בספטמבר 2010 בדרך ממינכן לשבוע במרנו (כבסיס לטיולים באזור). היינו בטיול קצר בדולומיטים המזרחיים . הגענו ממינכן דרך מזרח טירול. דרך מעבר הרים צר ומרשים Staller Saddle עברנו לאיטליה והגענו לטובלך (היא דוביאקו). טיילנו בטרה צ'ים והמשכנו דרך אגם בריי ו Valdaora אל מעבר ההרים (Furcia (Furkelpass ומשם דרך סן מרטינו אין בדיה (לא על הכביש הראשי) לאורטיזיי. מקום ללינה מצאנו בפנסיון בסנטה כריסטינה. בעלי לא הרגיש טוב כך שיום אחד טיילנו רק באורטיזיי וביום הבא עלינו לסצ'דה ולאלפ סיוסי. למחרת נסענו דרך מעבר פורדוי (אני נרדמתי) לקאנזיי, לסכר פדאיה ועד מלגה סיאמפלה, עליה למרמולדה לא היתה בתכנית . היה מרשים. נהנינו מצבעי שלכת ועוד באותו יום הגענו למרנו.
השנה, קייץ 2019, עם חזרתנו מטיול בפורטוגל בעלי ביקש ממני לחזור לדולומיטים, כבר בסתיו הקרוב, כיון שהוא לא זוכר הרבה מהטיול הקודם. (הוא זקוק לטבע במינון גבוה אחרי הרבה ישובים) בנפש חפצה וצוהלת התחלתי בתכנון. קיויתי להגיע ליעדים שלא הגענו אליהם בסלובניה וכבר היה לי מסלול השלמות מדויק.. אלא שמהר מאוד שיניתי כיוון, מערבה. גם בכוון זה היו במגירת החלומות שלי מספר יעדים. . בעלי מצא כרטיסי טיסה במחיר סביר לונציה. אני הגעתי למסגרת ימים ראשונית רצויה. הכרטיסים הוזמנו בהתאם לימים שבהם הטיסות היו זולות יותר וכך נוספו יומיים חשובים לתכנון שלי.
תכנית הטיול
1. טיסה עם איזיג'ט. נחיתה אחר הצהריים בונציה ונסיעה ללינה בויצ'נצה.
כיון שמזג האויר חידה בעיני בחרתי ללון 4 לילות בריבה דל גרדה היא מספיק קרובה לואל די ג'נובה ומדונה די קמפיליו כך שאפשר יהיה בכל יום בו מזג האויר נוח להגיע אליהן לטיול רגלי.
2. אל מפלי מולינה ועד ריבה דל גרדה. -לינה בריבה דל גרדה
3. limone sur garda ו salo -לינה בריבה דל גרדה
5. ייתכן שנצפין לטיול בואל די ג'נובה …-לינה בריבה דל גרדה
7. טיול לעמק rabbi,אם שווה להגיע למפל בספטמבר, נעלה. אחר הצהריים טיול לאגם טובל.- לינה באזור cles
9. נעלה למרמולדה +אלגהה . או טיול מעגלי גם למעבר פורדוי א. – לינה בקמפיטלו די פסה.
12. נסיעה לקורטינה דה אמפזו. ערב הנסיעה נבחר מסלול -לינה בקורטינה די אמפזו
13. חמשת החודים? אגם מיזורינה? – לינה באזור קורטינה.
14. נסיעה דרך pieve de cadore לgrotte caglieron.- לינה בקרבת מקום.
15. נסיעה לונציה. החזרת הרכב. חצי יום טיול בעיר.
17 טיסה בבוקר.
מה היה לנו בטיול:
3.9. טיסה עם איזיג'ט. נחיתה אחר הצהריים בונציה ונסיעה ללינה בויצ'נצה.
הטיסה יצאה לדרך באיחור של חצי שעה. קרה לנו שישבנו ליד איש גדול מימדים והיה צפוף. ישבנו ליד אנשים ידידותיים והתפתחה שיחה נעימה הפעם לשם שינוי התחילה הטיסה בחויה מוזרה, בקטנה. ישבתי ליד החלון, במצב נמנום (ככה זה בהמראות) בעלי ארך הרגליים ישב לידי. פתאום אני שומעת : "תזיז את הרגל".. מתעוררת. קולטת שלא בעלי הדובר. שומעת את בעלי עונה: "אין לי לאן, תראה אני בתחום המקום שלי" ומקבל תשובה משכנו,שרגליו אינן ארוכות ויכול לפשוט רגליו למעבר): "מה זה פה, גן ילדים? " . היה לי הרבה זמן לחשוב על ההתנהגות המוזרה הזו. מה הקשר לגן ילדים? תשובה לא מצאתי...אמנם אכלנו בנתב"ג אבל החלטנו לאכול גם במטוס כי מי יודע באיזה שעה נגיע לארוחת ערב. קיבלנו תפריט אבל כל מה שרצינו להזמין לא היה. טוב שלפחות היה סנדויץ טונה..ומים.(יותר זול מארוחה בנתב”ג ויותר יקר מויז.
16:15 נחתנו בונציה. 18:15 הגענו לרכב השכור אחרי מסע רגלי ארוך,. השלטים הפנו לתחנה במקום מסוים די קרוב, אבל שם היה סגור והיתה הוראה להמשיך, שמוש במסועים, ומעליות והמתנה קצרה יחסית בדלפק יורופקאר.
התעכבנו קצת במגרש כי ככל הנראה הרכב לא טופל טרום מסירה. היו בו בקבוקי מים ריקים ומלאים,לא היו מים למגבים והיתה התרעה על בעיה באויר בגלגלים ובחור אחד מטפל בכל הלקוחות....(בזמן שבעלי בדק את הרכב הושטתי ידי בבטחון לתרמיל להוציא ארנק עם מטבעות אירו שהכנתי. לא מצאתי. (מצאתיו במכונית שלנו כשחזרנו) . לא נותר לי אלא לקוות שאין קושי בהבנת השמוש בכרטיס אשראי ביציאה מכביש מהיר, ואכן לא היה.
ביציאה משדה התעופה עברנו שני מחסומים שבהם צריך להכניס את כרטיס החניה שמקבלים בתחנת ההשכרה..
וייז עבד מצוין (סים של world8 והאמת שלמרות נסיון קודם חששתי בגלל כל הבקורות שקראתי). הגענו לפקק רציני/ וייז הציע לפנות ימינה. עד שהגענו לפניה ראיתי במסך שהוא מחזיר לאותו כביש בכוון הנגדי. ובפועל מולנו היתה שיירה פקוקה לא פחות ובעלי החליט שהוא לא חוזר..אין לי מושג דרך איפה בדיוק נסענו. כל הדרך בכביש בין כפרים.
הרבה לא ראיתי כי כשהשמש לא סינוורה התבוננתי במפה.. ב20:30 הגענו למלון Viest ב Vicenza. יום מפרך
נחמד כאן מאוד. שוב פרקתי את התרמיל גם את הפאוצ'. אין ארנק. (כ60 אירו בתוכו) .
החדר נחמד, שקט.
ארוחת ערב אכלנו במסעדת המלון. אכלתי רביולי ירקות ברוטב זוקיני. תענוג.
4.9. אל מפלי מולינה דרך בורגטו ועד ריבה דל גרדה.
במלון Viest שנמצא קרוב לאוטוסטרדה ב Vicenze היה ממש נעים, רגוע. המלון בנוי כטבעת שמקיפה מדשאה, (אילו היה לי עוד יום הייתי שמחה להשאר כאן לטיול באזור הקרוב)
20 דקות לפחות התעכבנו בגלל בעיה בהכנסת כתובת לנווטן. חשוב לדעת ש Borghetto שנמצאת דרומית לאגם גרדה והיתה היעד שלנו שייכת למחוז veneto. יש עוד ישוב באותו שם באזור אחר. במשרד הקבלה של המלון עזרו לנו. יצאנו לדרך בשעה 10:00. כשעה וחצי נסענו עד למגרש החניה המערבי . על Borghetto קיבלתי המלצות חמות יממה לפני היציאה לטיול. נשמעה לי מפתה יותר מסירמיונה. חלק מהדרך על כביש מהיר בעלות של 4.80.
הטיול בעיירה היה מהנה מאוד.
קנינו גלידה טעימה,
טיילנו כשעה וחצי, צהריים אכלנו ארוחה קלה במסעדת Kantina .כ38 אירו. חזרנו לחניה בדרך שונה מזו שבה הגענו אל העיר העתיקה. שילמנו 4.50 אירו עבור החניה ו ב13:45 המשכנו לפארק המפלים Parco delle Cascate.
