דרום הודו - מדינות קרלה וטמיל-נדו - מרץ 2024

הודו היא מדינה שקשה לתאר במילים, מדינה צבעונית עם תרבות עשירה, כל החושים עובדים, קשה לא להתרגש ממנה ואי אפשר להישאר אדיש אליה.

כללי

טיילתי הרבה בצפון הודו, אבל רציתי להגיע גם לדרום, אז כשנפתחה ההזדמנות קפצתי על זה וכך נולד טיול של שבועיים בדרום הודו במדינות קרלה וטמיל-נדו.
האמת, הופתעתי הדרום היה מעבר למה שציפיתי. הנופים, האנשים, האוכל, ההתרחשויות השאירו אותי עם חיוך וגעגוע גדול.

התכנון הכללי:
שבוע בקרלה – טרופי, נופים, הרים, כפרים, טבע , מטעים וגידולים...
שבוע בטמיל-נדו – מקדשים, טקסים ואנשים.
קרלה הרבה יותר רגועה וכפרית וטמיל-נדו מדינה יותר דתית וענייה.
חלוקה כללית
קוצי ואלפי – 1-2 ימים .
מונאר ושדות התה – 3 ימים
ואטה קאנדל -2 ימים (שישי שבת)
מדוראי וראסוורם – 4 ימים.
מומבאי - יום 1 .
מי שנמצא בטיול ארוך יכול בכיף להעביר יותר זמן בכל אחד מהמקומות, בטיול קצר זה המינימום המתבקש עבור כל מקום.
נקודות השיא של הטיול היו מונאר ומדוראי (פירוט בהמשך )

בהודו נהוג לנענע בראש מצד לצד, אבל לא באמת ברור מה המשמעות כן / לא / אולי.... אם לא ברור – תשאלו שוב . ואתם מוזמנים לנסות ולהשתמש בעצמכם.
הדרום פחות מתוייר מהצפון, רוב הזמן היינו התיירים היחידים, ההודים נחמדים, מתעניינים והמון מבקשים להצטלם איתנו.

צילום:גיל.ג

מזג אוויר:
העונה המומלצת לטיול בדרום מתחילה מספטמבר ועד אפריל. באפריל החום כבר הופך להיות בלתי נסבל, ובהמשך מגיעים גם המונסונים שנמשכים עד אוקטובר.
אנחנו טיילנו בתחילת חודש מרץ, מזג אוויר מצויין - היה קיץ - במישורים היה חם - 35 מעלות, ובהרים יותר נעים.
בהרים (מונאר, ואטהקאנל) בלילה קר בגלל הגובה – וצריך בגדים חמים - פליזים וטרנינג.

ויזה:
לא ניתן להיכנס להודו ללא ויזה, את הויזה חובה להוציא מראש.
הוצאנו ויזה אלקטרונית ל 30 יום דרך האתר של visa2 , שנתנו מענה מהיר וברור.
מקבלים את הויזה תוך 2-3 ימים , עלות 140 ₪ לאדם .
כל הפרטים ניתן לראות באתר שלהם : https://visa2.co.il/ .
ניתן גם להוציא עצמאית יותר בזול באתר הממשלתי : https://indianvisaonline.gov.i...

טיסות:
מישראל לדובאי טסנו עם flydubai . מדובאי טיסה ישירה לקוצין עם emirates .
בחזור טסנו ממומבאי לדובאי עם emirates , ומדובאי לישראל עם flydubai .
טיסה פנימית ממדוראי למומבאי עם חברת indigo - שהיו מצוינים. הזמנו ישירות דרך האתר שלהם.
טיסות בינלאומיות הזמנו דרך הסוכן שלנו: בני אומן: 52-294-4186 972+

כסף:
הכי טוב להגיע עם הרבה דולרים ולהחליף שם .
שער הדולר היה 100$ = 8300 רופי.
הדרך הנוחה לחשב מחירים היא להוריד 0 ולחלק ב 2 , ולהוריד עוד קצת. לדוגמא 1000 רופי = 45 ₪ .
למשוך כסף בבנק SBI ללא עמלות.
להתמקח זה שם המשחק – בדוכנים ובחנויות כמעט תמיד המחיר יהיה חצי מהמחיר הראשון שהוצא .

סים מקומי:
כרטיס סים של חברת Airtel - הפופולרית ביותר בהודו.
חבילה 5G של 1.5 ג'יגה גלישה ליום למשך 28 יום עלתה 600 רופי, כולל שיחות מקומיות והודעות ללא הגבלה.

הפרשי שעות :
הודו מקדימה את שעון ישראל ב- 3.5 שעות.

לינה כללי:
כשיוצרים קשר עם מקום לינה ברוב המקרים תקבלו תשובה שיש מקום, זה יותר בקטע של הצהרת כוונות ולא התחייבות, ואם לא מתקשרים יום קודם ל confirm booking המקום לא שמור לך.
אני משאר שזה נובע מכך שאנשים קובעים אבל לא תמיד מגיעים בסוף.
הנ"ל פחות רלוונטי שמזמינים דרך booking.com .
עלויות לינה: בין 1000 ל 2000 רופי ללילה לחדר זוגי עם שירותים מקלחת ברמה טובה.
בכל המקומות שישנו קיבלנו מגבות, אם אין – תבקשו. כדאי להביא ציפה וציפית מהבית.

