באמצע ספט 2017 יצאנו לטיול בשויצריה הסקסונית – הרי אבן החול של האלבה וצפון צ'כיה, יעדים שחיכו בתכנית מגירה הרבה שנים. כמובן שטיילנו גם בפראג כי לא מוותרים על טיול בה אם נוחתים בה. תודה רבה לכל אלה שבמהלך השנים פרסמו סיפורי טיול בפורום אירופה ופורום משפחות ונטעו בי את התקוה להגיע לפחות לחלק מהיעדים שהצלחתי להגיע אליהם בטיול זה. וכמובן תודה לכל מי שעזר לי בגיבוש התכנון במהלך הקייץ האחרון.
משך הטיול שבועיים.
הכנתי תכנית מאוד כללית, אמנם חילקתי היעדים לימים אבל בידיעה מראש שכשנהיה במקום נחליט היכן נטייל בכל יום. לא היה לי ברור מה נספיק כי אנחנו מטיילים לאט. מראש היה לי ברור שאתרים בתוך ישובים בעדיפות אחרונה. למה? כי אני אוהבת טבע ותמיד יותר קשה לי למצוא חניה ולהתמצא בישובים, למרות שבמפה הכל נראה פשוט.
יום שישי 15 לספט'- נחיתה בפראג אחה”צ .
ימים שבת ראשון 16,17 לספט' – טיול רגלי בפראג .
יום שני 18 לספט' – נסיעה לתצפית ב Melnik ואולי עצירה בTerezin ובעיר Decin (יש בה טירה).
יום שלישי 19 לספ' – בקור בבסטאי (Bastei), קוּראוֹרט ראטן Kurort Rathen (בתרגום מילולי קוראורט =מקום נופש ובריאות) ומבצר קניגשטיין Königstein.
יום רביעי 20 לספט' – נסיעה לדרזדן (Dresden) לבקור בעיר העתיקה (מוזיאון פולקסואגן לא פתוח בכל יום). אולי נעצור בפירנה.
יום חמישי 21 לספט' – טיול לעמק קירניץ' Kirnitzschtal מזרחית לבאד שנדאו, שבקצהו הישוב Hinterhermsdorf ואם נספיק באותו יום לעלות במעלית בבאד שנדאו לאוסטראו.
יום שישי 22 לספט'- נסיעה ל Hohnstein ו Bautsen .
יום שבת 23 לספט'- נסיעה להארחוב. בדרך יש אפשרות לבקר ב או בליברץ, לעלות להר Jested, לבקר במוזיאון זכוכית ב Jablonac nad Nisou, אולי כשנגיע לטייל אל מפלי Mumlava.
יום ראשון 24 לספט' – בקור בTurnov וממנה טיול רגלי לטירת ולדשטיין ועיר הסלעים Hruboskalsko
יום שני 25 לספט' – ל Prachovske Skaly, דרך Hrad Kost לMala Skala
יום שלישי 26 לספ' – אולי ניסע ל Pec pod Sněžkou ונעלה להר, כדאי להגיע למפל Pancavsky. יתכן ולא נחזור להארחוב אלא נלון מזרחה יותר.
יום רביעי 27 לספט' – פארק הסלעים Adršpach, אם ניסע מהארחוב כדאי לעבור בDvur Kralove nad Labem. ואם נלון במזרח נטייל בטרוטנוב אחר הצהריים.
יום חמישי 28 לספט' – נסיעה לפראג. נלון בשדה התעופה כך שנוכל לטייל כל היום. אולי נבקר ב Jicin, משם ניסע לMlada boleslave . אפשרות שניה נסיעה דרך Hradec Kralov ובקור בבית חולים Kuks
יום שישי 29 לספט' טיסה הביתה ב 06:00.
המראה מתוכננת ל11:50. המראנו באיחור של 55 דקות ונחתנו באיחור של 20 דק' בלבד, בשעה 15:20. האם בלו”ז הטיסה לוקחים בחשבון עיכובים בנתב”ג? המעבר בבקורת הגבולות היה די מהיר. המזוודות הגיעו מהר מאוד. בשעה 16:00 כבר ישבנו בתוך המונית (שהזמנו מראש) בדרכינו למלון.
כדאי לדעת: לא כל הנהגים המוזמנים בחברת PRAGUE AIRPORT TRANSFERS מחכים בשער היציאה. לא מצאנו את שמינו על שלט. פנינו לנהג שעמד שם וזה בדק במחשב שלו מי הנהג שלנו וביקש מנהג אחר לטלפן. הודיע לנו שתוך 5 דק' הנהג יגיע. נהגת צעירה הגיעה בריצה, הובילה אותנו למונית שחנתה במגרש חניה לא רחוק, מעבר לכביש, מול היציאה .. הנסיעה למלון Dientzenhofer בשכונת לסר ארכה מעל 1/2 שעה. בסופו של דבר הגענו לדלת עץ גדולה נעולה ליד כניסה למגרש חניה שמתאימה למי שרוצה לטייל באי Kampa. מעבר לחומה מסתתר המלון. כבר היינו בחדרי מלון גדולים וקטנים נעימים ונעימים פחות אבל כאן היתה חויה מיוחדת.
קיבלה את פנינו מז'נקה. היא רבת תפקידים אבל בקושי מבינה אנגלית. מסרה לנו צרור ובו 4 מפתחות: 1 לשער הכניסה, 1 לכניסה לבנין בשעות הערב ועוד 2 שונים, למה שניים? עלינו עם מז'נקה במעלית, לקומה השניה והיא פתחה דלת (מפתח 3), נכנסנו ומצאנו את עצמינו בחדר רחב כמעט ריק, כשמולנו דלת , ריח מרכך כביסה נישא באויר, לא רע, אלא שאחרי מספר שניות קלטו אזנינו צליליה של מכונת כביסה בפעולה. אלה הגיעו מחדר אמבטיה שמשמאלנו. לידו ראינו מדרגות (לעלית גג). שנינו נבהלנו . מה, יש כאן חדר אמבטיה משותף? לא יכול להיות. בדקנו היטב טרם הזמנה. 
. עוד לפני שהספקתי להעלות מזכרוני מילים מתאימות לשאלה, בצ'כית, מז'נקה הסבירה לי שכאן היא מכבסת את הכביסה של המלון ותכנס רק כשאנחנו לא במקום והכניסה את המפתח הרביעי לחור המנעול בדרך ממולנו. “דלת זו אתם צריכים לנעול...”.
מז'נקה פתחה את הדלת, נכנסנו אחריה למשרד גדול דרכו נכנסנו לחדר השינה–חדר ענק עם תקרת עץ יפה ובו לא רק מטיטה זוגית גדולה אלא גם ספת ישיבה וכוננית ספרים ענקית.
עכשיו כבר הבנו מה תפקידם של 2 מפתחות בצרור. אחד לדלת הכניסה ל”דירה” ואחד לכניסה למשרד. כיון שאת הדלת הזו ניתן לנעול והחדר מרווח הסכמנו לשהות בחדר זה בימים הקרובים, בתקוה שבאמת היא לא תפריע לנו כשאנחנו מתרחצים.. 2 מפתחות נוספים בצרור מיועדים לכניסה. אחד לשער החיצוני ואחד לבנין.
ב17:30 יצאנו לאכול במסעדה "טרי סטוליי” שנהנו בה בטיולנו הקודם. טרם כניסה למסעדה התענגנו מנגינת תזמורת בחצר סמוכה. הארוחה לא אכזבה: פרוסות אווז עם שזיף, פטריות פורטבלו על לחם וניוקי עם ירקות ברוטב קארי ערבו לחיכנו. לאחר הארוחה יצאנו לטייל בכוון העיר העתיקה, לקראת שקיעה עברנו את גשר קארל. "טרולו" המעדן המקביל(?)של קיורטוש ההונגרי הפך ללהיט. התפתינו וקנינו גם אנחנו טרולו ממולא בריבת מישמש, תותים ופודינג וניל. קינוח מעולה, התאים לאוירה.
