איך הכל התחיל
קשה להאמין שחלף כמעט עשור מאז הטיול הנהדר הזה. זה היה טיול הבר מצווה של אחי, והטיול המשפחתי השני שלנו בקרוואן. את הטיול הראשון עשינו באירופה, ובפעם הזו החלטנו ללכת למגרש של הגדולים- ארצות הברית של אמריקה. הנוהל במשפחה שלנו הוא טיול בר/ בת מצווה משפחתי, וכשאני אומר משפחתי, אני מתכוון לכולנו, אמא, אבא וארבעה ילדים. התארגנות הנדסית לא פשוטה בכלל. הטיול הראשון, שאני אכתוב עליו גם בעתיד, היה טיול הבר מצווה שלי. הוא היה הניסיון הראשון שלנו לטיול בקרוואן, והוא היה טיול מוצלח מאוד. אני ממליץ מאוד על הטיול בקרוואן, ואני אכתוב את זה שוב, ושוב.
אמא ואבא וזוג חברים נוסף החליטו, שאת הטיול הזה נעשה יחדיו. שתי משפחות בטיול קרוואנים נהדר במערב ארצות הברית. ארצות הברית היא מדינה עשירה בטבע ובערים מעניינות, אך כמו שיכולתם לשים לב בפוסטים הקודמים, אצלנו יש העדפה די ברורה לטבע. ההעדפה הזו היא כנראה גנטית, כי היא נטועה עמוק במשפחה. ההורים והחברים בחרו ארצות הברית, כאשר הידיד הטוב ביותר של תכנון הטיול היה הספר של (Lonely Planet) על ארצות הברית. בדיעבד, היום אני חושב שהדרך הטובה ביותר לתכנן טיול, היא בעזרת חברות מתמחות, שעוזרות לך לבנות אותו. כך עשינו בסקנדינביה והיה נהדר. אתה מגיע לפגישה עם מקומות שמעניינים אותך, תחומי עניין ודברים שחשוב לך לראות, והם בונים עבורך מסלול.
ארצות הברית- כנראה המדינה הכי מגוונת לתייר הממוצע
אוקיי, אז יש לנו שלושה שבועות, ואנחנו רוצים להעביר אותם בקרוואן בארצות הברית. הבעיה היחידה היא, שארצות הברית היא אמנם יישות פוליטית אחת לכאורה, אבל לתייר הממוצע היא מציעה מגוון אינסופי של אטרקציות מכל המינים ומכל הסוגים. אוהבים טיולים עירוניים? מדבר? קרחונים? מזג אוויר טרופי? היסטוריה? הכל נמצא במדינה אחת. ארצות הברית מאפשרת לתיירים להעביר בה חודשים שלמים בזכות שלל האטרקציות האלו.
בגדול (מאוד, מאוד). בהנחה שאנחנו מדברים על טיול של שלושה שבועות פחות או יותר, ניתן לחלק את ארה”ב להמון טיולים פוטנציאליים. ישנה ניו אינגלנד, מניו יורק צפונה לכיוון הגבול עם קנדה. ישנו הדרום, אזור עשיר בהיסטוריה אמריקנית ואורח חיים ייחודי בפני עצמו. מערב ארה”ב כולל גם את החלק הדרומי שכולל פארקים באקלים יותר מדברי, וגם את החלק הצפוני שכולל קרחונים על הגבול הקנדי, ואת הרי הרוקיז. זה עוד לפני שדיברנו על אפשרות של טיול של שלושה שבועות בהוואי, או שלושה שבועות באלסקה. מי שטייל בארה”ב כבר כמה פעמים, בטח ירצה לטייל גם באזור הפחות מתויירים במרכז המדינה, או כמו שנאמר כבר לפני, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, בטח אם אתם תיירים.
