כשמדברים על טיול לצ'כיה, מתכוונים בדרך-כלל לבוהמיה: פראג, צ'סקי ראי, קארלובי וארי (קרלסבאד) וצ'סקי קרומלוב. מוראביה, שכנתה הדרומית של בוהמיה, ידועה הרבה פחות ולכן היא גם פחות מתויירת. אבל היא מלאה באוצרות תרבות ובטבע יפהפה: עיירות ימי-ביניימיות שמעליהן ניצבים ארמונות בארוק יפהפיים, כנסיות עתיקות, מנזרים מסתוריים, מערות נטיפים מרשימות ובתי-כנסת, שבאופן מפתיע – שופצו ושוחזרו ביד אוהבת.

את הטיול שלנו עשינו כמשפחה, מה שאומר שהקצב שלנו יכול להיות איטי עבור חלק מכם. לכן בסוף כל יום צירפתי רשימה קצרה של אתרים שלא ביקרנו בהם, אבל נמצאים באזור ויכולים להיות מעניינים.

אז איך מגיעים לשם?

הרבה יותר קל להגיע למוראביה דווקא מדרום – מוינה. הנסיעה מוינה לברנו, העיר המרכזית של דרום מוראביה (בה יהיה רוב המסלול), נמשכת שעתיים, לעומת שלוש שעות נסיעה מפראג. אל וינה טסות בתדירות גבוהה אל-על והחברה Austrian Airlines. אם תגיעו מאוסטריה, תצטרכו לעדכן את חברת ההשכרה מראש בכך שאתם מתכוונים לחצות את הגבול לצ'כיה. כדאי להצטייד לפני הכניסה למוראביה בוינייטה (Vignette): מדבקה שמאפשרת מעבר חופשי בכבישי האגרה המקצרים משמעותית את הנסיעות. אפשר לבקש שחברת ההשכרה תספק את המדבקה או לקנות אותה בחנויות הסמוכות למעברי הגבול.

טיפ חשוב – כדאי להיעזר ב-Waze במהלך הנסיעה, מה שיכול לעדכן אתכם לגבי תיקוני כבישים ועיכובים אפשריים.

איפה אפשר ללון?

את הטיול חילקנו לשניים ובחרנו מקומות לינה בהתאם. החלק הראשון היה מזרחה וצפונה מברנו, ובו לנו בכפר קטן ומקסים בשם Němčičky; והשני ליד הגבול האוסטרי בעיר זנוימו (Znojmo).

בנמצ'יצ'קי, שכרנו את Vila Devět Údolí – בית פרטי נוח, נקי ומרווח למשפחה גדולה.

בזנוימו שהינו ב-Vinařské apartmány, בניין דו-קומתי יפה במיקום מעולה: מעל הנהר, במרחק עלייה של כעשר דקות לרובע העתיק. הבית נמצא בפתחו של הפארק הלאומי פודיי.
 כאן אפשר לשכור כל אחת משתי הקומות בנפרד, ושתיהן נוחות מאוד.

יום ההגעה – העיירה מיקולוב

מעבר הגבול לצ'כיה נמצא במרחק נסיעה של כשעה מנמל התעופה של וינה. אפשר לפספס אותו בקלות – הוא מסומן רק בשלט קטן, שבו שמה של צ'כיה ממוסגר על-ידי כוכביו הזהובים של האיחוד האירופי – אבל האווירה משתנה מהר. את המפעלים וטורבינות-הרוח האוסטריים מחליפים שדות אינסופיים: ירוקים, עולים מדי פעם בשיפוע מוזר, אבל ברובם מישוריים ומתמשכים עד האופק, מנוקדים פה ושם בכפר צבעוני קטן עם צריח-כנסייה מחודד, במצודה או בגבעה.
 זוהי מוראביה: צ'כיה מנומנמת יותר, מיושבת פחות בצפיפות, ממהרת פחות להשתנות.

מיקולוב (Mikulov) נמצאת מעט אחרי מעבר-הגבול. הטירה הכתמתמה שלה נראית מרחוק. המיקום שלה לא מקרי: גם בעבר עברה כאן הדרך הראשית שקישרה בין וינה לפראג. רק שתי משפחות אצולה שלטו בה מאז הקמתה במאה ה-13. הטירה נמצאת במרחק הליכה קצרה מהרובע העתיק, המלא באווירה ימי-ביניימית. אפשר ממש לדמיין כאן פונדקים, בתי-מלאכה, כמרים בגלימות שחורות, וסוחרים עסוקים בתכנון העסקה הבאה שלהם.