לקראת השעה 15:00 הגענו ל מגרשי החניה שממוקמים מעל הישוב Molina , כשבאים מדרום אפשר לרדת ימינה למגרש חניה, או לחנות ממש ממולו משמאל הכביש ויש עוד מגרש שאליו כביש גישה בעליה משמאל. לשמחתי מצאנו מקום פנוי מצד שמאל אחרת היינו צריכים לטפס עוד טיפוס מיותר בחזור... אפשר לרדת למרכז הישוב דרך הכביש או דרך חורשה בשביל שמתחיל במגרש החניה הימני. אנחנו בחרנו בדרך זו. הירידה בתוך חורשה אל רחוב בכפר ארכה כ10 דקות, אולי פחות.
הגענו לכנסיה. יש שילוט ברור לאן להמשיך. הירידה נמשכת ונמשכת. סה"כ כחצי שעה. בשער הכניסה למדנו שממגרש החניה ירדנו בגובה כולל של 100 מ' , והירידות בתוך הפארק במסלול המפלים מביאות את המטייל עוד 100 מ' נמוך יותר (וכמובן שצריך גם לעלות בחזרה). המחיר 10 אירו לזוג- אחרי הנחת פנסיונר קטנה.
טיילנו בפארק כשעה וחצי, לא הכי קל בירידות ועליות שלפעמים די תלולות אבל נהנינו מאוד. במפלים לא היו הרבה מים ובכל זאת הנוף יפה מאוד. הטיפוס בחזרה עד לרכב נמשך כחצי שעה.
ושוב הטיפול בנווטנים עכב אותנו כרבע שעה.. יצאנו לדרך, לריבה דל גרדה ב 17:45 בערך. וייז הנחה בהתאם למסלול שלי אבל הנווטן ביקש שנחזור על עקבותינו בכוון דרום. בעלי שמע בקולי והרגיז אותי. זו לא הדרך הנכונה. בקשתי שיעצור להתבונן במפה. עד שהגענו למקום שניתן היה לעצור..ראה במפה את העקלתונים דרכם יורדים לאגם בכביש הצפוני והשתכנע. חזרנו ואכן כמו שציפיתי זו היתה דרך יפיפיה.
כשהתקרבנו לריבה דל גרדה קצת התברברנו בגלל פניות בזויות חדות בהגזמה והצעה לרדת ימינה (מיד) למקום שנראה כמו מגרש חניה.
אנחנו חיפשנו פניה על כביש. אחרי שעברנו ראינו שמהמגרש הזה ממשיך כביש.. .ב19:30 הגענו לחצר Garni villa Maria שהזמנו בו לינה
מקום נחמד מאוד. החניה בחצר, היה מקום מחושב, כנראה לכל האורחים. היה צריך קצת לתמרן בכניסה. בחדר אמבטיה חסר מקום להנחת ציוד אבל הסתדרנו. הבית במרחק 15 דקות הליכה לעיר העתיקה, בה אכלנו ארוחת ערב במסעדת Osteriva שאחריה טיילנו על רקע נגינתה של תזמורת בככר..
בבוקר בדקנו תחזית מזג אויר והבנו שכדאי לטייל היום בואל די ג'נובה שנמצא בצד המזרחי של שמורת Adamello Brenta. מחר צפוי גשם ועוד יותר מחרתיים.
יצאנו ב09:00, הנווט הוביל אותנו ליציאה מערבית שממנה מגיעים לכביש 37SP ומשתלבים עם כביש 421SS על יד אגם טנו.
בהמשך נסענו על SP5 . בדרך כפרים קטנים ונוף יפיפיה.
כשהגענו לקריסולו נסענו לפי שילוט הפניה לדרך המובילה לשמורה. אחרי נסיעה קצרה בכביש סביר הכביש נהיה צר מאוד, לפני הכנסיה בקריסולו. נסענו כמה מטרים בודדים כשממול הגיע אוטובוס שצפר רק כשכבר נגלה לעין והיינו צריכים לנסוע לאחור..אילו היה שילוט התרעה שמודיע שצריך לצפור..אילו הנהג צפר 2 שניות קודם..המשך הדרך יפה ודי נוח. (יש עוד קטע צרר) אין שער כניסה לשמורה אלא בודקה, מרכז מידע וכמה עובדים/עובדות שעוצרים את הרכב על הדרך ומוכרים כרטיס.. 8 אירו לאדם לכל היום.
ב11:00 כמעט..הגענו לפונט מריה בתוך השמורה,יש בדרך לגשר עוד 2-3 נקודות עצירה/חניה . שם החניות לא נראה ברור מהרכב. החנינו את הרכב לפני גשר, לא כי ידענו שהגענו ליעד אלא כי הדרך נהיתה צרה יותר והתעקלה אל הגשר ורצינו להבין איפה אנחנו.. הספקנו לחצות את הגשר, (לגלות שזה גשר פונט מריה וכאן תחנת האוטובוס),בעלי קנה כרטיסים, ב 3 אירו. אני קיבלתי הסבר קצר, שמשך הירידה חזרה לחניה כשעתיים, עלינו, נסענו.... בדרך האוטובוס עצר ל10 דקות, כנראה חיכה לאוטובוס היורד. בינתיים עלה עוד זוג מטיילים
הדרך מתפתלת בעליות חדות למדי, הנוף יפה.
ב11:30 הגענו לתחנה האחרונה. כאן קיבלנו הסבר לאן ללכת, תחילת המסלול על דרך סלולה. היכן בעצם מתחיל השביל להולכי רגל.
בדרך הבנו שמשפט שנשמע ברור כלל לא ברור. מה פירוש:"כשאתה עובר את הגשר אתה פונה" הגשר מימין. לפנות לעבור את הגשר או להמשיך ללכת ישר ואחר כך לפנות?
קראתי את הכתוב על השילוט, התבוננתי במפה שבידי והבנתי שכדאי לנו רק לעלות על הגשר לתצפית ולחזור לכביש. בעלי כמובן התעקש להמשיך. חזרנו אחרי שקרא שלט נוסף מצידו השני של הגשר וקיבל את ההסבר שלי שהדרך מובילה לבקתה גבוהה יותר ואנחנו רוצים לרדת. הלכנו חצי שעה עד הירידה למפל, כי עצרנו לא פעם, צפינו בגשר מלמטה ונהנינו מנוף ההרים סביב, עמדנו לא פעם התפעלנו וצילמנו.
משכנו במסלול . נחנו על ספסל ביער, אחרי ירידה תלולה התקרבנו לנהר והלכנו לאורכו . חצינו את הנהר, השביל שוב מתרחק בין צמחיה יפה וסלעים.
באיזה שהוא שלב ראינו שלט שמסביר שיש עוד 10 דקות למפל Muta אבל הגענו כעבור כחצי שעה בעליות וירידות בין סלעים. לא היה קשה במיוחד. השבילים נוחים. בשבילנו המסע היה תענוג צרוף.
| | | |
בסך הכל ירדנו מגובה 1584 מ' ל1164 מ' לקראת סוף המסלול, גשם קל מאוד ירד במשך 20 דקות החל מהשעה 15:00. האבנים היו חלקות . קצת יותר קשה. הגענו לצומת בכפר קטנטן. ראינו אנשים מגיעים מתוך הכפר. הבנו שיש עוד מה לראות אבל כבר לא היה לנו הרבה כוח, ויתרנו. כעבור כ4 שעות ב15:40הגענו עייפים בחזרה לפונט מריה.
מיד יצאנו לדרך עד לבקתה סמוכה בה נחנו על כוס שתיה חמה סנדויץ ועוגה..התחנה הבאה בתכנון שלי מפל נרדיס שלא עצרנו לידו בהלוך, רק אני ראיתיו תוך כדי נסיעה.. בעלי הודיע שחד משמעית אין לו צורך בעוד אטרקציות. לי היה ברור שלא נוותר. בעלי הסס. כיון שהמפל ממש על שפת הכביש, בכוון נסיעה זה הוא ראה אותו תוך כדי נסיעה איטית והתמלא באנרגיה מחודשת לדקות ספורות. החניונים לרכב 250 מ' לפני המפל או אחריו , כיון שהיינו בכוון היציאה,
חנינו ליד תחנת המידע וחזרנו ברגל. יש שביל הליכה נוח. האמת ששני המפלים הגדולים האחרים וכל המפלונים שראינו במהלך היום הרשימו אותי, לא פחות. אין מפל אחד דומה למשנהו.
