איך הכל התחיל
אחותי חגגה בת מצווה לפני שנה, וכחלק מהנוהל הקבוע אנחנו יוצאים לטיול משפחתי בהרכב מלא. כשאני אומר הרכב מלא אני מתכוון לזוג הורים וארבעה ילדים בגילאי 12-24. בשלושת הטיולים הגדולים הקודמים טיילנו בקרוואן. בפעם הראשונה במספר מדינות במערב אירופה, בשנייה במערב ארה"ב אל הפארקים הגדולים ובשלישית באזור ניו אינגלנד (New England) בארה"ב וקויבק (Québec) שבקנדה. הפעם הבחירה של אבא, בתור האחראי על הנהיגה הייתה לטייל ללא קרוואן.
היעד הנבחר חייב לעמוד בשני קריטריונים עיקריים: מזג אוויר נעים בקיץ והרבה מאוד נופים, טבע פראי ואטרקציות משפחתיות. אל קו הגמר הגיעו שני יעדים אפשריים: שוויץ וסקנדינביה. אני מודה שהפעלתי לחץ לכיוון סקנדינביה, שכן היא אחד היעדים שהרבה זמן רציתי לבקר בו, ואין כמו ההרכב המשפחתי על מנת להגשים חלום. מבחינה פרקטית, הקריסה של מחירי הנפט הובילה להיחלשות משמעותית של הקרונה הנורווגית, אשר אפשרה להוזיל את העלות של טיול למשך כמעט שלושה שבועות בהרכב של שישה אנשים. לבסוף, ההורים החליטו שהיעד הנבחר הוא סקנדינביה.
חשוב לדעת לפני שבוחרים את נורווגיה
ידענו שהטיול יתמקד בנורווגיה. קשה מאוד להתעלם מהתמונות של הנוף הדרמטי, אשר מוכרות לכולנו. נורווגיה היא מדינה הרבה יותר גדולה מכפי שנראה בהתחלה. היא ארוכה מאוד ומפת העולם לא עושה עמה חסד. בנוסף, למרות שהמדינה מובילה את מדד הפיתוח העולמי (HDI) ואזרחיה הם מן העשירים בעולם בזכות הנפט והגז, מערכת הכבישים במדינה היא מן הגרועות שנתקלתי בהן, בוודאי בעולם המערבי. מרבית הכבישים הם באזורים הכפריים הם נתיב אחד רחב, אשר אמור לאפשר מעבר של שני כלי רכב משני הכיוונים. אם יתמזל מזלכם הכביש שתיסעו עליו יהיה עם נתיב לכל כיוון. יתר על כן, כבישים רבים מצריכים מעבר במעבורות. במהלך הטיול שלנו עלינו על לפחות עשר מעבורות כדי להגיע ליעדנו. המהירות המקסימלית במרבית הכבישים היא 70 קמ"ש בלבד, ולא תמיד מתאפשר להגיע אליה. אם חשבתם לעקוף את המהירות המותרת, אז תדעו שהעונש על נהיגה במהירות מופרזת בנורווגיה הוא מאסר.
אבא כבר החליט לוותר על הקרוואן הפעם, ולכן בחרנו לטייל עם רכב גדול ומרווח לתשעה אנשים. בחרנו ללון בדירות או בבקתות ולא במלונות על מנת ליהנות מאווירה משפחתית ולהיות ביחד, מה שלא מתאפשר כשנמצאים בשניים או שלושה חדרים במלון. הטיול בבקתות הוא הדרך הנורווגית לטיולי קמפינג, והוא מאוד פופולרי בקרב המקומיים.
דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון בנורווגיה הוא מזג האוויר. אנחנו טיילנו במדינה בחודש אוגוסט ומזג האוויר היה נהדר. ראשית, יש המון שעות אור, ככל שתצפינו תקבלו שעות אור רבות יותר, כשאנחנו טיילנו החשיך רק אחרי 21:00 ובחלק מהמקומות לא החשיך לחלוטין עד השעה 23:00. מבחינת הטמפרטורות, בערב היה לעיתים קר והטמפרטורה ירדה עד ל-3 מעלות צלזיוס, אך בדרך כלל הייתה באזור ה-10 מעלות. ביום הטמפרטורה נעה בין 13 ל-23 מעלות צלזיוס, כאשר גם כאן היו ימים יוצאי דופן וקרים מהרגיל. בגדול, חלקה המערבי של נורווגיה, בעקבות החשיפה לזרם הגולף היא אזור די גשום. באוגוסט ממוצע יורד גשם ב- 10 ולעיתים אף 15 יום. התמזל מזלנו וירד גשם רק ביומיים ממהלך הטיול. חשוב לציין, שגם הגשם הוא אינו גשם חורפי, מבול שאינו מאפשר לטייל, אלא יותר טפטוף קליל שמצריך בסך הכל להתלבש בהתאם. אל תתנו לגשם הנורווגי לגרום לכם לשקול את הטיול במדינה.
השילוב של הכבישים הרעועים יחד עם הזמן המוגבל דרש מאתנו להתמקד באזור ספציפי בנורווגיה. בחרנו להתמקד באזור הדרום מערבי. גבולות הגזרה כפי שניתן לראות במפה הן: ברגן (Bergen) בדרום, קריסטיאנסונד (Kristiansund) בצפון ופוסברגום (Fossbergom) במזרח. נורווגיה מחולקת ל-19 מחוזות, והטיול שלנו התמקד סוגן אוג פיורדן (Sogn og Fjordane), מור אוג רומסדאל (Møre og Romsdal), אופלנד (Oppland), הורדלנד (Hordaland) ואוסלו (Oslo). המפה הזו מציגה את החלוקה למחוזות וניתן לראות את המחוזות בהן טיילנו.
