טיול לקרואטיה וסלובניה עם עצירה קצרה באיסטנבול

17.09.12

טיסה עם חברת טורקיש איירליינס קונקשיין דרך איסטנבול. גילינו שהמטוסים והשירות של הטורקים הוא יוצא מן הכלל, מושבים מעור, מרווחים, מערכת בידור אישית לכל נוסע. נוכחנו גם לגלות הדיוטי פרי שם זול יותר מבארץ. הגענו לשדה בזאגרב בשעה 11 בערך, לקחנו רכב מחברת השכרה מקומית. סקודה אוקטביה סטיישן בת 3, משומשת היטב, הרכב היה עם כמה מכות עליו מה שלדעתי מקנה יתרון מסויים למקרה של דפיקה. את זאגרב העיר החלטנו להשאיר ליום האחרון ושמנו פעמינו ללובליאנה שבסלובניה.

המרחק הוא כ 150 ק"מ אבל הכבישים האירופאיים הבלתי מתפשרים ומנוע הדיזל המורגש הופכים את הנסיעה לקצרה יחסית. במעבר הגבול חשוב לקנות מדבקה לנסיעה בכבישים הסלובניים. עלות מדבקה בתוקף לשבוע עלתה 15 יורו, שמה המקצועי והמצחיק הוא "וינייט", קונים אותה במעבר הגבול ובתחנות דלק. לובליאנה היא עיר אירופאית לכל דבר ועניין, מקסימה ויפיפייה, רק שהיא קטנה מאוד, רק 300,000 תושבים. טיילנו לאורך הנהר ועלינו ברכבל למצודה שעל ההר, עלות הרכבל היא 3 יורו לסטודנטים. בהצגת 'רב קו' או כרטיס קופ"ח כל אחד יכול להיות סטודנט. הנוף מהמצודה הוא מהמם, ניתן לראות את כל העיר. במרחק של כ 200 מטר מהכניסה לרכבל יש את המסעדה הכי מגניבה ומפורסמת בעיר שמה SOKOL, חובה להיכנס פנימה וחובה לאכול שם. אכלנו שם מרק פטריות יער אסליות בתוך קערת לחם. קנינו סווטצ'רט בחנות H&M ענקית (כי קר בלילה), אגב המבחר אדיר והמחירים זולים משמעותית ביחס לארץ. משם נסענו לעיירה BLED. למעשה, הצימר שהזמנו הוא בעיירה סמוכה שנקראת SPONJE GORJE הזולה משמעותית מבלד. דירה מעולה, 3 חדרים, 11 יורו לאדם ללילה. המקום כולל גינה עם מנגל בנוי מאבן, חניה פרטית, בריכת דגים ומיני מרקט מעבר לכביש. הדירה נקראת apartma arh, ולבעלת המקום קוראים רוברטה [email protected]. בערב הלכנו למסעדה\בר מקומית עם אוכל סלובני עממי. התקשינו להבין את השמות והמרכיבים של המאכלים, אז המלצרית פשוט הדגימה לנו על גבי תמונות של חיות שהיו להם שם. זה די ברור שהתמונות האלה שם בדיוק למטרה זו. לא ידענו מה זה עז בר אז המלצרית הצביעה על תמונה של משהו שנראה כמו תיש בר בטבע פרוע ואמרה שזאת הליידי שלו. מייזלס הזמין צבי בר שניצוד מבעוד מועד, היה לו טעם מעניין, קשה להגדרה, מעין שילוב של פרה ועז. הלכנו לישון מתים מעייפות אחרי לילה ללא שינה והתעפצויות לא רציפות לאורך היום.

18.09.2012

התעוררנו לבוקר קסום בבלד, הכנו ארוחת בוקר דשנה עם סנדוויצ'ים לדרך ויצאנו לכיוון האגם. בכל מקום כתוב שהחניה בתשלום אבל אנחנו חנינו ברחובות צדדיים או בחניות של מלונות ולא הייתה שום בעיה. שכרנו אופניים בעלות של יורו לשעה והתחלנו לדווש מסביב לאגם. האכלנו ברבורים, ליטפנו ברווזים וכמובן שקפצנו למים מהמזחים. עקרונית, הכניסה למים מותרת משני מקומות שהם חופי רחצה שמהם גם נוח יותר להיכנס. בגלל שהיינו מחוץ לעונת התיירות הסוערת אז לא היו כמעט אנשים, מה שהפך את האווירה לשלווה וכיפית. לאי במרכז האגם לא הגענו כי לדעתנו הוא יפה יותר מרחוק, אבל אפשר לשכור סירה ולהגיע אליו. בלד הוא מקום חובה! הסיבוב עצמו מסביב לאגם לא לוקח יותר מ 2-3 שעות, כולל עצירות לבראנץ' ושחייה. משם המשכנו לקניון וינטגר (vintgar) שבשמורת טריגלב (triglav). מדובר במסלול לאורך נחל קפוא ושוצף שההליכה לכל אורכו היא על גשרוני עץ, המקום עצמו קסום במיוחד באור השמש השוקעת ויש בו לא מעט מקומות המזמינים לצלם תמונה ציורית\מצחיקה. הכניסה לשמורה לסטודנטים היא 3 יורו (4 מחיר רגיל). מהרגע שיורדים לכיוון המים מרגישים את הקור של המים באוויר מסביב. המים עצמם צבועים בצבעי טורקיז עמוק, והם צלולים במיוחד. לאורך המסלול שאורך כחצי שעה לכל כיוון (המסלול קווי), יש מלא גשרי עץ שעוברים מעל המים, בהסתכלות מטה רואים את העומק הרב של המים הקפואים, והקפיצה מהגשרונים מאוד מזמינה ומתבקשת. בהתנגשות בין יצר ההישרדות ליצר הגבריות, הגבריות ניצחה. הפכנו למוקד עניין ופלאשים של מצלמות בעודנו עומדים על הגשר ומסתכלים מטה. מרגע החבטה במים עבדנו בכל הכוח רק כדי לצאת החוצה מרוצים מעצמנו על המעשה. יש לציין שגם המקומיים נורא התלהבו מהמעשה הנועז. בארוחת הערב ניצלנו את העובדה שלצימר שלנו (apartment Arh) יש מנגל בנוי בחצר וקנינו בשר עוף, חזיר ופרה משובח והכנו מנגל איכותי. ישבנו שתינו בירות ויין, שיחקנו דוראק ונפלנו לשינה ערבה.

