נותרו לנו מעט שבועות לחנוכה והחלטנו שאנחנו רוצים להיות בטרום חג המולד במדינה קתולית. לאחר חיפוש ב- skyscanner ועוד מנועים אחרים בחרנו בקרקוב. חששנו מהטמפ' הנמוכות, אבל החלטנו להערך בהתאם ורכשנו את הכרטיסים דרך חברת wizzair לקטוביץ. קטוביץ היא עיר תעשייה ולא הכי אטרקטיבית, לכן החלטנו הישר מנמל התעופה לקחת הסעה ולהתמקם בקרקוב.
יום ראשון 9/12 - הטיסה יצאה באיחור של שעה מהארץ, אבל הנחיתה שם היתה קלה ומהירה. תוך פחות מ- 10 דקות כבר היינו מחוץ לבית הנתיבות.
חצינו את מעבר החצייה ועלינו לשירות הסעות של חברת Matuszek, ממנה הזמנו מקומות מראש ( לא שילמנו מראש, רק כתבנו מייל באנגלית נעננו בפולנית ונדרשנו לשלם 50 זלוטי לכל אדם ועוד 50 זלוטי על הסעה עד לפתח המלון). הנסיעה כולל כל הפיזורים בדרך ארכה כשעתיים ( באמצע גם חיכינו לשלושה אנשים שהועברו מרכב אחר של החברה ואח”כ חיכינו שוב בתוך קרקוב לעוד טרנספר כזה לא ברור- השעה היתה כבר כמעט 3 לפנות בוקר ולאף אחד לא היה כוח להתווכח על זה).
הגענו למלון Ascot, חדר רחב ידיים, נקי מאוד ומאובזר מצויין.
ארוחת הבוקר היתה בופה, שוב , נדיב ועשיר כולל גם את כל סוגי הקפה מבחר לחמים, נקניקים , גבינות ירקות ועוד.
לאחר ארוחת הבוקר צעדנו כ- 6 דקות למרכז העיר העתיקה ( כנסיית סנט מרי) והצטרפנו ל- free walking tour בשעה 10:00 בעיר העתיקה. הסיור היה מצויין, pawel המדריך שפע כרימון , היה קולח, מעשיר ושילב הרבה הומור לאורך הסיור.
מדוכני השוק:
מרכז העיר :
מצודת וואוול:
לאחר הסיור הלכנו לאכול במסעדה פולנית מסורתית, הקיימת מאז שנת 1889, Polakowski, מסעדה בשירות עצמי, האוכל טעים מאוד, משביע, האווירה מאוד נעימה ושקטה – השארנו כ- 50 זלוטי.
בדקנו לפני שיצאנו מהארץ, את העלות של חבילת גלישה בארץ כדי שנוכל להשתמש בגוגל מפות לאיתור אתרים במהלך הטיול הרגלי. בירור מהיר מצא שהרבה יותר משתלם לקנות כאן סים מקומי ולפעול עליו. את הכרטיס של חברת plus, רכשנו במכולת ליד המלון (במרחק 100 מטרים) ב- 5 זלוטי שלמים לכרטיס של 1 ג'יגה, החלפנו את הסים שלנו והתחלנו לחרוש על הפולני.
את הכסף בחרנו להמיר בקניון- גלריה קרקוב ( נמצא בקצה הרחוב של המלון ונשקף מהיציאה של המלון), בקומה התחתונה של הקניון ממוקמת החנות להמרת כספים ( צבעים שחור/ צהוב) וזהו שער ההמרה הטוב ביותר שמצאנו כאן- ללא עמלה ובשער הנמוך רק ב-5 אגורות מהשער היציג ( כדי לסבר את האוזן- היינו חייבים זלוטי להסעה משדה התעופה בקטוביץ' ל- קרקוב, כך שהמרנו 230 ש”ח ( !!!!!) בבנק הפועלים באזור ההמתנה לטיסות, כדי לקבל 200 זלוטי ( זהו שער שהוא בהפרש של 35 אגורות מהשער היציג- ממש רצחני).
הקניון נוצץ וזוהר, מכיל את כל המותגים הבינלאומיים ( הכל בהנחות לקראת החג) ומקושט בכניסה ובתוכו בקישוטי חג המולד.
