסעדות המומלצות שהיו לנו אחת סגורה (יום ראשון) והשנייה נסגרה.... נכנסים לפיצריה מילאנו מזמינים 3 סוגי פיצות 2 קפה ושתייה קלה לילדים. משלמים 21 יורו לכולנו. קפה חם גדול מלא קצף ומגיע עם קש(???) גם את הבירות הם מגישים עם קש... קצת מוזר. אבל הכל טעים לנו.

עייפים ומאוד מרוצים (בעיקר המתבגרת - היום היה מצוין קמנו מאוחר ועשינו קניות. הקרוניות היו נחמדות רק המערה ארוכה מדי...) חוזרים הביתה. לילה אחרון ברוזמבורק.
 

נפרדים מהמלון הנחמד מהאגם הנחל והאיילים ויוצאים לדרך לכיוון שטרסבקה פלסאו. מחנים בחניון שבכניסה. אתר מאוד תיירותי. השילוט גרוע ואנחנו מנסים למצוא את דרכנו. האגם נמצא במעלה השביל ימינה (שם כבר יש שילוט). אגם קטן וקסום, הנוף מסביבו משגע, באגם יש ברווזים ודגים, יופי של מקום. אנחנו מוצאים סלע גדול בתוך האגם, מדלגים אליו על אבנים ואוכלים עליו ארוחת בוקר תוך שכשוך הרגליים במים הקפואים.
שותפים לארוחה שלנו הברווזים והדגים שנאבקים בניהם על כל פרור. הקטן מאכיל אותם כל כך הרבה ששעה אח"כ הוא מודיע לי שהוא שוב רעב...
 

אנחנו צועדים קצת ליד האגם לא מקיפים את כולו והולכים לרכבל שעולה לסוליסקו. 32 יורו לכולנו (שילמנו 42 כולל פיקדון לכרטיס כאשר מחזירים אותו מקבלים 2 יורו לכל כרטיס החזר).
הרכבל ארוך והנוף ממנו יפה. אני רועדת מפחד כל הדרך ומקללת את הרגע שהכנסתי את הרכבל לתוכנית.... עד שמגיעים למעלה והנוף מרגיע אותי. מתלבטים האם לטפס לפסגה העלייה של שעה וירידה של חצי שעה (זמן סלובקיה...) אני והבנים רוצים המתבגרת והאבא לא , מתלבטים אם להתפצל ומחליטים לוותר.

 

למטה אנחנו מטיילים בין דוכני המזכרות קונים קצת שטויות ונוסעים לפנסיון שהזמנתי לשלושת הלילות הבאים.

הפנסיון: Pension high tatra בעיירה nova lesna מצאתי דרך בוקינג . 65 יורו ללילה לשני חדרים כאשר המטבח והסלון משותפים לכל אורחי הפנסיון.
באופן כללי היה לי יותר קשה למצוא מקום בטטרה הגבוהים. המחירים למקומות שנראו לי טובים היו יקרים והרוב היו פנסיונים ולא דירות.
הפנסיון לא ממש מוצא חן בעיננו, בעלת הבית לא יודעת אנגלית ונותנת לנו חדרים בקומות נפרדות. החדר שמיועד להורים נמצא בקומה השנייה והוא נחמד החדר שמיועד לילדים נמצא בקומה השלישית והוא ממש עלוב.
מרגיז אותי שבהזמנה ציינתי בפרוש שאני רוצה חדרים סמוכים וההזמנה אושרה. אני מסרבת להפרדת הקומות היא מתקשרת לפיטר בעלה דובר האנגלית והם מציעים לי חדר חלופי ליד הילדים ובאותה רמה עלובה כמו שלהם. אנחנו יורדים ברמה אבל שומרים על אחדות המשפחה...
החדרים בקומה השלישית ליד המטבח ואיתנו בקומה עוד שני חדרים. המעבר מהדירה הנהדרת ברוזמבורק לכאן היה קשה לכולנו.
קצת מדוכאים מהמקום אנחנו נוסעים לבקר בכפר זדיאר. הכפר מהמם בתים מיוחדים חלקם מצוירים חלקם עם פיתוחי עץ. המסעדה שפיטר המליץ לנו עלייה סגורה. מחפשים מקום לאכול ובסוף מוצאים מסעדה קטנה בלי סועדים אבל על חצי מהשולחנות כתוב שמור ובעל הבית אכן לא נותן לנו לשבת בהם מה שגורם לנו להאמין שזו מסעדה מבוקשת ופשוט הגענו בשעה מתה (16:00) בעל הבית מדבר סלובקית הונגרית ופולנית והתפריט גם. אנחנו איך שהו מצליחים לעשות הזמנה ומתפללים לטוב. בסופו של דבר לרובינו האוכל טעים.
 