19.09.2012

התעוררנו לבוקר סגרירי. הכנו ארוחת בוקר וסנדויצ'ים לדרך, הפעם ישבנו בפנים ולא בחוץ כי היה קר. יצאנו דרומה לכיוון אגם בוהיני bohinj . במקום ניתן לקבל מידע בנקודת information בעיירות הקרובות לאגם עצמו. יש מסלולים רבים באזור וניתן להישאר שם כמה ימים ולטפס על ההרים באזור. שמענו שמועות על אגמים גבוהים בטרקים של כמה ימים ממטיילים שחזרו משם. אנחנו בחרנו במסלול שאורך כ 4 שעות שעולה בתוך קניון gorge mostnica לכיוון מפל. החלטנו לא לחנות בחניון כדי לא לשלם חניה אז התרחקנו 300 מטר לכיוון הכפר וחנינו חיני-חינם ליד בית שהיה נטוש או בבניה. עברנו דרך חוות סוסים מדהימים שבאו אלינו לקבל ליטוף וקצת דשא, כמובן שהיה ניסיון רכיבה אבל משום מה הם לא התלהבו והראו זאת ע"י ניסיון לביס בישבן של הרוכב הלא מנוסה. התחלנו את המסלול עצמו, ובהתחלה סטינו מהדרך והלכנו בשביל יפה בתוך יער צפוף. לאחר כ 15 דקות של הליכה פגשנו זוג מטיילים עם מפה שהראו לנו שגם אנחנו וגם הם טעינו במסלול. באותו הרגע לא היה מנוס מלבד לעשות עצירה לטובת תה ועוגיות (מזל שהבאנו פק"ל קפה). ניסינו לחזור למסלול המקורי תוך כדי שאנחנו עוברים דרך מלא מלא פרות שרועות בכיף שלהם בדשא, ואגב, לא מפחדות כלל מבני אנוש. יש מסלול שעובר בתוך הקניון אבל אנחנו לא מצאנו אותו והלכנו לאורך כביש צר של אספלט או כורכר. זה אומר שיש אפשרות להיכנס עם רכב או בטרמפ, אם אין הרבה זמן. לאחר הליכה עם נופים עוצרי נשימה, נחלים, פטריות ויערות הגענו למפל, שלא היה מרשים במיוחד אפילו בקנה מידה ארץ ישראלי. למזלו של המפל הייתה שם מסעדה שהגישה לנו מרק מפטריות שנקטפו זה עתה, שהיה עשיר ומדהים וגמענו אותו ברצון רב. את הדרך חזרה עשינו רק דרך הכביש כי היה כבר טיפה מאוחר, והתחיל לרדת גשם קל שליווה אותנו לאורך כל הדרך ולקראת הסוף גם התגבר, ואפילו עצרו לנו טרמפ לכיוון הרכב. הגענו אל הרכב ונסענו צפונה לכיוון בובץ' BOVEC דרך כביש 206 הידוע בתפארתו, בנופיו עוצרי הנשימה, וחווית הנהיגה. לצערנו, בגלל הגשם והקור הנופים היו פחות עוצרי נשימה ממה שרצינו ולא ראינו הרבה אבל נהננו לשרוף צמיגים בליווי צעקות הבנות. הגענו לBovec טרוטים טיפה מההליכה והנסיעה. הלכנו לאכול במסעדה המומלצת ע"י בעלת הצימר, לטני ורט Letni VRT. המסעדה עצמה מאוד גדולה ודי יקרה (10-20 יורו למנה) אבל המנות גדולות ומפנקות והמלצר חביב ואפילו יודע עברית די טוב. אכלנו שם פיצה, ריזוטו, כבש וwild boar, שתינו יין טוב, ועשינו את דרכנו לצימר. הצימר עלה לנו 64 יורו, שני חדרים, [email protected] הוא בגדר חביב במיוחד לאור הסטנדרט הגבוה מאתמול.

