יצאנו בטיסה לורשה בשעה 21:50 בוויז אייר. נחתנו בסביבות השעה 12:30 בלילה שעון מקומי.
שכרנו דירה דרך אייר בנב והחלטנו להגיע משדה התעופה באופן מהיר וקל ע"י מונית.
מיד ביציאה החוצה- יש מוניות הפועלות באישור בשדה התעופה- super taxi, ale taxi. מונית אייל היתה פנויה ועלינו עליה עד לכתובת- משך הנסיעה היה קצר מאוד מאחר והכביש היה פנוי לגמרי, תוך רבע שעה הגענו לכתובת https://www.airbnb.com/rooms/5735968?eluid=1&euid=b089dca9-f16f-5bc8-0379-ab925fbda912 ושילמנו 40 זלוטי בלבד ( אפשר גם באירו, אבל השער היה הזוי, והצטיידנו מראש ב- 100 זלוטי בנתב”ג).
הדירה ממוקמת ברחוב הראשי של העיר החדשה, מה שמצאנו בדירה תואם לחלוטין את הפרסום ותאם את הצרכים והציפיות שלנו.
השכמנו מוקדם והלכנו לרכוש כרטיסי נסיעה ברכבת ( תחנת הרכבת centralen), הזמנו מקומות לתאריך ושעה מסויימת, עבור ארבעה ( שניים מתוכם ב- 30% הנחה בשל גיל עד 24) ברכבת מהירה מוורשה לקרקוב ובחזרה- 840 זלוטי- מחיר יקר מאוד, יותר מעלות השכרה לרכב מנהלים ל- 4 ימים הכולל ביטוח מלא.... מדובר בנסיעה של 3 שעות ברכבת לכיוון ורצינו לחסוך את המאמץ של הנהיגה.
בבוקר נסענו לעיר העתיקה לסיורים מודרכים free waiking tour, בשעה 10:30 סיור בעיר העתיקה האורך שעתיים- מעניין ויפה עם יאצק, שופע ידע והומור.
לאחר מכן אכלנו צהריים ממש בסמוך למקום ההתחלה והסיום במסעדת warsawska, היה טעים- מרק עוף, פירוגי במילויים שונים, צלעות לבנות ועוד. והשירות היה מהיר ויעיל. במקום בירת לאגר מחבית- מצויינת.
בשעה 14:00 הלכנו מהמסעדה ישירות לנקודת המפגש הצמודה אליה, של הסיור היהודי. שוב יאצק ליווה אותנו, בעקר מדובר בסיור של סיפור יהדות פולין לפני ואחרי המלחמה- יש מעט מה לראות, הכל חרב במלחמה ומה שנבנה לאחר מכן, הם מונומנטים, סימנים ברחוב ומוזאונים המנציחים זאת.
חזרנו לדירה ובערב יצאנו לאכול ב- MITO, https://pl-pl.facebook.com/MiToArt
בית קפה מסעדה ואומנות, טרנדי ונעים. ברקע יצירות אומנות התלויות על הקירות, מדפי ספרים עם ספרים למכירה ועוד. האוכל היה מצויין- טונה צרובה, לביבות צמחוניות, ברוסקטה, עוגות ועוד.
בוקר חדש- בחוץ שמש ולא יורד גשם, רכשנו שני כרטיסי סים, של אורנג' ו- play, ב- 5 זלוטי בסופרמרקט ונכנסנו לחנות של מפעילים אלו כדי להרשם ( לא ניתן לנצל את הסים ללא הרשמה זו) , החנויות ממש צמודות זו לזו ולדירה המושכרת. התהליך ארך 10 דקות, נדרשנו לדרכון ( האח הגדול הסובייטי, עדיין לא הלך מכאן) והתפעול היה פשוט, בנוסף- קבלנו חינם- בונוס של 10 ג'יגה נוספים בכל חברה ( כולל סמס, שיחות טלפון, גלישה). לאחר ההתעסקות עם הטלפונים, החלטנו ללכת לפארק ירוק ממש בלב ורשה- פארק לייזנקי. פארק מקסים, הכל מוריק ופורח, בריכות מים גדולות עם ברווזים והרבה משפחות וילדים שבהם לפוש ולנוח. במקום גם אזורים עם מתקנים למשחקים.
בצהרים נסענו ברכבת מהירה לקרקוב ( מתחנת הרכבת המרכזית), הזמנו כרטיסים מראש, מקומות שמורים, מחלקה ראשונה, המחיר דומה לטיסה. מדובר ב- 3 שעות נסיעה, נוחה מאוד, שקטה ורגועה, מגישים שתיה במחלקה ראשונה ושנייה.
