אוסטרבה

אוסטרביצה

פטרוביצה

טירת לדניצה

טירת טרנצ'ין

Chleb כְלב

1. הקדמה

2. טיסה לקטוביץ מתוכננת 10:55-13:50 – שכירת רכב ונסיעה לOstravice

3. ייתכן מפגש משפחתי ברוז'נוב וטיול בסביבה. רשמתי יעדים אפשריים

4. טיול בבסקידים

5. בוקר באופאבה. בשעה 15:00 טקס באוסטרבה

6. נסיעה לאולומוץ וקרומז'יז', המשך עד למקום לינה בכפר פטרוביצה שבאזור הקארסט המורבי.

7. בקור ב Punkava cave ועוד מערה או טיול בסביבה.

8. נסיעה למיקולוב (לא נעצור בברנו). המשך דרך ולטיצה ולדניצה לקיוב. לא נראה לי שנספיק להכנס לעוד כפרים שרשמתי.

9. נסיעה דרך אוהרסקי ברוד, לוהצ'וביצה וטרנצ'ין עד טרכובה, שם נלון בשלושת הלילות הקרובים.

10. עליה להר Chleb וטיול רגלי בו

11. מסלול ינושיקובה דיירי

12. חזרה לקטוביץ לטיסה אחר הצהריים.

לסיום רשמתי את כל המידע שהצלחתי לאסוף על היעדים שלנו.

קצת רקע- מה פתאום מורביה?

נולדתי באוסטרבה שבצפון חבל מורביה. הורי העלו אותי לארץ בת שנה ומעולם לא גיליתי ענין רב בעיר שבה נולדתי ונולדו הורי. אמי ז”ל היתה כל השנים בקשר עם קרוביה בעיר והיום נותר בה קרוב רחוק אחד: סבא רבא שלו היה אח של סבא רבא שלי. אנחנו בני אותו גיל וגדלנו יחד בשנת חיינו הראשונה. לא היינו בקשר שנים רבות. לפני כשנתיים הקשר חודש בעקבות מסמכים שהאיש מצא בביתו ונוגעים למשפחתו של אבי ז”ל.

בשנת 1989, לאחר “טיול שורשים” עם בעלי בהונגריה, אבי ביקש ממני לא לתכנן טיול שורשים לאוסטרבה כי היא עיר מזוהמת ולא יפה במיוחד. בכל זאת הכנסנו אותה לתכנית טיול בצ'כיה וסלובקיה ביולי 1997. יומיים אחרי הגעתנו לפראג נודע לנו שגשמי זעף גרמו להצפות בצפון מזרח צ'כיה, ועלינו לשנות את תכנית הטיול. הגענו מפראג לטטרה דרך בודפשט ובחזור כשכלו המים, נסללו מעקפים, ומעברי הגבול החלו להיפתח, חזרנו מהטטרה לפראג מצפון, נפגשנו עם קרובי המשפחה (שרצינו לבקר בעיר) בבית קייץ באוסטרביצה, דרומית לאוסטרבה. שמחתי שזכיתי לראותם, זה מה שהיה חשוב לי. גם באולומוץ ואזור הקרסט המורבי, צפונית לברנו פגעו השטפונות ולא יכולנו לבקר בהם..השטפונות היוו בשבילי אות משמיים-אבא צדק.

זמן קצר אחרי שובנו מטיול בגן העדן הצ'כי והרי הענקים בנוב' 2017 , טיול שבו ביומיים האחרונים הצטרף אלינו קרוב המשפחה מאוסטרבה (והסברתי לו שאין סיכוי שנגיע לבקרו ), קיבלתי שיחת טלפון מבת של חבר ילדות של אבי ז”ל. בעקבות השיחה איתה יצרתי קשר עם ראש קהילת קינגסטון (לונדון). על הקשר של קהילת קינגסטון לאוסטרבה אפשר לקרוא כאן בהרחבה. בנוסף לחווית לימוד נדבכים בשורשיי קיבלתי באפריל 2018 הזמנה להשקת ספר על תולדות היהדות בעיר טרום שואה.

לא רציתי להגיע לאוסטרבה אבל בעלי החליט שטסים. חלפו 21 שנה ורוע הגזרה בטח חלף.. באמת שחששתי אבל התפללתי לטוב והחלטתי שזו הזדמנות להשלים את מה שהחסרנו (במיוחד אחרי סיפור הטיול המרגש של לבון רחל והתייעצות איתה) והחלטתי להוסיף עוד כמה ישובים כיאה לטיול שורשים, בעקבות משפחת אבי שהתפזרה במורביה ובאזור הקרוב בסלובקיה.

בחזרה לתכנון

ביום ראשון 24 ליוני לטיול יצאנו: 

נחתנו כמתוכנן ב13:55 בשדה התעופה Pyrzowice שנחשב לשדה התעופה של קטוביץ-. אוטובוס לקח אותנו מהמטוס כ50 מ' אל דלת הכניסה לטרמינלwinkהמזוודות הגיעו מהר ובשעה 14:15 כבר היינו ליד דלפק אירופקאר שצמוד לטרמינל 3 (מימין ליציאה). קיבלנו אופל אסטרה שעשתה רק כ3430 ק"מ. הכנסנו לטלפונים כרטיסי סים בינלאומי שרכשנו בדואר' שלא מהרו להתחבר לרשת הסלולרית… וייז לא פעל וגם לא מכשיר הניווט ברכב. התעכבנו כמה דקות. בשעה 14:35 החלטנו לצאת על פי מפת גוגל והשילוט בדרך. דקה אחרי היציאה מהשדה המכשירים התעוררו ומיד קיבלנו הודעה שמארחינו ממתינים לנו בתחנת הרענון https://goo.gl/maps/3yRnPcMeHmk . הם היו נרגשים מכדי לחכות לנו בבית.

מזג האויר היה מעונן חלקית, השמש זרחה. קשה מאוד היה לעקוב אחר מהירות הנסיעה המותרת, היא משתנה לעיתים קרובות. באופן תיאורטי מותר לנסוע בכביש המהיר בפולין במהירות 130 קמ"ש אבל המהירות משתנה כל הזמן.
זמן קצר אחרי שעברנו את הגבול לצ'כיה התחיל לרדת גשם. (ברור, אני בדרך לאוסטרבה) 

כעבור כשעה מאז צאתנו לדרך הגענו לתחנת הרענון הצ'כית. מארחינו הנרגשים חיכו לנו בחוץ, תחת מטריה. עזרו לנו ברכישת המדבקה לכביש המהיר (זאת היתה המדבקה האחרונה בתחנה ומי שהגיע אחרינו נשלח לתחנה הבאה, טוב לדעת שיש בעוד תחנות מדבקות). מחיר המדבקה 320 קרונות – שזה נכון להיום כ54 ₪ לעשרה ימים. צריך למלא בספח את מספר הרכב ולתלוש מהמדבקה, לשמור עליו היטב במקום זמין ואת המדבקה להדביק בחלון הקדמי בצד ימין למטה. הדבקנו ליד מדבקה קימת.

איך הם יודעים מתי מתחילים עשרת הימים כשמנקבים רק חודש? כנראה לפי שעת הכניסה הראשונה לכביש המהיר.

למארח שלנו היתה תכנית לסיור באוסטרבה בטרם ניסע לכפר. היה לו חשוב להראות לנו את בית העיריה אליו נצטרך להגיע ביום רביעי. שמחתי לנסוע בהנחייתו, בלי שמוש בנווטן. חנינו מאחורי בית העיריה החדש. ביום ראשון אין כמעט תנועה בעיר ויש שפע מקום חניה. ראינו שמתחת לככר העיריה יש חניון תת קרקעי גדול בו נחנה ביום רביעי.

הככר היתה שוממת, כמעט, היה בה מיצג של 3 ארונות קבורה וחייל/שוטר בתפקיד. בשל מזג האויר ויתרנו על קבלת תשובה לשאלה במה מדובר.

נכנסנו לבית העיריה, אולם הכניסה מרשים. יש בו עמודי שיש מסיביים בגווני חום.

עלינו במעלית למרפסת תצפית במגדל. הגענו לגובה 73 מ', (מעל השעון). לאחר סבוב קצר הצטרף אלינו אחד המדריכים במקום, והסביר מה רואים. מרכז העיר נראה מאוד יפה מלמעלה. המפעלים הישנים לעיבוד עפרות ברזל ומכרה הפחם ממש קרובים. הם נסגרו בשנת 1998 ולצערי אבי כבר לא זכה לשמוע על כך. כיום הם מוזיאונים. לא הספקנו לבקר בהם. אין יותר כרית פחם וברזל ליד אוסטרבה. קצת יותר רחוק מהעיר יש מפעל לעיבוד עפרות שמביאים מפולין וכנראה בקרוב גם הוא ייסגר.

המפעל הישן קרוב לעיר בצילום העליון (הקומפלקס הכהה ) 

באמצע מעבר לעצים המפעל “החדש”

המשכנו בדרכנו אל הבית בעיר בה מתגורר מארחי משחר ילדותו. פתאום שאלתי את עצמי איפה גרתי בשנת חיי הראשונה? אין לי מושג. אני זוכרת שאימי סיפרה לי אבל לא רשמתי. הצטערתי שלפני הטיול לא עלה על דעתי לברר. בדרך, מארחי ידע להצביע על בית שסבי קנה כי לפני שנה מצא באחת המגירות, בהן לא נגע מאז מות אימו, מסמכים שמוכיחים שאבי מכר את הבית (כי לא היה לו כסף לשלם משכנתא). כאן גרים היום צוענים, הסביבה מוזנחת. לא עצרתי לצלם.

בשעה 18:00, לאחר נסיעה של כ20 דקות, הגענו לבית הקייץ באוסטרביצה, ממש בחיק הטבע. מול הבית יער ובתי השכנים משני הצדדים די רחוקים. מעבר לחצר האחורית של הבית באר שעומקה 30 מ' ומספקת לבית את מי השתיה, והחצר גדולה מטופחת להפליא. יצאנו לטיול קצר ומרענן בסביבה הקרובה ונהנינו מהאויר הצח.