מבחינת כסף נורווגיה נהייתה נוחה הרבה יותר לתיירים הישראלים כפי שהזכרתי קודם. הירידה המשמעותית בערך הקרונה מוזילה משמעותית את הטיול. למרות זאת, נורווגיה היא עדיין המדינה היקרה באירופה בצוותא עם שוויץ. המחירים של ברלין לא קיימים פה, ומגש פיצה יכול לעלות מעל 100 ₪. שבדיה ודנמרק שגם הן משתמשות בקרונות שבדיות ודניות בהתאמה, זולות משמעותית מנורווגיה, והמחירים בהם מזכירים יותר את המחירים להם התרגלנו במערב אירופה. השימוש בכרטיס אשראי רווח מאוד בסקנדינביה וניתן לשלם באשראי כמעט על כל שירות, החל ממסטיק בקיוסק ועד המעבורות שחוצות את הפיורדים בנורווגיה. כדאי לברר את עמלת ההמרה בחברת האשראי, ובמידה ויש לכם אפשרות למשא ומתן, שימוש באשראי הוא האופציה הנוחה ביותר בטיול של שלושה שבועות עם שלושה מטבעות שונים.
ימים 1-2: אבבא, הואזה וארמון המלך
אחרי ההסברים הטכניים על נורווגיה, זה הרגע לציין שאין טעם להרחיב בפרטים טכניים על שבדיה או דנמרק, מפני שכל מי שטייל בעבר באירופה לא ירגיש כל שוני. קופנהגן ושטוקהולם לא שונות בהרבה מכל בירה אירופית אחרת. את הטיול התחלנו בשטוקהולם (Stockholm) שבשבדיה. שטוקהולם היא בירת שבדיה ואחת הערים היפות ביותר באירופה. היא מארכיפלג של איים ומשלבת אדריכלות, היסטוריה וריאות ירוקות. אנחנו טסנו עם חברת SAS עם עצירת ביניים קצרה בקופנהגן. היום SAS כבר לא מבצעת את הטיסה הזו, אך חברות תעופה רבות טסות לשטוקהולם.
נחתנו בצהריים של יום שלישי בשטוקהולם. לקחנו את הרכבת המהירה מנמל התעופה לתחנת הרכבת המרכזית. משם הלכנו למלון שלנו בעיר העתיקה- הגמלה סטאן (Gamla Stan). לא הצלחנו למצוא דירה, ולכן לקחנו חדר לשישה ב- Castle House Inn. המלון ממוקם נהדר, והחדר כלל מיטה זוגית ועוד שתי מיטות קומתיים. המלון ממוקם נהדר בלב העיר העתיקה, ולמרות שהוא מלון, הוא אפשר לנו להיות כולנו ביחד. את היום הראשון בשטוקהולם בילינו בטיול בעיר העתיקה, הגמלה סטאן. הסמטאות ציוריות וצרות, הכיכרות מקסימות וכיף להסתובב ופשוט לעצור לקפה או לגלידה.
במהלך הטיול ביקרנו בארמון המלך (The Royal Palace), ארמון מרשים מהגדולים באירופה, אשר מומלץ מאוד גם לראות את כל תכשיטי הכתר השבדים הנמצאים בו. ביקרנו גם בקתדרלת ההכתרה (Storkyrkan) וחצינו את אחד הגשרים כדי לראות את הפרלמנט השבדי (Parliament House). בהמשך היום עברנו לטייל באזור החדש יותר של העיר. ביקרנו בבית הכנסת של שטוקהולם וטיילנו במדרחוב של גני המלך (Kungsträdgården). גנים מקסימים, שכיף לנוח ולהתרווח בהם. אכלנו באזור ארוחת ערב, והמשכנו לטייל באזור. עצרנו באחד מבתי הקפה היפים שראינו והזמנו שם את עוגת הנסיכה השבדית (Prinsesstårta), עוגה שבדית קלאסית, מלאה בקרם וניל וטעימה מאוד, שהייתה סיום מתוק ליום הראשון של הטיול.
את היום השני בשטוקהולם העברנו באזור של המוזיאונים (Djurgården). לקחנו מאחד הרציפים בגמלה סטאן סירה שהיא בעצם אוטובוס לכל דבר וירדנו באי הזה. המוזיאון הראשון שהלכנו היה של להקת אבבא (ABBA), מוזיאון אינטראקטיבי כיפי מאוד, עם הפעלות רבות שכוללות שירה וריקוד למי שמעז. גם אחיי ואני שלא חיינו בשנות השמונים הצלחנו להתחבר למוזיאון הזה, והוא ללא ספק מומלץ.
המוזיאון השני בו ביקרנו הוא כנראה היהלום שבכתר בכל הנוגע למוזיאונים של העיר- הואזה (Vasa Museum). המוזיאון מציג ספינה שטבעה במאה ה-17. הקור של המים בשטוקהולם שימר את הספינה והיא הוצאה כמעט בשלמותה לפני כחמישים שנה. המוזיאון מרתק, ומאפשר הצצה לחייהם של אנשים בכלל ומלחים בפרט לפני קרוב ל-400 שנה. הואזה עצמה יפהפייה, עם פיתוחי עץ שהשתמרו באופן מדהים.