ירדנו בתחנת הרכבת המרכזית בקרקוב ושם, בחניה על הגג ( העליה במעלית), חיכה לנו נציג חברת השכרת הרכב abco, חברה מקומית. התהליך ארך 5 דקות, כל המסמכים היו מוכנים, תשלום במזומן עבור 4 ימי השכרה ברכב מקטגוריה c, כ- 160 יורו כולל ביטוח מלא וביטול השתתפות עצמית. הנציג היה אדיב וברור ויש שם טלפון הזמין 24/7.
נסענו להשלמות ציוד בחנות דקטלון plaza הקרובה, לא מצאנו את כל מה שרצינו ( בגדים טרמיים לא נמכרים שם בקיץ וגם נעלי ההליכה שהיו שם לא השביעו את רצונינו). המשכנו לזקופנה, מרחק של כ- 110 ק"מ ושעתיים נסיעה.
החלטנו לאכול בדרך, במקום שיראה לנו מתאים. כ- 45 ק"מ לפני זקופנה ראינו לצד הדרך מסעדה חביבה,sponti bar dudek במבנה מעץ, אוכל מנחם ומשביע, מחיר נמוך והזמנת האוכל נעשית בדלפק הקבלה של המסעדה, גם התשלום. את האוכל המלצרית הביאה לשולחן.
סיימנו לאכול ונסענו לפנסיון שהזמנו בזקופנה' דרך בוקינג- szymaszkowa pensjonacie. ממוקם מול מצוקי ההרים, הזמנו את היחידה המשפחתית- כל הקומה העליונה היתה שלנו- 2 חדרים נפרדים להורים ולילדים ובאמצע, ביניהם, מקלחת ושירותים. לאחר שהתמקמנו בחדרים ישבנו עם בעל הבית, רוסלן, האנגלית שגורה היטב בפיו והוא תיירן משופשף ומצטיין. מול מפות טיולים ומפת זקופנה, קיבלנו הסברים מפורטים על הטיולים האפשריים, מסעדות ועוד בקרבת מקום.
אמר שאפשר בכל רגע נתון לפנות אליו, לגשת לחדר ההסבה , שם ממוקם חדר האוכל ולקחת שתיה או מזון שנמצאים על השיש.
בעת שהגענו- 9 בערב הטמפ' בחוץ היתה 7 מ"צ. למרות שהגובה רק כ- 800 מ' ממש קר.
ארוחת הבוקר מוגשת בשעה 8:30- 9:30 מוגשת לשולחן, עשירה- גבינות ,נקניקים,ירקות לחם טרי ומשובח, חביתה /ביצים, סלט מבושל, עוגות, שתיה חמה.
למחרת בבוקר יצאנו לפארק הלאומי- הרי הטטרה, לפארק המשתרע על פני דונמים רבים הרריים, ולו מספר נקודות מוצא נפרדות בהתאם לסוג המסלול.
בעל הבית יש איתנו על מספר מסלולים אפשריים והציע לנו להתחיל במסלול קל יחסית האורך כ- 3-4 שעות הליכה. הגענו לנקודת המוצא שלו ( ושל עוד מסלולים נוספים) בקצה רחוב strazyska. עדיף להגיע מהמלון ברגל או לקחת טקסי, מאחר ונקודת הסיום שונה מנקודת המוצא. בכניסה לשמורה רכשנו עם הכרטיסים ( 5 זלוטי למבוגר), גם אוגדן מפות של כל מסלולי הטיולים בהרי הטטרה , המחולקים לאזורים השונים ( 12 זלוטי). המסלולים בצבעים שונים, בכל מסלול מצויין אורכו בזמן בהתאם לכיוון ( עליה, ירידה) וכל אחד יכול לבנות תמהיל של מסלול על פי אורכו ונקודות העיניין. כדי להכיר את דרגות הקושי בטיפוס והעיניין, כדאי להתייעץ עם מי שמכיר או לקרוא רשמים. במסלול נפרש לפנינו נוף מדהים- wodospad siklawica, מפל גבוה מאוד והתצפית אליה עלינו במהלך המסלול ( מצוק- sarnie skala) היא מרשימה מאוד ושווה את ההליכה. ההליכה נוחה יחסית ומשפחות רבות עם ילדים צערים מאוד צעדו במסלול זה.