נסענו ישירות חזרה לריבה דל גרדה. לא בדיוק בדרך שתכננו כי הגענו לשלט שהכביש סגור (מתי בדיוק , היום עד הערב או מהיום בערב? לא מבינים איטלקית). וייז ניווט לכביש 421SS דרך Tenno, הצטערנו שאין לנו כוח לשוטט בה. עצרנו בנקודת תצפית מהממת לצד הדרך
הנוף בירידה מרשים. עברנו קרוב למפלי ורונה, החלטנו שכשניסע צפונה נעבור כאן.
אחרי מקלחת חמה היה לנו ברור שלמסעדה בעיר לא נגיע. אולי לפיצריה קרובה. בעל הבית הסביר לנו שאין בעיה להזמין למלון והזמין לנו פיצה. באותה הזדמנות הזמין גם לעצמו ולא הסכים שניתן טיפ לשליח.
6.9 יום גשום לימונה ו אגם לדרו
התעוררתי לפנות בוקר מרעש מעצבן. (בבוקר הבנתי שזה גשם שירד על גגון פח..היו ברקים ורעמים וכשקמנו בבוקר הגשם לא פסק, בחוץ אפור.
הטיול הרגלי המתוכנן בלתי אפשרי. מקריאת תחזית מזג אויר הבנתי שבריבה דל גרדה, הגשם יימשך אבל יש סיכוי שבלימונה סול גרדה יהיה בעוד כשעתיים טוב יותר.
יצאנו די מאוחר, רצינו להגיע למרכול אבל פניה שמאלה היתה פקוקה מאןוד. פנינו ימינה לדרך שמובילה ישר ללימונה סול גרדה ..
כשהתקרבנו לחוף היה ערפל סמיך. לא ראינו את האגם. גשם לא הפסיק לרדת, עד שהגענו ללימונה סול גרדה. קיויתי לחנות קרוב לאגם אבל לא ראינו פניה שמאלה. איכשהו הגענו למגרש חניה חינמי ברחוב Tamas, קצת רחוק אבל קיוינו להגיע לחוף ולטייל קצת. היה קר, 15 מעלות, לזאת לא ציפינו אחרי מזג האויר של יום אתמול. נשבה רוח שכל כמה שניות הכתה בנו. אחרי מספר דקות הליכה התחיל גשם. מטריה לא באה בחשבון. ויתרנו על התענוג המפוקפק וחזרנו לריבה דל גרדה. הערפל היה דליל וקיבלנו רמז קצת יותר ברור לסביבה. ראינו גלים באגם😊.
הדרך לסופרמרקט poli, שנמצא לא רחוק מאוד מהמלון, היתה פנויה. הצטיידנו וחזרנו למלון.
חוסר תאום מוחלט בין החזאים והעננים השולטים במרומים. הגשם שאיתו התעוררנו בבוקר פסק רק בשעה 15:30 בערך. החלטנו שזה הרגע לזוז. היעד -אגם Ledro.
יצאנו לדרך. עלינו על 37SP ואני לא שמתי לב לשילוט ובמקום להמשיך ישר פנינו בעיקול הדרך, שמאלה לעקלתונים בהם נסענו אתמול, בהמשכם מגיעים לאגם טנו. כיון שטרם בקרנו באגם החלטנו להמשיך בדרך. הגענו לככר ליד Club Hotel Lago di Tenno המשכנו ישר למגרש חניה שמשמאלו שלט:עוד 150 מ' לאגם טנו. המקום גבוה, האגם למטה. ויתרנו. מילא לרדת, אבל לעלות? לא בא לנו בטוב. המשכנו לתצפית שפספסנו אתמול. ובדרך שוב משך את תשומת ליבי הישוב Tenno על ההר ממזרח
צפינו באגם שצבעו ירוק טורקיז גם כשהשמיים אפורים. מרשים. חזרנו על עקבותינו, ופנינו לאגם Ledro, עצרנו לתצפיות והמשכנו עד הקצה המערבי, בתוך הישוב לדרו. טיילנו קצת ליד שפת האגם, (חניה עולה 1 אירו לשעה).
לא היה קר מאוד …בשעה 17:00 אפילו יצאה השמש ממחבואה בין העננים.
טיול קצר וחביב, שהפיג את האפורוריות של הבוקר. ונשארנו עם טעם טוב בפה.
בדרך חזרה עצרנו בצד המזרחי של האגם ששינה צבעיו
בערב הלכנו לעיר העתיקה דרך Viala Roma (שלידו בית המרחץ הרומי) הגענו למדרחוב ולשער Porta di San Michele . אכלנו ארוחת ערב, קינחנו בקפה ועוגה בבית קפה קטן וחדש וטיילנו בכמה סימטאות שלא עברנו בהן אמש..
7.9. טיול בואל די ג'נובה כבר היה . לימונה ומלצ'סינה
הבוקר קמנו מאוחר, ב10:30 יצאנו ללימונה סול גרדה, בחוץ מעונן חלקית. החזאי מבטיח שלא יהיה חם ואולי ירד גשם.
את אגם גרדה ראינו הבוקר במלוא הדרו , רגוע ומארח הרבה גלשנים וסירות.
כיון שכבר בקרנו בלימונה.. הבנו היכן כדאי לחנות. בצומת שבה הפניה לחניה, פנינו שמאלה לחניה המקורה/תת-קרקעית. ב 11:10 חצינו את הכביש לכוון האגם, פנינו שמאלה, וירדנו במעבר תת קרקעי. שוטטנו בסמטאות צפונה,
חזרנו לטיילת לכוון דרום.
לקראת השעה 13:00 התישבנו לנוח ולאכול פסטה.
שוטטנו עוד קצת, עלינו בסמטה תלולה, שהובילה לכנסיה ובחזרה לרכב.
היה טיול מהנה. ב14:00 יצאנו דרך ריבה דל גרדה למלצ'סינה,
ב15:00 הגענו לחניה, לפני העיר העתיקה, לידה סמוך למים מצאנו ספסל לתצפת על האגם.
כעבור כחצי שעה המשכנו לעיר העתיקה? יש חניה מסודרת בתשלום, משמאל הכביש הראשי בכוון הגעתנו, הגישה בסימטה צרה. משום מה כאן, בחלק מהסימטאות, הורגשה צפיפות תיירים גדולה בהרבה מזו שהיתה בלימונה. היו סמטאות שהיה קשה לעבור בהן. ב4 התחיל לרדת גשם קל, מה שלא הפריע לתהלוכה מקומית שיצאה מהכנסיה בעקבות חתן וכלה שעלו על קלנועית נוסח טוקטוק והמשיכו מוגנים בדרכם. לי הגשם הפריע בהליכה כי חלק מהסמטאות בעיירה מרוצפים בחלוקי נחל, ובירידות תלולות החלקתי קלות .
גם כאן נהנינו, אם כי הרגשתי שהשוטטות בלימונה היתה נעימה יותר. האם בזכות אור השמש או המקום?
חזרנו דרך המדרחוב לארוחת ערב במסעדה שאכלנו בה בערב הראשון.
עוד סיור לילי מהנה בעיר העתיקה.
8.9. לא בקרנו במפלי ורונה ואגם טנו, מדונה דה קמפיליו. גשום…-לינה באזור cles.
נפרדנו מבעל הבית החביב ויצאנו מריבה דל גרדה לקראת השעה 10:00 בדרכנו למקום הלינה הבא בMechel. הראות גרועה. גשם לא הפסיק לרדת. שוב עברנו בכבישים הצרים בין בתים בכפרים קטנים ואת pinzolo וגם את Carisolo .
והתחלנו להרגיש את העליה בגובה והירידה בטמפרטורות. ב11:45, עברנו לפני מדונה דה קמפיליו ראינו שלג על מכוניות שבאו מולנו ופסגות מושלגות ובהיסח הדעת לא ראיתי את הפניה לעיירה, גם לא הקשבתי לוייז. הנוווטן לא הכיר את היעד. (תכננתי להגיע לחניה לרכבל Spinale. (אולי מכיר בשם אחר)את המנהרה ולא הבנו איך מתמצאים כאן. הסתובבנו חזרה, נכנסו לעיירה והחלטנו שאין מה לעצור כאן בגשם ובערפל. הגענו לצומת T שבה לכביש ימינה היתה הגבלת תנועה (חלק תחתון היה מוסתר ולא יכולתי לפענח למי ומתי היא בדיוק תקפה), פנינו שמאלה והמשכנו בדרך.
כעבור דקות ספורות, בגובה 1650 ירד שלג,ולא שלג קליל. מחזה יפה והתרוממות הרוח.