לאחר הביקור בואזה טיילנו ברצועה הירוקה שנמצאת על האי, יש שם מדשאות ואגם גדול עם בעלי חיים רבים. אפשרות נוספת לטיול היא המוזיאון הפתוח של שטוקהולם (Skansen) או ביקור במגדל התצפית (Kaknästornet), המאפשר להביט בשטוקהולם מלמעלה. אנחנו ויתרנו על המגדל והמוזיאון הפתוח ובחרנו לטייל בפארק, ולאחר מכן חזרנו לאזור העירוני שבגני המלך בהם ביקרנו יום לפני. סיימנו את היום בקניות מצרכים לקראת הנסיעה לאוסלו ובטיול נוסף באזורים שונים של הגמלה סטאן, על סמטאותיה וכיכרותיה.
ימים 3-4: מהעיר הגדולה לשער של ארץ הפיורדים
מתחנת הרכבת המרכזית לקחנו רכבת לאוסלו (Oslo). הנסיעה הייתה נוחה מאוד ואורכה כ-5 שעות. הגענו בצהריים לאוסלו והדירה שהזמנו דרך Airbnb עדיין לא הייתה מוכנה. השארנו את המזוודות באחסון בתחנת הרכבת ולקחנו אוטובוס לחצי האי ביגדוי (Bygdøy). אזור מאוד עשיר באוסלו, מלא בבתים מפוארים ומאוכלס בין היתר על ידי שגרירים רבים המשרתים בנורווגיה. בחצי האי נמצא גם מוזיאון של ספינות ויקינגים (Viking Ship Museum). המוזיאון לא היה מרשים במיוחד, ובסך הכל הציג מספר ספינות ויקינגיות שהוטמנו בנורווגיה. ההסברים היו דלים ושעה אחת מספיקה עבור המוזיאון.
לאחר שעשינו פיקניק באזור, נסענו חזרה למרכז העיר לדירה של הילדה, המארחת שלנו ב-Airbnb. הדירה הייתה מרווחת מאוד וממוקמת נהדר. בדירה הייתה מכונת כביסה, חדר אמבטיה גדול, פינת אוכל וסלון, והיא ללא ספק מומלצת. אחרי הצהריים טיילנו באוסלו והלכנו לכיוון הרציף. בדרך עצרנו בבית האופרה, שהפך לאטרקציה בפני עצמו, כאשר ניתן לטפס על הבניין עצמו ולהשקיף על העיר. משם המשכנו לרציף הישן (Aker Brygge), ברציף נוגנה מוזיקה ואנשים רקדו, האווירה הייתה קלילה וכיפית. אתר נוסף שמומלץ לביקור באוסלו ואנחנו ויתרנו עליו הוא גן הפסלים (The Vigeland Park), שאותנו פחות עניין ולכן ויתרנו עליו. בדרך חזרה לדירה ראינו את ארמון המלך. אכלנו ארוחת ערב וחזרנו לדירה לקראת יציאה לברגן. אני יכול להגיד בכנות, שלפחות עבורנו אוסלו לא הייתה כל כך מעניינת ואולי היה עדיף לוותר עליה ולעבור משטוקהולם ישירות לברגן.
כמו שרשמתי הכבישים בנורווגיה נוראיים ונסיעה לברגן (450 ק"מ) לוקחת יותר משבע שעות. ההתלבטות שלנו הייתה בין טיסה לרכבת. המחירים היו כמעט זהים, ולכן בחרנו בטיסה של 50 דקות מאוסלו לברגן. ברגן (Bergen) היא אחת הערים הגדולות בנורווגיה ושוכנת לחופי האוקיינוס האטלנטי. היא בעצם השער לאזור הפיורדים המערביים של נורווגיה. ברגן הייתה העיר היחידה בה לא הצלחנו למצוא דירה, מלון שמאפשר לינה לשישה אנשים או בקתה. הזמנו שני חדרים במלון Thon Hotel Bergen Brygge, המלון ממקום נהדר ברובע בתי העץ, בריגן (Bryggen), ארוחת הבוקר הייתה גדולה, והמלון טוב בסך הכל.
עלינו ברכבת השיניים (Fløibanen) אל אחת הגבעות שמקיפות את העיר. הנוף היה מדהים, ועשינו טיול ברגל של שעה במסלול מעגלי ביער והאגם שעל הגבעה. כשירדנו למטה טיילנו בשוק הדגים, אשר מציע מלבד דגים ופירות ים סטנדרטיים גם את האפשרות לאכול בשר לוויתן. מי שמתעניין באוכל אקזוטי מוזמן לנסות. לאחר מכן טיילנו בבריגן (Bryggen). אופציה נוספת לטיול בברגן היא האקווריום של העיר. אנחנו ויתרנו עליה ובמקום זה אכלנו במסעדת אגון (Egon), שמציעה בופה של אכול כפי יכולתך של פיצות וסלטים. טיילנו גם במצודה של העיר (Bergenhus Fortress), שנמצאת בצמוד למלון.
ימים 5-8: אל לב הפיורד והקרחון
את היום החמישי של הטיול פתחנו בברגן. ניצלנו את הבוקר על מנת לטייל עוד קצת על המזח בברגן, ולא ויתרנו על מאפה הקינמון המקומי (Kanelboller). בצהריים לקחנו את הרכב השכור ויצאנו לכיוון הפיורדים. הפיורדים בנורווגיה הם עמקים שהועמקו על ידי קרחונים לפני אלפי שנים, והם מאופיינים בשוליים תלולים אשר ממשיכים מתחת לפני הים.
