אירלנד אהובתי

כן, היינו בפריז וגם ברומא ובמקומות רבים נוספים. ברוב המקרים נעזרנו רבות בפורומים השונים והפעם, משום מה, היתה מעט אינפורמציה, נשמח לתרום את חלקינו.

אירלנד די יקרה ובהתחשב בטיסות ושאר ההוצאות הנלוות – הגענו להוצאה כבדה מאוד.

למי שהיה באוסטריה, שוויץ ובפירנאים ייראו הנופים מעט פחות מרשימים.

מצד שני, הירוק האינסופי, הכבשים, האנשים הנחמדים, המוסיקה הכיפית ולבסוף, גם אתרי הנוף והחוף היפים יותירו את המטייל מרוצה, שמח ומתגעגע כבר בדרך הביתה.

אנחנו כבר הכתרנו את הטיול כמוצלח מכולם עד עתה. מצד שני הזכרון עוד טרי:)...

גם אני ממליץ על קריאת הספר "האי הירוק, המקרר ואני", ראינו גם את הסרט שהיה לטעמינו מעט חלש.

נפתח במספר טיפים על אחריותי ודעתי האישיים, הם לא פעם סותרים את אשר קראתי בפורומים..

1. הזמנת צימרים מראש – ניתן למצוא בכל זמן, גם בעונה החמה, B&B פנויים.

אבל, אני ממליץ דווקא על הזמנה מראש! צימרים טובים נתפשים מראש (בעיקר במקומות כ-doolin) והשהות בהם היא חוויה אמיתית. המארחים ידידותיים להפליא, עוזרים מאד והצימרים מקסימים ומפנקים. זה לא ממש סטטיסטי, אבל הפעם היחידה שלא הזמנו מראש הייתה גם היקרה ביותר (ראה אנשים בשעה מאוחרת עייפים ורטובים מהגשם?) עם התנאים הבסיסיים ביותר ושמחנו שלנו שם רק לילה אחד.. יותר מפעם אחת היינו נוכחים בצימר מבוקש כש"ספונטנים" הגיעו והתאכזבו לגלות שאין מקום.. נכון, צריך לתכנן יותר בזהירות את הטיול אבל אפשרי (ובעיני, התכנון הוא חלק מהכיף).

- המחירים אגב, נעו בין 60-80 יורו ובכמעט כל המקומות שביררנו הילדה שהתה בחינם.

2. צפון אירלנד מקסימה ומומלצת (העיירות, למעט ביקורון קצר לא היינו בבלפסט). משלמים בפאונדים ובכל עיירה בינונית פלוס, יש במרכז את הדואר ושם ניתן להחליף יורו בשער סביר.

3. כדאי לרוב לאכול בפאב המקומי. בניגוד למה שקראנו, אנחנו נהנינו מאד מהאוכל באירלנד. האווירה בפאבים כיפית וכמובן שכדאי למצוא אחד עם מוסיקה חיה.

4. GPS – גם לנווטים מצטיינים כדאי מאד להצטייד במכשיר. לא תמיד השילוט ברור ואם צריכים להגיע ל-B&B מסויים כמובן שהוא חובה.. גם ככה הנהיגה בשמאל לא פשוטה, כדאי לפשט אותה. אין לי ספק שבדבלין היינו מסתובבים שעות בנסיון למצוא את שחיפשנו.

מצד שני, לא להסתמך רק על המכשיר שלעיתים הולך קצת לאיבוד וללמוד טוב את המפה.

5. גודל מכונית – אנחנו זוג עם תינוקת בת שנתיים וחצי. 2 מזוודות גדולות, עגלה ומנשא ייכנסו רק במשפחתית גדולה (במקרה שלנו אופל אינסיגיה). יש לא מעט דרכים צרות אך ניתן להסתדר גם עם אוטו גדול. כאשר נוסעים פעם אחת באדום, פונים לימין הכביש ומשפשפים קלות את הצד השמאלי (לא אני כמובן, שמעתי שזה עלול לקרות:)..) כדאי לעשות את זה עם אוטו גדול ובטוח.. בנוסף, כשנוסעים כמעט 3000 ק"מ עדיף שזה יהיה בנוחות מירבית. המחיר לא היה גבוה בהרבה ממכונית קטנה יותר ומיותר לציין שאסור לוותר על הביטוח המלא (עדיף "ביטול השתתפות עצמית").

