רומנטיקה נוסח קלוז'

הכל התחיל בבדיחה, כבר חודש שאנחנו מספרים לכולם על טיסות ב 19.90 יורו למקום שלא רק שאף אחד לא שמע עליו אז גם יש לו שם שכזה...

אחרי "עקיצה" קלה מצד הילדים שאמרו שאנחנו רק מדברים ולא עושים החלטנו לעשות וסגרנו טיסה זוגית ליעד שאז היה נראה לנו הזוי ומוזר.

בחודש שהיה לנו לפני הנסיעה קראתי למדתי ובעיקר חיכיתי לשובן של הסנוניות הראשונות מפורום למטייל שיחזרו ויספרו. כמובן שכל החודש זכיתי להרבה צחוקים והרמות גבה על הרעיון הזה לנסוע לקלוז' נאפוקה ולא לפריז, מדריד או רומא – מקומות קלאסיים לחגוג בהם עשרים שנות נישואין, אבל אנחנו דווקא חשבנו שזה הרפתקני יותר ונחמד לא פחות!

יום רביעי 5.2

בוקר עמוס של התארגנות לפני הנסיעה, לארוז , לארגן את הילדים שנשארים לבד בבית, בחמש אנחנו נפרדים ונוסעים לטרמינל 1 איתו התיידדנו מחדש כמה חודשים קודם לכן בטיסת וויזאייר לבודפשט. שולחים מזוודה אחת בקורת דרכונים וכו' ומהר מאוד אנחנו בדיוטי היקר והמיותר.

אנחנו לא ממהרים לשער היציאה כי נראה לנו שבטיסה בלי הילדים ועוד לקלוז' נאפוקה הכל יהיה בסדר. כשאנחנו מתקרבים לשער היציאה אנחנו רואים תור ארוך ושחור, מסתבר שקבוצת גברים חרדים בדרכם לסיור בקברי צדיקים ממלאה את המטוס שלנו (שני לילות ברומניה והונגריה, חזרה מבודפשט 1000 ₪, נראה לי שהעסקה שלנו טובה יותר...)

אנחנו נכנסים למטוס והדייל קורא לנו ומושיב אותנו במקומות המרווחים ליד דלתות החרום, אלה שצריך לשלם עבורם . כל אחד מאיתנו על ספסל שלם משלו. הוא מבטיח לי שאחרי ההמראה אני אוכל לעבור לשבת עם בעלי, אבל בינתיים אני בתפקיד "אחראית על דלת החרום" אנחנו מקבלים הסבר קצר על איך לפתוח את הדלתות בשעת חרום והוראה להגיד למי שרוצה לשבת לידנו שאלה מקומות בתשלום. מצחיקים הוויזאייר האלה, מצאו גמדה 150 ס"מ ונתנו לה מושב עם מקום לרגליים, בשורה ליד גבר 190 ס"מ מחייך אלי מכווץ ומבואס.

בסוף לחרדים לא נשאר מספיק מקום ומעבירים אותי ליד בעלי ומעבירים אליהם את התפקיד החשוב.

הטיסה קצרה ונעימה נוחתים בתוך שדה של שלג הכל לבן ויפה מסביב. עוברים בקורת דרכונים איסוף מזוודה ואנחנו בדרך למלון. לקחנו מונית מחוץ לשדה, סיכמנו עם הנהג מראש על 5 יורו (בדרך חזור יתברר לנו שזה היה מיותר והפעלת מונה משתלמת יותר).

המלון ממוקם על כיכר אברהם ינקו והכיכר יפיפייה גם באמצע הלילה. לצערנו קבלנו חדר שפונה לחצר האחורית ומכיוון שהמלון מלא אין אפשרות לשדרג אותנו לחדר עם נוף, לחדר יש מרפסת קטנה ונוף לגגות המושלגים של העיר.

השעה אומנם כבר אחרי חצות אבל חו"ל זה חו"ל ואני חייבת לנצל כל רגע. אנחנו יוצאים לסיבוב קצר בשכונה, מגיעים למתחם סורה קונים קצת דברים בסופר ומחליפים כסף. בחוץ 0 מעלות אבל ממש לא נורא .

לילה טוב!

יום חמישי 6.2

בוקר טוב לגגות הלבנים של קלוז'. ארוחת הבוקר נחמדה קצת גבינות ביצים ירקות וכו', קפה סביר ועוד משפחה ישראלית בשולחן ליד.

אנחנו מתחילים לצעוד ברחובות העיר כיכרות, כנסיות, פסלים , סומש קטן, סומש גדול, עיר נחמדה ונעימה.