התחלנו לנסוע לכיוון צפון מזרח, ובדרך עצרנו לפיקניק באחת מאינספור הנקודות היפהפיות לעצירה בדרך. נורווגיה עשירה מאוד בנקודות יפהפיות, והן מאוד מסודרות, יש בהן שולחנות, פחים ולעיתים גם שירותים. היעד שלנו הוא העיירה פלאם (Flåm), הדרך יפהפייה ועמוסה בנהרות ומפלים מכל עבר. את העצירה היחידה ביצענו במלון סטלהיים (Stalheim Hotel) ההיסטורי, שם יש מצפה שמשקיף על כל העמק. התצפית היא עצירת חובה לדעתי, וזו בעצם הפעם הראשונה בה נחשפנו לנופים הנורווגיים הקלאסיים. המשכנו בנסיעה עד שהגענו לעיירה פלאם.
בפלאם השכרנו בקתה, שהייתה ללא ספק הבקתה הכי מאובזרת ואיכותית שלנו בה. המחיר שלה היה גם בהתאם גבוה יותר. הבקתה נמצאת באחת הפינות של אזור הקמפינג של העיירה ונקראת Flåm Holiday House. זו בקתה מאוד מומלצת, היא במרחק הליכה ברגל לאטרקציות של העיירה ומסביבה עצי פרי ושיחים של פירות יער. מי שבוחר למשל לקחת בקתה אחת ולחרוש את האזור של פלאם, זו יכולה להיות בקתה נהדרת עבורו.
ביום למחרת תכננו שתי פעילויות עיקריות. הראשונה היא נסיעה ברכבת ההיסטורית (Flåmsbana) מפלאם למירדאל (Myrdal). הרכבת מטפסת לגובה של מעל 800 מטר מעל פני הים, ועוברת כמובן בנופים מדהימים. במהלך הנסיעה ישנה עצירה במפל אדיר שנקרא Kjosfossen. בתחנת מירדאל שתינו קפה ושוקו, וטיילנו ברגל. חזרנו ברכבת שיצאה שעה וחצי לאחר שהגענו למעלה, כאשר אופציה נוספת היא חזרה ברגל (למיטיבי לכת שכן מדובר ב-20 ק"מ) או באופניים (גם כן דורש מיומנות מסוימת).
חזרנו לבקתה לארוחת צהריים, ולאחריה יצאנו לאחת החוויות הנהדרות של הטיול- Fjordsafari.זהו סיור של שלוש שעות, הסיור הארוך ביותר שכולל ארוחת ערב קלה, ובמהלכו שטים בסירת מרוץ בתוך הפיורד הגדול ביותר, הסוגנפיורד (Sognefjord), ובאחת מזרועותיו שנקראת ניירופיורד (Nærøyfjord) שהוא אתר מורשת עולמית וגם הפיורד הצר ביותר. השייט היה מקיף, והמדריך היה מצוין. במהלך השייט במהירות של עד 70 קמ"ש, הרגשנו את הרוח על הפנים והאדרנלין בדם.
ראינו כלבי ים ויונקים ימיים קטנים שנקראים פוקניים (Porpoise). בשייט הגענו עד הכפר גודבאנגן (Gudvangen) שבקצהו של הניירופיורד. בדרך חזרה עצרנו בכפר בשם אונדרדאל (Undredal). בכפר טעמנו אוכל מקומי, גבינות ונקניקים מהעיזים המקומיות. גולת הכותרת הייתה הגבינה החומה הייחודית לנורווגיה (Brunost). אין ספק שבאותו יום חזרנו עייפים, אך מרוצים.
בבוקר היום השביעי לקחנו את הרכב והתחלנו בנסיעה לכיוון לארדל (Lærdal). ישנן שתי דרכי הגעה לאזור. הראשונה היא בכביש החדש, שהוא בעצם המנהרה הארוכה בעולם הכוללת כביש לכלי רכב ואורכה 25 ק"מ. תעשו לעצמכם טובה ותוותרו עליה, סעו בדרך הישנה, היא הדרך הנופית שמטפסת על ההר ומספקת תצפיות מדהימות לכיוון פלאם והאורלנדפיורד (Aurlandfjord), כמו גם אל הסוגנפיורד הבלתי נגמר. הדרך (Aurlandsvegen) מטפסת על ההר (Aurlandsfjellet) שמפריד את פלאם מלארדל.
לאחר הנסיעה הגענו לעיירה לארדלסוירי (Lærdalsøyri), ומשם נסענו לעשות טיול קצר ברגל ליד כנסיית הלוחות בבורגונד (Borgund Stave Church). כנסיות הלוחות הן מבנים עתיקים, חלקן בנות קרוב ל-1000 שנים והן גם אתר מורשת של אונסקו. אלו בתי תפילה ויקינגים שהוסבו לכנסיות בהדרגה, על מנת להקל את ההמרה של הוויקינגים מדתם לדת הנוצרית. הם כוללים אלמנטים נורדיים מסורתיים כמו ראשי דרקונים יחד עם אלמנטים נוצריים קלאסיים. הטיול באזור היה נחמד מאוד, אך כדאי לשים לב למפה, כי השילוט לא תמיד מדויק. בערב הגענו לבקתה נהדרת נוספת בעיירה הפסלו (Hafslo) ששמה Hafslotun Hyttesenter. הנוף מהבקתה היה מרהיב. היא ישבה על צלע ההר, כשמהסלון והמרפסת נפרש האגם. נוף אידיאלי לארוחת ערב משפחתית.
