רומא הסבתא הזקנה של אירופה הייתה אמפריית ענק ששלטה על כל רחבי העולם המוכר בזמנה - אך גם היא נפלה ונכנסה לתוך חשכת ימי הבניים. בתקופות אילו נשדדה רומא, נבזזה והפכה לבזויה בעייני רבים.
אך פתאום צצה והתחילה להתעורר - התעוררות דתית, תרבותית, כלכלית, שהובילו להתעוררות פוליטית.
וכך בתקופת הרנסנס - או הלידה מחדש, הפכה עיר עם צבא קטן להיות אחד המוקדים החשובים בעולם הפוליטי, כאשר מלכי צרפת, ספרד וניסיכי איטליה באים לבקש את ברכת האפיפיור - השליט של רומא לכל פעולה בה חפצו.
בתקופה זו האפיפיורים חוגגים,
משפחות האצולה רבות בניהם על הכס - משפחות ברניני, בורגוזה ודומיהם שמבני הפאר שלהם מאתרים את רומא עד ימינו נלחמו על הזכות שאחד מבניהם יהיה הקדוש התורן ויישב בכסא של כנסיית סנט פטרוס. ווכשאותו בן ישב, הוא חיפש דרך לאדיר את שמו, ואיך עושים זאת על ידי בניה כמובן.
וכך נבנים מבנים כמו - הפיאצה דל פופולו, הפונטנה די טרווי, המדרגות הספרדיות, פיאצה נבונה, משופצים מבני עבר כמו הפנתאון. אפילו מוזיאון לאומי ראשון בעולם קם בתקופה זו המוזיאון הקפיטולני.
בכל אילו מוצגת האומנות הרנסנסית המקסימה שנציגיה הבולטים היו - ברניני, ליאונרדו, מיכאלאנג'לו, רפאל ושוב זו רק רשימה ממש קצרה.
האמונות והבניה הרנסנסית היא מדהימה בגלל איחוד התרבויות ואיכויות הבניה - מחד חיבור לתרבות הרומית והיוונית הקלאסית - שאומני התקופה ראו פסגת יצירה ומודל לחיכוי של תקופת הזוהר של רומא, לצד חיבור למסורת נוצרית חזקה מאוד ודתית מאוד.
הכנסייה שולטת בכל, ומנסה להפוך מוטיבים קלאסיים לנוצרים כפי שידעה לעשות תמיד טוב.
להולך בעיר היום - קל להבין את הפאר של אותה תקופה מחד, ולהרגיש את העוני שהיה בה מאידך (למי שלא מבין חשבו על הפונטנה די טרווי ועל ההומלס חסר הבית לייד הטרמיני) וקל להבחין בבניה הכל-כך מדוייקת וכל-כך מרשימה שכל צופה בה גם אם אינו איש אומנות ישר מבין את עוצמתה.
לסיכום, מי שלא ביקר באתרים המקסימים של רומא רנסנסית לא היה בעיר הנצח מעולם….