תחבורה כללי
הדרך הזולה -לוקאל/רכבות, הדרך טובה -אובר/מונית/או נהג צמוד.
הכי טוב לשלב בהתאם לזמינות, משך הנסיעה ועלות.
בטיול ארוך בדרך כלל תיבחר יותר הדרך הזולה, ובטיול קצר הדרך הטובה.
בחישוב עלויות תחבורה במסלול שלנו יצא לנו שהמחיר יהיה זהה אם ניקח נהג צמוד אלינו, מה שהתברר כהחלטה מאד נכונה.
ממליץ בחום - על Vaideesh הנהג .
איש מקסים, מבין עניין, זורם וסבלני, תמיד שמח לעצור לנו בצד גם בשביל סתם לצלם נוף או אנשים שאהבנו.
מקצועי, זהיר ודייקן, איכפתי ושמח, עם אנגלית מצויינת , מכיר היטב את דרום הודו, ויודע לספק הרבה מידע.
הוא ידע לקחת אותנו למסעדות טובות ודוכני רחוב מאד טעימים ואותנטיים.
בזכותו הגענו לנקודות עניין שלא היינו מגיעים אליהם בלעדיו, והיה לנו את הגמישות לנסוע בזמנים שהכי התאימו לנו.
טלפון: Vaideesh וידיש - 919446800414+ ממליץ בחום.
לוודא שהוא בעצמו מגיע ולא שולח אחד מהנהגים שעובדים איתו .
עלות של נהג צמוד כולל כל ההוצאות היא 50-60$ ליום .
בהודו חלק מחוויות הטיול זה הדרך, ואל תהססו לעצור בכל התרחשות שנקראת בדרככם .

אוכל וכשרות:
כלל ברזל שראיתי ואהבתי: "Boil it, cook it, peel it or forget it" .
בכללי הודים אוכלים בהודו עם יד ימין (היד השנייה נועדה לדברים אחרים).
חיסון לטיפוס הבטן – הומלץ במרפאות בכל נסיעה להודו.
מים - אך ורק מים מינרלים, ולא במים מהברז. לא אכלנו ירקות טריים ללא בישול.
בימות השבוע, כל יום אנחנו פותחים את היום עם קפה וצ'אי,
בצהרים אנחנו עוצרים ב"חתוליות רחוב" צמחוניות לצ'אי וסמבוסק הכי טעימים שאכלנו.
ובערב אוכלים במסעדות pure veg

מבחינת כשרות בחו"ל הכי טוב - בישול עצמי ובתי חבד .
בהודו קיים משהו ייחודי, מסעדות pure veg שנמצאות בכל מקום, בעיקר באזורים שיש בהם נוכחות הינדית משמעותית.
מסעדת pure veg - מוכרת רק אוכל צמחוני הודי אותנטי, מוחזקת כצמחונית ולא עבור תיירים מערביים.
חשוב להדגיש שטבעונות ≠ כשרות.
מסעדות טבעוניות אינן כשרות, מסעדה טבעונית זה מסעדה שלא מוכרים בה מוצרים מין החי, ובדיעבד הן אפשרות אם אין חלופה אחרת.
עדיף להיצמד למאכלים הודיים פשוטים, ולא מנות מורכבות מהרבה מוצרים, כמו גבינה (מוכנות מחומר מן החי) ורכיבים נוספים שמטריפים את האוכל כגון רטבים.
פוסט חשוב בנושא כשרות מסעדות צמחוניות בהודו שמרכז את הדברים : https://www.lametayel.co.il/po...
רשימת מוצרים מקומיים כשרים שמופרסת ע"י בית חבד דלהי: (כגון: שמן חמניות – חברת fortune , שמן זית extra vergin , דגני בוקר קלוגס)
https://www.chabaddelhi.com/%D...
הזמנת אוכל כשר בכל הודו - India Kosher Travel +91 98118 76770 - לא בדקתי ולא מכיר , רק ראיתי את הפרסום.

אפליקציות שימושיות:
XE - אפליקציה טובה לחישוב המרה של מטבעות .
Travel Spend - אפליקציה טובה לניהול הוצאות.
Uber - תיאום נסיעות בערים ברחבי העולם.

דגשים לציוד:
ציפה וציפית
סנדלים
מכנס מתקצר
סוללה ניידת
נייר טואלט

קוצי koci

קוצי koci
נחתנו בקוצ'י – עיר חוף עתיקה בדרום מערב הודו, חם ולח, מזג אוויר טרופי.
ברחובות אווירה נעימה וצבעונית - גברים עם דוטי (שזה חלק תחתון שנראה כמו מגבת שקשורה סביב המותניים) הנשים עם סרי צבעוני. אוטובוסים מצ'וקמקים ותלמידי בית ספר בתלבושת אחידה.
בהחלט נחיתה רכה, יחסית לכאוס שבדלאי ובמומבאי .
המרכז התיירותי של קוצ'י נמצא בפורט קוצי fort kochi ובמיוחד ברחוב פרינסס princess st .
ברחוב פרינסס תמצאו הוסטלים, בתי קפה, חנויות, סוכנות נסיעות, המרת כסף וכל מה שתצטרכו ...
רבע שעה נסיעה נמצא אזור נוסף שמומלץ להסתובב בו הוא Jew town , אומנם אין שם כבר יהודים, אבל אווירה טובה, חנויות, מזכרות, קצת יותר ממוסחר ותיירותי משאר הדרום, ובית כנסת מרשים.
את הבוקר הקדשנו להסתובבות ברחובות העיר וכניסה לחנויות, בהמשך המשכנו לעוד הסתובבות ב Jew town וכניסה לבית הכנסת המרשים שנמצא בסוף הרחוב.