חזרנו ברגל והלכנו להשלמת קניות בעיר, יש רחוב שלם הנקרא רחוב האופנה ואחרי כן סעדנו במסעדה מרובת יושבים , תפריט מגוון ומחיר נוח מאוד.
למנות אחרונות ישבנו ב- samanta, קינוחים טובים ומשקאות מפנקים ועברנו דרך יריד אומנים ועוד הממוקם בביתנים , לא הרחק משם ( לא רחוק גם מפארק השעשועים הממוקם במרכז) . בביתנים דוכני מזון, אלכוהול, מזכרות, רקמות, סריגות, בדים,תכשיטים, בגדים ועוד הרבה.
בערב קפצנו לאכול במסעדה עם תפריט עשיר ומגוון המתמחת בפיצות, ממש בצמוד לפנסיון- karczma szymasekowa. האוכל היה מצויין.
למחרת בבוקר יצאנו לרפטינג במסלול האתגרי עם חברת fan- time . המסלול בנהר הדונייץ יוצא לא הרחק מנקודת המוצא של הרפטינג המסורתי עם הרפסודות. באתר יש טלפון/ מייל, יצרנו קשר שלחו לנו את הכתובת המדוייקת והגענו לשם- מסלול של כ- שעתיים עם הסעה חזרה מנקודת הסיום – 70 זלוטי לאיש. אפשר גם לשכור חליפות המונעות מהרטבת הבגדים תמורת 10 זלוטי נוספים לאיש. המסלול חוצה גם את הצד הסלובקי, לא היה ממש סוער אבל המראות והנופים נהדרים ונהננו מאוד.,צילום בדרך למקום השייט:
לאחר הרפטינג ולאחר שהורדנו מפות של גוגל בצורה לא מקוונת, חצינו את הגבול לסלובקיה ( גבול פתוח) ונסענו כשעה וחצי למצודת ספייש- sapis castel. מצודה עצומה שהשתמרה בחלקה הגדול. כדאי להגיע בשעות אחהצ- הכניסה למצודה עד לשעה 19:00 והעלות 19 זלוטי למשפחה עם שני ילדים. (זה המקום לציין שלפני המצודה כיוונו להגיע למערת הקרח , אבל ציון המקום שכתבתי במפה, היה שגוי ונסענו כשעה מיותרת ולא הגענו אליה. משם כשהבנו שפיספסנו, מאחר וניתן היה להגיע רק עד השעה 16:00 ומבירור שעשינו במקום מחצית השעה שנותרה לנו כבר לא הותירה די זמן כדי להגיע למיקומה הנכון...)
במתחם התחתון של המצודה- כרי דשא עצומים וחומה המקיפה את כל המבצר שבפינותיו צריחים. צעדנו על החומה והנוף שנשקף ממנה נפלא, עלינו גם במדרגות המובילות לתצפית הגבוהה ביותר במבצר- מרשים. בעת שהגענו התקיים פסטיבל ססגוני ( 13/8) , דוכנים, מופעים, תחרויות יריית חיצים ועוד הרבה.
לאחר הביקור במצודה, סעדנו ב spissky salas, הממוקמת כ- 2 ק"מ מהמבצר. עמדנו בתור, ולמרות גודלה הרב של המסעדה כל הזמן הגיעו כוד ועוד סועדים והיא היתה מלאה עד אפס מקום. המסעדה פועלת למעלה מ- 50 שנה, ידועה לטובה ולה תפריט גדול מאוד. ארוחה גדולה ל- 4 כולל קינוחים ושתיה- 45 יורו.
חזרנו אחרי השעה 21 למלון- עייפים ומרוצים.
בבוקר יצאנו שוב לטיול רגלי בהריי הטטרה, הפעם לאגם השחור, נקודת המוצא- קוז'ניצה. לא שמענו בעצת בעל הבית ויצאנו עם רכב כדי לחנות בסמוך לנקודת המוצא- זה היה יום ראשון, כל הכביש המוביל לנקודת המוצא חסום לכלי רכב פרטיים והוא רק עבור מוניות ואוטובוסים. נאלצנו לחנות במרחק של כ- 2 ק"מ משם- 20 זלוטי לכל היום.
