בקיץ 2016 ערכנו טיול משפחתי בן 10 ימים בדרום ומזרח בוהמיה, כאשר את היומיים הראשונים הקדשנו לפראג. הטיול היה מגוון מאוד וכלל העיירות היפהפיות, יער בתולי ושמורת האיילים הסמוכה אליו, תצורות סלעים מיוחדות, ארמונות, מצודות ומוזיאונים יחודיים.
כתבה: בנימין ל.
צילומים: דינה ל.
הגעה
ישנן רק שתי חברות תעופה שמפעילות קו ישיר בין תל אביב לפראג: אל-על (באמצעות מותג הלואו-קוסט UP), וסמארטווינגס, חברת לואו-קוסט צ'כית (הכרטיסים הנמכרים באתר של חברת התעופה הלאומית הצ'כית הם, למעשה, של טיסות סמארטווינגס). אנחנו התנסינו בשילוב של שתיהן: בשל שביתת טייסים, טסנו במטוס סמארטווינגס חכור של אל-על עם צוות משולב. השירות היה מצוין ויעיל, והמטוס היה נקי. נמל-התעופה של פראג מודרני ונוח, ולא נתקלנו בבעיות.
היום הראשון – מצודת פראג ומוזיאון המיניאטורות
מכיוון שמדובר בביקור חוזר שלנו בעיר, דילגנו על רוב האטרקציות המרכזיות (כגון הרובע היהודי, מרכז העיר העתיקה, פארק מאלה סטראנה ועוד) בהם היינו בביקורנו הראשון. אתייחס כאן רק לאטרקציות בהן ביקרנו בביקור החוזר. על-מנת לקבל תמונה מלאה על האתרים המומלצים בפראג, מומלץ להיעזר בכתבות נוספות.
את הדירה שכרנו דרך Airbnb; היא ממוקמת סמוך לרובע היהודי, נקייה, מסודרת ונוחה.
התחלנו את היום בטיול במצודת פראג (Pražský hrad) המרשימה, עליה ניתן לכתוב הרבה יותר מהפסקאות הספורות בבלוג. המצודה מצדיקה ביקור של יום ואף יומיים. היא אחד המתחמים הגדולים ביותר מסוגו באירופה. מומלץ לעלות אליה ברגל מרובע “מאלה סטראנה” (“הרובע הקטן”), דרך סמטת נרודובה, העשירה בבתים יפהפיים. בכל שעה עגולה מתקיימת החלפת משמרות בשעריה של המצודה.
קתדרלת ויטוס הקדוש המרשימה במצודת פראג
סמוך למצודה, ברובע הראדצ'אני, נמצא מוזיאון קטן וייחודי שמומלץ לבקר בו אם אתם בסביבה – מוזיאון המיניאטורות (Muzeum miniatur). המיניאטורות נוצרו על-ידי שלושה אמנים בשם ניקולאי אלדונין, אדוארד גאראזיאן ואנטולי קוננקו. המוצגים קטנים כל כך, שעל מנת לראות אותם צריך להשתמש בזכוכית מגדלת או אף במיקרוסקופ. בין המוצגים ישנם שיירת גמלים בקוף מחט (רמז לפסוק מהברית החדשה: “נקל לגמל לעבר בנקב המחט מבוא עשיר אל-מלכות האלוהים”), פשפש המחזיק מספריים מיניאטוריים, מכוניות על רגל של פשפש ורכבת על שערת אדם.
נקל לגמל לעבר בנקב המחט מבוא עשיר אל-מלכות האלוהים
היום השני – מוזיאון הטכנולוגיה ומוזיאון נפארסטק
את היום השני הקדשנו לשני מוזיאונים מעניינים: מוזיאון הטכנולוגיה והמדע הלאומי, ומוזיאון נפארסטק לאתנוגרפיה. על שניהם אני ממליץ לא לוותר.