תחבורה:
הנסיעה משדה התעופה לפורט קוצי - הכי טוב Uber, לוקח בערך שעה ועולה באזור 1000 רופי .
Uber עובד ממש טוב בקוצ'י ובקרלה ויותר זול בד"כ ממונית.
אובר מקוצי למונאר עולה בערך 3000 רופי.
אובר מקוצי לאלפי עולה בערך 2500 רופי, ולוקח כשעה וחצי, תלוי בכמות העצירות בדרך. יש גם אוטובוס במחיר זול וגם רכבת.

לינה:
בקוצי מאד מקובל לישון ב homestay - אירוח אצל משפחה .
מה שחשוב במקום שאתם בוחרים שהוא יהיה במרחק הליכה מרחוב פרינסס .
אנחנו ישנו ב homestay בשם the spencer home ב 1000 רופי לחדר זוגי מרווח עם מזגן ומקלחת. נעים, נקי ובעלים נחמדים ובמרחק הליכה של כמה דקות מרחוב פרינסס.

קוצי. צילום:גיל.ג
קוצי. צילום: גיל.ג
בית הכנסת בקוצי

פעילויות נוספות באזור: (שאנחנו לא עשינו)
סיורי זריחה בכפר דייגים, ובמכירות הפומביות של הדגים בשעות הבוקר.
תצפית על כל קוצין ממלון Grand Hyatt kochi bolgatty .
טיול שקיעה בטיילת הסמוכה לרחוב פרינסס, עם דוכנים ונוף לים.
אפשרות לתפילות וארוחות שבת אפשר לבדוק מול הרב של הבית כנסת בקוצ'ין: ישי דיאק +972 54-643-8750 .

בצהרים התחלנו את הנסיעה לכיוון לאלפי- את הדרך לאלפי עשינו לאורך קו החוף של האוקיינוס ההודי ולא דרך ה highway , בדרך עוברים כפרים קטנים וחופים טרופיים.
עצרנו בדרך לפחות שלוש פעמים- פעם אחת בכפר עם תעלות קטנות ורשתות גדולות מעל סירות, ועוד פעמיים בחופים טרופיים שהיו בדרך.
בחוף השני - Marari Beach - ישבנו לשתות קוקוס טרי מהעץ, חוף עם אווירה טובה, שלווה, סירות עצים ודוכני קוקוס. למי שרוצה יש גם homestay קטנים קרוב לחוף.

אלפי Alleppey / Alappuzha

אלפי Alleppey / Alappuzha
אלפי זה מקום שמגיעים אליו בשביל ה backwater .
ה backwater זה מערכת של תעלות מים שמחוברת עם הים, שהמקומיים חיים סביבם.
זה לא מקום מאד מתוייר, אבל אחת הפנינות של הדרום.
האטרקציה המרכזית היא לקחת שייט ולראות מקרוב את חיי המקומיים, לטייל בין הבתים, השדות ובתעלות המים. לראות את המקומיים על המדרגות למים - מכבסים, מתקלחים, הולכים לבית ספר וכו'..
נסו לחפש ולעלות על הסירות של מקומיים ולא של התיירים, ובתעלות הקטנות והצרות.
לא צריך להזמין מראש, אפשר תמיד למצוא סירה לסיור. עלות כ 1000 רופי לאדם לשעתיים שייט. ישנה אפשרות יקרה יותר להאוסבואט – בית סירה מפנק שגם ישנים בו.
אפשרות נוספת לעלות על סירות הפאבליק (מעבורת ציבורית/ JETTY) שעוברות בין הכפרים. ישנה אחת ששטה בין Kottayam לאלפי כשעתיים, במחיר מצחיק של כמה רופי בודדים.
למי שנשאר יותר מיום אחד זה מקום אותנטי של מנוחה וספיגה של התרבות המקומית.
כשהגענו לאלפי לקחנו סירה ושטנו בתעלות, המפעיל של הסירה שט לאט בטירוף והתחלנו להבין למה השייט לוקח שעתיים, בדרך עצרנו במשהו כמו מסעדה כזאת בצד של הנהר, והזמנו דג על האש. על העץ ליד היה עיט מבוית משוחרר שאפשר להניח אותו על היד.
לאורך ההפלגה יש בכל מקום נשים הודיות עם סארי צבעוני, גברים עם דותי, אופנועים שרוכבים עליהם שלושה ארבעה אנשים ויותר כולל תינוקות וילדים. אנשים שמתקלחים, מכבסים, דייגים , ילדים משחקים בקיצור - חיים.
לקראת סוף היום עצרנו במפעל לייצור סרי ודותי שהיה בדרך – חוויה מצחיקה למדוד את הסרי.

אלפי
אלפי. צילום: גיל.ג
אלפי. צילום: גיל.ג

לינה:
לאורך התעלות יש כל מיני מקומות לינה, הרבה ממליצים על Guesthouse Alleppey 3 Palms - ההוסטל של סאג'י - לא היינו. טלפון: 919388441862+

מאלפי למונאר – 4.5 שעות במונית – 5k-6k רופי. יש גם אוטובוסים שלוקחים קצת יותר זמן ועולים הרבה פחות.