מארחנו לקחו אחריות על תכנון הימים שני ושלישי באזור הקרוב. עוד בטרם ידעתי שיצטרף אלינו חקרתי את הסביבה, טרום טיול. בעיקר באתר http://www.czechtourism.com/a/moravia-silesia/.

על פי תחזית מזג האויר, שאני קראתי, ליומיים הבאים היה כדאי שנעלה ביום שני לפסגת Pustavny כי ביום שלישי אמור להיות קודר יותר אבל מארחינו חשבו אחרת.

בחזרה לתכנון

יום שני 

בבוקרו של יום, השמיים התבהרו רק אחרי השעה 09:00. התחלנו לראות את נוף ההרים מגיח מתוך הערפל ויצאנו לדרך בתקוה שהערפל על הLisa Hora , שהמארח שלנו קבע כיעד לטיול בוקר, יתפוגג אף הוא.

עצרנו ברחוב הראשי של אוסטרביצה במתחם חנויות קטנות. צריך לקנות לחם וירקות. נכנסנו לירקן.

בעלי יצא מיד ונעלם לנו. אחרי כמה דקות של חיפושים הציץ ראשו מאחת החנויות- חנות לממכר יין שבמקרה היתה פתוחה. בעל החנות רצה כבר ללכת אבל כשהצטרפנו והוא הבין שבעלי באמת מעונין לקנות יין ויש איתנו דובר צ'כית, סיפר לנו שהוא אחיו של היינן שהיין מתוצרתו ערב לחיכו של בעלי. חקר אותנו, מה פתאום הגענו לאזור, מאיפה? והמשיך בשאלות על ישראל. כשבעלי ביקש לשלם עבור בקבוק היין אמר לנו שהיין “לא כשר” (בעברית) – מפתיע,כי אין יהודים רבים באזור בימינו. בערב כשהסתכלתי על בקבוק היין ראיתי את שם המשפחה ŽIDEK . ייתכן שלבחור שורשים יהודיים? בקשתי מקרובי לבדוק זאת בהזדמנות אחרת..

המשכנו בדרך צפונה, עצרנו בבית הקברות של אוסטרביצה, הגענו למצבה לזכר בני המשפחה, בני דורם של הורי וסבתי (הם לא קבורים כאן) והעלינו זכרונות. המשכנו בנסיעה דרך Frýdlant nad Ostravicí. הגענו לחניה של מלון Rajská bouda, Malenovice ב , ויצאנו לטיול רגלי קצר במעלה ההר, היעד ליסה הורה אבל מזג האויר מרמז שלא נגיע לשם. אחרי הליכה של כ20 דקות הגענו עד הסתעפות ימינה. אני התעכבתי לצלם ולהסניף את הטבע והגברים נעלמו לי. פתאום שמעתי קולותיהם מתוך היער שמשמאל הדרך. יש בו שביל צר, ללא שילוט, מוביל לתצפית על הנהר Satina , שיש בו בקטע זה מפלי מים קטנים, ניתן לשמוע אותם ובקושי לראותם בין העצים. היה מעונן מאוד וקריר כך שהחלטנו לוותר על המשך הדרך. לפני שחזרנו לאוסטרביצה ישבנו “לנוח” על כוס קפה טעים של לבצה. 3 ספלים תמורת 147 קרונות שזה כ5.5 אירו. סדר היום הרגיל של המארחים שלנו מורכב מהרבה שעות מנוחה בין פעולה לפעולה.

כשהגענו לאוסטרביצה עצרנו ב Ráj dřevěných soch . זהו גן עדן מפוסל בעץ של האמן Luďěk Vančura, הכניסה ליד בנין צבוע ירוק ששייך לארגון שומרי היער. יש כאן הרבה פסלי עץ יפיפיים.

בבית חיכתה לנו ארוחה טעימה: מרק קוליידה (תפוחי אדמה עם פטריות, שמיר וגם שאריות ביצה קשה מהבוקר) ומנת גולש וקניידל צ'כי כמו בבית אימי עם קוביות לחמניה בבצק.

אחרי מנוחת צהריים נסענו דרומה לBila . בקרנו בגן חיות קטן Bílá - obůrka שיש בו מדגם של חיות הבר באזור הבסקידים. (בעיקר חזירים ואיילים). לא כולם הסכימו להצטלם.

המשכנו ל Soláň .שמחתי מאוד שיש מי שמביא אותנו ליעד זה כי בעת ההכנה לטיול, לא הבנתי את ההסברים .

חנינו ליד Horský hotel Čarták , טיפסנו לצד אחו קצור לנ.צ בגובה 860 מ' - Vrch Soláň (גבעת סולן) לא ראיתי שלטי הכוונה. הגענו לאנדרטה ולידה תצפית נוף טובה מאוד אל העמק וההרים מצידו השני של ההר. צפינו על אגם קטן, בקתות (להשכרה) ותחנת רכבל לסקי חורף. ירדנו מהפסגה וחזרנו למרפסת מלון הורסקי צ'רטאק. נהנינו מהנוף, מהשלוה והתחממנו על כוס תה חם שכן היה ממש קריר.

מכאן נסענו לRožnov pod Radhoštěm -בקיצור רוז'נוב. עשינו סבוב קצרצר בככר העיר העתיקה, לא כל כך מרשימה. קיויתי שנגיע לבקור במוזיאון הפתוח של רוז'נוב אבל השעה כבר היתה מאוחרת. יש כאן בעצם שני מוזיאונים. מצד אחד בתים אוטנתיים שהובאו לכאן מרחבי האזור ומצד שני בתי מלאכה שהופעלו בכוח המים. בקרנו במוזיאון לפני 21 שנה וכיון שנהנינו קיוינו לחזור אליו.

בדרך חזרה לאוסטרביצה עצרנו לארוחת ערב ב Hospůdka Na Maraláku, Kunčice pod dřejníkem המסעדה מתמחה בהכנת לביבות תפוחי אדמה מסוגים שונים, מאכל אהוד על המקומיים. אנחנו העדפנו לאכול דג עם ירקות צלויים. הירקות היו טעימים אבל הדג ממש לא. השרות היה מתחת לכל בקורת.

המשכנו בדרך לאוסטרביצה. עצרנו ליד כנסית עץ Kostel sv. Prokopa a sv. Barbory (כאן קישור לצילומים בגוגל) . במקור הכנסיה מהמאה ה17 והיתה ב Činadijevo שבאזור Transcarpathian אלא שמנהל חברת הכרייה והמטלורגיה באוסטרבה קנה אותה והעביר אותה לכאן בשנת 1928 - לצערי היתה סגורה, רק יכולנו להציץ דרך אשנב קטן, נראה מרשים. יש בצ'כיה לא מעט כנסיות “שעברו דירה”

מפת מסלול עד רוז'נוב וחזרהhttps://goo.gl/maps/5ncJcByDuUN2 עם תחנות אפשריות.

בחזרה לתכנון

יום שלישי 

בחוץ מעונן חלקית, יורד גשם קל וקר. היעד שלנו Pustevny

קמנו מוקדם, בחוץ ירד גשם קל, ההר מולנו בערפל. מארחינו אוהבים לנוח גם אחרי ארוחת הבוקר כך שרק שנינו יצאנו לטייל קל”ב. טיילנו לאורך הדרך שליד הבית ונכנסנו ליער לא לפני שהתבוננו בשלבים ראשונים של כריתת עץ ענק אצל השכנים. לדעת בעלי הבית לעץ סטיה קטנה והם חוששים שיפול ולכן כורתים אותו. הם בקשו מאיתנו לשכנע את מארחינו לכרות את העץ שלו בטענה שהוא צומח עקום. להד”ם. בדקנו את העץ מכל הכיוונים ולא ראינו סטיה. כשחזרנו מהטיול העץ כבר היה ללא ענפים והעובדים יצאו להפסקה.

בשעה 11:00 השמש זרחה ויצאנו לדרך לפוסטבני. לפני שיצאנו מאוסטרביצה עצרנו ליד מלון Beltina שנראה שומם. טיילנו קצת ברגל לנקודת תצפית נוף יפה אל הליסה הורה. אכלנו דובדבני בר שהבשילו על עץ בחצר סמוכה. טעים.. המשכנו ליעד בדרך היער,בדרך נוףיפיפיה, (בכל נסיעה מאוסטרביצה ואליה לפחות קטע שביל אחד היה שונה מנסיעה קודמת ) עברנו את Pod Smrčkem על יד וילה חדשה מרשימה. המשכנו ביער עד Čeladná . בצומת Kaple sv. Cyrila a Metoděje.) קפלה קטנה וציורית מעץ, מטופחת מאוד.

כשהגענו ל Trojanovice מארחנו הודיע לנו שלא כדאי שנעלה עכשיו להר, נראה שמתקרב אליו ענן, לפי התחזית שקרא בעוד שעה יהיה טוב יותר. (ואני קראתי שעכשיו זו השעה המתאימה, עוד שעה צפוי גשםwink ואת הענן המאיים “עכשיו” לא ראיתי).

כמובן שלא התווכחתי. המשכנו לעיר Frenstat. עצרנו בככר העיר. כאן האוירה שונה מאשר ברוז'נוב. ידידותית יותר. טוב שעצרנו כאן , כי הצלחתי למצוא פאוצ' חדש במקום שלי שהרוכסן שלו הפסיק לתפקד יום קודם. הצלחתי לבזבז קצת כסף על מתנות חביבות לבנות המשפחה. בככר התקיים שוק קטן. משחקי ילדים מעץ, גבינות ותבשילים על בסיס תפוחי אדמה. בשעה כזו של היום לא בשבילנו. המקומיים אכלו ונראה שנהנו. התישבנו בבית קפה. הגברים התכבדו בקפה ועוגה ואני נהניתי מהאוירה.

