אני לא אוהבת כדורגל, אין לי בעיה שמשחקים אותו אבל אני ממש לא מבינה מה כל כך מעניין בלראות אנשים רצים אחרי כדור.
אני גם לא מבינה למה אסור לי להכניס הביתה שום דבר צהוב רק בגלל שזה הצבע של הקבוצה השנייה.
אבל חגיגות אני אוהבת ובכלל לא משנה לי מה חוגגים (בדרך כלל).
הכי אני אוהבת נופים וטבע, אני מוכנה לקבל אותם בכל מקום ובכל זמן. כשטסים לחול אני מחפשת להתרחק מהעיר ומסלולים בטבע.
בשנה שעברה טסנו לצפון איטליה בעלי, אחותו ובעלה ועוד שם התקבלה ההחלטה שהשנה טסים יחד לדרום.
כמו בשנה שעברה גם הפעם מי שמנהל את העניינים לפני הנסיעה זו בעלה ואני, האחים התחתנו טוב 😍.
אני מבלה שעות בחיפוש מסלולי הליכה בטבע ואחראית על מציאת מלונות, בעלה אחראי על הטיסות, הרכב והצד הקולינרי. האחים משתדלים לא להפריע 😘
המטרה העיקרית היתה דרך אמלפי שכבר שנים נמצאת ברשימת המשאלות של כולנו.
נאפולי מבחינתי היתה תחנה בדרך כי צריך לנחות ולהמריא... (כבר אומרת שהכל התגלה כהפוך, נאפולי נפלאה, אזור אמלפי נחמד....)
ערב לפני הטיסה נבחרת נאפולי זוכה באליפות איטליה בכדורגל אחרי 33 שנה, התמונות מנאפולי מבהירות לנו שהולך להיות שמח (חגיגות זה אני, כבר אמרתי).
היום הראשון - טיסה בשישי בבוקר עם וויז איר, נוחתים בנאפולי בשעות הצהריים ולוקחים מונית ל B&B capitilli שנמצא באחת הסימטאות שיוצאת מויה טולדו. בשלב הזה עדיין לא ידענו שזו לא סתם סימטה, זה סקאפה נאפולי!! הסימטה שחוצה את העיר העתיקה מקצה לקצה, נתיב מרכזי להולכי רגל ושפע של פאבים פיצריות והמולה.
זה המלון שלנו, בהחלט מומלץ.
https://www.booking.com/Share-34ZgVK
את פנינו קבלה סניורה חמודה שלא ידעה מילה באנגלית. היו לה מלא פתקים בכתב יד באנגלית והיא שלפה לנו כל פעם פתק בהתאם למצב.
פתק ראשון - הנחיות לפתיחת דלתות, מעלית וכו 🗒
פתק שני- ארוחת בוקר🗒
פתק שלישי -WIFI🗒
שאלנו שאלה והיא שלפה פתק 🗒🗒🗒
התמקמנו במלון ויצאנו לבדוק את השטח. הצבא צועד על קיבתו וכך גם אנחנו, דבר ראשון מתחת למלון ויטרינה עם מאפים מעניינים שכתוב עליהם פיצה (ולא נראים כמו פיצה) חייבים לטעום. אנחנו באיטליה כבר שעתיים ולא הכנסנו טיפת אלכוהול לגוף אז מוסיפים גם בירה מקומית. הכל נפלא, עכשיו אנחנו רגועים ושמחים.
אנחנו צועדים לכיוון הפוניקולור ועולים למבצר סנט אלמו.
מכיוון שהשעה אחרי 16:00 הכניסה למבצר עולה 2.5 יורו לאדם. הנוף מלמעלה מקסים וגם המבצר עצמו מאוד יפה.
משם החלטנו ללכת לשכונת vomero הסמוכה, שאלנו את השומר בכניסה איך להגיע והוא נותן הסבר מאוד קל ברור שאחרי שעה של ירידה במדרגות מתברר כלא נכון. מד הצעדים שלנו מאוד מרוצה מהטעות הזו, הבירכיים קצת פחות.
מפה לשם אנחנו חזרה בעיר למטה. סיימנו את היום בארוחה מצוינת במסעדה סמוכה למלון.