כשברחוב נהיה צפוף חזרנו למלון .
10:20 יצאנו מהמלון, כ1/2 שעה הליכה ברגל אל נקודת המפגש לטיול מאורגן חינמי של חברת ההסעות prague airport transfers, בפינת רחוב Pariska.
התחלנו את סיור הבוקר בקבוצה שמנתה כ25 איש. תחילה הלכנו ל רחוב Malá Štupartská אל כנסית Kostel svatého Jakuba Většího (כנסיית סנט ג'יימס). קיבלנו הסבר על ידו של גנב שנכרתה כשרצה לשדוד את תרומות המאמינים ועד היום ידו המיובשת תלויה בכנסיה. המשכנו לרח' ovocny trh עצרנו ליד שער כניסה לUniversitas Carolina שהיא האוניברסיטה הגדולה והותיקה ביותר בצ'כיה. נוסדה ב1348. בכניסה שני אריות כפולי זנב-שומרי צ'כיה. המשכנו עד קצה הרחוב שלאורכו כמה מבנים מרשימים ופנינו שמאלה. כאן נמצא בנין התיאטרון Stavovské divadlo שפתח את שעריו לראשונה בשנת 1783 ובו הוצגה הבכורה העולמית של האופרה דון ג'ובאני שהלחין מוצרט בעת שחי בפראג.לצד הכניסה הראשית פסל “גלימת מצפון” שיצרה הפסלת Anna chromy בהשראת האופרה. מכאן חזרנו לככר ונכנסנו לרובע היהודי הגענו לרחוב Maiselova 19 . התרשמנו מהמראה החיצוני של בית הכנסת ישן-חדש, מהשעון ה"עברי" על בנין העיריה היהודי מעבר לכביש ב Červená 250/2. שמענו את סיפור הגולם והנזקים שגרמה ההצפה בפראג בשנת 2002. עצרנו גם על יד ביה”כנ מיזל ובית הקפה קפקא.. סיימנו את החלק הזה של הסיור בככר מריאנסקה והתפזרנו להפסקת צהריים.החלטנו להכנס למסעדת Capriccio שמציעה פסטות. חיכינו הרבה זמן, המנה היתה קטנה והמחיר גבוה מאוד. אחרי ההפסקה הקבוצה התכווצה. נכנסנו בשער ליד ככר מריאנסקה, לכביש צר בקומפלקס מבנים בו קפלה, מגדל אסטרונומי, אוניברסיטה וספריה טכנית. יצאנו דרך שער אחר בהמשך הדרך והגענו אל הכביש המוביל לגשר קארל. נכנסנו לכנסיית סנט סלבטור Nejsvětějšího Salvátora יצאנו מצידה השני ממש מול גשר קארל. כאן למדנו על כל מיני אגדות שגורמות לאנשים למשש תבליטים על פסלים לאורך הגשר. על סנט ויטוס, על אהבות אסורות וכומר שנזרק לנהר. המשכנו לקיר לנון. בהמשך טיפסנו לשער מתחם הארמון והגענו לקראת חילופי המשמרות בשעה 15:00. כאן הסתיים הטיול המודרך.
המשכנו לבד בדרכנו לכוון מנזר לורטה. ירדנו במדרגות ליד מסעדת Host. צפינו בגבעת פטרין שטרם כוסתה בצבעי שלכת, כעבור שעה הגענו למלון למנוחה.
ארוחת ערב אכלנו במסעדת Konírna . האוירה בה היתה נעימה האוכל היה לנו טעים: מים ובירה, מנה ראשונה-סלט גבינת עיזים מעולה עם עלים ירוקים , עגבניות מיובשות, צנוברים ורוטב בלסמי. מנה עיקרית-חצי ברווז לשנינו עם כופתאות לחם, אחת מקמח מלא ואחת מקמח רגיל בתוספת כרוב אדום מבושל וכרוב לבן מבושל, ממש בטעם של בית. קינחנו בסליבוביץ וקפוצ'ינו. היה שווה 1120קרונות:
לאחר הארוחה יצאנו ל”סבוב” לאי קאמפה לראות האם השתנה בו משהו. עברנו ליד שוק נחמד, ליד הפנסיון שבו קיבלנו לפני שנתיים חדר בעלית גג. בחרנו להכנס לסימטה ליד מסעדה, פנינו ימינה ולאחר דקותיים מצאנו עצמינו ליד קיר לנון שלפני שנתיים לא הגענו אליו והיום פעמיים.
הלכנו לאורך הנהר אל הבניין המרקד, להנות מהרחובות באזור שהיה זכור לנו לטובה.
כשהתקרבנו לגשר Legions' Bridge) most Legií בגוגל), ראינו ספינה נכנסת ל”מעלית” בנהר. הסכרים נסגרו. עצרנו על הגשר ונשארנו עד שפני המים ירדו, הסכר הקרוב לנו נפתח והספינה יצאה בדרכה צפונה, מתחת לגשר עליו עמדנו....
יצאנו מהגן דרך שער אחר שמוביל ישירות אל מרכז קניות ודרכו לשדרת ואצלב. המשכנו אל בית הכנסת ירושליים . לא היו לי זכרונות נעימים מאחת הפינות ברחוב Indrisska אז בחרתי להמשיך בשדרה לרחוב הבא ומשם לפנות לרחוב Jerusalemska . בית הכנסת היה פתוח. מרשים ומעניין .
זה פחות או יותר המסלול בו הלכנו:https://goo.gl/maps/77MdDcWEwY82
לא ברור איך הגענו ליעד הבא שלנו, יודעת שרגלי הובילנו למגדל אבק השריפה. לא בדיוק הכוון למסעדה בה אנו מתכננים לסעוד אבל הגעתי לשם ומשם נתתי לו לנווט הלאה. אכלנו ב Pastacaffé ב Vodičkova 676/8 לזניה בשר וירקות ולפסטה ברוטב עגבניות עלה 700 קרונות . המשכנו לככר קארל . בדרך, בתחילת רחוב Vodičkova ראינו שיש חדר בריחה , הצצנו לחצר הפנימית ראינו שיש מסעדה. בגוגל קראתי שיש שם Neviditelná výstava =תערוכה בלתי נראית. האם היא קבועה? לקראת הטיול הבא נחקור את העניין . מעבר לפינה בנין העיריה המקומי. תזכורת לעובדה שפראג היא איחוד של מספר ישובים. חצינו את ככר קארל, במעבר התת קרקעי עברנו לרח' Resslova . חזרנו לעבר הנהר על גשר jiraskuv . הפעם עברנו ממש לאורך ה"תעלה" שבה מתבצעת העברת הספינות בעזרת מערכת סכרים. לשמחתי הפעם שייטו בנהר ספינות רבות,קטנות וגדולות וזכינו לראות את התהליך כאשר 5 ספינות הועלו בו זמנית.. בשעה 15:00 כבר היינו בחזרה בחדר. זמן קצר אחרי שהגענו שמענו קולות צעדים מעל ראשינו. כשיצאנו מהחדר לפרוזדור מצאנו שמכונת הכביסה שהיתה מלאה כשהגענו התרוקנה ואחרי מספר שניות ירדה הגברת מז'נקה מעלית הגג ובידה חבילת מגבות נקיות. ניצלנו את ההזדמנות שבכלל רואים אותה והסברתי לה שאנחנו רוצים לבקש ממנה להתקשר להזמין מונית. היא הסבירה לי שיש לה נהג מונית איתו הם עובדים. מחיר נסיעה לתחנת הרכבת 350 קרונות. 40 קרונות פחות ממחיר חברת ההסעות של שדה התעופה.
בערב יצאנו לחפש מסעדת דגים. חלק מהמסעדות היו סגורות כי זו לא העונה. יש בכלל כזו? אנחנו לא מצאנו באזור הסמוך בשכונת לסר (מאלה סטרנה) והמשכנו דרכינו עד “טריי סטוליי”. כמנה ראשונה הזמנו את פטריות הפורטבלו על לחם, ,מרק עדשים עם תפוחי אדמה שום ומיורן. היום הזמנו שתי מנות עיקריות: מרק גולש ודג סלמון. שילמנו 1179 קרונות.