משם נוסעים לקרוניות הרים טטרהבוב בטטרנסקה לומניצה. הן זולות קצרות ומאכזבות. (14 יורו ל5 סיבובים).
אנחנו מתגעגעים לקרוניות באוסטריה שהיו הרבה יותר מוצלחות.
בדרך לפנסיון עוצרים לקפה עוגה וגלידה בסטארי סמוקוביץ תוך כדי חיפושים אחרי סופר, אבל השעה שמונה והכל כבר סגור.
בפנסיון אני עושה כביסה ביד אחרי שנשארנו בלי בגדים נקיים ובעלי הפנסיון אמרו שאין להם מכונת כביסה וגם בכל האזור אין מכבסה. (5 דקות אח"כ פיטר עולה לגג עם סל עמוס מצעים שיצאו הרגע ממכונת הכביסה...)
אח"כ פיטר יושב ומסביר לנו על האזור נותן טיפים ורעיונות מה לעשות. הוא עושה טיולי ספארי בטטרה ומראה לנו מלא תמונות של דובים שהוא ראה בטיולים שלו וגם מלא חיות אחרות. לצערנו באוגוסט זה לא זמן טוב לראות דובים הוא ממליץ על ספטמבר...
 אפשר להגיד שהדבר היחיד הטוב בפנסיון זה הידע הנרחב של פיטר שמאוד עזר לנו בתכנון הימים הבאים.

התחזית מראה שהגשם שכל כך קיווינו שלא יגיע בכל זאת פה. יש לנו עד הצהריים להספיק לטייל אנחנו נוסעים לסטארי סמוקוביץ.
עולים בפוניקולור למעלה הקרונית יוצאת כל חצי שעה. כמה דקות ואנחנו על ההר. אוכלים ארוחת בוקר פיקניק על הדשא .
לאחר התייעצות עם הפקידה בקבלה של המלון אנחנו בוחרים במסלול האדום. לדבריה הוא ייקח אותנו ישר למפלים בדרך הקלה. זה אכן כך אבל אני מצטערת שלא לקחנו את המסלול הירוק שמגיע לאותו מקום רק על גדות הנחל היפה. בכל מקרה גם האדום מגיע בסופו של דבר לנחל. ואח"כ עולה למפלים. מסלול נחמד מפלים חביבים. 40 דקות לכל כיוון.
בדרך חזרה אנחנו נכנסים לבקתה שבה יש מאין מוזיאון קטן שמראה את הכל הציוד של הסבלים בהרים ואיך הוא התפתח במהלך השנים. בעל המקום סבל די קשיש שראינו כבר בדרך סוחב משקל יפה על גבו וראינו אותו זורק מהגשר מטבע לנחל. זה נראה כאילו הוא מודה לנחל על שהוא נותן לו פרנסה. שווה לעצור במקום לראות אותו ולשתות בירה שמשהו מאוד הזיע כדי להביא אותה לשם.
 