6. לקחת את הזמן!! לא "להספיק" לראות את הכל.. הנסיעות לוקחות הרבה פעמים זמן רב מהתכנון וכדאי לעיתים לוותר על חלק מהאטרקציות ולחוות אחרות כמו שצריך..

7. יש המון גשם גם באוגוסט. למעשה היה כמעט כל יום והאירים טענו שמדובר במצב לא רגיל.. כמו שהגשם בא כך הוא הולך וכדאי להיערך בהתאם. בדיעבד, לא ביטלנו ולא הפסדנו שום דבר בשל הגשמים וגם היה לנו לא מעט מזל.

8. טיפ אינו נהוג במסעדות באירלנד אלא אם יש שירות טוב במיוחד. אנחנו השארנו ברוב המקרים טיפים למלצרים.

9. אוטוסטרדה M50 – אם יוצאים צפונה מהשדה תעופה לא אמורים להיכנס אליה. הכביש מקיף בחצי טבעת את דבלין וכתוב Toll על השלט (רק חצי המעגל הצפוני חייב בתשלום – משולט היטב!). משלמים 3 יורו לכיוון אחד בתחנת דלק (יש כ-24 שעות לשלם). ביום האחרון מילינו דלק בתחנה באזור דבלין ושם הסתבר שניתן לשלם באותו יום מראש (לפי מספר הרישוי), כך שלא היינו זקוקים לחפש את התחנה בשדה התעופה.

10. כרטיס סטודנט מקנה בד"כ הנחה של אירו-שניים בכל אתר.

11. להתייעץ עם ה-B&B לגבי מסעדות ואתרים! הם לרוב נחמדים ועצותיהם שוות זמן, כסף והנאה.

בצימרים המומלצים יש לא מעט ברושורים שעשויים לעזור ולחסוך כסף.

* בונוס לקורא המתמיד והזריז שנוסע לאירלנד ב-2012: ברשותי ברושור עם הנחות לרוב האתרים ברחבי אירלנד (2 כרטיסים תמורת אחד וכו') שחסך לנו כ-30 יורו וזאת רק בגלל שגילינו אותו לקראת סוף הטיול (לקורא באזור ראשון..). ניתן ליצור איתי קשר בפרטי ולקחתו.

טיפים נוספים ייכתבו תוך כדי תיאור הטיול..

אנחנו כאמור זוג עם תינוקת וטיילנו שבועיים באירלנד. מדבלין נסענו לצפון אירלנד ומשם מערבה לאורך החוף ומאזור doolin חתכנו מזרחה דרך קילקני לאזור וויקלו שמשם גם עשינו גיחות לדבלין.

טסנו עם לופטהנזה עם הפסקה קצרה בפרנקפורט. היו קומבינציות זולות יותר אבל עם תחנות ארוכות בדרך שלא באו מבחינתינו בחשבון לאור ההרכב. המחירים נכונים לאוגוסט 2012. הטיסה לגרמניה היתה במטוס חדיש עם מסכים אישיים (ראיתי את "משחקי הרעב" – סרט מטריד..) עם ארוחה טובה. בטיסת ההמשך, חיכינו בתור בשער לטיסה לדבלין ומשום מקום יוצא דייל ומכוון אותנו לעקוף עם העגלה את התור.. ילדים בטיסות הללו הם כנראה מצרך נדיר ואטרקציה.. וזה אחרי שירדנו בפרנקפורט ממטוס שחצי ממנו חיכו לעגלות שלהם ביציאה מהמטוס, או כמו שביטאה את זה דיילת מקומית: "אף פעם לא ראיתי כל כך הרבה ילדים":)..