עצרנו ונכנסנו לבר מסעדה של מלון (כנראה (Casa del Campo. אכלנו ושתינו ותוך כדי כך השקפנו על הנוף המלבין. ב12:50, אופטימיים, המשכנו בדרך אבל כעבור מספר דקות עצרנו...פקק?. במשך שעה היו סגורים במכונית ממתינים להמשך התנועה. בחוץ 0 מעלות. אין אפשרות לצאת מהרכב. השלג התחלף בגשם אינסופי. בדיעבד הסתבר שהירידה בעקלתונים בהמשך הדרך לא התאפשרה בגלל ארוע מקומי ליד Folgarida, אולי תחרות אופניים, לmechel הגענו כעבור כחצי שעה. עדיין ירד גשם. Agritur primo sole ממוקם בסמטה די צרה. הכניסה לחניה בחצר קשה (והיציאה עוד יותר) ב16:00 הגשם פסק ויצאנו לסייר בכפר הקטן. גדלים כאן תפוחים יפיפיים.
| |
הגענו לכמה נקודות תצפיות יפות על הנוף סביב. יש בתים מוזנחים , מטופחים והיה מעודד לראות גם בתים בשלבי שיפוץ
כשחזרנו היה קר מאוד בחדר. נכנסנו למיטה ולא הצלחנו להתחמם. ננזפנו קשות כששאלנו אם ההסקה פועלת או שאפשר לקבל תנור כלשהו לחימום כי קר מאוד במיוחד בחדר אמבטיה. למה ננזפנו? כי אנחנו בכפר אז כמו בכפר ב Agritur primo sole לא מדליקים את ההסקה לפני אמצע אוקטובר ובעל הבית מתהלך במכנס קצר כשבחוץ 6 מעלות .
ארוחת ערב אכלנו במסעדת Giardino , מסעדה טובה ב Cles שהיא בירת ואל די נון. הגענו ראשונים. אחרי כחצי שעה המסעדה היתה גדושה בסועדים וכעבור שעה המתינו בתור ששולחנות יתפנו.
כשחזרנו לחדר שמנו לב שהחליפו לנו את השמיכות לשמיכות חמות יותר.
אחרי לילה חמים בזכות שמיכת פוך עבה, קמנו די רעננים, לא מאה אחוז בריאים.
השמש שוב חזרה לחייך. ראינו את הפסגות הגבוהות מושלגות והרגשנו את אויר ההרים הצלול. ארוחת הבוקר דשנה וטעימה. אגרנו אנרגיה ובשעה 10:00 הצלחנו לצאת לדרך לואל די רבי. אחד היעדים הקדמונים ברשימתי. פסגות מושלגות ניבטות כמעט מכל עבר.
אחרי היציאה מCles עצרנו במפרץ חניה לתצפית על Lago di Santa Giustina. התצפית נמצאת במזלג כבישים, הנתיב הימני בכוון Fonfo.
| בקצה החניון, מבט מטה,- “הר” תותים | ובקצה השני שיח מעניין |
הנסיעה למגרש החניה בcoler די מפחידה, הכביש צר מאוד ובקטעים מסוימים לא עביר ל2 מכוניות בו זמנית. חלק מבתי הכפרים שבעמק מרשימים מאוד. מגרש חניה פנוי לצד הדרך אין. ואיפה שיש , חנו מכוניות והרחובות שמתפצלים מהרחוב הראשי צרים מאוד כך שלא יכולנו/העזנו לרדת לטייל בכפר כמומלץ.
ב11:30 בערך הגענו למגרש החניה. עד אתמול נסע אוטובוס לבקתה. מהיום עולים ברגל למפל seant שבקצה העמק. החנינו את הרכב שילמנו באוטומט 5 אירו, בעזרת זוג צעיר עם 2 ילדים קטנים (בן 3 ובן 5). אמנם קראתי שיש דרך עד לבקתה אבל העדפתי לא לנסוע בה. ובדיעבד, טוב שכך.
בצהרי היום יצאנו לדרך העליה ממגרש החניה מובילה דרך יער,, קריר בחוץ אבל סביר. הדרך עד לגשר די קלה, יפה מאוד לאורך הנהר.
לא רחוק מהגשר (שהבקתה נשקפת מצידו השני) מתחילה עליה קשה, לאורך כמה מטרים היא חלקלקה. הייתי בספק שאצליח לעלות במיוחד אחרי שהאישה הצעירה והילד הקטן הגיעו מולנו והיא הסבירה לי שהיא לא ממשיכה ותחכה לבעלה ולבן הגדול בבקתה. לא היה קל אבל הצלחתי!
הנוף בהמשך הדרך יפיפה.
13:20 הגענו לפינת פיקניק ( לפרות שחוזרות מהמראה יש באמצע שוקת). התישבנו לנוח לפני שהמשכו בדרך שרובה בעליה.
עד למרגלות המפל הדרך נוחה, על שביל רחב. על פי הזמנים בשילוט כבר היינו אמורים להיות למעלה…
הנוף סביב מקסים וכמובן גם המפל. מכאן ועד לגשר העליון הלכנו עוד כחצי שעה בשביל אבנים. מאמץ… היה שווה.
חזרנו באותה הדרך כי הדרך השניה מתרחקת מהנהר, ארוכה יותר והזהירו אותנו שעשויה להיות חלקה יותר.
את הירידה התחלנו ב14:30 בערך, עד פינת הפיקניק הלכנו כחצי שעה. נחנו, חצינו את הגשר אל השביל המוליך לבקתה. במבט לאחור ראינו את המפל מרחוק, לא התעכבנו בבקתה. המשך הירידה לרוב לצד אחו.
אל החניה הגענו קצת לפני 16:00.
המאמץ השתלם, גם אם טיילנו 4 שעות ולא רק שלוש שעות או שעתיים וחצי .
ארוחת ערב אכלנו בפיצריה Caprice. הגענו בין הראשונים, אחרינו הגיעו לאט לאט הרבה סועדים. התפעלנו מהמלצרית שהיא גם קופאית, איך היא משתלטת על ההגשה לכולם ועל גבית התשלום. האם התבלבלה בהזמנה שלנו או שפשוט הביאה פיצה דומה שהיתה מוכנה ?.. בקשנו פיצה עם ארטישוק וקיבלנו פיצה עם אנשובי. אני אוהבת.. בעלי היה זקוק לקינוח, הסבירה שאין וכשאמרתי לה שבעלי אחרי כל ארוחה זקוק למשהו מתוק , לפחות קובית שוקולד הגברת רצה והביאה 2 פסים של שוקולד Merci. בקיצור-יחס אישי מאוד.מעולה.
בערב החלטנו סופית שבדרכנו לואל גי פאסה לא ניסע לאגם מולבנו אלא נטייל בקניון שאינו דורש סטיה גדולה מהדרך.
10.9 מMechel לקניון קרוב ועד למקום הלינה הבא בקמפיטלו די פסה.
מזג אויר נעים. ב 09:30 נפרדנו ממקום הלינה שלנו בMechel . בתכנית הבוקר שלנו טיול מודרך בקניון בנהר נובלה Parco Fluviale Novella . יש באזור ואל די נון עוד קניון צפוני יותר שהטיול בו מתחיל בFondo. Canyon Rio Sass אותו הכנסתי תחילה לתכנון אבל כיון שהיו אזהרות בריאות לגביו (הרבה מאוד מדרגות) והיה צורך בתאום מראש, משהו שהיה בלתי אפשרי מבחינתי, כי לא ידעתי באיזה יום ואם בכלל סיור כזה ישתלב בתכנון, שמחתי למצוא לו תחליף.
נסענו כ15 דקות לנקודת המפגש לא הרחק מהכפר Romallo . לצד עיקול בכביש sp74 יש מבנה קטן ולצידו מגרש חניה. מכאן יוצאים לסיור בקטע קניוני בנהר. יש שני סיורים ביום. סיור הבוקר מתחיל ב 10:00 . יצאנו לדרך ב10:05 בקבוצה קטנה למדי. תחילה הלכנו לצד הכביש בעליה עד שפנינו ימינה לדרך עפר שמובילה בין מטעי תפוחים וגם כרם. בעונה זו העצים עמוסי פירות. תענוג. עצירת הסבר, באיטלקית בלבד.
עצירות נוספת היו ליד כרם, ליד מאגר מים ששיך לפרויקט "אנרגיה", אליו מגיעים בשביל ביער. שביל הקניון מתחיל בעצם כאן. המדריכה פתחה שער שהיה נעול, המשכנו במסלול שכולל ירידות ו עליות בדרכי עפר, שבילים צרים ומדרגות מתכת..
