יומן טיול החלפת בתים גרמניה וצ'כיה 31.3 -; 16.4 2012

30.3 -;
גדעון, קתרין והילדים הגיעו אלינו בצהרים, נפגשנו, שתינו קפה ואכלנו עוגה, הראנו להם את הבית, אבא שלי הגיע עם הטרקטורון, ועשינו סיבוב קצר במשק.
גידעון נתן לנו את קוד הכניסה לבית, מפתחות ורישיונות הרכב שלו וכמובן את כרטיס החניה של הרכב בשדה התעופה בפראג.
אכלנו יחד ארוחת ערב מהנה.
ב 19:00 משפחת אקרמן נסעה למלונם בת"א, עם הרכב שלנו, ואנחנו התפננו לסיים את האריזות, לארגן את הבית ולנוח מעט לפני הטיסה.

31.3 -;
קמנו ב 02:45, לא שישנו ממש לפני זה, לפחות לי היו עוד המון מחשבות בראש(סגירות אחרונות של משימות בעבודה, פרטים אחרונים הקשורים להחלפת הבית ולמסמכים השונים של הטיול ועוד...).
ב - 03:10 אבא שלי הגיע לאסוף אותנו עם הטנדר ונסענו לשדה התעופה.
צ'ק אין, ביקורת דרכונים, דיוטי פריי, טיסה סדירה של החברה הלאומית הצ'כית יצאה ב -; 06:05 ונחתנו בפראג בשעה 09:10 בבוקר. הכל "דפק כמו שעון".
עדי מאוד התלהב מהטיסה, דיבר וסיפר כל הזמן איך אנחנו מעל לעננים, מתחת לעננים, איך הבתים קטנים קטנים כמו נמלים, הוא מאוד התרגש מהטיסה הראשונה שלו. בשלב הנחיתה לזיו התחיל כאב ראש חזק בארובת העין, דיילת מה לה קומפרסים קרים וחמים לסירוגין על המצח , בסוף עבר הכאב ראש,חוויה לא נעימה.
נחתנו, אספנו מזוודות, החתמנו דרכונים ויצאנו לחניון D לחפש את המרצדס סטיישן של גידעון. מצאנו אותה שילמנו 800 קרונות צ'כיות ויצאנו לדרכנו.
נסענו לעיירה בה גרים גדעון וקטרין - oelsnitz פגשנו בשכן שלהם סימון שהראה לנו את כל מתקני הבית...
ב19:00 הוזמנו לארוחת ערב אצל משפחה של חברים של גדעון, אכלנו אוכל גרמני טיפוסי -; כופתאות תפ"א מדהימות, רולדות בשר בקר ממולאות בבצל ועוד ירקות, כרוב סגול.

בסביבות 21:30 חזרנו הביתה והלכנו לישון.

1.4.

קמנו ב -; 07:00
אכלנו ארוחת בוקר, ויצאנו לעיירה - saafeld שם ביקרנו ב - feengrotten מתחם ובו מספר אטרקציות:
1- מכרה מדהים בו כרו מינרלים ומחצבים רבים. המכרה זכה במקום הראשון בגיניס בתור המכרה הכי צבעוני בעולם, ואכן המבקרים בו זוכים לראות שלל צבעים סגול, כחול, ירוק,צהוב, גוונים של חום, אפור, ועוד...
2 -; פארק פיות קסום, על צלע הר בנו מתקני שעשועים,פעמוני קסם, בקתות ומחילות, מגלשות ועצים מגולפים, בדמות בני אדם, טרולים ופיות. מקום קסום לבלות שעה שעתיים. חיסרון -; הכל בגרמנית!!
3 -; מוזיאון חצי מדעי בו מוצגים המחצבים השונים שנכרו במכרה, שיטות החציבה בדורות השונים, מעיין ממנו ניתן לשתות מי בריאות מהנביעות הייחודיות באזור.
כרטיס כניסה משולב לשלושת האתרים לכל המשפחה 55 יורו.

במקום מסעדה נחמדה בה אכלנו ארוחת צהרים.

ב 17:00 התחלנו בנסיעה חזרה, בחרנו לחזור דרך יער טורינגן Thuringen, בדרכים צדדיות. הדרך מקסימה, הרים סלעים שחורים מעין סלעי צפחה, לעיתים ההרים אפורים, יערות של עצים ענקיים גזעים ארוכים וחלקים, אגמים, נחלים, נהרות בגוונים מדהימים משקוף, דרך טורקיז ועד שחור. הצבעים מושפעים מהמסלע, מהירות זרימת המים, הצמחייה באזור ועוד משתנים. הכביש מתפתל בין כפרים ציוריים, פשוט מקסים.
הגענו ב 19:00 לבית, התמקמנו, אראל ועדי שחקו בטרמפולינה...
הכנו שניצלים עם ברוקולי ותפ"א יאמי...

