טיול בדרום גרמניה, אוסטריה ושוויץ -; יומן מסע
מאת : אביעד, מיכאל, מיכה ומיכל
19.10.08
נחיתה במינכן, בשעה 5:05, לאחר נסיעה בשאטל משדה התעופה, ממתינים כשעתיים לקבלת הרכב מחברת thrifty. חתמנו על שברולט epica 2.0 טורבו דיזל. ברכב לא היו רישיונות, ולטענתם זה בסדר גמור ("מקסימום תאמרו לשוטר שיתקשר אלינו"). הגעה למינכן בשעה 9:30. חנינו מבלי לשלם חניה, וקיווינו לטוב. טיילנו לאורך המדרחוב שהתחיל מ Karl Platz, מסביב פזורות המון מזרקות יפות ומבנים יפים, אך הכל היה סגור ושומם משום שהיה יום ראשון. עברנו ליד בית העירייה החדש, מבנה מהמם שממוקם על Marien Platz. בהמשך ביקרנו בבית המרזח הראשי של מינכן Houff Braue (HB), המשמש גם כמבשלת בירה. בית המרזח קיים זה 200 שנה (!!). כבר בשעה עשר בבוקר ניתן לפגוש כמות לא מבוטלת של אנשים השותים בירה ולבושים בלבוש גרמני מסורתי. המקום מציע מגוון עצום של בירות מקומיות מעולות ואוכל עממי טרי וטעים. הגענו לכיכר Residentz בו ממוקם ארמון מתקופת הרנסנס ומשם המשכנו למוזיאון BMW. במוזיאון מוצגים כל המכוניות והאופנועים שאי פעם יוצרו. זכינו להנחה של 4 יורו, לאחר שהצהרנו שאנחנו סטודנטים והצגנו כרטיסים של אגד ושל קופת חולים. משם הגענו לעיירה דרומית ממינכן בשם גארמיש, על הדרך הראשית בעיירה מצאנו מגוון רחב של צימרים כאשר כל מה שנותר לנו לעשות הוא רק לבחור. בעיירה, העברנו את הלילה בצימר וארוחת ערב במסעדה איטלקית בעיירה הסואנת. יש לציין כי בכל גרמניה (לפחות בצימרים) ארוחות בוקר כלולות במחיר והינם דבר ברור מאליו. לסיכום היום, פיתחנו אדישות ל- Porsche, מיני קופר, מרצדס וBMW למיניהם...
20.10.08
לאחר קימה מעט מאוחרת, שלוק יומי ממשקה הטיול (Sheridan's) וארוחת בוקר דשנה שסיפקה אותנו גם לצהריים בהמשך, אספנו את כל הפקעל'ך שלנו ושמנו פעמינו לכיוון זוג-פיצות (סתם...Zugspitze). לדאבוננו הרכבל שהיה אמור להעלות אותנו לפסגת ההר היה בשיפוצים. עם קצת עצב בעיניים, עשינו "אחורה פנה" בדרכנו לאוסטריה. ה-GPS, שכנראה היה קצת עייף מעבודה, הודיע בחגיגיות ש"יותר מ, יותר מ ואחר כך" הרבה קילומטרים נשארו למסענו. הגענו לאוסטריה לעיירה בשם seefeld, שם עשינו טיול רגלי במקום שמתפקד כאתר סקי בחורף. בחלקו העליון היה אגם צלול ויפהפה. עשינו תחרות ריצה, תחרות צילום בקפיצות ופוזות מוזרות. רצנו בשיפועים מטורפים וזה כולל גם את מיכל, שרצה עם סנדלי שורש במידה 46! משם המשכנו לאינסברוק -; עיר גדולה ויפה בחבל טירול שבאוסטריה. אכלנו צהריים שכללה נקניק, בקינוח בירה (כמובן). לאחר טיול קצר בעיר חזרנו לגרמניה, לעיירה בשם fussen. התקשינו מאוד למצוא מקום לינה הולם, לדוגמה, אחד הצימרים שהלכנו לראות היה די מסריח ובו ראינו פסלון של יהודי עם אף גדול ובעלת בית זקנה ואנטישמית שכנראה לא הייתה מיודעת לכך שהמלחמה נגמרה זה מכבר. במילים אחרות, האנשים שם לא נחמדים כלל וכלל ובנוסף גם יקר מאוד. בסופו של עניין מצאנו צימר שבעלת הבית עשתה לנו טובה שקיבלה אותנו, אך לא הייתה לנו יותר מדי ברירה בשל השעה שהתאחרה לה. חשבנו על ניסוח הולם למכתב שנשאיר לה המסכם את דעתנו לגביה והאירוח "הנפלא" שלה. מסיבת תה קטנה, ולמיטה.
