העיר בלגרד עצמה נראת כמו שכונה ד' בבאר שבע (סליחה מהחברה מבאר שבע, זה לא מגיע לכם). בניינים ישנים חלקם עדיין עם סימני הפצצה תודות לחברינו מנאט"ו, מכוניות מפויחות ואוטובוסים שכושר העמסה האנושי שלהם מזכיר את התמונות המצחיקות מהודו ותאילנד. החלק החיובי בכל הסיפור הזה הוא הנופים המטריפים שיש מסביב, האנשים הנחמדים בטירוף! מדהים לראות שיש מדינות שאשכרה אוהבים אותנו בהם.
יש חלוקה כמעט דיכוטומית בין האוכלוסייה בבלגרד, הנשים או גבוהות בטירוף או נמוכות, אין באמצע. הגברים פשוט גבוהים, גבוהים עד כדי גרימת אי נוחות לגברים כמוני שרגילים להיות אלו שמורידים דברים מהמדפים העליונים בחניות.
השירות, אוי זו נקודה כואבת מאוד, כנראה שכשחילקו את המושג 'שירות' התחילו בסרביה, חבל שנגמר לפני שהגיעו לישראל. אתה אשכרה הולך ברחוב ומרגיש מלך, ואני לא מדבר רק על השירות שלהם שהופך אותך לכזה, אני מדבר על הפערים במחיר, אנחנו מדברים על יחס של 1/28 זה נחמד לגמרי, בעיקר בדברים כמו אוכל קל, תחבורה ובירה בברים שעלתה משהו כמו 350-450 דינר (טסלה וקורונה), בבגדים זה לא משמעותי אבל תכף נגיע לשם.
התחבורה פה זוועה, הכל ישן ועמוס, לא רואה שום טעם להשתמש בה. קחו מוניות! מלכים לא? המוניות עולות גרושים ממש גרושים. ממלון מטרופול לכמעט כל מקום מעניין בלמטייל עולה באזור 400-600 דינר שזה בערך 14-17 שקל. ואם כבר מדברים על מוניות, יש לי הרגשה שכל הקטע של לקחת רק את מוניות של פינק, זה טריק שיווקי של בעלי אינטרסים כל שהם. אין שום דבר מיוחד בחברה הזו, למרות כל האזהרות נסענו כמעט עם כל חברה אפשרית כאן (ישראלים אחרי הכל), הנסיעה והתשלום עברו בשלום, כמובן שאנחנו עם יד על הדופק (חחח על המונה התכוונתי).
לפני שעלינו על מוניות מזדמנות התייחסנו לשלושה פרמטרים עיקריים. 1. שהמונה מתחיל מ- 170. 2. שיש את האותיות TX על לוחית הרישוי. 3 שאין למונית כובע לבן. כל עוד הדברים האלו התקיימו המונית אמורה להיות בסדר. החלק המעניין הוא, שכשסיפרתי לבחור ממלון מטרופול את הקטע עם פינק הוא היה בשוק, כמה בשוק? המלון באופן רשמי בכלל לא עובד עם פינק, הוא עובד עם חברה אחרת.
שלא תבינו לא נכון, בכל מקום יש רמאים ותמיד יכולים לגנוב אתכם, אבל להחליט שכל שאר החברות משקרות ורק פינק לא? נשמע לי שברגע זה מרמים אתכם :)
מילה על המלון והסביבה
התאכסנו במלון מטרופול, המקום הזה פשוט מטריף, השירות פה נדיר, שווה לעשות מאמץ ולנפוש כאן, בפרט שהוא יחסית קרוב לכל המקומות. כמה קרוב? לקחנו מונית בהלוך למצודת קלמגדן ובחזור פשוט חזרנו ברגל, וואלה ברוך השם אני עם שפשפת למות... אבל בגדול אפשר ללכת ברגל וליהנות מהאווירה של העיר, שלמרות המראה שלה היא ממש נוחה וכיפית. יש פה משהו רגוע מאוד, איציק טוען בתוקף שהאנשים פה שמחים יותר.