טירת מיקולוב חולשת על העיר העתיקה

בטירה ישנן מספר תצוגות וספריה עתיקה.
 התצוגה הראשונה, בה ביקרנו, ממחישה כיצד חיו באזור האצילים בתקופות שונות: כל חדר מייצג תקופה שונה. ניתן לראות כיצד מתיבות עץ פשוטות ששימשו כמיטות, הופיעו הרהיטים שאנחנו משתמשים בהם עד היום וקושטו בסגנונות שונים. בתצוגה השנייה אפשר ללמוד על משפחות האצולה שחיו כאן ועל ההיסטוריה של מיקולוב. ממרפסת הטירה נשקף נוף מדהים על העיירה והסביבה. ההדרכה בצ'כית, אבל אפשר לקבל מדריך קולי באנגלית.

נוף על הגן ממרפסת הטירה

אחרי הביקור בטירה כדאי לרדת אל חלק אחר של הרובע העתיק: כאן נמצא בית-כנסת יפהפה, השריד היחיד מהרובע היהודי של העיר. קירותיו של בית-הכנסת מכוסים בכתובות עבריות, שהן חלקים מהתפילה וראשי-תיבות של פסוקים מספר תהילים. כאן הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר במוראביה, וראשה במשך כעשרים שנה היה המהר”ל.
 היהודים התחילו לעזוב את העיר לאחר שבוטל האיסור על מגורי היהודים בוינה. כך לפני הכיבוש הגרמני נשארו בקהילה רק 400 איש.

בית-הכנסת הוזנח בתקופה הקומוניסטית, אבל שופץ לפני כארבע שנים בתמיכת משרד התרבות הצ'כי. שיפוץ בית הכנסת היה חלק מפרויקט גדול מאוד ועתיר תקציב של שיפוץ מדוקדק ושימור קפדני של 10 מבתי הכנסת העתיקים של מורביה.

בית-הכנסת המפואר של מיקולוב
 לאורך הטיול, בכל מקום, בו פגשנו נגיעה בנושא היהודי, הרגשנו הרבה הערכה, חשיבה וכבוד של צ'כים לנושא, מה שחימם מאוד את ליבנו.

מכאן המשכנו בנסיעה צפונה, לעבר מקום הלינה הראשון בנמצ'יצ'קי (דרומית לברנו).

עוד בסביבה

  • אם אתם עדיין מלאים באנרגיה, תוכלו לנסוע אל פארק לדניצה-ואלטיצה (Lednice-Valtice Cultral Landscape), שהוקם בין שני ארמונות יפהפיים. המקום קרוב לגבול, ולכן אם תרצו, תוכלו להתחיל ממנו את הטיול.
  • תוכלו להמשיך את המסלול במיקולוב ולעלות אל שרידי המבצר Kozi Hradek, ממנו אפשר להשקיף על העיירה.
  • במרחק של רבע-שעה נסיעה מהעיר נמצא פארק ארכאולוגי (Archeopark Pavlov), שבו מוצגים מאובנים וכלים ששימשו את האדם הקדמון.

היום השני – אל וולאכיה!

למי שהשם מצלצל מוכר – אתם צודקים! מתברר שהחלק הכפרי וההררי (יחסית) בצפון-מזרח מוראביה נקרא על שם אזור ברומניה, ממנו הגיעו חלק גדול מתושביו. בניב המקומי משולבות מילים רומניות, וגם חלק מההרים והנהרות קיבלו שמות שמקורם ברומנית.

הנסיעה לכאן ארוכה – שעתיים עד שעתיים וחצי, ובמהלכה מחליפים היערות והגבעות את המישורים של דרום מוראביה. בעיר הראשית של האזור – רוזונוב פוד ראדהושטם – נמצא המוזאון הפתוח הוולאכי (Wallachian Open Air Museum), שבו אפשר ללמוד על דרך החיים שהייתה נפוצה באזור הזה עד לא מזמן. הוא מורכב משלושה חלקים: שניים מהם מייצגים כפר ועיירה מהאזור: המבנים בהם שוחזרו במדויק או הועברו אל המוזאון בשלמותם (אל רובם אפשר להיכנס), בשלישי משוחזרות טחנות-המים של הטוחנים מהאזור (בחלק זה יש להרשם לסיור מודרך). המוזאון גדול ומעניין מאוד, וכדאי להקדיש לו את רוב היום. אגב – יש כאן גם הסברים באנגלית.