חזרנו ל Trojanoviceחנינו צמוד לפארק חבלים. ההליכה לתחנת הרכבל נמשכה כ 10 דקות בעליה (המפעילים חיכו לי, עיכבתי את יציאתם להפסקה). העליה ברכבל גם היא נמשכת כ10 דקות. כשירדנו מהרכבל היה ממש קר. כ12 מעלות ואולי פחות.

פוסטבני היא מרכז תיירות פופולרי ביותר בבסקידים. על פי הכתוב, במרץ 2004 נשרף מבנה אחד אבל כשהיינו במקום ראינו שבונים/משחזרים שני מבנים שנקראיםLibušín ו- Maměnka. הצלחנו להציץ למבואה של המבנה שלא נפגע, הגענו בדיוק בשניה שנעלו את הדלת. פתחו בשבילנו. הרגשנו מאוד לא נוח שאנחנו מעכבים את העובדים. המעט שהספקנו לראות במבואה מרשים.

בחרנו ללכת בשביל נוח, רחב, שמוביל אל פסגת Radhošť לתצפית נוף יפה. בתחילתו של השביל, בצד ימין, מספר קיוסקים למזון ומזכרות. הספקנו להתרשם מהנוף רגע לפני שערפל כיסה הכל. הגענו עד הפסל של האל המיתולוגי Radhost . גשם החל לרדת ולא המשכנו אל הפסגה שנראתה רחוקה והעליה אליה לא קלה. הערפל התפזר אבל הגשם ליווה אותנו לכל אורך הדרך חזרה לתחנת הרכבל. הרכבל היה מושבת. מה שחייב אותנו לבלות 20 דקות במסעדה רועשת, שבמבנה הכניסה. התישבנו על המרפסת ושוב התקרב ערפל סמיך. אט אט הבתים הקרובים נעלמו מעינינו לכמה שניות.

כשאין מה לעשות ולראות הזמן חולף לאט. חזרנו לתחנת הרכבל. עדיין גשם ורוח, וכשאלה פסקו הופעל הרכבל. היינו בין הראשונים לרדת. אחרינו השתרך תור ארוך.

הנוף בדרך היה עדיין בערפל, מסתורי. בתחנה התחתונה כשקפצתי מכסא הרכבל הרגשתי כאילו שנשפך עלי דלי מים. מצאנו את עצמינו רטובים מאוד (מהישבן ועד הברכיים). חזרנו לחניה. נסענו ישירות לאוסטרביצה, להתחמם....

הנסיעה בקטע האחרון לאוסטרביצה היתה בדרך עפר עם נוף יפיפה, שונה מהבוקר , שדות ירוקים ופריחה, קרוב לחלקת היער רעו צביים בשדות ובהמשך הדרך פרות. את הליסה הורה ראינו במיטבה.

https://goo.gl/maps/fXTTMGoYeZR2

בחזרה לתכנון

יום רביעי 

זה היום בו מתקיים טקס השקת הספר על יהדות אוסטרבה טרום שואה בבית העיריה החדש באוסטרבה, בשעה 15:00. זה הטקס שסביבו נבנה כל הטיול. את שעות הבוקר תכננתי לבלות ב Opava בעיקר כדי להביא צילומים עדכניים לקשישה ניצולת שואה שילדותה היתה בעיר זו. מקשישה זו למדתי שלאופבה קראו העיר הלבנה, כי היתה עיר נקיה יחסית לאוסטרבה. מה שלמדתי בטיול זה שהכינוי ניתן לה, ככל הנראה בעיקר בגלל שדות הפרג שהקיפו אותה מכל עבר ופריחתם לבנה. תוך כדי נסיעה ניסיתי לצלם, לא הכי מוצלח

מזג האויר לא הכי סימפטי. חשש גדול לגשם. הכנסנו לנווטן כתובת של Zimni Stadion, זה המקום בו נמצא חניה קרובה לעיר העתיקה. כשהתקרבנו לאופאבה משך את תשומת לבי שדה לבן לאורך הכביש, ובמקום לפנות שמאלה, בעלי המשיך ישר. הנווט התבלבל. נעזרתי במפה. טעות שווה, לדעתי לא האריכה את הדרך אבל קיבלנו מנה גדושה של הפרחים הלבנים כמעט לכל אורך הדרך עד כניסה אחרת לעיר. הגענו בקלות לחניה. במציאות הכיוונים והמרחקים נראו לי שונים מאשר על המפה ולא האמנתי שהגענו כלכך מהר.. המוזיאון המקומי נמצא ממש מעבר לכביש. בלי צורך ללכת ימינה או שמאלה. חצינו את הכביש, למוזיאון לא נכנסנו כי ספק אם יש זמן לזה. המשכנו דרך פארק יפה, והגענו למלון קורונה. אמנם תכננו לאכול בו אבל ויתרנו. לא היינו מספיק רעבים. הגענו לקתדרלה של אופבה. היא מאוד מרשימה (נקראת גםKonkatedrála Nanebevzetí Panny Marie.) המשכנו לבית העיריה, גשם קל אינסופי ירד. לא בככר ולא בדרך מצאנו מסעדה, לא ראינו בגלל הגשם?

חזרנו אל הכנסיה כדי לראות מקרוב את החלק האחורי שלה. הכנסיות שבנויות מלבנים שרופות מרשימות מאוד. כאן קשת בצד אחד בלבד והמבנים הסמוכים כל כך קרובים שקשה למצוא מקום טוב לצילום. בעלי מצא חנות/ מסעדה איטלקית ממש קרובה, מעבר לקשת :) Gustissimo נכנסנו והזמנו פיצה. קיבלנו פיצה ענקית וטעימה.

המשכנו דרך מרכז העיר, חזרה אל החניה, יפה כאן אבל בגלל הגשם לא התעכבנו.

אני מתארת לעצמי שבמזג אויר אחר הטיול בעיר מהנה יותר. העיר באמת יפה.

תכננתי להגיע גם לבית הקברות היהודי כיון שנאמר לי שהוא מאוד מרשים אבל ויתרנו כי לא רצינו לאחר לטקס. משך הנסיעה מכאן לאוסטרבה כשלשת רבעי שעה והשעה היתה כבר כמעט 14:00 ומזג האויר לא מזמין המשך טיול.

שניות אחרי תחילת הנסיעה הגשם הדקיק הפך לגשם זלעפות. (איך לא, אני בדרך לאוסטרבה) הראות היתה לקויה, הכביש בתיקונים. היו המתנות ארוכות. ב 14:45 חנינו בחניון התת-קרקעי של בית העיריה. עלינו לככר במעלית. גם היום הככר שוממת למדי. נכנסנו לבנין, לא ראינו שלט הכוונה ולא נפש חיה שיכולה לעזור לנו.

מהרנו לקומה השלישית. האולם סגור. אין שום הודעה על שינוי מיקום הארוע. פניתי לעוברים ושבים שנראו לי כעובדי עיריה, גברת אחת עצרה וניסתה לעזור לי. חיפשה מספר טלפון של הגברת סלומונוביץ ששותפה לכתיבת הספר, כי לדבריה בשעה זו אין את מי לשאול. אולמות העיריה מושכרים לגורמים פרטיים ומי שאחראי על זה לא נמצא. הסברתי לה שלדעתי הארוע בשיתוף העיריה וזה הפתיע אותה. עצרה גבר נוסף שהגיע. גם הוא חכך בדעתו ותוך כדי שהם נותנים לי עצות בעלי הלך לחפש (מידע? אולם אחר?).....חלפו 5 דקות והגיע אלי גבר זר שביקש ממני להצטרף אליו. הבעת פניו אדישה לחלוטין, הסביר לשניים שהוא יודע מה אני מחפשת. בדרך הסביר לי שבעלי מצא את האולם בקומה הראשונה והוא בא במקומו כדי שיהיה מהיר יותר, הוא מכיר דרך קצרה יותר לעליה :) . אני לא צריכה להתרגש מהשעה המאוחרת כי שעת הארוע נדחתה.

הגעתי לחדר קבלת פנים לאולם . כאן היו אנשים בודדים, כמובן שלא הכרתי איש מהם. על שולחן לצד הכניסה לאולם היו הרבה כוסות ליין. נכנסתי לאולם ולשמחתי זיהיתי את דויד לוסון האיש שבעצם אחראי לכל ההתארגנות וכתיבת הספר. שוחחנו בהתרגשות על פעילותו, הודיתי לו על מעשיו. (הסביר לי שגם הוא לא ידע על השינוי בשעה, ומי שהביא אותי לאולם גם הסביר לו על השינויים, כשהגיע ,..מאוחר יותר הסתבר לי שהגבר הזה הוא המתורגמן בארוע)

וכך חיכינו לשעה 16:00 שוחחתי עם אשתו של דיויד, סיפרה לי על מגוריהם ופעילותם.

ליבה סלומונוביץ ובנה הגיעו, היא מיד פנתה אלי. זיהתה את "הזרה". במהלך הטקס רוב הנאומים היו בצ'כית. הבנתי רק חלק קטן מהנאמר , גם לא את כל דבריו של דיויד לוסון באנגלית ובכל זאת התרגשתי. דויד סיפר על ארוע שקרה לאח של סבא רבא שלי. (אם השכלתי בהבנת ענפי המשפחה). הצטערתי שלא ידעתי על הארגון הזה מוקדם יותר. בודאי הייתי מצליחה לברר עוד פרטים על משפחתי מאנשים שנפטרו בשנים האחרונות.

כל הדרך חזרה לאוסטרביצה ירד גשם קל. מארחינו קיוו להכין בשר על האש אבל הגשם התגבר לעת ערב. בלילה היו לסרוגין מתכי גשם כל כך עזים שהעירו אותי כמה פעמים משנתי.