20.9.2012

התעוררנו לבוקר מקסים ושטוף שמש, בעיירה מקסימה ומוקפת הרים ירוקים, בשם קוט kot, ליד בובץ'. הצימר היה נעים ומצויד כהלכה, וכהרגלנו, הכנו ארוחת בוקר, שלשם הגיוון הכילה קורנפלקס עם חלב, והצטיידנו בסנדויצ'ים מפנקים מיד היוצר של מיכל ועידית. לאחר מכן יצאנו לדרך לטולמין tolmin. בדרך עצרנו לעצירה לא צפויה, בעקבות רכב עמוס קיאקים שעצר בצד הדרך. ירדנו בהמלצתם לקניון מדהים ולנהר סוצ'ה soca התכול לאזור בתולי ועוצר נשימה, אבל בדרך נוחה ומאורגנת, שמנתה לא פחות מ-373 מדרגות. שם ישבנו ושתינו יין, נהנינו מחום השמש באוויר הקר שעלה מהמים והבנים החליטו שטבילה רגילה אינה מאתגרת עבורם יותר ועברו לסקיני דיפינג. לאחר מכן המשכנו לטולמין, לקניון טולמין ליתר הדיוק, שם חזינו בהתחברות של שניים מהנהרות הגדולים של סלובניה, התרוצצנו בין הנקודות השונות במסלול, שתינו קפה ושוחחנו עם זוג מבוגר ומגניב מניו זילנד שסיפרו שהם מטיילים המון באמצעות חילופי דירות. הדרך מבובץ' לטולמין לקחה בערך חצי שעה, לא כולל העצירה, והכניסה לקניון טולמין עלתה 3.20 יורו לאדם, לאחר הנחת סטודנטים (4 מחיר רגיל). לאחר טולמין המשכנו לפוסטוינה, דרך פרדיאמה predjama, בדרך שארכה כשעה וחצי. טירת פרדיאמה היא מחזה מדהים ושווה את הנסיעה כדי לחזות בה אפילו מרחוק וכדי לרדת למטה למערה שבה מים זורמים אל תוך האדמה. מאחר והבנו כי בתוכה יש מוזיאון לא חשבנו ש-7 יורו שווים את ההוצאה כדי לראות אותה גם מבפנים. כ-10 דקות מפרדיאמה נמצאת מערת פוסטוינה postojna, מערת נטיפים ענקית ומדהימה, שנכנסים לתוכה ברכבת ויש אפילו הסברים בעברית! הכניסה למערה יקרה בטירוף, 23 יורו לאדם לאחר הנחת סטודנט (לא יודעים כמה זה מחיר רגיל כי רצנו לשם כדי להספיק לסיור האחרון) והדעות חלוקות אם היא שווה את המחיר המטורף או לא... באמצע המאה ה19 התקיימו בטירה נשפים לאנשים עשירים מאוד שכן להדליק תאורה במקום שמשתרע על קילומטרים רבים היא מלאכה קשה מאוד. הבדיחה שלנו היא שעד היום המסורת נשמרה וזה עדיין לאנשים עשירים בלבד. במערה התגלה סוג של דג שתוחלת החיים שלו היא כ100 שנה, ראותיו ועיניו מנוונות והוא יכול לצום יותר משנה, סוג של גולום קטן, בלי הטבעת. לאחר מכן עצרנו בסופר מרקט והתחלנו לחפש את הצימר ללילה, שהתגלה כמקום ריק, שומם ודי מעפן המקום הוא גם חוות סוסים, בעיירה קטנה שנקראת פרסטראנק prestranek. ארוחת ערב אכלנו במסעדה בינונית למדי. לא מומלץ, בקיצור, לא המלון ולא האזור. לילה טוב חברים -; מחר חוצים לקרואטיה!

21.09.12

את הבוקר התחלנו בארוחת בוקר מאולתרת ויצאנו חיש מהר לדרך, במטרה להגיע כמה שיותר מהר למערת שקוציאן skocian. בדרך עברנו ליד שדה ירוק רחב ידיים והבחנו באנשים נעים בסהרוריות עם ראשים באדמה ושקיות בידיים מפוזרים בו. החלטנו לעצור ולבדוק את הנושא וגילינו שהם מלקטים פטריות. חיפשנו וחיפשנו ואף הצלחנו למלא שקית נאה. מרגע זה והילך התגבשה לה פנטזיה על מרק פטריות, מעשה ידינו שנוכל להתפנק בו בערב, או לפחות אוהבי הפטריות יוכלו להתפנק בו.. לצורך הגיוון, או פשוט כי הם נמצאו בלב שדה ירוק וריק, מייזלס ומיכה עשו קצת צלחות על הדשא עם האוטו בזמן שהבנות עמלו בליקוט הפטריות. לאחר שהאוטו קיבל גוונים של מכסחת דשא ומיצינו את הליקוט המשכנו לכיוון המערה. הנסיעה למערת שקוציאן ארכה כ-40 דקות, והכניסה למערה הייתה 11 יורו לאדם, לאחר הנחת סטודנט, שוב לא יודעים כמה היה מחיר רגיל כי הגענו בול לסיור -; לפי התכנון! המסע במערה אורך כשעה וחצי, למשך 3 ק"מ מפעימים ומרשימים, שיכולים להפעיל בטורבו את דמיונו של כל אוהד טולקין ופנטזיה מושבע וגם את של מי שלא (מוכנים להישבע שראינו את גולום). זהו סיור מודרך, ויש מדריך באנגלית במבטא סלובני מקסים.. המערות לא דומות ושווה להיות בשתיהן, למרות ששתיהן תכלס מערות נטיפים.