2.4
קמנו ב 08:00 ארוחת בוקר, התארגנות... טלפנתי לאברהם מחב"ד כדי לסגור סופית את עניין ארוחת ליל הסדר, בסוף סגרתי עם הרב סגל שנשלם במקום במזומן 50 יורו למבוגר 25 יורו לילד.
בסביבות 10:30 יצאנו מהבית לכיוון צ'כיה.
תוך שעה הגענו לעיירה בשם frantiskovy lanzne, החנינו את הרכב ליד משרד מודיעין תיירים, נכנסנו לשאול מהן האטרקציות היפות של העירה, הבחורה שעבדה שם כל כך התלהבה בהסבריה והצביע על המפה התלויה על הקיר, וממנה הניפה ידיה לכל קצוות תבל, עד שברגע מסוים הניפה יד ודפקה לאראל סנוקרת שהממה אותו. הוא אומנם לא התמוטט אבל איבד כמה דקות מהחיים, ואולי קיבל זעזוע מוח קל. היא כמובן התנצלה... משם המשכנו ברגל דרך פארק קטן בשביל שמוביל למדרחוב מקסים. משני צידי המדרחוב בתים מפוארים, חזיתות מעוצבות מקסים, הכל בצבעי פסטל, חנויות בוטיק קטנות, בתי קפה, מסעדות ובתי מלון.
ביקרנו במלון 3 הליליות, המלון מיוחד בכך שיש לו חצר פנימית מקסימה עם קירות מעוטרים
ממנו המשכנו למלון קזינו סמוך הדבר המיוחד בו, מעבר לפאר ולאפשרות להמר זה שרצפת המסעדה עשויה מזכוכית שקופה ומתחתיה שוחים להם בכיף קרפיונים יפנים (קוי) מה שקרה זה שחיפשנו את הרצפה המיוחדת ואני נכנסתי לאיזה מסעדה לשאול את המלצר איפה היא ופתאום הוא מצביע לי למטה שמתחת לרגלי ממש יש ריצפת דגים... אז קראתי ללירון ולילדים והתפארנו ממנה ביחד.
המשכנו ללכת ובקצה המדרחוב, גן מעוצב, ובו פסל של ילד ערום. מתברר שהילד הזה הוא סמלה של העיר. המונים מגיעים לראותו ויותר מכך לנגוע בו. האגדה המקומית מספרת כי מי שנוגע באפו תיוולד לו בת בקרוב ומי שנוגע בבולבולו ייוולד לו בן זכר בקרוב.
כמובן שנגענו, בכל מקום אפשרי, היו צחוקים, יש תמונות.
בעיירה גם בית מרחץ (בריכות מגלשות... לא נכנסנו) וכמובן מעיינות שתייה מלאי מינרלים בריאים הפזורים במספר מקומות בעיירה.
משם המשכנו בנסיעה ל - karlovy vari, עיירת קייט ספא ובריאות מפורסמת מאוד. חנינו ליד מלון פופ pupp וטיילנו לאורך הנהר החוצה את המדרחוב המקסים של העיר. העיר מאוד מתויירת , בעיקר רוסים וגרמנים אבל פגשנו גם איטלקים, יפנים ישראלים ותאילנדים. גם בעיירה זו יש הרבה מעיינות שתייה מאוד בריאים. ליד כל מעיין מצויין הרכבו והטמפרטורה של המים הנובעים ממנו. במים חמים בין 50 -; 64 מעלות סלציוס. ואנשים ממלאים אותם בבקבוקי פלסטיק, בכוסות קרטון, ובכלי חרסינה וזכוכית ייחודיים שניתן לקנות במקום. רק אני שתיתי,למים טעם של ברזל חלוד, אבל אמרו שזה בריא ואנשים באים במיוחד לכאן מכל העולם כדי לשתות, אז מה לא נשתה?
עדי הצטלם ליד פסל של כלב בוקסר מחרסינה שעמד בפתח חנות, אח"כ קיפץ על מרצפות מנחושת שלמעה היו פעמונים...
חזרנו לרכב, המשכנו למפעל הזכוכית של מוסר (Moser ) הגענו ב 16:00 והתברר לנו שאיחרנו לסיור במפעל (סיור אחרון יוצא ב -; 14:30) כך שלא הייתה לנו אפשרות לראות את תהליך הייצור של כלי הזכוכית והקריסטלים הצ'כיים הייחודיים. במקום המפעל סיירנו בחנות המפעל.
בסמוך למפעל יש מרכז קניות גדול טיילנו גם בו קנינו נעליים לאראל ולעדי, ועוד כל מיני שטוית.
הגענו לבית חזרה ב19:30... ארוחת ערב מקלות דגים, תפ"א ..יאמי... ב21:00 הגיע סיימון (איש המערות) איתו דיברנו ותכננו את הימים הבאים + יום מיוחד שנעשה איתו יחד עם המשפחה של אחות של קטרין. בערך ב23:30 הלכנו לישון. מחר מתוכנן יום עמוס, נסיעה די ארוכה ומסלול הליכה רגלי בן כמה שעות באזור שוויצריה הצ'כית....