ושוב תהיתי האם היה זה בגלל שבקרתי באוסטרבה, למה? כי למחרת בבוקר זרחה השמש.

בחזרה לתכנון

ביום חמישי

זה היה אחד הימים הקשים לתכנון. כשעוד לא היתה לי תכנית ברורה חשבתי שנתקדם רק עד קרומז'יז' נבקר באולומוץ Svatý Hostýn וקרומז'יז' ולמחרת נגיע למערות באזור הקרסט. אבל קראתי שכדאילהגיע למערות מוקדם .

כמעט ויתרתי על אולומוץ בגלל המרחק. בסופו של תכנון, בזכות לבון רחל לא ויתרתי על אולומוץ. סווטי הוסטין נראתה כחלום וקרומז'יז' נשארה בסימן שאלה.

במהלך השהייה באוסטרביצה הבנתי שלא נוכל לצאת מוקדם בבוקר לדרך, ברור שהחלום -בקור בכנסיה Svatý Hostýn יורד מהפרק. ביום רביעי בערב הבנתי שגם לקרומז'יז' לא נגיע.

במהלך השקת הספר על חיי הקהילה היהודית באוסטרבה הראו צילום ישן על בנין באוסטרביצה. בערב שאלתי את קרובי האִם הוא יודע על המקום, כי לא הזכיר אותו כלל בשיחותינו. בתשובה הוא סיפר שהמבנה עדיין קיים אבל מוזנח ולכן לא חשב להראותו. הודעתי לו שאם אני כבר כאן והמבנה עדיין קיים, חשקה נפשי לראותו. נעשה זאת בבוקר . 

לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לסיור “מודרך” קרוב לבית אל מה שהיה בית ההבראה לילדי היהודים באוסטרבה. (התפלאתי שלמרות גשם הזלעפות אין שלוליות) תחילה הלכנו על הדרך “הראשית ליד הבית שלנו, נכנסנו לשביל צר בין 2 בתים, הלכנו מאחורי 3 בתים נוספים, בשביל נוח ליד האחו, עברנו בחצר בית ששופץ לאחרונה והגענו לפירצה בצמחיה סבוכה(זה ממש קרוב). כשהרמתי ראש נגלה לי הבנין שידע ימים טובים מאלה. החצר גדולה ומעבר לקבוצת עצים מסתתר מגרש כדורגל. זה המקום אליו שלחו יהודי העיר את ילדיהם להבראה באויר ההרים הצח, את החיים הטובים האלה קטעה השואה.

חזרנו מהורהרים לבית הקייץ שלנו.

השמש זרחה, היה מעונן חלקית. נפרדנו ממארחינו ומאוסטרביצה. נסענו לאולומוץ דרך רוז'נוב כי הדרך יפה בעינינו. גם בהמשך היו קטעי דרך עם נוף מקסים בעיקר באזור Lesna. היה מעקף בדרך ואין לי מושג באיזה כביש נסענו. האם עלינו על הכביש המהיר ? ואולי נסלל כאן כביש חדש? כשהגענו לאולומוץ היה קצת יותר מעונן מאשר בבוקר.

ב13:00 הגענו לחניה תת קרקעית קרוב למרכז העיר העתיקה באולומוץ. החניות האחרות שלצד הדרך היו מלאות. טיילנו בעיר העתיקה בעיקר בככרות ומה שבינהן והצצנו לכמה רחובות , התישבנו לאכול במסעדתMoravska ובשעה 16:00 חזרנו לחניון. הסתמכנו על הוראות הנווט ביציאה מהעיר.

תחילת הנסיעה אל מקום הלינה הבא בכפר Petrovice היתה איטית ובקושי התקדמנו. על יד Nedvezi Oloumoc מילאנו דלק. ירדנו מהכביש המהיר, ומכאן הנסיעה היתה נינוחה והנוף נעים לעין, למרות ערפל. לסרוגין כפרים קטנים שדות ויער.

נסענו כ 60 ק"מ ב1:45 ש' ו בשעה 17:45 הגענו לפנסיון קטן שהזמנתי בו מקום ל2 לילות.

Penzion a restaurace U Hraběnky, נמצא בכפר פטרוביצה באזור הקארסט המורבי מערבית למערת Sloupsko-šošůvské ,. בעת ההזמנה התלבטנו. הכפר קצת מבודד אבל יש למלון מסעדה. כל הסיכויים שלא נצטרך לחפש מקום לאכול בו. המקום בהחלט התאים ללינה לצורך ביקור במערות באזור (בלי נסיעה ארוכה יותר עד בלנסקו).

ארוחת הערב היתה סבירה וטיול ערב קל”ב היה מאוד נעים.

קצת על המלון: בקומת הקרקע של הפנסיון מסעדה, מטבח ומחסנים . אין משרד או דלפק קבלה. המלצרית במסעדה היא גם פקידת הקבלה. רצה מפה לשם. עבודה לא קלה, ככל הנראה במיוחד בסוף השבוע כשהפנסיון מלא. המלצרית בערב הגעתנו לא ידעה אנגלית. לקוחה, בת הכפר היתה מתורגמנית. 

מאחר שכבר התנסינו בחדרים קטנים מאוד בצ'כיה בחרנו ללון ב"סויטה". התכנון שלה הזוי. מול הכניסה חדר אמבטיה, הגיוני, ארון הבגדים לידו, אבל חדר השינה מאחוריו. המיטה בחדר השינה צמודה לקיר. ממש לא נוח. מעניין איך מתוכנן חדר רגיל.

רצינו להתקלח. לא היו מים חמים. לא תארנו לעצמינו שבטמפ' של 9 מעלות בלילה לא מפעילים חימום ומים חמים אין. למדתי שמכבים את החימום במאי בלי קשר למזג האויר. מבחינתם זה אביב ולא צריך לחמם, ומים מחממים רק לבקשת האורחים.

מסעדת הפנסיון מלאה בשעות הערב. האוכל טעים.

לא היה לנו קר בלילה כי השמיכות חיממו מאוד. כמו שהבטיחו לי היו בבוקר מים חמים.

למחרת למדנו שהקיר בין החדרים דק מאוד. קיבלנו שכנים שהגיעו לסופ"ש שמענו אותם ואת הטלויזיה כאילו שהם בחדרנו.

https://goo.gl/maps/FNGpzwpSVkE2

בחזרה לתכנון

יום 6

באזור הקרסט המורבי הרבה מאוד מערות. 5 פתוחות לקהל הרחב. בתכנון שלנו ביקור במערכת מערות Punkava (+תצפית על המצ'וחה ואולי בעוד מערה שנחליט עליה במקום. באות בחשבון Sloupsko-šošůvské ו/או Kateřinska jeskyně .

אל מערת פונקבה ניתן להגיע מבלנסקו דרך Skalní Mlýn אבל אנחנו נגיע מצפון בדרך שונה.

שעות הפתיחה במערות ומידע נוסף: http://www.moravskykras.net/upload/pdf/2018en.pdf

ארוחת הבוקר במלון לא מוגשת לפני השעה 08:00. שירות עצמי חלקי. מבחר סביר. אין ירקות אבל יש פירות. 

התיעצתי עם המלצרית/פקידה של הבוקר מה הדרך המומלצת להגעה למערת פונקבה. באדיבות רבה הסבירה לי לאן כדאי לנסוע, ומה לעשות בהמשך היום.

נסענו למגרש החניה של תהום מצו'חה. https://goo.gl/maps/4XwzmpsZM3A2

הנסיעה ארכה 20 דק'. הנוף מהנה. מעט כפרים, הרבה מרחבים. כשהגענו פנינו שמאלה למגרש החניה ומיד קפצה אלינו הקופאית. שילמנו 40 קרונות. המגרש היה כמעט ריק. הלכנו ברגל אל נקודת התצפית לתהום. צפינו עליה מלמעלה. האור סינוור ולא ראינו הרבה. המשכנו אל הקופה שבה ניתן לקנות כרטיסי כניסה למערה. אל המערה מגיעים מכאן ברגל אחרי הליכה של כ 2 ק"מ.

כרטיסי הכניסה מונפקים לשעה מסוימת. הבקור במערה רק בקבוצה. כיון שהשעה היתה 10:00 קיבלנו כרטיס לשעה 10:40 (כדי שנספיק ללכת) ומפת נייר של האזור עליה ראינו שיש רכבל. מאין לאן? האמת שלא בדקנו כלל אפשרות כזו. לא נשאלנו האם אנחנו מעונינים. מאיפה לאן הרכבל? אין לי מושג. הלכנו בשביל הכחול . בקטע הראשון הדרך מתפתלת ביער בירידה, ראינו תחנת רכבל אבל לא היה פנאי להתעכב. יש קטעים לא כל כך נוחים להליכה צריך ללכת בזהירות. טוב שהיו איתי מקלות ההליכה. במהלך ההליכה עצרתי מידי פעם להתרשם מהנוף ופתאום נבהלתי , שמא אני איטית מידי ונאחר, אבל ב10:30 ללא אזהרה מוקדמת, הגענו למבנה שבו הכניסה למערה. המתנו ובדיוק ב10:40 נכנסה קבוצה של דוברי הונגרית. הצטרפנו אליהם בהנחה שבעלי יבין את ההסבר. עברנו בחללים גדולים שבינהם מעבר, מנהרות חצובות. יש 8 עצירות עם הסברים, נטיפים יפים. קיבלנו דף מידע באנגלית, אבל מי קורא במהלך הטיול? אחד השיאים היה בהגעה לפתח בצורת קשת ענקית שנוצר כתוצאה מקריסת דופן מערה ולידו אגם. מכאן יש תצפית מעלה אל נקודת התצפית העליונה לאורך המצ'וחה. גם השייט בסירה נחמד, עצרנו פעם אחת לצפות בנטיפים והמשכנו אל סיום המסלול, כעבור כשעה +. בחרנו להמשיך בדרך ב"רכבת" לסקלני מלין. אחרי הפסקת רענון עם ארטיקים טעימים חזרנו למסלול, פנינו לשביל המוביל אל מערת Kateřinská . קצת אחרי פניה שמאלה, בערך מול הקצה הרחוק של מגרש החניה מתחיל שביל מסומן צהוב וירוק מקוקו שבו חוזרים לתצפית העליונה Macocha. בשעה 12:45 התחלנו בטיפוס בשביל שתחילתו תלולה למדי. הגענו לאנדרטה שהוקמה ע"י איגוד התיירים הצ'כים לזכר František Křenek (נולד בPředhradí u Skutče בשנת 1883 והיה חבר באיגוד הספורט סוקול , פעל באזור בלנסקו, בין היתר סימן שבילים, היה ממתנגדי המשטר הנאצי ונרצח באושויץ ב1943). כאן יש פיצול שבילים. המשכנו ללכת על פי הסימון הצהוב אבל הדרך לא מצאה חן בעינינו. חזרנו ופנינו לשביל הירוק. במפה מסומנות 2 אטרקציות אבל לא ממש זיהינו במה מדובר. ההליכה היתה כייפית, בין עצים פריחה ופרפרים.