היום הבא גם כן היה אחד מהימים הכי מדהימים בטיול. יצאנו עם הרכב מהפסלו והתחלנו לנסוע לכיוון בריימסנטרט (Breheimsenteret), שבפארק הלאומי יוסטדאל (Jostedal). שם עשינו טיול מודרך עם מדריכה פרטית על הקרחון. טיפסנו על קרחון שנקרא ניגרדסברין (Nigardsbreen) שהוא אחת הזרועות של הקרחון יוסטדאל (Jostedalsbreen), שהוא הגדול ביותר באירופה היבשתית.
הטיפוס על הקרחון היה מדהים. זכינו לטפס עם מדריכה נהדרת ורבת ניסיון. ההשקעה בסיור פרטי היא מומלצת מאוד, בעיקר כשמדובר על משפחה שלמה, וכולכם קשורים אחד לשני. הסיור מצריך כושר גופני בינוני, אבל הוא חוויה מומלצת מאוד. ניתן לקחת סיורים קצרים וקלים יותר, אבל לא כדאי לוותר על החוויה של הליכה על קרחון. הסיור התארך מעבר למצופה, כי כולנו נהנינו מאוד, והחוויה הייתה מיוחדת מאוד.
לאחר החוויה על הקרחון נסענו על הדרך הנופית של כביש 55 לכיוון יוטנהיימן (Jotunheimen), ארץ הענקים המיתולוגית. הנסיעה על הכביש הנופי לקחה אותנו לגובה של 1400 מטר מעל פני הים. זהו מעבר ההרים הגבוה ביותר בצפון אירופה והוא סגור בחורף. מדהים לראות את ההשתנות של הנוף בגובה הזה ובקור הזה. חשוב לקחת בחשבון שאם נוסעים מהקרחון לעבר יוטנהיימן כשהכביש עדיין סגור, הדרך תתארך משמעותית, בעיקר כשהמהירות המקסימלית המותרת היא 70 קמ"ש. בלילה הזה ישנו בבקתה מפתיעה לטובה בשם Jotunheimen Adventure. כמו הקודמות גם בקתה זו הייתה מצוינת וענתה על כל הצרכים שלנו. ההפתעה הייתה בכמות הפעילויות שיש לעשות באזור, אנחנו תכננו להישאר שם רק זמן קצר, אך מסתבר שיש באזור המון אטרקציות ופעילויות, שכוללות טיפוס הרים, רכיבה על סוסים, ירי בחץ וקשת ועוד.
ימים 9-12: מארץ הענקים אל האוקיינוס האטלנטי ובחזרה לפיורד
היום התשיעי נפתח בנסיעה מזרחה לכיוון החוף האטלנטי והעיר אולסונד (Ålesund). התחלנו את היום בארוחת בוקר נעימה בבית קפה שנמצא על הכביש שיוצא מן הבקתה. משם המשכנו לכנסיית הלוחות העצומה של לום (Lom Stave Church). היא בלי ספק הייתה כנסייה מרשימה בעיקר בגלל הגודל שלה. ללא ספק יוצרת אפקט של "וואו" בעיני המתבוננים מבפנים ומבחוץ. משם המשכנו לאורך כבישים יפהפיים מלאים בנופים עוצרי נשימה של עמקים, נהרות ומפלים לכיוון העיירה וולדה (Volda). בדרך עצרנו לאכול ארוחת צהריים בעוד אחת מנקודות הפיקניק שפזורות בנורווגיה. מוולדה המשכנו לכיוון אולסונד.
חשוב לציין שהנסיעה הזו כמו רבות אחרות לפניה ואחריה, כללה עליה על מעבורות. בסך הכל המעבורות בנורווגיה הן חוויה נחמדה, לא מחכים להן זמן רב מדי והן מאפשרות עצירה להתרעננות. בכל המעבורות בהן שתנו היה מזנון ושירותים. במזנון מומלץ לנסות את האוכל המסורתי במעבורות, סוול (Svele), סוג של פנקייק מקומי שמגיע עם חמאה וגבינה חומה או ריבה.
אולסונד היא עיר גדולה יחסית בנורווגיה. זוהי עיר שנשרפה כולה ונבנתה מחדש בסגנון אר- נובו (Art Nouveau). זהו סגנון בנייה מאוד מצועצע, צבעוני ושווה עין. בהתחלה טיילנו בעיר עצמה, ברחובות היפים עם הבניינים הצבעוניים, וטיילנו גם במזח. לאחר מכן עלינו על ההר שנמצא מעל העיר כדי לקבל נקודת תצפית על העיר (Fjellstua Utsiktspunkt). הנוף משם היה מדהים, הגענו בערב, אך בשעות האלו עדיין יש כמות רבה של אור. מצד אחד נגלה האוקיינוס האטלנטי, כשהריח של האוקיינוס מציף אותנו, מן הצד השני אינסוף ירוק של הרים ופיורדים וביניהם נמצאת העיר אולסונד. בלי ספק זוהי נקודת עצירה מומלצת. היא גם נגישה לחלוטין ברכב.
מאולסונד המשכנו לבקתה נוספת שנקראת Sjøholt Camping. הבקתה הזו הייתה זולה יותר, מהבקתות הקודמות, אף מנגד התמורה הייתה פחות טובה. התחזוקה הייתה ברמה פחות גבוהה, אך עדיין לדעתי בעבור העלות ששילמנו, הבקתה הזו ענתה על הציפיות. בבוקר למחרת לפני שיצאנו לדרך, עשינו טיול קצר באזור והלכנו להביט על הפיורד, לא משנה כמה פעמים רואים את הנוף הזה, אי אפשר לקבל מספיק ממנו.