חשבנו להגיע למעלה ברכבל ומשם ללכת את רוב המסלול בירידה עד לאגם השחור ומשם חזרה לקוז'ניצה, אולם התור לרכבל היה לאורך כ- 100 מטרים וויתרנו על כך. תחנת המוצא היא בגובה של כ- 1000 מטרים והאגם השחור ממוקם בגובה של כ- 1800 מטרים. עלינו בשביל הצהוב המוביל לאגם וחזרנו בשביל הכחול. ההליכה עד לאגם ובחזרה ממנו, ארכה כ- 4 שעות והיתה ברמת קושי בינונית. שוב- המראות בדרך היו עוצמתיים וכך גם האגם הממוקם בחיק הפסגות.
צילומים מהמסלול לאגם השחור:
ירדנו חזרה ומאחר ולא רצינו לצעוד עוד רגלית בתוך המרכז הסואן וההומה- חזרנו למסעדת הפיצה הממוקמת בצמוד למלון (כבר הוזכרה קודם) , הפעם היינו רעבים ממש וסעדנו ארוחה גדולה ומלאה.
בבוקר יצאנו לדרך לאחר שנפרדנו מבעלי הבית הנדיבים שנתנו לנו תשורות- גבינה מעושנת גדולה ומשובחת באריזת ואקום וכן בובת בד של כבשה שחיכתה לבני הצעיר מהרגע שהגענו על הכרית ( רק היום הבנו שזו מתנה עבורו). קיבלנו הסבר כיצד להגיע ועל הייחוד בעיירה chocholow ( הוהולוב- כך מבטאים זאת) ומפת דרכים.
לפני שנסענו לעיירה, ירדנו לשוק בזקופנה- שוק לא גדול מידי, הפתוח בכל ימות השבוע, מלא בדוכני גבינות מעושנות של סוגי חלב שונים (עיזים, כבשים ופרות) ,הם מתמחים בהן באזור זה. בשוק גם מיני דבש רבים, ריבות של פירות יער, מזונות נוספים, פירות וירקות, בגדים, נעליים, מזכרות רבות ועוד.רכשנו ריבות ביתיות, דבש וגבינות שנארזו בואקום כדי שנוכל לקחתם עמנו. שוק נהדר, ססגוני ופשוט שיש בו הכל.
המשכנו לכיוון chocholow , עירה ובה בתי עץ ייחודיים מבחינת אדריכלות ואופן הבנייה. הבתים בנויים ממוטות עצים עבים כאדני רכבת, משולבים בחיבורי- זכר- נקבה והמרווח שנוצר בין הקורות העבות, ממולא בנסורת דחוסה.
הגענו עם ציפיות מוגבלות וכשירדנו מהאוטו הבנו שזו מסעדה של בית מלון ( צמודה אליו), והשולחנות פרושים בחצר גדולה ובשטח ירוק צמוד ( פארק) . התפריט היה עשיר וייחודי והמנות שהגיעו היו מאוד יפות, פרזנטציה מדהימה ובעיקר הטעימות ביותר שטעמנו עד כה בפולין, כל כך טעימות... המחירים סבירים בהחלט. ( סקר פנים משפחתי שערכנו בתם הטיול הצביע עליה כעל המסעדה הכי שווה מבין רבות אלו שסעדנו בהן)
הגענו לקרקוב, הזדכנו על הרכב- נציג החברה המשכירה הגיע בשעה שנקבעה למקום שבקשנו- ההחזרה ארכה 5 דקות, ועלינו לדירה. לא קבלנו את קוד הכניסה לבניין, אלא רק מס' דירה וטלפון לחייג מהכניסה- לאחר עשר דקות המתנה ללא מענה, התקשרנו לטלפון המארח שהסביר לנו שמחכים לנו למעלה בדירה , והוא שלח את הנציג לכניסת הבניין להביאנו פנימה. הדירה גדולה, וממוקמת ממש בסמוך לעיר העתיקה, יש בה הרבה רהיטים מיותרים, מצב התחזוקה סביר, לא היו סבונים ושמפו במקלחת. לא אצרף את הקישור מאחר ולא היינו ממש שבעי רצון ממנה.
התארגנו ויצאנו לטייל בעיר העתיקה, היום 15/8, יום קדוש של הכנסייה וכולם בחופש וחוגגים. מרכז העיר העתיקה היה סואן ומלא במבקרים בדוכנים, אומנים עם עבודות עץ, סריגות, ריקמות, תכשיטים, עורות, תיקים, נפחות ברזל, קרמיקות ועוד המון מהכל. במספר אזורים היו נגנים שהפליאו להנעים את זמנינו. בפעם הקודמת פגשנו את קרקוב בשיא החורף וחשבנו שהיא יפיפיה, היום , בקיץ חשבנו שהיא אפילו יפה יותר. קנינו גלידה מצויינות בדוכן גלידה ( יש המון כאלו בקרקוב) מחירים 3-5 לכדור, תלוי באיזה אזור, שוקולדים בחנות של karamello, ולאחר ששתי מסעדות מומלצות היו מלאות עד אפס מקום , נכנסנו לסעוד במסעדת pronto, מסעדה איטלקית. השירות היה נורא, האוכל היה טוב.חזרנו לדירה מיום עם הרבה חוויות.
