יום זה החל בתקלה גדולה בהגיענו מהארץ ללונדון. הקונקשן לטיסת ההמשך לסיאטל, שהיה צריך להיות של 3.5 שעות, הפך להיות של 9.5 שעות !
הטיסה מלונדון היתה צריכה להמריא ב-15:00 וכבר החלו להכניס למטוס משפחות עם ילדים ונוסעים עם בעיות נגישות ואנו, כנוסעי המחלקה העיסקית, כבר עמדנו בתור לעליה למטוס ואז עצרו והוציאו את כל מי שכבר עלה והודיעו, שיש במטוס בעיית התחממות והם מנסים לתקן זאת.
שיערו, שזה יקח להם 15 דקות. לאחר מכן שיערו, שזה יקח להם עוד שעה ולאחריה הודיעו, שהם אינם מתגברים על התקלה ושיש צורך בהחלפת מטוס. התחזית לשעת ההמראה כבר עברה להיות 20:00.
לי לא ברור כיצד בהיתרו, נמל הבית הענק של BA, יש צורך בכל כך הרבה זמן להעמדת מטוס חליפי. לדעתי, הם היו צריכים להחליט על כך מיידית, עם התגלות התקלה, להטיס את הנוסעים בעיכוב מינימלי ורק אח"כ לקחת את המטוס המקורי לתיקון ולא כשכל הנוסעים מחכים ב-Gate. בפועל זה קרה להיפך.
לאחר השעתיים הראשונות של שהייה ב-Gate בצפיפות בין אנשים רבים יותר מהמושבים המצויים שם, חזרנו רגלית עם תיקי היד הכבדים שלנו מאזור C לאזור B של טרמינל 5, מרחק של כ-15 דקות הליכה, כדי לנסות לתת מרגוע לגב שלי ב-Lounge המצוי שם. לא עשינו זאת ברכבת הפנימית, לפי הנחיות הדיילת, כדי להימנע מביקורת ביטחון חוזרת. ב-Lounge של BA נעזרתי בשרותי ה-Customer Service שלהם כדי להתקשר ל-Alamo ולמלון בסיאטל ולהודיע להם על הגעה מאוחרת מאוד.
בפועל המטוס המריא קרוב ל- 21:00, איחור בהמראה של 6 שעות !
במקום לנחות ב-15:30 ולצאת אל המלון באור יום, הגענו אליו לאחר חצות ואם כל זה לא הספיק, כשהגענו כבר למלון, גיליתי, כך חשבתי, שרשיון הנהיגה שלי נשאר ככל הנראה באלאמו ונהגתי מיד בחזרה לשם רק כדי לגלות, שבעצם הוא היה כל הזמן בארנק שלי, אלא שבטעות הכנסתי אותו לתא שונה מהרגיל. זה מה שקורה בעייפות של כל כך הרבה שעות בטיסות ושדות תעופה.
העייפות הכבדה גרמה לי, למרות נסיוני הרב בהליכי "הגירה" בכניסה לארה"ב, לעמוד בתור של בעלי אזרחות אמריקאית. למזלנו, קצין ההגירה, רק נזף בנו "הייתם צריכים לקרוא את השלטים", אבל קיבל אותנו והעביר אותנו ללא בעיה נוספת, תוך שהוא מפטיר: "אל תעשו את זה שוב !".
שאילת עגלה למזוודות בשדה התעופה של סיאטל כרוכה ב-$5. המכשיר סרב לקבל אף לא אחד מכרטיסי האשראי שלי ונאלצתי להכניס מזומן. נדמה לי, שניתן לקבל החזר עם החזרת העגלה, שכן, כשהגיע השאטל של חברות השכרת הרכב, מיהר מישהו לקחת את העגלה אל נקודת ההחזרה, מייד כשהעמסנו את מזוודותינו לשאטל. לאחר מכן, ראינו שהוא ונהג השאטל מסתודדים ביניהם, כנראה לחלוקת "השלל" מהחזר עגלות.
ההשלכות של האיחור הניכר בטיסה, התבטא גם בהגיענו למגרש החניה של המלון. החניון היה מלא לחלוטין ובדוחק מצאתי מקום חניה אחד הרחק מהחדר שלנו, כך שגם נאלצנו להיגרר עם כל המטען בחשיכה מרחק גדול. אל המיטה הגענו רק ב-01:30 ואני כבר לא יכולתי לישון.
כמובן שכל התוכניות שהיו לנו לטיול ערב קליל בסיאטל בשילוב עם איזה מסעדה טובה, נאלצו להתבטל.
המלון קרוב מאוד למבנה חניון חברות השכרת הרכב של שדה התעופה של Seattle, אך ללא הרעש של המראות/נחיתות. לנו כאן שני לילות בחדר עם שתי מיטות Queen בתעריף AAA של $120.60 + מס ($14.96) ללילה בעת הביקור ב-Seattle. המחיר כולל אינטרנט חופשי וארוחת בוקר טובה מאוד, אם כי חדר האוכל היה עמוס מאוד בבוקר.
בסוף הטיול לנו כאן לילה נוסף בחינם -; ראו הסבר בתאור יום 20.
יום 2
היום כולו הוקדש לסיאטל עצמה.
לאחר ארוחת בוקר טובה, נסענו לכיוון ה-
Pike Place Market ומכיון שזה היה סופ"ש, גילינו מהר מאוד, שכל האזור עמוס מאוד והיה קשה מאוד למצוא כאן חניה. לאחר מספר סיבובים, כשכמעט התייאשתי, מצאתי חניה חינמית באחד הרחובות במרחק הליכה של כ-10 דקות.
השוק עצמו היה שוקק מאוד וצבעוני מאוד. מכיון שזהו ביקור שני לאשתי ולי בשוק הזה, התאכזבתי מעט מכיון שלמרות שהתעכבנו כ-20 דקות ליד החנות של ה-Flying Fish, זכינו רק למעוף אחד של דג. למי שאיננו מכיר, כאשר קונה מבקש לקנות כאן דבר מה, המוכר הקרוב אליו מכריז בקול רם מאוד את מבוקשו ואז על ההכרזה חוזרת כל "שרשרת הפיקוד" בחנות, עד שהחבילה עם הסחורה, שנקנתה מגיעה לידי הקונה. כאשר הקניה היא של דג, מוכר אחד אוחז בדג ומעיף אותו באויר אל הקצה השני של החנות, שם הוא נשקל, מנוקה ומועף באויר בחזרה לעמדת הקונה. המחזה קולני מאוד וגם מאוד משעשע, אך לרוע מזלנו רוב האנשים לא קנו דגים בזמן שהותנו כאן בפעם הזו. בפעם הקודמת שהיינו בסיאטל זכינו להרבה דגים מעופפים.
IMG_2853 -; חנות Flying Fish
IMG_2854 -; פלפלים ושום בחנות ב-Pikes' Place market
IMG_2857 -; פירות יער בחנות ב-Pikes' Place market
IMG_2859 -; אבטיחים צהובים בחנות ב-Pikes' Place market
בסמוך, מצוי גם הסניף הראשון של Starbucks, עם הלוגו המקורי, שהפך לצנוע יותר בסניפים האחרים.
IMG_2862 -; החנות הראשונה (משנת 1971) של רשת Starbucks עם הלוגו המקורי
IMG_2864 -; ה-Space Needle
גם כאן מגרש החניה הרשמי שלהם (בתשלום) היה עמוס מאוד ולאחר מספר סיבובים ברחובות שמסביב, הצלחתי למצוא מקום חניה חינמית של 4 שעות (אם כי נדמה לי שבסופ"ש אין הגבלת זמן).
שוב הליכה רגלית של כ-10 דקות, כשחלקה הגדול דרך פארק עם פסלים, ולפתע צרחות של נערות מעבר לכביש ונערה אחת מתעלפת ועוד צרחות. בתנו היתה ראשונה מבינינו, שהבינה את המתרחש. הנערות זיהו ככל הנראה מישהו מלהקת הנערים 1 Direction, שכנראה ביקרו כאן ללא פירסום מוקדם.
בניגוד למה שזכור היה לי מהביקור הקודם כאן לפני שנים רבות, אז קנינו כרטיס למצפה ופשוט עלינו, הפעם הכרטיסים היו לשעת ביקור מסוימת והיה עלינו להיות בתור, שהשתרך כמו בדיסני, כבר כחצי שעה לפני שעת הביקור המיועדת ולא בכדי.
בקופה מנסים למכור לכם שילובים שונים של עליה בשעות יום יחד עם עליה נוספת בשעות ערב, ארוחה במסעדה וכד'. אנו הסתפקנו בביקור הרגיל, שגם כך הינו די יקר ביחס לתמורה ($59.86 לשלושתנו), אם כי הם הוסיפו צילום בחינם, שאותו מבצעים איתכם על רקע מסך ירוק בשער הכניסה ולאחר מכן ביכולתכם להוריד אותו עם אחד מתוך מספר רקעים מוכנים מראש מאתר האינטרנט של ה-Space Needle, או באחד הקיוסקים הפזורים במצפה עצמו.
מה אומר, יתכן וזה מרשים כאשר זה אחד המצפים הראשונים שלכם, אך לדעתי, לטיילים מנוסים, הנוף הנשקף מלמעלה אינו מתגמל דיו.
גובה ה-Space Needle הוא כ-184 מ' (כמו בנין של 60 קומות) ולתצפית שבראשו עולים במעליות, המופעלות ע"י אנשי צוות האתר. המעניין הוא, שיש שם מעליות במהירויות שונות ואיש הצוות שבמעלית, דואג לספר לכם פרטים טכניים במהלך הנסיעה במעלית וגם לשווק אותה ככזו שמועדפת: אם זוהי המעלית המהירה -; הוא יסביר, שכך עליתם/ירדתם מהר יותר ואם זוהי המעלית האיטית יותר -; הוא יסביר לכם, שכך יש לכם יותר זמן לצפות בנוף במהלך הנסיעה... אמריקה...