ב14:10 הגעו חזרה אל נקודת התצפית על המצ'וחה. עכשיו השמש לא סינוורה ו”מצאתי” את המערה (הכתם הלבן בשליש העליון בתמונה, משמאל=חולצה של מטייל)הגענו לחניה ונסענו חזרה צפונה בדרך קצת שונה. עברנו דרך מרכז אוסטרוב (ישוב נחמד שיכול להתאים ללינה לשם בקור במערות)

https://goo.gl/maps/o6pfZZd7jNs

עצרנו בכניסה לסלופ במגרש החניה הקרוב למערה Sloupsko-šošůvské שקראתי עליה המלצות..יש במקום שני סוגי סיורים. בחרנו בסיור קצר. מה שהיה מעניין במערה היו בעיקר ממצאים על נוכחות האדם הקדמון, ממותות ודובים. יש בה מעט נטיפים וזקיפים יפים מאוד. ביציאה תערוכה קטנה וסרט המתאר כיצד האדם הקדמון צד ממותות. מחוץ למערה הנוף סביב יפה.

חזרנו למלון ולאחר ארוחת ערב מוקדמת יצאנו לטיול עד קצה הכפר, זכינו להנות מנוף יפה בשעת שקיעה.

בחזרה לתכנון

יום 7 .

בתכנון: נסיעה מפטרוביצה למיקולוב שדרום צ'כיה. ניסע דרך אחד המעברים בין שלושה אגמים מלאכותיים שנוצרו אחרי הקמת הסכרים ונקראים Nove Mlini במקום הוצפו שדות וכפר אחד שאת הצריח של הכנסיה שלו ניתן לראות באגם האמצעי. דרומית לאגמים שמורה ביוספרית בשם Palava. ועוד שמורה בשם Turold שלא נספיק לבקר בהן.

http://www.mikulov.cz/tourism/monuments-and-sights/monuments-of-jewish-community/?contentId=78079

עוד בתכנון בקור בטירת Lednice ולטיול בגן של טירת Valtice שתי טירות שהיו שייכות לאדון ליכטנשטיין. מידע נמצא כאן: http://www.czechtourism.com/tourists/stories/lednicko-valticky-areal/

אחר הצהריים נמשיך מזרחה עד למקום הלינה הבא ב Kyjov.

מפת מסלול אפשרי: https://goo.gl/maps/hrfr3HzPqJr

על מיקולוב שמעתי כשחשבתי שננחת בוינה ושאלתי היכן כדאי לעצור בדרך צפונה. נאמר לי שבנסיעה מוינה צפונה האזור מרשים. מיקולוב קרובה לדרך היין של מורביה. כשקראתי על העיר מצאתי נקודות עניין יהודיות והחלטתי שנגיע אליה. מעניין לראות את משכן הרבנות המקומית שמשמש היום כמסעדה בכתובת Husova 8. בית כנסת יהודי ששופץ ובית קברות יהודי. עוד אתרים שכדאי לראות הן הטירה וגבעת סווטי קופצ'ק Svatý kopeček(נדמה לי שבתרגום זה הגבעונת הקדושה) בגבעה שנמצאת מזרחית לעיר, עליה בנויה קפלת סן סבסטיאן לזכר נפגעי מכת הדבר שנמצאת בנקודת תצפית נוף יפה. מגיעים לקפלה בדרך שנקראת דרך הצליינים שעוברת ליד מספר קפלות ששרדו (מתוך 14 שהיו ) . בדרום מיקולוב יש אנדרטה “הדרך לחופש” ב Mikulovská cyklotrasa 41 אולי נספיק להגיע אליה.

ב09:30 התחלנו בדרכינו דרומה למיקולוב. https://goo.gl/maps/yoosB6Eftsn

בכפרים מהירות הנסיעה מוגבלת ויש גם מצלמות, את ברנו עקפנו ממערב, רציתי לחצות את האגמים המלאכותיים בגשר המערבי אבל וייז תאר את הכביש כעמוס לכן נסענו בכביש השני דרך Strachotín ו Dolní Věstonice . הנוף יפה. על רקע ההרים שדות ירוקים, כרמים,חמניות, עוברים ברחובות כפריים אופייניים לצ'כיה, בעיקר בתי רכבת בני קומה אחת או קומותיים, חזית הבניין הארוך צבעונית. כל משפחה צובעת את חזית דירתה בהתאם לטעמה. חלק מהבתים מטופחים וחלקם פחות. פה ושם גם בתי משפחה עם חצר סביב.

ב11:30 הגענו למיקולוב. הכניסה לעיר מרשימה. היתה לי מפה של מגרשי חניה אבל מפה על נייר שטוחה ואינה ממחישה מציאות טופוגרפית. יש בעיר שילוט ברור מאוד, כבישים חד סתריים, מגרשי חניה אבל קשה לשים לב בו זמנית לכיווני נסיעה מותרים ולפניות למגרשי החניה. אני תכננתי לעלות לקפלה Svatý kopeček ותחילה חיפשתי מגרש חניה סמוך לדרך העולה אבל כשראיתי כמה גבוה צריך לעלות ויתרתי על המסלול הרגלי הזה. הסתובבנו חזרה, מגרשי החניה הגדולים מלאים, עלינו לכביש צדדי . A. Muchy 221/1, 692 01 Mikulov, Czechia החניה כאן בשול. משמאל. חץ מכוון לשני הכיוונים אל המדחנים . איפה המדחן הקרוב יותר? יצחק ירד , מצא מדחן אבל לא הבין איך להשתמש בו. לא הכניס מספיק מטבעות, קנה כרטיס לשעה בלבד. התחלנו ללכת לכיוון הטירה ואני החלטתי לחזור. שעה לא תספיק לנו ולמה להתרחק ואז לחזור בלחץ או לקבל דו"ח?. ויכוח קצר. כשפנינו לרחוב הקטן ראיתי מולי מדחן. הרכב קרוב, לא ממש בזבזנו זמן, הרוחות נרגעו. שמנו ברכב כרטיס ל3 שעות (לא נורא בזבזנו 10 קרונות) אבל הרווחנו זמן לטיול נינוח. העיר העתיקה יפה. נכנסנו לחצר הטירה. יש כאן תצפיות נוף מקסימות.

בחצר הפנימית היתה חתונה, כיוונתי את נהג הרכב של החתן וכלה שהגיח דרך שער צר מאוד. עלינו בדרך סביב הבנין ירדנו בצד שני, המשכנו לטייל וראינו שלט הפניה לבית הקברות היהודי. הוא ממש קרוב . ועל פי המפה חשבתי שנצטרך להרחיק לכת. נכנסנו לבנין שבכניסה, שילמנו דמי כניסה. התרשמנו מתערכה קטנה במקום ויצאנו לסיור קצר בבית הקברות. המקום הרשים אותי מאוד הרבה מאוד מצבות. רובן נטויות, חלקן שבורות, העלו אזוב, על אחרות ניתן לקרוא "סיפורים שלמים" בעברית. פה ושם מצבות חדשות.

חזרנו לרחוב Husova נכנסנו לבית הכנסת המשופץ צנוע ומרשים מאוד. באחד מחדריו האחוריים היתה תערוכה מעולה של פסלונים.רציתי לשוטט עוד קצת בהמשך הרחוב אבל כשיצאנו מבית הכנסת שמענו מוסיקה וראינו את גבם של הנגנים בגינה בפינת רחוב Husova -Brněnská. חזרנו לצומת, התעכבנו קצת ובדרך חזרה אל המכונית קנינו אוכל במסעדת מזון מהיר. לא משהו. עוף עם אורז-היה קר. "גולש" 4 קוביות בשר עם קניידל צ'כי ורוטב לא משהו..

ב14:30המשכנו אל מחוץ לעיר . רציתי להגיע לאנדרטת "השער אל החופש" לזכר האזרחים שניסו ולא הצליחו לחצות את הגבול לאוסטריה בתקופת המשטר הקומוניסטי. בגלל עבודות בדרך לא היה מעבר. חבל.

חזרנו על עקבותינו ופנינו ל Valtice. הנסיעה מידי פעם איטית, גם כאן משפצים כבישים. הנוף נעים לעין, מעט גבעות באופק, כרמים ושדות ירוקים.

הכנסיה של Valticeמשכה את תשומת ליבי מרחוק. היא גדולה יחסית לכנסיות בכפרים שבדרך. בשעה 15:00הגענו. חנינו ב Parkoviště ul. Pod Zámkem, Valtice, . זהו מגרש חניה שהשלט לצד הכביש מפנה אליו רק אוטובוסים. וייז ידע שגם רכב פרטי יכול לחנות שם.