אחד הגורמים שצריך לקחת בחשבון בבחירת הטיול, מלבד כמובן העדפתכם להיסטוריה, טבע, טיול עירוני או כל שילוב ביניהם, הוא מזג האוויר. אנחנו נסענו בתחילת אוקטובר, תקופה שבה כבר עלול להיות קריר מאוד בחלק מהמדינות בארה”ב. בשקלול של מזג האוויר יחד עם החיבה שלנו לטבע, נבחר לבסוף מערב ארה”ב כיעד הטיול. התרכזנו במדינות הבאות: קליפורניה, נוואדה, קולורדו, אריזונה ויוטה כמו שניתן לראות במפה המצורפת. כמובן שגם מדינות אלו מכילות מגוון אינסופי כמעט של אטרקציות. שימו לב למפה המצורפת מטה, אלו הם הפארקים הלאומיים באזורים הללו, מבט חטוף מבהיר לנו, כי נהיה חייבים לרדת לרמת תכנון גבוהה יותר, כי שוב יש כל כך הרבה ממה לבחור.
אוקיי אז מאיפה מתחילים?
כשמתכננים טיול בקרוואן יש לזה יתרונות וחסרונות. החיסרון הגדול הוא שצריך להזמין את הטיסות והקרוואן הרבה זמן מראש, אלו הן הוצאות משמעויתות, אך הזמנת קרוואן או טיסות ארוכות מאוד ברגע האחרון עלול להיות יקר מאוד ואפילו להסתיים בעוגמת נפש, כאשר תמצאו את עצמכם מול שוקת שבורה. אני מדבר פה על הזמנה של לפחות חצי שנה מראש. אנחנו טסנו עם אל על, שעות הטיסה היו נוחות מאוד, וגם האופציה לטיסה ישירה עד לוס אנג'לס קסמה לנו. את הקרוואן הזמנו דרך מוטורהום ישראל.
היתרון בקרוואן הוא שהוא חוסך את האריזה והפריקה של המזוודות אינסוף פעמים במהלך הטיול. הוא גם חוסך את הצורך במציאת מקומות לינה. בחלק מהלילות ישנו באתרי קמפינג עם חיבור לחשמל, מים וביוב, ובחלק מהפעמים ישנו בנקודות עצירה למשאיות, תוך שימוש בבטריה של הקרוואן ומיכלי המים הנקיים שלו. לא היינו צריכים להזמין מקום באף אחד מהקמפינגים בהם ישנו, אבל חשוב לציין שוב שטיילנו בסוף ספטמבר ותחילת אוקטובר, אחרי שיא העונה. המגוון הגדול של אפשרויות הלינה לקרוואנים יחד עם תרבות הקמפינג האמריקנית עשו את הטיול בקרוואן בארה”ב למאוד נוח ומומלץ.
הקרוואן גם מאפשר לנו גמישות מירבית, לא צריך להזמין בתי מלון וניתן לישון איפה שרוצים. בחרנו כמה פארקים בגדול ומסלול טיול כללי ויצאנו לדרך. רצינו לראות את הגרנד קניון, מסה ורדי, הקניונים של יוטה ואת יוסמיטי. גם כביש מס' 1, סן פרנסיסקו ויום אחד בוגאס היו בתכנית, כאשר לסיום רצינו להינות בפארקים של דיסני ויוניברסל .
ימים 1-3: מלוס אנג'לס ועד הגרנד קניון
היום הראשון היה יום מנוחה, לא פשוט להתמודד עם טיסה של 16 וחצי שעות. בנוסף, לפי הנהלים האמריקניים, אסור להשכיר את הקרוואן מיד לאחר הנחיתה. ניצלנו את הזמן על מנת לנוח, לצבור כוחות, ולא פחות חשוב להתכונן לקרוואן. ההכנות כוללות אוכל מהסופרמרקט, כי בכל זאת יש לכם מקרר וארונות, וכדאי להשתמש. קחו איתכם גם מפצל לחשמל, בהנחה שזכרתם לקחת את הממיר מהתקע האמריקני לישראלי.
ביום השני יצאנו מוקדם לכיוון הגרנד קניון. אני מודה שברמה האישית הנוף ההררי והארקטי כמו זה שראיתי באלפים או בסקנדינביה הוא כוס התה שלי, אבל הקניון המדברי הזה פשוט מדהים. אי אפשר להתעלם מהגודל שלו. הוא עמוק, ארוך ורחב באופן בלתי רגיל, ומשאיר אותך כצופה פעור פה מכל זווית אפשרית. ניצלנו את הנוחות של הקרוואן והמיקום של הקמפינג ממש בפארק. עשינו מספר טיולים ברגל ונחשפנו לנוף עוצר הנשימה שנגלה מכל פינה.