בתום הסיור במערה התחלנו במסע לקרואטיה. מעבר הגבול הוא חלק ולא דורש עיכוב או תשלומים. לפי איכות הכבישים, די מהר מבדילים בין המדינות. אנחנו נסענו לפארק ריסניאק risnjak. הכניסה לפארק וגם הלינה באזור, היא בכפר קטנטן ומקסים בשם צרני לוג crni lug. עשינו את המסלול הקצר המעגלי, 4.5 ק"מ, במשך כשעה וחצי-שעתיים. הכניסה לפארק כמובן בתשלום, 20 קונות לסטודנט ו-40 מחיר רגיל. יש עוד הרבה פעילויות ומסלולים באזור, אבל מפאת קוצר הזמן הסתפקנו רק במסלול הזה. הפארק מקסים וקסום -; מלא בצמחיה, נחלים, עצים צפופים וגבוהים, שפע פטריות מסוגי סוגים שונים, אכילות, רעילות והזייתיות. יש חיות בשפע בפארק, אנחנו זכינו לראות טוסיק של במבי, תנשמת או ינשוף במעופה, ולהלך לקול נהימותיו הרועמות של דב -; שלא הפסיק לשאוג! וזה היה מגניב!!!! לפי המקומיים יש סיכוי לא רע בכלל לפגוש בדב, אז כדאי להיזהר. בלילה מיכה זכה לראות את הדב הנוהם מתהלך בשלווה על הכביש ומלחיץ את כלבי הכפר. הפארק שווה ביקור למרות שמרוחק מהחוף האטרקציוני של קרואטיה. בצרני לוג התארחנו בצימר המקסים של אמה, apartman ema, מול TEA APARTMAN [email protected]. כשיוצאים מחניון הפארק יש פנייה משולטת לצימר שמאלה, לאחר מכן בצומת T ימינה והבית הוא מצד ימין בהמשך הרחוב, יש שלט בכניסה לבית. אמה המקסימה קיבלה אותנו בחמימות, הדירה הייתה נעימה ונקייה, וכוללת אינטרנט. לילה עלה 36 יורו לזוג, או 250 קונות, הדירה מומלצת מאוד. טיפ קטן: אם אתם מתכננים להגיע ולהישאר ללילה בצרני לוג (זה מאוד מומלץ, כי המקום מקסים) רצוי להצטייד מראש באוכל ללילה ולבוקר, כי המקום הקרוב לקנות בו מצרכים או למצוא ארוחה חמה הוא דלניצה delnica, מרחק של 15-20 דקות נסיעה. יש מסעדה בכניסה לפארק אבל ויתרנו על שירותיה.

בערב, בחתוליה מקומית, שאלנו כמה מקומיים על הפטריות שאספנו בבוקר, ובהרף עין בלבד, הם פסלו את כל עמלנו וקבעו שמקומו בפח האשפה... התאכזבנו עד מאוד, בעיקר מאחר שכבר קנינו את כל שאר המצרכים למרק המיוחל...

22.09.2012

בדרך ראינו הרבה דוכני פטריות בצד הכביש והחלטנו לנסות לאסוף בעצמנו ולשחזר הצלחה אך ללא הועיל. לפי המלצות שקיבלנו ירדנו לכיוון האי "קרק", רק כדי לראות את הגשר המוביל לאי. בדיעבד זה היה בזבוז זמן מאחר ומדובר בגשר בטון שלטעמנו לא היה יפה במיוחד וזווית הצילום לא מאפשרת לצלמו באופן ראוי. המשכנו בכביש המהיר בנסיעה לכיוון national park paklenice. עלות הכניסה היא 30/50 כתלות בהיותכם סטודנטים. בפארק יש מגוון של מסלולים באורכים שונים. בחרנו במסלול שאורך כשעתיים לכל כיוון. המסלול הוא בתוך קניון אבן מדהים, שלכל אורכו ניתן לראות מטפסי קירות רבים. משם נסענו שוב בכביש המהיר לכיוון פארק קרקה krka. עלות האגרה הרקיעה שחקים -; 70 קונות (4.77 יורו). בסופו של יום הגענו לעיירה החביבה סקארדין skardin, שנראתה הולמת במיוחד לארוחה טובה ולינה הגונה. ואכן, מצאנו עצמנו עם שני חדרים במלון דירות שזה עתה שופץ ברמה גבוהה: 500 קונה לארבעתנו, "zlakto" 00385-95-9107068. מומלץ בחום. בערב יצאנו להסתובב בעיירה, ולהפתעתנו המרובה, הגענו לפנינת תיירות קטנה, עם טיילת משופצת בעיר העתיקה, עם מלא חנויות בוטיק ומסעדות ופאבים. בעודנו מחפשים מקום לאכול בו, תפס אותנו מקומי הדובר שלל שפות בג'יבריש שוטפת, ומשך אותנו בתואנות שווא למסעדה שלו, מה שהרגיז אותנו קלות והוביל אותנו למסעדה סמוכה. התפריט במסעדה הגיע בשני אופנים -; כתוב וlive בצורת דגים טריים על מגש. התרשמנו מאוד ,נהנינו ולבסוף הלכנו לישון שבעים ומרוצים.