בבוקר אכלנו ארוחת בוקר ב glonojad, ממש בסמוך לדירה. המסעדה פתוחה משעה 8 ומגישה אוכל צמחוני. לארוחת בוקר יש תפריט מוגבל, אבל טעים וטרי מאוד, המנות אסטטיות ולא גדולות, במחיר סביר. לאחר הארוחה צעדנו ל- galleria Kazimierz, הסמוכה לרובע היהודי. בתוך הגלריה התקיימה תערוכה של לגו ובה הוצגו דגמים שונים. הכניסה עלתה 17 זלוטי לכל מבקר, ולאחר שעה קלה מיצינו את התערוכה והלכנו לרובע היהודי. בשעה 14:00 מתחיל מול בית הכנסת העתיק, סיור קולינרי של חברת- free walking tour. הסיור יוצא בכל יום בשעה זו ממקום זה, ואורך כשעתיים וחצי +. עלות למשתתף 40 זלוטי, כדי לכסות את ההדרכה ואת הטעימות. עיקר הטעימות הן באזור של הרובע היהודי, אבל גם מחוצה לו ( יש כ- 15 טעימות בכ- 9 מקומות שונים). אליציה המדריכה היתה מלאת להט וחן וחשפה בפנינו את המטבח המקומי, מקורותיו וטעמיו ( מרק, נקניקים, שוק, קונדיטוריה, פירוגי, וודקות ועוד). לא את כל הטעמים אהבנו, אבל הסיור היה נפלא וגם האווירה שנוצרה בו. תמונות מתחנות סיור: תחנת המרק-
שוק האיכרים- ירקות, פירות ותוצרים חקלאיים של איכרים
לאחר הסיור הסתובבנו ברחוב הראשי ברובע ורכשנו מיני אלכוהול שונים ( וודקות, ליקרים וכו'). יש שם הרבה חנויות אלכוהול, המבחר גדול והמחירים טובים.
חזרנו לנוח, ואחה"צ יצאנו לקפה ועוגה טובה בקונדיטוריה הצמודה לדירה- ברחוב kurnik- פאי תפוחי העץ היה נפלא.
בערב יצאנו למסעדה- padre, שניסינו לסעוד בה אמש והיא היתה מלאה עד אפס מקום. החלטנו להזמין מקום ולטעום האם באמת ההמלצות המטורפות תואמות את השטח. אכלנו מנות ראשונות, יין סנג'ובז'ה איטלקי, בירה, מנה צמחונית ו3 מנות עם בשר, מנות אחרונות ואכן, היה פשוט מעולה. קבלנו שירות צמוד, קשוב ומייעץ מ- מתאוש שגם כיבד אותנו בסוף הארוחה, על חשבון הבית בליקר שזיפים המסדיר את כל בעיות העיכול והותרנו טיפ מפרגן.
לכו לשם ואל תיבהלו מהתפאורה המכובדת, הפאר והגינונים, מדובר באוכל מצויין ובמחיר סביר מאוד לכיס הישראלי. המסעדה פועלת בכל ימות השבוע החל מהשעה 13:00 בצהרים. מרבית יושבי המסעדה היו תייירם זרים מאחר ועבור המקומיים היא כנראה יקרה מידיי.
זהו, בוקר אחרון בקרקוב, מזג האוויר סגרירי, הלכנו לאכול ארוחת בוקר ממש בסמוך לדירה, ב- bonjuor cava- מקום טרנדי, מאוכלס בהיפסטרים, העיצוב והריהוט במקום מדליקים, והאוכל שנאפה במקום- טרי וטעים להפליא. ארוחת הבוקר היתה מצויינת ומזמינה. בויטרינה היו הרבה מאפים ועוגות אטרקטיביות – ממליצה לשבת כאן לארוחת בוקר וגם למינחה של שתיה חמה ועוגה טובה. פתוח מ 7:30 בבוקר עד 19:00 בערב.