21.10.08
התעוררנו וכמובן שלא וויתרנו על מכתב "חם ואוהב" ל- housewife שלנו. משם שמנו פעמינו לטירה המטורפת של לודוויג המטורף, טירת Neushwainshtain. בניגוד לשאר תיירי תבל, הצלחנו להתחמק מתשלום חניה, וחנינו בחניון של בית מלון מקומי. טיפסנו כ-40 דק' ברגל לכיוון הטירה, כשסביבנו נוף עוצר נשימה. את הטירה עצמה קשה לתאר במילים, אז נוותר על הניסיון. אחרי שהשקטנו את הבטן עם נקניקיה ובירה גרמנית, המשכנו לקונסטנץ. את הנסיעה העברנו דרך החלק הדרומי של האגם, דהיינו דרך שוויץ, וכך זכינו לראות שוק דלעת צבעוני וססגוני -; אשכרה שוק של נטו דלעת בכל הצבעים ובכל המינים -; יפהפה! התקופה הייתה עיצומו של חג ההלווין. הגענו לעיירה קונסטנץ היקרה (יקרה מאוד), אבל אחרי מאמץ קל הצלחנו למצוא חדר זול יחסית, מכיוון שלא הייתה אסלה בחדר, אבל נו מילא. בערב יצאנו למרכז העיר בחיפוש אחר פאב על מנת להתחיל איתו את הלילה הסוער שלנו. בעודנו משוטטים פגשנו בבחורה חמודה וביקשנו שתמליץ לנו על מקום טוב. היא הובילה אותנו ללאונג' באר. בינתיים להמן וגיגי כבר בנו תוכניות ורקמו מזימות במוחם הקודח. יש לציין שהברמן היה אדיב, חביב ומוכשר. הזמנו קוקטיילים ובינתיים הבחנו בקוקטייל יצירת אמנות של ממש, כולו מעוטר בפירות טרופיים אקזוטיים, מעוצבים כמו שלא ראינו מימינו. משום מה להמן היה משוכנע שהקוקטיל שייך לו, וכולנו התחלנו לטעום ממנו. אך לפתע (אחרי צילומים, טעימות והתלהבויות), המלצרית שאלה אותנו האם סיימנו (להתלהב), לקחה את המשקה והגישה אותו לשולחן אחר... זה היה אחד המצחיקים. את הערב קינחנו בשווארמה טורקית בהמלצת הבחורה החביבה, שמסתבר שהיא טורקיה בת 30, שנראית כמו בת 19. אגב, בזכותה גילינו איך הוגים בצורה מדויקת את שם הטירה, ואת האות בגרמנית (שנראית כמו האות b יוונית) שנהגית כ-SS.