ליד הפוניקולור הקטן עושה סבוב אחד באבובים היבשים זה נחמד ומתאים רק לקטנים.
גולת הכותרת של היום הגיעה אנחנו יורדים חזרה לסטארי סמוקוביץ בקורקינטים מדליקים. אני מספרת לכולם סיפורי אימה על תאונות אפשריות ועל בית החולים הצבאי בפופרד ....אנחנו בודקים בכל קורקינט את הברקסים ואת מצב הצמיגים (יש כאלה שהם במצב ממש לא טוב) ובוחרים את הטובים ביותר. כולנו עם קסדות ואפודים זוהרים .
 הקטן עם קורקינט כחול לילדים, ואנחנו עם כתומים גדולים. הנסיעה למטה כיפית לגמרי כולנו מוכנים לעלות לסיבוב נוסף!
ארוחת צהריים בקוליבה טטאריס בנובה לנסה http://www.kolibatatry.sk/ מקום יפיפה עם כל מיני אביזרים סלובקיים אוטנטיים. אבל האוכל לא מגיע!! אחרי שעה מגיע מרק גולש מעולה, עוד רבע שעה עוברת מקבלים קערת פסטה ברוטב שמנת עצומה שלא מצליחים לסיים. עוד רבע שעה ספייריבס ובסוף כשאני כבר כמעט צורחת אני מקבלת ריזוטו עם ירקות. הכל מאוד טעים. יחד עם שתייה לכולנו 26 יורו.
תוך כדי ההמתנה הבלתי סופית לאוכל מתחיל החורף גשם ברקים ורעמים. אנחנו מבינים שלאגם בטטרנסקה לומניצה כבר לא נעלה היום . יורדים לקניון מקס בפופרד. קניון בינוני במושגים ישראלים ודי יקר לעומת הקניון בליפטובבסקי מיקולש. בקניון יש קיר טיפוס גבוה עם סוג של פארק חבלים, באולינג וקולנוע..
בדרך לפנסיון עוצרים לקפה ושוקו בסטארי סמוקוביץ בבית קפה חמוד ביותר שנקרא pure ונמצא ממש במרכז הרחוב הראשי .
המזג אויר למחר באתר שלנו מטריד ביותר, באתר של פיטר מהדירה זה נראה הרבה יותר טוב. מתפללים למחר ששלו צודק!!

 21.8.13

קמים לבוקר גשום ואפור. לא רואים כלום מהחלון שלנו, איפה הטטרה היפים שאני רואה כל בוקר?? מקווים שפיטר צדק כשאמר שב 11:00 תזרח השמש.
אנחנו יוצאים בערך בעשר לכיוון צרבני קלוסטר (המנזר האדום בסלובקית) במטרה לשוט על הדוניץ'. כל הדרך גשם וגם שם אין לו שום כוונה להפסיק. אנחנו מגיעים לעיירה נוסעים לאורך הנחל והגשם בשלו.
את ארוחת הבוקר אנחנו אוכלים בשולחן פיקניקים מקורה על שפת הנחל ומחליטים למרות הכל לשוט בגשם.
אני מזכירה לילדים שבאוסטריה ירד לנו כל הזמן גשם והמשכנו לעשות הכל. חוץ מזה שזה הכיף של חול קר וגשם באוגוסט.

במקום הראשון שנכנסנו אליו היו רק סירות גומי של ראפטינג וראינו את האנשים חוזרים מאוד רטובים. הם רצו 14 יורו לאדם.
המשכנו הלאה ונכנסנו למקום אחר במסעדה בכניסה לכפר שם יש שייט רפסודות מסורתי, המחיר למבוגר 10 יורו לנוער 8 לילד 6.
החלטנו לבחור את האופציה הזו. בינתיים יש הפוגה בגשם אבל עד שמתחילים לשוט לוקח זמן והגשם חוזר. בהתחלה הוא קליל ולא מפריע אבל אחרי שעה הוא כבר חזק ומעצבן. הנוף מקסים למרות שלא רואים את ההרים הגבוהים, אפילו 3 הכתרים מוסתרים. את 7 כובעי הנזיר אנחנו רואים היטב, הנהר מלא ציפורים וברווזים.
 המדריך לא דובר אנגלית אבל אחת הנשם ששטה איתנו מתרגמת לנו הכל. מזל שלפני זה קראתי קצת את סיפורי הנחל וכך הבנתי והשלמתי לנו את האינפורמציה.
בסוף המסלול אנחנו מבינים שלמרות שמאוד רצינו לחזור לנקודת ההתחלה באופניים זה לא יתאים במזג אויר הזה, וויתור כואב.... המסלול אופניים ששטנו לאורכו נראה מהמם, בתוך יער ירוק.
בסוף המסלול אנחנו עולים ברגל למסעדה שנמצאת כ 500 מטר מהנהר, יש לשם מרכבות סוסים ב 10 יורו לנסיעה של חצי דקה, לטעמי זהו מחיר שערורייתי שניתן להחליף בהליכה קצרה קלה ויפה.
למעלה מתברר שמכיוון שזה יום גשום ואין כמעט רפסודות אין אוטובוס חזרה, מרגיז מאוד כי כאשר שילמנו בכניסה אמרו לנו שיש. בלית ברירה אנחנו לוקחים מונית (מיניבוס) שזו בעצם האופציה היחידה בחור הזה ומשלמים עבור זה 24 יורו.