ברחוב אחר הסמוך למלון, קניתי שני זוגות מגפי עור בחנות נעלים ברחוב Stradomaska 10. בחנות נעליים מאוד אופנתיות והמחירים לא מזכירים אפילו את אלו שבארץ.
תיכננו להשלים מוצרים מגיני קור ועוד ,בחנות המטיילים הפרושה ברחבי אירופה Decathlon, שלה שני סניפים בקרקוב. בחרנו את הסניף הקרוב יותר אלינו, אבל בשל המרחק, נדרשנו ליסוע בטראם, קווים- 1, 22, 14 מגיעים עד לPlaza Krakow- קניון עצום ( בצמוד אליו אגם ענק מלא ברווזים למיניהם) אבל ממש עצום מימדים ( מלא בכל טוב והנחות גדולות, אבל יחסית היה ריק מקונים) שבסמוך אליו החנות הגדולה של Decathlon. בחנות מגוון רב של מוצרים בטווח רחב של מחירים, למרות המחירים האטרקטיבים, השירות די עצמי, אז לא בהכרח מתאים לכולם.
חזרנו למלון עמוסי רכישות מחנות המטיילים, נחנו ויצאנו בערב למסעדה הצמחונית שהומלצה- Miazsz. המקום פתוח עד לשעה 20:00, האוכל שם מופלא וקל ( מצויין לבוקר או לסוף יום) - מיקסים נהדרים של מיצי פירות סחוטים ממש במקום, גרנולה עשירה ומפנקת, כריכי פניני כל כך טעימים ועשירים שמזמן לא טעמתי כמותם, המחיר עבורינו היה מאוד עממי, אבל עבור המקומיים, מעט פחות ( גרנולה עם יוגורט והמון תוספות/ פניני במגוון טעמים ותוספות- 9 זלוטי).
יום שני- יצאנו מוקדם מהמלון והחלטנו לשוטט מעט בכיכר העיר העתיקה, העמוסה בדוכני מזון מסוגים שונים, אומנות ועוד ( הכל כעת בהקשר לחג המולד , ססגוני ומקושט ). היום קר בהרבה בהשוואה לאתמול, אבל ללא משקעים ומאפשר לטייל בנוחות ( עם ציוד ולבוש מתאים). בעיר המון חנויות תכשיטים משובצות באבני אמבר (האמבר מופק משרף מאובן של עצים ששקעו לפני מיליוני שנים לתחתית הים הבלטי) . אנחנו קנינו בחנות הנמצאת בסמוך לכיכר השוק-jubiler - Froart, תכשיטים יפיפיים במגוון רחב של מחירים.
בשעה 10:30 הצטרפנו לסיור היהודי של free walking tour, הפעם עם המדריך יעקב, בחור פולני, משכיל שהתיזה שלו עסקה בהיסטוריה היהודית בקרקוב. הסיור ארך כשעתיים וחצי והסתיים צמוד למפעל שינדלר ( משם ממשיך סיור נוסף כחצי שעה לאחר תום הסיור היהודי). ההדרכה היתה מקצועית , ועסקה גם בסוגיות המוסריות של תושבי העיר הקתולים שחיו בעת המלחמה. בתי הכנסת ששרדו את המלחמה וגם האזור שמסביב לרובע היהודי נראים מאוד פשוטים ודלים.
בתמונה בית כנסת- כמעט לא נראים מבחוץ סממנים יהודיים
היום האזור, הוא מקום בוהמייני, עטור מסעדות כשרות, אבל גם פאבים ומסעדות טרנדיות. בעקבות המלצות חמות שקבלנו ישבנו בפאב מסעדה הנקרא- szynk. במקום בירות מקומיות מצויינות מהחבית, אוכל מסורתי וגם מנות צמחוניות מצויינות. ארוחה הכוללת 3 מנות עקריות, תוספות, בירות מהחבית, שתיה חמה וקינוחים עלו כ- 140 זלוטי.
מהמסעדה החלטנו להמשיך למוזיאון ההנדסה- The Museum of the Municipal Engineering , הגענו בסביבות השעה 15:30 והופתענו למצוא את הקופה סגורה. מסתבר שהמוזיאון נסגר בשעה 16:00 והגענו לקראת הסגירה, חבל. על פי הכתוב, במקום תצוגה של כלי תחבורה- סירות, רכבות ועוד .