הסיור כולו נמשך כ3/4 1ש', מתוכם רק 3/4 שעה בקניון המרשים. 20 דקות אם לא יותר (במצטבר) הוקדשו להסבר באיטלקית בלבד. לקראת סוף המסלול יש אתר עתיק. כנראה שהיה תנור לשריפת כלי חרס שהכינו מחומר שמצאו על שפת הנהר. כאן קיבלנו גם הסבר על 3 עצים שונים. אחד מהם רעיל מאוד. טוב שהיה לפחות במקום זה שילוט עם הסבר באנגלית. ( איני זוכרת פרטים)
קצת אחרי 12:00 המשכנו בדרך ל - San Giuseppe al Lago. הנהיגה במעבר ההרים
Mendola שיש בו כ16 עקלתונים ונוף מרשים היתה קשה לבעלי. (והרבה יותר ממושכת מהזמן המשוער בנווטנים) בגלל הריכוז בנהיגה היה לו קשה להתרשם מהנוף.
המשכנו בקטע מדרך היין. פספסנו ירידה למסעדה בעיירה/כפר כי הכביש הפנימי צר מאוד והוייז התריע מאוחר מידי על פניה. רציתי שנחזור על עקבותינו כדי שנוכל לעצור לשחרר רגליים, לנוח ולאכול אבל בעלי סרב ולא דמיינו שלא נמצא מסעדה קרובה בהמשך הדרך. (גוגל לא מצא והצטערתי שלא הכנתי לי מראש רשימת מסעדות עם כתובות) הנוף בדרך זו לא מרשים במיוחד. תוך כדי נסיעה קשה להבחין בכרמים שנמצאים בחלקם מעל גובה העיניים או מתחת. המשכנו מזרחה דרך Ora, בקטע אחד הנוף היה מרשים במיוחד אבל בעלי הרעב, היה עצבני מרוכז בנהיגה וסרב לעצור לשחרר רגליים גם כשהיתה רחבה ליד הכביש.
בשעה 14:00 עצרנו במסעדת מלון Pausa שנמצא על הדרך, ובאה מנוחה וארוחה לייגע.
המשכנו לCavalese בההתעכבנו כמה דקות ליד מפל יפה והמשכנו בדרך
גם בקטע הדרך האחרון נהנינו מנוף מרשים ביותר. מרגישים שמגיעים לדולומיטים.
ב17:00 הגענו לחדרנו המוזמן במלון Ladina בCampitello di fassa. אמנם נאלצנו לעשות סבוב קטן עד שמצאנו את הכניסה לחניה קיבלנו קוד לפתיחת המחסום, מצאנו את דלת הכניסה מהחצר האחורית (מהחניה), את הדרך למשרד הקבלה..
נהניתי מהעובדה שלמלון זה באמת חניה מסודרת והגישה אליה נוחה. בחדר התלהבתי מתקרה אלכסונית בקומה השלישית וחלונות לנוף ולשמיים. נחמד.
בקבלה הציעו לנו תוספת תשלום לארוחת ערב. הסכמנו. בחרנו מנות..
ארוחת הערב במלון היתה ממש מוצלחת, באוירה נהדרת. על כל שולחן מספר החדר והתפריט. המלצרים לבושים בתלבושת עממית עוקבים אחרי הסועדים ויודעים בדיוק מתי לגשת...
11.9 מרמולדה' מעבר פורדוי . – לינה בקמפיטלו די פסה.
יצאנו ב09:20 בדרכנו לתחנת הרכבל בMalga Ciapela בעקלתונים Passo Fedaia (הזכורים לטוב מהטיול הקודם), חצינו את סכר פאדיה.
עצרנו לתצפית קצרה ( בקרנו כאן בטיול הקודם כשסביב היו צבעי שלכת), עברנו עוד כמה עקלתונים וב10:10 החנינו את הרכב בתחנת הרכבל. רכשנו כרטיסים (60 אירו) ומיד עלינו ברכבל למרמולדה.
בקרנו במוזיאון
והמשכנו ברכבל הבא אל ראש ההר. היה נעים ויפה מאוד. בילינו כאן כ40 דקות. צפינו בנוף מכל פינה אפשרית,
ירדנו לשלג.היה לי ממש קשה ללכת, הצטערתי שהשארתי בבית את הלוחיות שמחברים למקלות ההליכה בשלג. אז לא הלכתי הרבה אבל נהניתי מעצם השהיה במקום והצפיה בנוף.
ב12:15 אחרי כוס קפה מהביל, המשכנו מזרחה על SP641 ואחרי עוד כמה עקלתונים ונוף יפה Rocca Pietore פנינו צפונה על sp563 גם כאן נהנינו מהנוף.
ב13:05 הגענו למסעדה במקום יפה על אם הדרך ועצרנו. נכנסנו למסעדת מלון Al Forte כאן נהנינו גם מתצפית נוף וגם מארוחה משובחת. (סוף סוף זכיתי לאכול מנה דלת שומן (כמה פשוטה ככה טעימה-פסטה עם רוטב עגבניות בלבד), ובעלי אכל פסטה צינורות מקמח מלא עם פטריות ושמנת ונהנה מאוד גם הוא. השילוב של ארוחה טעימה על מרפסת שצופה לנוף מדהים מנצח. התענגנו במלוא מובן המילה. נפרדנו מהמלצר החביב ב14:10, והמשכנו בדרכנו לסאס פורדוי., לא מעט פתולים בדרך. והנוף יפיפה. כשעברנו את Arabba הזכרתי לבעלי שכאן בעקלתונים כבר נסענו , בטיול הקודם הגענו מכיוון קורברה.
| עצרנו עד שהגברת עברה |
כעבור כחצי שעה הגענו למגרש החניה לרכבל בסאס פורדוי. היה די עמוס. נפרדנו מ39 אירו וכעבור 6 דקות עלינו למעלה. נוף מקסים. שונה לגמרי מהמרמולדה.
היה חם יותר מאשר במרמולדה, הראות היתה טובה. להרחיק לכת ממרפסת התצפית לא העזתי כי לא הצלחתי ללכת בשלג קפוא בירידה בלי להחליק. בעלי טייל קצת יותר רחוק. ירדנו ברכבל בשעה 15:30.
לקראת השעה 16:30 סיימנו את דרך העקלתונים. הנוף ממשיך להקסים.. והגענו לקאנזיי, כמה דקות אחר כך כבר היינו במלון. קאנזיי נראתה שונה כשהיא תוססת לעומת העיר הרדומה שבקרנו בה לפני 10 שנים.
בארוחת הערב לבוש המלצרים היה שחור לבן "שיגרתי" . לא בדיוק הבנו את ההסבר במה שונה יום אתמול מהיום. היה חג? לאחר הארוחה יצאנו לטיול קל"ב בעיירה. נחמד.
12.9. col rodella , מעבר סלה - לינה בסנטה כריסטינה
ב10:10 אחרי שהכנסנו את כל הציוד לרכב, ובצענו צ'ק אאוט יצאנו ברגל לתחנת הרכבל לcol rodella. ביציאה מהחניה ראינו משפחה ישראלית יוצאת לדרך רכובה על אופנים ששכרו בחנות שנמצאת במקום. ב10:30 עלינו ברכבל (שיכול להסיע 100 איש) וראינו מספר רוכבי אופניים יורדים מההר בשבילים יעודיים. ב10:45 התחלנו ללכת, עוד לא היה לנו לגמרי ברור מה נעשה, באיזה שביל נבחר. מימין לתחנת הרכבל העליונה ראינו מצנחי רחיפה עולים בזה אחר זה ומרחפים לכוון קאנזיי. הלכנו למשטח ההמראה, כאן היו צופים רבים, ורק בודדים התארגנו ליציאה לרחיפה.
החלטנו שלא נרד ברגל לקאנזיי.
בחרנו לעלות לבקתה שנמצאת ממש על הפסגה בגטבה 2486 מ'. הדרך היתה קשה, עליה די תלולה והלכתי ממש לאט (לא 10 דקות ככתוב אלא 25 דק'). היה שווה.
| |
אפשר להזמין אוכל ושתיה ולעלות על גג הבקתה לתצפית של 360 מעלות., לשבת לאכול, (מלצרית רצה, עולה ויורדת במדרגות ומביאה את מה שמזמינים בפנים).
כאן הנוף סביב ברובו מאוד רגוע. הרבה גבעות מכוסות אחו ומעבר להן הרים שבפסגותיהם עדיין מונח שלג. בירידה צפינו מקרוב בהתארגנות לצניחה וצניחה נוספת של בחורים שבחור לצאת לרחיפה ממרגלות הבקתה העליונה בכוון מערב
ירדנו ב12:45. ההליכה למלון קצרה. עוד מעט השעה 13:00 אז החלטנו להכנס לאכול בבית קפה של המלון. הזמנתי סנדויץ עם סלמון. מזמן לא אכלתי סלמון מעושן כל כך טעים.…אחרי הארוחה המשכנו בדרכנו לואל גרדנה. הפעם דרך מעבר סלה. הנוף בעקלתונים מהמם.