מוזיאון הטכנולוגיה (Národní technické muzeum) נמצא בגדה הצפונית של הוולטאבה, מצפון-מזרח למצודת פראג. כאשר הולכים אל המוזיאון ברגל, חוצים פארק יפה עם פסלים, פרחים ופינות ישיבה נחמדות. האגף המרכזי של המוזיאון עוסק בהיסטוריה של כלי התחבורה ובעיקר של האופנוע, הגאווה הלאומית הצ'כית. מסתבר שבתחילת ואמצע המאה העשרים, צ'כיה הייתה אחת המדינות המובילות, אם לא המובילה, בייצור אופנועים; במוזיאון מוצגים דגמים רבים ושונים עם שלטי הסבר מפורטים ופרסומות מאותה תקופה. מלבד האופנועים, בין כלי התחבורה הנסקרים באגף ישנם גם מטוסים, אוניות, רכבות ומכוניות.
אגף התחבורה במוזיאון הטכנולוגיה הלאומי
מלבד אגף התחבורה, במוזיאון ישנם אגפים העוסקים באסטרונומיה, כימיה ונושאים רבים נוספים, אך מפאת קוצר הזמן הספקנו לבקר רק בראשון. האגף מתמקד בעיקר בהיסטוריה של הכלים בהם השתמשו אסטרונומים בימי הביניים ובראשית העת החדשה, כגון האצטרולב והסקסטנט.
התחנה הבאה שלנו הייתה מוזיאון נפארסטק (Náprstkovo muzeum). המוזיאון נבנה ב-1862 על ידי התעשיין הצ'כי וויטק נפארסטק, ומוצגים בו הפריטים הייחודיים אותם אסף נפארסטק ממקומות אקזוטיים ברחבי העולם כגון איי אוקאניה, אוסטרליה וניו זילנד, מרכז אסיה, אפריקה וצפון אמריקה. במוזיאון ישנן גם תערוכות מתחלפות רבות. המוזיאון קטן אבל מושקע, וניתן לבלות בו לכל הפחות שעתיים מעניינות.
תצוגה באגף איי אוקיאניה של מוזיאון נפארסטק
היום השלישי – נסיעה לדרום בוהמיה, מצודת קרלשטיין
ביום הנסיעה הארוכה (שאורכה כשלוש שעות) לדרום בוהמיה עצרנו במצודת קרלשטיין (Karlštejn). המצודה המעטירה נבנתה במאה ה-14, ושמור בה כתר הקיסרות הרומית הקדושה. החדרים במצודה שמורים היטב, וניתן להתרשם מסגנון החיים במצודה בימים עברו. ניתן לעלות למצודה בשני אופנים – בעלייה רגלית או בעגלה רתומה לסוס. אני ממליץ לעלות בכרכרה – חוויה בפני עצמה –ולרדת ברגל, דרך הכפר הקטן מתחת למצודה עם חנויות מזכרות רבות.
מקום הלינה שלנו, שהוזמן ב-Airbnb, היה בכפר הקטן Bušanovice. הבית היה נקי, הוא מצויד במיטות נוחות וסלון גדול, ויש לידו חורשה קטנה עם עץ דובדבנים. המיקום שלו מצוין גם הוא, וניתן להגיע ממנו בקלות לאתרים רבים בדרום בוהמיה. מומלץ מאוד!
היום הרביעי – יער בובין ושמורת האיילים
במרחק של כחצי שעת נסיעה דרום-מערבית לבושנוביצה נמצא יער בובין (Boubínský prales) – פינה שקטה של טבע בתולי, בה ניתן לטייל מספר שעות. ביער אין תיירים רבים, וההליכה בו שלווה מאוד; על הקרקע ניתן לראות מינים רבים של פטריות. בקצהו של המסלול ישנו מגדל תצפית, וכדאי לעלות עליו.