22.10.08
התעוררנו לבוקר שטוף שמש בקונסטנץ. חצי שעה נסיעה לשוויץ, למפלי הריין היפים. עלינו על סירת מנוע קטנה שלקח אותנו לשייט בכמה מקומות שממש נמצאים מעל המפלים. משם המשכנו לפרייבורג בגרמניה. נסענו בדרך יפה של כפרים נידחים והיער השחור. נכנסנו קצת לשטח לשביל עפר, לעומקו של היער המסתורי. ראינו המון סוגים של פטריות, הרגשנו קצת את הגשם ואף ישבנו והכנו קפה בעמדת ציידים. כמובן שקינחנו את האירוע בעוגיות שוקולד גרמניות איכותיות. ירדנו לכיוון הרכב וגילינו כי המפתחות אינם!! נכנסנו קצת לפאניקה משום שהסיכוי למצוא מפתח בודד של רכב בתוך היער הענק הזה שואפים לאפס. בנוסף לכל זה ל-GPS ולטלפונים הניידים לא היה אפילו קו קליטה אחד לרפואה. החושך התחיל לרדת, ואיתו גם הגשם. למזלנו הרב, תוך 10 דק' מצאנו את המפתחות לאחר ששחזרנו באמצעות מצלמת הודיאו את המקומות בהם להמן התגלגל להנאתו על הדשא.. שמחים וטובי לב, המשכנו לעבר פרייבורג. לאחר כמה קשיים, מצאנו מלון יפהפה בשם Lowen, בבעלותו של ויליאם, הממוקם כ-8 ק"מ ממרכז העיר. אירוח יוצא דופן ומומלץ מאוד!!! ויליאם היה אדם נחמד מאוד שהתעניין בגימטרייה יהודית ובבאך (ובקשר ביניהם). בערב יצאנו העירה, אכלנו ארוחה טובה ויצאנו בחיפושים אחר מקום ראוי לפיזוזים. משלא מצאנו אף מקום נורמאלי, מיכל כיוונה אותנו למקום הזוי בפרברי העיר -; למסיבה של 40+ (בלי להגזים), מסיבה הומת אדם, כשרוב האנשים הגיעו אליה באופניים. החלטנו להישאר ולרקוד שם כי הייתה אווירה טובה וכל הסיטואציה הצחיקה אותנו. לאחר כשעה יצאנו משם לכיוון המלון. לא עברו שתי דק' וכבר משטרה עצרה אותנו לבדיקת אלכוהול קצרה ותחקיר קל. גם את זה עברנו בשלום, והגענו למלון לשינה עמוקה.
23.10.08 Turtle-head...
כבר מוקדם בבוקר היינו בפארק אירופה. עלינו על כל מתקן אפשרי, כל הפארק היה מפוצץ דלעת בגלל החג. מיכל התגברה על הפחד שלה מרכבות הרים. לא נשכח להזכיר את המקלארן SLR שהייתה בכניסה לרכבת הגדולה, עם ירידה של 90 מעלות. דבר נוסף מצחיק שקרה שם כשלהמן ניסה לתעד רכבת הרים יורדת לתוך בריכת מים, גל גדול כיסה אותו מכף רגל ועד ראש והוא היה קפוא בכל שארית אותו היום. בערב יצאנו לפאב מקומי גדול עם כ-30 סוגים שונים של בירות מהחבית. קיבלנו דו"ח חניה, והמשכנו למסיבה בבניין גבוה בקומה ה-18.
24.10.08
הבוקר התחיל בנסיעה לכיוון עיר המרחצאות באדן באדן. נסענו בדרך ארוכה יותר בכדי ליהנות מנופי היער השחור והכפרים בדרך. כמובן שלא וויתרנו על טבילה בשטח עם פק"ל קפה באמצע הדרך. תוך כדי הקפה גילינו שמצלמת הוידאו איננה. התקשרנו לויליאם, ומבדיקה קצרה התגלה שהמצלמה נשכחה במלון. איזה באסה... נאלצנו לחזור את כל הדרך לפרייבורג, כ-80 ק"מ, ושוב להמשיך לבאדן באדן. אחרי כל הטלאות הגענו לבסוף לבית מרחץ מהמם עם 6 סוגי בריכות בטמפ' שונות, כמובן שלא יכולנו לסרב לביקור באזור הנודיסטים -; חוויה מתקנת ומעניינת כשלעצמה. משם נסיעה מפרכת של כ-3 שעות למינכן למלון קטן וזול. בלילה יצאנו לפאב שבו נהנינו מהופעה חיה, ורקדנו בטירוף לצלילי הרוק. גיגי הכיר שם בחורה כבת 40, להמן הכיר יפני ואילו האחרונים גילו להם שנכנסנו למעשה למסיבת יומולדת פרטית, אך השתלבנו בה יפה... מיכה ומיכל לעומת זאת, עשו בשכל וחתכו כבר ב-3 בבוקר.
25.10.08
ביקור במחנה דכאו, מחנה הריכוז נמצא בצפון מערב מינכן. בנוסף, טילנו ברחבי מינכן שוקקת החיים. ובחזרה הביתה.