23.09.2012

קמנו בבוקר, ובניגוד לימים הקודמים, האוטו נשאר דומם בחניה, ואנחנו עלינו למעבורת לפארק הלאומי קרקה krka. בהגיענו למקום הפסטורלי, המקסים והיפהפה, התבאסנו קלות מדמי הכניסה הגבוהים והלא מוצדקים (70 קונות לסטודנט, 95 רגיל) המעבורת לחוד לא עולה כסף, עקרונית מי שרוצה שיט בנהר יכול לשוט איתה הלוך וחזור. הפארק עצמו מכיל מסלול מעגלי בודד, שעובר בין המון מפלים, ואגמים קטנים כגדולים. הרחצה עצמה מותרת רק באגם הראשי, אך זה לא מנע מאתנו לטבול גם באחת מהבריכות המזמינות יותר. המים היו בטמפ' נוחה מאוד, ובחוץ השמש זרחה. עוד נקודה לרעת (או לטובת) הפארק; המסלול כולו מרוצף בדק עץ, דבר המזמין המוני קבוצות גיל הזהב. ההליכה עצמה אורכת כשעה עד שעתיים -; תלוי בזמן שכשוך ועצירות. המעבורת חזרה יוצאת כל שעה (בחציה). חזרנו לסקארדין, ומכיוון שהיה יום ראשון, רוב מהקומות היו סגורים, והמשכנו בדרכנו לכיוון ספליט. היות ונכווינו כבר מנסיעת יוקרה בכבישי האגרה הקרואטיים, בחרנו לעבור במסלולים אחרים, דבר שהשתלם לנו מאוד; הדרך הייתה מאוד יפה וציורית, רוויות נופי ים, יערות ועיירות קיט. הגענו לספליט רעבים, וברגע שראינו בדרכנו שלטM גדול, מיהרנו לסניף המקדונלד'ס הקרוב ביותר והשקטנו את כרסנו המקרקרת. נסענו לכיוון המרינה כדי לבדוק את שעות היציאה של המעבורות (עם רכב) לאי חבאר hvar. למזלנו הרב, הגענו 10 דק' לפני יציאת מעבורת, בתדירות של כ-3 שעות. שילמנו 500 קונות לארבעתנו + הרכב ועלינו. במהלך השיט, נהנינו מהנוף הפסטורלי של הים האדריאטי מסיפון המעבורת הגדולה והמרווחת. המעבורת הורידה אותנו בסטאריגראד stari grad, משם נסענו לעיר חבאר מרחק של 20 דק' נסיעה. כמות הדירות הזמינות שם גדולה מאוד, ולאחר חיפוש קצר, מצאנו שתי דירות נאות של בעלת בית חביבה. 100 קונה לאדם. הזמנו לינה ל-2 לילות. בלילה המקום שוקק חיי לילה -; פאבים ומסעדות. ההמלצה היא לא ללכת למסעדות שעל הטיילת (כפי שאנחנו עשינו), אלא לטייל בין סמטאות העיר העתיקה היפות, ולאכול במסעדות שם, שכן הן הרבה יותר אותנטיות, שקטות ואיכותיות יותר. הארוחה במסעדה על הטיילת הייתה יקרה מאוד כ-600 קונה כולל טיפ לארבעה אנשים (והמנות היו קטנות יחסית). במסעדה זו אכלנו את המאכל הקרואטי המסורתי -; "ה-פשטיצדה". מדובר בבשר שהכנתו נמשכת כיומיים, ולצידו ניוקי. התאכזבנו קלות, כיוון שהבשר היה צמיגי קמעה, אך אנחנו מאמינים שלמנה פוטנציאל רב.

24.09.2012

התעוררנו לבוקר סגרירי קמעה, שכרנו סירת מנוע, 6 כוחות סוס -; 350 קונות (50 יורו) ליום שלם. שטנו. גלים גדולים. מלא איים -; שרשרת איי פקליני גדושי חופי נודיסטים מאולתרים, חופי רחצה אחרים וכמה בתי קפה ללא תשתית חשמל (ויקרים למדי). בין היתר, היינו עדים לממצאים ארכיאולוגיים רבים שהעידו על הרגלי המין של תיירי המקום. ביגל השתין על התיק. בדרך חזרה סערה פקדה אותנו, והגענו ספוגים מי מלח עד לשד עצמותנו. לאחר מקלחת חמה ומרעננת, טיילנו וטיפסנו למצודת חבאר לתצפית עוצרת נשימה על העיירה (ללא תשלום) וטיילנו בין סמטאות העיר העתיקה. יש לציין שהמחירים במסעדות המקומיות גם כן יקרים מאוד, ועל כן קנינו מצרכים והכנו מרק ירקות מוקרם ועשיר עם אטריות. איכותו לא ירדה מזה של המסעדה מליל אמש. כמו כן, זרמה לגרוננו כמות לא מבוטלת של יין ובירה באותו הערב. הלכנו לישון עייפים, מסוחררים ומרוצים.