3.3

קמנו.. אכלנו... בסביבות 09:0 יצאנו צפון מזרחה לכיוון Bad schandau ואזור -; sachsische schweiz ("שוויצריה הצ'כית").
מרבית הדרך היא גבעות מוריקות, שטחים חקלאיים, עיירות קטנות, הדרך יפה, בבאד שנדאו מצאנו צימר
החנינו את הרכב בחנין מסודר בכניסה לכפר Ostrau משם יוצאים המון מסלולי הליכה, חלקם מעגליים וחלקם לא. בחרנו בשניים האחד - מסלול מעגלי של כ -; 3 ק"מ ביער מעל מצוק מעל לנהר אלבה, נוף מרהיב ספינו וסירות שטות בנהר, רכבות נוסעות בגדת הנהר, עיירות קטנות משני גדות הנהר,ואנחנו הולכים ביער קסום, העצים רק מתחילים ללבלב, וברקע ציוץ של עשרות ציפורים, ממש כמו בסרטים. עשינו פיקניק בטבע והמשכנו בטיול לכיוון הרכב. השני - בחרנו מסלול מעגלי של כ -; 8 ק"מ, המסלול עבר ביער, ראינו כמה סנאים, ואז החלה עליה תלולה, אראל ספר יותר מ 400 מדרגות, יער עבות, זרזיפי מים קטנטנים, סלעי חול מרשימים מכוסים באזוב בגוון ירוק עמוק. לאחר כ -; 4 ק"מ הגענו לעמודי הסלע, מדובר בסלעי חול של כמה עשרות מטרים המזדקרים ב 90 מעלות כלפי השמים. מראה מרשים ביותר, טיפסנו עוד כמה עשרות מטרים, הצטלמנו וחזרנו בשביל אחר לחניה שלנו. בדרך חזרה התברברנו וצעדנו באזורים מיוערים בתולים לגמרי, פחות או יותר בכיוון הכפר בו חנינו, עדי כבר נשפך ולקחתי אותו על הכתפיים. (וחלק מהטיול זיו עזרה לי לקחת את עדי וגם היא לקחה אותו על הכתפים.)
בסביבות 17:00 נסענו לצימר ב - Bad schandau, התקלחנו, ויצאנו למסעדה מקומית בינונית למדי, עברנו לבית קפה מקומי שהפתיע לטובה עם גלידות טעימות ואפלים פריכים וקפה איכותי.
המקומיים ספרו לנו שהעיירה הוצפה פעמים רבות בהיסטוריה, ההצפה המשמעותית ביותר הייתה בשנת 2002 בשנה זו האלבה עלה על גדותיו והציף כמעט את כל הכפר, בכנסיה המקומית מסומן גובה פני המים שהגיעו עד לאמצע הקומה השנייה!!!
ב- Bad schandau יש גם בריכה מקורה מאוד מושקעת, עם מגלשות, מים קרים, מים חמים, טיפולי ספא ומאסג', לא הספקנו לבקר במתחם אבל בעל הצימר אמר שהוא מאוד מושקע.