הלכנו אל הטירה. היו לא מעט מבקרים. אפשר להכנס לסיור בתשלום בטירה ובגן שלה. ויתרנו. עברנו אל החצר האחורית, הריצוף כאן משך את תשומת ליבי. כולו עשוי קוביות עץ.

עברנו ליד הקופה כי ראינו שיש בהמשך עוד ירידה ומגיעים משם אנשים. הגענו לעוד "חצר" יש בה קיוסק ומימיננו מדרגות. המשכנו לרדת והגענו לככר העיר.

סביב הככר רחוב, מקומות חניה,אי אילו חנויות, בית העיריה ובמרכזה גינה ( יש חניה בתשלום במדחנים) .קנינו גלידה טעימה מאוד ובשביל שעובר בין מנזר (על פי גוגל) והכנסיה קצרנו את הדרך חזרה לרכב והמשכנו בדרך לLednice .

בלדניצה קל לפספס את הפניה ימינה מהכביש הראשי שעובר בעיירה. הגענו עד Podvin. רק בה מצאנו אפשרות להכנס לכביש צדדי ולנסוע חזרה בבטחה. עצרנו במגרש חניה קטן אבל לא נראה לנו בטוח. נסענו עוד קצת ובשעה 16:15 הגענו למגרש חניה מרכזי. ניסינו להבין את המדחן. צריך לשלם? לכמה זמן? ראינו שמשלמים לשעה 25 קרונות. הכנסנו 50 לשעתיים , מה שבטוח, אבל הטיול שלנו במקום היה קצר. הטירה יפיפיה, הזכירה לי את החויות שלי בטירות עמק הלואר. הצצנו אל החממה הגדולה ולא המשכנו אל האגם כי לבעלי כאבה מאוד הרגל, (שכח להחליף מדרסים). חתכנו ימינה לגן הפורח ויצאנו לרחוב צדדי. חזרנו לחניה תוך פחות משעה.

לא רחוק מהכניסה לטירה יש שירותים בתשלום סימלי. ניצלנו אותם והמשכנו בדרכינו לKyjov.

אהבתי את הנוף. כל כך רגוע, גבעות מוריקות - שדות וכרמים בין כפרים קטנים רובם בסגנון האחיד של בתי רכבת.(טוסקנה זה כאן)

ב 18:10 הגענו לככר מסריק בקיוב, כאן ממוקם Penzion Longus שבו הזמנו חדר.

https://goo.gl/maps/rvWm7qw5zZH2

Penzion Longus בקיוב היה המקום היחידי בתוואי הטיול שמצאנו בו מקום לינה עם בקורות שהתאימו לנו ובמרחק סביר ממיקולוב ויחד עם זה לא רחוק מידי מטרכובה בסלובקיה שאליה עלינו להגיע למחרת.

הפנסיון לא אכזב. בקומת הקרקע מזנון ארוחת הבוקר. קפה ומאפה בתשלום בשעות אחר הצהריים. כשמגיעים כדאי לפנות לשם כי לא בהכרח יושב מישהו במשרד שבקומה השניה ועונה לצלצול בדלת. יש מעלית. בחדר בעלית הגג היה נעים מאוד. בתוך החדר לאורך הקיר פינת מטבח נוחה שלא כלכך נעזרו בה. ארוחת ערב טעימה אכלנו ב"פיצריה מרטינה" שנמצאת באלכסון מול המלון. יש בה מבחר מאכלים מעולים, החל מפסטות וכלה בבשרים על האש. כדאי להזמין מקום מראש. לא ידענו, לא הזמנו. צורפנו לשולחן עם זוג אחר (שידע מראש שיצורפו אליו עוד סועדים). חיכינו לא מעט זמן אבל היה שווה. 

אחרי הארוחה טיילנו סביב הככר (שוממה) והצטערנו שאין לנו הזדמנות לחוות אותה ואת העיר בכלל באור יום. חזרנו לחדר ונרדמנו מוקדם :)

בחזרה לתכנון

יום 8

בתכנית היום לעבור באוהרסקי ברוד, עיר שבה נולד סבי , ובלוהצ'וביצה שהיא עיירת ספא שבה היה מוכר בגדים בימי הקייץ, בטרנצ'ין שבה גרו חלק מקרובי המשפחה וז'ילינה ולהגיע עד טרכובה. קראתי שב Bzenec היתה קהילה יהודית גדולה. לא מצאתי מידע רלוונטי לימינו אבל החלטתי שאם לא נגיע לטירה דרמית לקיוב נגיע להפסקה קצרה בטירת Bzenec,

כשהתקרבנו לעיר ראינו מבנה יפיפה אבל איך מגיעים אליו?

הנווטים הובילו אותנו לדרך ללא מוצא שהובילה לכרמים (מעבר להם כנראה שרידי טירה עתיקה ואולי כנסיה). אני רוצה ויהיה מה לראות את הטירה. איפה יש חניה? הנווט הכניס אותנו לשביל רחב בגינה שמסומנת כחניה. עצרנו ליד גדר. לידינו שער רחב ידיים פתוח, חצר גדולה. מעבר לשער כמעט צמוד לגדר בית. כשהגענו ראיתי אישה נכנסת לשם. היא נעלמה ולא היה לי את מי לשאול איפה אנחנו בדיוק. בצד שמאל מבנה גדול שניחשתי שהוא יקב. ומולנו חזית מבנה מוזנח (שנראה מצוין בצילום). כשחזרנו הביתה בדקתי שוב את המקום במפות גוגל. היינו בעצם בחצר האחורית של הטירה שידעה ימים יפים מאלה .

אני נשארתי עם החידה: חנינו בחניה מוסדרת, ואם לא איפה חונים בקרבת מקום? למה אין שלטים מאירי עיניים לקבל פני אורחים ביקב הטירה?.

המשכנו בדרך לאוהרסקי ברוד. הכנסנו לנווטן את מרכז העיר. בדרך עצרנו ברחוב Svatopluka Čecha  כי ראיתי אנדרטה. כשהתקרבנו ראיתי שזו אנדרטה לקרבנות מלחמת העולם השנייה . כאן מצאתי מידע על האנדרטה. ב11:15 הגענו לככר מסריק. אחרי שבדרך עצרנו טיילנו קצת ברגל עברנו ליד בית העיריה, ספריה, בית תרבות ובית ספר, כולם במבנים יפים. כנראה מרוב התרגשות שאני כאן לא שמתי לב שרשמתי לי את כתובת בית הקברות היהודי.

https://goo.gl/maps/TVLf87PYeiM2 המסלול באוהרסקי ברוד

סבוב קצר במרכז, בקצה אחד של הככר כנסיה שבדיוק יצאו ממנה מתפללים, בית העיריה, בית תרבות, בית ספר במבנה עציק יפה. חזרנו לככר שבה הכנסיה עצר אותי אדם כבן 85 ושאל אותי מה מביא אותנו לכאן. התפלא לשמוע שכאן חיו סבי וסבתי עד שעברו לאוסטרבה. את בטח טועה, מעולם לא שמעתי את השם הזה בסיפורי אבי. הוא לא השתכנע שהוא צעיר מידי ואולי גם אביו היה צעיר מידי להכירם כי אבי כבר נולד באוסטרבה לפני 110 שנים. אחר כך שאל אותי לדעתי על הכנסיה. סיפר לי שתוכננה על ידי אומן איטלקי בשם מרטינלי ושיש לו עוד מבנה-טירה, לכאן הגיע גם נפוליאון וניצח בקרבת מקום נפרדנו לשלום ויצאנו צפונה ל Luhačoviceשידועה כעיר תיירות מרפא. הדרך יפה. קצת התרגשתי כשהגענו. ידעתי שכאן ליד גשר היה לסבי דוכן או חנות למכירת בגדים. לא היו לי ציפיות גבוהות לגלות איפה כי קראתי שיש שלושה גשרים בלוהצוביץ. מה שלא דימיינתי לעצמי שהעיר כל כך מלאה תיירים שלא נמצא חניה במקום סביר ולא אראה אף גשר מקרוב.

אחרי שני סבובים התיאשנו והמשכנו לטרנצ'ין.

הדרך יפיפיה. לפני הגבול עצרנו במסעדה צ'כית. התקשורת היתה קשה. אף מילה באנגלית או גרמנית לא מוכרת למלצרים והתפריט בצ'כית בלבד. בסופו של דבר בחרנו מנות. נהנינו מקניידל ברוטב פטריות, שבענו והמשכנו בדרך. ב 14:15 חצינו את הגבול, נכנסנו לתחנת דלק לצורך רכישת אישור נסיעה בכבישים המהירים בסלובקיה. בתחנת הדלק קופה נפרדת למטרה זו. צריך לתת את מספר הרכב. זה נכנס למחשב ומקבלים אישור תשלום עליו יש לשמור. כעבור כחצי שעה הגענו לטרנצ'ין. עצרנו במגרש חניה וכמובן שקודם כל הלכתי לקראות האם משהו השתנה בבית הכנסת. לצערי עדיין מוזנח ביותר. טיילנו קצת בככר המשכנו אל מרגלות הטירה. לא עלינו כי זכרתי שהעליה לא קלה ולא רציתי להגיע לטרכובה מאוחר מידי ועייפה. יצאנו מטרנצ'ין ב15:45 , היה עיכוב קל בדרך בשל פינוי תאונת דרכים. ב17:15 הגענו, עם המפתח לחדר קיבלנו שובר שמקנה כמה הנחות. נפגשנו עם פטר וואשק, נחנו קצת ויצאנו יחד לארוחת ערב במסעדה סמוכה שבה אנחנו זכאים להנחה. האוכל במסעדה טעים אבל השירות לא משהו.

