טיול לפינלנד

טיול פינלנד 30.7 -; 13.8 2013
משפחת דקל ומשפחת בז'רנו החלפת בתים!!!
הפעם אנחנו בפינלנד, מה שמשך אותנו לשם היה מזג האוויר הנעים, היערות והמים. והכי חשוב המייל שקיבלתי מלאסה ובו הציע לי להחליף איתו בית!!
30.7 יום שלישי -; הבית של לאסה.
את לאסה פגשנו בנתב"ג החלפנו מפתחות של הבית ושל הרכבים, הוא נסע עם המכונית שלנו לבית בחרות ואנחנו פגשנו את מכוניתו ( סיטרואן c5) בחניה שבשדה התעופה בהלסינקי.
הבית של לאסה נמצא בעיירה קטנה בשם Tervakoski, הממוקמת כ 60 ק"מ צפונית להלסינקי.
הכל דפק כמו שעון שוויצרי. הטיסות, הקונקשיין בקייב, החבירה למשפחת בזרנו שהצטרפה אלינו בהלסינקי, הנסיעה לבית של לאסה. הדבר היחיד שלא הסתדר זה חבילת הגלישה שמכרו לי בפלאפון, למרות מה שאמרה לי נציגת פלאפון, מתברר שלפלאפון אין בכלל חבילות בפינלנד וכי פשוט הטעו אותי אז נאלצנו לשנות שיטה, לוותר על הנוחות שב - waze ולחזור לימים הטובים בהם ניווטנו בעזרת מפת כבישים.
אבל מכיוון שלירון איתי, לא הייתה כל בעיה, כישורי הניווט שלה רק משתבחים עם השנים.
בסביבות 17:00 הגענו לבית של לאסה, ואו איזה בית, יותר יפה מאשר בתמונות, מטבח מאובזר, 4 חדרי שינה, סאונה פינית מדהימה, אולם קולנוע ביתי הממוקם במרתף ובו כל פלאי הטכנולוגיה המבטיחים צפייה ושמיעה ברמה מעולה תוך פינוק בישיבה בכורסאות מפנקות, הכל בגווני אדום ואפור, מ ה מ ם!!!!
אני ומיקי נסענו לסופר, קנינו מצרכים, כשחזרנו המרק כבר היה מוכן, הכנתי ספגטי בולנוז. ארוחה מצוינת.
אופק התגלה כבחור בעל תושיה רבה, תפעל את מערכת הקולנוע הביתי ואת הסאונה.
התחברנו לאינטרנט דיברנו עם המשפחות בישראל, דיברתי עם קאי המדריך שנבלה איתו מחר ב -; Nuuksio national park. והחלטנו איך נבלה את מחר.
טיפ: מסלולים מומלצים בשמורה Nuuksio National park:
Haukankierros (blue route). The "Hawk's Tour" is a four-kilometer loop starting and ending at the Haukanpesä information center, looping around Lake Haukkalampi. Lake views, cliffs, mossy boulders. This is also the most popular route, and it can get almost crowded on weekends if the weather is good. edit
Korpinkierros (yellow route). The "Raven's Tour" is an eight-kilometer loop starting at the Haukanpesä information center, passing through Mustalampi (with campground), Siikaranta and Siikaniemi before returning back. It's also possible to walk only half the route by taking bus 28 in and 85 out.
טיפ: מרכז מבקרים Halatia: בקרבת השמורה Nuuksio National park מרכז מבקרים בשם האלאטיאה www.halatia.com מרכז מבקרים מקסים ואינטראקטיבי המציג את הטבע בפינלנד על פי עונות השנה.
בינתיים הפעלנו את הסאונה, קטפנו ענפים ביער שליד הבית והכנו "vasta" שזה בעצם ענפים של צמחי בר מקומיים השזורים יחד לכדי אלומה אשר מצליפים בעזרתה על הגוף של האנשים בסאונה, וכך, החום (80 מעלות סלזיוס), יחד עם ההצלפות ואדי המים, ממריצים את זרימת הדם בגוף, היה ממש כיף, הזענו, שתינו בירה.... עדי המתוק ברח מהסאונה אחרי 5 דקות, שוב מקלחת, שוב נשנושים.... לילה טוב.
טיפ: טיסות להלסינקי. אפשר לטוס בחברת "פינאייר" מוציאה פעמיים בשבוע טיסה ישירה בסביבות 550 דולר לאדם. ניתן לטוס עם חברת "ניקי"דרך וינה בעלות של כ 500 דולר לאדם. ניתן לטוס גם בחברה האוקראינית עם עצירת ביניים של כשעה וחצי בקייב במחיר של 480 דולר לאדם.
אנחנו בחרנו בחברה האוקראינית.
ככול שמזמינים מוקדם יותר כך המחיר זול יותר.

