יום כיף בחדרי החידות .

סינים אוהבים משחקי חברה - למען האמת לפעמים קצת יותר מידי . בכל ביקור במועדון מקומי אפשר לראות קבוצות של סינים משחקים אבן נייר ומספרים בתלהבות חסרת מעצורים. המפסיד כמובן נראה מובס ומבכה על ההחלטה לעשות "אבן" במקום "מספריים" וכעונש צריך לשתות מתערובת של וויסקי-ותה קר, בזמן ששאר חברי הקבוצה צוחקים ומלגלגים עליו. משחקים נוספים שניתן למצוא הם משחקי קוביות (צריך לנחש כמה קוביות ממספר מסויים יש על השולחן) , וכל מיני וורציות של אבן נייר ומספרים.

עד לפני שנתיים שלוש המשחק החברתי הכי נפוץ בסין היה משחק-הרוצח . הוא היה כל כך נפוץ עד שאנשי עסקים החליטו להקים מבנים מיוחדים רק למשחק הזה. אנשים מכל קצוות העיר היום שוכרים את החדר לערב (10-20 יואן ליחיד) ונפגשים עם אנשים זרים לחלוטין רק בשביל למצוא את הרוצח. קבוצה של עד 10 אנשים יושבים סביב שולחן עגול (שתיה וכיבוד קל במרכז השולחן ) ומחלקים קלף בודד אחד לכל אחד מהמשתתפים.
אם קיבלת אס אתה הרוצח
אם קיבלת מלך אתה השוטר
אם קיבלת כל קלף אחר אתה סתם אחד מתושבי העיר.

המטרה של המשחק פשוטה הרוצחים צריכים לרצוח את השוטרים ( או לגרום להם לצאת מהמשחק) והמטרה של כולם זה למצוא את הרוצחים. בכל סיבוב כולם עוצמים את העניים (בהוראת מנהל המשחק). הרוצחים פותחים את העניים בוחרים שחקן לרצוח וסוגרים את העניינים מיד. השוטרים פותחים את העיינים ושואלים (ע"י הכוונת האצבע) את מנהל המשחק האם שחקן מסויים הוא הרוצח , מנהל המשחק מאשר או לא. כאשר כולם פותחים את העינים בחזרה מנהל המשחק מכריז שאדם מסויים נרצח ומרגע זה מתנהל דיון על מי רצח אותו . אם יש כימיה בקבוצה הוויכוח יכול להיות מאוד מאוד קולני. קבוצות מקצועיות יכולות לזהות את הרוצח תוך 3-2 סיבובים בעוד בקבוצות חובבניות הרוצחים יכולים לחגוג.

המשחק היה כל כך נפוץ בסין עד שגברים ונשים נפגשו באותן מקומות על מנת להכיר בן\בת זוג. ולראות איך היא מתנהגת בתור שוטרת או רוצחת . בחנו האם היא יכולה לשקר בלי להזיז עפעף או שלשקר יש פרצוף.המשחק היה יפה ונחמד תקופה מאוד ארוכה והוא עדיין נפוץ במפגשים חברתיים - עד שהגיעו משחקי החידות .

בערך בשעה 9:00 התעוררתי מטלפון של חבר שהזמין אותי בהתרגשות לבוא ולשחק איתם בחדר החידות - הוא סיפר בהתרגשות שהם 7 אנשים כולם סינים ואני היהודי היחיד אז אני חייב להיות ממש חכם וחייב לבוא לעזור להם. בהתחלה כמובן ניסתי לסרב בנימוס ולהמשיך לישון בכיף אבל הבחור התעקש שאני אצטרף לקבוצה. אחרי התארגנות קצרה נסענו בשנחאי למקום שנראה כמו בית מלון. נכנסים בדלפק הראשי ושם מחכה המארחת עם תפריט החדרים.

החדרים מאורגנים לפי נושאים והקבוצה יכולה לבחור באיזה חדר היא רוצה לשחק. כל חדר ויחוד שלו. ישנם חדרים שדומים לאנגליה הישנה וחלקם למצרים העתיקה. בחרנו בחדר מסויים , אני ועוד 7 סינים והמשחק מתחיל.
המדריכה הובילה אותנו לחדר ואמרה :

1. הרמז הראשון זה הספר
2. אתם צריכים למצוא את המפתח לצאת מהחדר

נעלה את החדר ועזבה .


 אחרי גישוש אחרי מתג האור מצאנו פנס והצלחנו להאיר את החדר . פתאום שמעתי צרחות מהקבוצה - מסתבר של הריצפה הייתה גופה עם ספר ביד



מכן המשחק מגלגל בין החדרים השונים, אנחנו מוצאים מפתחות , רמזים צפנים וחידות , מפות של שנחאי עם כל מיני טירקים שמובילים אותנו למחילות. זוחלים במחילה שאורכה כ 12 מטרים רק בשביל להגיע לחדר האחרון שבו לא הצלחנו לפתור את החידה האחרונה.
 אבל בהחלט עם המון המון חוויות וצחוקים.





המשחק הזה נכנס חזק מאוד בסין ובעיקר בערים הגדולות - שנחאי . המון אנשים פתחו עסקים סביב הרעיון והחדרים יכולים להיות ענקיים ומתוחכמים או קטנים עם המון חידות לוגיות. אני אישית מכור למשחק הזה וכמעט כל סוף שבוע הולך לשחק בחדר או שתיים עם חברים. המחירים יכולים לנוע בין 200-400 יואן לחדר ואת העלות ניתן לחלק בין חברי הקבוצה. והמשחק נמשך שעה עד שעה וחצי וכדי ללכת עם קבוצה טובה אחרת זה סתם מתיש .


 אם גם לכם בא לשחק כדאי מאוד שתצטרפו מישהו מקומי דובר סינית לחבורה כי המון מהחידות דורשים שליטה בשפה. קצת מעצבן שצריך לחכות לתרגום אבל גם יש המון חידות באנגלית שהיסינים צריכים לחכות לך שתתרגם . אפשר לבקש חדרים שהשליטה בשפה קצת פחות חשובה .