התכנון המקורי שלנו היה להמשיך מאלפי למונאר אבל קיבלנו המלצה על חוות תבלינים שנמצאת בדרך לקומילי. אז החלטנו לנסוע לשם קודם.
בדרך לקומילי עצרנו במסעדה טעימה Saravanaas Vegetarian restaurant שנמצאת בעיירה Thengana .

קומילי - Kumily

קומילי - Kumily
עיירה קטנה ורגועה על רכסי ההרים, כל האזור מלא במטעים, גידולים של תבלינים - ציפורן, אגוז מוסקט, פלפל, קינמון קפה, הל ועוד..
נקודות העניין העיקריות הן שמורת טבע Periyar וחוות התבלינים.
שמורת טבע Periyar - אפשר לעשות בה סיורים לצפות בצמחיה ובבעלי החיים – לא היינו.
הלכנו לראות פילים בחוות פילים - אבל שהגענו לשם ראינו שזה פילים בשבי ולא בטבע כמו שחשבנו והם קשורים בשרשראות ברגליים אז הלכנו משם.
עשינו סיור בחוות תבלינים spice route - עם הודי שהסביר לנו על כל הצמחים ועל השימוש שלהם. (כניסה 100 רופי לאדם).
עשינו טיול רגלי קצר בטבע בכפר קרוב Chellarcovil – לתצפית יפה על האזור הירוק.
יש הרבה קופים בעיר ועל העצים, באחד המקומות הזמנו אננס וקיבלנו גם בננות, לפני שהספקנו לאכול מהם בא קוף וחטף את כולם.
לסיכום – קומילי הייתה נחמדה אבל לא חובה ואפשר ולנסוע מאלפי ישירות למונאר.
הדרך למונאר יפהפייה, עוברת דרך רחובות שוקקים של ערים קטנות, שכיף לעצור בהם לקנות קצת פירות וצ'אי.
המלצה לבית הארחה משפחתי בקומילי - מקום קטן ומקסים הטובל בירוק – kerala house homestay , טלפון: +91 94956 54618 . 1500 רופי לזוג ללילה לחדר זוגי עם שירותים ומקלחת.
המלצה למסעדה pure veg בקומילי : bhojanalaya Bodhi vihar
קומילי נמצאת על הדרך בין אלפי למדוראי, ויכולה להתאים למי שרוצה לשבור את הנסיעה בינהם.

צילום: גיל.ג
Chellarcovil
צילום: גיל.ג

מונאר Munnar

מונאר Munnar
מונאר ידועה בגידולי התה שלה, ומהאזורים היפים ביותר שראיתי בהודו.
מרחבים עצומים ירוקים, נהרות, ומטעי תה שלא נגמרים.
מונאר נמצאת בגובה 1600 מטר ופחות חם בה מהמישורים.
האטרקציה המרכזית במונאר היא טיול בין שדות התה ומפגש עם הקוטפות ההודיות החייכניות הלבושות בלבוש ייחודי צבעוני.
המלצה להגיע לפחות ל 3 ימים לאזור.

מה עושים:
סיור באזור ברגל וברכב.
יש המון אופציות למדריכים ולסיורים לתצפיות באזור ולכל נהג יש את המקומות "הסודיים" שלו. בסופו של דבר האזור כ"כ יפה, ויש ככ הרבה איפה לראות.
אני רושם כמה נ"צ מוצלחים שיעזרו לכם לתכנן באזור - Attukad Waterfalls , Mattupetty Dam , Kundala Dam .
עלות סיור בג'יפ באזור – 4000 – 5000 רופי – תלוי בכמות האנשים.

מונאר. צילום: גיל.ג
מונאר. מילום: גיל.ג

טיול רגלי - אנחנו טיפסנו בשעות הבוקר במעלה ההר לתצפית על המטעים. באזור של Zina Cottage .
והקדשנו יום אחד שלם להסתובב באזור עם וידיש הנהג שלנו, לראות את הנופים ואת הקוטפות.
האזור של מפל Attukad Waterfalls מהמם ביופיו, את הירידה לשם מומלץ לעשות ברגל דרך המטעים. ליד המפל יש צ'אי-שופ קטן ומצוין, ובהמשך הדרך יש אזור מגורים של קוטפות.
נסענו לאזור של Mattupetty Dam , נופים ותצפיות ממש יפים בדרך, משם המשכנו עד Kundala Dam . הסכרים מרשימים, ובאזור של הסכרים יש דוכני אוכל ומזכרות נחמדים, והרבה הודים שמגיעים ושמחים לפתוח בשיחה איתך. באזור הזה יש פילים שחיים בטבע, ואם התמזל מזלכם תפגשו אותם.

המפגש עם הקוטפות תמיד היה מרתק, הן היו נחמדות ולא ידעו הרבה אנגלית, כולם לבושות צבעוני עם עגילים טיקות נזמים ועם נוף פסיכי מאחוריהם. במיוחד בסוף יום עבודה כולם עומדות מכניסות המון עלי תה לשקים ענקיים ומעמיסים לטנדר.
הנופים פה פשוט מטורפים מרחבים עצומים מלא ירוק ונהרות ענקיים.