בגובה 2240 Paso Sella לא היה מקום חניה פנוי . המשכנו לאט ולא מאוד רחוק משם עצרנו במפרץ חניה לצד הדרך שמולו מתחיל שביל הליכה לצד גבעה.
אמנם לא היה לנו מידע על שביל זה אבל החלטנו לטייל. הגענו לנקודת תצפית טובה על תחנת הרכבל לסאסולונגו, (שנמצאת בהמשך הדרך שלנו) המשכנו בשביל על הגבעה, מכאן צפינו גם על המקום בו היינו בבוקר. בעלי רצה להמשיך ללכת על הגבעה, ללא שביל מסומן. אני בחרתי לחזור בשביל מסודר שממנו צופים כל הזמן לסלעים המזדקרים ושוב על רכבל ססולונגו. הדרך היתה בחלקה בוצית אבל עבירה.
לנווטן היתה כתובת מלון Villa Marta שבו הזמנו לינה בסנטה כריסטינה. טעות. כיון שהבית במעלה ההר, הנווטן הוביל אותנו אליו ישירות דרך כביש פנימי בסלוה ולא הגענו אל מפל המים . למרות שהשעה היתה רק 16:00 בעלי סרב לנסוע... הבנתי. אחרי כל העקלתונים והרכוז שהדרך דרשה התעייף. הנוף ממרפסת החדר במלון היה מרשים
13.9.יום טיול מצפון לסנטה כריסטינה ואורטיזיי
ארוחת הבוקר מצוינת, מוגשת מוקדם יותר מאשר במלונות ששהינו בהם עד עכשיו, כך שהצלחנו לצאת כבר ב09:10. הלכנו ברגל מהמלון אל תחנת הרכבל התחתונה ל col raiser .
כרבע שעה הליכה ברובה בעליה. ברכבל נסענו כ12 דקות. יש כמה מסלולים. לא הבנתי לאן חלקם מובילים.
התלבטנו באיזה מסלול לבחור. החלטנו שגם עם קשה, נעלה לתחנת הרכבל ב seceda. לא ייתכן שמנגד נראנה ולא נגיע. ב10:00 בערך יצאנו למסע הרגלי בנוף משגע.
חלק גדול מהעליה אחרי הבקתה בה נחנו לא היה קלה, כמובן שרבים עקפו אותנו בדרך והגיעו לכאן לפנינו או בחרו בכיוון אחר. חלקם היה מרוכזים בצעידה מהירה.
אחרי שלוש שעות עליה,כולל הפסקות צילום ומנוחה קצרה בבקתה שבדרך הגענו מאושרים לתחנת הרכבל seceda.
לא הסרתי עיני מהנוף סביב.
בכלל לא התחשק לי לזוז מכאן (כמו מעוד כמה נקודות בדרך). נהנו מארוחה קלה על מרפסת המסעדה במקום. העלנו זכרונות מהטיול הקודם... האם כדאי לעלות שוב לתצפית "הרי אירופה" שראינו כאן מרחוק? הודעתי שאני מוותרת על עוד עליה… אני צריכה כוחות לירידה. בטח גם עכשיו אחרי שלג ראשון המראה מרהיב כמו שהיה בטיול הקודם.
ב13:40 התחלנו לרדת בשביל שונה מזה שעלינו בו. כך גם הנוף היה קצת שונה, לא פחות יפה.
הלכנו כשעה וחצי. אילו ידעתי שהירידה תהיה כל כך מהירה הייתי ממשיכה לתצפית העליונה בסצ'דה.. ב15:15 התחילה הירידה ברכבל.
טיול זה נחרת הכי חזק בזכרוני. היה יום מושלם, שטוף שמש. רוגע מוחלט בנוף קסום. מרחבי אחו עטורים בפסגות הרים כמעט קרחות. פה ושם בקתה/ מחסן. ומידי פעם נשמעים צלילי קרן ההרים..
את הערב בילינו באורטיסי.
בעצם הגענו אליה לקנות נעלי טיולים. במהלך הטיול היום חלק מהסוליה התפרק לי, (ובחנות שמתי לב שבגפה של נעל אחת נפער חור בקוטר של 1 ס"מ).
אמרתי שלום ל143 אירו והתפללתי שאני יוצאת עם זוג נעלים טובות.
גם באורטיסיי היה לנו כייף. הרבה לא השתנה, חלק מהבתים נצבעו מחדש, ונוספו פסלים.
בהחלט היה נעים לטייל ולהכנס לככר שבה בטיול הקודם שתינו שוקו טעים וקנינו מכשיר קטן למדידת לחץ דם, שבזכותו בעלי לקח חד פעמית תרופה שרופא המשפחה ציווה עליו לקחת לטיול על כל צרה שלא תבוא.. ולא נזקק לבקור רופא, ובכל זאת כן נזקק לטיול חוזר..
ארוחת ערב אכלנו במסעדה Mauriz Keller ב"מרתף" שנמצאת בבנין פינתי. אנחנו נכנסנו אחרי טיול ברחוב Strada Rezia, ולכן ירדנו מדרגות. יצאנו לרחוב שממנו מגיעים תוך דקה לחניון התת קרקעי (וגם לגשר ממנו מגיעים לרכבל שעולה לאלפ סיוסי.
זו היתה הארוחה הכי יקרה עד כה בטיול אבל גם הכי טעימה. נהניתי מדג דניס עשוי מושלם... לקינוח הזמנו קניידל גבינה ממולא שוקולד. מעניין...טעים לא דומה לכדור גבינה שמוכר מהבית.
14.9 מסלול הליכה מבקתת Zanser מזרחית ל Villnöß . נסיעה ללינה בקורטינה דה אמפזו.
יצאנו ב 09:45 יצאנו לדרך לשמורת Puez-Geisler אליה מגיעים על כביש sp163 . היעד שלנו מזרחית ל Villnöß. ליד בקתה בשם Zanser Alm יש מגרשי חניה. כמו בכל דרכי הדולומיטים גם בדרך לבקתה היו כמה פינות חמד.
בשעה 11:00 הגענו. מגרשי החניה היו מלאים כמעט עד אפס מקום. לשמחתנו היו במקום עובדים שכיוונו במדויק לאן לנסוע עד למקום חניה פנוי . בכניסה למגרש מצאנו מפה, חקרנו אותה. לא הכל הבנו אבל היה לי הסבר מסלול שתרגמתי מהאינטרנט . למרות שבשטח הדברים נראים קצת אחרת הפעם ההסבר עזר מאוד. לקח לנו מספר דקות הליכה מהרכב חזרה עד הבקתה שמעבר לה מתחיל המסלול..
ב11:15 התחלנו ללכת מסלול 6 בדרך עפר מוביל אל מסלול אדולף מונקל. כמובטח- מעט צל אם בכלל (לפעמים מגיעים ליער,) ממשיכים עד לגשרון בו עוברים למסלול 35 הנוף משתנה,
הולכים ממש קרוב לפסגות החשופות ,אין צל ,
ושוב עוברים בשביל שחלקו ביער עד לבקתה Geisleralm. בבקתה זו התישבנו להפסקת אוכל קצרה ומנוחה אחרי הליכה של כמעט 3 שעות.
השעה כבר 14:10 ולפנינו עוד הליכה לא קצרה ועלינו להגיע לקורטינה די אמפזו לפני 19:00.
| |
לאחר המנוחה קיבלנו הנחיות לגבי המשך הדרך חזרה ל Zanser Alm המשכנו במרץ בהליכה. קטע קצר על דרך עפר והמשכנו על שביל 36 שיורד ועולה בתוך יער יפה, עברנו את בקתת דושלר, היו בה הרבה מבקרים שהגיעו במכוניות. לא עצרנו . ב16:15 הגענו חזרה לחניה.
מzanser alm לקורטינה נסענו כשעתיים ורבע.
הדרך היתה קשה לנהיגה. 3 מעברי הרים:וירציוך (Wurzjoch), ואלפרולה (Valparola) ופלצרגו (Falzarego). אינספור עקלתונים ולא רק במעברי ההרים הנ"ל.. קטעי נוף מרשימים ביותר. יום אינטנסיבי.