הגורל שמשיט את הרפסודה

מכינים את הרפסודה לשייט

רטובים וקפואים אנחנו חוצים את הגבול לפולין לעיירה Niedzica כפי שפיטר המליץ לנו.
 נכנסים לחניה שבתוך המבצר. משלמים 2.5 יורו (לא הספקנו להחליף לזלוטי) והולכים לאכול במסעדה הצמודה. http://www.karczmahajduk.pl/ האוכל מעולה וזול המקום חמוד ביותר. 5 מנות 2 קינוחים ו3 קפה 111- זלוטי. ממש זול.
קונים כרטיסים למבצר 13 יורו לכולנו המבצר קטן וחמוד מאוד, אנחנו בעיקר מתפעלים מכסא השירותים המלכותי וכמובן מחדר העינויים שיש בו אפילו אביזרים לנסות לבד...
הנוף מהמבצר עוצר נשימה אגם מקסים, הרים ויופי שלא נגמר. מכיוון שאנחנו יבשים (כבר כמה שעות שאין גשם) ושבעים אנחנו מאושרים במיוחד. בחוץ יש דוכנים עם מזכרות, גבינות , משקאות אלכוהוליים שונים וכו'. פולין בהחלט נראית כאופציה ליעד הטיול הבא. לי ממש עצוב לעזוב אותה.


הנוף מהמבצר


זהירות רוחות רפאים - שלט בכניסה למבצר.


בתוך המבצר

המתבגר מבסוט שהוא פעם שנייה בפולין תוך שנה....
כבר ערב נוסעים חזרה לפנסיון ללילה אחרון בסלובקיה.

 22.8.13

קמים לבוקר מעונן וקריר. ע"פ התחזית אמור די מהר להתחמם ולהתבהר. אנחנו מחליטיםלנסוע לטטרנסקה לומניצה ולעלות לסקלנטה פלאסו.
 מחנים בחניה היחידה חינם ברחבי סלובקיה ומצטרפים לתור הארוך לקופות. מלמטה לא רואים את פסגת ההר אבל אנחנו מבינים שאם יש כזה תור זה אומר שיש טעם לעלות לאגם. משלמים 15 למבוגר 12 לנוער ו 10 לילד. סכום בהחלט לא מבוטל, אנחנו עולים בשני רכבלים נפרדים האחד להורים ובשני הילדים בדרך אנחנו נזכרים ששכחנו להגיד לילדים לא לרדת בתחנה האמצעית והם כמובן ירדו. אנחנו צועקים להם לחזור מהר לתוך הרכבל ונושמים לרווחה כשהם מספיקים.
אנחנו מגיעים לפסגה הנעלמת , הכל בערפל נוראי. אנחנו עומדים מטר מהאגם ולא רואים אותו, אין נוף למטה אין הרים למעלה, בקושי רואים אחד את השני. מסקנה חשובה -; זה שכולם עומדים בתור זה לא אומר שהם יודעים מה הם עושים!!!
אנחנו חוזרים ברכבל למטה די מבואסים מהחוויה .


האגם הנעלם...

 מכאן מתחילים לנסוע לכיוון בודפשט בלי החלטה ברורה מה עושים. נזרום.
בדרך רואים שלט tela ונזכרים שיש שם פארק חבלים אנחנו מגיעים למלון פרטיזן המהמם בחוץ גן שעשועים מקסים בריכה יפה ועוד אטרקציות. מסעדה יקרה רצח לא נכנסים אליה רק עושים בה פיפי (שווה לגמרי).
פארק החבלים הרבה יותר קטן מזה שברוזנבורק אבל נחמד, אפילו אני תופסת אומץ ומצטרפת לילדים.