אנחנו נכנסים לארמון בנפי לגלריה לאומנות, לפני הנסיעה לא ממש הצלחתי להבין מה מחכה לנו שם, הביקורות היו לא אחידות והמידע היה מבולבל. כשאנחנו בפנים אנחנו מתחילים להבין למה. המקום עלוב ביותר, יש אמנם כמה יצירות אומנות מתקופות שונות בהיסטוריה הרומנית אבל אופן ההצגה שלהם והמקום עצמו ממש מאכזבים.

את ארוחת הצהריים אנחנו אוכלים במסעדת סמסרה הצמחונית / טבעונית , מקום מקסים מודרני וטרנדי. כצמחונית שנים רבות למדתי להתפשר על אוכל בטיולים, להסתפק בסלט או תוספת כך שלמצוא מסעדה צמחונית תמיד משמח את ליבי. מכיוון שאנחנו עדיין לא ממש רעבים אנחנו מסתפקים במרק אבוקדו מרק ירקות מיוחד ומעניין ושתייה חמה.

משם אנחנו צועדים לשוק המקורה שמשקף את רמת חייהם של בעלי הדוכנים. יש דוכנים עם כל טוב אבל ברמה מאוד ירודה של איכות ויש דוכנים שכמעט ואין עליהם כלום. הפתיעה אותי ערמת פלפלים שנחתכו מהם חתיכות של רקוב ועדיין מוכרים אותם , או שקית שיש בה שני גזרים עוד שני סוגי שורשים וקצת פטרוזליה , נראה כמו "ערכת מרק" והכל חצי רקוב.

בשעת הצהריים חזרנו למלון לנוח קצת ומכאן למרכז קניות פולוס , המקום ענק!!! שפע של חנויות. השלל ביגוד תרמי פליזים ונעלי הרים מדקטלון, לגו בחצי מחיר, שני זוגות נעליים , קפה מעולה ועוגה טעימה .

חוזרים למלון בעשר וחצי מותשים ורעבים, אז אין ברירה יוצאים שוב לחפש מסעדה. אנחנו מתייעצים בקבלה של המלון והם אומרים לנו שרוב הסיכויים שהכל כבר סגור.

מסתבר שהמקומיים לא יודעים מה מסתתר להם מתחת לאף. שתיים עשרה בלילה העיר שוקקת חיים מלא בתי קפה פאבים ומסעדות פתוחים. אנחנו נכנסים לארסוס עליה קבלנו המלצות ומזמינים כרוב ממולא אחד עם בשר ואחד צמחוני ממליגה ושתי כוסות בירת הבית. הכל מעולה הממליגה קצת יבשה אבל יחד עם הכרוב חגיגה!! הכל זול מאוד המנות עולות 15 לי הבירה 5.5 לי.

יום שישי 7.2

אנחנו מתעוררים לבוקר שימשי ויפה, הגגות המושלגים שאריות הסופה בשבוע שעבר מנצנצים ובוהקים.

לאחר ארוחת הבוקר אנחנו נוסעים למכרה המלח (סלינה) בטורדה. אנחנו לוקחים את האוטובוס שכתוב עליו אליס מהתחנה שנמצאת בהמשך הרחוב של המלון, אמרו לנו שיש אוטובוס כל 40 דקות לשמחתנו אחרי כמה דקות מגיע האוטובוס. עלות של 7 לי ו נסיעה של כחצי שעה והנהג מוריד אותנו ומסביר לנו איך ללכת למכרה.

אנחנו צועדים ברחובות העירה הנחמדה כקילומטר ומגיעים לכניסה האחורית (העתיקה) של המכרה. כניסה עולה 20 לי. הכניסה למכרה מאוד מרשימה צעדה של 800 מטר במנהרה צרה שמזכירה לי את הסדרה מנהרת הזמן. מי שמתקשה בהליכה צריך לקחת את המסע הזה מהאוטובוס ובתוך המכרה בחשבון. מהכניסה השנייה זה קרוב הרבה יותר . בפנים תצוגה של מכשור קריית המלח, אך יש מעט מאוד הסברים. אנחנו מגיעים למרפסת התצפית ונדהמים לגמרי מהעומק. כל מה שקראתי וכל התמונות לא הצליחו להכין אותי לוואו שהשמעתי. בכלל לא רציתי לבוא לכאן, חשבתי שזה סתם, מזל שבאנו!! אנחנו יורדים במעלית , למטה גלגל ענק, מיני גולף שולחנות פינג פונג, אמפי ועוד כל מיני. ילדים משחקים בדלי וכף כמו בחוף הים. משם אנחנו יורדים במעלית למפלס התחתון של האגם. המקום מעוצב מאוד יפה מרפסות עץ נישות לישיבה ומין קיפוד ענק של תאורה. בעלי מתעקש לשוט בסירה וכך אנחנו מוצאים את עצמנו 20 דקות שטים במעגלים סביב האי המרכזי. צחקנו ונהננו היה שווה.