לאחר שנת לילה בקמפינג, המשכנו לטייל לאורך הגרנד קניון והפעם השתמשנו בקרוואן כדי להגיע לנקודה מזרחית יותר בגדה הדרומית. שם נחשפנו לתרבות הילידית שחיה באזור הרבה לפני שמישהו חשב על ארצות הברית של אמריקה. בעצם הגרנד קניון בזכות גודלו מאפשר לקיים המון פעילויות, סיור במסוק, רפטינג בנהר הקולורדו, הליכות ברמות קושי שונות וסיורים על חמורים. כל אלו הופכים את הפארק לכזה שמתאים כמעט לכולם.
ימים 4-6: השולחן הירוק- מסה ורדה וקפיטול ריף
מהגרנד קניון המשכנו לנסוע מזרחה לקצה מדינת קולורדו, זו תהיה הנקודה המזרחית ביותר בטיול שלנו. בשלושת הימים האלו, טיילנו בפארקים פחות מתויירים. כשאני אומר פחות מתויירים זה לא רק פחות מתויירים בקרב ישראלים, אלא באופן כללי. שניהם נמצאים במדינות עשירות באטרקציות שנחשבות אטרקטיביות יותר, ולכן הפארקים המקסימים האלה נשכחים לעיתים על ידי מטיילים רבים, אבל לא על ידנו.
מסה ורדה הוא פארק לאומי קטן יחסית בקולורדו. משמעות שמו היא השולחן הירוק. זוהי רמה ירוקה, שאכן נראית מרחוק כמו שולחן ירוק. יש שם מבנים פרה היסטוריים של תרבויות ילידיות. הם נבנו בתוך ההר והשתמרו בצורה טובה יחסית. אגב, כשאני אומר פרה היסטורי חשוב לציין שהמבנים האלה בני 1000 שנה בממוצע. באותה תקופה עדיין לא היה כתב בקרב הילידים. מדהים לחשוב שבזמן שבאירופה התחילו בבניית קתדרלות, שם בנו בניינים מבוץ.
הפארק השני בו ביקרנו הוא קפיטול ריף. הוא נמצא צפון מערבית ממסה ורדה, במדינת יוטה. יוטה היא מדינה עשירה בפארקים לאומיים. היא מכילה כמה מהפופולריים ביותר, ביניהם ברייס וציון. חשוב לציין שאם אתם מתכננים לבקר במספר גדול של פארקים, תבדקו אפשרות לקנות כרטיס שנתי, זה יכול להשתלם עבור משפחות גדולות שמטיילות במספר רב של פארקים. קפיטול ריף מציג שוב את הנוף הצבעוני של יוטה המדברית. הוא מכיל מסלולי טיול בכל הרמות, וכולל אלמנטים שונים מהפארקים האחרים ביוטה. הוא מכיל קשתות אבן עצומות, קניונים, חולות צבעוניים ובעלי חיים מדבריים.
ימים 7-9: ברייס, ציון ולאס וגאס
בשלושת הימים הבאים טיילנו בקלאסיקות אמריקניות אמיתיות. הפארק הראשון היה ברייס. שם טיילנו עם הקרוואן עד לתצפית נהדרת על אחד ההרים שמסביב. כמעט מכל נקודה אפשר לצאת לטיולים מגוונים, הקניון מתאפיין בעמודי אבן מדהימים בצבא חום אדמדם שמזכיר את צבע החלודה. בנוסף, טיילנו גם בפארק וירדנו במעט אל תוך הקניון רכובים על סוסים, זוהי חוויה כיפית מאוד ומולצת. כמובן שבהתאם לגילאי המשתתפים, ניתן להעלות את רמות הקושי של הרכיבה והמיומנות הנדרשת.