מונאר. צילום: גיל.ג
מונאר. צילום: גיל.ג
מונאר. צילום: גיל.ג
מונאר. צילום: גיל.ג

עיסוי איורוודי – מדינת קרלה ידועה עיסוי איורוודי.
עשינו עיסוי ב Angel's Ayurspa, Joys Palace בעיירה Anachal ליד מונאר.
חייב להגיד שיצאתי דיי מאוכזב מהעיסוי האירוודי, הלבישו אותי בחיתול ובעיקר משחו אותי בשמן. היה גם עיסוי. אולי לא בחרתי מקום הכי טוב למרות שהיה נראה רציני. עלות 2000 רופי לשעה וחצי. יש במקום עוד סוגים שונים של טיפולים.
אומגה –zipline - נמצא בעיירה Anachal – חצי שעה ממונאר – כיף - ממליץ .
מפעל שוקולד – אפשר לוותר נמצא בעיירה Anachal – ליד מונאר.
מוזיאון תה – אפשר לוותר.
השוק במונאר ממש נחמד - חנויות שונות, פשוט להסתובב בשעות הערב, מומלץ לקנות תערובות צא'י שמכינים שם במקום.

ערב אחד עשינו מסג' איורוודי ובשני טיילנו בשוק של מונאר .
עשינו את האומגה –zipline - חוויה כיפית – ממליץ .
עד הגבול של קרלה עם טאמיל-נדו (הדרך לואטה קאנל) הנופים גם מטריפים, וכדאי לעצור ולהנות גם מהם.

אוכל:
מסעדה Veg Pure מומלצת במונאר - Saravana bhavan - דאבה צמחונית וטעימה.
במונאר בלילה יכול להיות קריר וצריך בגדים חמים.

לינה:
הוסטלים באזור מנואר – מחיר 1000-1500 לזוג
בגדול יש 3 אפשריות
1. האופציה הזולה יותר - לישון בתוך העיר מונאר - רוב הישראלים נמצאים ב SMM או ב JJ או ב green view , שהם אחד ליד השני באזור של התרמילאים. יש שם עוד כמה גסטאהוסים - פשוט להגיע לסמטה ולעבור בין הגסט עד שתמצאו מה שמתאים לכם.
2. האופציה היפה ביותר - לקחת מקום קרוב לעיר עם נוף למטעי התה. יתרון - יותר שקט רגוע ונוף מטריף .
3. יש הוסטלים מרוחקים יותר מהעיר, חלקם מעולים וחלקם פחות, הנוף כפרי ומהמם בתוך יער אבל החיסרון העיקרי הוא שהם בלי הנוף למטעי התה, לדוגמא באזור Anachal .
האופציה השנייה היא הטובה ביותר בעיני – עדיף להיות מחוץ לעיר ולהנות מהנוף והשקט אבל מספיק קרוב לעיר כך שרוצים יורדים לעיר.

המלצה על מקום לינה : Zina Cottage . ווילו 919447848380+ Welu
ממקום על גבעה ומשקיף על מטעי התה, ממש מקום רגוע ונעים, במיקום מושלם 10 דק' בריקשה ממונאר, ווילו מארח מהמם ונותן אווירה נפלאה.
חדרים בסיסיים אבל הנוף פסיכי עוצר נשימה ומרחיב את הלב , 1500-2000 רופי ללילה לחדר זוגי.

מונאר. צילום: גיל.ג
מונאר. צילום: גיל.ג
מונאר. צילום: גיל.ג
מונאר. צילום: גיל.ג

אחרי מונאר היעד הבא שלנו היה להגיע לואטה קאנל כדי להיות שם בשבת.

קודאי קנאל / ואטה קנל Vattakanal Kodaikannal

קודאי קנאל / ואטה קנל Vattakanal Kodaikannal
ואטה קנטל - כפר קטן בהרים עם זריחות שוות מעל העננים, בגובה מעל 2000 מטר מעל פני הים .
ואטה זה המקום להנות מהשקט, אין כאן גסטהוסים אלא דירות על צלע ההר אל מול הנוף. קחו בחשבון הרבה עליות ומדרגות שצריך לעלות.
האווירה רגועה וקסומה, הכל טובל בירוק, ויש כל מיני מפלים בסביבה ומסלולי הליכה באזור שאפשר ללכת אליהם ולהנות מהשקט.
האווירה הטובה, המחיר הזול, הדירות המשותפות והנוף גורמות להרבה ישראלים ל"היתקע" שם לתקופות ארוכות.
הכפר ואטהקאנל נמצא כ 20 דקות נסיעה מעל העיר קודאיקאנל, את הדרך בינהם עושים במונית שעולה 400 רופי.
הגענו בחמישי בערב ונשארנו עד יום ראשון בבוקר.

חלק מהעניין בואטה זה לבשל בצורה עצמאית. רוב הדירות מאובזרות במטבח, וחלק מהמצרכים הבסיסיים ניתן לקנות ברחוב הראשי, אבל עדיף לנסוע לשוק בקודאיקאנאל ולהצטייד שם בירקות וביצים וכדומה...
רוב הדירות עם מקלחת באקט.
יש תוספת תשלום על השימוש בגז בישול.
האינטרנט באזור ממש טוב למרבה ההפתעה.
אין כספומט בואטה.
אין מסעדות Pure veg .
באזור של קודאי וואטה לא מוכרים מים בבקבוקים קטנים, רק במיכלים של 5 ליטר. כדאי להצטייד מראש בבקבוקי מים קטנים שתוכלו למלא.
בוואטה תמיד קר בערב בגלל הגובה, בכל דירה יש אח, ואפשר לקנות עצים לחימום. עלות 500 רופי לחבילת עצים.
בשעות היום שמשי וממש נעים, אחרי צהריים מתחיל להתקרר עד שבערב ממש קר וצריך בגדים חמים בלילה.