השיא של היום העשירי הוא הדרך האטלנטית (Atlanterhavsveien). נסענו בתחילה לעיר מולדה (Molde) ומשם עלינו על כביש 64, עברנו לכביש 663 וחזרנו ל-64 בתחילת הדרך האטלנטית. מזג האוויר באותו היום היה פשוט מושלם, שמש, אין רוח וים שקט. מצד שני, הדרך האטלנטית עוד יותר מרשימה כאשר הים סוער, ובכל זאת קשה היה להתעלם מהגשרים האדירים שנבנו עבור מזג האוויר הסוער. טיילנו קצת ברגל באזור, והריח של האוקיינוס בהחלט נותן אנרגיות, לפחות לי. המשכנו לנסוע צפונה לנקודה הצפונית ביותר בטיול, קריסטיאנסונד (Kristiansund). הדרך לעיר עוברת במנהרה עצומה ומאוד מרשימה, שמוכיחה שכשהנורווגים רוצים, הם יכולים לחסוך מאתנו את המעבורות.
מהעיר הזו התחלנו לנסוע לכיוון דרום מזרח. בדרך לבקתה הבאה עצרנו בחוות גבינות Tingvollost. בחווה ניתן לראות את הפרות הרועות, ניתן לראות כיצד מכינים את הגבינות, וכמובן שניתן לרכוש גבינות מצוינות כמו גם ריבות נהדרות. חלק מהגבינות המיוצרות בחווה זכו בפרסים בינלאומיים, ונחשבות לגבינות מהטופ העולמי. זוהי נקודת עצירה נהדרת, בעיקר כאשר היום הזה הוא יום קצר יחסית מבחינת כמות האטרקציות המתוכננות. מהחווה המשכנו לכיוון הבקתה שלנו שנקראת Gjerdset Turistsenter. בדרך עצרנו לרכוש מצרכים לארוחת הערב. אל תוותרו על סלמון נורווגי. לא צריך להיות אנין טעם כדי להרגיש את ההבדל. בנוסף, פירות יער ופירות באופן כללי ניתן לקנות מילדים מקומיים שמוכרים אותם לצד הדרך. כשהגענו לבקתה החלטנו ללכת לאגם שמתחתיה ויצאנו לשיט קצר בסירת פדלים שכלולה במחיר הבקתה. בארוחת הערב הכנו את הסלמון על המנגל. הלכנו לישון, שוב, עייפים אך מרוצים.
ביום ה-11 נסענו מהבקתה שנמצאת ליד אונדלסנס (Åndalsnes) עד לעיירה גיירנגר (Geiranger), שהיא אחת העיירות הכי ציוריות במדינה. בדרך לשם יש שתי אטרקציות עיקריות, דרך הטרולים (Trollstigen) ודרך הנשרים (Ørnesvingen). שתי הדרכים הללו הן בעלי מוטיב דומה, דרך מפותלת מאוד וצרה מאוד. בדרך הטרולים טיפסנו על ההר ולמעלה עשינו טיול קצר ברגל, בעוד דרך הנשרים היא תצפית מדהימה על גיירנגר וירדנו דרכה אל העיירה, אשר נמצאת בגובה פני הים. גם הנסיעה בין שתי הנקודות מרהיבה ביופייה ושוב כוללת מנהרות מרשימות, מפלים יפהפיים ואינסוף מקורות מים.
היום הזה אמנם לא כלל שום אטרקציה מיוחדת, אך שתי הדרכים הללו הן עוצרות נשימה ושווה מאוד להגיע לשם, הטיול ברגל באזור הוא גם כן מהנה ביותר. התצפית מדרך הנשרים על עבר מפל שבע האחיות היא לא פחות ממדהימה. לאחר הירידה בדרך הנשרים הגענו לעיירה גיירנגר.
טיילנו בעיירה הציורית, שלדעתי מזכירה במקצת את פלאם, היא גם כן עיירה ציורית שממוקמת בקצה הפיורד ומהווה בסיס לאטרקציות רבות באזור החל ממסלולי הליכה בכל הדרגות, קיאקים, סירות מרוץ ומסלולי אופניים. ביקרנו בלשכת התיירות על מנת לבחון את האפשרויות, כי תכננו ביום למחרת לטייל בפיורד בקיאקים, ורצינו לבחון אפשרויות נוספות לשאר היום. מצאנו מספר רב של מסלולים בכל דרגות הקושי שיוצאים ממש מהבקתה שלנו,Hole Hytteutleige, אשר נמצאת על צלע ההר בגיירנגר. זו הייתה אחת הבקתות האהובות עלינו, בטח בהתחשב בנוף המדהים של הפיורד שנגלה לפנינו.
ביום ה-12 התכניות שלנו השתבשו בפעם הראשונה, אבל כמו שאומרים, הכל לטובה. התכנית שלנו לשייט בקיאקים בגיירנגרפיורד (Geirangerfjord) לא יצא לפועל בגלל הרוח המעט חזקה מדי שהייתה באותו היום. במקום זה החלטנו לצאת לטיול ארוך ברגל, טיול של מעל 10 קילומטרים. יצאנו מהבקתה אל עבר הפסגה של אחד ההרים שמסביב. מסלולים נוספים כללו מעבר בחווה עתיקה שעדיין פועלת והליכה מאחורי מפל. המגוון הוא עצום ויש אינסוף אפשרויות לטיולים ואטרקציות.