מצודת קלמגדן היא מקום מטריף שחובה לבקר שם, תתכוננו ללכת קצת ברגל ותביאו אתכם כובע שמש או משהו, המקום ענק ורובו חשוף, יש שם נוף עוצר נשימה ו... וזהו בעצם, אין עוד משהוא. סיימנו אותה תוך שעתיים, משם המשכנו לקנז מיכאלובה, מיד בכניסה יש 'קניון כליות', למה הוא נקרא ככה? כי צריך כליה בשביל לקנות שם משהו, אפס פרופורציה בין המחירים בפנים למחירים בחוץ.
מצודת קלמגדן
במיכאלובה עצמו יש חנויות סבבה לגמרי, המון אוכל שנראה טוב ומריח טוב, אין לי מושג מה הטעם שם (אני רק יכול להגיד שאחרי יומיים של טונה וקרקרים, מתחילים לראות דברים בצורה אחרת).
המחירים ברחוב זולים אולי ב- 20-30 אחוז, הפלוס הוא המבחר העצום גם לגברים וגם לנשים, משהו שלא ראיתי בארץ. אני מציע פשוט ללכת ברחוב ולהיכנס לחנויות רגילות, שם באמת אפשר להינות משכר המינימום שלנו ;(
לגבי המבחר, בלגרד באופן כללי היא גן עדן לחובבות נעליים ותיקים, יש מבחר פסיכי ברחוב, והמחירים אכן זולים משמעותית ממה שמציעים בארץ.
חיי לילה ויציאות
יש מקום שאני קורא לו 'גיהנום לבחורות עם עקב' או בשמו הרשמי סקדרליה, צריך ללכת עם עקב או לצפות בבחורות ש'הולכות' עם עקב כדי להבין מאיפה הוא זכה לכינוי הזה. בלי ספויילרים, רק אגיד שהריצוף שם מסוכסך קשות אחד עם השני. בגדול, זה אמור להיות הרחוב של הברים והמסעדות שלהם, המקום ממש נחמד, רק שימו לב להגיע מוקדם, ממש מוקדם...כאילו ממש ממש מוקדם. המקום הופך לבית קברות תיירותי כבר באיזור 12.
הרבה נכתב על החיי לילה של בלגרד, בכנות? אין דברים כאלה! לא אני רציני, פשוט אין. נתחיל מזה שבחג הבינלאומי ליציאות הלא הוא חמישי בלילה הכל סגור! גם השייקי שייק וגם הפריסטיילר סוגרים, כלב לא היה שם. בעצם הכלב של השומר כן היה, אבל הוא ישן אז אני לא סופר אותו. מסתבר שהמועדונים האלו פותחים רק בשישי ושבת בלילה.
יש מצב שזה שכתב שיש בבלגרד חיי לילה מטורפים בכלל כתב את זה מאמסטרדם אחרי כמה שאכטות... אחרת אני לא מבין מאיפה המידע הזה.
אם אתם מגיעים לבלגרד ובא לכם לעשות מסאז', קודם תלכו לאדה, התפקיד של הרכבת באדה זה לעשות בדיוק את ההיפך. ביום שישי החלטנו לבקר שם, בגדול אדה נראית כמו גני יהושוע רק בלי כל הזבל. בתוך אדה שהיא בעצמה אי יש אגם ענק מלאכותי שסביבו כל העניין, בקיץ יש במקום ספורט אתגרי ותנועה ימית מוגברת, בתקופה הזו יש רק זקנים ;ׂׂׂ) אפילו נודיסטים לא היו!