נחיתה במינכן, בשעה 5:05, לאחר נסיעה בשאטל משדה התעופה, ממתינים כשעתיים לקבלת הרכב מחברת thrifty. חתמנו על שברולט epica 2.0 טורבו דיזל. ברכב לא היו רישיונות, ולטענתם זה בסדר גמור ("מקסימום תאמרו לשוטר שיתקשר אלינו"). הגעה למינכן בשעה 9:30. חנינו מבלי לשלם חניה, וקיווינו לטוב. טיילנו לאורך המדרחוב שהתחיל מ Karl Platz, מסביב פזורות המון מזרקות יפות ומבנים יפים, אך הכל היה סגור ושומם משום שהיה יום ראשון. עברנו ליד בית העירייה החדש, מבנה מהמם שממוקם על Marien Platz. בהמשך ביקרנו בבית המרזח הראשי של מינכן Houff Braue (HB), המשמש גם כמבשלת בירה. בית המרזח קיים זה 200 שנה (!!). כבר בשעה עשר בבוקר ניתן לפגוש כמות לא מבוטלת של אנשים השותים בירה ולבושים בלבוש גרמני מסורתי. המקום מציע מגוון עצום של בירות מקומיות מעולות ואוכל עממי טרי וטעים. הגענו לכיכר Residentz בו ממוקם ארמון מתקופת הרנסנס ומשם המשכנו למוזיאון BMW. במוזיאון מוצגים כל המכוניות והאופנועים שאי פעם יוצרו. זכינו להנחה של 4 יורו, לאחר שהצהרנו שאנחנו סטודנטים והצגנו כרטיסים של אגד ושל קופת חולים. משם הגענו לעיירה דרומית ממינכן בשם גארמיש, על הדרך הראשית בעיירה מצאנו מגוון רחב של צימרים כאשר כל מה שנותר לנו לעשות הוא רק לבחור. בעיירה, העברנו את הלילה בצימר וארוחת ערב במסעדה איטלקית בעיירה הסואנת. יש לציין כי בכל גרמניה (לפחות בצימרים) ארוחות בוקר כלולות במחיר והינם דבר ברור מאליו. לסיכום היום, פיתחנו אדישות ל- Porsche, מיני קופר, מרצדס וBMW למיניהם...
20.10.08
לאחר קימה מעט מאוחרת, שלוק יומי ממשקה הטיול (Sheridan's) וארוחת בוקר דשנה שסיפקה אותנו גם לצהריים בהמשך, אספנו את כל הפקעל'ך שלנו ושמנו פעמינו לכיוון זוג-פיצות (סתם...Zugspitze). לדאבוננו הרכבל שהיה אמור להעלות אותנו לפסגת ההר היה בשיפוצים. עם קצת עצב בעיניים, עשינו "אחורה פנה" בדרכנו לאוסטריה. ה-GPS, שכנראה היה קצת עייף מעבודה, הודיע בחגיגיות ש"יותר מ, יותר מ ואחר כך" הרבה קילומטרים נשארו למסענו. הגענו לאוסטריה לעיירה בשם seefeld, שם עשינו טיול רגלי במקום שמתפקד כאתר סקי בחורף. בחלקו העליון היה אגם צלול ויפהפה. עשינו תחרות ריצה, תחרות צילום בקפיצות ופוזות מוזרות. רצנו בשיפועים מטורפים וזה כולל גם את מיכל, שרצה עם סנדלי שורש במידה 46! משם המשכנו לאינסברוק -; עיר גדולה ויפה בחבל טירול שבאוסטריה. אכלנו צהריים שכללה נקניק, בקינוח בירה (כמובן). לאחר טיול קצר בעיר חזרנו לגרמניה, לעיירה בשם fussen. התקשינו מאוד למצוא מקום לינה הולם, לדוגמה, אחד הצימרים שהלכנו לראות היה די מסריח ובו ראינו פסלון של יהודי עם אף גדול ובעלת בית זקנה ואנטישמית שכנראה לא הייתה מיודעת לכך שהמלחמה נגמרה זה מכבר. במילים אחרות, האנשים שם לא נחמדים כלל וכלל ובנוסף גם יקר מאוד. בסופו של עניין מצאנו צימר שבעלת הבית עשתה לנו טובה שקיבלה אותנו, אך לא הייתה לנו יותר מדי ברירה בשל השעה שהתאחרה לה. חשבנו על ניסוח הולם למכתב שנשאיר לה המסכם את דעתנו לגביה והאירוח "הנפלא" שלה. מסיבת תה קטנה, ולמיטה.