IMG_2867 -; נוף סיאטל מתצפית ה-Space Needle
DSCN0430 -; נוף סיאטל מתצפית ה-Space Needle
DSCN0432 -; נוף סיאטל מתצפית ה-Space Needle
בעת שהמתנו לשעת הביקור שלנו במצפה, גילינו, שבצמוד התקיים על המדשאות פסטיבל מכסיקני כלשהו. על המדשאה היתה במה, שבה היו ארועים שונים בספרדית ומסביב היו פזורים המון אוהלים של חברות מסחריות שונות ודוכני מימכר ומזון, מה שאיפשר לנו לאכול ארוחת צהרים, שנקנתה מאחד הדוכנים הרבים שהיו פזורים שם, על שולחן זמני ליד המדשאה. באחד האוהלים היתה אפילו מרפאת שיניים מאולתרת לבדיקה חינמית של השיניים.
בסמוך ישנה גם תחנה של ה-
Monorail, רכבת פנימית בסיאטל, הנוסעת על מסילה עילית של פס אחד.
למתענינים, יש בצמוד גם מוזיאון זכוכית של צ'יהולי. אנו לא ביקרנו בו, אך ניתן היה לראות חלק מפריטי התצוגה גם מבחוץ.
מכאן המשכנו למוזיאון ה-
EMP הסמוך ($54.00 לשלושתנו). המוזיאון עוסק בשני נושאים, שאין ממש קשר הכרחי ביניהם: מוזיקת רוק, בדגש על מוזיקאים שנולדו או שעבדו בסיאטל, ולהבדיל סרטי אימה ומדע בדיוני. כך תוכלו למצוא בחדרים מסוימים תצוגה של הגיטרה, המפרטים, התקליטים, התלבושות ופריטים שונים אחרים של ג'ימי הנדריקס, בחדר אחר פריטים הקשורים לנירוונה, חדר אחר מוקדש לזמרות בלבד. יש גם חדרים של הקרנה (באחד מהם צפינו בהופעה של ג'ימי הנדריקס) וחדרים של מעבדה מוזיקלית, שבה ניתן להתנסות בתפעול כלי נגינה שונים. המוזיאון בנוי ממספר קומות, כשבמרכז יש עמוד, העובר דרך כל הקומות (מקומת קרקע ומעלה), ועליו ים של גיטרות מכל המינים והסוגים.
IMG_2882 -; עמוד הגיטרות ב-EMP
בהקשר הנושא השני של המוזיאון, תוכלו למצוא פריטים שונים מהסדרות השונות של "מסע בין כוכבים" וגם תוכלו ללבוש בגד של איש צוות של האנטרפרייז ולהצטלם עימו. בחדרים אחרים פזורים פריטים ומפלצות שונות מסדרות וסרטים אחרים.
IMG_2877 -; בתנו בתלבושת אשת צוות של ה-Enterprise
למתענינים בנושאים הנ"ל, אפשר לבלות כאן שעות רבות. אנחנו, שהעייפות מיום התלאות הקודם הכריעה אותנו, פרשנו מוקדם וחזרנו אל המלון שלנו לארוחת ערב קלילה במסעדת Subway הסמוכה (היינו עדין די שבעים מהארוחה המכסיקנית בצהרים) ולמנוחה, בתקוה להתאפס על שעות השינה המקומיות.
לינה: ראו יום קודם.
יום 3
התקוה להתאפסות על השעון המקומי לא צלחה וגם הבוקר התעוררתי מוקדם מאוד.
בתוכנית היום היו עוד קצת מהאתרים של סיאטל ואז הצפנה ללינה ב-Mount Vernon, WA מתוך מטרה להתקדם לקראת יעדי הביקור הבאים.
לאחר ההתחלה הצולעת והמייגעת, הטיול עצמו החל להתגלגל בסדר גמור. התחלנו עם השלמת ביקורים בסיאטל.
ב-
Gas Park, עלינו על גבעה ממנה השקפנו על
Lake Union והבתים הצפים, ירדנו וסיירנו בין המכונות והצנורות השונים, של המפעל שהיה כאן, ושנצבעו בצבעים שונים. מעל עברו מעלינו מדי פעם מטוסים קלים עם מגלשי נחיתה ימיים.
IMG_2893 -; המפעל ב-Gas Park
IMG_2895 -; הבתים הצפים ב-Lake Union
לאחר, שתוכנת הניווט שלנו הכזיבה בהנחיותיה בנסיון להגיע לרובע Fremont, שבו גם פסלי חוצות כולל
הטרול, החלטנו לוותר ולהמשיך צפונה ולמעשה אפילו הצלחנו להספיק יותר ממה שתיכננתי ללו"ז הנוכחי ואת הביקורים ב-Boeing וב-Microsoft, שתוכננו למחר, הספקנו עוד היום, כך של"קניניות" יהיה מחר יותר זמן ב-Seattle Premium Outlets ויהיה לנו יותר זמן ל-Whidbey Island.
הביקור ב-
Microsoft (הכניסה בחינם), שב-Redmond, WA לא חידש לי שום דבר ביחס למה שכבר ראיתי בארץ בתצוגה של מיקרוסופט במשרדיהם ברעננה. מי שאיננו מתחום המיחשוב, או אינו מעודכן, יתכן וימצא כאן יותר ענין ובכל מקרה אין צורך ביותר מחצי שעה לביקור הזה.
התצוגה כאן כוללת תערוכה קטנטנה של מספר מחשבים ישנים ופוסטרים עם תמונות מייסדי מיקרוסופט מה"בראשית" של החברה. עיקר התצוגה כולל מספר עמדות לפי נושאים: ה-Surface (הטאבלט של מיקרוסופט), מחשבים ניידים של חברות שונות עם Windows 8, סמארטפונים עם Windows Phone של חברות שונות, עמדות מכונות המשחק של מיקרוסופט וזהו פחות או יותר.
IMG_2907 -; דור הראשונים של Microsoft ומייסדיה (ביל גייטס -; למטה משמאל)
IMG_2908 -; בתנו עם ה-Surface של Microsoft
הביקור ב-
Boeing הוא בעצם ביקור ב-The
Future of Flight Aviation Center & Boeing Tour , שב- Mukilteo, WA (כ-25 מייל צפונית לסיאטל) והוא מתוזמן לשעת ביקור מסוימת ואורך כשעה וחצי. בהמתנה לסיור, ניתן לבקר במוזיאון קטן של בואינג לצד אולם הכניסה של מרכז המבקרים, שבאולם הכניסה שלו מונפים דגלי כל המדינות, שהן לקוחות של בואינג ובכלל זה גם ישראל. עלות: $48.00 לשלושתנו. כמו-כן שילמנו $2.00 עבור שכירת לוקר, שבו הכנסנו את התיקים שלנו, שהיו אסורים להכנסה לביקור עצמו.
IMG_2916 -; דגלים באולם הכניסה ל-Future of Flight של Boeing
בהגיע השעה היעודה, מקבלים "כרטיס עליה" לאוטובוס סיור מסוים ומתכנסים באודיטוריום, שבו ניתנים דברי הסבר ובמיוחד הנחיות של כללי בטחון: איסוף כל טלפון, מצלמה, או כל מכשיר אלקטרוני ואחר המסוגל להקליט, לצלם, לשדר וכד', לפיכך אין לי תמונות מהסיור עצמו. לאחר מכן כל אחד עולה לאוטובוס המתאים לפי הכרטיס שקיבל ונוסעים לסיור במפעל. בכל אוטובוס יש מדריך המלווה אתכם גם במפעל הענק עצמו.
האוטובוסים מביאים את המבקרים עד להאנגרים הענקיים, שבהם יושבים במשולב צוותי ההנדסה וצוותי הייצור של קווי המטוסים השונים. המבקרים מסיירים בהאנגרים וניתן לראות את השלבים השונים של הולדת כל סוגי המטוסים, כולל לאיזה חברת תעופה כל אחד מהם מיועד, ולשמוע דברי הסבר המתובלים ב"בדיחות" אמריקאיות.
הסיור מעניין, אך קצת ארוך מדי. בסופו, חוזרים אל האוטובוסים ועימם בחזרה לאולם הכניסה, שם אל תשכחו לקבל בחזרה את המכשירים שהפקדתם אצל אנשי הבטחון של בואינג.
מזג האויר נע בין קריר מאוד בבקרים ובערבים לבין חמים בצהרים, מה שאומר, שאשתי ובתי תוכלנה לתרץ את הקניות בהשלמת המלתחה הקיצית מדי, שהן הביאו עימן במזודות.
בערב סעדנו במסעדה מעולה,
Max Dale's Steak House & Chop, במרחק הליכה מהמלון. כיאה לשמה, המסעדה הצטיינה מאוד במנות של סטקים מעולים וצלעות מעושנות נהדרות, שאותן חיסלנו בהנאה מרובה. להשלמת ההנאה בחרתי בקינוח המבוסס על פרפה וליקר של שוקולד גודייבה. וואו !!! עלות לשלושתנו: $90.00 כולל טיפ.
כאן לנו לילה אחד בחדר שמוגדר oversized עם שתי מיטות Queen בתעריף מבצע מיוחד (Managers Special) של $97.46 + מס ($9.94) ללילה כולל אינטרנט חינם וארוחת בוקר מלאה.
יום 4
את הבוקר התחלנו בנסיעה דרומה חזרה ל-
Seattle Premium Outlets, עשינו שם סיבוב מהיר, אך בפועל החלטנו להתאפק מקניות מסוג זה עד אורגון (שם אין מס) ובעצם ערכנו רק קניות של צידה לדרך ב-Walmart סמוך. לאחר מכן שבנו על עקבותינו צפונה והמשכנו להצפין ואז מערבה אל Whidbey Island ואל הפינה הצפון מערבית שלו, Anacortes.
בעוד אנו חונים לרגע בקרבת בית פרטי כלשהו כדי לצלם את המפרץ, פתחה הדיירת, אשה די זקנה, את חלון ביתה ואמרה משהו בסגנון של: "נפלא, נכון ? איכות החיים כאן נהדרת !" וחזרה פנימה. ואני חושב לי: "איזה הבדל לסיים את חייך במקום כזה, לעומת בית אבות..."