את B&B Cristallo לא מצאנו בקלות. וייז הביא אותנו לנקודה מסוימת בכביש צר בעליה אבל לא ראינו שלט. אמנם שלחו לנו מספר טלפון אבל הפקס עבד אז המשכנו בדרך. כשחזרנו לכביש הראשי נכנסנו לקיוסק, ובקשנו עזרה. המוכרת התקשרה מהטלפון שלה. היא הצליחה לקבל הסבר איפה הבית. הציעה לנו לנסוע בכיוון ההפוך ולהמשיך מעט מעבר לשלט אין כניסה, שם תחכה לנו בעלת הבית. כיון שכבר עשינו סבוב והוייז הראה פחות או יותר את המיקום , הבנו לאן עלינו להגיע, הגענו וכמעט ששוב פספסנו שלט הפניה אל הבית שנמצא קרוב לסבוב ולא על שפת הכביש. בעלת הבית קיבלה אותנו בלבביות. אני קצת התאכזבתי מהמקום כי לחדר צריך לעלות במדרגות חיצוניות תלולות למדי. מגיעים לסלון משותף . יורדים 4 מדרגות ושוב עולים.. טוב שאת המזוודות מעלים רק פעם אחת ומורידים פעם אחת. לא קל.. החדר שקיבלנו די גדול, נחמד ונוח.
בהמלצת בעלת הבית יצאנו לאכול בפיצריה la Perla . כ1/4 שעה הליכה. לא רחוק משם מעבר המוזיאון לאמנות מודרני שמענו מוסיקה רועשת. הלכנו לבדוק מה המקור. בככר רצדו אורות, היתה הרקדה ודוכני בירה . אוירה עליזה מאוד. בפיצריה חיכו בתור. המסעדה היתה מלאה וכבר חשבנו שלא נוכל לאכול בה. צרפו אותנו לשולחן של זוג סועדים צעירים שהזמינו פיצה. ראינו שהפיצה ענקית אז בחרנו במנות אחרות. היה טעים ובמיוחד הקינוח כדור - שוקולד ממולא.
יום ראשון, התעוררנו די מוקדם ראינו, ממרפסת החדר, פסגות זוהרות באור השמש. הסלון שהגענו אליו בערב הפך לפינת האוכל לארוחת הבוקר. קבוצה של 4 נשים הומיות וזוג צעיר מהודו (ירח דבש).
האויר יבש, ובחוץ קר. השמיים נקיים מעננים. בתכנית שלנו להיום היה טיול באזור חמשת החודים ואולי טיול מאמץ אחר למפל מים קרוב, אם אפשרות להגיע גם לאגם מיסורינה Misurina.. את חמשת החודים ראינו אתמול, בדרך לקורטינה. כיון שהרגשתי עיפות שרירים החלטתי שטיול מעגלי סביב אגם מיזורינה יספיק לי.
יצאנו לדרך ב 10:00. פעם ראשונה שיש הרבה מכוניות בדרך. התנועה בתוך קורטינה איטית.
היינו חייבים למלא דלק.
תחנת הדלק הקרובה לצימר היתה סגורה. בקשנו את עזרת וייז. הגענו בעזרתו לתחנת דלק Eni. משום מה לכולם היתה שם בעית תדלוק עצמי. בתוך בנין התחנה התחבאה לה על כורסא אישה מבוגרת מאוד, נמוכת קומה. כשקמה קלטתי אותה ונכנסתי לתחנה. לתקשר באיטלקית? בשפת הסימנים בלבד. נזפה בי ש4 פעמים יצאו לה פתקאות ריקות. ברור. הכנסת הפיה למיכל והפעלת המשאבה לא הניבה דלק. הפלא ופלא , אחרי השיחה איתה, שבה הציעה לי לשלם אצלה, הדלק זרם..חזרתי אליה לשלם בכרטיס אשראי ופתאום קלטתי שהיא מפנה מבט ישיר אל אצבעי המקישה את הקוד הסודי. הבטתי עליה בכעס והיא הגיבה במן תנועה, מה הבעיה? מה שגרם לי לסיוטים...שומעים יותר מידי על גניבות באשראי.
כיון שבמפת הניווט קשה לראות את כל הסביבה לא היה לי ברור דרך איפה אנחנו נוסעים לאגם. בתכנית שלי היה להגיע מכיוון מיזורינה בתקוה שבחזור, בכביש השני, נוכל לרדת לכיוון שביל טיול, שנוח יותר לרדת אליו מצפון. בדיעבד אני יודעת שנסענו "הפוך" נסענו עלSS51 ועל SP49 כך הגענו בעצם אל האגם מצפון. מה שבלבל אותי לגמרי בהתמצאות בשטח (חנינו בקצה הדרומי אבל במוח שלי זה היה הקצה הצפוני). כאן הרגשתי טוב. האגם מקור ללחות באויר. היה חם, מגרשי החניה מלאים כמעט עד אפס מקום. ב11:20 הגענו לכניסה למגרש החניה יש שלט שמודיע שצריך לשלם בלשכת המודיעין ממולץ איפה היא בדיוק? קצת התקשינו למצוא אותה (-: . ב11:35 התחלנו לטייל.
כדקה אחרי התחלת ההליכה עצרתי לצלם אבל המצלמה לא היתה איתי. חזרתי למכונית. בעלי המשיך ללכת ונפגשנו ליד מבנה תחנת רכבל כסאות. בזמן שחיכה לי לא בדק לאן הרכבל מגיע, מה העלות, מה עושים למעלה? אני לא קראתי על הרכבל הזה לפני הטיול (מה זה אומר? לדעתי שלא חובה). בעלי רצה לעלות בלי לדעת לאן אבל אני לא הסכמתי. תור ארוך.. הכסאות מתנדנדים יותר ממה שראיתי ברכבלים אחרים. אין עלי בגדים חמים...מה נעשה למעלה? יש מסלול הליכה? . אני מעדיפה קודם כל לטייל על יד המים. אז המשכנו ברגל. בכלל לא הרגשנו שיש כאן המונים. הטיול היה כייפי.
אוירה נפלאה ונוף יפיפה.
בסיום הסבוב, כעבור כשעה ורבע, התישבנו בבית קפה שהוא גם חנות מזכרות. מנוחה עם כוס קפה ועוגה וסיור בין הפיצ'פקאס בחנות. עכשיו הייתי מוכנה לעליה ברכבל אבל בעלי כבר ויתר על הרעיון
חזרנו לקורטינה דה אמפזו בכביש הדרומי דרך Passo Tre Croci הנוף יפה מאוד. הכביש בקטעים רבים מתעקל ביער. הנסיעה נמשכה קצת מעל שעה.
ישנתי טוב מאוד בצהריים. בערב חזרנו למסעדה בה אכלנו ערב קודם ואחרי הארוחה יצאנו לטייל במדרחוב שהערב היה ריק מאדם.
כשחזרנו ברגל מהמסעדה לחדר וההרים מולנו החשיכו חשבנו שאפשר היה להנות מנוף ההרים אילו האירו אותם בפנסים.
16.9 נסיעה דרך pieve de cadore לgrotte caglieron.- לינה בקרבת מקום.
ב6:15 בבוקר התעוררנו כשמולנו תמונת הנוף, מהמרפסת החדר מרשימה. השמש עולה והירח עדיין בשמיים. . "פרוז'קטור" טבעי האיר את הפסגות בדיוק כמו שדמיינו לעצמינו בליל אמש.נזכרנו בערב מרשים בטיול הקודם שבו בסנטה כריסטינה ב15 לספט' ראינו בו זמנית את הירח העולה והשמש השוקעת.
כשהתעוררתי הייתי משוכנעת שהמגדל הקטן שזהר (באמצע התמונה) הוא פרוז'קטור (-:. ועד שצילמתי השמיים התבהרו אבל את הירח ראיתייותר ברור.
את ארוחת הבוקר סעדנו בחברת הזוג ההודי. למדנו שהם עוברים ממקום למקום בתחבורה ציבורית ומסתדרים מצוין. נפרדנו מבעלת הבית ויצאנו לדרכינו ל לpieve di cadore. כאן ענינה אותי חורשה שבה נקודת תצפית אל הנהר. חניה מצאנו בעליה חדה ב Via Cogonie. בקטע הראשון של הרחוב מקום שמסומן כחניה. מקום אחרון פנוי. ירדנו ברגל לרחוב שעל פי הבנתי מוביל ליעד. שילוט לא ראיתי. הרחוב ריק. פתאום הגיח גבר דובר אנגלית (אינו תושב מקומי אבל גדל כאן) שליווה אותנו בהמשך הדרך עד לפניה שמאלה לתצפית. ההליכה קצרה. התצפית יפה. הנהר די רדוד כך שאני מתארת לי שבאביב הרבה יותר מרשים,
חזרנו לכביש ועלינו במדרגות ממולנו, בסופן לאחר הליכה קצרה מצאנו עצמנו בשוק, בככר המרכזית. נחמד. חזרנו לרכב דרך סימטה שחלק מבתיה זועקים לשיפוץ.