בחזרה לתכנון

יום 9

בתכנון של מארחנו עליה להר Chleb ומסלול רגלי לבקתה. בשעה 09:30 יצאנו לדרך אל תחנת הרכבל בVratna.הנסיעה קצרה, כ10 דקות. הדרך יפה. מגרש חניה גדול למדי היה די מלא כשהגענו. https://goo.gl/maps/XXnLZtvwSmQ2

תחילה חצינו את הנחל והלכנו לאנדרטה לזכר קורבנות ההר. לא ראיתי סימון שביל אבל פטר זכר את המסלול.קצת מדכא, לראות שרובם היו צעירים שקיפחו את חייהם בהר,בעיקר בתאונות סקי.אב הדליק נר ליד השלט עם שם בנו והשאיר מתנה. עצוב.

חזרנו לתחנת הרכבל.

העליה לchleb עלתה 9.5 אירו לפנסיונר. ראינו משפחה צועדת בשביל מתחתינו ואפילו איש רץ.

ממהמרפסת בתחנת הרכבל יש תצפית נוף נפלא. התמוגגנו והלכנו אל צומת שבילים. בעלי, ככל הנראה, לא שמע בבוקר שבתכנית הליכה לבקתה Chata pod Chlebom והיה מהופנט מפסגה קרובה שהשביל בדרך אליה מתחיל בעליה מתונה יחסית עד "קצה האופק" ושם מתחילה עליה קשה לפסגת Veľký Kriváň .החליט ללכת לשם

אני הלכתי עם קרובי אל הבקתה בשביל נוח שלאורכו נוף יפה. מכאן צפינו מערבה אל העמק וההרים ממול. הראות היתה די טובה.(קשה לבחור צילומים)

כעבור כשעתיים הגענו חזרה לתחנת הרכבל, בעלי כבר חיכה לנו, די מאוכזב מאי ההבנה, קיצר בטיול שלו והמתין לנו די הרבה זמן. מה לעשות? ניסיתי להתקשר אליו אבל אין תקשורת בהר. סנדויצ'ים שהוכנו בבית השביעו את רעבוננו . ב13:00 ירדנו מההר. בטרכובה נכנסנו לכנסיה. מסתבר שיש בהרבה ישובים בסלובקיה דגמי “בית לחם הסלובקית” הדגם לא גדול. מטבע מפעיל את דמויות העץ העסוקות במלאכת היומיום. נכנסנו לבית קפה. נהנינו מקפה ועוגה ואז מארחנו הציע שנעלה למגדל תצפית. Rozhľadňa Terchovské Srdce הוא היה משוכנע שאפשר להגיע ברכב כי לא היה שום שלט שאוסר מעבר רכב על גשר צר וגם לא בהמשך הדרך. הרכב אמנם טיפס די בקלות בשביל הצר בהר עד לנקודה שבה פניה חדה שמאלה היתה בלתי אפשרית. מאוד ותלול. איך חוזרים? בהילוך אחורי? לא. כמה תמרונים והרכב בכיוון הנכון . היה די מפחיד. חזרנו למלון למנוחה. יצאנו לארוחת ערב מוקדמת ואחריה עלינו לראות את האמפי שידע ימים טובים מאלה.

חלק מהפרחים שראינו במהלך היום.

https://goo.gl/maps/B31qYyAch3H2

בחזרה לתכנון

יום 10

זהו בעצם יום הטיול האחרון. היעד היום קניון Jánošíkove Diery

אחרי כ3 דקות נסיעה הגענו ל Biely Potok 664 למלון Diery. . בשעה 10:00 הגענו לכניסה למסלול. כאן יש מגרש חניה בתשלום סמוך לכביש ועוד אחד בשטח פתוח מעבר לבנין. המקדימים שלא רצו לשלם חניה חנו על שפת הכביש. צריך לנסוע בזהירות.

ניסינו להבין את המפה שבתחילת המסלול מעבר למגרש החניה הפנימי, ללא הצלחה מרובה.

התחלנו ללכת במסלול הצהוב. מסלול יפיפה, בקטע הראשון מים זורמים, מפלונים, הליכה בין מצוקים על גשרים, ליד המים טיפוס בסולמות קצרים ואחד ארוך. לא נורא. עברתי את כל המסלול בגבורה. נהניתי מכל רגע. במקום אחד, לפני הסולם הארוך, המעבר על גשר הברזל צר ועוקף סלע. קצת קשה לעבור. מטייל רחב מידות לא הצליח לעבור שם וחזר..

הגענו לפיצול שביל. לידו שלט עם הסברים.

פנינו פניה חדה ימינה אל עליה לא קלה בהר. השביל מסומן צהוב וירוק. הלכתי לאט, ספק אם הייתי מצליחה לטפס ללא מקלות הליכה. מידי פעם נאלצתי לתמרן בין שורשי עצים וסלעים. עלינו לתצפית קטנה אל מצוק וחזרנו לשביל. הדרך ביער שונה אבל לא פחות יפה בעיני מהדרך בקניון ליד המים. בשעה 11:50 הגענו אל פינת מנוחה. חוצים גשרון ומגיעים למקום נעים למנוחה. מסעדה, שירותים וגם שולחנות פיקניק.

הוצאנו חטיפי אנרגיה ושתיה חמה ומארחנו הפתיע אותנו בעוד סנדויצ'ים שהכינו בבית. שמענו סיפור על יאנוש השודד שפעל באזור והתחבא בקניון ולכן שמו נפוץ בסביבה.

ב13:30 חזרנו למלון למנוחת צהריים. קבענו מפגש בשעה 15:00.

יצאנו לדרך, היעד Orava. כולנו רעבים. הפיצריה שבנינו עליה סגורה בשעה זו. נפתחת רק ב16:00.

אחרי כ 10 דקות נסיעה ראינו שלט הפניה למסעדה.

Jánošíkov dvor, Petrová 8, 02705 Zázrivá, Slovakia. מקום נחמד. יש ממנו שבילי הליכה, מפתה אבל אין לנו מושג לאן וכמה זמן הליכה. התישבנו בחצר פנימית, בבדקנו את התפריט, מנות מענינות . בחרנו במרק עוף וגולש מבשר צבי עם קניידל צ'כי (איך לא?) וחלקנו שהרי בערב שוב נצא למסעדה.

הדרך לאורבה יפה. .הגענו וחנינו במקום חניה מסודר ונחמד, לצידו דוכנים שונים. קנינו גלידה טעימה. עלינו לטירה אבל לא נכנסנו אליה. גם כאן הסיור רק מאורגן וכרטיסים קוניםלמרגלות הטירה. לא כל כך מתאים לנו. הסתפקנו בתצפית נוף.

ירדנו וטיילנו כמה דקות למרגלות הטירה וחזרנו לטרכובה.

https://goo.gl/maps/HMt9yEWLVJS2

בחזרה לתכנון

יום 11

אחה"צ טסים הביתה. החלטנו שנגיע לשדה התעופה בסביבות 13:00 כדי שנוכל לאכול.

היה לנו ברור שנצא בסביבות 09:30 . התלבטנו האם לנסוע דרך ז'ילינה. בסופו של דבר בחרנו לנסוע דרך כביש 2035 שעובר ב Lutise. זו אמורה להיות הדרך הקצרה/מהירה יותר.

הכביש משתלב עם כביש 75 E. במקום זה התחיל פקק תנועה. לא מרגישים שעוברים מסלובקיה לצ'כיה

בהמשך הדרך קרוב לגבול פולין באזור Český Těšín עבודות בדרך, מעקף. איפה אנחנו בדיוק? לא כל הצלחנו להבין. רצינו לרדת לבית קפה/מסעדה. אי אפשר. הפניה סגורה. ניסינו להעזר בנווטן אבל זה הביא אותנו לדרך ללא מוצא. האינטרנט לא עבד כמה דקות. מחליף ערוץ תקשורת. וייז לא יעיל בדקות אלה. בסופו של דבר הצלחנו להגיע למסעדת פועלים במתחם של תחנת דלק. מתחנו רגליים שתינו קפה וכששילמנו גילינו שאנחנו כבר בפולין. עברנו את Český Těšín? המשכנו לנסוע לפי הוראות הנווטן. הגענו לשדה התעופה בדיוק כמתוכנן. החזרת הרכב כאן מוזרה. מחנים אי שם במגרש החניה ומוסרים מפתח בדלפק. לא מצא חן בעיני שאין מי שמקבל את הרכב ומאשר על המקום שהתקבל תקין. הם כבר ימצאו את הרכב במגרש.. ומה אם בזמן שהרכב חנה אחרי שמסרנו הוא נפגע על ידי רכב חולף או רכב שיצא/נכנס לחניה לידו?

הטיסה יצאה בזמן..

הדרך ביום הטיסה https://goo.gl/maps/KYdTJ1CwbBu

בחזרה לתכנון

מידע חשוב או מעניין מתוך ההכנות לטיול :

יום 1

מרחק נסיעה מקטוביץ לאוסטרביצה כ130 ק"מ.

נסיעה על כביש A4 לכיוון Gliwice להמשיך על A1 בכוון אוסטרבה ואחר כך להמשיך על כביש 56 לכיוון Frydek-Mistek, Frydlant nad Ostravici and Ostravice.

צריך לקנות מדבקה בRest area הראשון אחרי הגבול . https://goo.gl/maps/nSiQrfD3ZTM2

בגוגל הכתובת 71100 Šilheřovice 435 כ 8 ק"מ מהגבול. יש בהמשך עוד תחנת דלק עם מדבקות.

יום 2

מפת האזור עם יעדים אפשריים: https://goo.gl/maps/AAexj9ncxCP2

Pustevny נמצא 40 ק”מ מאוסטרביצה, בגובה 1018 מ' . פוסטבני היתה מבדד נזירים. אחרון הנזירים נפטר בשנת 1874. בשנת +1890 יזם מועדון המטיילים Frenšttát Radhoštěm הקמת 3 בתי עץ למילוי צרכיהם של המטיילים בהר.. המתכנן היה האדריכל Dušan Jurkovič שעיצב את הבתים בסגנון הואלאכי המקומי בתוספת אלמנטים סלביים. כיום יש עוד כמה מבנים.