לאחר הארוחה עלינו עד שער הארמון, בדרך שהיתה מוכרת לנו מהסיור המאורגן, כדי לראות את העיר המוארת מלמעלה...
https://goo.gl/maps/hJHgUUepK5U2
לסיכום הבקור בפראג: כייף לטייל בה ברגל. אני נהניתי בסיור המאורגן יותר מאשר בסיור עם ספר פתוח ביד. היה די קשה להשאר קרוב למדריכה ולהקשיב לסיפוריה שהפיחו רוח חיים במקומות בהם עברנו. יש הרבה מטיילים בכל מקום (או מכוניות). מונית מהמלון לרכבת היתה זולה יותר מאשר דרך חברת ההסעות. בשני הטיולים האחרונים שלנו נהנינו מהלינה באזור האי קאמפה. מספיק קרוב למרכז הענינים.
ארוחת בוקר מוקדמת אכלנו ב07:30 וב08:20 כבר היינו בדרך לבאדג'ט בתחנת הרכבת. לאחר שהנהג נסע דרומה עד לגשר האחרון, הרגיע אותנו שנסמוך עליו שהוא מתרחק כדי להגיע מהר יותר כי בפניות לגשרים היה פקוק.. צדק? לא עמדנו באף פקק. לתחנת הרכבת הגענו ב08:45. ירדנו במעלית לקומה 3- . כאן אין שילוט הכוונה. ניסינו לברר בחנויות אבל לא נענינו. ירדנו למפלס הקופות משמאל יש לשכת מידע. שם קיבלנו הסבר שבאדג'ט נמצאת בדיוק בקצה השני של הפרוזדור, מול הקופות. הגענו. ההמתנה היתה קצרה. עד שקיבלנו מפתחות לרכב, מפה והסבר איך מגיעים לחניון הרכבים התקבצו בחוץ לפחות עוד 3 ממתינים. לקח כמה דקות עד שמצאנו את הרכב במתחם הגדול כי קיבלנו רק מספר רכב וחנו הרבה מכוניות. בשעה 09:30 יצאנו מהחניון. לא היה צורך בכרטיס יציאה שקיבלנו. השער היה פתוח.
היעד הראשון שלנו בעיר מלניק. הכנסנו כתובת לג'י.פי.אס. בחרתי לעבור מכביש 8 לכביש 9 , לנסוע בנחת דרך הכפרים. ואכן הנסיעה, אחרי היציאה מהכרך הגדול, היתה נינוחה ונעימה. הנווט הוביל אותנו בדרך קצת שונה מזו שגוגל הציע. הגענו כעבור שעה ורבע לחניה בככר מול בית העיריה (על פי גוגל רק 3/4 שעה).
בשעה 13:40,אחרי כשעה וחצי של סיור במקום המשכנו בדרך . מעבר לנהר שהיה די יבש ראיתי עוד ביצורים ולמעשה כל כך שקעתי בזכרונות ומחשבות שלא ממש קלטתי את הסביבה. איפה בעצם הכניסה לגטו? חזרתי לעצמי לקראת היציאה צפונה מהכפר, אזור שנראה עלוב, מוזנח. המשך הנסיעה היה בכביש נוח, מידי פעם מתפתל בנוף כפרי, לסרוגין מתוחזק היטב.
הרעב הציק לנו. היינו בטוחים שנמצא מסעדה בקרבת מקום. ב Březno סטינו מהמסלול שלנו כדי להגיע למסעדה שעל פי המידע באינטרנט אמורה להיות פתוחה אבל כל המסעדות היו סגורות. במבואות Děčín בעלי קלט פיצריה משמאל הכביש. עצר בהמשך הדרך על שפת הכביש הצר, אני נשארתי במכונית למקרה שתתעורר בעיה, תנועה לא היתה. בעלי חזר כעבור מספר דקות עם פיצה, קולה ונסטי (170 קרונות).. המשכנו בדרך בתקוה למצוא מקום נוח לעצירה. אין בנמצא. פנינו לרחוב צדדי (אם אפשרות חזרה קלה למסלול שלנו) עצרנו בשולי הכביש די רחוק מהצומת ואכלנו בהנאה את הפיצה הטעימה במכונית (בחוץ היה קר מאוד).
בהמשך הדרך ראינו לסרוגין את הנהר אלבה. ב Hřensko (הז'נסקו) התרשמתי מאוד מהסלעים לצד הדרך, התרגשתי כשעברנו בנקודת הגבול לשעבר ועברנו עוד כברת דרך סמוכה לנהר עד שפנינו ימינה במעלה ההר אל מקום המגורים שהזמנתי מראש. בשעה 16:00 הגענו לדירונת ב Ostrauer hof.
לקראת שקיעה יצאנו ברגל למסעדה כפרית Turmeckשלדברי בתם של בעלי הבית היא היחידה שפתוחה בימי שני.
הדרך אל המסעדה היתה חוויה נופית מרשימה. משמאל מקבץ סלעים על רקע צבעי שקיעה ובהמשך הדרך שמיים בצבע אדום אש כשבגבול האופק נעלם אט אט כדור שמש צהוב.
המקום נחמד והארוחה היתה טעימה כשברקע ללא הפסקה כמעט נשמע קולו של בעל הבית מספר סיפורים או מדסקס פוליטיקה מקומית עם סועדים דוברי גרמנית. (אכלתי סלט ירקות עם נתחי עוף, בעלי אכל שניצל עם רוטב פטריות. קינחנו בכוס קפה ועוגת תפוחים. כל זה תמורת 47.30 אירו. על פי המחיר הרגשנו שאנחנו בגרמניה. התרשמתי מעיצוב פנסי הרחוב בתוך אוסטראו.
https://goo.gl/maps/uxVG4JBW6LB2
בתכנון להגיע לBastei מ Kurort Rathen מצידו השני של הנהר כי כך אולי נספיק לבקר גם בטירת קניגשטיין.
ארוחת בוקר ב Ostrauer hof מוגשת החל מהשעה 08:00 בחדר האוכל שבקומת הכניסה בבנין בו גרנו. כאן מתקבצים אורחים מכל הבנינים שב "חצר הנופש". ארוחת הבוקר עשירה, מכילה מכל טוב (לא הכל טעמתי) תמורת 10 אירו לבן אדם. בחוץ ערפל ו 12מעלות בלבד.
בעל הבית הבטיח לנו שבשעות לפני הצהריים הערפל נמוג. אם נצא אחרי 10 נזכה לראות את כל הנופים היפים. יציאה כל כך מאוחרת לא היתה בתכנון.
בתחנת המעבורת ראינו שמחיר השייט 3.8 אירו לשנינו. האם יהיה למשיט עודף?
מעבורת היתה בדרכה לגדה השניה ב Niederrathen כך שהיה לנו ברור שיש לנו עוד די הרבה זמן המתנה. הלכנו בשביל ליד מבנה שנראה כמו בית קפה או קיוסק גדול. היה סגור. חצינו את הכביש, נכנסנו לחצר מענינת ליד קופה סגורה. אמנם ראינו מרחוק משהו שנראה כמו מלון עם מסעדה אבל למעשה נכנסנו ל עולם הרכבות של ראטן. http://www.eisenbahnwelten-rathen.de (לא זכרתי אם קראתי על קיומו).
גלידה לא מצאתי, כסף לא פרטתי אבל מצאתי רכבת חשמלית קטנה בפעולה במסלול על גבעה מלאכותית קטנה בגן. מחיר סיור בכל הגן שמשתרע גם מעבר למלון 6 אירו ליחיד. אין לנו פנאי (ונשמע קצת יקר). .