המשכנו דרומה לכוון vitorio Veneto . עברנו ליד אגמים, אגם Santa Croce משך את תשומת לבנו והחלטנו לרדת אליו. מצאנו ירידה בצדו הדרומי של האגם.
הפסקה נעימה לחוף האגם במקום שהוא כנראה חוף רחצה. המשכנו בנסיעה. בדרך עוד אגמים עצרנו בנקודת תצפית מענינת.
לא מצאנו סיבה לעצור בvitorio Veneto והמשכנו לכפרOsigo שבו בעלי מצא מקום לינה ללילה. לא רחוק מכאן יש מסלול מערות קצר שאנחנו מעונינים לבקר בו. הלינה כאן זולה מאשר בונציה, והמקום מספיק קרוב אליה כך שחבל לשלם יותר על לינה ויהיה לנו מספיק זמן לטייל בה.
הדרך מתפתלת והנסיעה בין כפרים איטית. בכל הכפרים בולטים לעין צריחי הכנסיות.
על פי וייז ב13:30 הגענו ליעד. החנינו את הרכב במפרץ חניה שהבנו שלא שייך לבית Al Mulina כי היה שלט חניה פרטית ועל בנין סמוך שלט עם חץ הכוונה באלכסון מטה לשביל שכמעט מקביל/צמוד לכביש מצד אחד ומצד שני לבנין, בירידה של כ45 מעלות וממשיך לרדת לצד הבית ומאחוריו. בעלי קודם כל ירד ברגל כדי להבין איך הירידה, לודא שיש חניה למטה ושיש מישהו בבית. חזר מתנשף. העליה ברגל קשה. ברכב יהיה פשוט. לשביל יש שוליים מוגבהים למניעת הדרדרות לחצר.
חזר נרגש מועשר במידע. בעלת הבית צמחונית, מדריכת יוגה ומקפידה על שמירת איכות הסביבה/הטבע.
כיון שהפניה חדה ביותר מכוון הגעתנו, נסענו עד מקום שאפשר להסתובב חזרה ולרדת בבטחה אל השביל למקום המיועד לחנית 2 מכוניות.. החניה מעל מפלס הכניסה הראשית של הבית, הסלון והמטבח. לחדרי השינה של בני הבית עולים במדרגות פנימיות. מהחניה יורדות מדרגות לחצר נמוכה יותר ובה עוד מדרגות לדירונת המושכרת . הדירונת מרווחת מאוד, חמימה, (אין טלויזיה וגם לא תאורה חזקה בערב) בחדר האמבטיה ממש צפוף. אחרי שהורדנו את הציוד שלנו לחדר יצאנו לחפש אוכל. לא חשבנו מראש על כך שביום שני כל המסעדות באזור סגורות (גלידריה בדרך היתה פתוחה). נסענו לחפש סופרמרקט. בויטוריו ונטו, על הדרך מצאנו "לידל". הצטיידנו ונסענו למערת Caglieron. השבענו רעבוננו ליד שולחן פיקניק קרוב לחניה.
הבקור באתר ארך כ50 דקות.
היה מעניין. מלבד מקבץ המערות יש גם גלגל מים. העליה חזרה למגרש החניה, דרך היער, קשה. יש עוד פינה שראינו שהולכים אליה אבל לא היה לי אויר לנשימה..כשעוד שביל תלול לנגד עיני. בהנחית וייז חזרנו לצימר. עשינו סבוב טיול בכפר, קטן ונחמד., מה שהביא אותנו בכוון נוח לירידה לחניה. בשהגענו חזרה לחדר בעלת הבית הביאה לנו קומקום וכוסות והזכירה לנו שעוד מעט יתחיל שעור יוגה, שלא נבהל מנהמות והיא מקוה שהמוסיקה לא תפריע לנו. היא מדריכה 3 קבוצות כל ערב. (נוסעת כל שנה לחודש בהודו)
בצימר אין קליטה. התקשורת רק בחצר. החצר נחמדה אבל כיון שאנחנו על שפת הנחל היתושים חוגגים...
17.9 נסיעה לונציה. החזרת הרכב. חצי יום טיול בעיר.
אחרי ארוחת הבוקר קיבלנו הסברים על הקיים בנחלה, הבית כפרי מקורי, צמח עם השנים ועבר שינויים. יצאנו לטיול קצר בחצר האחורית שנמצאת מעל גדת הנחל.
| הבית מאחורה | הנחל | כניסה ימנית תחתונה לדירה |
ראינו שמתחת לדירה שבה ישנו יש עוד 2 קומות בכוון זה .. ויש צריף מקלחת, די חבוי, בחצר האחורית, מעל הנהר.(שבעלה בנה לפני 30 שנה)..אליו מגיעים בשביל רומנטי מהכניסה הראשית. כיום לא בשמוש.
לקראת השעה 10:00 יצאנו בדרכנו למלון רומא ב marghera. הגענו כמה דקות לפני השעה 11:00 , שעת הצ'ק אין האפשרית. הורדנו את כל הציוד לחדר. התעדכנו בנושא התחבורה הציבורית , קניתי כרטיס יומי אצל פקיד הקבלה ונסענו להחזיר את הרכב בmestre משם המשכנו ישירות, באוטובוס לככר רומא בונציה.
מזג האויר לא האיר לנו פנים. (לא מעודד גם ליום המחר). מעונן, אפור וקצת ערפילי. נגשנו לבודקה שבו מקבלים מידע ומפה (בתשלום) . בחרנו להתחיל בטיול שייט,בין השעות 14:00-19:00, לשלושה איים עם חברת עלי לגונה. זה מה שהכי התאים לתכנית שלנו. טרם ההליכה למעגן הספקנו לאכול פיצה קרוב מאוד לבודקה.
בשייט היתה תצפית טובה על ונציה מהים.
הבקור באיים היה מוצלח. בקרנו במפעל הזכוכית באי מורנו Murano.
נהנינו מטיול הרגלי עד לכנסיה ב Torcello
והטיול בעיירה הצבעונית Burano העלה את מצב הרוח.
השמש הציצה מידי פעם בין העננים, במיוחד בשייט חזרה.
חזרנו באוטובוס (+ הליכה של 5 דקות) למלון. בהמלצת פקיד הקבלה יצאנו לארוחת ערב בשכונה במסעדת Da Gigi Cucina e Pizzeria . היה נעים לשבת בחוץ והאוכל היה טעים.
מזג האויר עדיין לא השתפר. אמנם הבטיחו גשם לכל היום אבל בינתיים רק מעונן ולא קר. חיכינו לאוטובוס די הרבה זמן בתחנה, ויחד איתנו לא מעט אנשים, לא כולם תייירים. הנסיעה בבוקר מ Marghera לככר רומא היתה ממושכת יותר וצפופה יותר מהנסיעה אתמול בצהריים. חצינו את גשר Costituzione כשהיעד שלנו אזור הרובע היהודי.
נכנסנו לסימטאות סביב הגענו לתעלות, כשניתן היה לחצות חצינו וכשלא היה גשר חזרנו על עקבותינו.
השמש הציצה לכמה דקות,השתדלנו לטייל בסמטאות שלא היו עמוסות מידי בתיירים. בשעת צהריים הגענו למסעדת Levante שנפתחה לא מזמן. היה טעים. אחרי האוכל המשכנו לככר סן לוקה . מככר זו יוצא סיור מאורגן לסימטאות שבטיול עצמאי לא היינו מגיעים אליהן. הסיור נמשך כשעה וחצי, בקבוצה קטנה של 10-12 איש.
| הסיור מסתיים באותה נקודה, בערך ב16:30. היה מרשים. |
המשכנו לטייל בסמטאות עד ככר סן מרקו. הגענו אליה אחרי ארוחת ערב מוקדמת במסעדה די קרובה לככר. גשם קל ירד.
בעזרת מפות גוגל ניווטנו חזרה לככר רומא דרך גשר ריאלטו ובדרך ראינו חנויות נחמדות, קצת שונות מאלה שראינו עד כה. בשתיים מהן הצלחנו להצטייד במתנות לנכדים הקטנטנים.
ב19:40 עלינו על אוטובוס חזרה למלון.
בסה"כ הלכנו היום מעל 9 ק"מ, מ10:20-19:40
ובזאת תם הטיול.
למחרת ב06:30 יצאנו במונית שהזמנו דרך הקבלה במלון, לשדה התעופה ובצהרי היום הגענו לארץ.