31.7 יום רביעי -; קאי.
קמנו ב 06:45 ארוחת בוקר, התארגנות... ב- 08:15 יצאנו לדרך...
עשינו פעמינו ל , halatia מרכז מבקרים מקסים ואינטראקטיבי המציג את הטבע בפינלנד על פי עונות השנה. התברברנו בדרכים ונסיעה של שעה ורבע נמשכה כמעט שלוש שעות.
תפסנו את קאי ואת יוליה העוזרת שלו, ממש ברגע האחרון לפני שהוא נטש, הוא המתין לנו שעה ועשר דקות, וכשהוא התקשר אלי לסקייפ, ענה לו לאסה, אצלי בבית, והוא מאוד הופתע כשמעברו השני של הקו דיבר איתו מישהוא בפינית. הסברתי לו שזה האדם איתו החלפנו בית. הודיתי לו שהמתין לנו כל כך הרבה זמן ומשם התחלנו את היום. נסענו לאחד האגמים באזור ולאחר תדריך קצר החלנו לפדל בקאנואים. אגם פסטורלי, נופרים לבנים וצהובים, ברווזים, ויערות, אין סוף יערות. השייט רגוע, הוביל אותנו לאזור פיקניק יפה ובו התמקמנו לנישנושים, סטלבט ודייג. קאי הכין לנו 8 חכות, ופיתיונות. ותוך דקות מעטות התחילו הדגים לעלות בחכותינו. את רובם החזרנו למים, ואת הגדולים שבהם, שהיו למעשה די קטנים ( 250 - 200 גרם), ניקינו והכנו בגריל. חזרנו למים, העמסנו את הקאנואים, ונסענו למרכז halatia .
אכלנו שם ארוחה טובה : המבורגרים, בשר צבי על פירה.
משם המשכנו לקניות משותפות. קאי קנה פרודוקטים מכול טוב לקראת ארוחת הערב שנאכל יחד החצר שלו. אחרי כחצי שעה הגענו לביתו היפה באזור כפרי מיוער, עם נחל קטן, באר, כמה מחסנים, בתי עץ ואוהלים. הוא פרק את האוכל, יוליה נשארה בביתו והתחילה לבשל עבורנו בשעה שאנחנו המשכנו עם קאי לכיוון מסלול ההליכה. הלכנו איתו בערך שעה וחצי, קטפנו אוכמניות ופטל ואכלנו, יאמי... קאי סיפר לנו על חיות הבר, בייחוד על הסנאי המעופף ועל ה- rakon dog הראה לנו תמונות ולימד אותנו איך מדליקים אש בתנאי שטח. כשחזרנו לביתו המשכנו לבשל יחד, יש לו בחצר גם טאבון, גם מתקני עישון ייחודיים, גם פלאנצ'ה ענקית וכל מיני מתקני בישול מדליקים. הוא הכין לנו חזה עוף בחמאה ופלפל לימוני, פילה סלמון טרי עשוי בלהבות אש חיה, סלטים, רטבים, קינוחים מדהימים והכל מעשה ידיו. מכיוון שבעברו היה מורה למוסיקה זכינו לשמוע מקצת מכישרונו כנגן גיטרה, שרנו, נהנינו ובערך ב 23:15 נפרדנו לשלום, היה באמת משהוא אחר, יוצא דופן. הנסיעה הביתה הייתה קצרה הרבה יותר (כי לא התברברנו) אבל הייתה קשה כי היינו שפוכים מהיום גדוש האירועים האוכל והחוויות.
כך התענוג, כולל הכול תענוג עלה לכולנו (8 אנשים) 700 יורו + 50 יורו טיפ.
לקראת 01:00 הגענו הביתה, מקלחת ולילה טוב.

תמונה: קאי המדריך וחלק מהארוחה שהכין לנו -;

1.8 יום חמישי -; בניין ודיור: תחרות אדריכלות ועיצוב פנים.
קמנו בבוקר נסענו ל Hivinkaa לתערוכה מיוחדת שמתקיימת אחת לכמה שנים, בתערוכה אנשים בונים את בית חלומותיהם, במיטב הרעיונות, האביזרים, החומרים והאביזרים. מקימים שכונה אמיתית הבתים והאנשים נשארים לגור בה עם תום תקופת התערוכה. לפני כל בית תלוי שלט ובו מוצגת המשפחה שבנתה אותו וכמובן הרעיון של הבית. מדובר בעשרות בתים, מעץ, מתכת, זכוכית, ושילובים ביניהם. עם מיטב הפינוקים וההמצאות. גאקוזי, בר, חדרי כושר, מרפסות, גלריות, אחים וכמובן סאונות. הסתובבו עם כמה אלפי אנשים, לאחר מכן נסענו באוטובוס מיוחד עם מדריכה שספרה על ההיסטוריה של העיירה.