בדרך למעלה עוד עושים סיבוב על מרפסת התצפית שאותי מאוד הפחידה אבל ממנה רואים הכי טוב את נטיפי המלח מהתקרה.

אנחנו מחליטים לצאת בדרך הקצרה מהיציאה החדשה בדרך רואים את חדרי הטיפול לילדים. כאשר אנחנו יוצאים מתברר שמהצד הזה זה 4 ק"מ לעיירה ולתחנת האוטובוס לקלוז. פקידת הקבלה של המכרה מזמינה לנו מונית בעלות של 10 לי. אנחנו מגיעים לטורדה ובדיוק יוצא אוטובוס חזרה לקלוז. בדרך הכל לבן עד קצה האופק.

אנחנו מבקשים מהנהג לעצור לנו במקום שממנו נוח לנסוע לקניון Lulius. הקניון הרבה פחות מרשים מפולוס יותר חנויות מותגים קטנות ופחות רשתות ענק עם מבצעים שווים. בכל זאת מצליחים לקנות קצת לעצמנו (היום החלטנו שזה לא יום מתנות אלא יום לעצמנו!!) בקניון יש סופר ענק ומתחם אוכל גדול, אנחנו יושבים בפיצה האט היה מאוד יקר (עדין יחסית לפיצה האט בארץ זה זול אבל יחסית לקלוז יקר) וגם לא ממש טעים. מחלון הפיצה נשקף אגם נחמד אך אנחנו כבר עייפים ומוותרים על טיול סביבו.

את הקפה של אחר הצהריים אנחנו בוחרים לשתות על כסאות הקרטון בקפה L'atelier יש שם שתייה חמה קרה ואלכוהול אבל אין שם בכלל אוכל מלבד פופקורן ובוטנים. מכיוון שנשארנו רעבים אנחנו חוזרים לארוחת ערב נוספת ב ursos המעולה. הוא לוקח צ'ורבה בקר ואני פסטה ברוטב פסטו, לקינוח לוקחים פפאנשי וחלב ציפורים , הכל מעולה!! הפעם הזמנו לשתייה קולר של אורסוס 1.5% אלכוהול ותוספת לימון, משקה מצויין למי שלא מת על בירה, הרבה יותר טעים משנדי.

המסעדה קשורה לשני המועדונים my way genies מי שמשלם מעל 50 לי לארוחה מקבל וואצ'ר לכניסה חינם לאחד מהם.

יום שבת 8.2.

את יום שבת החלטנו להקדיש לבילוי בספא שנמצא במלון Sun Garden spa&golf Resort המלון ממוקם כרבע שעה נסיעה במונית ממרכז העיר. אנחנו ניגשים לנהג מונית ושואלים כמה תעלה לנו הנסיעה הוא שואל בחזרה אם 40 ליי זה בסדר, אנחנו מהססים והוא באופן שלא יאמן מנסה לשכנע אותנו להתמקח איתו. בסוף אנחנו סוגרים על 35 וחושבים שכנראה שהוא עשה עלינו רווח יפה כי כל הדרך הוא מנסה לשכנע אותנו שנזמין אותו גם לכיוון חזור. מצוידים בכרטיס הביקור שלו אנחנו מתייצבים בפתח הספא. השעה 11:00 המקום בדיוק עכשיו נפתח.

משלמים 50 ליי לאדם ליום שלם של בילוי ושימוש חופשי במתקני הספא. אנחנו מקבלים שאלונים מאוד טרחניים למלא על מצבנו הכללי (באיזה חלק בגוף אתה מרגיש מתח, איך אתה ישן בלילה וכו') ברקע זהבה בן בשיר מזרחי בעברית טהורה, בהמשך המוזיקה בהחלט משתפרת (לטעמנו האישי כמובן).

אנחנו מקבלים שעונים ללוקרים אחד במלתחות הבנים ואחד בבנות. מקבלים מגבת לא גדולה , אני שואלת על חלוק ומסתבר שזה יעלה לנו 24 ליי מבאס שלא הבאנו איתנו את שלנו מהמלון. הספא ריק לגמרי רק אנחנו, בהמשך הגיעו עוד כעשרה אנשים למקום כך שלא הורגשה צפיפות. טמפרטורת הבריכה 30 מעלות לי היא קרה מדי אני לא נכנסת, בעלי דווקא נהנה ממנה. בתוך הבריכה יש מדי פעם התפרצות של שני מוקדי ג'קוזי חזקים ויש מעקה שבנוי בצורת כסאות נוח. נראה מדליק אבל קר לי!