זה הזמן לדבר רגע על חגיגות הניצחון. נאפולי זו עיר של כדורגל, הם נולדים לזה וחיים את זה (כך שמענו מהם) בנוסף הם אנשים אופטימים ש 33 שנות המתנה לא שברו אותם ולכן עוד לפני המשחק הם טרחו לקשט את העיר כמו אחרי ניצחון. אבל עכשיו כשזה קרה הם בטרוף מוחלט. מה זה אומר טרוף??? כולם כולם כולם עם חולצות של הקבוצה (לא משנה הגיל, המין וכו) הם מנופפים דגלים של הקבוצה ומצפצפים בלי הרף בזמבורות. חבורות מתופפים, זמרים, שיכורים וכו שרות ברחוב, אנשים רוקדים ברחוב. אווירת קרנבל מטורפת 24/7
ואיפה בעיקר? בסימטה הנחמדה סקאפה נאפולי. כך מצאנו את עצמנו במסיבה בילתי נגמרת למשך שלושה ימים.
נחזור לטיול שלנו.
היום השני - בבוקר צעדנו לכיוון Underground Naples , זה שבעיר העתיקה והיה בקרבת המלון שלנו (יש עוד ארבעה אתרים כאלה בנאפולי, כל אחד בסגנון קצת שונה )
https://www.napolisotterranea.org/
הגענו לפני הפתיחה וללא כרטיסים. הכניסה היא רק בסיור מודרך וקודם מכניסים את דוברי האיטלקית, המתנו הרבה מאוד זמן עד שגם דוברי אנגלית נכנסו, המלצה שלי לכניסה מהירה יותר - תלמדו איטלקית 😀.
סיור של כשעה וחצי מעניין, מספר על הבנייה של המקום וההיסטוריה שלו. גם החלק האחרון ברחובות נאפולי היה מעניין.
לאחר הסיור היינו חייבים לתדלק קצת אלכוהול אפרול, בירה ותגלית חדשה מלונצ'לו (לא טעיתי מלון לא לימון) נפלא!!
מפה לפגישה שלנו עם אנה נאפולי אושיית הסיורים בעיר.
https://www.facebook.com/NapoliSocialEating?mibextid=ZbWKwL
קראנו עליה המון המלצות ואין לנו אלא להצטרף אליהן.
3.5 שעות מרתקות וטעימות להפליא. אנה העשירה אותנו במידע רב על נאפולי, ההיסטוריה, האנשים, הכדורגל והאוכל, וואו האוכל!! 25 יורו לאדם, שווה כל יורו. לאחר הטיול אנחנו עולים בפוניקולור יחד עם אנה לשכונת vomero היא דואגת שהפעם נגיע למקום הנכון. השכונה הזו שונה לגמרי מהחוויה בעיר, מאוד אירופאי, שקט נקי ומסודר (ואין זמבורות) חנויות יפות, בתי קפה ועוד סיבוב אלכוהול. סיימנו כרגיל בארוחת ערב טעימה במסעדה שאנה המליצה לנו עליה.
היום השלישי- השכמנו קום וצעדנו ברחובות השקטים לנמל (חוויה חד פעמית, מסתבר שהחוגגים ישנים לפעמים) . קנינו במקום שייט במעבורת לאי קאפרי. אחרי 45 דקות הגענו לעולם אחר - שקט, פסטורלי, תיירים בלבוש מהודר. לקחנו מיניבוס מקומי (שימו לב לקנות כרטיסים בקופה לפני שנכנסים לתור). הרעיון עם המיניבוס זה שהוא קטן אבל מכיל כמו אוטובוס קומותיים, כלומר הם דוחסים פנימה כמות בילתי סבירה של אנשים.
אנחנו נסענו לאנה קאפרי, 20 דקות של גהנום בקופסת סרדינים.
באנה קאפרי שוטטנו בסמטאות החמודות ונשמנו אויר נקי ורגוע שאושש אותנו מנסיעת הבלהות. עלינו ברכבל הכסאות לפסגת הסולארו. הנוף מלמעלה מרהיב ולא הפסקנו לצלם ולהצטלם.
עכשיו הגיע החלק החביב עלי, מראש הודעתי לחבורה החביבה שהיום מטיילים בטבע אז את הדרך חזרה לאנה קאפרי עשינו ברגל. הדרך קלה ונעימה, הנוף מהמם, יש פריחה, עיזים ומלא מקומות נחמדים לפיקניק (שהתארגנו עליו מראש בסופרמרקט בנאפולי), בהחלט מומלץ.
באנה קאפרי קינחנו בגלידה והגיע הרגע להחליט איך חוזרים לנמל. התור למיניבוס האיימים היה ארוך ולמרות המחיר החלטנו להתפנק במונית. המוניות באי שוות ביותר , גג נפתח, צבעים מעניינים ונהגי שודים. את הצרחות של אחותו ושלי שמעו עד הנמל.