אגם בובין, שנמצא באמצע הדרך למגדל התצפית
לאחר הביקור ביער בובין, כדאי לבקר באתר טבע סמוך – שמורת איילים. השמורה היא למעשה שטח מגודר ביער, בו משוטטים כמה איילים. מסלול ההליכה בה הוא מעגלי, ואורכו הכולל כ-3 קילומטרים; אסור לסטות ממנו כדי לא להפריע את מנוחתם של האיילים. ניתן לצפות באיילים יחסית מקרוב ממגדלי התצפית שפזורים לאורך המסלול.
הערה: מיקומה של השמורה לא מסומן על המפה, מכיוון שהגענו אליו לפי הנחיות נסיעה שקיבלנו בלשכת התיירות של העיירה הסמוכה Vimperk. אם ברצונכם להגיע לשמורה, כדאי שגם אתם תבקרו בה.
היום החמישי – טירת רוז'מברק וצ'סקי קרומלוב
לאחר שביום הקודם התמקדנו בטבע, את היום החמישי הקדשנו לשני אתרים היסטוריים: העיירה רוז'מברק נאד ולאטבו (Rožmberk nad Vltavou, שכמשתמע משמה, נמצאת לשתי גדות נהר הוולטאבה הזורם גם בפראג), עם המצודה הנישאת מעליה, והעיר היפהפייה צ'סקי קרמלוב (Český Krumlov), שגם בה יש מצודה מרשימה. שני האתרים סמוכים זה לזה ונמצאים במרחק של כשעה נסיעה ממרכז דרום בוהמיה.
נוף לעיירה רוז'מברק נאד ולאטבו מהמצודה
לאחר שמצאנו מקום חנייה ברוז'מברק והתרשמנו מאפיקו הרחב של נהר הוולטאבה בעל הזרם האיטי, עלינו את השיפוע התלול המוביל למצודה. במצודה מוצגים רבים, בין השאר חליפות שריון, סמלי האצולה של המשפחות שהתגוררו במצודה, רהיטים אותנטיים מהתקופה, ציורים שונים, נברשת בצורת בתולת-ים ומגוון רחב של כלי נשק, מגנים וחליפות שריון.
מצודת רוז'מברק
התחנה הבאה שלנו הייתה העיירה צ'סקי קרומלוב (Český Krumlov) בעלת ההיסטוריה העשירה; היא והטירה הענקית שבה נוסדו באמצע המאה ה-13. בחלק העתיק של העיירה, הנמצא, בדומה לרוז'מברק, משני צדי נהר הוולטאבה, נשמר במדויק סגנון הבנייה היפהפה מהמאה ה-18; התחושה היא כאילו האזור קפא בזמן. מומלץ להקדיש לפחות שעה וחצי לטיול ברחבי העיירה.
צ'סקי קרומלוב
לאחר הטיול בעיירה, עלינו אל המצודה; היא שנייה בגודלה בצ'כיה לאחר מצודת פראג, ואינה נופלת ממנה ביופיה. לצערי השעה הייתה מאוחרת ולכן לא הספקנו לבקר בכל חלקי הטירה, אלא רק בחדרים ספורים; מומלץ להגיע לכאן מוקדם ולהתרשם מהחדריהם המפוארים של בני האצולה ומהתיאטרון.
נוף למצודה מנהר הולטאבה
היום השישי – נסיעה לצפון-מזרח בוהמיה, טירת זביקוב וארמון דובריש
במהלך הנסיעה הארוכה מ-Busanovice שבדרום-מערב בוהמיה ל-Tample שבצפון-מזרח בוהמיה עצרנו בשני אתרים היסטוריים. הראשון בהם היה טירת זביקוב (Hrad Zvíkov), שבעבר הייתה באזור יבש אך היום האזור המקיף אותה מוצף במים, בשל הקמת סכר. מהטירה ניתן לצפות על אפיק המים השלו, בו שטות סירות.