נחתנו ב-11 בבוקר מה שאפשר יום נסיעה איטי עם הסתגלות לצד שמאל של הכביש, אכילה בדרך, התפעלות מהירוק והגעה בשעה סבירה ל-B&B בחבל אנטרים שבצפון. לאחר איסוף המזוודות יוצאים מהשדה ויש תור של מוניות שירות של חברות השכרת הרכב – הן מסיעות לאזור של חברות ההשכרה.

הייתה דרך מהירה בתשלום שמשלמים בכניסה 1.80 אירו לפקיד מסביר פנים.

צפון אירלנד:

דרך הענקים, giant coast - אתר חובה למבקרים בצפון. תופעה גיאולוגית מרתקת המטובלת באגדה הקשורה למקום. משושי אבנים שכמו פורצים מהאדמה, מסלול הליכה מעגלי וקל (למעט טיפוס לא ארוך במדרגות). דמי הכניסה 8.5 פאונד למבוגר הכוללים את החניה, מדריך קולי אישי, ילדים עד גיל 5 (כמו בכל הטיול! לעיתים עד גיל 12) חינם.

טירת Dunluce – מראה מרשים של חורבות טירה (הילדה: "הטירה מקולקלת.. צריך לתקן אותה..") הניצבת על צוק. אין חובה לטעמינו להכנס פנימה (5 אירו למבוגר) אבל היה נחמד.

בהמשך נסענו לעיירות החביבות portrush ו- portswart. יש במקום מתקנים נחמדים לילדים על חוף הים.

אכלנו ב-smuggler inn, אוכל טעים ואווירה נחמדה. המקום גם משמש כמלון מומלץ אך הוא מעט יקר. אני לא שתיין גדול אבל בכל זאת אירלנד.. כל ערב יחד עם הארוחה שתיתי בירה (ניסיתי את רובם..). מזמינים glass (נפח של כוס רגילה), או pint (כחצי ליטר). אהבתי את harp ו smithwick במיוחד. אגב, בכל המקומות כשהזמנו מים קיבלנו כוסות וקנקן גדול ללא חיוב.

 גשר החבלים carric-A-rede: גשר התלוי בין המצוק ביבשה לאי. הוא נמתח בקיץ וגובהו כ-30 מטר מעל הסלעים/אוקיינוס. ביום עם רוחות חזקות הגשר סגור וכדאי לברר מראש.

ליד החניה משלמים 5 פאונד למבוגר וצועדים בשביל נוח כקילומטר וחצי עד לגשר. ההליכה היא לאורך מצוקים יפים וירוק המנוקד בכבשים. בכניסה לגשר יש "סדרן" המעביר לסרוגין קבוצות בדרך הלוך או חזור. יש בד"כ מעט המתנה בתור (כל צועד צריך לעצור במרכז הגשר ולעשות פוזות למצלמה). גם על האי הקטן יש הרבה נוף שכולל מצוקים וציפורים רבות המקננות באזור.

משם נסענו דרומה לאורך דרך החוף. עברנו דרך torr head, שבטיפוס קל מגיעים לראש גבעה עם בית נטוש, הנוף סביב יפיפה. שימו לב, הדרכים באזור צרות להפליא ולא מספיקות למעבר 2 רכבים. יש גם עליות קשות ולמי שמפחד מזינוקים בעלייה עם הילוכים לא תמיד יהיה קל.

Glenarif forest park – פארק חביב עם מספר מסלולי הליכה. בחרנו את "דרך המפל" שאורכו 3 ק"מ וכולל ירידה ועלייה לא קלה. שביל עץ מלווה את הנחל עם המפלים. שביל שבארץ היו קוראים לו "השביל התלוי"... בדרך תפס אותנו מבול שכמו שבא ככה הלך ורצוי להיות מוכנים תמיד...

משלמים לחניה באתר 4.5 פאונד במדחן.

 המשכנו לכיוון דונגל ובדרך עצרנו ב-

Marble arch caves – מערת נטיפים עם נחל בו שטים עם סירה.

הזמנו מראש בטלפון סיור (ללא התחייבות כלשהי, רושמים את השם ורק דורשים להגיע חצי שעה לפני).