תמונה: אחד הבתים בתערוכה -

2.8 יום שישי -; הוא הא מי זה בא? יורגן הויקינג.
ביקור בארכיפלג של טורקו.
יצאנו מהבית בסביבות 08:15 שמנו את פעמינו לעיירה בשם Kasnäs ממנה התכוונו לתפוס מעבורת בשעה 12:00 לאי רוסלה Rosla ובו ל - Rosala Viking Centre. הנופים מדהימים, הים חודר ליבשה בצורת לשונות מים, המתפתלים בין גבעות מיוערות עצי מחט וישובים קטנים. מידי פעם עולים על גשר כשהים מופיע משני צידי הרכב. פסטוריליה במיטבה!
את המעבורת של 12:00 זכינו לראות עוזבת את המזח, איחרנו ב 6 דקות! ככלל הפינים מאוד מדוייקם, שעה זו שעה, נקודת מפגש זה "ברזל". ידענו זאת באופן כללי אבל הפעם הרגשנו את העניין על בשרנו. למרות הבאסה, פעלנו במהירות להפוך את הלימון ללימונדה, בררנו מתי יוצאת המעבורת הבאה -; 15:00, ויצאנו לטיול רגלי בראש גבעה סמוכה. טיפסנו על הגבעה, ירדנו בשיפוליה לעבר הים, ישבנו על אחד הסלעים ואכלנו את המטעמים שלנו -; לחם, חרדל, סלאמי, טונה, עגבנייה, ופלים צ'יפס ועוגיות. משפחה של ברבורים שחתה לעברנו: אמא אבא צחים כשלג +5 ברבורים צעירים אפורים, מראה מלבב. ב15:00 הפלגנו ליעדנו האי רוסלה ובו למרכז מורשת לחיי הויקינגים. פקידת הקבלה קיבלה אותנו כשהיא לבושה כמו ויקינגית, היא גם נראתה כמו ויקינגית או יותר נכון כמו פיונה אשתו של שרק. במקום מוזיאון בנושא הויקינגים, תצוגת כלי נשק מגוונים, בחלקם ניתן ממש לנגוע ולשחק משחקי מלחמה, וכפר ויקינגי משוחזר. הראו לנו סרט על המיתולוגיה של העמים הנורדים, על חלק מהאלים שמענו בעבר (תור, אודין, ולוקי) והיו עוד כמה שלמדנו להכיר. האולם בו גרנו הינו למעשה ביתו של הויקינג העשיר בכפר, רוב האולם מוקדש לחדר אוכל + מיטות + מתקן להדלקת מדורות במרכזו.
ספרו לנו שכשויקינג עשיר נפטר היו משכיבים אותו במיטתו על אחת מספינותיו כשהוא מוקף בדברים חשובים עבורו, למשל: חרבו, סכינו, בגדיו, מעיל הפרווה שלו ובנוסף כלי אוכל ושתיה, כלבו האהוב ובעצם כל מה שיכול לעזור לו לעבור לעולם המתים באופן חלק. אחר כך היו מעלים את הספינה באש ומשלחים אותה לים.
ערכו של ילד שנמכר לעבדות - 200 גרם כסף! מתברר שמגיל 14 אתה נחשב לגבר ועליך להתחתן, ולבחור קריירה האם להיות: בוזז, סוחר, לקט או צייד. כן לא קלים חיי הויקיניגים.
ארוחת הערב הוגשה במתכונת ויקינגית משודרגת המארחת, הנסיכה פיונה, לבושה על פי מיטב האופנה הויקינגית -; סדין יוטה בצבע בז, סינר יוטה, הכינה את הבופה שכלל דג סלמון בעישון קר, סלט הרינג מתקתק, פירה מגזר, תפוח אדמה ועוד שורשים, נתחי בקר, סלט כרוב, עוד שני סלטים שעד לרגע זה לא ברור ממה הם היו מורכבים, לחם בייתי עם צימוקים ואגוזים, מים קפה תה ועוגת חנק לקינוח.
ברגע שסיימנו סוג מסויים של אוכל מייד התמלאה הקערה לכבודנו. האווירה מסתורית, ארוחות השחיתות של הויקינגים ארכו כשלושה ימים, בצמוד לכל שולחן יש מיטה, לשימוש הסועדים והמתהוללים. התאורה -; נרות ועששיות, התפאורה עץ ועורות של דובים, איליי צפון, ואלקים (מעיין איילים גדולים), הצלחות היו לוחות עץ קעורות קמעה, והכוסות מחרס. ניתן לסכם את הארוחה כך: טוב להיות ויקינג עשיר.
לאחר הארוחה התארגנו למה שכבר הפך למסורת עבורינו בפינלנד -; סאונה. קנינו בירות מקומיות (6 יורו כל בירה) ונכנסנו לסאונה. איזה כיף, אתה פשוט מרגיש איך כל הגוף מתנקה, כל נקב מטפטף זעה שניגרת על הגוף, מפעם לפעם אופק "השקה" את התנור בכף מים, ותוך שניות ענן של אדים חמים הכה בנו. תוסיפו לזה את הבירה הקרה ששתינו, ואת הטושים הקרים בהם התקלחנו מפעם לפעם, ותתחילו לדמיין את האווירה.
בסביבות 21:00 יצאנו לטיול באי, בדרך חפרנו והוצאנו תולעים שישמשו כפתיון לדגים, ניסינו את מזלנו בדייג, אך הפעם ללא הצלחה. המשכנו בטיולנו, פגשנו צביה, ראינו מפרצונים מקסימים והמום פינים שבאים לאי לבתי הקייט המטופחים שלהם. בסביבות 23:00 חזרנו לבית הויקינגים שלנו, כמעט כולם הלכו לישון, אני וארארל ראינו סרט "איש הברזל".... לילה טוב.
תמונה: בית הארחה הויקינגי