פוסטבני קרובה לפסגת Tanečnice שגובהה 1081 מ', וממנה יוצאים כמה מסלולי טיול רגלי בהרים הקרובים.. יש שביל מומלץ שחולף ליד האגם היחיד בבסקידים ומגיע לראש ההר Čertův mlýn (טחנת השטן) בגובה 1207 מ'. זהו שביל היסטוריה וטבע מסומן עם תמונה של סלע ייחודי שנקרא Čertův stůl (שולחן השטן) .ניתן להגיע גם לפסגת Radohšť בגובה 1129 מ'. בדרך לפסגת Radohšť נמצא פסל האל המיתולוגי Radohšť . ההליכה לפסגת הראדהוסט עשויה להמשך כשעתיים אם לא יותר? 4 ק"מ בכל כיוון.

אל פוסטבני ניתן להגיע ברכב מכביש 35 לא רחוק מ Prostřední Bečva או ברכבל מTrojanovice

Soláň -הר שיש בו נקודת תצפית לנוף יפה, בגובה 861 מ' (?) כשהראות טובה רואים אי אילו רכסי הרים. רואים את הליסה הורה ולפעמים גם את המאלה פטרה. דוגמאות של מבנים וולכיאניים נשמרו בסולן (איפה?). בשנת 2006 נפתח “מגדל הפעמון,” המשמש כמרכז מידע וגלריה לאמנות. בחורף מתאים לסקי . קרוב לתחנת הרכבל מספר בקתות להשכרה לנופשים וגולשים. הגבעה משמשת למפגשי אמנים.

Velké Karlovice נמצאת כ 8 ק”מ דרומית מזרחית לסולן. ספק אם נגיע אליה, מרכז קייט המונה כ2400 תושבים שהיתה בעבר כפר גדול ועסקו בה גם ביצור זכוכית, בעל המפעל היה יהודי בשם סלומון רייך (שהיה גם ראש העיר). היה בית כנסת שככל הנראה כיום הוא בית פרטי. כיום מרכז תיירות.

יום 4

Opava-”העיר הלבנה”

יום 5

מידע שרשמתי לי על אולומוץ על פי סיפורה של לבון רחל  ומהאינטרנט:

יושבת על שפת הנהר מורבה. היא הבירה ההיסטורית של האזור המורבי . אחת מ12 ישובים בצ'כיה שהוכרזו כמורשת אוצרות תרבות של אונסקו בשל המבנים הבארוקיים המפוארים שלה. כיום חייםבה כ100000 תושבים.

כדאי לבקר בכיכר דולני Dolni ובכיכר הורני  iHorn

בככר דולני ניצב עמוד הדבר לזכר קורבנות "המגיפה השחורה" שהשתוללה באמצע המאה ה-14 ומזרקת נפטון ויופיטר שהוקמה ב-1683 ע"י הפסל מנדיק בכיכר הורני  בית העירייה והשעון האסטרונומי. בכיכרות בתים בסגנונות שונים : גותיקה רנסאנס ובארוק .

כמו כן יש בעיר את: St. Wenceslas Cathedral שנמצאת בכתובת Mlchochova 814/5

St. Kopecek Church and Monastery - On St. Kopecek's hill

St Moritz Church- Uzka 370/2,

The Chapel of St. John Sarkander- Na hrade 5

Church of St. Gorazd- Gorazdovo nam. 1125/14 עם גגות ירוקים.

אם יהיה זמן נעבור בחלקם.

Svatý Hostýn - בראש גבעה יש כנסיה שהיא מוקד עליה לרגל . יש במקום מגדל תצפית וטורבינת רוח.נמצאת 75 ק”מ מערבה לאוסטרביצה בדרך לקרומז'יז'.

מידע על Kroměříž

ייתכן ונבקר בטירת הארכיבישוף שלה גן שפתוח עד 19:30, נמצאת ב Sněmovní nám. 1,

אולי נבקר גם בגן הפרחים, Kvetna Zahrada . לא בטוח שהעונה מתאימה . הכתובת - Gen. Svobody 1192/39

כמו כן יש את שער העיר האחרון שנשמר Mill gate Pilařova, כנסיית סנט מוריץ ועוד.

יום 6 

Punkava cave ועוד טיול במערה או בשטח

שעות הפתיחה של המערה: Tu - Su: 8:20 - 16:00 (Vavřinec 55, Vývěry)

SLOUP-ŠOŠŮVKA CAVES או KATEŘINA'S (CATHERINE´S) CAVE

מידע על הזמנת כרטיסים ושעות פתיחה:

http://www.moravskykras.net/upload/pdf/2018en.pdf

יום 7

נסיעה דרומה דרך אחד המעברים בין שלושה אגמים מלאכותיים שנוצרו אחרי הקמת הסכרים ונקראים Nove Mlini . במקום הוצפו שדות וכפר אחד שאת הצריח של הכנסיה שלו ניתן לראות באגם האמצעי.) בהמשך הדרך שמורה ביוספרית בשם Palava. קראתי על עוד שמורה בשם Turold אבל לא מצאתי עליה מידע. נמשיך למיקולוב.

http://www.mikulov.cz/tourism/monuments-and-sights/monuments-of-jewish-community/?contentId=78079

ממיקולוב ניסע לאנדרטה ומכאן לטירת Lednice ולטיול בגן של טירת Valtice . שתי טירות שהיו שייכות לאדון ליכטנשטיין. מידע נמצא כאן: http://www.czechtourism.com/tourists/stories/lednicko-valticky-areal/

נמשיך מזרחה עד למקום הלינה הבא ב Kyjov.

מפת מסלול אפשרי:https://goo.gl/maps/hrfr3HzPqJr

https://goo.gl/maps/FkKiBZLrBPC2

188 ק"מ עד Kyjov דרך Čejkovice כ 3 ש' נסיעה על פי גוגל.

מיקולוב- טירת מיקולובלא רחוק מהטירה יש בבית מספר 8 ברחוב Husova מלון מסעדת הגולם ששימש בעבר מושב הרבנות של העיר _המהר"ל היה כאן. בית כנסת יהודי יש בכתובת: Husova 1523/11, ובהמשך בית קברות ב Kozí hrádek 1540/11 יש מוזיאון לתולדות היהודים.

יש גבעת תצפית- Svati Kopecek שבה קפלה שנבנתה כתודה לסיום המגפה השחורה.

.קשה למצוא חניה. 10 קרונות לשעה במדחנים parkovatcim kotoucem (תוית חניה). Veřejné

parkoviště חניה ציבורית. יש מפת חניה

https://goo.gl/maps/PjwYAHjUWbF2

https://goo.gl/maps/yuBUdyPmwVo חניה

Valtice -טירה

- Ledniceטירה עם גן יפה

Starovice כפר באזור ברסלאב, צ'כיה יש בו כ900 תושבים חלקם שייכים לכנסיה הרומית קתולית-כנסית ג'ורג' הקדוש.

Velke pavlovice – עיר המונה כ3100 תושבים באזור יין מסורתי . הישוב מתועד מהתקופה הניאו ליטית. כפר מ1252.

Cejkovice מרתפים מתקופת הטמפלרים (על דרך היין) ישוב קטן שבו כ3000 תושבים

Kyjov עיר שבה 12000 תושבים. העיר חותה תקופות של מלחמות ותקופות שגשוג. בכיכר העיר אולם עירייה מתקופת הרנסאנס עם מגדל בגובה 39 מ' לא להחמיץ את הטירה והמוזיאון האתנוגרפי.

כ 7 ק”מ דרומית לקיוב יש טירה Milotice Castle ויש באזור הרבה מסלולי הליכה ורכיבה על אופניים.

יום 8

אולי נעצור בBzenec

זה תקציר מה שמצאתי בעיקר בויקיפדיה: עיר שבה כ4500 תושבים. עד המאה ה 15 היו ליהודים "זכויות יתר" היו להם כרמים. ב 2 למאי 1605 נהרסה הקהילה על ידי סטיבן בוקסקי. ב 1655 היו 25 בתי יהודים

בשנת 1753 בפקודת הקיסרית מריה תרזה הורשו רק 5442 משפחות יהודיות להתגורר בכל מורביה. 137 משפחות הוקצו לבזנץ. ב1777 נשרף כמעט כל הגטו היהודי. ב1853 בנו בית כנסת חדש.

נסיעה דרך Uhersky Brod ו Luhacoviceלטרנצ'ין

Neradice 698, 688 01 Uherský Brod – בית קברות יהודי

ממיקולוב לטרנצ'ין 142 ק"מ כשעתיים ורבע. https://goo.gl/maps/mAE9kPz9faS2

https://goo.gl/maps/oXKVHSEMq9R2 מ Kyjovל Terchová

אם לנים ב Kyjovסה"כ 218 ק"מ כ 3 וחצי ש' נסיעה.

טרנצ'ין:

טירת טרנצ'ין Matúšova 75/19, 912 50 Trenčín -

Trenčín Museum in Trencin

Galéria Miloša Alexandra Bazovského v Trenčíne (Miloš Alexander Bazovský Gallery)

Palackého 27, 911 01 Trenčín

בית הכנסת Štúrovo námestie, 911 01 Trenčín

Štúrovo námestie, 911 01 Trenčín -- Fontána vodníka Valentína מזרקה –

אני רוצה לנסוע דרך ז'ילינה- שמעתי עליה הרבה וידוע לי כי כאן חי בן דוד של אימי בתקופת השואה.

יש בה מה לראות וספק אם נספיק בדרך:

כיכר אנדריי הלינקה

Mariánske námestie

Budatin castle - Zamocky park

Old castle

Hlbocký waterfall - 014 01 Hlboké nad Váhom

Žilinský lesopark

013 52 Súľov-Hradná - Šarkania diera

Rajčanka river‏, מרחצאות?

Castle Súľov