לאחר שנהנינו מאוד בקיץ האחרון במקדוניה, יצאנו בהרכב שונה לגמרי ובתכונת שונה. הפעם אני עם בני הצעיר ( 11), זוג הורים מבוגר ( 85, 75) וזוג חבריהם בגילאי 77. מאז חודש אפריל ארקיע מקיימת טיסות פעמיים בשבוע ( ביולי ואוגוסט 3 פעמים בשבוע) לאוכריד , עיירת הנופש היפיפיה השוכנת לשפת אגם אוכריד.
היום הראשון- יצאנו בשעת ערב מוקדמת ( 17:00) ונחתנו שם בסביבות 19:00 בערב, שעון מקומי ( הטיסה ארכה כשעתיים וארבעים דקות). כחודשיים לפני הטיסה יצרנו קשר במייל עם nikola pavleski ( ניקולה) , מדריך טיולים בשם nikola pavleski מכפר הסמוך לאוכריד ובבעלותו סירה שבה משיט אנשים במעיינות סווטי נחום. מייל: info@nikoturs, כתובת אתר
ניקולה מכיר היטב את ההסטוריה ואת הגיאוגרפיה של מקדוניה, אפשר לתכנן איתו טיול אותו ילווה וידריך. אם מדובר בקבוצה של עד 4- אפשר לעשות זאת ברכב שלו ( חוסך את כאב הראש של שכירת הרכב והנהיגה), עלות להדרכה והסעה כ- 120-110 יורו ליום לכל הקבוצה ( תלוי לחודש ההדרכה). במקרה שלנו נדרשנו לרכב גדול ( מנינו 6 מטיילים) וכל הטיול לווה בוואן ונהג. ניקולה הוא צלם מקצועי ומצלם לאורך כל הטיול צילומים וסרטונים, את כל אלו קבלנו ממנו צרובים בדיסקים בתם הטיול ( כשאסף אותנו מהווילה חזרה לשדה התעופה)
התכנית ההתחלתית הייתה לעשות טיול נודד או לפחות של שלושה כוכבים, אבל מהר מאוד הסתבר לנו שלשם כך עלינו להלין גם אותו ואת הנהג וזה מייקר מאוד את הטיול. בהמלצתו גם “ירדנו” מאתרים רחוקים מידי ובסופו של תהליך התכתבות לא קצר החלטנו על מסלול שכולו כוכב, כשמקום הלינה יהיה באוכריד.
בהמלצתו הזמנו מקומות ב- vila kale, הממוקמת ממש בסמוך לשער הכניסה לעיר העתיקה ( כ- 50 מטרים ממנו) ובמרחק של כ- 10 דק' הליכה לעיר ולמרכז העיר העתיקה.
תצפית לעבר האגם מהווילה:
מיקום מצויין והמחיר היה סביר- 67 אירו לזוג ליום בחודש יוני. בווילה מגוון חדרים, יש כאלו עם נוף לגינה או לאגם, יש סוויטה הכוללת גם סלון, ובכל חדר מקרר קטן, מיטות נוחות, טלוויזיה, תכשירי רחצה, מייבש שיער , ריהוט ,מזגן וקומקום חשמלי. האבזור בסיסי אבל מספיק בהחלט.
צילום מחדר האוכל במקום
לאחר שהגענו לווילה ( הסעה משדה התעופה הקרוב- 10 אירו), התארגנו בחדרים ויצאנו לאכול במסעדת gladiator הסמוכה ( ממוקמת מרחק 4 דק' הליכה וצמודה לאמפיתיאטרון) . זוהי מסעדה משפחתית, פרוסה במבנה על פני מספר קומות, האוכל מצויין, הבעלים חביבים, אולם הגשת האוכל מאוד ממושכת ( כך בדיוק היה גם לפני שנה) . רמת המחירים בינונית. הלכנו לישון שמחים ומאושרים. ארוחת הבוקר חביבה ( מעט גבינות , נקניקים, לחמים, ריבות ועוד) ונעשית בחדר האוכל קטן ונעים שלו גם יציאה לגינה עטורת עציצים פורחים ויפים. בעלי הבית חביבים ומאירי פנים, להם שני ילדים הלומדים באוניברסיטה בסקופיה והם חוששים שלא יחזרו לעיר, מגמה שהולכת וגוברת וגורמת לצמצום אוכלוסיית אוכריד.