3.8 יום שבת -; ברוכים הבאים לערוץ אגו- תחרות סירות מירוץ.
בתשע הוגשה ארוחת הבוקר הפעם בסגנון די קונטיננטלי, חוץ מהלחם המיוחד שהפעם הגיע בצורת לחמניות חמות... יאמי...
יצאנו לסיור רכוב באי, חצינו גשרון קטן ועברנו לאי סמוך, יש בו חנויות קטנות, בתי קפה, כנסיה, כמה מזחים וחוף רחצה קטן. החנינו בחוף שחינו והשתזפנו. פגשנו משפחה פינית ששהתה באי במשך 4 שבועות, דיברנו מעט קיבלנו טיפים על דברים מעניינים שכדאי לראות בהלסינקי. המים די קרים 17 מעלות סלזיוס ולמרות שמדובר במי ים הם לא כל כך מלוחים?!
חזרנו למתחם הויקינגים, התקלחנו, התלבשנו ויצאנו לכיוון מעבורת שתקח אותנו בחזרה ליבשה. ב 14:00 בדיוק יצאנו על גבי המעבורת ואז ראינו המון אנשים בעיירה הקטנה Kasnas החנינו והלכנו לראות במה מדובר, הרי לא ייתכן שכל כך הרבה אנשים יגיעו לעיירה קטנה ומרוחקת סתם כך. מתברר שבמקום מתקיים הפניג שכולל משחק פוקר ותחרות סירות מירוץ. לא בדיוק הבנתי את הקשר בין הפוקר לסירות המרוץ, אבל מה שקורה זה שאנשים באים עם הסירות שלהם. ומתחרים על ההגעה למקום מסויים בו הם בוחרים יד ומשחקים פוקר ולפי הניצחונות זוכים במשהוא , שטים למקום הבא ושוב משחקים, משהוא כזה. הכל מאורגן ומתוקתק. ספינות של משמר החופים, מסוק באוויר, עשרות סירות מירוץ עם מנועים שואגים, מאות צופים נלהבים וספונסרים שפתחו דוכני קפה ואביזרי ים וסירות. התחרות עצמה הייתה קצרה, לא יותר מ 10 דקות. אבל הרבה פינים יפים ויפות וכמובן הרבה אנדרנלין.
המשכנו בנסיעה בארכיפלג של טורקו, לשונות הים הפתיעו אותו כל פעם מחדש כשהופיעו מכל עבר בצורות שונות ומשונות, נסענו בדרכים עקלקלות, על גבי גשרים, בים כפרים ויערות. מצאנו מקום קסום לפיקניק, הים היה כל כך מזמין, שלא התאפקנו וקפצנו למים. אה... שחכתי להגיד הקפיצה הייתה ממקפצה בגובה 5 מטר. אופק היה הראשון שהעיז וקפץ, שקד ומיקי מיד אחריו. אני שידוע באומץ ליבי הרב, לא אזרתי אומץ לקפיצה. קשה לי לקפוץ מגובה רב אל הלא נודע, מה לעשות המוח שולט אצלי בעניינים ואם יש ספק אז אין ספק. אבל לאחר שיחת שכנוע אינטנסיבית ולפיתה של מיקי ושקד, רצנו ביחד וקפצנו למים. היה שווה. כיף חיים!!!
המשכנו בנסיעה, עשינו קניות בסופר, הגענו הביתה בסביבות 20:30, הכנו ארוחת ערב. הילדים ראו סרט באולם הקולנוע של לאסה. כמובן שלא ויתרנו על טכס הסאונה והבירות! עוד יום מקסים עבר על כוחותנו!!
תמונה: מרוץ סירות



4.8 יום ראשון -; יום אורבני.
ראינו שבתוכנית אין לנו מספיק זמן בטיול לבקר בהלסינקי אז החלטנו לנסוע ליום בעיר הבירה, תכננו לראות היום כמה אתרים חינמיים ולשמור את האתרים האחרים ליום האחרון.
נסענו עם הרכבים לפרבר של הלסינקי, החנינו בחניה (ללא תשלום), במקרה הייתה בקרבת מקום תערוכת כלבים, אז ראינו גם כלבים יפים ומטופחים, עלינו על אוטובוס שהוריד אותנו בתחנת הרכבת המרכזית של הלסינקי ומשם בהלכנו ברגל, ביקרנו בכנסייה לותרנית החצובה כולה בסלע הגרניט, ביקרנו במונומנט לזכרו של מלחין פיני מפורסם וברובע המעצבים של העיר כולל ביקור בשוק בפשפשים. אכלנו במתחם אוכל וקפה ליד שוק הפשפשים. מיקי אני והילדים, נחנו איזה שעה בגן ציבורי בשעה שלירון וענת הסתובבו בחנויות. היה מאוד חם וגם הלכנו די הרבה ברגל, אז החלטנו לחזור מוקדם (יחסית). צריך לזכור שמחר נחנו מתכננים לצאת מהבית בשעה 02:30 כדי לפגוש את יאנה המדריך שלנו ל5 ימים הבאים, בשעה 12:00 זאת אומרת יש לנו נסיעה של בערך 8 שעות + הפסקות.
לי היה כאב ראש, אז התקלחתי והלכתי לישון, לא ממש נרדמתי, אבל איכשהוא בעזרת חברת טבע והאופטלגין שהיא מייצרת, עברתי את זה.