השייט אל הגדה השניה קצר ובשעה 12:00 כבר היינו על הכביש העולה בצד הצפוני של הכפר. הלכנו לצד תעלת מים. נחמד כאן מאוד. למי שזקוק לנווטן כדי לא להתבלבל כדאי לרשום את מלון Amselgrundschlösschen . בכניסה לרחוב בו מצוי המלון יש חנות/דוכן. כאן אפשר לקנות מפה אבל המוכר היה עסוק ולבעלי לא היתה סבלנות לחכות..מה שגרם בהמשך לכמה ויכוחים קטנים במסעפי שבילים שלא היה ברור לאן הם מובילים.
בערך מול הכניסה למלון משמאל לדרך יש עליה מסומנת לבסטאי. מכאן עלינו.
נהניתי מאוד מההליכה ביער. זמר אופרה שקולו נשמע מרחוק הנעים בקטע מסוים את זמננו.
ב 14:30 התישבנו לאכול במרפסת של מסעדת המלון הנ”ל. בחוץ נהיה קריר. למקומיים זה לא הפריע כי השמש עדיין זרחה אבל אנחנו בקשנו להכנס. (גולש, פורל בירה, מים קפוצ'ינו ועוגת שזיפים טעימה עלו לנו 55 אירו).
בשעה 16:00 נפרדנו מהמלצר החביב. בהמלצתו המשכנו לטייל בסביבה הקרובה ולא נסענו למבצר קניגשטיין (כי היה ברור שלא נספיק לסייר בו). המשכנו בשביל המוביל לאורך הנחל אל Amselsee הליכה של כ 10 דקות+ 5 דק' לצילומים. עברנו שלט הכוונה לFelsenbühne-במת סלע (לנקודה זו מוביל גם הפיצול ביער) המשכנו לאורך האגם, נחמד מאוד. נפש חיה לא היתה כאן מלבד כמה ברווזים שמחפשים מזון בין הצמחים קרוב לגדת האגם. על פי שילוט הבנו שבהמשך השביל אפשר להגיע למפל.
הודענו לבעלת הבית שבימים הבאים לא נאכל ארוחת בוקר בחדר האוכל כי הארוחה מאוחרת מידי.
כאמור, אל Königstein (קניגשטיין) לא הגענו וקיויתי לעלות ולטייל שם למחרת.
עם שובי מהטיול חיפשתי מידע על השבילים שלא הלכנו בהם ומצאתי שבשויצריה הסקסונית 112 ק”מ של שבילים שנקראים Malerweg (דרך הציירים) משמע שהשבילים האלה עוברים במקומות מרשימים שציירים בקרו בהם כדי לציירם. ובנוסף מצאתי הסבר על השבילים שהתפצלו מהדרך בה הלכנו:
*מבמת הסלע של בסטאי או מפיצול בדרך אליה אפשר להמשיך עד בסטאי. לא ראיתי שביל כזה במפה.
*רק בעונת התיירות אפשר לשוט באגם.
* השביל ימינה מוביל לעוד קבוצת צוקים וככל הנראה אפשר לרדת חזרה לאגם בשביל אחר או להמשיך לכיוון Hohnstein.
* השם Schwedenlöcher- (בתרגום=חורי שבדיה) ניתן לקניון הנסתר בעקבות מלחמת 30 השנים כי כאן התחבאו איכרים מפני הצבא השבדי. אם הבנתי נכון אפשר כיום להמשיך מהקניון הנסתר למגרש החניה על Basteistrasse שזה הכביש מ Lohmen.
*על פי מפת גוגל אפשר להמשיך מ מפל Amsel ל Rathewalde וממבואות הכפר להגיע לאותו כביש (וצריך ללכת עוד קצת עד מגרש החניה על דרך בסטאי שמחברת את בסטאי עם Lohmen. )
https://goo.gl/maps/wrgLy4oCdnC2 הדרך מאוסטראו לראטן Oberrathen
https://goo.gl/maps/xwn1e4i4qXS2 השביל בו הלכנו למפל.
https://goo.gl/maps/sdkf3miafd72 כיווני הפיצול של השביל.
https://goo.gl/maps/2NtiZgXfUem מסלול מעגלי בסטאי מפל.
https://goo.gl/maps/WvHy7kyKaP82 מסלול מעגלי בסטאי והחורים השבדיים.
מבאד שנדאו נוסעת רכבת תיירים לעמק Kirnitzschtal . אורך המסילה כ8 ק”מ. כששמעתי עליה נשמע לי נחמד להשתמש בה ולעצור ב2-3 תחנות לטיולי טבע קצרים אבל כשראיתי שבערך כל ק"מ יש לה תחנה ההתלהבות שלי ירדה.
בעלת הבית באוסטראואר הוף הציעה לי לנסוע לעמק במכונית: "תסעו למפל Lichtenheiner . נחמד לטייל על ידו (אין בו זרימה חזקה אבל מפעילים תוספת מים עם מוסיקה) ואחריו תעלו ל Kuhstall (רפת?) ומשם אפשר ללכת מסביב ולעלות בסולם לשמיים וזה נחמד. (לא כל כך הבנתי אבל החלטתי לקבל את עצתה ובשטח להתעדכן). הטיול אמור להימשך כ 3 שעות ותספיקו להגיע לקניגשטיין אחר הצהריים".
ושוב ערפל סמיך...יצאנו לדרך ב09:45 . https://goo.gl/maps/A4VBXfKCwWp
משך הנסיעה מאוסטראו לחניה כחצי שעה, המהירות מוגבלת והנסיעה איטית. לפני תחנת הרכבת האחרונה נכנסנו למגרש חניה אבל לא היה מקום. מצאנו חניה מיד אחרי בנין התחנה במגרש יותר גדול.
לידיעת המטיילים הבאים: כל מגרשי החניה בתשלום. ברוב המגרשים זה מצוין באותיות ענק. בכניסה למגרש בו חנינו יש מכונת תשלום (ואין שילוט ברור). אנחנו פספסנו אותה ולא ראינו שום שלט שמודיע על הצורך בתשלום. האם יש דו"ח בדרך? ואולי כיון שזה לא העונה אין פקחים או שאין צורך בתשלום?
הגענו ב 10:30 בערך, בעקבות מטיילים אחרים, אל רחבה קטנה צמודה למגרש החניה ובה לוח מודעות עם מפת האזור. כיון ששלט הכוונה למפל לא ראינו בדרך חשבנו שהמפה תעזור לנו.
המפה לא עזרה, גם לא שלט הכוונה קרוב. איפה המפל ואיפה אנחנו?
התחלנו ללכת בעקבות מטיילים.. המשכנו בשביל הרחב העולה בהר. בהנחה שזה הכיוון למקבץ הסלעים שנקרא Kuhstall (וכשנחזור נפש את המפל) השביל נוח מאוד להליכה. הדרך עולה בהר בשיפוע נוח. הלכתי לאט, מאוד נהניתי מהיער היפה. יש בדרך כמה צוקים. למעלה יש פיצול בשביל. את השילוט לא הבנו. פנינו שמאלה. אחרי מטרים ספורים ראינו מימיננו מסעדה/בית קפה. משמאל ירידה מדהימה ביופיה בין צוקים שאזוב ושרכים רובצים עליהם ולפנינו "שער" בסלע.
עברנו בשער. תצפית נוף יפה. פנינו שמאלה והגענו אל "הדרך לשמיים" . מדרגות צרות בין שני סלעים. לא רואים את הקצה העליון. בעלי נכנס ראשון. אני התארגנתי ועליתי בעקבותיו. בשלב מסוים עצר לקפל את מקלות ההליכה. אני הסתכלתי מעלה מעלה וזו היתה טעות. קיבלתי סחרחורת והרגשתי חוסר יציבות ולכן החלטתי לרדת בטרם יגיעו מטיילים נוספים.