טיפ: להתקשר באותו יום ולוודא שהסיור המלא מתקיים!! בשל הגשמים המציפים את המערה התקיים סיור קצר שכלל הליכה קצרה עוד יותר עם מספר נטיפים שאין ממש מה לספר עליהם.. לזכותם ייאמר ששילמנו פחות על הסיור (5 פאונד למבוגר). לא רחוק משם נמצא

Florence court house – בית אחוזה מרשים מהמאה ה-18 עם גנים סביב (שרבים כמוהו יש באירלנד) בכניסה לאתר עמד אירי מבוגר, ג'ינג'י ונלהב שסיפר לנו כמה כדאי להכנס, כמה יפה בפנים וגם קצת על ההיסטוריה. היה נחמד לראות איך שומר בכניסה מתלהב ואוהב את מה שהוא עושה (אולי רק חלק מהזמן?). בכל מקרה, כניסה לגנים עלתה כ-4 פאונד למבוגר ולאחר מכן, אם רוצים גם בסיור בבית משלמים עוד 5 פאונד למבוגר לסיור באחוזה. בעודינו מתחבטים אם להיכנס (לפנינו עוד אתר באותו יום וההוצאות מתחילות להצטבר..) ראה אותנו האיש מתלבטים ובחיוך ונפנוף ידיים אמר: "קדימה, היכנסו ואם תירצו תשלמו רק על הסיור בבית.." – רק נדגיש שהיינו המכונית היחידה ולא עכבנו אף אחד.. מסתבר שלרוב המקומיים יש מין כרטיס שנתי לכל הגנים הללו ("national trust"), והם נכנסים חופשי בעיקר בסופי שבוע לפיקניקים. התשלום הוא עבור תחזוק הגנים, הטבע, בתים עתיקים ועוד.. רבים מהעובדים הם מתנדבים והם עושים עבודה מדהימה בשימור המקומות.

לא נכנסנו לסיור בבית והסתפקנו בסיור קצר בגנים.

 משם המשכנו ל

Castle coole – שוב, בית אחוזה מרשים מהמאה ה-18. שילמנו בכניסה 3 אירו למבוגר. גם כאן העייפות גברה והסתפקנו סיור בגן וסביב הבית ולא נכנסנו לתוכו. הסיור בבית כרוך בתשלום נוסף (וישנן המלצות שקראנו על סיור שכזה).

משם המשכנו לצימר באזור דונגל. בערב אכלנו ב-old castle bar (חונים בחניה הגדולה ליד הנהר, עוברים את המרכז והוא נמצא ליד המצודה). זו המסעדה הראשונה אליה חזרנו פעמיים.. דונגל עצמה יפה ומליאה חנויות נחמדות. תמונות מתוך המסעדה וכנסיה בתאורת הערב הטבעית.

בבוקר נסענו ל-

slieve league – צוקים גבוהים ומרשימים, כ-600 מטר של הר שיושב על המים. מחזה מרשים שכדאי לראותו ביום בהיר. מגיעים לשם דרך העיירה teelin, עוברים את החניה הראשונה דרך שער בקר גדול שלעיתים סגור – תפתחו ותסגרו אחרי המכונית. ממשיכים בזהירות במעלה הכביש עד לחניון קטן למעלה. משם יש שביל מסודר שעולה על המצוק לאורך של כ-200 מטר ומשם ניתן להמשיך איש כפי יכולתו. אנחנו טיפסנו עם הילדה עוד כ200 מטר עד שהגענו לחלק בו הנוף נפתח וניתן לראות את העיירות מעבר למצוק (עד כאן לא מסוכן! עלול להיות חלק כשגשום). רבים המשיכו הלאה על המצוק.

ממשיכים בדרכים צרות עד ל-

חוף טראבאן (Trabane Strand) – חוף ים מטמטם ביופיו. מין מפרץ מוקף מצוקים ירוקים עליהם מפוזרים כבשים. להשלמת האווירה יש גם מפל גדול.. בניגוד למקומיים המשוגעים שנכנסו לים הסתפקנו בלהתרוצץ ולשחק בחול (כיף אמיתי לילדים קטנים). תופעה מעניינת נוספת הייתה מן נביעה של מים מהחול שהתאסף ל"נחל" שזרם לים. היה נראה כאילו הנחל מתחיל באמצע רצועת החול (בתמונה).