4.4
קמנו אכלנו בצימר, ב09:00 יצאנו לכיוון דרזדן.
ב10:15 כבר חנינו במרכז העיר, צעדנו לכיוון המודיעין לתיירים ושם נודע לנו כי ב 11:00 יוצא סיור רגלי מודרך באנגלית לאתרים המרכזיים בדרזדן.
הסיור עלה 12 יורו לאדם ילדים מתחת גיל 14 ללא תשלום. נמשך בין שעה וחצי לשעתיים.
המדריכה הייתה מקצועית ונחמדה. מתברר שהיא יודעת גם עברית.
אין ספק שסיור מודרך מוסיף המון, ראינו ת בית האופרה, את הכנסייה הקתולית, הכנסייה הפרוטסטנטית, ועוד ארמונות ומבנים מרשימים רבים.
בעזרת המדריכה למדנו על תקופות שונות בעיר דרזדן, עיר בת למעלה מ 800 שנה, מנהיגים ששלטו בה, סגנונות ארכיטקטונים שונים, מלחמות בין הפרוטסטנטיים לקתולים.
כך למדנו שבימים עברו לא היה נהוג להתקלח בכלל, אנשים חששו שהמקלחת תגרום לעורם להתקלף ולכן בחרו שלא להתקלח כלל. הצחנה, הכינים, הפשפשים ומחלות העור חגגו. לאנשים היו מתקני גירוד וניקוי שונים איתם התנקו והסתרקו. לבני האצולה היו קופסאות משנהב, או מתכות יקרות לתוכן היו יוצקים בושם מרוכז כדי לשפר את הצחנה שבאוויר.
בחצר פנימית של ארמון מפורסם נהג המלך לקיים נשפים, מסיבות תחפושות ואפילו ארגן צייד של חיות בר שנלכדו בטבע והובאו במיוחד לשטח גני הארמון ושם בני האצולה צדו אותם.
באזור אחר של הארמון היו בריכות מים בהם השתכשכו בני ובנות האצולה, שתו משקאות ושכרים ועשו בדיוק מה שאתם חושבים שעשו....
ראינו מבנה נוסף שמלך אחד בנה לפילגשו. היא גרה בו 8 שנים והייתה מאוד פעילה מבחינה פוליטת עד כדי כך שהשרים ושאר אנשי המלך דאגו לכך שתישלח לבית הכלא, בו חיה עוד יותר מ 50 שנה!!!
בימים ההם להיות פילגש היה משאת נפשה של כל אשה. לפילגש מעמד מכובד, בית נאות, משכורת, בגדים ותכשיטים וילדיה היו זוכים לחינוך, מה שלא היה מנת חלקן של נשים אחרות.

ב 15:00 הגענו למפעל הזכוכית של פולקסוואגן. כרטיס משפחתי בעלות של 10יורו. המפעל שוכן בלב העיר, הוא מבנה ארכיטקטוני מרשים כולו שקוף כולל 3 קומות פס הייצור. בתחילה תושבי דרזדן התנגדו להקמת מפעל בלב העיר, אך חברת פולקסוואגן התחייבה שהמפעל ייבנה כאטרקציה תיירותית וכפלא אדריכלי. הם בחרו ארכיטקט בן דרזדן שחיבר בין חדשנות ארכיטקטונית לחדשנות בייצור מכוניות וייצר בנין מרהיב, בו הכל שקוף והעיצוב הפנימי עגול (המעליות מעוצבות כבוכנות, התאורה מוקרנת כדי להשיג מקסימום אור תוך מינימום חימום, האקוסטיקה מוקפדת, החלפים מגיעים למפעל ברכבת טרם ייחודית כל 90 דקות, מקומת המחסנים החלפים מועלים ביחידות אחסון ייחודיות לקומה 6 היישר לפס היצור ולכל טכנאי על פי התחנה בה הוא עובד, כל מכונאי מתמחה ב 5 עד 15 תחנות, אף מכונאי לא יתמחה בכל התחנות שבפס היצור).
במפעל מייצרים 3 מכוניות יוקרה של פולקסוואגן: טוראג, cc, ו -; פייטון, ואת מכונית היוקרה בנטלי. כל המכוניות במפעל מיוצרות בעבודת יד ( רק 3% נעשה בידי רובוטים). כל מכונית מוזמנת ורק אז מתחילים לייצר אותה. המקום מדהים, נראה כמו אולם ניתוחים ענק, הכל נקי, לבן, שקוף, ממוחשב, מסודר, מדויק ואפילו נעים. פס היצור זז כל הזמן באופן איטי עליו המכוניות, המכונאים, המכשירים, חלקי החילוף... נראה מאוד הרמוני. 36 שעות זהו משך הזמן שלוקח לייצר מכונית אחת (לשם השוואה לייצר פולקסוואגן גולף לוקח פחות מחמש דקות!!). המכונית על צבעה, סוג הריפוד והגימורים הפנימים, האיבזור המגוון נקבעים על פי רצון הלקוח. הכל אפשרי, מגג נפתח, דרך מקרר, מסכי טלוויזה, חיישנים חכמים הקוראים תמרורים ופועלים על פיהם, ועוד ועוד דברים כיד הדמיון הטובה.
מכונית פייטון עולה בין 100 ל 150 אלף יורו. פולקסוואגן מציעה חבילות נופש לזוגות טריים הכוללות 3 ימים בבית מלון בעיר, ליווי צמוד של תהליך ייצור המכונית (בין השעות 06:00 -; 23:00 במהלך שתי המשמרות הפועלות במפעל), נשף באולם מתחת פס היצור, ויש אנשים שבאמת עושים זאת.