5.8 יום שני -; לילה לבן.
אז כמו שסיפרתי לכם, קמנו מוקדם, מאוד מוקדם. ב -; 02:40 יצאנו מהבית לנסיעה בת 700 ק"מ לכיוון צפון מזרח לעיירה בשם Suomussalmi בדרך לירון החליפה אותי בנהיגה, מיקי הסתדר כמעט לבד, עצרנו לקפה ונשנושים, וכך הגענו בשעה 12:00 בדיוק ל Suomussalmi שם פגשנו את יאנה, המדריך איתו סגרתי על הארבעה לילות חמישה ימים הבאים. בתאום מראש איתנו הגיעה עיתונאית של העיתון המקומי לראיין אותנו. אנחנו נהייה מפורסמים באזור הזה של פינלנד. נסענו אחרי יאנה, עצרנו במסעדת פנקייקים, שתינו משקאות קלים וראינו מאות דחלילים במיצג המכונה "האנשים השותקים" של אומן פיני מפורסם בשם Reijo Kela. הוא לא שיתף את האנשים התפיסה וברציונאל של מיצגי האומנות שהוא יוצר. הגענו ל - Hossa. התמקמנו בבית שומרי הגבול מול אגם יפה. כיום הבית שייך למשפחה פינית שבבעלותה עוד שלושה בתי קייט כאלה אשר מושכרים לתיירים כל ימות השנה. רוב ההשכרות מתבצעות בחורף אנשים מגיעים לכאן לדוג בקרח וסקי. בקיץ מתקיימת פה בעיקר פעילות של צייד מגוונת (בעיקר דובים, איילים וצבאים), מחוץ לבית מלונות לכלבי הציד.
קיבלנו תדריך והנחיות לחתירה בקאנו ובסירת משוטים, הבערנו אש, עישנו דג סלמון במתקן עישון מיוחד, דגנו דגים, הכל רגוע ושקט, לפתע נשמעה זעקה קורעת לב, ומיד אחריה צעקות, די... לא ... קחי את זה מכאן... ואי ...ואי... חשבתי שמישהו נפל למים, או שסלמון רעב זינק על אחת הסירות, התברר ששקד דגה דג די גדול היא הופתעה, טלטלה את החכה והצליפה בלירון עם החכה והדג המקפץ מצד לצד.
חזרנו לחוף, התארגנו בחדרים בינתיים יאנה הכין ארוחת ערב מפנקת, במהלכה סיפר לנו ששרת באו"ם בלבנון ובקוסובו, ושהוא שף במקצועו.
אחרי ארוחת הערב, הטכס הקבוע - סאונה ובירות. הפעם גם לירון וענת הצטרפו. והגיוון לערב זה: 10 דקות סאונה של 82 מעלות ריצה לאגם, טבילה במים הקרים, חזרה לסאונה וחוזר חלילה. מי האגם שקטים למדי, אך משעה 20:00 מי האגם הופכים ל"פלטה" ובהם משתקפים העצים, מראה של פוסטר.
אח איזה כיף, יותר טוב מזה ונשתגע!!!!
לילה טוב.
תמונה : אנחנו בהוסה...

6.8 יום שלישי -; ד"ש מאבותינו ודייג מפלצות
גולת הכותרת של היום קיר ובו ציורי קיר של חיי האנשים שחיו באזור לפני 4000 -; 4500 שנה. לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לטיול רגלי בן 8 ק"מ. המראות: יערות עצי מחט, גבעות, ואגמים.
הציורים צויירו לאורך נתיבי שייט בהם נדדו האנשים לפני כ -; 4000 שנה. הם צויירו מסירה או בשעה שאנשים עמדו על האגם הקפוא. בציורים מתוארים בעיקר איילי צפון, אלקים וטכסים שונים בהם רואים את השאמאן, שהיה בדרך כלל שאמאנית, רוקד. בדרך אספנו אוכמניות מכמה סוגים ופטריות מאכל. הגענו לנקודת תצפית יפה על אחד האגמים, שם הכנו נקניקיות על האש ונשנשנו כל מיני ביסקוויטים.
בערב התמקמנו במתחם קמפינג, בניניו אוהלים והלכנו למסעדה מקומית בה אכלנו ארוחת ערב. המנה העיקרית בשר אייל צפון ואלק, בצמחי תבלין על מצע פירה תפ"א וירקות שורש. יש שאהבו יש שלא אהבו.
בערב סאונה, טבילה באגם, בירות, סאונה, טבילה באגם...
ביקשנו לדוג דגים רציניים, לא רק עם מקל מצוף ושלשולים, אז רכשנו רישיון מיוחד לדייג. מתברר שהרישיונות הם שמיים ומוגבלים בזמן. רישיון ל 24 שעות עולה 13 יורו ולילד מתחת גיל 16 חצי מחיר. אני ואופק עשינו רישיונות. וב 23:00 יצאנו לאזור בו ניתן לדוג דגים מסוג "פייק" (pike). אלו דגי טרף המגיעים לגדלים של מעל מטר. הם טורפי העל באגמים ובנהרות שבאזור. הם אורבים לטרפם בסבך העשבייה וצמחי המים וכשדג שוחה בקרבתם הם פשוט בולעים אותו. שמנו פיתיונות מתאימים, דגים מבהיקים מפלסטיק עם סנפירים וקרסים, ארגנו תיק עם מעילים ונשנושים ונסענו לאגמים בהם יש אזורים המתאימים לדייג מסוג זה. החנינו את הרכבים, ויצאנו למסע קצר 500 מטר בשביל קטנטן החוצה ביצה וסבך שיחים. הגענו לבקתה כרגיל עם מקום למדורה, גרזן ועצי הסקה, התמקמנו ולאחר התארגנות קצרה התחלנו לצעוד לעבר האגם. קיבלנו תדריך שהנחה אותנו להתלבש בבגדים כהים, להיות שקטים ולצעוד בשקט ובעדינות מכיוון שדגי ה"פייק" רגישים לרעש, לויברציות של צעדים וגם לבגדים בהירים. מי האגם חמים, 24 מעלות סלזיוס, יחסית לטמפרטורה בחוץ. ולכן מהמים עולים אדים. מראה יפה. הכל שקט, ודי חשוך. אנחנו צועדים בסבך, בלי שום שביל מסודר, מידי פעם מישהוא נופל לגומחות בקרקע הבוצית,, אנחנו מתקלים בענפים, צמחים, ועצים. דקה אחרי שהתחלנו לדוג, אופק החליק ונפל למים. זה לא עצר אותו ולאחר שפלט צרור "ברכות" המשכנו לאזור אחר באגם. התפצלנו -; אני בצד אחד, אופק, מיקי ויאנה במרחק של כק"מ ממני, בחלק אחר של האגם. לא אלאה אתכם בשיטת הדייג, אבל היא שונה מדייג מסורתי כפי שאנחנו מכירים מהארץ. לאחר אינספור הטלות חוזרות ונשנות, הרגשתי משיכה רצינית בחכה. משכתי, גלגלתי, הבאתי את הדג המשתולל עד לכדי מטר מהגדה. הרשת הייתה עם אופק, לא ידעתי מה לעשות, פחדתי שהדג ייפול למים, פחדתי שהחכה תישבר.. כנראה שראיתי יותר מידי פעמים את הסדרה דייג מפלצות בנאשיונאל ג'יאוגרפיק ווילד, לבסוף הוצאתי את הדג אל מחוץ למים לסבך. הדג קיפץ, הוא בערך 40 ס"מ אורך, 5 ס"מ רוחב ו - 15 ס"מ גובה. ראש שלו בערך רבע מהגוף וכולו פה מלא שיניים. קראתי לעזרה, לאחר כמה דקות הגיעה יאנה אופק ומיקי. לאחר קרב של כמה דקות במהלכו נדקרתי מהקרס, הדג היה בידנו, הצטלמנו איתו. יאנה אמר שחייבים להחזיר את הדג למים, אני רציתי שננקה ונאכל אותו. יאנה לא הסכים הוא אמר שאנחנו לא אוכלים תינוקות. נעלבתי! זה תינוק זה?! מעניין איך נראית אמא שלו.
אחרי בערך עוד שעה, אופק דג דג דומה במימדיו. וכך עייפים אך מרוצים בסביבות 02:00 חזרנו לאוהלים שלנו, שאר המשפחה כבר ישנו שנת ישרים.
תמונה:
אני והדג -