ממשיכים בכבישים עליהם רובצות כבשים שלא מעניין אותן שום דבר. עושים סיבוב דרך מעבר glengesh (לא משהו מיוחד) וחוזרים.

למחרת יוצאים דרומה לכיוון Westport ומגיעים ל-

westport house – מדובר בפארק גדול עם שעשועים לילדים הכולל בית אחוזה (עוד אחד לאוסף) מרשים. מגיעים לחניון ומשלמים 20 אירו למבוגר (!), מקבלים מפה, הסבר וחותמת על היד. השעשועים לילדה בת 2.5 מעט מוגבלים אבל עדיין היה נחמד. במקום אגם גדול עם סירות פדלים בצורת ברבור (שטים לצד ברבורים אמיתיים), רכבת חשמלית שעושה סיבוב קצר, מגלשות, מכוניות מתנגשות ועוד מספר מתקנים ברוח שודדי ים (בעיקר לילדים הקטנים). המחיר כולל גם כניסה לאחוזה היפה וסיור בחדרים השונים עם הריהוט העתיק. במרתף יש קשקושים נוספים לילדים (פיראטים, מראות משונות, פינת יצירה ועוד..). בבנין הכניסה בו משלמים יש גם ג'ימבורי בו הילדים יכולים להוציא מרץ. לדעתי בני ה4-10 הכי ייהנו מהמקום.

ממשיכים דרומה לכיוון galway ולנים ליד spidael. בערב אוכלים בבארנה במסעדת the twelve, נהנינו מאד ואף חזרנו למחרת.

הרבה גשם יורד במהלך הלילה ואף בבוקר היה אפור מאד (בעלת הבית החביבה ציידה אותנו במטריה ענקית) אך החלטנו בכל זאת לדבוק בתכנון ולשוט ל

Inishmore island – שטים במעבורת מ-Rossaveal. חניה עולה 5 אירו וכרטיס למעבורת (לא התרשמתי שיש לחץ וצורך להזמין מראש) עולה 25 אירו למבוגר. השיט יצא ב-1030 ובחרנו לחזור ב-1600 (הייתה הפלגה חזרה גם ב-1800).

יציעו לכם אפשרויות שונות לתור את האי כמוניות גדולות, סוס ועגלה ואופניים. למרות החשש ממזג האוויר ומחאות הילדה בחרנו באופניים (10 אירו לזוג אופניים ליום). יחד עם כולם מדוושים בכביש נוח שעובר ליד הים. בדרך עוצרים ליד נופים נחמדים, סוסים ופרות.. בדרך ניתן גם להבחין בכלבי ים הרובצים על החופים. יש הרבה אתרים עתיקים על האי אבל כדאי להגיע ל-Dún Aonghas. מחנים את האופניים בחניה הגדולה (אין צורך לנעול..) משלמים 3 יורו למבוגר וצועדים במעלה שביל כ-20 דקות לעתיקות מרשימות מתקופת הברונזה. אבל הדבר המרהיב ביותר הוא מיקום האתר ששוכן על מצוקים הנופלים לים (עשרות מטרים). במקום אין גדר ויש להזהר ולשמור על הילדים.

ביום שאחרי המשכנו לכיוון doolin. לנו במקום 3 ימים שהיו מהנים ביותר. בערב אוכלים בפאבים המקומיים. בקיץ כל לילה יש מוסיקה חיה החל מ-21:00, האווירה נהדרת והאנשים חביבים. עשינו סיור לילה (הבנו למה יש פנס המחובר למפתח החדר) בין הפאבים השונים. בדרך חושך מוחלט ופוגשים עוד אנשים המחפשים דרכם, משעשע..

בדולין גם עשינו כביסה (יש מקום אחד, לשאול בB&B), מקבלים שק ענק אותו ממלאים. מכבסים ומחזירים מקופל עבור 15 יורו.. העדפנו אופציה זו החוסכת זמן.