פארק ציון הוא פארק שהכניסה אליו היא מאתגרת במעט עבור קרוואנים, מפני שהמנהרה בכניסה דורשת מהם לעבור במרכזה, משמע על שני המסלולים שאמורים להספיק לשני הכיוונים. אל דאגה, האמריקנים ערוכים לזה והם יעצרו עבורכם את התנועה משני צידי המנהרה. הפארק עצמו הוא כנראה המועדף אליי ביוטה. קניון אמיתי, וכזה שקל לצעוד בתוכו, כי הוא נגיש יותר. החלק העמוק יותר בקניון נהיה כל כך צר, שמי שעובר בקניון ומושיט את ידיו לצדדים ממש יכול לגעת בשני צידי הקניון. חשוב להיות ערוכים להליכה במים וגם בבוץ. ההליכה בקניון הזה היה חוויה כיפית, בתוכו יש מערכת חיים אקולוגית שלמה וצמחיה ייחודית.
החלטנו בדרכנו לחצות את הסיירה נוואדה אל עבר יוסמיטי לעצור ללילה אחד בלאס וגאס. ניצלנו את אחר הצהריים והערב בעיר לטיול ברצועה המפורסמת. ראינו את המלונות השונים, ועצרנו במפגן המזרקות המוזיקליות מול מלון הבלאגיו. ברמה האישית, אני הייתי אז בן 17, ואחיי צעירים ממני. אין יותר מדי מה לעשות בעיר הזו עבור ילדים. היא ממוקמת באמצע שום מקום, וברמה האישית אני לא רואה את עצמי חוזר לשם בזמן הקרוב.
ימים 10- 12: חציית הסיירה נוואדה ויוסמטי
מלאס וגאס התחלנו לנסוע צפונה לכיוון מעבר ההרים טיוגה, שהוא אחת הכניסות לפארק הלאומי יוסמיטי. לא רצינו להכנס לפארק בערב, ולכן עצרנו אחרי הצהריים בעיירה קטנה בשם Lee Vining. טיילנו גם באגם מונו שלידה, אגם קטן של מי מלח, שהיה מלא בנטיפי מלח גדולים. עשינו פיקניק בקמפינג, והתכוננו לחצות את מעבר ההרים ביום למחרת לפני הכניסה ליוסמיטי, אחד הפארקים הכי מרשימים בארצות הברית.
ביום למחרת, החצייה שהייתה אמורה להיות מהירה ופשוטה הפכה להיות מורכבת הרבה יותר. מעבר ההרים טיוגה נסגר למעבר כלי רכב בעקבות סופת שלגים, ושלג שנערם במעבר. התחלנו לנסוע צפונה בתקווה להקדים את הסופה ולמצוא מעבר ערים, שעדיין פתוח. חלפנו על פני שני מעברי הרים, שהיו גם הם סגורים, ורק במעבר קרסון הצלחנו לעבור וגם זה בקושי. הסופה הייתה חזקה, הנהיגה הייתה מורכבת ודרשה שרשראות, שלא היו לנו. בשלב מסוים התחלנו לעקוב אחרי מפלסת שלג. לבסוף הצלחנו להגיע ליוסמיטי.
יוסמיטי הוא אחד הפארקים הכי מפורסמים בארה”ב ובעקבות החצייה הארוכה של מעבר ההרים הפסדנו חצי יום בפארק. עדיין היה שווה את זה. עלינו על אחת הפסגות הפארק, ממנה נשקף הנוף של כל העמק. בנוסף, טיילנו גם בתוך העמק עצמו והיה מדהים. ראינו את מצוק האל קפיטן, וגם את Half Dome אותו ניתן לראות בתמונת הנושא של הפוסט הזה. גולת הכותרת מבחינתי הייתה Mariposa Grove. זהו אזור בפארק שבו גדלים עצי סקוייה. עצי הסקויה הם עצים עצומים, הם רחבים מאוד וגבוהים מאוד, ולראות אותם זו חוויה בפני עצמה. הם נראים כמו שריד מעולם שנעלם. חלקם בני למעלה מ-3000 שנה, הם נולדו יחד עם דוד המלך.