האגם של אדא
אדה מושלמת לטיול עם ילדים, רק שימו לב לא להגיע לפני 11 וחצי בצהריים לפחות, היא מתעוררת יחסית מאוחר. התחלנו את המסלול באזור שתים עשרה ורק אז המסעדות ובתי הקפה הראו סימני פתיחה. הספקנו לסיים את הפארק תוך שעה וחצי, ומשם המשכנו לזמון.
אדא
זמוןןן (נהגה במלעיל) סוג של פרבר קסום ועתיק שנמצא באחד מהמחוזות של בלגרד, ושוכן גם הוא על הדנובה, יש שם טיילת מהממת עם מבחר ענק של מסעדות ובתי קפה. רוב המדרכות שם בשיפוצי שימור ככה שההליכה שם לא חלקה, אני מניח שבתוך כמה חודשים/שנים יסיימו ויהיה ממש נחמד להסתובב שם. ישבנו בית קפה מקומי קטן ונחמד שאנשיו המליצו לנו לעלות למגדל בראש העיירה. עלינו במעלה הרחובות הצפופים של זמון עד למגדל שנותן נקודת תצפית פנורמית על כל האזור, כניסה עלתה 2 יורו, אותם שילמנו לגברת שנראה שהיא שם כשעוד בנו אותו, מיד בכניסה נתקלנו בגרם מדרגות תלול ואין סופי מברזל עם איזה מיליון שבע מאות מדרגות (חחח איזה מגזים אני.... הרבה יותר מזה) שאותו היינו צריכים לטפס. כשהגענו לעמדת התצפית הבנו שהיה שווה לטפס, הנוף הנגלה פשוט עוצר נשימה! אחרי כאלה מדרגות אף אחד לא באמת יכול לנשום. אפרופו לנשום, גם אתם מרגישים שבלגרד קצת חנוקה?
צולם מהמגדל המרכזי בזמון
את השבת עשינו בעיר החדשה, כמה דקות מקניון אוסצ'ה, העיר החדשה ממש לא מעניינת, אין שום טעם לקחת דירה/מלון או בכלל לבזבז את הזמן שם, אלא אם כן אתם מגיעים למקום ספציפי, כמו מועדון או חנות מסויימת. קניון אוסצ'ה עצמו יקר בטירוף, אבל הוא בהחלט מקום יפה וחדשני, יש שם שתי קומות של זארה ועוד קומה של זארה הום, בנוסף לעוד כמה מותגים נחמדים ויקרים.
יום ראשון הגיע ואיתו נובי סאד.
הנסיעה ברכבת לנובי סאד היא אתגר בפני עצמו, נראה שדווקא לאנשים עם הבעיות שמיעה הכי כבדות נותנים לעבוד בתור מוכרי כרטיסים, ועוד שמים אותם מאחורי קיר זכוכית עם מיקרופון מקרטע בתוך טרמינל הומה של תחנת רכבת... לכו תבינו הגיון סרבי מה הוא, האמת שזה הגיון של אדריכלי תחנות רכבת באפן כללי.
אחרי קניית הכרטיסים שאגב עלו הלוך חזור 620 דינר, לא לשכוח לשים לב שהכרטיס פג תוקף בשעה 00:00, אפשר כמובן לבקש כרטיס ארוך יותר, אבל המחיר יהיה בהתאם. האתגר האמיתי מתחיל באיזה רציף לעמוד... הזוי, אבל לאף אחד אין מושג, כמובן שאין שילוט, הרי זה לא איזה תחנת רכבת מרכזית של עיר בירה שמונה מיליון שלוש מאות ומשהו אלף איש. אה בעצם כן... בסופו של דבר שאלתי כמה אנשים ובסוף מצאתי באיזה רציף לעמוד.