המשכנו לשוק איכרים אותנטי , starykleparz לגמרי הצמוד לדירה- שוק קטן יחסית ובו תוצרת של ירקות ( כרובים בצבעים וגדלים שלא הכרתי), פירות ( כולל שפע של פירות יער מקומיים), פיטריות מסוגים שונים שלוקטו, חריצי גבינות ( כל חריץ צמוד לאיכרה שהכינה אותו, כך שפוגשים את היוצר), מאפים, נקניקים ( הרבה) ובנוסף גם בגדים הנעלה וכו'.
המשכנו בשיטוט בעיר העתיקה, נכנסנו לאוניברסיטה הייגלונית, שחצר הפרופסורים מוביל אליה- מלא בפסלים של פרופסורים שלימדו שם בעבר.
חצר האוניברסיטה ומבנהו מרשים ויפה, מידי שעה עגולה יש שם מיצג בן מספר דקות, למרות שהוא סתמי, מושך לשם תיירים רבים שבאים וצופים בו.
משם עברנו לחנות – szambelan (הומלצה ע”י מדריכת הסיור הקולינרי) שבה הרבה דימיג'אנים גדולים , בכל דימיג'אן, וודקה בטעם אחר ( חלק עירוב של מספר טעמים ותבלינים), ברמת מתיקות ורמת אלכוהול שונה ובתמחור שונה. אפשר לטעום ממה שרוצים, ללא תשלום ואז לבחור את האריזה שבה רוצים ( בקבוקי זכוכית בנפחים וצורות שונים) ולמלא בה את הוודקה הנבחרת. בחרנו בשני טעמים מיוחדים, כל וודקה נארזה באריזה שתוייגה מול עינינו עם תג המקום, הסוג נרשם על האריזה, ונארזה ממוגנת לגמרי כך שניתן לאחסנה ישירות במזוודה.
סיימנו את השוטטות , ארזנו ונסענו חזרה ברכבת לורשה- הנסיעה היתה חלקה ונוחה ולאחר פחות משעתיים וחצי כבר יצאנו מהתחנה.
הפעם השתכנו בדירה לא הרחק מתחנת centrala. הדירה דרך בוקינג- Warszawa centrum apartment Daniela. התקשורת עם בעלת הדירה היתה פשוטה, היא דוברת אנגלית מצויינת והדירה ממוקמת כ- 900 מ' מתחנת הרכבת ומרחק דומה או פחות ממרכז העיר. ישבנו בקונדיטוריה הותיקה- ברחוב chimelna 11, העוגות היו טובות וכך גם הקפה, הילדים הזמינו קינוח מושחת עם גלידה, מרנג וכד' בגביע ענק וחטפו הרעלת סוכר. מוגזם, עדיף להסתפק בפיסת עוגה.
משם המשכנו ל swiat nowy, הרחוב הראשי, מקושט לכל אורכו באדניות פורחות ובו מבנים מרשימים, הלכנו בו עד להגעתנו לכיכר העיר העתיקה.
בחזרה ניסינו להכנס למספר מסעדות מומלצות שהיו מלאות עד אפס מקום בשל משחק כדורגל ששודר והצמיד את כולם למרקע. בצר לנו נכנסנו למסעדת דוכן פסטה- fresh pasta point. משהו שדומה למזללה ובה מספר סוגי פסטות- בשריים וצמחוניים, בשני גדלים, המחירים זולים והטעם בסהכ טוב. חבל שלא מוכרים שם בירה להשלמת החוויה.
זהו, מחר חוזרים.
למחרת בבוקר ניגשנו למתחם חנויות האופנה הצמוד לבית המגורים. –
נכנסנו לרשת m&s הבריטית ועשינו שופינג של אופנה משובחת במחירי סוף עונה. במקום מקבלים טופס מסודר להחזר המע”מ בנמל התעופה ( ממוקם בקצה הנמל בסמוך לאזור בו ממתינים לעליה למטוס). לאחר הקניות, פינינו את הדירה וישבנו בפאב מסעדה בקרבת מקום, Hoppiness Beer & Food,שבו מייצרים בירה – 12 סוגים שונים. בורשה מצאנו בירות מיוחדות בתוספת של פירות ועוד תבלינים ייחודיים, אותם מוסיפים בשלב התסיסה עצמה. טעמנו מספר בירות ובחרנו בשלוש מצויינות-
גם הפעם פולין חייכה אלינו, כנראה נשוב לגלות אזור חדש בה, להתראות