טרת זביקוב
הטירה אמנם מרשימה מבחוץ, אך יש בה מעט מוצגים והביקור בה לא אמור לעלות על שעה וחצי. נקודת עניין בה היא ציורי הקיר הנמצאים בכמה מחדריה.
צפונה, בהמשך הדרך למזרח בוהמיה, נמצאת העיירה דובריש (Dobříš); העיירה ממוצעת יחסית במראה, ולכן אם אתם מחפשים פנינות ארכיטקטוניות לא תמצאו אותן בסיור ברחובותיה; למרות זאת, אחד הבניינים המרשימים בה הוא בית-הכנסת, שחזיתו מעוטרת בלוחות הברית עם כיתוב עברי. ככל הנראה לא ניתן להיכנס לבית הכנסת, אך כדאי לראותו מבחוץ.
בית-הכנסת של העיירה דובריש
מבית-הכנסת המשכנו אל ארמון דובריש (Zámek Dobříš). ניתן להצטרף לסיור מודרך בחדרי הארמון ולהמשיך לסיור מודרך בגנים הצורניים המרהיבים של הארמון, העשירים בפסלים ובפרחים. אנחנו סיירנו בגנים באופן עצמאי ונהננו מאוד.
ארמון דובריש
מכאן, המשכנו לאורך כביש ארבע צפונה לעבר פראג, עברנו בגשר מעל העיר והמשכנו באורטוסטרדה E65 לעבר צפון-מזרח בוהמיה, בה טיילנו בימים הבאים.
מקום הלינה שלנו בצפון-מזרח בוהמיה הוא אחד הנוחים ביותר שאני זוכר: הבקתה המעוצבת להפליא ממוקמת בסביבה כפרית, חדרי-השינה בה גדולים ומושקעים, ובסלון הגדול ישנן ספות שעליהן כיף להשתרע לאחר יום טיול.
היום השביעי: נסיעה ברכבת לסלעי אדרשפח
ביום השביעי טיילנו באחד מאתרי הטבע המיוחדים ביותר בצפון-מזרח בוהמיה: סלעי אדרשפח-טפליצה. מדובר באזור, שבשל תופעה גיאולוגית מיוחדת, “מנוקד” בסלעי-ענק, ביניהם עוברים מסלולי טיול. מכיוון שהדרך המובילה אל אדרשפח (Adršpach) הייתה, כפי שהתברר מהאינטרנט, לא נוחה לנסיעה, החלטנו להגיע לאזור ברכבת מהעיירה Trutnov, שיוצאת כל שעתיים.
במהלך הנסיעה הרכבת עוברת דרך יערות וכפרים וזו אתנחתא נחמדה שכדאי לנצל. התחנה ממוקמת מספר מטרים מתחילת המסלול של אדרשפח.
בכניסה נמצא אגם צלול עם מים בצבע טורקיז.
אגם אדרשפח
במהלך ההליכה במסלול המעגלי, שאורכה כשעתיים, ראינו סלעים בצורות וגדלים שונים – מסלעים נישאים בצורת חומה בצורה או אוזניים של פיל, לסלעים גבוהים וקצרים שיוצרים “ערי סלעים”.
“קניוני” הסלעים של אדרשפח
לאחר שחזרנו לתחנת אדרשפח, עלינו על הרכבת בחזרה לטרוטנוב.
היום השמיני: הר סנייז'קה
ביום השמיני עלינו להר סנייז'קה (Sněžka), ההר הגבוה ביותר בצ'כיה, שנמצא ברכס הקרקונושה העצום. תכננו לבקר גם באטרקרציה נוספת, אך לרוע המזל עוכבנו בגלל התור הארוך לרכבל. חשוב להגיע להר מוקדם ככל האפשר..
החניה הסמוכה ביותר להר סנייז'קה מרוחקת ממנו מעט, ולכן ההליכה אליו לוקחת זמן. הדרך, שמשקיפה על נוף הרים ויערות, עוברת בכפר קטן וציורי עם חנויות מזכרות עם פסלוני עץ של אדם זקן אוחז במטה – רוח הרי הקרקונושה.