הפלגנו חזרה לנאפולי התוססת ישר לתהלוכת ניצחון ענקית לכל אורכו של הויה טולדו, אחרי הכל היום הקבוצה ניצחה שוב.
ערב אחרון בעיר נאפולי, אחרי ארוחת ערב טעימה חגגנו באחד הפאבים שמתחת המלון עם הצעירים המקומיים את הניצחונות ואת הערב הקייצי האחרון לפני החורף שתיכף יגיע.
היום הרביעי- החורף הגיע 😞 נפרדנו מהמלון הסניורה והפתקים ולקחנו מונית לחברת השכרת הרכב. המיקום היה מרוחק מהעיר והחלטנו שעם המזוודות עדיף לנו מונית. הרבה התלבטויות היו לגבי הרכב, שיהיה קטן ומתאים לכבישי אמלפי אבל שיתאים לשתי מזוודות גדולות. קבלנו הונדה hrv גדולה בהרבה מהתוכניות אבל מאוד נוחה ומרווחת.
התחנה הראשונה שלנו פומפיי. אנחנו מחנים בתשלום ממש בכניסה והולכים לקופה. דבר ראשון קונים מטריות☔️ , אח"כ כרטיסים ואז מבקשים לקנות כרטיסים לסיור מודרך. רגע לפני שאנחנו משלמים הם מציעים לנו הצעה שאי אפשר לסרב לה, בגלל הגשם אין הרבה מבקרים במקום ויש הרבה מדריכים פנויים, תמורת תוספת תשלום קטנה קבלנו מדריכה פרטית שיוצאת עם ארבעתנו לסיור.
פומפיי מרתקת ואנג'לה המדריכה מעוררת אותה לחיים, היא מספרת לנו על המקום ועונה בסבלנות ועם ידע רב על כל שאלותינו. לא לפספס ולא לוותר על הדרכה.
בתוכנית היה לעלות היום לפסגת הווזוב אך בשל מזג האויר נאלצנו לוותר. יצאנו מפומפיי מאוד רעבים ומצאנו את עצמנו במסעדה מקומית קטנה במה שנראה כמו אזור התעשייה של פומפיי, ארוחת פסטה זולה וטעימה.
משם נסענו לצימר ליד סורנטו שנבחר בזכות הנוף היפה שנשקף ממנו.... אבל כזכור החורף התחדש ואין נוף ואין גינה יפה אבל יש מקום מתוק ממש ומאוד מומלץ.
https://www.booking.com/Share-YKZysz
התמקמנו וירדנו לטייל בסורנטו, התאהבנו בעיירה היפה, הסמטאות החמודות, החנויות, גלידת לימון בזיליקום ומלא מלא מלא טעימות של לימוצ'לו, מלונצ'לו, פיסטוקצ'לו, קפהצ'לו וכו. אחרי שעתיים של שוטטות וטעימות היינו מאוד מאוד עליזים.
סיימנו את הערב במסעדה טעימה וחזרנו לצימר על הנוף.
יום חמישי - הגשם ממשיך, החלום על ארוחת בוקר בגינה בצל עץ התפוז נגוז. אנחנו בכל זאת מתעקשים לאכול בחוץ תחת הפרגולה כדי להנות קצת מהמקום. ארוחת הבוקר נפלאה.
יצאנו לדרך אמלפי, מדי פעם גשם וכל הזמן מעונן וחורפי. רצינו לרדת למערת האזמרגד אבל הירידה מהכביש היתה סגורה ואפשר היה להגיע רק בשייט מאמלפי, רצינו לפיורד אבל הסתבכנו עם החנייה. עצרנו בהרבה נקודות תצפית, טיילנו בפוזיטנו ובאמלפי.
המשכנו לעירה מאיורי שם בעלי אחותו ואני יצאנו לשביל הלימונים בזמן שבעלה המתין לנו בקונדיטוריה בסוף המסלול בעיירה מינורי.
המסלול היה חמוד מאוד אבל לא ממש טיול הטבע לו ציפיתי. את חלקו עשינו עם מיטריות בגשם,לקונדיטוריה הגענו רטובים מאוד ופיצינו בקפה ועוגה מושלמת בקונדיטורית SAL de RISO
צימר נוסף שנבחר בקפידה בזכות תאורי הנוף ממנו התגלה כמאכזב גם בגלל העדר הנוף שהסתתר מאחורי העננים אבל לא רק... עדיף לא להרחיב על המקום.