ימים 13- 15: מסן פרנסיסקו עד לוס אנגל'ס
ביום למחרת התחלנו בנסיעה לא ארוכה במיוחד לסן פרנסיסקו. החנינו את הקרוואן בקמפינג בפאתי העיר, ולקחנו את הרכבת התחתית לעיר. את היום בסן פרנסיסקו העברנו בטיול באטרקציות התיירותיות הקלאסיות. הלכנו לצ'יינה טאון, ראינו את כלבי הים על הרציפים, ראינו את הרחובות התלולים, וכמובן את רחוב לומבארד, ראינו צוללת מתקופת מלחמת העולם השנייה, וכמובן שנסענו בכלי התחבורה הייחודי לעיר, שהוא קרון הכבל הידני האחרון בעולם. זה כולל כמובן אנשים שתפקידם הוא לסובב אותו בעצמם בתחנה האחרונה.
מסן פרנסיסקו התחלנו בנסיעה דרומה, לכיוון לוס אנג'לס. את הנסיעה לא עשינו על הכביש המהיר, אלא על כביש מספר 1 המפורסם. חילקנו את הנסיעה לשני חלקים. ביום הראשון נסענו מחצית מהזמן. ועצרנו במספר נקודות לאורך הכביש. עצרנו בחופים סלעיים יפהפיים, ובנקודות תצפית מצויינות על אוכלוסיית כלבי הים באזור. בערב התחיל ערפל שהסתיר לחלוטין את הים, זה נתן מראה עוד יותר מיוחד למקום.
את היום השני בדרכנו ללוס אנג'לס העברנו גם כן עם מספר עצירות. מלבד עצירות בחופים ומפרצים יפים, עצרנו גם בטירת הרסט, טירתו של אייל העיתונות האמריקני, אשר פתוחה לביקורים. הטירה בנוייה משיש וזהב וכוללת פסיפסים עצומים ופסלי שיש בסגנון רומי. עצירה מאוד מעניינת לדעתי. לקראת הערב, ממש ליד לוס אנג'לס עצרנו בעיירה סולבנג. זו עיירה שהוקמה על ידי מהגרים מסקנידנביה, אשר בנו אותה בסגנון סקנדינבי. זה כפר משובב עין, ואכלנו בו ארוחת ערב לפני שהמשכנו ללוס אנג'לס.
ימים 16-19: לוס אנג'לס והפארקים
את הזמן בלוס אנג'לס הקדשנו לשלושה פארקי שעשועים. זה נראה לנו כמו סיום הולם לכזה טיול מדהים. היינו בטיול שבעה ילדים וארבעה מבוגרים, ולכן ההעדפה לטובת הפארקים הייתה ברורה בהשוואה לאטרקציות אחרות שיש ללוס אנגל'ס להציע. ביום הראשון ביקרנו בדיסנילנד, בלי ספק הפארק הקלאסי, הפארק נמצא בפרבר של העיר בשם אנהיים.
ביום השני ביקרנו בפארק הנוסף של דיסני Disney California Adventures. פארק זה היה גם כן פארק נהדר. תענוג גדול היה המתקן בשם Soarin over California. שני הפארקים האלו העבירו לנו יומיים מלאים עם מתקנים נהדרים ורכבות הרים מעולות. לא לפספס את Space Mountain ובטח שלא את California Screamin.
את היום השלישי בילינו בפארק של יוניברסל. המפגש עם הדמויות היה נהדר. מפגש עם דורה ירגש את הקטנים. הפארק משלב מתקנים כיפיים יחד עם סיורים והסברים על איך מפיקים את הסרטים שאנחנו רואים, כולל כמובן האפקטים המיוחדים. תגלו בפארק איך יוצרים שיטפון בן רגע, וכיצד יוצרים תפאורה של מטוס שהתרסק. פארק מצויין.
אם צריך לסכם את הטיול, הוא העניק לנו שילוב נהדר של המון טבע פראי אמריקני. נופים מגוונים של מדבר, שלג, אגמים ויערות. בנוסף, טיילנו גם במספר ערים עיקריות באזור, לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו ולאס וגאס. עוד אלמנט נהדר זה הגיבוש שמייצר הקרוואן. העובדה שמשפחה שלמה ישנה יחד בחלל מצומצם בלי ספק מגבשת ומומלצת לכולם.