7.8 יום רביעי -; שייט נהרות. שם אלטרנטיבי: "לילה ראשון בלי סאונה".
קמנו בסביבות 08:00 לילה קשה עבר על כוחותינו, ענת עברה לישון באחת המכוניות, וחוץ מהילדים שישנו כמו בולי עץ, כל המבוגרים היו מעדיפים לשכוח את הלילה באוהל, אנחנו כבר לא רגילים ללינות שטח, קשוחות. לאחר ארוחת הבוקר במרכז המבקרים של אתר הקמפינג בהוסה - Hossa visitors center ארוחה שכללה גם את תבשיל האוכמניות שלנו, התחלנו בתכנית של היום, צעידה של כק"מ ומשם הקפצה לגדות אגם ממנו נחתור בקאייקים ובקנואים כ 4 שעות עד למקום בו נעשה את לינת הלילה. בדרך דגים דגים, וחווים נוף פסטורילי, רגוע ושקט. החתירה נעימה, אין גלים, אין זרמים וכמעט שאין רוח. אופק ושקד, חתרו כל אחד בקאיאק בודד, וגילו מיומנויות שייט, ויכולת תמרון מעוררת הערצה. עשינו כמה פיקניקים קטנים בדרך, קפצנו למים הנעימים והשתכשכנו מפעם לפעם. לאחר שהתמקמנו באזור הקמפינג, הפעם הקמנו את האוהלים על משטחי דשא ועשב רכים, יאנה התחיל להכין לנו ארוחת ערב, ריזוטו עוף וירקות. היה ממש טעים, תוסיפו כמובן כמה בירות וקפה ותבינו שהמצב היה מצויין. ניסינו לדוג באזור המחנה, תפסנו מעט דגים בינוניים בחכות רגילות, מיקי ניקה אותם וטיגנו אותם בשמן עמוק, נשנשנו אותם כקינוח לארוחה. יאנה אמר שיש לנו עוד שעתיים עד שיפוג תוקפו של רישיון הדייג שלנו. ושאל אם אני ואופק רצים לנסות לדוג סלמונים. ברור לי שאתם כבר יודעים את התשובה, כמובן שהסכמנו! יאנה החליף לנו את הפיתיונות על החכה, הפעם לקרסים מנצנצים דמויי חרקים מעופפים, שזה מה שסלמונים אוכלים. פתחנו מפה, יאנה הראה לנו כמה אגמים שידועים ככאלה בהם חיים סלמונים, בחרנו אחד ונסענו אליו. השעה 22:00 שקט מוחלט, הכל לח, אנו צועדים על גדות אגם, אזוב וצמחים לחים תחת רגלינו, מידי פעם דג קופץ במים, משפחת ברווזים שוחה במים. גלויה!!!!
התחלנו לדוג, דגנו, דגנו, דגנו.... ושום דבר. התפצלנו,, דגנו, דגנו, ..... שום דבר. כשנפגשנו התברר שאופק הצליח לדוג דג מסוג "טראוט" ולפי יאנה הוא היה קטן מידי ולכן הוחזר למים וכך נצלו חייו!!!
בסביבות 24:30 חזרנו למחנה האוהלים שלנו, כולם ישנו. נכנסנו לאוהלים שלנו, ירד גשם זלעפות, חוויה מעניינית בפני עצמה, לא נרטבנו אבל היה מאוד מעניין ואפילו מרגש.