באר בכפר הוולאכי

עוד בסביבה

  • מכאן תוכלו להמשיך אל הכפר הקטן שטאמברק (Štramberk). יש כאן בתי-עץ יפים, מערה שבה התגלו שרידים לנוכחות אדם ומסלול שעולה אל מגדל-תצפית.
  • אפשרות אחרת היא לעלות על פסגת גבעת ראדהושט (Radhost), על שמה נקראת העיירה שבה נמצא המוזאון הפתוח. המסלול קצר ונמשך בערך 3 ק”מ לכל כיוון. בעבר התקיימו על פסגת הגבעה טקסים לכבוד האל הפגאני רדגאסט. תוכלו לראות את פסלו בדרך.

היום השלישי – הקארסט המוראבי (אזור המערות)

במרחק של כעשרים דקות נסיעה צפונה מברנו נמצא הקארסט המוראבי (Moravsky Kras) – אזור בו התנאים הגיאולוגיים מתאימים ליצירת מערות ועמקים (דולינות). גם אם הייתם בעבר באזור דומה, עדיף שלא לוותר על הביקור. בנוסף לעושר המערות, יש כאן רשת מסלולים שמחברת ביניהן ומאפשרת להמשיך את הטיול בהליכה שקטה ביער. לפני תחילת המסלול כדאי להתייעץ עם נציגי לשכת התיירות בסקאלני מלין (Skalny Mlyn).

המערה הידועה ביותר (ואולי המעניינת ביותר באזור) היא מערת פונקאבה (Punkvevní jeskyně). אם תרצו לבקר בה, תצטרכו להזמין כרטיסים מספר שבועות מראש.
 תחילת המסלול עוברת באולמות עצומים ועשירים בנטיפים, ובחלק השני המרתק שטים בנהר שזורם במערה. בסיום המסלול מגיעים לתחתית תהום מאצוכה (Macocha) המרשימה, שפעורה בין גובה היציאה מהמערה לבין הגבעה שמעליה. אחרי סיום הביקור במערה כדאי לעלות אל הגבעה ולהשקיף אל התהום מלמעלה.

נטיפים במערת פונקאבה, תהום מאצוכה

שיט בנהר התת-קרקעי

מכאן ניתן לחזור אל מגרש החנייה במסלול יפה, שעובר בתוך יער. בדרך תוכלו לראות סנאים מקפצים בין העצים ופטריות במגוון צורות וצבעים.
 כדאי לבקר בבית הטבע (Dům přírody Moravského krasu), בו יש הסברים מעניינים (גם באנגלית) על הגאולוגיה של האזור והחי והצומח שנפוצים בו.

עוד בסביבה

  • פונקאבה היא אמנם המערה הידועה ביותר באזור הקארסט המוראבי, אבל היא ממש לא היחידה. תוכלו להמשיך מכאן אל מערת בלצ'ארקה (Balcarka Jeskyne) העשירה בנטיפים ובזקיפים, במערת קתרינה (Kateřinské jeskyně), בה התגלו שלדי דובי המערות, וברבות אחרות. רשימה מלאה של המערות תוכלו למצוא כאן. כדאי להתייעץ עם נציגי לשכת התיירות בסקאלני מלין בנוגע לבניית המסלול ולבחירה בין המערות השונות.
  • אם תרצו לגוון קצת את היום, תוכלו לבקר בארמון ראייץ (Zámek Rájec nad Svitavou) או בכנסייה המפוארת (Kostel Jména Panny Marie) שבקריטני (Kritny).

היום הרביעי – העיירה קרומריז'

עד המאה ה-20, העיירה הקטנה (Kroměříž) הייתה מקום מגוריו של הארכיבישוף של אולומוץ, מראשי הכמורה בצ'כיה. הסיור (בצ'כית, אך אפשר לקבל דף הסבר באנגלית) בארמון מוביל דרך חדרים יפהפיים, עשירים בציורים ויצירות אומנות שונות, ודרך ספריה בעלת אלפי ספרים כתובים בלטינית ועטופים בכריכות עור עבות. אחרי הסיור המרכזי אפשר לבקר גם בגלריית התמונות של הארמון ולנוח בגן האנגלי שלידו.