באזור מספר אתרים:

צוקי מוהר – בלי ספק אתר חובה באירלנד. מצוקים מרשימים וירוקים שנופלים לים מגובה של 150-200 מטרים. ניתן ללכת לאורך המצוק בביטחה כ200 מטר שבסופם פוגשים שלטים מפחידים על הסכנה בלהמשיך ללכת ויש גם "אנדרטה" במקום למי שנפל.. למרות הכל, רבים ממשיכים הלאה לאורך מסלול של כ-8 קילומטר לאורך המצוק. השביל צמוד למצוק ודי מפחיד. אנחנו המשכנו חלק מהדרך (הילדה במנשא כמובן) ולאור הרוחות החזקות חזרנו. חניה במקום עולה 6 יורו לאדם.

השתתפנו במשתה (banquet) במבצר בונראטי (לא רחוק מלימריק)- אטרקציה לתיירים לא זולה (50 אירו לאדם). אנחנו מאד נהנינו וממליצים על החוויה. מדובר בחוויה של כ-3 שעות (החל מ1730 או 2100) במהלכה יש קבלת פנים ע"י שחקנים שמקבלים את פני הבאים ב-my lord או my lady.. מקבלים יין בכלי חרס (מיץ לילדה) ומקשיבים לנגינה בנבל וכינור. במשתה יש ארוחת ערב מליאה (הכי רחוק מכשר למי ששואל..) עם 4 מנות אותן אוכלים בידיים. כל הערב הוא סביב הצגה כטעימת המנות לוודא שהן לא רעילות, תפיסת בוגד מהקהל וזריקתו לצינוק, המלכת אחד האורחים למלך וקטעי נגינה ושירה.. הילדה רותקה ושמחה להצטלם עם ה"נסיכות". מאפשרים להכנס למתחם כ45 דקות לפני כך שהספקנו לתור את כפר הפולקלור החביב שבמקום (שכרגיל עם עלות נוספת).

מערות Aillwee- מערה שהתגלתה במקרה. יש בה נטיפים, מפל ועצמות דב שהתגלו בעבר. אורך הסיור הוא כ-20 דקות ונערך ע"י מדריך משעשע. האטרקציה האמיתית במקום היא המרכז לציפורים דורסות. ישנה תצוגת תכלית של הציפורים (כבז, עיט, ינשוף..) וגם ניתן להחזיקן ביד. מחיר למערה + מרכז הציפורים 17 אירו.

Loop head – במקום מגדלור עם תערוכה סמלית הקשורה במקום. תמורת 5 אירו תוכלו לעלות בליווי השומר למגדלור לתצפית (לא חובה..) וגם לשמוע סיפורים ממנו. הסתובבנו באזור בכבישים הצרים. הנוף יפה אך אין אטרקציות מיוחדות באזור. ניתן גם להכנס לגן vandeleur שבkilrush. הכניסה ב2012 היא חינם. גן חביב עם פרחים יפים ומיוחדים.

ממשיכים מכאן מזרחה לכיוון קאשל.

Rock of cashel – הריסות טירה מרשימות הניצבות על צוק גדול. במקום ישנה הדרכה קצרה ותערוכה קטנה וסמלית של הממצאים במקום. חניה במקום 4.5 אירו וכניסה 6 אירו.

נוסעים מזרחה לקילקני ומגיעים ל

Kilkenny Castle – מצודה יפה ומרשימה. מטיילים בפנים בין החדרים המרוהטים – יפה ומומלץ. הגענו ברבע לארבע ושם נאמר לנו שהחל מ1600 הכניסה חינם (כך שאני לא יודע את העלות). ממול ישנה גלריה יפה ודברים מיוחדים לרכישה (יקר!). בערב סעדנו ב- Kytelers Inn, פאב חביב המעוטר בקישוטים מימי הביניים עם אוכל טוב. החל מ18:30 הייתה גם מוסיקה חיה – מוסיקה אירית שמחה, נגינה בכלי מיתר שונים ושירה. בתמונות: הטירה כרקע נחמד לצילומי חתונה והפאב השמח.