היום השני- לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לכיוון Monastry Raycica (במנזר רק אחיות והוא ממוקם לא רחוק מ- debar). המקום אינו גדול, אך מטופח מאוד, הרבה מאוד צמחייה וגם עצי מגנוליה שהחלו לפרוח. לבקשתינו אחת האחיות הראתה לנו חלק ממקור פרנסתן- כובע שזור חוטי זהב ומשוב אבנים המיועד לבישופים ומיוצא לארצות כמו רוסיה, פולין, קרואטיה ועוד. העבודה על כובע כזה אורכת כחודש ימים. צילום: nikola pavleski
לאחר הסיור במנזר זה נסענו למנזר Monastry Bigorski. המקום צופה על נוף מדהים וממולו שני כפרים מוסלמים מהם בולטים צריחי המסגדים ולרגע הקולות מהמסגדים התערבבו על צלילי הפעמון שבמנזר. תמורת תשלו ניתן לבקר בבית התפילה המפואר שבו ציורי קיר וגילופי עץ יפים. צילום: nikola pavleski
משם המשכנו ליסוע לאגם lake mavrovo ולכל הישובים המקיפים אותו. בסמוך למלון Srna עצרנו לצפות בצריח הכנסיה vaeugv ctdo הבולט מתוך הכפר שהוצף ע”י האגם שיצרו לפני למעלה מ- 50 שנה ומשם המשכנו רגלית ( כ100 מטרים) למסעדה מקומית טעימה ואוטנטית עם תפריט עשיר ומחירים עממיים. צילום: nikola pavleski
עייפים ושבעים חזרנו לאוכריד. (משך הנסיעה לכל כיוון ארכה כשעתיים וחצי, כך שכמחצית מהיום בילינו בנסיעה ולמבוגרים שבינינו זה היה קשה).
בערב ירדנו למרכז העיר העתיקה, טיילנו לאורך גדת האגם ובמזח, קינחנו בגלידה טובה ( יש מספר גלידריות – מחיר לכדור 20-25 דינר)
היום השלישי- krusevo (קרושבו)- תצפית מאנדרטת הזכרון הממוקמת במעלה העיירה, שוטטות בתוך העיירה בהיבט של אדריכלות, וגילויים מעניינים- ייבוש שפטריות, גידול משק חי לצד מגורים ועוד. צילומים: nikola pavleski
לאחר מכן- village zeleznec- כפר שכמעט כולו נטוש שהוא אתר לשימור, מבנים עתיקים ומרשימים, רובם מטים ליפול, אבל אסור לשפצם ואסור למוכרם בשל השימור. לאחרונה הסדירו שם גישה ושילוט אולם התושבים המעטים המתגוררים בכפר זה לא מצליחים להתפרנס ולא רואים כל ברכה משימור הכפר. צילום: nikola pavleski
משם המשכנו לכפר שבו קדרים המייצרים את כלי הקרמיקה האופיניים למקדוניה. זהו ענף שהולך ונכחד, והקדר אליו הגענו עובד בתנאים קשים מאוד- על אובניים המונעות בכח הרגליים ( ללא שימוש בחשמל) ואת מה שמייצר מוכר למשווק, כך שהרווח שרואה עבור עבודתו קטן מאוד. בחדר שבו עובד עמדו כלים רבים וכך גם במחסן שליד. צפינו בעבודתו על האובניים והוא נתן גם לבן שלנו לעבוד ולהתנסות בעבודה- עבור הצפייה בו וההתנסות נתנו לו סכום של 200 דינר סה”כ. הבן של היה מאושר וביקש שגם אקנה ממנו משהו למזכרת- קנינו קערה קטנה וכן כלי קטן להגשה של תבלינים/ זיתים / ריבות- כל כלי במחיר של 60 דינר. בחצר בה עובד ממוקם בור השריפה שבו שורף את כלי הקרמיקה- הכל נראה ופועל בשיטות ישנות מאוד ודורש מלאכה רבה וקשה פיזית. צילום: nikola pavleski
חזרנו עייפים מאוד, גם הפעם הנסיעה לכל כיוון ארכה כשעתיים וחצי.
בערב ירדנו בהמלצת בעלי הווילה לחלק המזרחי והשקט יותר של המזח, הממוקם למרגלות צוקים גבוהים ומרשימים, לאורך השביל התלוי על פני המים ממוקמות מסעדות ונפלא לשבת שם אפילו לבירה טובה וצוננת.