בדרך חזרה למלון צילמנו הרבה גרפיטי שהיו באזור הזה בשפע ( מוצאים אותם בעיקר באזורים הדלים יותר , אזור הרובע היהודי והאזור שדרומי לו, מעבר לנהר הוויסלה- דרך יפה לבטא זעם ופחות מוצאים זאת במקומות המבוססים). אנחנו נוהגים לצלם גרפיטי בכל עיר אליה אנו מגיעים ויש לנו אוסף מופלא ומגוון, אולי יהיה מעניין לפרסם את זה בפוסט נפרד.
בערב יצאנו שוב למרכז העיר העתיקה, הפעם היה תוסס יותר מהבוקר, המקום המה אנשים, דוכנים עם אמנים ואווירה חגיגית מאוד.
למעלה תמונות של העיר העתיקה וחרש ברזל בעבודתו.
לאחר שספגנו את האווירה המיוחדת הלכנו לאכול במקום מופלא- קפה מסעדה Camelot, הממוקם בסמוך למרכז העיר העתיקה, מורכב ממספר חדרים ומקומה עליונה, החללים מעוצבים בצורה מיוחדת ומרשימה והאוכל ??? חוויה לחך- דגמנו טארט, מרק בצל, פירוגי בשני מילויים שונים, מנות יפות ומצויינות. נהנינו מאוד והמחירים היו סבירים בהחלט.
היום השלישי- 12/12- חשבנו לסוע לגן החיות , הנסיעה אליו כרוכה בנסיעה בשני אוטובוסים, מאחר ומרוחק מהמרכז. בחוץ היה קודר ( הטמפ' דווקא היו גבוהות יחסית, כ- 8 מעלות צלזיוס) והתחזית היתה לגשם. בשל החשיכה המוקדמת ( 16:00), גן החיות נסגר כבר בשעה 15:30 ולכן לא יכולנו לדחות אותו לחלק השני של היום, במידה ויתבהר. החלטנו ליסוע למכרות המלח , תוכנית מגירה מצויינת ליום גשום. ההגעה היתה פשוטה מאוד- בסמוך לגלריה קרקוב, ממוקמת התחנה המרכזית ומשם יוצאות רכבות למכרות המלח. בכניסה לתחנה הייתה מכונה לרכישת כרטיסים, אולם היא לא פעלה והסבירו לנו שבקומה התחתונה של התחנה יש נקודת מידע. ירדנו במדרגות ומצאנו איש לבוש בכתום, הנע לאורך המסדרון ועליו רשום information… שאלנו את פיו וקבלנו הסבר מלא וליווי צמוד עד לתחנה- רציף מס' 1, רכבת היוצאת כל חצי שעה ( 9 דק' לאחר שעה עגולה ו- 9 דק' לאחר מחצית השעה) לעיירה wieliczka ( יורדים בתחנה האחרונה). את הכרטיסים רוכשים ישירות ברכבת מהקונקטור או ממכונה אוטומטית בתוך הרכבת, המחיר זהה. הנסיעה בקו זה עולה 3 זלוטי לאדם ואורכת כ- 20 דק' בלבד. השילוט מאוד ברור ונוח מיד עם הירידה מהרכבת ( יש הליכה של כ- 300 מטר עד לכניסה למכרות). קיימים שני סוגי סיורים מודרכים ( אין אפשרות לסיור לא מודרך)- הסיור הבסיסי לתיירים אורך שעתיים והשני – מסלול הכורים אורך כשלוש שעות ( יש בו טיפוס ויותר אקסטרים למי שמעוניין). רכישת הכרטיסים והסיורים מופרדים על פי שפת ההדרכה ( זרים / מקומיים). כרטיס משפחתי לזוג + שני ילדים 222, משלמים גם עוד 10 זלוטי על הזכות לצלם. הכל עובד שם בצורה מתוקתקת ויעיל להפליא. חללי המכרות מרשימים מאוד, הם פועלים המתכונת הפתוחה לכל הקהל מאז שנת 1955, הפסלים המוצגים בתוך המכרות העשויים מלח , הנברשות הענקיות העשויות גם הן מחרוזי מלח, מרשימים ביותר.הירידה בכ- 380 מדרגות נוחות והעלייה חזרה במעלית. הטמפרטורה בעומק האדמה היתה ממש נעימה, גבוהה מזו שבחוץ ולא נזקקנו לכפפות, כובעים והסתפקנו במעיל. בתום הסיור המודרך יש אפשרות להמשיך לסיור מודרך במוזיאון ללא תוספת תשלום ( הסיור בדיעבד לא היה חיוני ואפשר לוותר עליו, הוא אורך מעט פחות משעה).