טרזניה ב Tela

ארוחת צהריים אנחנו אוכלים בקוליבה koliba Bystra שבדרך. מקום יפה מאוד ואוכל מצויין (חזה עוף מטוגן, כדורי בצק במילוי בשר, גבינת כבשים ,מרק שום ,הכל טוב)
משם ממשיכים בנסיעה ארוכה ארוכה עד לדירה בבודפשט. בתשע וחצי אחרי שה GPS לקח אותנו למקום לא נכון אנחנו מגיעים מותשים ועייפים לאותו מתחם דירות שעזבנו שבוע קודם.
הפעם אנחנו מקבלים דירה יותר יפה אבל עם תכנון פנימי פחות טוב מפעם שעברה.


 23.8.13

כולנו מתעוררים מוקדם מאוד. בשמונה מגיע נציג של SIXT לקחת את הרכב. נפרדים בצער מהקיה ששירתה אותנו בשבוע האחרון. אנחנו צועדים לשוק המקורה ומתיישבים לאכול ארוחת בוקר בדוכנים , לנגוש במבחר טעמים -; מעולה!!

צועדים קצת בואצי המשעמם. משם אנחנו נוסעים לרכבת הילדים (מטרו אדום מטרו כחול חשמלית 59 רכבת מיוחדת שעולה להר דרך ארוכה אבל נחמדה)
רכבת הילדים נחמדה אף היא, הילדים שמפעילים אותה מגוחכים לגמרי ועוד הרבה זמן ישמשו נושא לבדיחות אצלנו בבית. היער לאורך הנסיעה מקסים, בתחנה השנייה רואים פארק חבלים ענק שנראה שווה (לפעם הבאה...) אנחנו יורדים בתחנה של הרכבל ומטפסים כקילומטר לתחנה שלו.
 הנסיעה נחמדה כרבע שעה מול הנוף היפה של בודפשט ובסוף ממש בתוך הבתים של האנשים. משם ממשיכים לאי מרגיט. בדרך לאי אוכלים צהריים באיטלקית נחמדה ברחוב (גולש, פיצה, פסטה, גבינה מטוגנת בפרורי לחם) טעים.


רכבת הילדים


רכבל Libego

 האי חביב סוג של פארק הירקון. הקטן שוכר אופני אוטו ועושה לכולנו סיבובים בפארק. המתבגרים ואני הולכים לשתות קפה בבית קפה משוגע לגמרי מלא שלדי אופניים ובובות.


באי מרגיט

לפני שאנחנו יוצאים מהפארק זוכים לראות את המופע של המזרקה, חביב. נוסעים לקניון ווסט אנד להשלמת קניות. בדרך לדירה מצטיידים במלאי ממרח פפריקה וממרח גולש מתנות לארץ מהסופר (יותר זול מאשר בשוק).
פסטה עם רוטב עגבנית בדירה ולילה טוב אחרון לחופשה זו.

 24.8.13

קמים בבוקר אורזים הכל ומעבירים למשרד של הדירות למשמורת. אנחנו הולכים לראות את קתדרלת סנט אישטבן מבחוץ. ההליכה לקתדרלה היא רק התירוץ כדי ללכת לגלידת רוז (לא נעים להגיד שזה מה שבעצם עניין אותנו...) ארוחת בוקר כל אחד מקבל פרח צבעוני ויפה.

משם צועדים לוואצי ושם מיד מתפצלים לבנים בנות. הבנים עושים הלוך חזור ואצי ברבע שעה ובורחים לעניניהם הבנות מבלות בקניות עד לרגע האחרון. עכשיו אנחנו מסודרות לחורף (ולקיץ..)!
מגיעים חזרה למלון המונית כבר מחכה בחוץ. 20 יורו לשדה התעופה (עולה 17 למונית רגילה התוספת היא למונית גדולה). שולחים מזוודות ועוברים לבידוק בטחוני.
 טעות גדולה מאוד מאוד לנסות לעלות למטוס עם 19 שפופרות פפריקה וממרח גולש, טעות ענקית!!!!!!!!
בסוף את 16 השפופרות הקטנות נותנים לנו להעביר 3 שפורפרות נזרקות בבושת פנים לפח הקרוב. איזה הונגריה שעובדת בשדה התעופה עשתה מהם באותו ערב מטעמים למשפחתה.....
Kfc בדיוטי פרי לארוחת ערב, וטיסה חזרה הביתה.