היום הרביעי- יצאנו ל- vevcani המפורסמת בזכות המעיינות שלה ויופייה. מומלץ לחנות כמה מאות מטרים מהכניסה למעיינות ולצעוד ברגל. זהו כפר נוצרי המוקף בכפרים מוסלמים רבים והוא מהווה רשות מוניציפלית עצמאית . בתי הכפר יפים ומרשימים ומעוטרים בגינות ירק ועציצים פורחים ועוד הפתעות כמו שקי תירס התלויים לייבוש, קירור בקבוקים למכירה ע”י הנהר ועוד. מגיעים עד למזלג המורה ימינה לכיוון המעיינות, ממשיכים ומגיעים לכניסה. מצד ימין ממוקמת מטחנה הפועלת בכוח זרימת הנהר ופועלת לדברי האיש העובד שם כבר 300 שנה. בעת שהגענו הוא טחן תירס שנערם בשקים לצידו. צילום: nikola pavleski
בכניסה למטחנה במקום שבו עובר הנהר בזרימה אדירה היה צונן ממש כמו מקרר. נכנסנו לאתר המעיינות שעלותו 20 דינר לאיש 0 לילד- 10, מדובר בקצת יותר משקל ופחות משני שקלים) שביל הסיור הנוח באתר המעיינות כל רגוע, יפה ונעים שלא רצינו ללכת משם. במקום תאורה ובלילה הוא הופך לרומנטי ומושך אליו זוגות. צילום: nikola pavleski
לאחר הסיור שם חזרנו למזלג, אלא שהפעם הלכנו לצידו השני וירדנו לרחוב שבו בתים ייחודיים, מספר מסעדות ייחודיות הצופות אל הנוף והמשכנו לתחתית הכפר עד למסעדת Via Ignatia הממוקמת ממש בקצה הכפר למטה. פגשנו בדרך מבנים עתיקים ומרשימים לצד חדשים, הכל פורח ויפה. צילומים מהעיירה(nikola pavleski):
משם המשכנו לעיירה Struga , למוזיאון הטבע – Dr. Nikola Nezlobinski Museam, שבו תצוגה של כל החי והצומח שנמצאו באזור. עשינו סיבוב קטן שם בין הפוחלצים ששומרו בצורה מרשימה, אך קשה לצפייה. נהר חוצה את העיירה המנומנמת הזו, לאחר הביקור במוזיאון המשכנו ללכת לאורכו, מאחר והיה יום ראשון פגשנו משפחות רבות, חלקן עסקו בדיג וראינו גם דוכנים שונים ובעיקר לקראת הגיענו לשפך הנהר.
משם המשכנו לכפר שבו מכבסה הפועלת בשיטה של פעם- Londry in Rechica. זו המכבסה האחרונה שעדיין פועלת ( כ- 500 מטרים ממנה יש מכבסה שכבר ננטשה, אולם עצרנו לראות את בורות הכביסה ואת המבנה המעניין שלה). מזרימים את מי הנהר לתוך בורות בצורת קונוס המצופים במוטות עץ, המים הזורמים מסתובבים בעוצמה רבה בתוך הבורות ( שם מניחים את הכביסה) ומשם זורמים חזרה לנהר. ניקוי הכביסה נעשה ללא כל תוספת של חומרי ניקוי. לאחר הניקוי , תולים את הכביסה על המתקנים הפזורים לצידה. צילומים: nikola pavleski
בערב ירדנו לעיר העתיקה – אכלנו בד”ר פאלפל המומלץ ( ממוקם ממש בקצה הרחוב שלאורך העיר עתיקה, בחלק הנושק לעיר החדשה), מחיר מנת פאלפל , לא גדולה, עם כדורים מטובלים וטריים- 80 דינר. אח”כ טעמנו מדוכן ה- מיני קרופניק, מאין דונאטס קטנים ומצוינים המעוטרים באבקת סוכר.
היום החמישי- נסענו לBiljana's Spiring ,פארק הממוקם ביציאה מאוכריד לכיוון סט. נחום, הנמצא בסמוך למכון הביולוגי ולנהר המזין את אספקת המים לעיר אוכריד. בפארק עצים עבותים ומרשימים, עגלות ישנות ששימשו בעבר למשא ואמפורות. בצמוד למכון הביולוגי חוות מחקר לדגי פורל.
המשכנו לכיוון סט נחום ועצרנו ב: peshtani- שם ירדנו מהרכב ועלינו על סירת מנוע שלקחה אותנו לאורך גדת הנהר בניחותא שאפשרה לנו לראות ולחוות, עד ל- Trpejca. בדרך צפינו בקורמורנים, ברווזים ופרחי בר של שושן צחור שצמחו בנקיקי הסלעים המעטרים את הדרך. תמונות ממראות השייט :nikola pavleski
לאחר כשלושה ק”מ נוספים, תצפית מרהיבה נוספת הצופה על אגם אוכריד צילום: nikola pavleski:
הגענו אחרי השעה 18:30 למלון- יום מהנה ויפה.