חזרנו באותה דרך ומהתחנה המרכזית הלכנו לאזור כיכר השוק לאכול במסעדת Bianca המומלצת. זוהי מסעדה בסגנון איטלקי, יקרה יחסית, אבל נהנו ממה שאכלנו- שתי עקריות, 3 ראשונות, שתיה קרה, 3 קינוחים ושתיה חמה עלו כ- 220 זלוטי.
חזרנו עייפים ומרוצים למלון.
מאוחר בערב יצאנו לאכול שוב במרכז העיר העתיקה, רצינו פיצה ובחרנו ב- Pizzeria Cyklop, לצערנו המקום היה מלא מפה לפה והיה פתוח להזמנות בלבד ( סוף שבוע), נכנסנו למסעדה נוספת ממש ממול והתמונה חזרה על עצמה. וויתרנו וחזרנו למלון. התמונה חזרה על עצמה בכל המסעדות הטובות.
עדיין לא ארגנו את החזרה מחר מקרקוב לשדה התעופה בקטוביץ'. שלחנו מייל אחה”צ שוב לחברת Matuszek, אבל עדיין לא קבלנו תשובה. פנינו לפקידת הקבלה האדיבה שהתקשרה אליהם והסדירה עבורי את מה שבקשתי מהם במייל- שירות הסעה חזרה לנמל התעופה באותו סכום כמו ההגעה.
היום הרביעי 13/12- לפנינו חצי יום קצר ובחוץ יורד מעט גשם, החלטנו לחזור למוזיאון ההנדסה The Museum of the Municipal Engineering, הלכנו שוב לאזור הרובע היהודי, בקרבתו המוזיאון ממוקם. הכניסה עלתה 10 זלוטי למבוגר ו- 7 לילד. המוזיאון הוא למעשה חדר אינטראקטיבי ושלושה חללי תצוגה בפנים ועוד שני חללים בחצר. בכניסה חדר קטן ונחמד מאוד, אינטראקטיבי העוסק בחוקי הפיסיקה השונים. לאחר מכן שני חדרי תצוגה עם מכוניות ישנות אופנועים,מכשירי חשמל ועוד. חדר נוסף עם גבישים ומוצרים ממלח וגופרית.
בחצר בתוך מבנים- תצוגה של רכבות- 3 קרונות שלא ניתן לעלות אליהם ומגוון מכונות דפוס מתקופות שונות- מעניין ומרשים. הביקור היה קצר מאוד ( לא יותר משעה) והמוזיאון היה מלא בעובדים וכמעט ללא מבקרים. נשארנו עם טעם של עוד, במובן שהוא קטן ומצומצם מידי ולא מנצל את ההזדמנות שיש כאן.
חזרנו למלון ובשעה היעודה הגיעה ההסעה- זו היתה למעשה נסיעה ספיישל רק לנו, מהמלון עד לשדה התעופה , נוח מאוד ותוך שעה וחצי בערך הגענו לשדה.
לבקשת בני משפחה מדרגה ראשונה קניתי מספר משקאות אלכוהולים במהלך שהותינו בקרקוב. בד”כ בשדה זה מאוד יקר ולכן קניתי הכל בעיר.
הופתעתי מאוד לראות שמשקאות אלכוהולים מיוחדים שקניתי ומצאתי אותם בכל חנות אלכוהול בקרקוב ( יש אותן למכביר- הן מאוד פופולריות בקרב הקהל המקומי) נמכרו שם במחצי המחיר. לדוגמה- ליקר פסואה 1 ליטר- 33 זלוטי ( אותו בקבוק בדיוק נמכר ערב יציאתי לחול ב180 ש”ח בבן גוריון) כל מה שנמכר שם מתומחר בזלוטי.
זהו להתראות בטיול הבא