שעתיים וחצי נסיעה והגענו הביתה.
ארוחת ערב מקלחות, אינטרנט ולילה טוב.....

5.4
טיול לאזור הררי אתרי סקי, מאגרי מים, כפרים קסומים, בגבול בין צ'כיה לגרמניה.
נפגשנו עם אנדריאס (בן דוד של קטרין)אשתו,ילדיו והוריו ונסענו לשטח הפרטי שלהם שכולל יערות ואגם מלאכותי גדול. האגם נוצר כתוצאה מחציבה של אבנים ושאר מחצבים מהקרקע, החצבים הגיעו לשכבת מי התהום ומאז האגם מלא מים. עד לפני שבוע האגם עוד היה מכוסה קרח. בחורף מחליקים על האגם עם מחלקי קרח, ורק בשבוע שעבר האגם הפשיר. אחרי שכבדו אותנו בשתייה חמה, ושלל עוגות בבקתת הקייט שלהם שביער ואחרי שביקרנו עדר צבאים שבבעלותם, יצאנו לאגם עם ציוד הדיג. הילדים בקטנים קבלו חכות קטנות ודגו באגם הקטן והמבוגרים והילדים הגדולים דגו באגם הגדול. לאחר כחצי שעה על גדות האגם , בטמפרטורה של כ -; 4 מעלות סלזיוס, הבן של אנדריאס תפס דגיג ראשון ומיד אחריו עוד אחד. התכנית הייתה להשתמש בדגיגים הקטנים כפיתיון. ההסבר שקיבלנו היה כי יש באגם שני סוגי דגים גדולים האחד -; קרפיון, מגיע ל כ 6 ק"ג, והשני, שאני לא זוכר את שמו, אך הוא דג טורף, יכול להגיע ל 10 ק"ג. כעבור חצי כולם קפאו והתחילו לעזוב את האגם לטובת מדורה ונשנושים על האש שהכינו לנו. בדיוק כשלירון עלתה במדרגות היוצאות מהאגם לכיוון בית הקיט הרגשתי משיכה בחכה, המצוף החל לזוז ימינה ואז שמאלה, לא בטירוף אבל בהחלטיות. הבנתי שמשהוא קורה. משכתי את החכה, גלגלתי את הרולר, ואז התחלתי להרגיש התנגדות עזה, הראתי לעזרה (בגרמנית כמובן), אנדריאס בא עם רשת מיוחדת הכניס אותה למים ועזר לי למשות מהמים קרפיון במשקל 5 ק"ג. השמחה הייתה גדולה, לא ממש האמנו שנדוג דג רציני כי על פי יודעי דבר הדגים עדיין רדומים ולא מתחילים לאכול עד מאי. הקרפיון הזה היה כנראה רעב. בשעה שכולם נהנו מחום המדורה ומשיפודי בקר, אני ואנדריאס ניקינו את הדג, ניקינו אותו בחומץ וחתכנו אותו לכמה חלקים.

6.4
יום נסיעה לברלין.
יצאנו ב0900 הגענו ב 13:00 למלון סטפס בברלין. התקלחנו התלבשנו ויצאנו לכיכר פוסצטאם שם במלון מריוט הצטרפנו לארוחת ליל הסדר שאורגנה ע"י חב"ד.
באולם היו כ 350 סועדים כולם לבושים במיטב מחלצותיהם, תכשיטיהם וכל מה שאפשר להתקשט בו, לעומתם אנחנו ועוד כמה מטיילים ש"נקלעו" לסדר תוך כדי טיול, היו לבושים בגינס וסווטשרטים...
 הרבי דיבר שר ורקד את יציאת מצריים, הוא עשה זאת באנגלית, גרמנית ועברית. היה מעניין, הוא די קיצר, קרא חלקים נבחרים בלבד מההגדה, אבל התרגש, שר והלהיב את הקהל בכמה בדיחות, וקטעי שירה וקפיצות מושקעים במיוחד. איתנו בשולחן ישבו שני ישראלים שעובדים בנורווגיה במכירת מוצרי קוסמטיקה מים המלח, ושלוש יהודיות אמריקאיות. האוכל היה טעים אבל לא מתקרב לזה של סבתא מירי ו/או סבתא טובה!!!
בערך ב 23:30 הגענו למלון... לילה טוב.