ירדתי וביחד נגשנו לחקור את המפה. עכשיו כבר הבנו קצת יותר טוב את הסביבה. ראינו שהמדרגות היורדות מובילות ב"שביל הציירים" אל WINTERBERG אבל יש כמה פיצולים בדרך. אחד מהם מוביל חזרה לנהר אל המנסרה שנמצאת מזרחית לחניה. משם אפשר לחזור לחניה בשביל לצד הנהר או שחוצים את הנהר על גשר ואפשר ללכת על הכביש(על פי המפה דרך זו ארוכה יותר). בחרנו לחזור בדרך זו (למרות שהפחידו אותנו שדרך זו ארוכה וקשה). נהנינו מאוד מאוד במיוחד בקטע הראשון של השביל בין מצוקי הסלעים. גם בהמשך הדרך היו הפתעות. לקראת השעה 13:30 נכנסנו לאכול ארוחת צהריים מעבר לנהר במסעדה קטנה מול המנסרה. במהלך הארוחה (שעלתה 30 אירו), ירד גשם ועד שקיבלנו אוכל...יצאנו בערך ב14:30. בחרנו ללכת ביער, חצינו את הגשר, חזרה התחלנו ללכת בשביל רחב קרוב לנהר. מהר מאוד השביל נהיה צר כשביל עיזים, עולה ויורד סמוך לגדת הנהר. לא היה לי קל אבל מהנה ביותר. כאן ראינו לראשונה פטריות אדומות שנקראות "פטריות זבובים".
השמיים קדרו וגשם עז ניתך.
קשת יפיפיה קישטה את השמיים..
https://goo.gl/maps/8rud7vhyeS22
היום בתכנית לבקר בדרזדן. בבוקר נעצור בדרך בטירת Hohnstein מתוך מחשבה שלא נרחיק עד Bautzen כאשר בקרבת אוסטראואר הוף יש מסלולים נוספים בטבע, שלא ידענו עליהם. לא צריך את כל היום לבקור בדרזדן כי מוזיאון פולקסואגן סגור היום .
מסיפורי מטיילים אספתי מידע רב על דרזדן ולא ארחיב כאן.
יצאנו לדרך בשעה 09:00. כעבור 3/4 ש' הגענו לטירת Hohnstein (הונשטיין). הנוף בערפל מסתורי ויפה.
מחיר כניסה 3 אירו. פנים הטירה לא הרשים אותי מאוד. היא משמשת כיום כאכסניה. עלינו למגדל לתצפית וירדנו לחצר שם התאמנה קבוצת ילדים על קיר טיפוס.
הבקור ארך כ50 דק'. הנסיעה עד דרזדן ארכה עוד כשעה. נסענו דרך Pillnitz. חנינו בחניון תת קרקעי ב Altmarket. העיר העתיקה הרבה יותר קטנה ממה שדמיינתי לעצמי. יצאנו הישר אל השוק. אוירה מעולה. אחרי הליכה קצרה הגענו אל ארמון צוינגר. מרשים. נכנסנו לתערוכת האסטרונומיה והפיסיקה. לנו היה מעניין מאוד. לדעתי בילינו בין כל ההמצאות כשעה וחצי. המוח היה גדוש ולא המשכנו אל תערוכת הציורים.
יצאנו מהמתחם מתחת ל”כתר”, הלכנו סביב. כנראה שיש מצב שהאזור יפה יותר ממה שהיה בעת בקורנו. בכל מקום לפחות חלק ממבנה מכוסה לצורך שיפוצים והרבה שטחים מגודרים. עברנו ליד הכנסיה Frauenkirche וקיר הנסיכים וב14:15 דקות הגענו למסעדת Kutscherschanke קרוב לטיילת בריל. הזמנו מנה ראשונה אחת ושתי מנות עיקריות. אחרי חצי שעה קיבלנו את המנה ראשונה, מנה עיקרית אחת הגיעה אחרי עוד חצי שעה. חלקנו אותה (כי שנינו היינו מאוד רעבים). אחרי שהזכרנו למלצרית שחסרה עוד מנה, חלפו דקות ארוכות עד שהיא הגיעה עם המנה הנוספת, 
וזאת היתה מנה שלא הזמנו. הבטיחה שהמנה תגיע תוך 10 דקות...החלטנו לא להמתין. אחרי עשר דקות, כשקמנו ללכת, היא הגיעה עם המנה השניה. לא התישבנו חזרה כי “בילינו” כאן כבר יותר מידי זמן ורצינו להספיק לראות עוד קצת מהעיר. ניגשנו לקופה, השף הגיע. הסברתי לו שהיינו יותר מידי זמן במצב המתנה בשעה שסועדים אחרים שהגיעו אחרינו כבר סיימו לאכול. הוא התנצל והוריד את מחיר המנה. שילמנו כ19 אירו.
הלכנו לגשר אוגוסטוס, הטיול עליו לא היה נעים. לא רק שהיו גדרות ומעקפים הדחפורים שפרקו את הכביש העלו ענני אבק מחניק.. המשכנו אל הטיילת וירדנו ממנה ליד הגינה. גם כאן גדר, ומעקף בגלל עבודות. בעזרת גוגל מפס מצאנו דרכינו לצידה השני של כנסית Frauenkirche . החלטנו שזה הזמן להפסקת קפה ועוגה במאפיתBäckerei Emil Reimann שנמצאת בפינת רחוב מול הכנסיה מהצד השני שלה. הרבה שולחנות על המדרכה והם בתפוסה מלאה , סימן שזה מקום טוב. סרקנו את מבחר העוגות הגדול. בחרנו עוגה שעשתה עלינו רושם טוב. התישבנו בחוץ ליד שולחן שהתפנה. המלצר הגיע כשעוד זכרנו את שם העוגה. השירות היה מהיר ונהנינו מאוד.
חזרנו דרך ככר נוימרקט אל החניה באלטמרקט. מחיר החניה 12.5 אירו. נסענו ב”דרך המלך” חזרה למלון ובפעם הראשונה באזור היה קצת פקוק.
בבאד שנדאו עצרנו בסופר להשלמת קניות לארוחת ערב. הוצאנו 11 אירו. לחדר הגענו ב7 בערב. שוב לא הגענו לקניגשטיין, ניחמנו את עצמנו שיש לנו עוד יום להשלמת החסר. בבוקר נוכל לעלות לטירה ולבקר בגן בפירנה(?) ואח”כ נבדוק את המסלולים ליד אוסטראואר הוף. יש מסלול רגלי לבאד שנדאו ונוכל לעלות חזרה במעלית .
עם שובנו לחדר הכנו לנו אורחת ערב חמה. התחברתי לוי.פי. ומצאתי הודעה מקרובת משפחה שגרה בצפון אוסטריה שהיא מתכוננת להגיע בשבת להארחוב. היא כבר הזמינה חדר ללילה במלון שבו אנחנו הזמנו. ההתרגשות שלי היתה גדולה (אנחנו מתראות אחת לעשור). הגעתי להחלטה שלמחרת התכנית חיבת להשתנות. אני לא רוצה לוותר על טיול טבע מצידו השני של הגבול...אם בשבת בצהריים עלינו להגיע להארחוב לא נספיק לטייל בשמורה בצד הצ'כי של הגבול בדרך להארחוב. נוותר על הגן בפירנה, על קניגשטיין. הודעתי לבעלי על שינוי בתכנית.
פנינו מועדות ל Pravcicka Brana. לאחר עיון נוסף במפה ראיתי שבעצם ניתן לשלב את המסלול הזה עם מסלול ההליכה ליד הנהר Kamenice ושייט בקניון ואם יש לנו יום שלם ולא חצי יום כמו שהיה מתוכנן תחילה אז נבדוק במקום האם זה ריאלי.
במפה ראיתי שיש שתי אפשרויות להגיע לPravcicka Brana ולא ידעתי איזו דרך עדיפה.
על פי אתר האינטרנט https://www.hrensko.cz/inpage/informace/ יש עבודות שיפוצים ולא כל המסלול ליד הנהר פתוח. לא היה לי ברור האם ניתן להמשיך ללכת אחרי השייט או שצריך לחזור באותה דרך.