ארוחת ערב בפיצרייה מקומית שהסתיימה במחיר יקר שנבע מאי הבנות (בעלת המקום דברה אנגלית מצוין עד לשלב החשבון, אז היא ידעה רק איטלקית. פרגו...).
אני חייבת כן להגיד מילה טובה על מגוון העוגות הביתיות שבעלת הצימר הגישה לנו בבוקר. פאי הלימון היה תענוג אמיתי.
היום השישי - בחוץ אפור וקודר יותר מיום קודם. לאחר התלבטות נסענו לרוולו, הערפל בדרך הפתלתלה סמיך ובעלה הנהג הנאמן שלנו שורד אותו בהצלחה. רוולו כולה בענן ואין טעם להכנס לווילות. עשינו סיבוב קצר בעיירה וצעדנו חזרה לאוטו. הדרך היתה חלקה ונגמרה אצלי עם ברך חבולה ומכנס קרוע.
בנסיעה ערפילית וארוכה הגענו לעירה ויטרי סול מארה הסתובבנו בגלריות החמודות ונרטבנו היטב. שעת צהריים ומראש קבענו שאוכלים בעיירה cetera במסעדת דגים. אני צמחונית אדוקה קבלתי רביולי טעים , בעלי אחותו ובעלה חגגו על כל מה שיצא מהים.
בשלב הזה ממש נמאס לנו מהגשם ומאוד התלבטנו מה לעשות לבסוף נסענו לקניון בעיר סלרנו. ללילה הזה לא הזמנו לינה אז על כוס קפה בקניון החלטנו להשאר בסאלרנו ומצאנו דירה נחמדה ליד הים. קנינו בסופר בקניון מצרכים והכנו ארוחת ערב בדירה. בזכות הגשם שפסק זכינו לאכול קינוח בגלידריה מצוינת ליד הדירה.
היום השביעי- היום האחרון לטיול, מדי פעם גשום אבל בסך הכל יום יפה. התחלנו במצודה שמשקיפה מלמעלה על סלרנו, נחמד, לא חובה.
משם המשכנו לארמון קזרטה. התחלנו בסיור בגנים היפים. לקחנו השאטל עד לתחנה האחרונה שם טיילנו בגנים האנגלים וחזרנו ברגל עד הארמון. בסך הכל נחמד, יפה אבל לא חובה. אח"כ סיירנו בתוך הארמון, מפואר, נוצץ, אני פחות אוהבת.
ללילה הזה לא הזמנו לינה ורק בבוקר סגרנו מלון בעיירה מדלוני הסמוכה לקזרטה וגם לשדה התעופה בנאפולי מכיוון שהיתה לנו טיסה מוקדם בבוקר.
הגענו למלון קצת מוזר שעורר אצלנו שאלות לגבי מטרתו האמיתית ומי הם הטיפוסים שמנהלים אותו. נאמר רק שהם יצאו מגדרם כדי להנעים את שהותנו במקום, לקחו אותנו למסעדה מקומית ומומלצת, דאגו לנו לארוחת בוקר ארוזה לטיסה ויצאנו משם ממש מרוצים. בהחלט מומלץ למי שאם רכב ורוצה לינה נוחה וזולה קרוב לשדה התעופה. אל תשכחו לבקש ארוחת בוקר ארוזה לטיסה https://www.booking.com/Share-XBgnOT
היום השמיני - טיסה הביתה. החזרנו את הרכב בשדה התעופה וצעדנו בגשם עד לשדה. השדה התעופה נפתח רק בשעה 4:00 והחנויות נשארו סגורות עד לטיסה, אפילו לקפה לא זכינו.
הגענו הביתה בזמן לקניות ובישולים לארוחת שישי עם הילדים.
סיכום
החברה- משובחת 🤩
האוכל- מעולה🍕
האלכוהול- מלונצ'לו זה החיים🍹
מסלולי טבע- עדיף בצפון (אלא אם מצאתם פתרון לעשות את דרך האלים בלי לוגיסטיקה מורכבת מדי)👣
כדורגל- לא צריך להיות אוהד או לראות את המשחק בשביל להשתתף בשמחה⚽️🎉
נאפולי- נפלאה🌏
צימר עם נוף - תבדקו תחזית לפני🌤
יאללה לכו לקנות כרטיסי טיסה, נתראה בטיול הבא ✈️