7.4
קמנו בבוקר אכלנו ארוחת בוקר טובה במלון ויצאנו לכתובת ממנה יוצא הסיור החינמי אליו נרשמנו מבעוד מועד. היה מזג אוויר לא טוב, אפשר להגיד שממש לא טוב, מעבר לקור בסביבות 2 מעלות, הייתה רוח, ירד גשם ולעיתים ברד. נכנסנו לקפה סטארבקס ממש מול נקודת המפגש וחיכינו למדריך. ראינו בחוץ המון אנשים עומדים בתור ומקבלים כרטיסים יצאתי לשאול האם זה הסיור שאנחנו רשומים אליו והאם הוא מתקיים במזג אוויר כזה.. התברר שזה היה אכן הסיור שלנו ושנרשמו אליו כ 130 אנשים והוא יוצא בדיוק בזמן -; 11:00 ובכל מזג אוויר!!!! החלטנו להעיז ולצאת בכל זאת. היה מדהים המדריך שלנו בארי, אירי במקור, היה חכם, מנוסה, מצחיק ומעניין. במהלך הסיור ביקרנו בכמה מבנים ואתרים מפרסמים במזרח ובמערב ברלין. כך למשל ביקרנו במגרש החניה שנמצא ממש מעל הבונקר של היטלר, בו הוא התאבד. היטלר התאבד ביריה באקדח לרכה + בליעת גלולת ציאניד, לפני שהתאבד ביקש מהאנשים שהיו איתו בבונקר לשרוף את גופתו לאחר שיתאבד כדי שלא יזהו אותו. הם אמנם ניסו לעשות זאת אך מכיוון ששמעו את כוחות הברית מתקרבים הניחו את גופתו שרופה למחצה במעין סיר גדול, וכך מצאו אותו הרוסים שזיהו את הגופה ע"י צילומי שיניים שהיו ברשות רופא השיניים שלו שנתפס.
ביקרנו גם במבנה המטה של האס אס, בנקודת ביקורת הגבול צ'ארלי, באנדרטה לזכר היהודים שנספו בשואה, בקטע מהחומה שהושאר על כנו, ובעוד כמה וכמה אתרים. הסיור היה מאוד מעניין, אבל מזג האוויר ובייחוד הקור הכניעו אותנו ולא המשכנו עד סופו.
נכנסנו למרכז סוני, אכלנו ארוחת צהרים במסעדת סושי, היה ממש טעים...
משם נסענו ברכבת התחתית למפעל וחנות השוקולד ........ לירון ועדי טיילו במוזיאון ובבית הקפה של המקום. אני, אראל וזיו השתתפנו בסדנת שוקולד, בה למדנו על מקור השוקולד, הפקתו וייצור השוקולד לסוגיו... בנוסף כל אחד מהילדים הכין שתי חפיסות שוקולד בכל אחד יכל לבחור שלוש מרכיבים בנוסף לשוקולד (מרשמלו, אגוזים, סוכריות, דובוני גומי, שקדים, פצפוצי אורז ועוד המון לבחירה). לאחר כשעה קיבלנו את השוקולדים והכנסנו אותם לעטיפות שהכנו בעצמנו, בהשראת חנות המפעל.
היה כיף וטעים!
חזרנו למלון...
יצאתי לקנות פיצה, נשמע פשוט האא... הפיצרייה ממוקמת 5 דקות הליכה מהמלון, אבל, קר, וירד שלג... זה היה מעניין, חזרתי עם הפיצה כשעל מעילי, כובעי ומגש הפיצה שהבאתי לחדרנו, שלג לבן. הפיצה הייתה טעימה.