לאחר הטיול הרגלי נחנו מעט בבקתה ויצאנו לפסגת הר הדלסניבה (Dalsnibba). הפסגה היא בגובה של 1476 מטרים וניתן להגיע אליה ברכב. נסענו למעלה בדרך שכוללת כביש פרטי בתשלום, והנוף היה שווה את הנסיעה ללא כל ספק. למעלה נפתח בפנינו כל הגיירנגרפיורד. בעוד באזור הפיורד הכל ירוק וחי, למעלה על ההר מושלג, קפוא וצחיח. פעם נוספת, נורווגיה מצליחה להציג נוף מדהים שהשאיר את כולנו פעורי פה. לאחר התצפית חזרנו לבקתה שלנו, מלבד הבקתה בפלאם, זו הייתה הבקתה היחידה בה נשארנו שתי לילות.
ימים 13-14: חותמים את הביקור בנורווגיה
ביומיים האלו התחלנו במסע מגיירנגר בחזרה לעיר ברגן לפני שנעזוב את נורווגיה. בבוקר לקחנו מעבורת מגיירנגר, בניגוד למעבורות שלקחנו עד כה, זו לא נועדה לחצות את הפיורד לרוחב, אלא לאורך. השייט היה ארוך יחסית, ולכן גם יקר יחסית וערך קצת יותר משעה. השייט כלל הסברים שניתנו במערכת הכריזה של המעבורת ועברנו בדרכנו כמה נקודות יפהפיות ובראשן מפל שבע האחיות. היעד של המעבורת היה העיירה הלסילט (Hellesylt). במרכז העיירה נמצא מפל מרשים ששווה לעצור בו, אבל לא יותר מזה. נסענו נסיעה די ארוכה ללא יותר מדי עצירות עד לעיירה בלסטרנד (Balestrand).
בעיירה הזו ראינו כנסיה אנגלית די מיוחדת, ותלי קבורה ויקינגים עתיקים. בלסטרנד הייתה אחת העיירות מהן יצאו הוויקינגים למסעות הכיבוש והביזה ברחבי אירופה. הטיול הרגלי הקצר בבלסטרנד היה נעים ומרענן ולדעתי כדאי לעצור שם. בצד השני של הפיורד נמצאת הבקתה האחרונה בה ישנו בנורווגיה. היא גם הייתה הבקתה הכי פחות טובה, והיחידה שאני יכול להגיד שהיא פחות מומלצת. היא אכן הייתה גם הזולה ביותר, אבל מבחינת השירותים שנתנו במקום והצפיפות בשינה, היא הייתה לא ממש נוחה. אם אתם נוסעים בהרכב של פחות משישה אנשים היא יכולה להתאים, אבל אל תצפו לקבל יותר מדי בתמורה למחיר הנמוך שלה. הבקתה נקראת Solvang Motel & Cottages.
את יום המחרת העברנו גם כן בנסיעה לברגן. עצרנו לאכול בעיירה ווסונגן (Vossevngen) והמשכנו ישירות לברגן. גם הפעם לנו באותו המלון והלכנו לאכול פיצה בבופה אכול כפי יכולתך. בערב טיילנו קצת במזח וברובע בתי העץ. מי שרוצה יכול לשלב אטרקציות נוספות בברגן כמו שהזכרתי כמו האקווריום וטיולים באזור החדש יותר של העיר. אנחנו לעומת זאת הסתפקנו בבירה מקומית קרה על יד הנמל. פה אני אציין את בירה האנסה (Hansa) המקומית. אני אמנם לא מומחה, אבל אנחנו נהנינו ממנה מאוד לאורך הטיול בנורווגיה.
ימים 15-17: דנמרק- מלגו ועד טירות עתיקות
בבוקר יצאנו מהמלון המוכר שלנו בברגן ונסענו לתצפית נוספת על העיר, הגבוהה ביותר. עלינו ברכבל לתצפית שנקרת אולריקן 643 (Ulriken 643) על שום הגובה אליו מטפסים ברכבל. התצפית מזכירה במעט את התצפית אליה עלינו ברכבת השיניים ביום הראשון שלנו בעיר, אך בכל זאת אני ממליץ עליה, היא נותנת פרספקטיבה אחרת וממנה נשקפים כל חלקי העיר, גם החלקים החדשים שלה. לאחר התצפית החזרנו את הרכב בשדה התעופה של ברגן וטסנו ממנו לקופנהגן (Copenhagen) שבדנמרק.
בקופנהגן לקחנו רכב בשדה התעופה והתחלנו לנסוע לעיירה ג'לינג (Jelling). העיירה הזו הייתה בעבר הבירה הוויקינגית ושם ישב המלך הראשון של ממלכת דנמרק. בחרנו לישון בעיירה הזו מכיוון שהיא קרובה מאוד לבילונד (Billund), מקום מושבו של פארק לגולנד. בבילונד ישנו בבית שהשכרנו דרך Airbnb. הבית הזה כבר לא זמין באתר, אבל עדיף לישון שם מפני שהמלונות בבילונד יקרים מאוד.
את היום הבא בילינו בלגולנד. כל מי שחובב פארקי שעשועים כמונו ייהנה מאוד מהפארק. מבחינת המתקנים הפארק לא מציג אטרקציות ייחודיות, אך הפארק עצמו מורכב ממעל ל-40 מיליון קוביות לגו, אשר כוללות מודלים עצומים של אתרים מרחבי העולם. הלגו עצמו הוא המצאה דנית, והוא אחת הגאוות הגדולות שלהם. גם בפארק עצמו יש מסעדה של אכול כפי יכולתך עם בר סלטים ופיצות- מומלץ.