IMG_2920 -; שיחי פטל ונוף המפרץ ב-Anacortes, WA
לאחר מכן התחלנו להדרים ובדרכנו לנקודת הלינה לקראת המעבורת של מחר, עברנו ב-
Deception Pass State Park. הנוף משלב יערות עם אגמים, גשר וחופי רחצה.
IMG_2925 -; דיג באגם ב- Deception Pass State Park
בנקודה אחת עצרנו לזמן קצר לאגם שהיה צלול מאוד ובתנו חלצה נעליה ורצה לטבול רגליה במים הצוננים.
IMG_2928 -; בתנו במימי אגם ב-Deception Pass State Park
DSCN0472
IMG_2935 -; גשר ולצידו חוף רחצה ב- Deception Pass State Park
IMG_2939
לנו כאן לילה אחד בחדר שמוגדר Deluxe Two Queen Studio Suite בתעריף AAA של $117 + מס ($12.05). המחיר כולל אינטרנט וארוחת בוקר.
בחירת מקום הלינה היתה כדי להיות קרוב לנקודת היציאה של השיט במעבורת למחרת בבוקר.
המלון מורכב ממספר מבנים דו-קומתיים ללא מעלית. בתחילה קיבלנו חדר בקומה העליונה, אך כדי להימנע מסחיבת המזודות במדרגות, ביקשתי והחלפנו לחדר בקומת הקרקע. החדר היה מצויד במטבחון.
אם אתם כמונו, מתכוונים לנצל את חדרי הכביסה, המצויים בקומות העליונות, קחו בחשבון, שבעוד שסבב כביסה אורך כ-30 דקות, הרי שסבב הייבוש אורך כמעט פי שתיים.
בעת שאשתי ואני התפזרנו לחדרי כביסה שונים, כדי שהתהליך יהיה במקביל, בתנו נהנתה בבריכה הקטנה שיש במלון.
יום 5
כדי שלא לבזבז זמן בהמתנה למעבורת, שיש עליה מקום, הזמנתי עוד מהארץ (דרך אתר האינטרנט שלהם) שיט ב
מעבורת מ-Coupeville, WA ל-Port Townsend, WA בשעה 11:00. הדבר היה כרוך בתשלום דמי קדימה של $8.75, אך ניתן לשנות את מועד השיט בתנאים די גמישים.
מכיון, שהצלחתי להשכים את עמיתותי לטיול מוקדם, ואף הצלחנו לסיים את ארוחת הבוקר די מהר, הצלחתי להגיע לנמל היציאה ב-Coupeville יותר משעה מוקדם מהמתוכנן.
בכניסה, שאלתי את הקופאי, האם אני יכול להקדים ולעלות על מעבורת מוקדמת יותר מזו שהוזמנה והוא השיב: "אין שום בעיה" וכך עלינו למעבורת, שכבר עמדה לצאת. בקופה גם משלימים את ההפרש בין דמי הקדימה לבין התשלום המלא המחושב לפי סוג הרכב, מספר הנוסעים וגילאיהם. למכונית פרטית ולהרכב כמו שלנו, השלמת התשלום היתה $9.60, כלומר העלות הכוללת של השיט היתה $18.35.
IMG_2943 - במעבורת
כך מצאנו עצמנו ב-Port Townsend, WA כבר בשעת בוקר, מה שהיה מצוין לצרכי ביקור באתרי טבע, אך פחות טוב ביחס לאפשרות לקבל חדר במלון ולהיפטר מהמזוודות שעימנו.
מכיון שכך, לאחר שעה של שוטטות ברחובות האזור העתיק של Port Townsend, נסענו למלון שהזמנתי ב-Port Angeles.
מכיון שהגענו למלון מוקדם, החדר עדין לא היה פנוי ופקידת הקבלה הבטיחה, שתתן עדיפות למנקה להכין לנו את החדר והמליצה, שבינתיים נצא לארוחת צהרים או לסיור. היא אף ציידה אותנו בחומר תיירותי ובמפת מסעדות בסביבה, תוך ציון מספר המלצות.
אישור הכניסה ל-Olympic Ridge תקף לשבוע ועלותו $15.00. יש להניחו או לתלותו בכל עת במקום גלוי ליד השמשה הקדמית של הרכב.
הדרך למעלה היתה פתלתלה ואיטית והנוף המתגמל מצוי בעיקר רק בשיאה. למעלה ישנו מבנה ובו מסעדה של מזון מהיר (Aramark Hurricane Ridge), חנות ושרותים. שוב נוכחנו, שבמקומות שבהם הנוף הוא העיקר, רמת האוכל איננה תואמת את רמת המחירים ($29.02 לשלושתנו) ועדיף היה לנו לאכול צהרים ב-Port Angeles, בטרם צאתנו לעלות ל-Hurricane Ridge.
IMG_2945 -; Hurricane Ridge
DSCN0474
DSCN0477
IMG_2956 -; שרידי שלג ב-Hurricane Ridge
כשחזרנו מהסיור ב-Hurricane Ridge, כולל ארוחת הצהרים, החדר עדין לא היה מוכן.
שוב בוצעה שיחת טלפון בין פקידת הקבלה לממונה על נקיון החדרים ושוב הוצע לנו לצאת בינתיים לסיור נוסף.
בינתיים כמומלץ, יצאנו לנסיעה ל-
Lake Crescent, שנוצר עפ"י אגדות האינדיאנים, לאחר מאבק מתמשך בין השבטים Klallam ו- Quileuteעל נהר קטן, שהיה במקום שבו מצוי כיום האגם. המאבק הסלים לכדי קרב שנמשך כ-3 ימים, עד שרוח ההר גלגלה על הלוחמים סלע ענק, שנשבר מההר, תוך שבדרכו הוא מוחץ למוות את לוחמי שני הצדדים ובפוגעו בנהר, מציף אותו ויוצר ממנו נהר. לאגדה האינדיאנית יש תימוכין גיאולוגי לתופעה מהסוג של שבר או תזוזות הר, שגרמו להיווצרות שני האגמים Lake Crescent ו-Lake Sutherland.
ליד האגם, בחרנו בסיור ב
שביל הליכה לולאתי של כשעה מתחנת המבקרים שב-Storm King אל Marymere Falls, שבפועל לקח יותר, בעיקר עקב שילוט מטעה. גם קבוצות מטיילים אחרים טעו שם והתייעצנו בינינו מה הדרך הנכונה להשלמת הלולאה.הגישה לתצפית על המפלים היא לאחר טיפוס במדרגות/סולם עץ אנכיים.
DSCN0483 -; Lake Crescent
DSCN0486 -; Lake Crescent
DSCN0489 -; Lake Crescent
DSCN0493 -; Lake Crescent
IMG_2963 -; Lake Crescent
IMG_2968
IMG_2972
IMG_2971
IMG_2978
IMG_2983
רק כשחזרנו מהסיור ב-Lake Crecsent בשעת ערב מוקדמת, סוף סוף, קיבלנו את החדר במלון.
לאחר התארגנות קצרה בחדר, יצאנו לאכול ארוחת ערב באחת המסעדות, שהומלצו ע"י פקידת הקבלה,
Café Garden, שהיתה טובה, אם כי יקרה ביחס לתמורה ($142.29).
המלון משתייך לרשת המפעילה מספר מלונות יוקרתיים ויקרים באתרי מפתח תיירותיים ב-Olympic Park. למרות זאת, ובניגוד ללובי והבריכה המפוארים, הדבר לא בא לידי ביטוי בחדר שלנו ולא הרגשנו שקיבלנו תמורה הולמת למחיר הגבוה של $180.49 + מס ($18.77) בתעריף AAA עבור חדר עם שתי מיטות Queen ונוף למגרש הגולף ולפסגות הרים, המבצבצות בין צמרות העצים הסמוכים. המחיר אפילו לא כלל ארוחת בוקר, אך כן כלל אינטרנט חופשי.
יום 6
בבוקר אכלנו בתשלום ארוחת בוקר יקרה ($59.00), אך מאוד איכותית ומפנקת במוצרים לא שגרתיים במסעדת המלון.
ולאחר מכן יצאנו לאחד משיאי הטיול: סוף העולם שמאלה.
"סוף העולם", כך הגדירה פקידת הקבלה במלון שב-Forks (ראו להלן) את הפינה הצפון מערבית ביותר (פרט לאלסקה) של ארה"ב,
Cape Flattery, WA,שב-Noah Bay, WA. "בעצם, זה סוף אמריקה, אבל בשבילי אמריקה זה העולם" היא תיקנה ובכך תימצתה את זוית הראיה האמריקאית את העולם. לא רציתי לתקן, שזו גם לא אמריקה, אלא רק ארה"ב, אבל החלק הנכון שבהמלצתה היה, שזה אחד המקומות היפים ביותר.
בדרך לכאן נתקלנו רק בישובים קטנים ודי מוזנחים של אינדיאנים משבט Makah וכמעט ולא פגשנו תחנות דלק או מסעדות, אז כדאי להיות מצויד בהתאם.
הדרך ל-Cape Plattery (כביש 101 > כביש 113 > כביש 112) היא דרך סלולה לחלוטין עד למגרש החניה. רק מגרש החניה הוא דרך עפר, כמו בהרבה ממגרשי החניה. ממגרש החניה יורד שביל עפר, לעיתים מסולע, רגלי אל הים. בנקודת התצפית הטובה ביותר יש מרפסת עץ, שיש לטפס אליה בסולם עץ קצר. מהמרפסת נשקף האוקינוס עם איים מסולעים יפהפיים.
את השיפוע של השביל מרגישים היטב כשחוזרים ממנו אל החניה.
IMG_3000
IMG_3004
IMG_3011
IMG_3013
IMG_3016
IMG_3020
DSCN0507
IMG_3027
DSCN0513
DSCN0525
IMG_3030
IMG_3031
IMG_3032
IMG_3049
IMG_3050
ולאחר "סוף העולם", אליו נסעתי עם כיוון כללי מערבה, באמת פניתי (עקרונית) שמאלה (דרומה) ללינה ב-Forks, WA. למעשה יש לחזור תחילה מזרחה חלק מהדרך שהובילה לכאן ואז להדרים על ה-101.