8.8 יום חמישי - טיפוס צוקים, חוות איילי גשם ודובי פרא.
התעוררנו לאחר לינת השטח, הפעם הייתה הרבה יותר נעימה. יכול להיות שהתרגלנו, ויכול להיות שזה בגלל שמיקמנו את האוהלים מעל צמחייה רכה. לאחר ארוחת בוקר צנועה למדי מבחינת המגוון, קיפלנו את המחנה. ב09:00 הגיעה מיניבוס שהקפיץ אותנו לחנייה בה השארנו את המכוניות. התארגנו במכוניות ונסענו אחרי יאנה. הגענו למקום בו המתין לנו מיקה, חבר של יאנה, מומחה לטיפוס צוקים ולסנפליג. קיבלנו תדריך, הוראות בטיחות, לבשנו את הציוד (נעלי טיפוס, קסדות, רתמות...) והתחלנו לגלוש. גובה הצוק 10 מטרים. הבעיה הייתה שהמקום ממנו גלשנו היה על גבי צוק בעל זווית הפוכה. זאת אומרת שעם כל הקושי והחשש לסמוך על החבל ולהתלות בין שמים וארץ, יש את הבעיה שאתה "נזרק" לסלע אם אתה לא ממש יודע איך להתמודד עם שיפוע שלילי של הצוק. אני הייתי ראשון, תוך דקה החלקתי והתנגשתי בסלע, לא נורא, נשארתי בחיים אבל עם ברך מדממת. ההמשך היה קל ומהנה יותר. שקד האמיצה, לא חששה וירדה מיד אחרי, תוך דקה, התהפכה ומצאה את עצמה כשראשה כלפי מטה ורגליה מופנות לשמיים. לא בכתה לא צרחה, לאט לאט מיקה הצליח להפוך אותה והיא משיכה להשתלשל למטה. מיקי שקשק אבל לבסוף עשה כמו גדול. אראל שקשק, בכה, אבל התגבר והצליח בגדול, וענת הפתיעה, אותי לפחות, ונתנה מופע משכנע ביותר של נערת גומי עשוייה ללא חת. לירון הייתה אחראית על העידוד והחיבוקים. וכך צלחנו את החלק הזה של היום.
לאחר שאספו את עצמינו, המשכנו לתחנה הבאה -; חוות איילי צפון , Hossan poropuisto, שם פגשנו אייל גשם חמוד בשם sauly , (שאולי) זכר בן 7 עם קרניים ענקיות בקוטר של מטר עשרים. הוא אכל מהידים שלנו, שיחק עם כלבת הלאסי במקומית (הכלבה עונה לשם יסמין). במקום קיבלנו הסבר על איילי הצפון, על העסק המשפחתי, מתברר שכ 80 אחוז מהעופרים נטרפים להם מידי שנה ע"י דובים, לינקסים, זאבים, ווולברין?!. הילדים קיפצו על גבי טרמפולינה ענקית. נכנסנו למסעדה, אכלנו ארוחת צהרים שכללה מרק ירקות ובשר אייל צפון, עוגיות, מיצים קפה ותה. התברר שלבשר האייל תכונות טובות, הוא לא שמן, הוא ללא כולסטרול, ומכיל עוד כל מיני אנזימים ומינראלים חיוניים לבני האדם. לגבי הטעם של המרק זה כבר עניין אישי, חלק אמרו שמצויין וחלק אכלו רק את הירקות במרק וחלק יצאו החוצה לקפץ בטרמפולינה.
שלב הבא ביום זה היה נסיעה לבקתות מסתור בלב היערות במטרה לצפות בדובים (למי שלא מבין, מדובר בדובי פרא, החיים בטבע ביערות של רוסיה ופינלנד, טורפי על, אוכלי כל), ואנחנו בדרך אליהם!!!!!!!!!!!
הגענו לבית של הלנה, מדובר בחווה חקלאית בשם - Arolan Maatila. התמקמנו בדירה שלנו, והתארגנו לקראת היציאה לבקתות המסתור. מתברר שמ -; 1999 הם מאכילי את הדובים באזור זה, הם מאכילים מאפריל עד אמצע אוגוסט, כל יום 100 ק"ג של ראשים, עורות ועצמות סלמון נורווגי. יש הם מכירים את הדובים חלקם חוזרים כל שנה, חלקם ניצודים (עונת הציד נפתחת בספטמבר ובמהלכה מותר לצוד 40 דובים כל שנה באזור זה בפינלנד). בבקתות שוהים כמה שעות, יש בהם כיסאות, מיטה ושירותים, חלונות צפייה ושרוולי צילום. צריך לקחת בגדים, סנדביצ'ים, פירות, ולילדים ספר קריאה או חוברת או כל משחק שיכול להעסיק אותם כמה שעות עד שיגיעו הדובים, אם בכלל כי הרי מדובר בטבע פראי ולא בזמני האכלה של גן חיות. לקבוצה שלנו הצטרפו עוד 3 פיניות וכך נסענו אחרי בעלה של הלנה ליער. ביער צעדנו כמה מאות מטרים, ומיד כשהגענו לבקתות הבחנו בדוב. הכניסו אותנו לאחת הבקתות, ומיד ראינו 2 דובים. אחר כך ראינו את הדוב השליט, ואת הטוען לכתר, שהפסיד בקרב קשה רק לפני כמה שבועות. הדובים אוכלים יחסית בעדינות, בוחרים נתחים כל אחד לפי טעמו. להקת שחפים וגם עייט אחד נהנו גם כן מהסעודה.
קשה לתאר איך זה להיות מטרים ספורים מחיה איימתנית, מדהימה, גמישה וחזקה כל כך. ממש שמענו את הבל פיו, את הנגיסות והלעיסות של הדובים.שהינו בבקתה מעט יותר משלוש שעות ואז חזרנו לדירה שלנו. יאנה הכין לנו ארוחת ערב טובה, אחריה נכנסנו לסאונה מפנקת, אחריה אני ואראל ראינו סרט -; "משפחת קרוד". ולילה טוב.
תמונה -; דוב ...