הדרך לרכבל להר סנייז'קה
כשיצאנו מהרכבל, קידם את פנינו מזג-אוויר קר מאוד וערפילי, שהיה שונה לחלוטין מזה שלמטה. מההר היה נוף מדהים אל ההרים שמשני צדי הגבול – הצ'כי והפולני. הנוף הוא סיבה מספקת לעלייה על ההר, אבל יש עליו שבילי הליכה רבים וכדאי לטייל בהם, כאשר מזג האוויר מאפשר זאת. מומלץ להצטייד בביגוד חם.
הנוף מהר סנייז'קה – ההר הגבוה ביותר בצ'כיה, הממוקם על גבול צ'כיה-פולין
היום התשיעי – מוזיאון הזכוכית ביאבלונץ וסלעי הרובסקלקו בשמורת “גן העדן הצ'כי”
בחלק המערבי של מזרח בוהמיה נמצאת שמורת “גן העדן הצ'כי” (Český ráj). אנחנו ביקרנו בחלק מאוד ספציפי שלו – סלעי פרחוב (Prachovské skály), תצורת סלעים המזכירה את זו שבאדרשפח-טפליצה. ישנם אתרי טבע, מצודות ומוקדי עניין מעניינים נוספים בסביבה, ולכן אני ממליץ לקרוא עוד על האיזור.
המסלול השלו עובר ביער ( ובכך הוא שונה מאדרשפח ), ממנו נישאים סלעים עצומים. ניתן לבחור בין מספר מסלולי הליכה, כמה מהם מעגליים; ניתן לנווט בקלות בעזרת המפה המחולקת בקופת האתר.
סלעי פרחוב
התחנה הבאה שלנו הייתה מוזיאון הזכוכית והתכשיטים בעיירה יאבלונץ נאד ניסו (Muzeum skla a bižuterie v Jablonci nad Nisou). העיירה אינה אתר תיירותי ואין לה יופי אדריכלי מיוחד, ולכן כשהולכים בה מרגישים אווירה מעט שונה מהרגיל – אווירה יומיומית, מהסוג לה אנחנו רגילים בארץ. לעומת זאת, מוזיאון הזכוכית מעיד על עברה המפואר: כאשר הייתה בעיר אוכלוסייה דוברת גרמנית גדולה, היא הייתה מרכז לייצור זכוכית איכותית, שנמכרה בכל רחבי אירופה. במוזיאון מנסים לחדש את המסורת; אמנם חלק גדול מהמוצגים מתחקים אחר תולדותיה של הזכוכית ביאבלונץ, אך הרוב הם עבודות חדשות של אמנים מקומיים. במוזיאון ישנם גם מספר חדרי סדנה, בהם סטודנטים ואמנים שונים מהאזור עוסקים בניפוח יצירות אומנות חדשות מזכוכית. כדאי להקדיש ביקור קצר גם לחנות המזכרות, בה נמכרות חלק מהיצירות האלה, גדולות וקטנות, במחירים נמוכים.
מוצגים שונים במוזיאון הזכוכית
חזרה לישראל וביקור קצר בפראג
ביום האחרון, ביקרנו רק באטרקציה אחת – ארמון טרויה שבפראג. אך לפני שאכתוב עליו, ברצוני להמליץ על מרכז הקניות Nový Smíchov בו בילינו את החלק הראשון של היום. במרכז ניתן למצוא מוצרים איכותיים רבים במחיר סביר.
לפני הטיסה, טיילנו מעט בגני ארמון טרויה שבפראג. זה הוא ביקורנו השני במקום. מעניין מאוד לסייר בארמון האדמדם ולהתרשם מהחדרים בסיגנון עשיר ומגוון. גן הארמון הנעים כולל מבוך שיחים ואפשר לבלות בו שעה שטופת-שמש.