כפי שתוכלו לראות בתמונות, היער עתיר בשרכים, המטפסים ויורדים מהעצים, היוצרים צורות ודמויות שונות כמיטב דמיונכם.
IMG_3052
IMG_3079
IMG_3053
IMG_3056
IMG_3059
IMG_3065
IMG_3060
DSCN0530
IMG_3069
IMG_3071
IMG_3074
לאחר ששבנו למלון מיער הגשם, עברנו את הכביש לאכול ארוחת ערב במסעדת
Pay & Save Cofee Shop. עלות לשלושתנו: $60.00.
Forks הינה עיירה קטנה, שאינני יודע מי בארץ היה שומע עליה לולא סדרת הסרטים Twilight (דמדומים), שעלילתה מתרחשת בעיקר בה. כאן לנו לילה אחד בחדר עם שתי מיטות Queen בתעריף של $99.00 + מס ($10.30) כולל אינטרנט חופשי, אך ללא ארוחת בוקר.
יום 7
ארוחת בוקר טובה אכלנו ב-
The Inn Place, הסמוך למלון. היא הופרעה רק ע"י מישהו בשולחן הסמוך, שהחליט שזה הזמן לספר בקולניות מונוטונית את כל תולדות חייו לשותפו לשולחן, שכל הזמן הנהן נואשות, אך לא הוציא מילה מפיו. עלות לשלושתנו: $38.09.
מכאן התחלנו בנסיעה ארוכה דרומה לאורך ה-101 לכיוון Astoria, OR. הדרך ארוכה, אך מאוד נופית ומתגמלת.
באחת מנקודות התצפית עצרנו וירדנו אל חוף מסולע ממש עד קו המים, כשכל הדרך זרועה בגזעי עצים מתים, שיש למצוא את הדרך כיצד לדלג מעליהם.
IMG_3082
DSCN0532
IMG_3084
IMG_3087
IMG_3088
IMG_3090
DSCN0537
IMG_3091
IMG_3101
IMG_3104
IMG_3106
IMG_3110
IMG_3115
IMG_3119
כשהתקרבנו ל-Astoria עברנו ב-
Astoria-Megler Bridge. זהו גשר ארוך מאוד מעל הנהר, כ-6.6 ק"מ אורכו. איתרע מזלנו ועל הגשר היתה תאונה כלשהי, שגרמה לפקק תנועה ארוך מאוד ולקח לנו המון זמן לעבור אותו.
IMG_3128 -; קטע קצר מהגשר הארוך מאוד, Astoria-Megler Bridge, מעל ל-Columbia River אל Astoria, OR
IMG_3130 -; הגשר מעל ל-Columbia River אל Astoria, OR
ארוחת ערב אכלנו ב-
River View Buffet, הממוקם בטיילת של מסעדות על גדת הנהר, מרחק קצר מאוד בנסיעה מהמלון בו לנו. זהו מזנון חופשי בתשלום קבוע (עם הנחה לילדים), שתמורתו ניתן לאכול כפי יכולתכם מרקים, פירות ים, דגים, דים סאם, שניצלונים, אוכל סיני מהיר וקינוחים. הרמה איננה גבוהה, אך סבירה. עלות לשלושתנו: $41.00.
כשמו כן הוא שוכן בסמוך לנהר וניתן לשמוע את קולותיהם של אריות ים ממקום סמוך מאוד. כאן לנו לילה אחד בסוויטה של שתי מיטות Queen בתעריף AAA של $130.50 + מס ($13.05) כולל אינטרנט חופשי וארוחת בוקר.
הגענו לכאן אחרי 17:00. לאחר תהליך Check In איטי ביותר קיבלנו מפתחות לחדר, אך כשעלינו לשם עם המזוודות, הסתבר, שלמרות השעה המאוחרת, החדרניות טרם ניקו וסידרו את כל חדרי הקומה הזו. החדרנית, טענה שיקח לה לפחות עוד חצי שעה להכין לנו את החדר.
חזרתי אל פקידות הקבלה, שהיו עסוקות ב-Check In ארוך נוסף עם לקוחות אחרים ורק כשאחת מהן התפנתה, הסברתי לה, שאינני מוכן להמשיך לחכות ואני דורש לקבל חדר אחר, שכבר מוכן ונקי. היחס של פקידות הקבלה היה גרוע ונראה שהן כלל אינן מבינות מה הבעיה של לגרום לאורחים, שהזמינו חדר מראש, להמשיך לחכות לחדר נקי ומסודר בשעת ערב מתקדמת. בסופו של דבר, היא מצאו לנו חדר כזה בקומה אחרת, מה שאילץ אותנו להעביר את כל מזוודות מהקומה של החדר הראשון אל הקומה של החדר החדש. כאן, היה ריח עז של צבע טרי בכל מקום והדלת היתה דבוקה מעט למשקוף עקב הצבע הטרי, כך שגם התקשינו לפתוח אותה.
בתגובה לסקר שביעות רצון שנשלח אלי מהרשת של המלון, תיארתי את מה שקרה אך פרט להתנצלות רפה והבעת תקוה שהם יראו אותנו שוב בעתיד בין אורחיהם, לא היה שום פיצוי על התקלה הזו.
יום 8
בבוקר, לאחר ארוחת בוקר, שאין הרבה מה לספר עליה, הזזנו את המכונית ממגרש החניה של המלון למגרש חניה סמוך, שם ניתן היה לראות מקרוב את אריות הים, שקולם נשמע עד המלון, משתזפים להם על המזח.
IMG_3123
IMG_3126
לאחר מעט צילומים, נסענו במעלה Astoria בדרך מפותלת ותלולה מאוד אל ה-
Astoria Column, ממנו יש גם תצפית מרחיבה אל ה-Columbia River. דמי כניסה לאתר (מוגדרים כתרומה לתחזוקת האתר): $2.00.
בתנו ואני התחלנו לטפס במדרגות הלולייניות הפנימיות במעלה ה"עמוד", אך בשלב מסוים בתנו נבהלה מתלילות המדרגות ונאלצנו לחזור על עקבותינו מבלי שהגענו למרפסת התצפית העליונה. לא ברור לי מה גרם לה לזאת, שכן כבר היינו עימה במקומות גבוהים ותלולי מדרגות הרבה יותר.
בחנות המזכרות הסמוכה, ראיתי שמוכרים בין השאר דאוני עץ קטנים, שיש מי שמעיף אותם מהמרפסת העליונה של ה"עמוד".
מרחבת החניה, שסביב ה"עמוד" נשקף נוף יפהפה של ה-Columbia River ואף ניתן לראות את ה-Astoria-Megler Bridge, הגשר הארוך שמעל לנהר.
IMG_3131 -; Astoria Column, Astoria, OR
IMG_3135 -; Astoria Column, Astoria, OR
IMG_3145 -; Astoria Column, Astoria, OR
IMG_3140 -; תצפית אל ה-Columbia River
IMG_3141
IMG_3142 -; תצפית אל ה-Columbia River והגשר הארוך (Astoria-Megler Bridge) אל Astoria, OR
מאז הביקור ב-Olympic Park, הנסיעה היתה כל הזמן דרומה על ה-101 עם סטיות לכבישים נופיים הצמודים לאוקינוס והמון סטיות לנקודות תצפית על מפרצים, איים מסולעים, לשונות יבשה וכד'.
ואם כבר הזכרתי בעיות עבירות, אם בטיול השלכת לפני שנתיים, היינו צריכים לבדוק כל הזמן עבירות כבישים עקב נזקי סופת ההוריקן איירין, הרי שבטיול הנוכחי נאלצתי לבדוק כל הזמן עבירות דרכים עקב שריפות רבות ביערות אורגון, חלקן ליד כמה מהיעדים הבאים שלנו כמו Grants Pass. בשלב מסוים אף התחלתי לחשוש האם חלק מהיעדים המתוכננים הם בטוחים דיים והאם לא כדאי אולי לשנות מסלול לאזור אחר.
IMG_3146
IMG_3148
IMG_3149
IMG_3152
IMG_3153
IMG_3154
IMG_3156
IMG_3159
DSCN0543
DSCN0545
IMG_3168
IMG_3170
IMG_3171
ארוחת ערב טובה מאוד אכלנו במסעדה של המלון בו לנו (ראו להלן),
Starfish Restaurant. עלות לשלושתנו: $116.50.
המסעדה יפה ויש שם גם מרפסת פתוחה ובר הצופים אל החוף של המלון. מן המסעדה נשקפה אלינו, תוך כדי הארוחה, שקיעה יפהפיה. התקלה היחידה, שיש לציין, היא שרות איטי להחריד. המלצר, איטלקי מבוגר וחביב, ששרת בעבר על ספינות שעשועים וביקר עם אחת מהן גם בישראל, התנצל והסביר, שהמנה שהיתה מיועדת לי, נפלה מהצלחת והם מכינים לי מנה חדשה. כדי להעביר את הזמן הרב, הוא מדי פעם ניגש לשולחננו ופיטפט עימנו. גם כדי לקבל שולחן, היינו צריכים להמתין ברשימת המתנה, כך שאם אתם מתאכסנים כאן, כדאי להזמין מקום מראש, כדי לחסוך לפחות את ההמתנה לשולחן.
DSCN0556 -; מבט מפתח מרפסת מסעדת המלון אל השקיעה בחוף Agate
לנו כאן בחדר עם שתי מיטות Queen בתעריף AAA של $116.99 + מס ($12.28) כולל אינטרנט חופשי, אך ללא ארוחת בוקר.
יום 9
גם ארוחת בוקר טובה מאוד ולא שגרתית, אכלנו במסעדת המלון, כשאנו מקבלים בדיוק את אותו שולחן, שבו סעדנו בערב הקודם. גם הפעם המתנו ארוכות לבוא המנות לשולחן. הארוחה לכשעצמה היתה טובה מאוד. עלות לשלושתנו: $46.00.