אנחנו ישנו ב robin cottage חדר זוגי גדול עם מטבח, אח לחימום, מקלחת בקאט ומרפסת ענקית לנוף. 1000 רופי ללילה + 200 על גז בישול + 500 לעצים לחימום.
כל בוקר התעוררנו לראות את הזריחה, וחזרנו לישון.
יום שישי היה רגוע כיף ואווירה
לכבוד שבת בישלנו ארוחה צמחונית מפוארת בכלים שלנו.
מעבר לכלים ואוכל, ערכת שבת שלנו כוללת: נרות שבת, מפה, זמירון, יין מהארץ, גרעינים ושש-בש לעונג שבת, ויסקי לקידוש בבוקר, ולחמניות.
ביום שישי הגיע בחור, והביא איתו חלות טריות שנאפו יום קודם בבית חב"ד בנגלור – כך שאפילו חלות טריות היו לנו :) .
לקבלת שבת במרפסת הצטרפו אלינו 4 חבר'ה והיה אחלה אווירה.
שבת בבוקר אחרי התפילה מול הנוף עשינו קידוש על ויסקי ובראוניס. ובצהרים עשינו טיול רגלי בטבע למפלים.

ואטהקאנל . צילום: גיל.ג
ואטהקאנל. צילום: גיל.ג
ואטהקאנל. צילום: גיל.ג

לינה:
יש אזור קטן עם המון דירות להשכרה במחיר ממוצע של 1000 רופי לזוג ללילה.
יש חדרים זוגיים עם מטבח קטן ויש דירות גדולות. הכל תלוי בכמה אנשים.
ואפשר למסור את הבגדים לכביסה ביד.

המלצה על כמה מקומות – כולם סבבה:
דירות של ראובן - דירות טובות מפנקות וזולות עם נוף עוצר נשימה. 9786788485 91+
דירות של רובי – נקיות , גדולות וטובות +91 80565 00768
דירות של רובין - חדר זוגי גדול עם מטבח, אח לחימום, מקלחת בקאט ומרפסת ענקית לנוף 9952174832 91+ / 9942098337 91+ .
דירות של אראסי - +91 99445 41932 - לא היינו , אבל שמענו שגם סבבה.

נסיעות:
ממנואר לואטה –
צורת ההגעה הפופולארית ממונאר לקודאיקאנאל היא להתארגן כמה אנשים ולקחת מונית משותפת. טווח מחיר 5000 רופי (5 שעות ).
אופציה נוספת - זולה - לנסוע ב 3 לוקאלים, לוקח בערך 7-8 שעות עד קודאיקאנאל ועולה 220 רופי.

מואטה למדוראי –
הדרך הזולה -לוקאל. הטובה -מונית. אוטובוס - 110 רופי, לוקח בערך 4 שעות. או מונית 3500 רופי – 3 שעות.
רשמית קודאיקאנל כבר נמצאת בטמיל-נדו, אבל מבחינתינו המעבר לטמיל הורגש רק ביום ראשון בבוקר.

טמיל- נדו - מדוראי Madurai

טמיל- נדו
יום ראשון בבוקר יצאנו מואטה לכיוון מדוראי, המעבר לטמיל-נדו מורגש ומרגש – יורדים מההרים אל המישורים חזרה לנוף הטרופי, מזג האוויר מתחמם, פחות נקי והעוני יותר מורגש.
בדרך חוצים כל מיני ערים קטנות ושוקקות, הדרכים כרגיל עמוסות באנשים, אופנועים עמוסים באנשים, פרות, צפירות, והכאוס הרגיל על הכביש – אין באמת חוקי נהיגה, כל אחד עוקף חותך נכנס מבלי להאט או להסתכל.

היעד הראשון שלנו לפני מדוראי היה Thiruparankundram שנמצאת כ 20 דקות מדרום־מערב למדוראי.
שם נמצא את אחד המקדשים העתיקים המרשימים של העיר, והמפגש הראשון שלנו עם אנשי טמיל-נדו.
בכניסה לעיר זהינו התרחשות, מוזיקה והתקבצות של הרבה אנשים לבושים חגיגי - צבעוני וזהב - הנשים עם סרי וסלי פירות ופרחים על הראש, והגברים עם תופים . מסתבר שאחת המשפחות חוגגת טקס חורים באוזניים לתינוקת חדשה. ואנחנו הפכנו להיות אורחי הכבוד. היה רועש ומרשים, צבעוני ומיוחד.

מדוראי. צילום: גיל.ג

באופן כללי תמיד באזור של המקדשים יש התרחשויות. מספיק להגיע ולהתמקם, והתרחשות כבר תגיע אליך.
כל מי שמגיע למדוראי מכיוון מערב (מואטה/מנואר) מומלץ להגיע קודם ל Thiruparankundram ומשם להמשיך למדוראי.
המקדש הוא האח הקטן של המקדש של מינקאשי במדוראי, בנוי בתחתית גבעה.
צריך להוריד נעליים בכניסה (יש שמירת נעליים בחינם) ובלבוש ארוך בלבד. אפשר להכניס טלפון.
משם המשכנו למדוראי.