עברנו את הגבול והגענו להז'נסקו. ביציאה מהז'נסקו לכיוון Mezni Louka יש משמאל מגרש חניה. לחנות כאן? הכניסה לשביל הקצר ל Pravcicka Brana נמצאת במרחק 2 ק"מ מכאן. היתה לי תקווה למצוא חניה קרובה יותר. לא מצאנו. המשכנו עד Mezni Louka, כאן משמאל בכוון הנסיעה שלנו ראיתי שלט והתחלה של שביל. האם זה השביל שמסומן במפה שבידי? אחרי מספר שניות הגענו לצומת. פניה ימינה לMezna . ליד כביש זה מסומן במפה מגרש חניה. שלט הפניה לחניה אין או לא ראינו. בעלי החליט שהוא לא פונה. ויכוח קצר. ירדתי לבדוק האם איני טועה והשביל שראיתי זה אכן השביל שאנחנו צריכים ובינתיים בעלי חנה במגרש החניה של מלון שנמצא ממש מעבר לצומת ועד שחזרתי כבר היתה בידו מפת מסלול שנתנה לו אישה צעירה ונחמדה שגם גבתה 100 קרונות עבור החניה. היא הסבירה גם לי את אפשרויות המסלול. טוב שהגענו לכאן. השביל הזה ארוך יותר והשביל השני תלול יותר, בו נרד (עדיף מאשר לעלות).
וכך קצת אחרי השעה 10:00 התחלנו לצעוד במעלה ההר. רוב הדרך ביער יפה. הגענו לפיצול בשביל שאת השילוט בו לא הבנו. אין כניסה להמשך הישר. אפשר ללכת ימינה או שמאלה. בחרנו ללכת שמאלה. העליה לא מאוד תלולה והדרך יפה.
המתחם של גשר האבן בהחלט שווה הגעה.
לגשרון הגענו בשעה 14:30. גשם החל לרדת , לסרוגין רק טפטף. הדרך אמורה להמשך 20 דק'. השתדלנו ללכת מהר כי ההפלגה הבאה בשעה 15:00 (והמהר שלי לא מהיר מאוד). הלכנו כאן בהנאה מרובה לצד הנהר בדיוק 1/2 שעה.
ירדנו מהסירה, התישבנו לארוחה קלה משלנו ליד אחד משולחנות הפיקניק שבמקום והמשכנו ללכת ברגל. מסלול מקסים בקניון, בשביל מסודר ונוח מאוד על שפת הנהר. לפחות פעמיים עוברים "מכשול" דרך מנהרה קצרה חצובה וקצת חשוכה.
בסופו של יום שמחתי שנאלצנו לעשות מסלול זה היום. ביום הנסיעה להארחוב לא היינו עושים את כולו כדי לא להגיע להארחוב בשעה מאוחרת.
09:00 הודינו לבעלת הבית על העצות והארוח ויצאנו לדרך מזרחה דרך Mezni Louka. על פי וייז 128 ק”מ/שעתיים וחצי. לקחתי בחשבון הפסקה בדרך והגעה ב12:00. כשהגענו ל Jetřichovice בעלי החליט שהוא חייב לשתות כוס קפה למרות שלא מזמן אכלנו ארוחת בוקר.
בהמשך הדרך קיבלנו הודעה שמכרינו יגיעו ב11:30 להארחוב. טוב שלא היתה אפשרות לעצור לקפה,...
הגענו למעקף ששינה את כיוון הנסיעה שלנו, במקום לפנות ימינה נאלצנו לפנות שמאלה, מזל שלא האריך את הדרך. ב Jablonec Nad Nisou עבודות בכביש. עוד מעקף שסיבך אותנו לגמרי. הנווט התבלבל, התעקש שנחזור... עברנו בדרך יפה בתוך הישוב ובזכות המפה (maps.me) הצלחנו לחזור לדרך המלך.
ב 11:40 הגענו למלון. דרכי הגישה למלון היו חסומות חלקית בשל עבודות להחלפת צנרת. 3 דלתות בחזית המלון, מי מהן דלת הכניסה? נכנסתי לחצר, ראיתי שיש חדר אוכל ושמעתי תנועה. דפקתי בדלת, לא היתה תגובה.. שיחת טלפון עם קרובתי והיא הגיעה לפתוח את הדלת הראשית שלידה חנינו.
.
שתינו קפה, איך לא? וב12:30 יצאנו לטיול רגלי אל מפלי Mumlava . יש קיצור דרך ביער שמתחיל ממש קרוב למלון ומתחבר עם השביל/כביש ראשי. מכאן ההליכה אל המפל "הגדול" ממש קצרה.
חזרנו אל המפל הראשון חצינו את הגשר והמשכנו בדרכינו ביער עד שהגענו לרחוב הראשי של הארחוב.
ב 16:30 נכנסנו למסעדת Studny (בחוץ שלט אלפרדו) נהנינו מארוחה טובה מאוד. חצי ברווז עם כרוב לבן וכרוב אדום מבושלים (בנפרד) ואיך לא, פרוסות קניידל שאני קוראת לו לחם מבושל. סטיק ארגניטאי ברוטב צ'ימצורי שניצל ענק בתוספת ירקות מאודים וגולש.
עד שסיימנו את הארוחה הגיעה שעת ערב. חזרנו למלון . אני הלכתי לנוח ויצחק עם קרובי הלכו לסאונה.
אמנם קבענו ארוחת בוקר בשעה 08:00 אבל בן הזוג האוסטרי התעורר חולה והזוג הגיע מאוחר לארוחת בוקר שכללה מכל טוב. הטבחית ( שהיא גם פקידת הקבלה והמנקה) הכינה במו ידיה מטעמים בנוסף למאכלים קנויים שיגרתיים. ב10:00 יצאנו למוזיאון הזכוכית שנמצא במרחק 10 דק' הליכה מהמלון. צריך קודם כל לרדת לבנין אחר לשלם. אפשר לקנות בו זמנית כרטיס כניסה לתערוכה ולסיור מאורגן במפעל הזכוכית. זאת עשינו. סיור לדוברי צ'כית עולה 120 קרונות ולתיירים הסיור עולה 180 קרונות. זה לא סיור נפרד לדוברי אנגלית אלא סיור עם הסבר בצ'כית ותוספת תרגום. (“למדריכה המתרגמת משלמים יותר על סיור זה מאשר על סיור בצ'כית בלבד”). מכיון שהסיור במפעל יצא ב 11:00 היה לנו מספיק זמן לבקור במוזיאון הקטן עוד לפני הסיור במפעל.
במהלך הבקור במפעל עומדים תחילה על מרפסת שמשקיפה על עמדות העבודה ואחר כך יורדים.
את הגביעים החמים העבירה בחורה למסוע שהעביר אותם לעמדה נוספת בה הכלים הוכנסו לתא לקירור איטי.
באולם אחר יש עמדות "חריטה" כאן עבד רק פועל אחד שיצר את
נפרדנו מהזוג האוסטרי שחזר הביתה והמשכנו אל הרחוב הראשי של הארחוב עד שהגענו לחנות ובה בגוד למטיילים....יום ראשון בשבוע, יש בה הרבה מבקרים , אבק מהשטיחים עלה באויר ואני ביליתי בעיקר בחוץ בהתבוננות במגלשות הסקי בעוד בעלי חיפש בגוד חורף להליכה ורכיבה על אופניים.
היעד סלעי פרחוב Prachovske Skaly. בחרתי לנסוע דרך Semily . בדרך נהנינו מתחילתם של צבעי שלכת.
באחד האתרים בצ'כית קראתי שיש בסמילי מומחים לעבודות עץ. איפה ניתן
הגענו. שילמנו 80 קרונות עבור חניה ועוד 90 קרונות עבור כניסה +מפת מסלולים בשמורה שהועילה לנו במסלול. ב11:20 התחלנו ללכת במסלול הירוק.
