התחלנו את השבוע בבולגריה ומשם נסענו לנמל תעופה כדי לטוס לקייב, משם לאומן.

הטיסה הייתה בשעה שלוש וחצי ולפני כן לא הספקנו לאכול, גם בנמל לא היו הצעות.

נחתנו בקייב שם חיכה לנו נהג שהסיע אותנו לאומן , נסיעה של שלוש שעות.

האוקראיניות כל כך יפות, כמו בובות, ובכל זאת מה שבחרו לתלות על שלטי החוצות בדרך זה שלטים עם תמונה של פיצות או המבורגרים !! (לא פינטזתי) .

סגרנו את החופשה במלון "אורות" , מלון כשר , נחמה ופיצוי על ארבעה ימים בבולגריה של סלטים ופסטה שהבאנו מהבית או תפוח שקנינו בדרך.

ואכן האוכל משובח.

(נ.ב. - אוכל טעים אבל חייבת לציין שהוא סחוט בשמן, לדעתי הם מבשלים בשמן במקום במים)

נכנסנו לחדר ולהפתעתי אין טלויזיה !

ולהבנתי אין בשום חדר או מלון בסביבה !

מה שנקרא - הלם תרבות .

החנויות והמסעדות שקרובות לציון של רבי נחמן פתוחות עד חצות הלילה כמעט.

נכנסתי לציון , וכאחת שלא מתחברת לתפילות בקברי צדיקים ולא מצליחה למלא שם חמש דקות, הרגשתי הלם ורעד בנשמה.

למען האמת חששתי שלא אתרגש , כי כולם סיפרו שאין מישהו שלא מתרגש שם.

עברו חמש דקות של שקט מוחלט בלי שהוצאתי מילה, לקחתי כסא והצמדתי אותו לציון רבי נחמן, רציתי פשוט להיות.

אחרי כעשר דקות התחלתי מעט לדבר ואז התחילו הדמעות (הסבירות שזה יקרה לנשים גבוהה יותר מאצל גברים ;) )

אומן והסביבה מלאה באנרגיות. לא בהכרח חיוביות.

המקומיים פה לא אוהבים זרים ונועצים מבטים ממושכים - זועמים וזעופים.

ביום שישי הלכנו לשוק - משעמם , לא זול ולא הכי נעים להליכה. מה שכן, יש כמה חנויות עם בגדים מאוד יפים לאלו שבעד לאתר מציאות.

התחרטתי שלא קניתי שמלה שעולה פחות מ 100 שקל , כי מבחינתי היא הייתה צריכה לעלות פחות מ 50 , ישראלית מספיק ?.

ביום שבת הארוך ! שהשבת נכנסת בתשע ויוצאת בעשר, עשינו סיבוב רגלי לאגמים סמוכים, ופה זה הזמן לציין כמה חם ושרבי היה לנו בכל הימים באוקראינה - כמו אוגוסט של ישראל. לחות, חום, דביק.

ביום ראשון נסענו בתחילה לעיירה ברסלב לרבי נתן זצוק''ל ועוד צדיקים שקבורים סמוך, מקום מרגיע , נוף מדהים וירוק.

אח''כ המשכנו לעיירה מעז'יבוז' , עיירה מאוד עתיקה , באזורים מסויימים אין חשמל בלילות.

ובכל זאת עיירה חיננית ושקטה.

בתחילה נעצרנו מול טירה/ארמון שעד עכשיו אין לי מושג מה שמו .

נכנסו לחצר הענקית שלו ולמוזיאון ששם היו כלי מלחמה ומציאות מלפני מאות שנים, מהתקופה שבה המקום עמד על תילו.

ובמעבר חד - לציון הבעל שם טוב הקדוש!

התפללנו שם, ושוב, גם שם יש צדיקים נוספים בסמוך.

ידוע כי אנשים רבים שבאו על קברו זכו לניסים. לא רחוק משם, בית הכנסת העתיק והמיוחד בו היה הבעל שם טוב מתפלל , הכל מגולף מעץ ושמור בצורה יוצאת דופן.

לא רחוק משם - מעיין הבעל שם טוב.

יש שם באר , נהר, ומתחם משופץ שנבנה במיוחד , בו ניתן למלא מים זכים וטהורים שידועים בסגולות רבות למי ששותה מהם.

מילאנו כמה בקבוקים , נכנסו לחנות מזכרות מהממת שנמצאת שם , לא נשארנו עם מספיק גריבנות לשלם אבל בהחלט שווה ביקור !

ואז נסיעה של שלוש וחצי שעות חזרה לאומן, הנסיעות זה החלק שנקרא "מסירות נפש" , ובאמת הרגשתי את הנפש שלי מתייסרת :/

יום למחרת, צעדנו רגלית לגן סופיה (והפכנו לשניצלים מטוגנים מהחום)

גן גדול ומפורסם ששמע עליו כל אדם שנסע לאומן.

מקום נעים ויפה, מניחה שאם היינו מגיעים במונית או בשעות קרירות יותר היה לי יותר כוח להסתובב והראות שלי הייתה חדה יותר, אבל ראינו לא מעט אזורים נחמדים.

בהחלט אפשר להעביר שם שעות.

ביום השלישי ארזנו מזוודות וחזרנו לישראל.

ובשורה תחתונה הסיכום הוא :

1. לא זול כאן במיוחד, במיוחד בחנויות ובמסעדות של אחינו היהודים.

2. יש עקיצות תיירים !

3. לא מקום אטרקטיבי לטיולים ובילויים.

- יש אנשים שיכולים להעביר כאן בכייף ימים ושבועות.

אך ההמלצה האישית שלי היא להגיע נקודתית לקברי צדיקים, לאלו שרוצים לזכות להתפלל ולהאיר קצת את הנשמה, ואז לחזור הביתה מהר.

טוב, לא כל כך מהר, זה שלוש שעות נסיעה ועוד שלוש שעות טיסה.