אולם הנשפים בארמון הארכיבישוף

בקצה השני של העיירה נמצא גן הפרחים (Kvetna zahrada): גן צרפתי יפהפה ומעוצב בקפידה. בין הפרחים מכל הצבעים, שדרות העצים והמזרקות שלו אפשר לטייל זמן רב.

עוד בסביבה

  • במרחק של כ-40 דקות נסיעה דרומה נמצא המוזאון הפתוח הארכיאולוגי של העיירה מודרה (Archeoskanzen Modra). כאן שוחזר בקפדנות, על-סמך ממצאים ארכאולוגיים, כפר מבוצר מהמאות ה-8 וה-9 (תקופת האימפריה המוראבית הגדולה: המדינה הראשונה שהתקיימה באזור ורק בסוף ימיה קיבלה על עצמה את הנצרות ).
  • אם ישאר לכם חצי יום פנוי או יותר באזור, תוכלו לבקר באולומץ (Olomouc) – עיר בעלת היסטוריה של יותר מ-1,000 שנים. האתרים המרכזיים בה הם ארמונו השני של הארכיבישוף, הקתדרלה, מוזאון הכמורה והגנים המקיפים את מרכזה העתיק של העיר ממזרח וממערב.


היום החמישי – העיירה בוסקוביצה

בוסקוביצה (Boskovice) נמצאת מעט מצפון לאזור הקארסט המוראבי, שתיארתי קודם. העיירה קיימת כבר מהמאה ה-11. הגוונים השונים בתולדותיה משתקפים בשלושת האתרים שבהם אפשר לבקר כאן: שרידי הטירה המרשימים (Hrad Boskovice) ,הארמון (Zámek Boskovice), ובית-הכנסת המפואר (Synagoga Boskovice), שקירותיו מכוסים בציורים יפהפיים ובכתובות של חלקים מהתפילה. למבקרים ניתן חומר כתוב באנגלית, בו מסופר על בית הכנסת עצמו ועל תולדותיה וגורלה של הקהילה היהודית בבוסקוביצה.

הכניסה לבית-הכנסת

בקיץ 2018 התקיימה כאן תערוכה בנושא 100 שנותיה של צ'כוסלובקיה כמדינה. אותנו הרשימו מאוד חלק מציוריו של אמן מקומי. הוא תיאר חיילים נאצים דופקים על דלתות באישון הלילה, פקידים חסרי-פנים תחת הכיבוש הגרמני ואת אלכסנדר דובצ'ק וברז'נייב כדינוזאורים, שנלחמים בטופריהם על השלטון במדינה.

כדאי להמשיך ולטייל ברובע היהודי של בוסקוביצה, שכמעט ולא ניכרים בו פגעי הזמן. יש כאן מקווה, ובקצה העיירה – בית-קברות יהודי עתיק, מרשים ומרגש.

בדרכנו חזרה דרומה ביקרנו במרכז המדע של ברנו (VIDA! Science Center).
 המוזאון אינטראקטיבי ובו ניתן ללמוד באמצעות הדגמות על תופעות טבע שונות, על פתרונות טכנולוגיים מגוונים ולפתור חידות היגיון. למרות שהמוזיאון מוכוון יותר לילדים, הוא עשוי עם הרבה כבוד למבקרים מכל הגילאים, כך שגם אתם תלמדו הרבה מהביקור בו.

מוזאון המדע VIDA!

עוד בסביבה

  • את מצודת פרנשטיין (Pernstejn hrad) כדאי לשלב בטיול אם לא תבקרו בבוסקוביצה. ביצוריה המרשימים של המצודה, הגדולה ביותר במוראביה, מנעו את כיבושה בידי השוודים למרות מצור ממושך.