בשעה 15:00 הגענו לטירת קוסט. חנינו במגרש חניה מסודר למרגלות הטירה. הכל שומם, סגור. צילמנו והמשכנו דרך.
והמשכנו לטורנוב. לא עצרנו למרות שבעלי זיהה את אזור בית הכנסת. איפה חונים כאן? לא מתחשק לחפש.
המשכנו לMalá Skála . על שפת הנהר שומם. אפשר לשוט בקייקים בקייץ אבל עכשיו הכל סגור ומסוגר. עלינו בכביש אל הישוב בהר. צפינו בנוף וחזרנו. משמאלנו היו כבישים צרים. לא פנינו (אחרי הטיול ביוון אני עדיין רגישה לענין). אולי אם היה מקום נוח להחנות את הרכב הייתי מטיילת רגלית.
חזרנו , חצינו את הגשר על הנהר ונסענו לכוון סוחה סקאלי משם המשכנו להארחוב דרך Plavy. הדרך יפה מאוד.
מילאנו דלק כ40 ליטר במחיר 29.60 קרונות לליטר
https://goo.gl/maps/1TXgBhTAN7q
ארוחת ערב לא טעימה אכלנו במסעדת רוטנדה (שקראנו עליה בקורות טובות).
היום מיועד לטיול באחד משבילי ההליכה בשמורת קרקנושה Krkonoše, רכס ההרים הגבוהים של צ'כיה שרובם עוברים את הגובה 1600 מ'. על פי התחזית מזג האויר המתאים יותר לטיול בהר יהיה מחר אבל מחר אנחנו נהיה מזרחה מכאן. (עוד ויתור לטובת המשפחה). אמנם תכננתי להגיע לפסגת ההר Sněžka אבל לא כדאי לנסוע עד לשם במזג האויר הצפוי. היעד מפל מים בשם Pancava. לפי המפה יש כמה דרכים להגיע אלא שככל הנראה אלה לא דרכים עבירות לכל אחד, אם בכלל. יש דרך שמובילה ישירות מהארחוב. על פי גוגל נסיעה של 12 ק"מ נמשכת מעל שעה. לא הגיוני. כיון שראינו מכונית נוסעת מזרחה בכביש הצר (המומלץ ע"י גוגל) ליד הנהר Velka Mumlava שאלנו בחנות למטיילים אם אפשר להגיע ממנו מזרחה. התשובה היתה שלילית. הסבירו לנו שאנחנו צריכים להגיע לHorní Mísečky. וכך נסענו.יצאנו לדרך ב10:30 הנסיעה מהארחוב נמשכה כשלשת רבעי שעה.https://goo.gl/maps/JggvModvF2r . במהלך היומיים שלנו באזור התרבו צבעי השלכת והדרך יפה יותר מיום אתמול.
כשמגיעים להורני מיסצ'קי על כביש 286 אי אפשר לפספס את מגרש החניה. מעבר למגרש זה אין מעבר לרכבים ללא היתר. התשלום בחניה זו במכונה ליד הבודקה שבכניסה אליו. במתחם החניה יש שירותים ציבוריים. נדמה לי שהיא משמשת בחורף את המגיעים לסקי.
ליד מגרש החניה, במעלה הדרך, יש תחנת אוטובוס ל Vrbatova Shed (הבדל גבהים של כ 500 מ' מ 1000 ל1500) קרוב לתחנה העליונה קיוסק קטן לממכר מזכרות ומעבר לו פניה ימינה לשביל הליכה מסודר אל המפל. אפשר גם להמשיך ללכת על הכביש.
בעונה זו תדירות האוטובוס נמוכה. על התחנה לוח זמנים שכולל את כל האוטובוסים שנוסעים בקייץ ויש סימון לאוטובוסים שנוסעים גם בתקופה אחרת. אל הלוח היתה מהודקת לוחית ובה רשומה שעת היציאה הקרובה של האוטובוס. היו הרבה ממתינים. לא היה אוטובוס ב11:15 ככתוב. האוטובוס הגיע אחרי 11:30 ההמתנה הממושכת היתה מתסכלת אבל בזמן הנסיעה הבנו שהיה כדאי לחכות. העליה תלולה למדי והאוטובוס עולה אט אט בעקלתונים. ככל שהתקרבנו ליעד גבר הערפל. בערך בשעה 12:00 התחלנו ללכת. לא ראינו הרבה ב5 הדקות הראשונות אבל בבת אחת נפתח חלון בערפל וראינו נוף יפה מאוד.
בדיעבד ראיתי במפה שהמסלול שלא המשכנו בו וגם הכביש הצר מובילים למעיינות האלבה..כמסומן בקישור. https://goo.gl/maps/e7wJAeBr2yR2
האוטובוס הגיע ב14:30 . ירדנו ונכנסנו לבקתה מול החניה. התישבנו לאכול מרק ופנקייק (זה היה כל המבחר) שילמנו 13 אירו כי נגמרו לנו הקרונות. לא השארנו טיפ כי המלצרית, (בעלת הבית?) היתה מאוד לא נעימה ושער המטבע מוגזם.
עבור החניה שילמנו 100 קרונות.
בשעה 15:30 יצאנו חזרה להארחוב.
עד לארוחת ערב היה עוד מספיק זמן לחזור לחנות המטיילים ולערוך קניות.
ארוחת ערב אכלנו במסעדת סטודניק שקיבלה אצלינו ציון 10 על כל מנה בשלושת הארוחות שלנו בה.
09:30 יצאנו לדרך אל פנסיון U Pesiku שבStolin ליד Červený Kostelec.
בתכנון המקורי היינו אמורים ללון עוד לילה בהארחוב (כי מזג האויר עשוי להתאים לטיול בסנישה דווקא ביום האחרון) אבל בעקבות הודעה של קרוב משפחה שהוא מעונין להגיע ולטייל איתנו בשמורת אדרשפך החלטנו לבחור מקום לינה שיתאים גם לו, מזרחה מכאן, ואם אפשר דרומה לטרוטנוב וכאמור ויתרנו על העליה להר Snezka.
היה קשה למצוא לינה באזור זה בתאריך הגעתנו-סוף עונה. בעלי מצא בבוקינג שהפנסיון הנ"ל, אי שם בקצה כפר, פתוח ולא יקר.
כיון שלא ניסע ישירות לאדרשפך החלטתי לוותר על בקור בטרוטנוב כי לא נראה לי שיש מספיק זמן לבקר בה. קראתי שליד Dvůr Králové nad Labem יש גשר סכר שכדאי לראות. לפי חישובי בנתיב זה נגיע עד הצהריים לפנסיון בו ניפגש עם קרוב המשפחה ויחד ניסע לשמורת אדרשפך.
היציאה לדרך היתה מסובכת כי משני צידי המלון הרחובות היו חסומים חלקית והשאירו רק מעבר צר ועקלתוני לטובת התושבים. הנסיעה היתה נעימה, נוף רגוע, וכמובן היה גם מעקף. הגענו אל הסכר. היה שווה.
ב12:15 הגענו ליעד. הפנסיון נמצא בקצה של הקצה בכפר. המקום נראה שומם, סגור. דפקנו בדלת, הסתובבנו בחצר. דממה. החלטנו לחכות לבן דוד ואז נראה מה לעשות. אחרי מספר דקות יצא גבר (איפה היה, איך לא שמע אותנו?). שאל עם אנחנו מחפשים את הפנסיון. הכניס אותנו, הוריד כסאות משולחנות. הצלחתי לבקש ממנו לטלפן למי שמצטרף אלינו אבל לא הבין כי שמו הפרטי כשמו של האיש. נפל האסימון. טילפן. יש עיכוב בדרך. עלינו לחדר, שמנו הציוד, שאלנו איפה אפשר לאכול בערב. נענינו שרק בכפר הגדול. חיכינו בחוץ. שותפינו לטיול הגיעו בשעה 13:00, עלו לחדר. החדר לא מסודר. בעל הבית בדק עוד חדרים. לא מסודרים. הסתבר שאין חדרים מוכנים...