התעריף של המוניות בנובי שונה מבבלגרד, בעוד שבבלגרד המונה מתחיל מ - 170 דינר, בנובי הוא מתחיל מ - 85 דינר. בנוסף לסכום ההתחלתי חישוב הנסיעה מחולק לפי תעריפים, תעריפי הנסיעה שלהם דומים, כלומר תעריף 1 65 דינר לק'מ, תעריף 2 85 דינר לק'מ, כאשר תעריף 2 מופעל בלילות ובימי ראשון ותעריף 1 במהלך היום, יש גם תעריף 3 אבל לא נתקלתי בו באף נסיעה שלי. (בנובי לא הפעילו תעריף 2 אפילו שטיילנו ביום ראשון...) אפרופו ימי ראשון, חצי עיר סגורה חצי פתוחה, הבנתי שזה קשור לכך שרק קתולים נוהגים לסגור בימי ראשון ורוב העיר פרוטוסלבים, בכל מקרה לא ממש סגור על זה, אבל זה המצב ברחוב.
נובי סאד עצמה הרבה יותר חדשנית, יפה, נקיה ומגניבה מבלגרד, הייתי משווה את ההבדלים ביניהם לירושלים ותל אביב כאשר נובי סאד היא תל אביב. העיר הזו פשוט יפה, אם היה מה לעשות בה יותר מיום אחד, הייתי עושה את החופשה שם ומגיע לביקור בבלגרד.
מרכז נובי
מתחנת הרכבת נסענו לבית כנסת היהודי, כצפוי הוא היה סגור, אבל המבנה שלו מבחוץ מהמם ועצום, מחמם את הלב לראות כזה דבר.
משם המשכנו ברגל לתוך אזור העיר העתיקה, חצינו את הכיכר הגדולה והמשכנו לתוך רחובות מהממים סטייל רחוב יפו/ממילא בירושלים, עם מגוון חנויות, בתי קפה ומסעדות משני הצדדים. אתמול היה מרתון/מירוץ כל שהוא, כך שכל האזור היה מלא אנשים ולבש אווירת חג. משם המשכנו לפארק נחמד שמזכיר את גן סאקר בירושלים, חצינו אותו והמשכנו רגלית לכיון המצודה. מרחק הליכה קצר, שבמהלכה חוצים את הגשר מעל הנהר, אל תתפתו לקחת מונית גם אם יכאבו לכם הרגליים כמו שכאבו לאיציק, הדרך שווה את זה למצודה עצמה צריך לטפס מדרגות מרגיזות, למה הם מרגיזות? בטיפוס על מדרגות רגילות יש תנועה מלאה של הרגל, בטיפוס על מדרגות מרגיזות יש רק רבע תנועה, כך שבאיזה שהוא שלב אתה מתחיל לרגיש ברווז.
הנוף מהמצודה בנובי סאד
המצודה למעלה משתרעת על שטח מרהיב ועצום, עם ביצורים, מעברים נסתרים וחומות שחולשות על העיקול של הנהר, אחרי סיבוב תמונות במצודה ירדנו לשכונה שמתחת למצודה, סמטאות צרות עם ניחוח עתיק ושלווה, לרגע הרגשנו שאנחנו מתנתקים מעצמינו ומפליגים בדמיון לתקופה העתיקה תחת השלטון היגוסלבי לפני מאות שנים. ואז משום מקום צפירה עצבנית של נהג מונית סרבי מגודל החזירה אותנו באחת למציאות, מסתבר שלא חכם להפליג בזיכרונות באמצע הכביש.
העיר הישנה בנובי סאד
הטיול שלנו היום הגיע אל קיצו. אני חושב שאחרי הכל בלגרד מקום מהמם, שקט, רגוע ויפה. יש בה משהו קסום ואני יכול להבין למה היא גורמת לאנשים לרצות לחזור אליה. האנשים, האוכל, האווירה בהחלט עושים את העבודה. הקניות קצת פחות... מצד שני, לא כל יעד בהכרח יותר זול מהארץ, אפשר גם לצאת רק לטייל :)
תודה שחלקתם איתי את היומן מסע הקטן והנחמד הזה, ניפגש ביעד הבא ❤