Thiruparankundram
Thiruparankundram
Thiruparankundram . צילום: גיל.ג
Thiruparankundram

מדוראי Madurai
עיר סואנת שוקקת חיים. הרחובות צבעוניים והומים, מלאים אנשים, נשים וילדים, ריקשות, קטנועים ואופניים. זו עיר שמאפשרת את המפגש עם הכל מהכל - היופי, העוני, הצבע, האוכל, האנשים השוני… הודו במיטבה.
מוקד העניין המרכזי במדוראי הוא מקדש Meenakshi העתיק שמושך אליו המוני עולי רגל ומוקף מגדלים מרהיבים המעוטרים בהמון דמויות הינדואיות צבעוניות שניתן לראות מכל רחבי העיר.
פשוט להגיע ולהסתובב ברחובות ולפגוש את האנשים וההתרחשויות - זוגות לפני חתונה, מאמינים צבועים ומאופרים בלבן, באבאות שלבושים מוזר ועוד ועוד...
כדאי לעלות לתצפית על המקדש מאחד הגגות של החנויות מסביב, המוכרים הקשמירים רגילים לזה שתיירים מבקשים לעלות ומנצלים את ההזדמנות לנסות למכור את מרכולתם במחיר מופקע.

הכניסה למקדשים בלי נעליים, בלי תיקים ובלי טלפונים - יש עמדות הפקדה ובידוק בכניסה. ובלבוש ארוך בלבד.
תיירים יכולים להיכנס לחצר הראשית של המקדש אבל מעבר לזה הכניסה מותרת רק להינדו.. אז אל תתפתו לעמוד סתם בתור.
עיקר ההתרחשות והיופי נמצאים מחוץ למקדש, ומי שלא רוצה לא באמת חייב להיכנס לתוך המקדש.
במקדש מתגוררים גם פיל ושור, שאם יתמזל מזלכם תראו אותם בזמן שהם מקיפים אותו.
בערב יש טקס במקדש - תקראו על זה מראש.
מי שרוצה יכול לקחת מדריך שייתן הסברים – לא חייבים.

מדוראי
מדוראי
מדוראי

חנויות חייטים - מול המגדל הצפוני של מקדש
שוק רחוב הבננות – חמוד וגם הרחובות שסביבו מלאים התרחשות וסוחרים וכדאי להסתובב בהם.
שוק הפרחים Mattuthavani flower market – פועל בשעות הבוקר המוקדמות – שוק הודי אמיתי – צבעוני ומלוכלך - שווה.
ארמון Thirumalai Nayak Palace- לא חובה - אפשר לוותר מי שלא חובב ארכיטקטורה. כניסה 50 רופי לאדם.
מוזיאון גנדי - אפשר לוותר.
תחנת רכבת – במדוראי זו הזדמנות מצוינת לגשת לתחת הרכבת לראות את התרחשות, אלו שממתינים לעלות, אלו שמגיעים והרכבות העמוסות שעוברות . הזהרו מכייסים.

לינה:
Mani's residency - אחלה מלון, במרכז הבלגן, במרחק הליכה מתחנת הרכבת ומהמקדש.
טלפון: +91 98409 69100 , הזמנו דרך בוקינג, 2463 רופי לחדר זוגי עם שירותים מקלחת מעולים.

אוכל:
תעשו לעצמכם טובה ותיכנסו למסעדות פועלים של ההודים, הארוחות מוגשות בשולחנות משותפים על עלי בננה גדולים, Refill עד שתתמלאו של אורז, דאל, תבשיל ירקות, צאטני, צאפטי. בעלות מצחיקה של 5 ₪ לאדם. ההודים שיושבים איתך בשולחן מתערבים לך בצלחת ומסבירים מה כדאי ומה חריף, כל פעם הייתה חוויה. באופן מצחיק מסעדות נקראות hotel !

מסעדת פועלים טאלי צמחונית מדהימה שמגישה רק בשעות הצהרים Hotel Sree Sabarees - Arasaradi שנמצאת ברחוב Travelers Bunglow Rd - ממש מומלץ .
ברחוב ליד המלון שישנו נמצאת מסעדת מצוינת : Gowri Gangga- Pure Veg Restaurant . וגם סניף נוסף של Hotel Sree Sabarees שלא היינו בו.

צפונה ממדוראי נמצאת העיירה Tiruchirappalli (טריצ'י ) – שמענו שגם היא מעניינת - לא היינו.

מדוראי
בתחנת הרכבת במדוראי
שוק הפרחים

ראמסווראם Rameswaram

ראמסווראם Rameswaram
ראמשווראם עיר קטנה בפינה הדרום מזרחית של הודו, והנקודה הכי קרובה לסרי-לנקה, וגם היא מושכת אליה המוני עולי רגל הינדואים.
לא הרבה תיירים מערביים מגיעים למקום. בכל שהותנו בראמשווראם לא ראינו עוד תיירים מערביים.
הכניסה לראמשווראם מרשימה שכן היא עוברת על גשר ארוך המחבר את היבשת עם האי עליו נמצאת העיר, והנוף מהגשר מאד מיוחד - פסי רכבת, ספינות, ומלא ציפורים שדוהות ברוח.
העיר לא מאד יפה , אבל מלאה בהתרחשויות דתיות וטקסים, ומומלץ להישאר לילה אחד לפחות.