אולי לא האמינו שההזמנה בבוקינג אמיתית?
פטר קרובי הצ'כי סיפר לבעל הבית מה בתכנית שלנו, קיבל הסבר איך מגיעים לשמורה בדרך הכי קצרה, ביקש הסבר (כמובן בצ'כית) היכן נאכל לאכול ארוחת ערב ובמפתיע התשובה היתה כאן. .
ב13:30 יצאנו לאדרשפך. הגענו כעבור 40 דק'. מגרש החניה די מלא. בכניסה מזון מהיר. אכלנו נקניקיה בלחמניה ויצאנו למסלול.
לדעתי פארק הסלעים באדרשפך מאופיין במצוקים הרבה יותר צפופים וניצבים מאשר פרחוב או בסטאי. מרשים מאוד.
הדרך לפנסיון ארכה כשעה. הנהג שלנו טעה בדרך. לא סומך על וייז אלא על הזכרון בלבד. כשעלינו לחדר מצאנו חדר מסודר אחרת מזה שקיבלנו בצהריים. החדר עבר רענון.
ירדנו לארוחת ערב. התפריט היה מגוון, כל המנות יצאו מהקפאה. האוכל היה טעים.
אמש שאל אותי פטר מה בתכניתנו להיום. סיפרתי לו שראיתי שלו רחוק מ Hradec Kralove (הראדק קרלוב) יש טירה ואולי נבקר בה ובעיר עצמה בדרכנו לפראג ורשום אצלי עוד מקום. לא זכרתי את השם.
פטר הציע לנו להפקיד בידיו את תכנית הבוקר.
אחרי ארוחת בוקר ניסע לפארק ליד Ratibořice נטייל בשמורה שיש בה אנדרטה לזכר סבתא של הסופר צ'כי Božena Němcová שסיפורו על חייה הוא חלק מתכנית הלימודים ואין כיום ילד בצ'כיה שאינו מכיר אותו. הם יסעו הביתה. אם נספיק נמשיך לטירה נוספת בOpočno או שנבקר בKuks, ונמשיך לפראג כמתוכנן.
וכך בשעה 09:30 לאחר ארוחת בוקר טעימה יצאנו לדרך . נסענו בעקבות שותפינו לטיול וכעבור רבע שעה הגענו למגרש חניה https://goo.gl/maps/Fqp47ZCzkE72 שהיו בו מעט מכוניות אבל הרבה מכווני תנועה.למה? זאת גילינו בהמשך היום.
נכסנו לשביל המוביל אל הטירה ליד אגם קטן נחמד. State Chateau Ratiborice
הגענו בדיוק 5 דקות לפני תחילת סיור מודרך. הסיור בצ'כית. הבנתי שמשפחות אריסטוקרטיות לא מעטות בילו בבית הזה וכאן נחתם הסכם של מספר מדינות נגד נפוליאון. אסור לצלם.
לאחר ההדרכה יצאנו לטיול בפארק. טיול חביב בחיק הטבע. הגענו למבנה שבו היתה טחנת קמח, אם הבנתי נכון (נמצאת עכשיו בשיפוצים). בחצר מעבר לו היו הרבה ספסלים ודוכנים בהם ניתן היה לקנות שתיה ועוגות. לאורך שביל סמוך היו הרבה אנשים. ניגשנו לראות מה הענין. על שולחנות עמדו ארגזים ובהם עוגות במנות אישיות. בכל ארגז צנצנת זכוכית. בקצה השולחן הראשון שילמו וקיבלו מטבעות עור כמספר העוגות שעבורן שילמו. פטר קנה לכולנו 8 עוגות והסביר שבסוף צריך להכניס מטבע לעוגה שהיתה לנו טעימה ביותר.
כל אלה היו בעצם חלק מחגיגה הקהילה המקומית.
המשכנו לטייל. הגענו לפסל הסבתא ונכדיה וחזרנו אל הטירה. כאן חיכתה לנו הפתעה. המון אדם עמדו בשביל המקביל לטירה , שמענו קולות נגינה ושירה. מבין ההמונים צעדה בכוון שלנו תהלוכה בתלבושת עממית, הזכירו לי את חגיגת שבועות אצלינו.. סיפרתי לפטר שאני מבינה חלק מהשיר , משהו כמו " הקייץ עבר, עמלנו קשה, הכל עבר עכשיו אפשר לנוח" פטר הסביר לנו שהביא אותנו ביודעין אל ארוע סוף הקייץ.
היה בוקר ממש נחמד.
ב 13:30נפרדנו לשלום (ותקוה להתראות) והמשכנו בדרכינו. נסיעה לא ארוכה ליעד הבא בית חולים Kuks.
במקרה קראתי על המקום הזה ובהחלט סיקרן אותי. יש חוסר תמימות דעים בין הנווטים באשר למיקומו של מגרש חניה. שילוט הכוונה מציל את המצב. נוסעים עוד קצת צפונה ומגיעים לחניה מעבר לנהר, צפונית לבית החולים. עלות חניה 50 קרונות.
הדרך בתוך הישוב אל הנהר מתוירת. לא רחוק מהגשר נכנסנו לבית קפה לאכול משהו. אין מבחר . גם כאן שולטת הנקניקיה בלחמניה. הטיול אל בית החולים מהנה, גם הבקור בחצר האחורית-גינת תבלינים וצמחי מרפא מעניין.
בשעה16:00 הגענו חזרה לחניה.
https://www.zamek-ratiborice.cz/cs
https://goo.gl/maps/bUoQBct4rXC2
כאן כמעט תם הטיול. נותרה לנו הנסיעה לשדה התעופה, למלון הולידי אין.
לא מילאנו דלק בדרך כי חשבנו שאנחנו רחוקים מידי מהשדה ונצטרך למלא שנית. המילוי בשדה קצת בעייתי כי אחרי המילוי צריך להמשיך לנסוע דרומה על האוטוסטרדה עד שאפשר להסתובב חזרה. וייז היה יעיל..
הכנסנו את הציוד לחדר בקומה רביעית ונסענו להחזיר את הרכב. כאן החזרת הרכב קלה מאוד. אין מקום לטעויות.
למלון חזרנו ברגל. אמנם קיבלתי הסבר במלון אבל נעזרתי בגוגל מפס. מלבד מקום אחד שבמציאות אפשר לקצר, הניווט היה יעיל. הדרך קצרה.
ארוחת הערב כאן לא היתה זולה (שדה תעופה או לא?) אבל טעימה.
בררנו כיצד מגיעים בבוקר לטרמינל. הסבירו לנו שלא משנהממתינגיע תמיד יש מי שיסיע אותנו.
וכך היה.
לאחר לילה קצר ומפנק יצאנו לטרמינל. הטיסה עברה בשלום. קצת פחות נוחה מהדרך הלוך.
החלטנו לקנות אוכל במטוס. יש להם "עיסקת חבילה" סנדויץ ושתיה*2 (אחת חמה אחת קרה) . אני לא רציתי שתיה חמה. לקחתי רק סנדויץ ובקבוק מים. בעלי ביקש שתיה חמה ז"א שהגיעו לו גם מים. את המים הוא לא קיבל. כיון שבחשבון היא רשמה פעמיים מחיר שתיה ניגשתי אליה ובקשתי החזר כספי או עוד בקבוק . היתה מאוד לא מרוצה. בלב כבד מסרה לי בקבוק מים.
ארצה הגענו בזמן. הנסיעה מעמדת הנחיתה ליד טרמינל 1 ועד טרמינל 3 היתה כל כך ממושכת שעד שהגענו גם המזוודות כבר הגיעו.
היציאה מהשדה היתה מהירה. נהג המונית קילל שיש לו נסיעה קצרה, למה בא לעבודה בערב יום כיפור.
בשעה כזו, ערב חג , המתין שעתיים. הוא לא מבין איך הסדרנית העבירה נוסעים למוניות שהגיעו אחריו... אין טעם שיחזור לשדה.