האקווריום הזה קטן מאוד וכולל, כרגיל במקומות מעין אלה, מספר תחנות, שבהן ניתן לראות מדריך מסביר, מאכיל ומדגים פעילויות של בעלי חיים ימיים שונים. המקום הינו חינוכי באופיו ואין לצפות למופעי שעשועים כדוגמת Sea World. לא הייתי אומר שהכרחי לבקר בו, במיוחד למי שמנוסה בביקור באקווריומים גדולים בהרבה.
תוכנת iGo קצת פספסה בניווט אל המקום ודיווחה לנו, שהגענו ליעד, בטרם זה היה נכון, ולכן אני ממליץ לקרוא את הוראות ההגעה, שבאתר של האקווריום.
IMG_3178 -; פיצוח צדפות, בתיאבון !
IMG_3185
רוב הזמן היה מעונן ולעיתים גם ערפילי, מה שגרם לצבעים להיות אפורים יותר ממה שהיינו רוצים, אבל עדין הכל היה יפה מאוד. בסופ"ש חופי הרחצה היו עמוסים לחלוטין למרות שהיה קריר, לפחות במושגים שלנו.
IMG_3189 -; כאן דוגרים ! נא לא להפריע !
IMG_3192
IMG_3197
IMG_3201
IMG_3207
חניה: יש במקום תיבה עם מעטפות להפקדת דמי חניה באתר. יש לשים במעטפה שטר של $5.00, לתלוש את הספח, שהוא אישור חניה ב-Heceta State Park, למלא בו את הפרטים ולהניחו גלוי על ה-dashboard של המכונית. את המעטפה עם הכסף, משלשלים לתיבה נעולה.
על החוף רואים היטב את תוצאות הגאות והשפל החזקים: החוף זרוע בהמון שאריות סרטנים וצדפות, שנוקרו בינתיים ע"י השחפים הרבים.
IMG_3223
IMG_3225
IMG_3227
בתנו מיהרה לשכשך רגליה במים הצוננים וליצור מצדפים על החוף את שם הלהקה האהובה עליה, 1D, איך לא ?
IMG_3229
IMG_3232
משם המשכנו ל-
Sea Lions Caves, Florence, OR, אך בהגיענו לשם, סיפרה לנו אחת המבקרות שבמערה יש כעת רק אריה ים אחד וגם הוא ישן ואין טעם לבזבז כסף על דמי הכניסה. שמענו לעצתה.
קיווינו בטיול לראות בעלי חיים ימיים בטבע, אבל פרט לאריות הים, שראינו ב-Astoria ליד המלון ואריות ים ו-otters ב-Oregon Coast Aquarium, ראינו רק עופות וציפורי ים והמון סרטנים וצדפות שנותרו כאמור על החוף לאחר השפל ונאכלו ע"י עופות הים.
IMG_3233 -; הנוף הנשקף מהחניה שליד מערת אריות הים
IMG_3234 -; הכניסה למערת אריות הים
משם המשכנו דרומה. הנוף התחלף בדיונות המפורסמות של אורגון, מה שהזכיר לי את ילדותי בחולון.
כדי לחוות את הדיונות, רצינו לקחת סיור ממונע בדיונות החול ולשם כך נסענו לאתר של
Sand Dunes Frontier, אחת החברות שמפעילה סיורים מודרכים כאלה ומשכירה גם כלי רכב יעודיים לנהיגה עצמית בחולות.
לאחר ברור קצר, הסתבר שהסיורים כולם אסורים למי שכמוני סובל מבעיות גב והחלטתי, שרק אשתי ובתי ישתתפו בנסיעה כזו ברכב הגדול עם נהג/מדריך. הן לקחו סיור ברכב מיוחד לחולות.
הסיור עצמו אורך כשעה, שבה הרכב מטפס במעלה ובמורד הדיונות תוך טלטולים עזים (ולכן טוב שהוזהרתי מראש ושויתרתי על השתתפותי). וחזרו עם חוויות של רכבת הרים והמון חול בנעליים. אני לא יכולתי להצטרף עקב האזהרות לבעלי בעיות גב.
מסתבר גם, שהסיורים השונים מוזמנים מראש, במיוחד ע"י קבוצות מאורגנות ובדוחק מצאו להן את זוג המקומות האחרון ברכב הגדול, שבו היתה קבוצה גדולה של הודים, וגם זאת רק לשעה מאוחר יותר. לכן, אם יש באפשרותכם לתכנן את מועד הביקור מראש, כדאי לבצע הזמנה מראש ולחסוך את זמן ההמתנה, או אכזבה במקרה שכלל אין מקומות.
IMG_3235
DSCN0582
כפי שניתן לראות בסרטון, בנקודה מסוימת נהג הרכב עוצר ומוריד את הנוסעים לחוות במו רגליהם וידיהם את החולות. בסיור המסוים הזה, היתה לרכב גם תקלה טכנית ולקח זמן עד שהנהג הצליח להזיז שוב את הרכב, כך שבפועל, הסיור ארך כשעה ורבע. אשתי ובתי דיווחו, שנהנו. עלות לאשתי ובתי: $26.00 + טיפ לנהג.
DSCN0574
למי שיש מיומנות ברכבי שטח, ניתן לשכור כאן רכבי שטח שונים (באגי ואופנועים) לנהיגה עצמית, כגון אלה שבתמונות הבאות.
IMG_3238
IMG_3239
לנו כאן בחדר עם שתי מיטות Queen בתעריף AAA של $127.99 + מס ($8.96) כולל אינטרנט חופשי, אך ללא ארוחת בוקר. לחדר יש כניסה ראשית ממסדרון שעובר רוחבית את המבנה בין שני חדרים ויש לו גם יציאה ישירה מכניסה אחרת אל החניה הצמודה.
גם כאן, iGo לא הצליחה להביא אותנו אל המלון והודיעה על הגעה ליעד, כשבעצם היינו על הכביש 101 הראשי, המקביל במרחק רב מהרחוב שבו מצוי המלון עצמו. לעומת זאת היה שילוט על הכביש הראשי עצמו, אלא שקל היה לפספס אותו וכך לקח לנו כחצי שעה מיותרת של התברברות עד שמצאנו את המלון.
המלון פרוש במספר מבנים חד קומתיים, כשבאחד מהם היה לשמחתנו חדר כביסה, אלא שהשלט בכניסה אסר על השימוש במכונות הכביסה והייבוש לאחר השעה 21:00 ואנחנו הגענו לכאן רק לאחר ארוחת ערב, כך שהיה ברור שלא נסיים במועד. ניסיתי בכל זאת את מזלי אצל פקידת הקבלה והיא אישרה לנו בכל זאת את הכביסה והייבוש, למרות השעה, ופתרה את מצוקת הביגוד שלנו. עלות השימוש במכונות היה כאן זול, רק $1.00 לסבב כביסה או ייבוש, כשברוב המקומות האחרים שבהם כיבסנו, המחירים היו $1.50 לסבב של כביסה או ייבוש.
יום 10
מחיר הלינה הקודמת אמנם אינו כולל ארוחת בוקר, אך למלון היה סידור עם המסעדה שלידו, Bandon Bills Grill, שבה גם אכלנו בערב הקודם (ראו שם). אורחי המלון משלמים שם רק 50% מהמחיר הרגיל לארוחת בוקר וכך אכלנו שם ארוחת בוקר (מזנון), כשהעלות לשלושתנו רק $12.00.
משם, השכמנו להתייצב לביקור ב-
West Coast Game Park, שב-Bandon, OR. פארק מיוחד בזה, שניתן ללטף שם גורי חיות שנולדו לאחרונה. בעת ביקורנו, היה ניתן ללטף גורי נמר, דב, קרקל, שועל ולשוטט בין צבאים, למות/אלפקות ועוד בעלי חיים. עלות לשלושתנו: $40.50. נמכרות במקום גם קעריות קטנות ובהן אוכל שניתן להאכיל עימו את בעלי החיים בעלות של $1.00 לקערית.
IMG_3242
IMG_3247
IMG_3250
DSCN0596
IMG_3260
DSCN0603
DSCN0604
IMG_3267
IMG_3269
IMG_3274
IMG_3277
IMG_3279
IMG_3280
IMG_3286
DSCN0619 -; עז "מתחילה" אתי
IMG_3297
IMG_3291
לאחר הביקור הזה, המשכנו שוב דרומה לאורך ה-101 בין Bandon, OR ל-Crescent City ,CA, תוך עצירה מדי פעם בנקודות תצפית שונות.
IMG_3300
IMG_3305
IMG_3307
IMG_3313
IMG_3314
IMG_3315
עקב שריפות היער הענקיות, עליהן דווחנו כל העת בכתבות דרמטיות על פינוי תושבים ונזק פיזי לבתים, בעלי חיים ובני אדם, המשכתי להילחץ, שמא תהיה בעיה להמשיך במסלול כמתוכנן ומה יקרה עם הלינות המוזמנות, כשאני כבר בטווח מועד הביטול החינמי.
בעת המעבר מ-Oregon ל-California, הורדתי מהשמשה את מכשיר הניווט והתושבת שלו, כדי להימנע מקנס אפשרי, כי הצמדה לשמשה של מכשיר בגודל 7", כמו של מכשיר הניווט שלי, אינו חוקי ב-California. מכאן ועד לעזיבתנו את Califorina בחזרה ל-Oregon, המכשיר היה בידי אשתי, או כבוי.
בכל מקרה, I-Go לא הסתדרה היטב עם כתובת המלון ונאלצתי להתברבר קצת עד שמצאתי אותו. המעניין, שגם ב-Tomtom ב-PDA, שהיה לי לגיבוי, הכתובת לא הופיעה.
