דלגו על זה
שמענו וקראנו רבות על הצורך העז לרכוש כרטיסים מראש למספר אטרקציות בפירנצה.
"אם לא תזמינו מקום – תעמדו שעות בתור"
"אם לא תרכשו מראש – לא תוכלו להיכנס לאטרקציה ביום הרכישה, אלא במועד אחר"
שוב ושוב קראנו המלצות וכולן חזרו על אותו טיפ. הכינו כרטיסים מבעוד מועד.
ולשם מה קורא אדם המלצות וטיפים, אם לא על מנת ללמוד מהם עשה ואל תעשה? אז עשינו. רכשנו כרטיסים מראש. באינטרנט. כמובן שעם תוספת עמלה ראויה, כי:- "אם אתם לא רוצים לעמוד בתור, וכן רוצים שאנחנו נעמוד ונשמור לכם אותו תחת השמש הקופחת, או המטר הסוחף, הרי שמגיע לנו פיצוי".
אז בואו ואתאר לכם איך נראה תור "מדולג" או "דלוג". או יותר נכון איך אתם לא מדלגים על התור אלא מדלגים מתור אל תור.
האופיצי:-
הכרטיסים הוזמנו מהארץ לשעה 15:00. במקרה ובמזל גדול, הגענו למקום שעה קודם. נגשנו לעמדת המודיעין, רק כדי לשאול אם אפשר להיכנס מוקדם יותר. ואז התברר שעלינו ללכת ולעמוד בתור להמרת תדפיס המחשב שהדפסנו בבית עם ההזמנה – לכרטיס.
אז עמדנו. בתור ארוך של 20 דקות. היה צפוף וקשה היה לדלג...
הכרטיסים הומרו ואז נשלחנו לעמוד בתור – ארוך מאד. שהוא, הוא לא אחר התור של "דלג על התור". יש לציין שמולנו היה תור ארוך במידה דומה של אותם שלא התפתו לדלגת המובטחת ופשוט רכשו כרטיסים באותו יום.
אחרי 20 דקות ניגש אלינו דבר סדרן שטען שחל איזה שיבוש ואנחנו עומדים בתור של "קבוצות בלבד". ולמה נחשבת קבוצה? מינימום שמונה אנשים.
ופה מפציע לו הטיפ הראשון שלי:- תתיידדו עם חבריכם לתור. למרות שעל פניו עמדנו בחצר האחורית של מגדל בבל ובליל השפות שנשמע שם היה רב עד מאד, תוך רגע הוחלט יחד עם כמה לפנינו וכמה מאחורינו שאנחנו קבוצה. ספרנו מול עיניו המשתאות של הסדרן 12 איש ונשארנו בתור. ואכן הוכנסנו כקבוצה אחרי כעשר דקות המתנה נוספות. מתברר יקירי שלא רק הישראלים תחמנים. גם היפנים, הגרמנים, האנגלים והספרדים. נכנסנו כקבוצה מגובשת והתפזרנו מיד לכל רוח.
מסקנה מאופיצי – אין שום דילוג על שום תור. בין אם רכשתם כרטיס בו ביום ובין אם רכשתם מראש – אתם תמתינו. במקרה שלנו כמעט שעה של המתנה.
הדואומו – פה לא הובטח "דילוג" על הכניסה, רק על ההמתנה בקופות. ולכן אני אמליץ לכם את ההמלצות הבאות:-
- אם אתם יודעים מתי אתם אמורים לשהות בפירנצה, והשהות העתידית שלכם שם היא בת יותר מיום או יומיים, גשו וקנו כרטיסים בקופה. ללא עמלה. כרטיס הכניסה תקף ל 72 שעות מרגע שתיקפתם אותו וכולל גם את המוזיאון וגם את בית הטבילה והדואומו (שד"א חלקו חינמי אבל לך תכנס...). כלומר, גם אם נכנסתם לאחד אבל הותשתם מההמתנה והחלטתם להמתין מההתחלה מחר (לא מומלץ) לאתר הבא בתור, אתם יכולים. איך שלא יהיה, רכישת הכרטיס דרך האינטרנט – לא תמנע את אותה עמידה עצמה.
- וזו המלצה טובה ומבורכת שקבלנו מאחת מהמדריכות שעומדות מסביב לדואומו ומוכרות כרטיסים למגדל. בואו בבוקר – וגשו ישר למוזיאון. אני ארחיב עליו בהמשך. בשעות הבוקר עם הפתיחה הוא ריק. תענוג של ממש.
- הייתם במוזיאון? יופי – לכו לבית הטבילה. התור לשם קצרצר ממש. תוך חמש דקות אתם שם וכשנכנסים אליו אחרי הסרטון במוזיאון – זה מוסיף המון.
- הייתם במוזיאון והשעה עוד לא אחת וחצי שתיים בצהריים? לכו לשתות ולאכול וחזרו לדואומו סביב השעות האלה. כן. עדין תהיו נאלצים לעמוד בתור. אבל במקום שזה יהיה תור של שעתיים וחצי שלוש – הוא יהיה תור סביל בן כחצי שעה
- קחו אתכם קרם הגנה.
האקדמיה:-
כולם רוצים לראות לדוד. סליחה – את דוד. (ויש שם כל כך הרבה יותר מזה)
תקדימו. יש לכם כרטיס לשעה 10? בואו בתשע ורבע. לכו לעמוד בתור כדי להמיר את תדפיס האינטרנט (חולירע, איך אומרים בעברית ואוצ'ר?) לכרטיס. ואז?
או, אז יש לכם "נקודה אדומה" זה התור לאנשים שקנו כרטיסים עם האופציה המפוקששת לתפארת ושמה "דלג על התור". עומדים בתור ל"נקודה האדומה". כן נו. מה חשבתם? שרק אנחנו קוראים טיפים והמלצות? מצד אחד יש תור שכתוב עליו הוזמן מראש. (לא, זה לא זה) ארוך. מצד שני יש תור שכתוב "לא הוזמן מראש" ויש את הנקודה האדומה. שהוזמן מראש עם דלג על התור. שלושתם כמעט באותו אורך. אותו זמן המתנה. ולמה? כי בכל פעם הסדרנים פותחים אפשרות לקבוצת אנשים מתור אחר להיכנס. פעם ל"הוזמן מראש" פעם ל"לא מראש" ופעם...לאנשי ה"נקודה האדומה".
חוזרת על ההמלצה אם אתם יודעים מתי ולכמה זמן תשהו בעיר. וליותר מיום או יומיים – קנו כרטיסים בקופות שם. התורים יהיו אותם התורים – תחסכו לעצמכם עמלה ותהיו קצת יותר אדונים לזמנכם.
כדי לקצר את ההמלצה:- דלגו מעל הפיתוי של "דלג על התור".
למטה ציינתי את האתר ממנו רכשנו את כרטיסי הדילוג :-) למקרה ומי מכם יבחר לדלג על ההמלצה שלי :-)
על שאר החוויות וההמלצות שלי על פירנצה אני מזמינה אתכם לקרא כאן ופה באתר שלי חמושה בעדשה