אחרי יום שלם בפארק מפתיחתו ועד הסגירה, חזרנו לג'לינג. החלטנו ללכת לראות את האתרים ההיסטוריים של העיירה. זה טיול קצר של כחצי שעה בו ניתן לראות סלעי ענק ועליהם כתובה המילה דנמרק בכתב יתדות. זהו התיעוד העתיק ביותר של המילה דנמרק. זו הייתה נקודה מעניינת, אבל מהסוג שהולכים אליה רק אם נמצאים באזור, בטח לא במיוחד.
היום ה-17 והאחרון מחוץ לאזור עירוני כלל נסיעה חזרה מג'לינג לקופנהגן. בדרך עוברים כמה גשרים אדירים ומרשימים ביותר, אשר עוברים בין שלושת החלקים שמרכיבים את דנמרק. העצירה היחידה שעשינו הייתה בטירת אגסקוב (Egeskov Castle). טירה קלאסית מימי הביניים, אשר מלבד הסיור בה שהוא די רגיל, יש המון אטרקציות בשטחה. יש מבוך מגדרות חיות, תערוכות של מכוניות עתיקות, אופניים עתיקות וכלי תעופה עתיקים. האטרקציות בטירה היו ללא ספק הפתעה גדולה עבורנו ונשארנו בטירה יותר זמן ממה שתכננו. הביקור בטירה מומלץ ביותר. לקראת הערב הגענו לקופנהגן והחזרנו את הרכב.
בקופנהגן השכרנו דירה גדולה גם כן דרך Airbnb, הדירה הייתה גדולה ומרווחת. היא ממוקמת בדיוק מעל המדרחוב הראשי סטרוגט (Strøget) שהוא גם המדרחוב הארוך בעולם, והיא ללא ספק מומלצת. בערב הלכנו ברגל לנמל החדש (Nyhavn), אזור יפהפה בקופנהגן, משם המשכנו לבת הים הקטנה, אחד הסמלים המפורסמים של העיר, אבל בכנות לא הבנו מה ההתלהבות הגדולה. בדרך חזרה לדירה עברנו ליד הארמון המלכותי, שהוא פחות מרשים ממקביליו השבדים והנורווגים לדעתי.
ימים 18-19: הקסם של קופנהגן
אחת הדרכים הנוחות ביותר לטייל בקופנהגן היא בעזרת אופניים. אנחנו בחרנו הפעם לוותר, וחזרנו לנמל החדש ולקחנו משם סיור בסירה בתעלות של קופנהגן. הסיור היה מהנה מאוד ואפשר לראות ולהכיר חלקים נרחבים מהעיר. הוא עבר אתנו על בניינים מודרניים כמו האופרה כמו גם על בניינים היסטוריים כמו ארמון המלך. לאחר הסיור המצוין הלכנו לגנים של טירת רוזנבורג (Rosenborg Castle Gardens), גנים יפהפיים שלאחר הטיול בהם פשוט נשכבנו על הדשא ונחנו במזג אוויר קריר ונעים, תענוג שאינו מובן מאליו עבור ישראלים באמצע חודש אוגוסט. לאחר מכן עלינו על מגדל התצפית שנקרא המגדל העגול (The Round Tower) והיה בעבר מצפה כוכבים. ניתן לראות ממנו חלקים גדולים של העיר וגם את הגשר המפורסם, אשר מחבר את דנמרק עם שבדיה.
את הערב בילינו בגני טיבולי (Tivoli Gardens). אני מתנצל אם אני הולך פה נגד הקונצנזוס, אבל אני לא מבין מדוע יש הילה כה גדולה מסביב לטיבולי. נכון, זה פארק שעשועים עתיק, והתאורה בערב יפה ויש מתקנים שחלקם מהנים מאוד, אבל זה בטח לא מהפארקים הטובים ביותר בהם טיילנו. גם מבחינת הגנים עצמם, הם נחמדים, אבל בטח לא מצדיקים את ההילה הגדולה מסביבם. בסך הכל גני טיבולי הם אטרקציה נחמדה ותו לא.
את היום האחרון של הטיול התחלנו במבשלת קרלסברג (Carlsberg), הסיור היה מעניין, אך לא מאוד מקיף. לא בטוח שכדאי לקחת סיור מודרך, יתכן וטיול עצמאי יהיה לא פחות מספק. יש אפשרות לטעום סוגים רבים של בירות כולל בירות כפי שהן יוצרו במבשלה לפני למעלה ממאה שנים. חשוב להיזהר, כי יש מבקרים ששותים בסיור עד למצב בו הם שיכורים לחלוטין. לאחר הסיור במבשלה חזרנו לדירה, נחנו קצת ויצאנו לשדה התעופה בדרכנו חזרה לישראל.
סקנדינביה היא ללא ספק אחד היעדים הקסומים ביותר בהם טיילתי. היא אירופאית מצד אחד, אבל יש לה עוד איזה אלמנט קסום, שקשה מאוד להסביר אותו. אני לא יודע להצביע בדיוק מה זה, אולי המיקום הצפוני, אבל סקנדינביה היא בלי ספק מיקום מיוחד שישראלים רבים מפספסים אותו. היהלום שבכתר הסקנדינבי הוא ללא ספק נורווגיה. זה בלתי נתפס כמעט, שבאופן יחסי כל כך מעט ישראלים מגיעים אל הנופים עוצרי הנשימה של הפיורדים. נופים שמוגדרים על ידי מומחים רבים כיפים בעולם. כל כך הרבה ישראלים נוסעים לארץ האש בארגנטינה, כשמתחת לאף, באירופה הקלאסית נמצאת נורווגיה הפראית והמדהימה.