ארוחת ערב טובה אכלנו במסעדת
Northwood Restaurant, שבמבנה הסמוך למלון. למלון כאן יש גם הסדר עם המסעדה הזו, שבה עם הצגת כרטיס ביקור של המלון )שאותו מקבלים מפקיד קבלה), מקבלים שם בחינם מנה ראשונה של קוקטייל שרימפס לכל אחד מהסועדים (יש צורך בכרטיסי ביקור כמספר הסועדים). עלות לשלושתנו: $100.00.
לקחנו כאן סוויטה ענקית, ממש ממלכה, שבה חדר שינה אחד עם מיטת King וחדר שינה שני, שבו בתנו היתה צריכה להחליט באיזה משתי מיטות ה-Queen לישון וכל זאת בתעריף של $119.00 + מס ($11.90) כולל אינטרנט חופשי וארוחת בוקר קונטיננטלית צנועה.
בעת שקיבלנו את הסוויטה, המפתח לא הצליח לפתוח את הדלת, אך פקיד הקבלה חזר עימי לחדר עם מיכל ספריי של נוזל שיחרור ברגים ולאחר מספר התזות, המנעול הסורר התרצה למפתח ומכאן והלאה הכל עבד כאן חלק.
IMG_3318 -; מיטת ה-King שבחדר ההורים
IMG_3319 -; מבט מחדר ההורים אל החדר השני עם מיטות ה-Queen
IMG_3320 -; החדר השני עם שתי מיטות Queen
IMG_3321 -; החדר השני עם שתי מיטות Queen
יום 11
לאחר ארוחת הבוקר הקלה שבמלון, עשינו סיבוב קצר ב-Crescent City, CA לראות את המזח, שעליו נחו להם אריות ים, ולצפות מרחוק אל המגדלור, כשבעצם כל האזור נראה כשוף מתוך ערפל סמיך.
IMG_3325
IMG_3328
DSCN0640 -; המגדלור ב-Crescent City, CA
כפי שניתן לראות בסרטון ובתמונות שלהלן, בפארק כמובן המון עצי ענק מסוג Redwood, שלידם "כחגבים היינו".
DSCN0644
DSCN0645
IMG_3331 -; גודל המכונית ממחיש את גודל וגובה העצים
IMG_3336
DSCN0647
DSCN0666
IMG_3343
IMG_3344
IMG_3347
IMG_3356
IMG_3359
DSCN0669
IMG_3365
IMG_3367 -; "הרמת" גזע ענק של עץ בפוזה שמשונית
IMG_3369 - שורשים
IMG_3377
IMG_3370
IMG_3372 - פרצוף
IMG_3375
IMG_3378 -; מפת הטיול של משפחה כלשהי
IMG_3382
IMG_3384
IMG_3390
IMG_3392
IMG_3398 -; "שמשונה" מנסה להפיל את העצים
מהמסלול הסיבובי בפארק, חזרנו אל Crescent City, CA.
עוד בערב הקודם, כשעיינתי בחוברת במלון, שבה בין השאר היו פרסומות של מסעדות מקומיות שונות, צד את עיני תפריט מעניין של מסעדה מכסיקנית,
Cazadores וזה היה היעד שלנו שבגינו חזרנו ל-Crescent City לארוחת צהרים, שאכן היתה מהנה ביותר. במיוחד אמליץ על ה-Chicken En Mole (עוף ברוטב שוקולד חריף), שכאן לא היה חריף מדי. עלות לשלושתנו: $55.00.
מכאן חזרנו לאורך ה-Redwoods כשהיעד הוא Grantts Pass, OR.
את 3 הימים הבאים ניתן להגדיר כ-"תמרות עשן ומ-13 ל-36 ובחזרה ל-6"
כן, חווינו כאן בימים אלה תופעות קיצוניות:
הדרך מ-Crescent City, CA החלה כשהטמפרטורה בחוץ 13 מעלות צלסיוס וכשהגענו ל-Grants Pass, OR מצאנו עצמנו יוצאים מהמיזוג של המכונית לתוך חום של 36 מעלות צלסיוס. בהמשך, מספר ימים מאוחר יותר, ב-Crater lake, ירדנו ל-6 מעלות צלסיוס.
השריפות הענקיות לא נראו מהכבישים בהם עברנו (199, 5, 138, 38), אך העשן מיסך את כל האזור ואנו נסענו כמו בתוך ערפל. ריח העשן חדר לכל מקום.
IMG_3406
IMG_3407
ארוחת ערב טובה אכלנו במסעדת
Applebee's שמעבר לצומת, שבו היה המלון שלנו. עלות הארוחה לשלושתנו: $60.00.
ההזמנה המקורית שלנו כאן היתה לחדר עם שתי מיטות Queen בתעריף מבצע מיוחד (Managers Special) של $106.24 + מס ($10.62) כולל ארוחת בוקר ואינטרנט חופשי.
בקבלה, הגיעה לסייע לפקידת הקבלה שבדלפק, מישהי, שככל הנראה היתה מנהלת ברשת, ולכן לא היתה בקיאה היכן כל דבר מצוי. בתום התהליך, שבו כמעט כל דבר היא היתה צריכה לשאול את הגברת השניה שהיתה בקבלה, קיבלנו מפתח. הגענו לחדר וריח עישון עז מאוד קיבל את פנינו, בניגוד להזמנתנו לחדר ללא מעשנים.
חזרתי אל הקבלה אל אותה מנהלת, היא התנצלה ונתנה לי מפתח לחדר ללא מעשנים. הגענו אל החדר והפעם הסתבר, שיש בו רק מיטה אחת !
שוב חזרתי אל הקבלה. המנהלת כבר עמדה לעזוב וכששמעה על התקלה הנוספת שלה, היא פנתה לפקידת הקבלה והנחתה אותה לתת לנו סוויטה ללא מעשנים, במקום חדר רגיל.
סוף טוב, הכל טוב.
יום 12
ב-Grants Pass לקחנו בבוקר שיט ב-
Hellgate Jetboat. חוויה אדירה !!! לא ניתן להעביר אותה בתמונות, וידיאו, או מילים. אם אתם מגיעים לכאן - לכו על זה ! מספיק השיט של השעתיים, אלא אם אתם רוצים את זה עוד יותר אקסטרימי. עלות לשלושתנו: $104.00.
חוויה אדירה ! וזה עוד בסירה שאיננה עושה שיט אקסטרימי !
את הכרטיסים לשיט קונים בחנות תיירותית, שבה גם משרדי חברת השיט הזו, ומקבלים מועד מתוזמן לשיט מסוים. נקודת ההפלגה מצויה במורד הדרך מתחת לגשר ויש להיות שם במועד, כדי לתפוס מקום, שהינו נוח לצילום.
בתחילת השיט הסירה עוברת באיטיות מתחת לגשר, שעליו ניצב למעלה צלם, שמצלם את הסירה על כל יושביה, והתמונות נמכרות בתשלום לאחר מכן בחנות, שבה קונים את הכרטיסים לשיט. כשחזרנו מן השיט לבחון את הצילום, מצאתי ליד תמונות המצולמים פתק עם שמי ובו הודעה, שעלינו בגורל והצילום שלנו הוא בחינם ! במשרד, שבו קיבלתי את התמונה, אמרו לי: "עשיתם דרך כה ארוכה כדי להיות עימנו, אז זה מגיע לכם !"
צילום סרוק: Hellgate Adventure (אנחנו בשורה השניה)
במצב המים הרדודים, שהיה בעת הביקור שלנו שם (אוגוסט), לא ניתן היה לקיים את השיט האקסטרימי והשייט סיפר לנו, שהם גם שוקלים להפסיק את כל השיוטים כבר בתחילת ספטמבר, כך שמי שרוצה בזה, כדאי להתקשר אליהם לפני כן ולוודא האם השיט מתקיים.
מעבר לפעלולי הסירה והספלאשים המכוונים, שגורמים לנוסעים להירטב קלות וליפול זה על זה תוך צרחות, מהסוג שמשמיעים בפארק שעשועים (ראו בסרטון), רואים הרבה בעלי חיים על גדות הנהר. הנוף, כשמגיעים לקניון המכונה CanyonHellgate, עוצר נשימה.
אנחנו ישבנו בשורה השניה שבסירה. לפנינו, בשורה הראשונה החזיתית, ישבו זוג עם בתם המתבגרת. בשלב מסוים, השייט/מדריך שואל כל משתתף מהיכן הוא. כשהם שמעו שאנחנו מישראל, בני המשפחה הזו הזדהו בפנינו כיהודים אמריקאים, שיש להם בני משפחה בהרצליה. הם סיפרו לנו, שהם אף ביקרו בישראל. למקרה שמישהו מהקוראים הוא מהרצליה, יתכן וקרובי משפחתו מופיעים בסרטון שלהלן (בשורה הראשונה בסירה).
DSCN0675 -; ועידת צמרת של עופות דורסים
DSCN0679 -; עופר / צבי בין העצים על גדת הנהר
DSCN0680
DSCN0682
DSCN0685 - מקננים
DSCN0690 -; Smoke On The Water (כמו בשיר של Deep Purple)
DSCN0691 -; וגם כך מקננים
DSCN0692 -; כך נראית השמש מבעד לערפיח השריפות
DSCN0694
DSCN0697
DSCN0703
DSCN0706
DSCN0707
DSCN0708
DSCN0711
DSCN0712
DSCN0714
DSCN0716
DSCN0718
בדרך מ-Grants Pass ל-Sutherlin, עשינו סטיה קלה על ה-138 מערבה, מתוך תקוה אולי לפגוש בעלי חיים , כפי שדווח ע"י מישהו בפורום, ואכן ראינו מספר צבאים בכמה מקומות, אך לא היה אפשר לעצור לצלם. לצערנו ראינו גם עופר אחד דרוס.
IMG_3409 -; Umpqua River, OR
IMG_3413 -; שייטים ב-Umpqua River, OR
DSCN0724 -; שייטים ב-Umpqua River, OR
DSCN0729
את ארוחת הערב הגרועה ביותר בטיול זה אכלנו ב-
Hong Kong Restaurant, במרחק של כמייל מהמלון. איום ונורא ! עבור התענוג המפוקפק, תוך שסביבנו שולחנות עמוסים בשאריות ארוחות של סועדים קודמים, שילמנו $43.00 עבור שלושתנו.