היום השישי – ארמון יָארוֹמֶרזִ'יצֶה ונסיעה מערבה

מעט דרומית לברנו נמצאת העיירה הקטנה יָארוֹמֶרזִ'יצֶה מעל רוקיטנו (Jaroměřice nad Rokytnou), ובמרכזה ארמון ענק ומרשים בצבעי צהוב ואדום. שיפוץ הארמון לצורתו הנוכחית נעשה באמצע המאה ה-18, בימיו של הרוזן יאן אדם. הרוזן היה חובב מוזיקה נלהב, לכן הקים כאן תזמורת, להקה ותיאטרון בו הועלתה האופרה הראשונה שנכתבה בצ'כית. לאחר מותו של הרוזן הארמון נמכר. כך, למרבה הצער, התמוסס האופי המוזיקלי של העיירה.

בארמון ישנם מספר מסלולי סיור: חדריו המרכזיים של הארמון; חדרי קבלת הפנים, כנסיית הארמון ומוזאון צעצועים חמוד. הסיור עצמו מתנהל בצ'כית, אבל אפשר לקבל דפי הסבר באנגלית. מאחורי הארמון נמצא גן אנגלי יפה (הכניסה חופשית), בו מפכפך הנהר רוקיטנו.

אחד מחדריו של הרוזן יאן אדם בארמון יארומרז'יצה

מוזיאון הבובות שבארמון

הארמון והגן ביָארוֹמֶרזִ'יצֶה

מיארומרז'יצה המשכנו לבית השני ששכרנו בעיר זנוימו (Znojmo). העיר נמצאת סמוך לגבול האוסטרי.
 כאן התחיל חלקו השני של הטיול: במערבה של דרום מוראביה.


היום השביעי – גיחה לשמורת ת'אייהטאל, שמעבר לגבול האוסטרי

בקצה המערבי של מוראביה, על הגבול עם אוסטריה, נמצא אזור טבע יפהפה עם יערות עבותים שכמעט ולא נגעה בהם יד אדם. דרך היערות זורמים נהרות: המרכזי שבהם הוא נהר הפוֹדְדיִי (בשמו הצ'כי) או התָ'אייה (בשמו באוסטרי). שמורות עמק הפודיי (Narodni Park Podyjí) והת'אייהטאל (Nationalpark Thayathal) נוצרו בשיתוף פעולה בין צ'כיה ואוסטריה, ועוברים בהם מסלולי הליכה רבים. אנחנו בחרנו במסלול מעגלי של 6 קילומטרים שנקודת המוצא בו היא העיירה הארדאֶג (Hardegg).

בצוק מעל העיירה הקטנה הארדאג מתנשאת טירה מרשימה. רצינו מאוד לבקר בה, אבל התברר שהגענו בדיוק ביום שבו צולמה בה סצנה לסרט. העיירה הלכה ונסגרה בסרטים כתומים, והמכוניות בחנייה שבכניסה אליה היו מלאות בציוד טכני מוזר. טרמפולינה שנפרשה אל מול נופה הדרמטי של הטירה רמזה על סצנת אקשן נועזת.
 בכל מקרה, אם לא יקדם אתכם חוסר מזל כמו שלנו, כדאי מאוד שתבקרו בטירה עצמה לפני המסלול או בסופו.

טירת הארדאג

המסלול שבחרנו סומן בצבע כחול, וכדי להגיע לתחילתו ירדנו מהחנייה שבכניסה אל עבר גשר גדול מעל נהר הת'אייה שלידו יש מסעדה קטנה. המשכנו לפי הסימון הברור שבהמשך הדרך. מבחינת האורך והגיוון זה מסלול מוצלח מאוד. הוא מתאים למשפחות עם לילדים (לא קטנים מידי! בדרך יש מדרגות וחלק זה לא מתאים לעגלות ).
תחילת המסלול – לגדתו של נהר הת'אייה

המסלול מתחיל ליד גדת הנהר, אבל במהרה יעלה אתכם אל לב היער. אחרי עלייה זו המסלול מישורי ברובו. מדי פעם אפשר לראות מהמרפסות תצפית אל הנהר המתפתל בין הגבעות המיוערות. שלטי ההסבר (גם באנגלית) לאורך הדרך הפכו את ההליכה לא רק לנעימה, אלא גם מלמדת. אהבנו במיוחד שלט הסבר שבו היו תמונות של יצורים שחיים ביער וגם הקלטות של הקולות האופייניים להם שאפשר היה לשמוע בלחיצת כפתור.