25.09.2012

השכמנו קום כדי להספיק את המעבורת של 11:15 היוצאת מסוצ'וריי Sucuraj שבמזרח האי חבאר, עלותה -; 175 קונות לרכב+4. לחצות את האי ממערב למזרח לוקח כשעתיים נסיעה, ומשך הנסיעה במעבורת הוא כחצי שעה. לצערנו הרב, על אף שהגענו כ-20 דק' לפני מועד היציאה, המעבורת התמלאה ולא הותירה לנו מקום L. אך אל חשש -; תוך חצי שעה הגיעה תגבורת של מעבורת נוספת בשל לחץ הרכבים. ירדנו מהמעבורת והתחלנו לפלס דרכינו צפונה על כביש החוף. במהרה (נסיעה של לא יותר מחצי שעה) הגענו למאקרסקה makarska, עיירת חוף מתויירת מאוד, לעיר העתיקה לא נכנסנו (לא נראה שהפסדנו משהו) אבל הגענו לחוף, ובילינו במים הקרירים והצלולים חצי שעה נהדרת. אל חשש -; אירופים מאוד מבינים לליבם של ירושלמים ויש מקלחות בכל חוף כמעט כדי לשטוף את מי המלח לאחר טבילה. לאחר גלידה מאכזבת חזרנו לאוטו והמשכנו צפונה. הגענו לאומיש omis, לאחר כשעה נסיעה. עלינו במעלה ההר, לנקודה הכי גבוהה שיכולנו עם האוטו, עצרנו וטיפסנו במעלה ההר, לטירת הפיראטים המגינה על העיר. הטיפוס לא ארוך, כחצי שעה בערך, אבל מאתגר ותלול מאוד. הכניסה לטירת עולה 15 קונות לבן אדם. הנוף מדהים, לא חובה להיכנס לטירה. משם המשכנו לאורך כביש החוף לכיוון ספליט split. בעיר טיילנו לאורך הטיילת ובעיר העתיקה. הסגנון הוא בניה רומית המזכירה קצת את ירושלים. כדאי מאוד להקדיש כמה שעות לעיר העתיקה וכן לבקר בארמון. משם עלינו על כביש האגרה ולאחר 50 דק' נסיעה הגענו למקום שבו הזמנו את הדירה בפרברי זאדאר, מקום שנקרא ביביניה bibinje. עלות הלינה הייתה 400 קונות לשני זוגות ללילה. המקום הוא פנסיון, בעל מטבח משותף לכל הדירות, נעים, נקי ומסודר. המקום נמצא 50 מטר מהחוף! מיכה ומייזלס עוד לפני שפקחו את עיניהם כבר היו בתוך המים לבוקר מרענן. במקום יש כמה מסעדות שנמצאות כולן אחת ליד השנייה אנחנו אכלנו במסעדה שכתוב עליה פיצה גריל בר. המקום מעוצב בטעם בסגנון רטרו, מעוטר בכלי עבודה ישנים, כלי בית, גרמופון, והמוזיקה מתנגנת מתוך כמה מכשירי רדיו ענתיקה. המנות גדולות מאוד טעימות וזולות, אכלנו במסעדות רבות בקרואטיה ובסלובניה ובשום מקום לא נהנינו כך מהאוכל. שתינו הרבה בירה ושיחקנו הרבה קלפים. גם במכולת המחירים היו זולים להפליא, כנראה שהמקום לא מתוייר יותר מדי. כמו כן, המקום נמצא במרחק 5 דק' נסיעה מזאדאר ולכן זה שווה כל קונה.