כאן לנו בחדר עם שתי מיטות Queen בתעריף AAA של $116.99 + מס ($7.02) כולל ארוחת בוקר מלאה ואינטרנט חופשי.
יום 13
כאמור, מחיר הלינה של הלילה הקודם כלל ארוחת בוקר מלאה, כשהמנה העיקרית (אומלט, או ביצה בצורות הכנה שונות) מוכנת עבור כל אחד אישית ע"י טבח שבעמדה מיוחדת בחדר האוכל. לפעמים הוא קרא בשם של האורחים, שהמנה שלהם מוכנה ולעיתים (כמו אצלנו) מלצרית הביאה זאת ממנו לשולחן.
התחלנו את היום בנסיעה מזרחה על ה-138, כשבדרך ביקרנו גם במספר מפלים, שנבחרו מתוך חוברת תיירותית על מפלים באזור זה (תודה למוני על השאלת החוברת).
![מפלים לאורך ובסביבת כביש 138 - מפה כללית]()
מפלים לאורך ובסביבת כביש 138 - מפה כללית
בהתחשב בכך שאנו יותר מטיבי לסת מאשר מטיבי לכת, ובהתחשב בכך שרצינו להגיע ל-Crater Lake כבר בצהרים, הבחירה היתה כמובן רק במפלים, שדרוג הקושי שלהם היה Easy ועם מסלול גישה קצרצר.
גם כך, באחד המפלים השילוט הטעה אותנו ומצאתי עצמי נוהג בדרך עפר משופעת, צרה וזרועת אבנים קטנות אך חדות לפחות במראה שלהן.
החשש מהדרך היה כפול ומשולש. אם לא די בכך, שהביטוח הרגיל של חברות ההשכרה אינו מכסה נזק בדרך שכזו, הסיכוי לנקר בצמיגים היה גבוה ולא היה ברור מה יקרה אם אפגוש רכב אחר שמגיע מולי, שכן בגלל רוחב הדרך לא היה מקום אפילו לבצע פרסה ולחזור על עקבותי, לא כל שכן מקום לשני כלי רכב לחלוף זה לצד זה. רק אחרי נסיעה מתישה, שנראתה לי אינסופית מרוב לחץ, הצלחתי למצוא קרחת קטנה בין העצים ולמהר להסתובב ולחזור משם אל כביש 138. על הביקור במפל זה כבר ויתרתי.
לעומת זאת, מפל אחד יפה וקל לגישה היה Clearwater Falls וצלילות מימיו אכן מצדיקים את שמו. חוץ מהמים הצלולים היו כאן גם שרכים יפים, שצמחו על גבי העצים והסלעים.
IMG_3426
DSCN0732
IMG_3434
IMG_3435
DSCN0736
IMG_3439
IMG_3441
IMG_3443
IMG_3445
IMG_3446
IMG_3447
IMG_3451
בכניסה ל-Crater Lake National Park יש לשלם $10.00 עם הנוהל הרגיל, של חובת הנחת האישור במקום גלוי ליד השמשה הקדמית של הרכב.
למרות שכל הזמן היה מעונן חלקית, ניתן היה להנות מיופיו המדהים של המקום, שהוא אגם הממלא לוע של הר געש ויש בו גם אי, Wizard Island, שניתן לשוט אליו. כדי להגיע לנקודת היציאה של
השיט יש לרדת כ-30-45 דקות בשביל באורך כ-1.8 ק"מ (1.1 mile) עם שיפוע חזק של כ-210 מ' (700 feet) הפרשי גובה. המחשבה על הצורך שיהיה לטפס את זה בחזור, המאמץ והזמן שזה יקח, גרמו לנו לוותר. בכל מקרה, למעונינים בשיט, יש צורך בהזמנת מקום מראש וקחו בחשבון שהשיט אורך כשעתיים.
בכמה מקומות עוד היה אפילו קצת שלג או קרח על המדרונות של הלוע וכמעט בכל מקום התרוצצו להם סנאים והתעופפו ציפורים בגוונים יפהפיים, שהיפות שביניהן היו כחולות.
לפתע, בעוד אני מצלם, נתקלתי במכרינו, המשפחה היהודית ששטה עימנו ב-Hellgate. מסתבר, שלא רק ישראל הינה "מדינה קטנה"...
IMG_3455
DSCN0745
DSCN0747
DSCN0751
IMG_3458
IMG_3459
IMG_3464
IMG_3465
IMG_3468
IMG_3469
IMG_3472
IMG_3496 -; "הציפור הכחולה, הציפור הכחולה, מי שמע מי ראה, הציפור הכחולה..."
(מתוך שיר במחזה לילדים עפ"י הסיפור "הציפור הכחולה")
IMG_3498 -; וכדי שלא לקפח את ה"לא כחולות"...
DSCN0756
DSCN0764
IMG_3500
IMG_3514
ארוחת צהרים אכלנו במסעדה הצמודה ל-
Crater Lake Lodge מרשת
Xanterra, המפעילה את שני אתרי הלינה היחידים המצויים בתוך הפארק. לכאורה יקר, כמצופה במקומות מהסוג הזה, אבל באופן מפתיע איכותי מאוד ונדיב מאוד בכמויות. עלות לשלושתנו: $38.50.
מי שמעונין בארוחה יותר רצינית, יאלץ להזמין מקום ולנסוע למסעדה העמוסה, שב-Crater Lake Lodge. אם אתם לנים כמונו ב-
Mazama Village Cabins, זה יהיה גם כרוך בנהיגה פתלתלה ודי מסוכנת בחשיכה, כשחוזרים מהארוחה וזה הכריע אצלנו את הכף לטובת Annie Creek Restaurant.
הטמפרטורה בלילה ירדה ל-6 מעלות.
הלינה כאן היא בבקתות, שבכפר Mazama. בכל בקתה (לפחות במקבץ הבקתות G) יש 4 יחידות דיור נפרדות של חדר בסיסי ביותר עם מקלחת ושרותים צמודים, אך ללא טלויזיה, או טלפון. לעומת זאת כן היה לנו WiFi.
החדר כלל שתי מיטות Queen והוזמן הרבה מאוד זמן מראש (כבר בפברואר עבור אוגוסט) בתעריף של $138.00 + מס ($12.42), שבו חויבתי מייד עם ההזמנה, אך עם אפשרות לביטול ולהחזר עד יומיים מראש.
אציין, שבתחילה רצינו לקחת חדר ב-Crater Lake Lodge עם נוף ל-Crater עצמו ולמרות שהמחירים שם יקרים הרבה יותר ממחירי הבקתות של Mazama Village, כבר בינואר כל החדרים לחודשי יולי-אוגוסט (פרט ל-31.8) כבר היו מוזמנים. הדבר נובע ככל הנראה מכך, שאין בסביבה של כ-100 ק"מ מסביב שום אלטרנטיבת לינה אחרת והרוב, כמונו, רוצים להתחיל יום טיול בטיול סביב ה-Crater עצמו ולא בנהיגה ארוכה וקשה כדי להגיע אליו.
למבקרים ולנים כאן כדאי לקחת בחשבון, שאין כאן תקשורת סלולרית. בכפר יש ליד המשרדים, טלפון חרום למקרה הצורך. גם שאר ה-facilities מצויים ליד מבנה המשרדים והם פתוחים מ-08:00 ועד 20:00 או 21:00 בלבד, כך שאם אתם מתכננים קניית מזון בסופרמרקט ששם, או ארוחה במסעדה ששם, או כביסה, או תדלוק בתחנת הדלק ששם, קחו בחשבון את שעות הפעילות שלהם.
יום 14
גם את ארוחת הבוקר אכלנו ב-Annie Creek Restaurant, מהיעדר אופציות אחרות, פרט להצטיידות במצרכים או ארוחות מיקרוגל מוכנות מהמרכול הסמוך. עלות לשלושתנו: $45.00.
20130809_090726
לאחר ארוחת בוקר, שאר היום הוקדש להשלמות ב-Crater Lake. מצאנו עצמנו יוצאים מהמסעדה לבוקר שמשי, בניגוד ליום המעונן שהיה ביום הקודם, אך בהמשך גם יום זה הלך והתקדר. זמן החסד, שעשתה עימנו השמש, איפשר לנו לצפות באגם שבלוע ובנוף הסובב אותו בתנאי אור שונים והמצלמות שלנו עבדו שעות נוספות.
IMG_3525
DSCN0791
IMG_3526
IMG_3532
IMG_3535
IMG_3543
IMG_3544
IMG_3548
IMG_3551 -; הסירה המשיטה אל Wizard Island
IMG_3557 -; הסירה המשיטה אל Wizard Island
IMG_3560
IMG_3563
IMG_3567
IMG_3577
IMG_3580
IMG_3581
IMG_3584
IMG_3586
IMG_3588
IMG_3589 -; עופר שנקרה בדרכנו ביציאה מ-Crater Lake National Park
IMG_3591 -; עופר שנקרה בדרכנו ביציאה מ-Crater Lake National Park
בתום ההשלמות, נסענו צפונה אל Bend, OR לחניית "מנוחה" של יומיים.
עלות לשלושתנו: $84.00.
מכיון שהמועד היה בערך בתום מחצית הטיול שלנו, לאחר התגלגלות כל לילה למלון אחר, החלטתי מראש, על יום "מנוחה", שיהיה כלוא בין שני לילות במלון אחד ומפנק הרבה יותר מהספרטניות של הלינה ב-Mazama Village. הבחירה נפלה על Bend, OR, שמוגדרת בסקרים כאחד המקומות עם איכות החיים הגבוהה ביותר בארה"ב.
בהזמנה הזמנתי סוויטה, שבה חדר שינה אחד עם מיטת King, וסלון, שבו מיטת ספה, בתעריף של $169.00 + מס ($16.90) ללילה כולל אינטרנט חופשי וללא ארוחת בוקר.