גשר הכניסה ל ראמסווראם Rameswaram. צילום: גיל.ג
גשר הכניסה ראמסווראם Rameswaram. צילום: גיל.ג

אטרקציות מרכזיות:
גט טבילה Agni Tirtham – בשעות הזריחה מוקדם בבוקר עולי הרגל מתחילים בטבילה בים (סטייל ורנסי), ואז פונים לאנשי הדת שנמצאים על הגט לביצוע טקסים. שברקע מסתובבות פרות ושאר באבות. חגיגה מעניינת וצבעונית
בעיר יש מקדש עם בארות טיהור - תקראו על זה מראש, וברחובות יש התרחשויות וטקסים רבים.
השפיץ - עיר הרפאים דנשקודי Dhanushkodi - הקצה של הקצה - הנקודה האחרונה של היבשה מול חופי סרילנקה - הדרך יפה, האוקיינוס בשני צידי הכביש ומלא עולי רגל צבעוניים.
בדרך לשפיץ יש כמה נקודות עניין ודוכנים, עד שמגיעים לקצה לשון היבשה, לשם מגיעים גם המוני ההודים להצטלם.
אפשר לקחת ריקשה פרטית, או לעלות על האוטובוסים שיוצאים כל הזמן, ולהמשיך מאוחר יותר עם האוטובוס הבא. כולם עוצרים באותם 3-4 מקומות בדרך עד שמגיעים לקצה לשון היבשה. אפשרות גם להשכיר אופנוע.
תצפית Ramar Padam - מקום נחמד ושקט לראות בו את השקיעה והאזור.

תחבורה:
יש אוטובוסים בתדירות גבוהה לראמשווראם ממדוראי (כ-3-4 שעות) ולעוד ערים גדולות בדרום הודו. כמו טירוונלמאי וצ'נאי. חפשו את האוטובוס הממוזג.
אפשר להגיע לראמשווראם גם עם רכבת יום ממדוראי (5 שעות).
בשביל החוויה, רצינו לנסוע ברכבת שנוסעת על הגשר מהאי עד היבשה, אבל המסילה הייתה בשיפוצים ולא יכלנו.

לינה:
יש אפשרויות לינה שקרובות למקדש, ויש מרוחקות יותר.
אני ממליץ לישון במקום שנמצא במרחק הליכה של מספר דקות מהמקדש, אבל לא קרוב מידי להמולה.
ישנו במלון Hotel Senthur Raja שנמצא במרחק של כמה דקות הליכה מהים והמרכז. חדר זוגי פשוט עם שירותים מקלחת, מזגן ומרפסת – 2000 רופי ללילה.
בסופי שבוע כדאי להזמין מקום לינה מראש – כי המקום מתפוצץ בהודים .

גט טבילה Agni Tirtham . צילום: גיל.ג
גט טבילה Agni Tirtham . צילום: גיל.ג
גט טבילה Agni Tirtham . צילום: גיל.ג
גט טבילה Agni Tirtham . צילום: גיל.ג
גט טבילה Agni Tirtham . צילום: גיל.ג
גט טבילה Agni Tirtham . צילום: גיל.ג
גט טבילה Agni Tirtham . צילום: גיל.ג
גט טבילה Agni Tirtham . צילום: גיל.ג
גט טבילה Agni Tirtham . צילום: גיל.ג

החוויה שלנו:
יצאנו ממדוראי בבוקר, עצרנו בדרך בשוק הפרחים של מדוראי ומשם המשכנו לראמשווראם.
אחרי כ 3 שעות נסיעה הגענו, בכניסה עצרנו לתצפית מגשר הכניסה המפורסם, הנוף משגע.
זרקנו את התיקים במלון, עצרנו לצ'אי וסמבוסק, ויצאנו ישר לקצה הלשון יבשה – דנשקודי. גם כאן ההודים מתעניינים מאיפה אתה, ומבקשים להצטלם.
אחרי עצירות שונות בדרך, חזרנו לעיר ונסענו לתצפית Ramar Padam .
בערב יצאנו להסתובב בעיר עצמה ולהתרחשויות מסביב למקדש.
אחרי ארוחת ערב, בעודנו מסתובבים, התחילה באחד הרחובות התקבצות של אנשים, שאלנו מה העניין, ואמרו שתכף יהיה הליכה על גחלים, אז נשארנו לחכות עם כולם.
סיטואציה דיי הזויה – הדליקו מדורה עד שתצברו הרבה גחלים, בחור עם תוף ועוד אחד עם סוג של זורבה מנגנים, ואנחנו ביחד עם ההודים צופים. לפתע הגיע פיל גדול מאד מקושט שחצה את ההתרחשות ממש בצמוד אלינו, בהמשך פרסו את הגחלים על הריצפה והיה גם הליכה על גחלים.
למחרת בבוקר יצאתי בזריחה לגט הטבילה Agni Tirtham . גם כאן ההתרחשות בשיאה. הרבה עולי רגל שמגיעים לטבול בים ולטקסים - צבעוני ומעניין.
בהתחלה התלבטנו עם שווה לעשות את הנסיעה הזאת לראמשווראם רק בשביל לעשות שם לילה ולחזור – אבל ממש שמחנו שעשינו את זה.

ראמשווראם. צילום: גיל.ג
ראמשווראם. צילום: גיל.ג

מראמשווראם חזרנו למדוראי, ומשם לקחנו טיסה למומבאי, שאליה ארחיב בפוסט נפרד.
מקווה שהעברתי קצת מהחוויה.

אהבתם - תנו לייק