באמצע הדרך מגיעים מטה, אל הנהר. בקרחת היער שנמצאת לגדתו אפשר לראות פרחי שדה צבעוניים ולשמוע את זמזומם של החרקים הממלאים אותה.

מכאן צריך לחזור באותה הדרך עד להתפצלות שממנה ממשיכים במקביל למסלול ההגעה. המסלול מסתיים בכניסה לחניה.

עוד בסביבה

  • כל המסלולים בשתי שמורות הטבע מסומנים כאן לפי צבעים.

היום השמיני – שתי העיירות העתיקות טלץ' וטשביץ'

את היום הקדשנו לשתיים מהעיירות העתיקות והחשובות ביותר במערב מוראביה, שנמצאות במרחק של כשעה-שעה וחצי נסיעה מזנוימו. כדאי לשקול מראש מאיזו מהן מתחילים, כי יש בכל אחת מהן הרבה מה לראות, ויש סיכוי סביר שיהיה לכם פחות זמן לעיירה השנייה.

בטשביץ' (Třebíč) חיה במשך כחמש מאות שנים קהילה יהודית ענפה. כאן שופץ הגטו היהודי הגדול ובית הכנסת המפואר של הקהילה המקומית. בבית הכנסת נמצאת התערוכה המרתקת והמושקעת שהוקדשה לרובע היהודי העתיק של העיר – שנשתמר כמעט בשלמותו. בדגם שבקומה העליונה אפשר לקבל הסבר על כל בית ובית שראינו בדרך לבית הכנסת.

בית הכנסת בטשביץ'

בתים בגטו מספרים את סיפורם

אחרי הסיור ברובע היהודי כדאי לבקר באתר המרכזי השני של העיר – קפלת פרוקפיוס הקדוש. כדאי להצטרף לסיורים (בצ'כית, עם דפי הסבר באנגלית) המתקיימים בקפלה המרשימה. היא בנויה מאבנים שחורות ובכניסה אליה ניצב שער מרשים. בסמוך לכנסייה יש מוזאון שמתאר את הטבע באזור ואת תולדותיו של המרכז הנוצרי בטשביץ'. לא הספקנו להקדיש לו מספיק זמן, אבל גם הוא נראה מאוד מעניין (יש בו מדריך קולי באנגלית).

גגה המרשים של קתדרלת פרוקפיוס הקדוש

מטשביץ' המשכנו לטלץ' (Telč). המרכז העתיק הקטן אך מיוחד של העיירה נראה כמו איטליה קלאסית. הבתים בכיכר המרכזית מעוצבים בצורה מיוחדת שגורמת להם להיראות כמו עוגות קרם עם קצפת, כל אחד מהם בצבע אחר ועם עיטורים מיוחדים.

בתיה הצבעוניים של הכיכר המרכזית בטלץ'

בקצה המרכז העתיק נמצאים טירה וגנים. כדאי לבקר בהם.

עוד בסביבה

  • במקום אחת מהעיירות תוכלו לבקר בטירת רושטיין (Hrad Roštejn), שנמצאת במרחק נסיעה של כ-20 דקות מטלץ' וכ-50 דקות מטשביץ'. בקיץ 2018 נכתב שהיא נמצאה בתהליכי שיפוצים, לכן כדאי שתבדקו לפני הביקור האם השיפוצים הסתיימו.


היום התשיעי – העיר זנוימו

זנוימו (Znojmo), העיר המרכזית של מערב מוראביה היא עיר רבת פנים. בכניסה הצפונית אליה נמצאים מבנים מהתקופה הקומוניסטית, ממזרח – אזור תעשייה גדול; בחלקה הדרומי – רובע עתיק ומלא באווירה ומעבר לו – היערות והגבעות של הפארק הלאומי פודיי. מעל הנהר עובר גשר עצום שמבדיל בין העיר לבין “גבעת הפרות” שממולה.
 אומנים מחבבים מאוד את חלקה העתיק של העיר.