בערב ירדנו לאכול ב- via scara, פיצות ועוד, מסעדה נחמדה, לא הרבה יותר מזה.
היום השישי- היום פנינו לסקופיה ומאחר ומצפה לנו נסיעה של כשלוש שעות, בעלי הווילה הקדימו עבורנו את ארוחת הבוקר כדי שנוכל לצאת כבר ב- 8. לאחר כשעה וחצי נסיעה עצרנו בפונדק גדול לצד הדרך לקפה, שירותי והתאווררות.
לאחר כשעה וחצי נוספת הגענו לסקופיה- בחוץ 38 מ”צ, לוהט ולח מאוד והעיר פקוקה.
הלכנו לאורך רחוב מקדוניה עד שהגענו לגשר האבן ולכל הפסלים. ( כמו לפני שנה, גם היום מבנים רבים נמצאים בשיפוצים ובתנופת בנייה)
המים והאוויר הקר ציננו אותנו מעט לקראת היציאה והחזרה לאוכריד. בדרך שוב עצרנו לשתייה ואוכל באותו פונדק, הגענו למלון בשעה 20:00, יום חם וארוך.
היום השביעי- יצאנו לכיוון ביטולה. עצרנו לפני ביטולה בעיירה בשם- resen, בה יש מוזיאון לאומנות קרמית ומציגים בה 250 אומנים ממדינות שונות. עלות לאדם- 60 דינר. מוזיאון קטן עם מוצגים מרשימים. חבל שהוא ממש לא ידוע, צילומים: nikola pavleski:
משם המשכנו למדרחוב הראשי בביטולה המלא בתי קפה ומסעדות שכולן היו מלאות למרות שעת הצהריים המוקדמת ולמרות שהיה זה אמצע השבוע. ככל הנראה העבודה יכולה לחכות.
המשכנו לכיוון חופי אגם פרספה למסעדת- Galaxy Restaurant, התפריט מגוון ועשיר, האוכל מצויין וזול מאוד. לאחר הארוחה הלכנו לטבול ולשחות במימי אגם פרספה שחופו צמוד למסעדה- היה כיף וצונן.
המשכנו ליסוע כ- 10 דקות לכפר podmochani למוזיאון הפולקלור. המוזיאון נמצא בתוך ביתה של משפחה מקומית, ממש על הכביש ומציג במספר חללים של תצוגה, עשרות תלבושות מסורתיות, עבודות יד, רקמה, סריגה, מלבושים, כלים תכשיטים ועוד. מרשים ביותר. צילום עליון: nikola pavleski
חזרנו בערב למלון- מיום מגוון ומעניין מאוד.
היום השמיני- זהו היום האחרון שלנו כאן. ירדנו במדרגות היורדות לעיר היוצאות בסמוך לשער שבחומות ומיד ברחוב הראשום פינו ימינה. המשכנו כ100 מטרים והגענו לפתחו של השוק. השוק פתוח 6 ימים בשבוע מ 8-20 ובו שפע של ירקות טריים, פירות עסיסיים טובי מראה וטעם. בשוק תמצאו גם דבש ( מסוגים שונים במיכלים בגודל של 1קג/ ½ קג במחיר של 400/ 200 דינר בהתאמה) וריבות דובדבנים, תאנים ועוד.
בסופר שליד קנינו יין אדום יבש מזן varnc של יקב tikvash, במחיר של כ- 30 ש”ח.
הסתובבנו בעיר ולצהריים ירדנו לאכול במסעדת belvedere. במקום תפריט עשיר וטעים במחיר סביר מאוד. הכל מוקף בעצים וצמחיה ובסמוך זורם הנהר שמצנן את האוויר. למסעדה ירדנו במונית שהזמינו לנו מהווילה- 130 דינר= 2 אירו.
קבלנו מבעלי הווילה מתנה צנצנת של 1 ק”ג דבש שהם מייצרים- כהה וסמיך וקנינו מהם מספר צנצנות נוספות כדי לקחת למתנות. דבש אורגני ונפלא מעצי יער.
זהו חוזרים הביתה , נהננו מאוד מחוויה אינטנסיבית של טיול שונה מהרגיל, להתראות לך מקדוניה.