יש בריכת מלח עם 35 מעלות עדיין קרה לי מדי, יש סאונה יבשה שמתאימה רק לזוג ובתוכה מוזיקה אוריינטלית, יש חאמם טורקי מדליק עם תיקרה כאילו יש שם כוכבים ומזרקה באמצע, ועבורי גולת הכותרת הוא חדר מנוחה בו מיטות בנויות שמחוממות ל 38.7 מעלות, אור סגלגל ומוזיקה מצוינת. אני נהנית מאוד לרבוץ בחדר הנפלא הזה.

בשעה 14:00 אנחנו נכנסים לשמונים דקות של עיסוי אבנים חמות, שנינו באותו החדר, המעסות מעולות, תענוג אמיתי. 140 ליי לאחד.

אחרי זה סבוב נוסף בכל מוקדי התענוג ומתארגנים ליציאה. המקום מאוד יפה נמצא בהרים מוקף במטעי תפוחים ושלג. נראה שבקיץ זה מקום שווה ביותר.

מהספא מזמינים לנו מונית חזרה, הוא מפעיל מונה יוצא 27 ליי מסקנה – לא לסגור מחיר מראש!!

אחה"צ אנחנו נוסעים להשלמת מתנות בקניון פולוס (מוזר איך בתור שונאי קניות וקניונים אנחנו מוצאים את עצמנו כבר יום שלישי ברציפות במסע קניות). תכננו קניות בעיר אבל מסתבר שבשבת אחה"צ הכל נסגר מוקדם. אנחנו נוסעים באוטובוס בעלות של 4 ליי לכרטיס כפול שיכול לשמש לשני אנשים או הלוך חזור, את הכרטיס קונים בדוכנים שנמצאים ליד התחנה,אי אפשר לקנות מהנהג וצריך להחתים על האוטובוס, זהירות יש פקחים!! אנחנו קונים כמה שטויות וחוזרים באוטובוס.

אנחנו מחפשים מקום לאכול ונכנסים לביסטרו וינה שנמצא ברחוב Matel Corvin ראינו את המקום בסיבוב בעיר והוא מצא חן בעיננו. המקום מדליק עיצוב ממש יפה. למטה כל המעשנים ומאוד מחניק אך למעלה נקי מעשן. לגבי האוכל דעותינו היו חלוקות, שניצל העגל קיבל ציון טוב מאוד המנות הצמחוניות ממש לא. בסך הכל 54 ליי לשנינו.

משם צעדנו בנחת לבית התה סמסרה כי הייתי חייבת לראות את המנורות מדוזה, ואכן המקום ממש נחמד. בכניסה חולצים נעליים ומשאירים אותם שם, נכנסים ויש מספר חדרים כל אחד בעיצוב אחר , הישיבה בכל החדרים היא על כריות ופופים. אנחנו כמובן התמקמנו בחדר של המדוזות . שתינו תה מנדרינה אשכולית ותה אננס שוקולד שניהם היו מצוינים

המקום מאוד צעיר כולם נראו שם סטודנטים , אנחנו העלנו שם את הגיל הממוצע...

יום ראשון 9.2

בוקר אחרון. בקשנו פינוי מאוחר של החדר במלון אך מכיוון שביקשו על זה תשלום נוסף ויתרנו ואפסנו את התיקים בחדר ליד הקבלה. יצאנו לשוטט בעיר. התחלנו בכיכר אברהם ינקו שאמנם המלון שלנו נמצא בה אבל לא ממש הקדשנו לה עדיין תשומת לב. עברנו בין הכנסייה והתיאטרון, עשינו סיבוב בין הפסלים השונים ועלינו לכיוון מגדל החייטים ושרדי החומה . להפתעתנו המגדל היה פתוח למרות שקראנו שהמקום סגור למבקרים, בפנים יש תערוכת צילומים מימים עברו ובמרומי המגדל תצוגת בגדי אבירים. הכניסה למגדל חינם. בימי חול (אנחנו היינו ביום ראשון) פועל במרתף המגדל בית קפה. המשכנו להסתובב בעיר ישבנו בעוד בית קפה נחמד עם עוגות טעימות שלצערי לא רשמתי את שמו וחזרנו למלון להתארגן לטיסה הביתה.

לסיכום – הימור מוצלח וכמובן "צוחק מי שצוחק אחרון" לכל אותם אלו שהרימו גבה, צחקו , חשבו שנמות משעמום אני רוצה להגיד שהפסדתם שלא באתם איתי (ודווקא הזמנתי אתכם להצטרף). הצלחנו לנפוש במשך ארבעה ימים וארבעה לילות בעיר חמודה במחירים שלא יאמנו. ישנו במלון מקסים, אכלנו אוכל מצוין, עשינו קניות בזול ואפילו קצת נחנו וכל זה במחיר של שני לילות במלון בארץ.