9.8 יום שישי - נסיעה ו -; "אנגרי בירדס"
אחרי ארוחת בוקר מצויינת בבית של הלנה, יצאנו לדרכנו הארוכה. נפרדנו מיאנה והמשכנו בנסיעה דרום מערב לכיוון הבית של לאסה. עצרנו בעיירה בפארק אתגרי של אנגרי בירדס. עלות 19 יורו לאדם. עשרות מתקנים, כיף אמיתי בילנו שם כמעט 4 שעות והמשכנו בדרכנו. המשך היום עבר עלינו בנסיעה, עצירות לקפה ונישנושים. בסביבות 02:00 הגענו הביתה. ויתרנו על הסאונה, היו כאלה שויתרו גם עם המקלחת... לילה טוב.
מעניין איך עוד לא נמצא הזכיין שיביא לישראל את המותג "אנגרי בירדס" יש להם תעשייה שלמה סביב העניין, בובות, משקאות ומזון, ציוד ספורט, כלי בית, מתחמים אתגריים, פארקי מים וחנויות...


10.8 יום שבת - אופנוענים ופעלולים.
קמנו באיזי, אכלנו באיזי, יצאנו לדרכנו באיזי. הכיוון -; Fiskars כפר קטן בן 200 תושבים בעל היסטוריה של מאות שנה של מרכזי חישול ברזל, חרשי עץ ועוד אומנים וסדנאות עיצוב נסענו בדרכים צדדיות, יפות מאוד, כמעט נתקענו בלי דלק (גם אני וגם מיקי) כי לא היו כמעט תחנות דלק בדרך. המון המצאות ידועות הומצאו בכפר זה, ביניהם המספרים עם ידית האחיזה הכתומה, כלי זכוכית מפורסמים ועוד. ביקרנו בכמה סדנאות וחנויות בוטיק, מקסים אבל מאוד מאוד יקר. סיירנו בשוק מקומי וביקרנו בסדנאות של נפח ברזל ומנפח זכוכית.
בדרך חזרה עצרנו ב"סופר השכונתי" שלנו, להפתעתנו הגיעה חבורת אופנוענים למקום. רק שהחבורה לא נגמרה, הגיעו בסביבות 600 אופנוענים, עם אופנועים מדהימים, המון מנועים רועמים, קעקועים, יפים ויפות וכמובן אופנועים מדליקים. במקום החל מופע פעלולים מסלולי מרוץ קצרים, מסלולי חראקות, ומופע פעלולים, המון צמיגים פוצצו במהלך הפעלולים.. סוף הדרך! זכינו לראות בפוקס מופע מדהים ספורט אקסטרים במיטבו, אך איזה מזל, החיים הטובים.
חזרנו הביתה הכנו מרק ופיצות. ניקינו את הבית של לאסה, מחר אנחנו עוזבים את הבית של לאסה ולכם היום ניקינו די יסודי. תכננו גם את היום האחרון שלנו עם ענת ומיקי בהלסינקי, ואת ההגעה שלנו לבית המלון בהלסינקי.

11.8 יום ראשון
טמפרה -; Tampere
 עיר אוניברסיטאות, מוזיאונים רבים ביניהם, מוזיאון לריגול, מוזיאון פועלים של Amuri, מרכז תיירותי בשם -; הכולל גן שעשועים, רכבות הרים, מתחם דולפינים, מתחם אנגרי בירדס, מגדל תצפית, אקווריום הכל בכרטיס אחד (37 או 31 יורו לאדם תלוי בגובה!). http://www.sarkanniemi.fi/en/prices/tickets
כמובן שבילינו יום שלם ב- Sarakanniemi
איזה כיף מופע דולפינים, רכבות הרים....

12.8 יום שני
יום בהלסינקי, נסענו למרכז קניות גדול באחד מפרוורי הלסינקי. הסתובבנו קנינו אכלנו.... המחירים יקרים יותר מבארץ, יש דברים יפים, בייחוד בתחומי עיצוב הבית.
הגענו למלון בהלסינקי, התמקמנו, התקלחנו, יצאנו לסיור במרכז העיר ביקרנו בקתדרלה הלבנה, בכמה חנויות, וברחובות ופאסאזים יפים.

13.8 יום שלישי
 חצי יום בהלסינקי, שוק במזח... מרכז קניות מקורה... אראל תספורת בזיל הזול 15 יורו במקום 35 יורו!!!! שוקולדים, גבינות, נקניקים אספקה לחודשיים וטיסה חזרה לישראל.