חוות ההרבעה הלאומית האירית והגנים היפניים – אתר חובה ליד tully. במקום גן יפני יפהפה המתאר סיפור של מעגל החיים. לאחר סיבוב בו מצטרפים לסיור מרתק בחוות הסוסים. במקום סוסי מירוץ יקרים מאוד (מאוד.. עפ"י המדריך שייח סעודי הציע 65 מיליון אירו על הסוס הטוב ביותר שלהן ונענה בשלילה). לחלקם ניתן להתקרב ויש גם פוני חביבים. המקום מתוקתק וסוסי ההרבעה חיים בחדרים ושטח בהם גם בני אדם היו שמחים לגור. להשלמת התמונה יש במקום גם גן מקסים (st. Fiachra).

כניסה עולה 12.5 אירו וכבונוס ניתן לקבל חוברת הסברים ומפות בעברית.

לאחר מכן עברנו ב

בית russborough- גם כאן, בית אחוזה מרשים עם גנים נהדרים מסביב. בשל העייפות והמחיר הגבוה (12 אירו) הסתפקנו בלטייל מסביב. במקום סדנאות ואמנים שונים. המיוחדת הייתה נפחות! אוסף גברים (וילדה אחת) שעסוקים כתחביב במקצוע העתיק. היה יפה לראות את מקורות האש וליבון הברזל ואיך יחד הם יוצרים דברים מדהימים כאונייה קטנה..

לנו ליד ashford (איזור וויקלו).

Powescourt gardens- גנים מרשימים ומומלצים ביותר לטיול. אוסף מיוחד של עצים עתיקים ופרחים מקסימים. גם כאן יש גן יפני מקסים והכל על רקע המזרקות והנוף ההררי (8 אירו לאדם). בקומה ה-2 של האחוזה נמצא מוזיאון קטן של מיניאטורות בשם בית טארה (5 אירו נוספים..) – אהבנו!

המשכנו למפלי Powescourt, מקום נהדר לפיקניק בצילו של מפל אדיר.

אכלנו בערב ב-blue fin שנמצאת במלון הגרנד, מומלצת מאוד.

יום בדבלין
 ה-GPS עזר לנו מאד בהגעה למרכז. הגענו לחניון ברחוב טריניטי. היה יקר מאוד (כ24 אירו ל6-7 שעות) וכדאי לברר מראש לגבי אופציות חניה.

מצודת דבלין – בניין מפואר המכיל בתוכו היסטוריה מרתקת של אירלנד, כולל חדשה – גם עתה הבנין משמש לאירוח ראשי ארצות. הבנין שימש כמקום מושבו של השילטון הבריטי עד לשחרור אירלנד. יש במקום שילוב של טירה מהמאה ה-12 ובית מפואר מהמאה ה-18. מומלץ מאוד לעשות את הסיור המודרך שמתאר את ההיסטוריה של המקום. לנו היה מדריך שפשוט ריתק אותנו עם סיפורים מדהימים ולעיתים משעשעים. הוא צחק לא מעט על אוצרות האמנות אשר השאירו הבריטים אשר מראים את ה"עליונות" שלהם על פני המקומיים וחוסר תרבותם - אין לי מושג אם היה בקהל מישהו אנגלי, אם כן היה ודאי נעלב. יוצאים מספר סיורים ביום (4.5 אירו) למשך כ-50 דקות.

Book of kells- תערוכה בקולג' טריניטי בדבלין (הליכה לא ארוכה מהמצודה). מציגים במקום ספרים בני אלף שנים המעוטרים בציורים בצבעים שונים. במקום ספרים עתיקים רבים בהם מיוחדים המוצגים לקהל. נכנסים גם לספריה עצמה שבת 400 שנה ומכילה כ-200 אלף ספרים המסודרים בשתי קומות של כוכים מוגבהים. המקום מרשים מיוחד ולא מאד זול (9 אירו). בהמשך טיילנו לאורך רחוב אוקונור, הצטלמנו ליד הפסל של ג'ומס והסתובבנו גם באזור הטמפל בר – אזור צעיר ושמח.



 אחרי שבועיים הרגשנו שלא באנו על סיפוקנו ויש עוד המון לחוות בארץ הירוקה והמדהימה הזו, בתקווה לשוב בעתיד...