21.10.08
התעוררנו וכמובן שלא וויתרנו על מכתב "חם ואוהב" ל- housewife שלנו. משם שמנו פעמינו לטירה המטורפת של לודוויג המטורף, טירת Neushwainshtain. בניגוד לשאר תיירי תבל, הצלחנו להתחמק מתשלום חניה, וחנינו בחניון של בית מלון מקומי. טיפסנו כ-40 דק' ברגל לכיוון הטירה, כשסביבנו נוף עוצר נשימה. את הטירה עצמה קשה לתאר במילים, אז נוותר על הניסיון. אחרי שהשקטנו את הבטן עם נקניקיה ובירה גרמנית, המשכנו לקונסטנץ. את הנסיעה העברנו דרך החלק הדרומי של האגם, דהיינו דרך שוויץ, וכך זכינו לראות שוק דלעת צבעוני וססגוני -; אשכרה שוק של נטו דלעת בכל הצבעים ובכל המינים -; יפהפה! התקופה הייתה עיצומו של חג ההלווין. הגענו לעיירה קונסטנץ היקרה (יקרה מאוד), אבל אחרי מאמץ קל הצלחנו למצוא חדר זול יחסית, מכיוון שלא הייתה אסלה בחדר, אבל נו מילא. בערב יצאנו למרכז העיר בחיפוש אחר פאב על מנת להתחיל איתו את הלילה הסוער שלנו. בעודנו משוטטים פגשנו בבחורה חמודה וביקשנו שתמליץ לנו על מקום טוב. היא הובילה אותנו ללאונג' באר. בינתיים להמן וגיגי כבר בנו תוכניות ורקמו מזימות במוחם הקודח. יש לציין שהברמן היה אדיב, חביב ומוכשר. הזמנו קוקטיילים ובינתיים הבחנו בקוקטייל יצירת אמנות של ממש, כולו מעוטר בפירות טרופיים אקזוטיים, מעוצבים כמו שלא ראינו מימינו. משום מה להמן היה משוכנע שהקוקטיל שייך לו, וכולנו התחלנו לטעום ממנו. אך לפתע (אחרי צילומים, טעימות והתלהבויות), המלצרית שאלה אותנו האם סיימנו (להתלהב), לקחה את המשקה והגישה אותו לשולחן אחר... זה היה אחד המצחיקים. את הערב קינחנו בשווארמה טורקית בהמלצת הבחורה החביבה, שמסתבר שהיא טורקיה בת 30, שנראית כמו בת 19. אגב, בזכותה גילינו איך הוגים בצורה מדויקת את שם הטירה, ואת האות בגרמנית (שנראית כמו האות b יוונית) שנהגית כ-SS.