8.4
קמנו בבוקר, ארזנו עשינו צ'ק אאוט ושמנו את המזוודה במכונית, נסענו ברכבות התחתיות לצד השני של העיר למקום שנקרא "ארנה" מדובר במתחם של מחסנים שפועל כדיסקוטק ובימי ראשון יש בחלקו שוק פשפשים, הסתובבנו בשוק יש בו הכל מתקליטים, מכונות תפירה, מנורות, אופניים, אקס בוקס, ווי, סכו"מ, בובות, שעונים, רהיטים, מפיות, תקעים, כלי עבודה ועוד ועוד... אני נהניתי לירון לא כ"כ אוהבת מקומות כאלה.
כשנסענו ברכבת בברלין משוק הפשפשים בחזרה לרכב שלנו, עלו בפעם הראשונה מבקרים לקרון בו ישבנו, שלושה גברים מגודלים, לבושים כמו לוחמי יס"מ, חמושים במכשירים, כל אחד מהם עלה מדלת שונה וכך כל הנוסעים בקרון נבדקים בלי כל יכולת לברוח. ממש לא שווה להיתפס בלי כרטיס תקף.

חזרנו למכונית ונסענו חזרה oelsnitz, הגענו בסביבות 17:00 התארגנו, וב 18:30 כבר היינו בבית של סימון לארוחת ערב. המשפחה שלו מאוד נחמדה, אשתו ממוצא קובני, ושלושת ילדיו הקטנים, אכלנו, שרנו ניגנו בתופים ובפסנתר ותכננו יחד את הטיול המתוכנן למחר.

9.4
קמנו מוקדם, ב 07:30 כבר היינו במכונית מוכנים ליום טיול במערות..... יצאנו ארבע מכוניות, בראש סימון ומשפחתו, אחריו אנחנו במרצדס של גידעון, אחרינו אחות של קתרין עם בעלה ושלושת ילדיהם ובסוף השיירה אבא של סימון עם אחותו ושתי חברות שלה. היינו מצויידים בקסדות, פנסים, בגדים שניתן ללכלך, וכמה שכבות לבוש נגד הקור. כמובן היה איתנו פיקניק ארוז שיהיה מה לאכול אחרי הסיור במערות.
הגענו, לבשנו את כל הציוד הייעודי שסימון הכין לנו, צעדנו כעשר דקות והגענו למערה הראשונה אליה נכנסו כולם, הגדולים והקטנטנים, פתח רחב ומייד חדר גדול ממנו זוחלים בפתח צר לעוד חדר גדול עם מעט נטיפים וזקיפים.
למערה השנייה נכנסו רק האמיצים, ותוך מספר דקות הבנו אני ואראל למה רק האמיצים הצטרפו לחקור את המערה הזו, השתלשלנו בפתחים צרים, עלינו למעלה, ירדנו למטה, עוברים מחדר, לחדר, מאולם לאולם, לעיתים זקופים, לעיתים בכריעה ובדרך כלל בזחילה על גחוננו. בשלב מסויים בית החזה שלי פשוט נתקע, והייתי חייב לזחול ברוורס כמטר וחצי ושוב לנסות לזחול קדימה כדי לעבור במעבר צר במיוחד. אראל היה גיבור, לא פחד בכלל. בחדרים השונים היו נטיפים זקיפים ותצורות קארסטיות שונות, מכיוון שלקומפלקס מערות זה ניתן להיכנס רק עם ציוד מיוחד ועם מדריך מנוסה שמכיר אותן, המערות מרשימות וכמעט לא מתויירות כך שהזקיפים והנטיפים יפים וצבעוניים במיוחד. באחד מהחדרים במערה נשכבנו כולם כיבינו את כל הפנסים ושתקנו כמה דקות היה מ ד ה י ם !! אחרי כ 3 שעות בקומפלקס המערות האלו יצאנו לאוויר העולם, נשמתי לרווחה. זה לא שפחדתי, טוב אולי פחדתי מעט, אבל הלחץ במעברים הצרים הידיעה שמעלי טונות של סלעים, אדמה ועצים, די הלחיצו אותי.
פרשנו ארוחת פיקניק עם מיצים, עוגות, גבינות וסלטים. התחיל לרדת גשם, ונסענו חזרה הביתה ובערך ב 16:30 הגענו הביתה.