הרובע העתיק של זנוימו כפי שהוא נראה ממגדל התצפית שלה

כדאי להקדיש לזנוימו יום שלם, בו ניתן לשוטט בסמטאות ובחנויות של הרובע העתיק וגם לבקר בכמה מאתריה החשובים:

הרוטונדה

  • רוטונדת קתרינה הקדושה – מבנה קטן, עגול ולא מרשים מבחוץ, שהוא, בלי הגזמה, אחד מאוצרותיה היקרים ביותר של האומה הצ'כית. הרוטונדה נבנתה במאה ה-11, בימיה של שושלת פז'מיסל (Přemyslid) – הראשונה ששלטה על דוכסות בוהמיה של האימפריה הרומית הקדושה. הרוטונדה היא אחד מהמבנים הבודדים ששרדו מתקופה זו. קירותיה של רוטונדה מכוסים בציורים יפהפיים שמתארים את נסיכי השושלת, מלכיה, הקדושים השומרים עליה וגם סצנות מהתנ”ך. סגנון ציור זה הינו נדיר ביותר.
     אל הרוטונדה אפשר להיכנס רק כשתנאי הטמפרטורה והלחות, המנוטרים בקפידה, מתאימים לביקור. במקום קיים מדריך קולי מפורט באנגלית. אסור לצלם בתוך הרוטונדה, אבל דוגמה מחלל הפנים שלה תוכלו למצוא כאן.
     ברחבת הרוטונדה תוכלו לשמוע הסברים מוקלטים על ההיסטוריה של העיר.
  • מגדל התצפית – מגדל העיירה נבנה במאה ה-15. מגג הארד המרשים שלו מתנוססים דגלונים מזהב, והשעון הגדול שנמצא עליו עדיין פועל. העליה במדרגות רבות אל ראש המגדל מאפשרת לראות את כל זנוימו כעל כף היד.
  • כנסיית ניקולס הקדוש וכנסיית הצלב הקדוש – שתי הכנסיות החולשות על העיר העתיקה.

אם תרצו, תוכלו לבקר גם בקטקומבות – המסדרונות התת-קרקעיים המחברים את מרתפי העיר, שתוכננו כדי לשמש מקלט לתושבי העיר בזמן מלחמה. במקום תערוכה של סצנות מחיי העיר בימי הביניים: חדר של אלכימאי, מכשפות, שלדים וכו'. יש אפילו מסלול אקסטרים לאמיצים במיוחד.

נהר הדייה (הת'איה), שזורם בגבולה הדרומי של העיר

את חלקו השני של היום תוכלו להקדיש לטיול בטבע: בקצה הדרומי של זנוימו מתחיל שביל טבע מקסים לאורך פלג הגראניצ'קי (S mlokem Gránickým údolím). בקיץ הנהר עשוי להתייבש, אבל גם אז כדאי לטייל בו, ולנוח קצת בצל העצים האדמדמים של תחילת השלכת.

היער של שביל הטבע לאורך פלג הגראניצ'קי

מצידו השני של הנהר מתפצלים שבילי הליכה ורכיבה רבים העולים דרך יער יפה אל זנוימו העיר או מרחיקים לעיירות הסמוכות. הסביבה מזמינה לעצור, לנשום מלא הראות ולהתבונן בירוק העמוק שלא נגמר. השקיעות במקום זה מקסימות!

היום העשירי – הפארק הארכאולוגי קרנונטום וחזרה לארץ

האתר שבו בחרנו לבקר לפני טיסת הערב נמצא במרחק של כחצי שעה נסיעה מנמל התעופה של וינה, בעיירה האוסטרית פטרונל (Petronell). כאן נמצאו שרידיו של מחנה רומי בשם קרנונטום (Carnuntum) – אחד מהמוצבים החשובים בגבולה הצפוני של האימפריה הרומית. המחנה נוסד במאה הראשונה לספירה וננטש בעקבות רעידת אדמה במאה הרביעית. במקום הוקם אתר מיוחד במינו: על סמך מחקר ארכאולוגי מקיף ומדוקדק נבנו כאן שחזורים מדהימים של המבנים, כולל פריטים מחיי היום-יום במחנה. ניתן להכנס פנימה ולצלול 2000 שנה אחורה בזמן. נהנינו ולמדנו הרבה מהביקור.

שחזור אולם סעודות בפארק הארכיאולוגי קרנונטום

הפארק הוא רק אחד מהאתרים הקשורים לקרנונטום העתיקה. רשימה מלאה שלהם תוכלו למצוא כאן.

עוד בסביבה

  • ידעתם שאתם ממש קרובים לנהר הדנובה? כאן תוכלו למצוא רשימה של מסלולי הליכה שעוברים בפארק הלאומי שמקיף אותו.