22.10.08
התעוררנו לבוקר שטוף שמש בקונסטנץ. חצי שעה נסיעה לשוויץ, למפלי הריין היפים. עלינו על סירת מנוע קטנה שלקח אותנו לשייט בכמה מקומות שממש נמצאים מעל המפלים. משם המשכנו לפרייבורג בגרמניה. נסענו בדרך יפה של כפרים נידחים והיער השחור. נכנסנו קצת לשטח לשביל עפר, לעומקו של היער המסתורי. ראינו המון סוגים של פטריות, הרגשנו קצת את הגשם ואף ישבנו והכנו קפה בעמדת ציידים. כמובן שקינחנו את האירוע בעוגיות שוקולד גרמניות איכותיות. ירדנו לכיוון הרכב וגילינו כי המפתחות אינם!! נכנסנו קצת לפאניקה משום שהסיכוי למצוא מפתח בודד של רכב בתוך היער הענק הזה שואפים לאפס. בנוסף לכל זה ל-GPS ולטלפונים הניידים לא היה אפילו קו קליטה אחד לרפואה. החושך התחיל לרדת, ואיתו גם הגשם. למזלנו הרב, תוך 10 דק' מצאנו את המפתחות לאחר ששחזרנו באמצעות מצלמת הודיאו את המקומות בהם להמן התגלגל להנאתו על הדשא.. שמחים וטובי לב, המשכנו לעבר פרייבורג. לאחר כמה קשיים, מצאנו מלון יפהפה בשם Lowen, בבעלותו של ויליאם, הממוקם כ-8 ק"מ ממרכז העיר. אירוח יוצא דופן ומומלץ מאוד!!! ויליאם היה אדם נחמד מאוד שהתעניין בגימטרייה יהודית ובבאך (ובקשר ביניהם). בערב יצאנו העירה, אכלנו ארוחה טובה ויצאנו בחיפושים אחר מקום ראוי לפיזוזים. משלא מצאנו אף מקום נורמאלי, מיכל כיוונה אותנו למקום הזוי בפרברי העיר -; למסיבה של 40+ (בלי להגזים), מסיבה הומת אדם, כשרוב האנשים הגיעו אליה באופניים. החלטנו להישאר ולרקוד שם כי הייתה אווירה טובה וכל הסיטואציה הצחיקה אותנו. לאחר כשעה יצאנו משם לכיוון המלון. לא עברו שתי דק' וכבר משטרה עצרה אותנו לבדיקת אלכוהול קצרה ותחקיר קל. גם את זה עברנו בשלום, והגענו למלון לשינה עמוקה.
23.10.08 Turtle-head...
כבר מוקדם בבוקר היינו בפארק אירופה. עלינו על כל מתקן אפשרי, כל הפארק היה מפוצץ דלעת בגלל החג. מיכל התגברה על הפחד שלה מרכבות הרים. לא נשכח להזכיר את המקלארן SLR שהייתה בכניסה לרכבת הגדולה, עם ירידה של 90 מעלות. דבר נוסף מצחיק שקרה שם כשלהמן ניסה לתעד רכבת הרים יורדת לתוך בריכת מים, גל גדול כיסה אותו מכף רגל ועד ראש והוא היה קפוא בכל שארית אותו היום. בערב יצאנו לפאב מקומי גדול עם כ-30 סוגים שונים של בירות מהחבית. קיבלנו דו"ח חניה, והמשכנו למסיבה בבניין גבוה בקומה ה-18.
24.10.08
הבוקר התחיל בנסיעה לכיוון עיר המרחצאות באדן באדן. נסענו בדרך ארוכה יותר בכדי ליהנות מנופי היער השחור והכפרים בדרך. כמובן שלא וויתרנו על טבילה בשטח עם פק"ל קפה באמצע הדרך. תוך כדי הקפה גילינו שמצלמת הוידאו איננה. התקשרנו לויליאם, ומבדיקה קצרה התגלה שהמצלמה נשכחה במלון. איזה באסה... נאלצנו לחזור את כל הדרך לפרייבורג, כ-80 ק"מ, ושוב להמשיך לבאדן באדן. אחרי כל הטלאות הגענו לבסוף לבית מרחץ מהמם עם 6 סוגי בריכות בטמפ' שונות, כמובן שלא יכולנו לסרב לביקור באזור הנודיסטים -; חוויה מתקנת ומעניינת כשלעצמה. משם נסיעה מפרכת של כ-3 שעות למינכן למלון קטן וזול. בלילה יצאנו לפאב שבו נהנינו מהופעה חיה, ורקדנו בטירוף לצלילי הרוק. גיגי הכיר שם בחורה כבת 40, להמן הכיר יפני ואילו האחרונים גילו להם שנכנסנו למעשה למסיבת יומולדת פרטית, אך השתלבנו בה יפה... מיכה ומיכל לעומת זאת, עשו בשכל וחתכו כבר ב-3 בבוקר.
25.10.08
ביקור במחנה דכאו, מחנה הריכוז נמצא בצפון מערב מינכן. בנוסף, טילנו ברחבי מינכן שוקקת החיים. ובחזרה הביתה.