26.09.12

התעוררנו בבוקר בביביניה, שהתבררה כמקום מקסים, שלו ופסטוראלי גם לאור יום. לאחר ארוחת בוקר במרפסת שצופה אל הים והכנת הסנדוויצ'ים המסורתית, יצאנו לדרך. בהחלטה אסטרטגית ויתרנו על הכניסה לזאדאר, ופנינו במהירות לכיוון צפון -; למפלי פליטוויצ'ה! עזבנו את רצועת החוף וטיפסנו במעלה ההרים, בדרך יפה ופסטוראלית דרך משטחים ירוקים ויערות עבותים. הדרך ארכה כשעתיים. לבסוף הגענו לפליטוויצ'ה, מקום מתוייר וממוסחר בטירוף. חניה עלתה 7 קונות לשעה, אז העדפנו לחנות בחניית המלון מעבר לכביש, במחיר הגיוני יותר עבור חניה, בחינם. הכניסה לשמורה לא זולה כלל ועיקר, 80 קונות לסטודנט, 110 קונות לרגיל, אבל לפחות כאן יש מקום להמיר כספים (בעמלה כמובן) ויש אפשרות לשלם באשראי. בתכל'ס, אם לא אכפת לכם ללכת עוד קצת -; אפשר לא לקנות כרטיס כלל ופשוט לעשות הכל בהליכה, בדקו לנו כרטיסים רק בעלייה לסירות, אבל לא באמצע הפארק ולא בעלייה לאוטובוסים. יש 4 מסלולים שהפארק מציע -; אחד עולה לאגמים הדרומיים, אחד יורד למפלים הצפוניים, שלישי משלב את שניהם ומסלול רביעי זה אותו הדבר אבל הכל בהליכה רגלית, בלי אוטובוסים ובלי סירות. אנחנו עשינו את השלישי, וזה לא משנה איזה מסלול עבור מחיר הכניסה. פליטוויצ'ה מקום ממש ממש ממש יפה... אבל.. לא עפנו מהרגליים, אולי כי הוא מאוד דומה לקרקה וכי ראינו דברים יותר מרגשים בסלובניה השכנה, אולי כי הוא כל כך מתויר, אולי כי אסור להכנס למים, אולי כי חיכינו וציפינו, אולי כי המסלול הסוציאליסטי המתאים לכל גיל קצת שיעמם אותנו קצת ויצא לנו מכל החורים. היה יפה, התצפית על המפל הגדול מרשימה, אבל לא הגענו ממש עד אליו כי הוחלט ברוב קולות ונגד המיעוט הקטן, שלא לעשות את כל המסלול אלא לחתוך אחרי התצפית. בהשוואה בין קרקה לפליטוויצ'ה -; הם די שווים, פליטוויצ'ה קצת יותר יפה, בקרקה אפשר להיכנס למים, שזה יתרון גדול. אחרי פליטוויצ'ה המשכנו בדרכנו ועלינו לסלוני ועשינו בה את הלילה במקום שווה למדי, ב-65 יורו ללילה לכולנו. בסלוני טיילנו בקטנה בערב, עד שנמאס לנו ואז התיישבנו בביסטרו סנטר, שנושא את השלט הגאה: pizza grill. שתינו כמה בירות על משחק שיט-הד מהנה ואז הזמנו אוכל. המנות היו גדולות והמחירים טובים. לשם שינוי הבשר היה טוב, ולכן המסעדה זוכה להמלצה. שאר האוכל לא היה משהו, אבל זה לא מפתיע לאחר שבוע של בחינה מדוקדקת של מיטב המסעדות של קרואטיה.

יום חמישי ואחרון בקרואטיה 27.09.2012

קמנו לבוקר סתיוי בסלוני. לכבוד היום האחרון -; לא הכנו סנדוויצ'ים! הלכנו לבית קפה ושתינו קפוצ'ינו עם קרואסון. בבית הקפה, כאילו לפי בקשתו של עודד, התיישבה לידנו זקנה קרואטית, עם שביס של ראשה ובירה בידה, שהסכימה שנצלם ונצטלם איתה. לאחר מכן המשכנו לאורך הרחוב ומצאנו את השוק של סלוני, וקנינו פטריות מיובשות לקחת לארץ. סלוני המתה אדם, אבל למרבית השמחה לא תיירים, אלא בני המקום, אשר מסיבה לא מובנת נראה שאף אחד מהם לא עובד, רק בשוק שמנו לב שמרבית המקומיים שסביבנו הם בגיל העמידה ומעלה, ושמי שעובד הם הצעירים החוויה לראות רחוב הומה מקומיים היא מלבבת במיוחד אחרי אתרים תיירותיים שחוקים. השוק גם כן מומלץ מאד ולא יקר. המשכנו לטיול לראסטוק rastoke, הרובע העתיק של סלוני, בו בתים נמצאים בלב הנהר ומפלים מקיפים אותם. ניסינו לאסוף שוב פטריות, אבל אין ספק שהקיץ תם ואיתו הפטריות. ביציה מסלוני לכיוון זאגרב על יד הגשר יש פניה ימינה בכביש עם ירידה למקום רחצה מוסדר בנהר. במקום יש מקפצות בגבהים שונים המגיעים עד 10 מטר גובה. מומלץ מאוד לטבול שם. זאגרב נמצאת במרחק של שעה נסיעה מslunj בדרך הכביש עובר דרך karlovacko שבה ניכרים סימני המלחמה על בתים רבים מחוררים והרוסים. הגענו לזאגרב הישר אל תוך מרכז העיר. טיילנו קצת יותר משעה ונסענו למרכז הקניות arena שזהו קניון ענק חדש עם מגוון עצום של חנויות. קנינו שם ינשוף קטן, עדית קנתה לה גרביים, קנינו בירות, יין ודברים לארוחת הבוקר. המחירים בערך זהים למחירים של הארץ רק שהמבחר משמעותית גדול יותר. המלצתנו היא שאם אין לכם זמן רב בזאגרב, תוותרו על הקניון. משם נסענו לדירה שהזמנו מבעוד מועד ב AIRBNB . לאחר כל הדירות שהיינו בהם זו הייתה חוויה יוצאת דופן כי מדובר בדירה בעיר, והיא דירה פרטית של בחורה בשם ANDREA היא מאובזרת לחלוטין (כמו כל הדירות כמובן שהייתה בלי קומקום חשמלי), שעוצבה באופי ייחודי ובטעם טוב. הדירה נמצאת במיקום טוב יחסית והמחיר נוח 44 יורו לארבעתנו כולל את עמלת האתר. התארגנו בערב ויצאנו לעיר טיילנו קצת בכיכר וקנינו ערמונים עד שגשם התחיל לטפטף. קיבלנו המלצה מעובר אורח לבר מסעדה מעולה הנמצא במרחק הליכה של 10 דק' מהכיכר המרכזית. המקום נקרא medved grad ויש שקראו לו golden bear המקום נמצא על פינת הרחובות franko pancka והרחוב הראשי של הרכבת הקלה. המקום גדול מאוד ומגניב, הייתה הופעה חיה ומבשלים בו 5 סוגי בירה, האוכל מעולה, והמחירים זולים מאוד. המקום הוא חובה!!! שיכורים ומפוצצים נסענו חזרה לדירה כ 5 דקות נסיעה, שיחקנו כמה משחקי קלפים והלכנו לישון. התעוררנו ב7 בבוקר התארגנו ונסענו לשדה התעופה zanska luka. שדה התעופה בזאגרב הוא קטן מאוד באופן די מפתיע. הבחור של השכרת הרכב לא היה במקום אבל הבחנו בפתק שהוא השאיר על הדלפק עם המספר שלו. ביקשנו שיחה משכן מתחרה והוא הגיע לאחר כמה דקות. תהליך ההזדכות על הרכב עבר חלק. בדיוטי פרי הקרואטי מחירי אלכוהול טובים יחסית לארץ. יצאנו בטיסה לאיסטנבול שדרכה הקונקשיין לישראל.