10.4
היום היה יום יפה אז החלטנו לעשות פעילות בטבע או באתר פתוח תחת כיפת השמים.
בסביבות 10:00 יצאנו מהבית אחרי ארוחת בוקר קלה, שמנו פעמינו לכיוון לונה פארק -; Freizeitpark Plohn. שילמנו 82 יורו עבור כל המשפחה (ילדים מתחת לגיל 4 חינם) ובילינו יום שלם בלונה פארק יפה וקסום. בפארק אזורים שונים, הוא לא גדול ואין בו אטרקציות מדהימות אבל חשבו בו על כל דבר, הוא אסטטי, קל להתמצאות מתאים לקטנטנים, לילדים, למתבגרים וגם למבוגרים. איזור מקסים בייחוד הוא איזור הר הגעש ופארק הדינוזאורים, ניתן לשוט ברפסודה במי אגם בין פסלים ותצוגות המדמות דינוזאורים שונים באזורי מחייתם. רכבת ההרים "אל טורו" היא הרכבת המהירה והמפחידה ביותר בפארק. לסיכום לא מדובר בדיסנילנד אבל בהחלט יום כיף ושווה לכל המשפחה.
חזרנו הביתה בסביבות 16:00 וסוף סוף יצאנו לנסיעת שטח בטרקטורון של גדעון. סימון תיחם עבורנו את גבולות הגזרה: כעקרון אסור לנסוע בכבישים ויש להישאר בחצר, בין המבנים בהם גרים הכבשים עד לנחל ולפסי הרכבת. חבשנו קסדה ויצאנו להשתולל מעט. זיו נסעה לאט היה לה קשה לכוון את ההגה, ללחוץ ברקס וגז ביחד. אראל נהג בערך 5 דקות והכל היה בסדר עד שכמעט והתהפך, אני שאגתי ואז אני הרכבתי את עדי מאחורי והשתוללנו בחצר.
בשלב מסוים, כשאני והגדולים משתעשעים עם הטרקטורון, עדי החליט לטייל לבדו. אחרי איזה 10 דקות לירון יוצאת מהבית ומנפנפת בידיה וצועקת שהיא לא יודעת איפה עדי. מיד התחלנו בחיפושים, שכנים שראו אותו צועד לבדו כיוונו אותנו לשביל בו הלך כעבור 5 דקות מצאנו אותו ממרר בבכי כשהוא מספר לאישה גרמניה את קורות חייו (בעברית כמובן). כששאלתי אותו למה הלך לבד ענה לי שאמא לא שמרה עליו, איזה מזל שיש אמא.
לארוחת ערב הכנתי צלי בשר כבש עם תפ"א, עגבניות, שום וג'ינג'ר. יצא ממש טעים כולם אכלו אפילו עדי!!

11.4
היה יום גשום לכן בחרנו מתחם בריכות סאונה וספא ב -; Hof.
כמה בריכות שחיק רובן מקורות, מגלשת מים, סאונה רגילה, סאונה עם שמנים ארומטיים, ג'אקוזי. פשוט כיף.
לארוחת ערב אכלנו את שארית צלי הכבש מאתמול + טיגנו את הקרפיון שדגתי בחמאה, היה מדהים, איזה טעם יש לדג שדגתי בעצמי בטבע!!!
חוץ מלירון כולם אכלו את הדג ובקשו תוספת!!

12.4
מוזיאון החלל
מוזיאון השטחים ב -; oelsnitz. ממוקם בטירה. מדובר במוזיאון תעשייתי המספר את סיפור תעשיית השטיחים במתחם בן 3 קומות. תעשיית השטיחים חשובה מאוד באזור. המפעל ב - oelsnitz הוקם ב -; 1818 ועברו בו 16 עובדים ופועל עד היום כמעסיק הגדול באזור, במפעל 218 עובדים. כמובן שהטכנולוגיה השתנתה אבל עדיין מייצרים שטיחים. המוזיאון מעניין. חיסרון -; הכל בגרמנית.
חזרנו הביתה בסביבות 16:00 אני ניקיתי את הרכב. לירון סידרה הבית ואריזה את המזוודות והילדים שחקו במחשב .. חלוקת עבודה צודקת: כל אחד נותן כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו!!

13.4
את שלושת הימים הבאים העברנו בפראג, עיר מקסימה מתאימה לכולם, צעירים, מבוגרים, אוהבי קניות, תרבות וטבע, רווקים, זוגות ומשפחות עם ילדים. כיף וקל לבלות בה!!
לא היה לי זמן לכתוב ביומן המסע אז מי שקורה ורוצה טיפים או פירוט מוזמן לשלוח מייל!

נסיעה לפראג... פקק...איחור... מונית... מלון אמיגו... סיור במרכז פראג, קניות.... שווקים.... רובע יהודי... מופע הקרקס הקסום.....

14.4
ארוחת בוקר מצוינת במלון....
גן חיות....
מנוחה...
מופע wow.

15.4
 מבוך מראות, מגדל אייפל קטן, תערוכת צעצועים, מסעדה נהדרה, טיסה לישראל.....