הגענו לאיסטנבול ההומה והחלטנו לבלות את 12 השעות שנותרו לטיסה שלנו במרכז העיר. עלות של מונית לארבעתנו היה כמו האוטובוס בערך. מחיר של 45 לירות לכולנו. מהכיכר המשכנו במדרחוב הסואן של איסטנבול. הרחוב עמוס בצורה שקשה לתאר, העומס נמשך לכל אורכו (מרחק של כמה קילומטרים). המקום גדוש בחנויות בגדים, סובינירים והרבה אוכל, והדבר הכי מגניב הוא אולי לא השדירה עצמה כמו הסימטאות העמוסות והמריחות ממגוון תבשילים ועמוסות בפאבים, מסעדות, דוכנים שונים, חנויות ענתיקות יד שנייה, בגדים, קרמיקות זכוכיות ומה לא?. ישבנו בבית קפה עם נרגילה ושתייה קלה, מייזלס לא התפשר והזמין בירה. קנינו קצת מזכרות ושוקולדים מחנות שהיא למעשה דוכן שקירותיו מוצפים בשוקולד. כששאלנו את בעל המקום איך הוא נכנס ויוצא משם הוא הראה לנו צוהר קטן ליד הרצפה שנראה שמשהו גדול מכלב מממוצע לא יוכל לעבור בו. המדרחוב ממשיך להיות סואן גם אל תוך הלילה, אותנו זה התיש לחלוטין, אז לקחנו מונית חזרה לשדה כמובן לא לפני שאכלנו שווארמה עם יוגורט. היה לנו ריב רציני עם הנהג מונית על כך שבשטר הכסף שהבאנו לו הייתה חסרה חתיכה קטנה והוא קרע את השטר מעצבים.

המלצות כלליות לקרואטיה וסלובניה:

1.כל הדירות מאובזרות עם מטבח, ולכן קניות בסופר והכנת ארוחות בבית יכולות להיות מהנות וזולות.

2.ההבדל הגדול בין קרואטיה לסלובניה בטיול עם אוטו הוא המרחקים וזמני הנסיעות, המרחקים בקרואטיה גדולים מאוד ולכן הנסיעות ארוכות מאוד. כדאי לתכנן עצירות בדרך ולא לתכנן יותר מדי לאותו יום.

3.קרואטיה היא מדינה גדולה מאוד ונסיעה בכבישי האגרה יקרה לכן תכננו את המסלול כך שיצדיק נסיעה בכבישים אחרים. כביש החוף מאוד יפה, אבל איטי ועם הרבה תנועה.

4.נחמד ללון במקומות שאינם תיירותיים שחוקים, זה זול יותר, פסטורלי יותר ואפילו טעים יותר. בקרואטיה ההבדל בין עיירות ואיי החוף המתויירים לאזורים ההרריים הפנימיים הוא מאוד גדול.

5.המערות בסלובניה הינם יעד חובה אך מומלץ לפקוד אותם בימים שונים.

6.משיחות עם מקומיים הבננו כמה דברים לגבי חוקי התנועה: אם שתית קצת והחלטת לנהוג, סע במהירות המותרת ושמור על החוק ולא יעצרוך. בכבישי האגרה עד 160 קמ"ש אף אחד לא ידבר אתך, במהירות מעבר לזה יש סיכוי קל שתתקל בניידת BMW סמויה. לגבי כבישים שאינם כבישי אגרה ניתן לנסוע עד 20 קמ"ש מעל המצוין בשילוט ללא הסתכנות בדו"ח. באופן כללי הגבלות המהירות שם מאוד מתירניות ולכן לנו לא יצא הרבה לחרוג מהמהירות המותרת. סעו בזהירות!

7.אם החלטתם לנסוע במעבורת עם הרכב, נסו לתכנן מסלול קצר שלה כי היא יקרה יחסית.