כשהגענו, קיבלנו מפתחות לסוויטה בקומה השניה (יש מעלית, אבל איטית מאוד) והיא היתה מרווחת מאוד ומפנקת מאוד, עד שלפתע הבחנתי, שאין בה ספה-מיטה עבור הילדה.
פניתי לקבלה והם טענו, שיש ביכולתם להביא לסוויטה מיטה מתקפלת עבור הילדה, או לחילופין להעביר אותנו לסוויטה בקומת הראשונה (קרקע), שתצורתה המקורית היא עם ספה-מיטה, אך היא קטנה יותר מהסוויטה שקיבלנו.
ירדתי לראות את הסוויטה החלופית וההחלטה היתה להישאר עם הסוויטה שקיבלנו ולהוסיף בה את המיטה המתקפלת, שהתגלתה כנוחה מאוד ומרווחת מאוד, אם כי היא תפסה חלק משטח הסלון.
הסוויטה היתה ענקית (באתר שלהם אני קורא, שהיא בשטח של 72 מ"ר), מפנקת ומפוארת מאוד עם אח בוער בסלון ושתי מרפסות ישיבה הצופות אל הנהר שלמטה, Deschutes River. היו בה חדרי שרותים מרווחים ומפוארים מאוד, שכללו חדר רחצה נוסף (כיור) נפרד מחדר האמבטיה (ג'קוזי, מקלחת וכיור שני) וחדר השרותים. על השולחן בסלון חיכו לנו בקבוק של מים ועוגיות תוצרת בית. ליד הקבלה, היה מכשיר, שבו ניתן היה למלא מים קרים, או מי לימון.
להפתעתנו, קיבלנו ארוחת בוקר צנועה, אך איכותית מאוד (קישים ועוגות תוצרת בית, פירות יער, פשטידה) ע"י מלצרית לפי הזמנת כל סועד, אך לעומת זאת השתיה החמה היא במזיגה עצמית. לא היה חיוב עבור זה.
לאחר כל הכייף המפנק הזה, בבוקר עזיבתנו את המלון (יום 16) גיליתי, שחויבנו עבור הסוויטה בתעריף גבוה מהתעריף שסוכם בהזמנה. החיוב הגבוה מהמוסכם, התגלה במעמד ה-check out במלון. סרבתי לחתום והצגתי את מסמכי ההזמנה המאושרת, שבה סכום נמוך יותר.
פקידת הקבלה טענה, שאין ביכולתה לשנות את סכום החיוב, שמופיע לה במחשב ורק מנהלת המלון תוכל לעשות זאת. היא צילמה את הניירת, שהצגתי לה, ונתנה לי כרטיס ביקור של מנהלת המלון, תוך הבטחה, שזו תתקשר אלי.
מאז, שום דבר לא זז. כשראיתי בחיובי כרטיס האשראי את הסכום הגבוה, ניסיתי להתקשר למנהלת המלון, אך היא "לא היתה זמינה" ולמעשה הייתי צריך לחזור ולספר את כל הנתונים לשתי פקידות נוספות בשתי שיחות טלפון שונות. הן גם לא ידעו על צילומי ההזמנה, שהשארתי אצלם בקבלה ביום העזיבה.
שלחתי גם מייל ישיר למנהלת המלון וצרפתי אלקטרונית שוב את מסמכי ההזמנה, תוך דרישה לתיקון החיוב. בשיחת טלפון נוספת, שבה שוב היא "לא זמינה כעת לשיחה", השארתי שוב את מספרי הטלפון שלי, אך אף אחד לא חזר אלי וסכום החיוב לא תוקן.
אין מדובר במלון השייך לרשת כלשהי, כך שאין דרג לעלות אליו מדרג המנהלת.
מאחר וזה המצב, לא נותרה לי ברירה ופניתי ללאומיקארד (ויזה) ע"מ שיתקנו את סכום החיוב והנושא כעת בטיפולם, כשבינתיים חברת האשראי זיכתה אותי (על תנאי עד לתום הברור עם המלון) בהפרש בין סכום החיוב בפועל לבין הסכום הנקוב בהזמנה.
.
אני ממש מצר על התנהגות הנהלת המלון, כי לולא חיוב היתר הזה ואי הטיפול בתיקונו על ידם, המלון היה זוכה מאיתנו להמלצה מירבית. למעשה, המלון הזה שווה בהחלט גם את המחיר הגבוה יותר, אך אם הם מאשרים מחיר מסוים, אני מצפה שיעמדו בו, ללא קשר לערך התמורה.
בסופו של דבר, זהו מקום נהדר, שהתאים מאוד כנקודת מנוחה באמצע הטיול הארוך.
שימו לב, שמכשירי ותוכנות הניווט השונים אינם מכירים את כתובת המלון. כך מצאנו עצמנו חוזרים בחשיכה ממסעדה ב-Bend (הכבישים אינם מוארים) ומסתובבים במשך יותר משעה, עד שהצלחנו לבסוף לאתר את המלון. היה שלב, שבו עצרנו במוטל, שנקרה על דרכנו, אך גם פקיד הקבלה שם וגם אחת האורחות שניסתה לאתר את כתובת המלון בסמארטפון שלה, לא הצליחו לעזור לנו. בסופו של דבר, לאחר הרבה בירבור לחוץ בחשיכה, הגענו ונשפכנו למיטות עייפים.
IMG_3598 -; האח הבוער בסלון
IMG_3599 -; יציאה מהסלון לאחת המרפסות
IMG_3601 -; מבט מאחת המרפסות אל הנהר
IMG_3602 -; מבט מאחת המרפסות אל הנהר
IMG_3603 -; מבט מחדר ההורים אל הסלון
IMG_3606 -; מבט מחדר ההורים אל המרפסת השניה
IMG_3609 -; הג'קוזי שבחדר האמבטיה
IMG_3610
IMG_3612
IMG_3617 -; מבט ממרפסת אחת אל המרפסת השניה
יום 15
מאחר ובמלון לא היו מכונות כביסה לשרות עצמי, בזבזנו לצערי את רובו של הבוקר בחיפוש ללא הצלחה אחר מכבסה לשרות עצמי ב-Bend. המצחיק היה, שבמוטל בו עצרנו בלילה הקודם כדי לנסות לקבל הנחיות הגעה למלון שלנו, שם דוקא היו מכונות כביסה לשימוש עצמי, אך לך תמצא היכן היינו בלילה החשוך ההוא ובכל מקרה, אני מניח, שהן היו מיועדות לאורחי המוטל בלבד.
זהו מוזיאון בחלקו סגור ובחלקו פתוח, שיש בו גם תצוגה של כיצד בני אדם חיים במדבר וגם תצוגה של בעלי חיים ועופות מדבריים. לדבריהם, הם אוספים בעלי חיים ועופות פצועים ומשקמים אותם, אך לרוב הם אינם במצב לחזור לחיי טבע חופשי והם נשארים במוזיאון.
IMG_3626
IMG_3633
מעבר למוצגים, יש במקום גם הרצאות של כ-30 דקות. ההרצאה, שבה השתתפנו בהדגמה על "מקקנזי", ינשוף (אני מקווה שאינני טועה בהגדרה בעברית ל-Owl) שהגיע לכאן לאחר שנפגע ע"י רכב וקשה היה להאמין שישרוד בחיים, היתה מענינת מאוד.
עלות כניסה למוזיאון לשלושתנו: $35.10.
IMG_3625 -; המדריכה, הינשוף "מקקנזי" ובתנו
במקום יש גם מופע הדגמה של עופות דורסים מסוגים שונים. עבור הדגמת העופות הדורסים יש לשלם בנפרד: $3.00 לכל משתתף. תשלום זה מתבצע בדוכן קרוב לאזור ההדגמה ולא בקופה שבכניסה למוזיאון.
היה נחמד, עד שבאמצע מופע העופות הדורסים, נפתחו ארובות השמים ולראשונה בטיול הזה ירד עלינו גשם זלעפות מלווה בברד, ברקים, רעמים ורוח עזה. בתחילה, היתה עוד תקוה, שזה יפסק מתישהו, וניסינו למצוא מחסה מהגשם מתחת לעצים (זה לא ממש עזר), כשהמדריכות מתכננות להמשיך במופע עם היפסק הגשם. מכיון שזה לא קרה, הן הודיעו, שעליהן להמשיך לפי הלו"ז להרצאה אחרת. לפחות חלק ניכר ממופע העופות הדורסים, כן ראינו.
IMG_3640 - תנשמת
IMG_3648
IMG_3651
בסופו של דבר, נמלטנו, רטובים עד לשד עצמותינו, לכיוון המבנים של המוזיאון ובדרך הארוכה לשם כמובן שנרטבנו עוד יותר. המצלמה שלי איכשהו שרדה את הגשם, אך לעומת זאת חדרו מים ל-PDA שלי והוא הפסיק לתפקד זמנית, עד שפתחתי אותו וייבשתי בנפרד את הסוללה ואת המכשיר הפתוח.
לאחר מכן, אני הלכתי בגשם זלעפות להביא מהחניה הרחוקה את המכונית עד לפתח מבנה הכניסה למוזיאון, כדי שלפחות אשתי ובתי לא תהיינה רטובות אף הן. פתרון זמני לבעיית הכביסה שלנו: לפחות החולצה שלי לא נזקקה יותר לכביסה באותו יום...
חזרנו אל המלון למנוחה ולכביסה ידנית של מספר פריטים הכרחיים ולעת ערב יצאנו אל המרכז המסחרי היפה של Bend, הקרוי
The Old Mill Disctrict, שם לקניניות שבחבורה היתה עדנה.
שם גם אכלנו ארוחת ערב נהדרת בקומה העליונה הצופה אל הנהר ב-
Anthony's, (תודה לנוסע מתמיד על ההמלצה).
עלות: $148.00.
לינה: כמו בלילה הקודם.
יום 16
כחלק מהדרך מ-Bend ל-Tigard נסענו דרך Sisters ברוב הלולאה של Mckenzie Highway וכביש אבני הלבה המפותל 242. עברנו במעבר הרים פתלתל, הצופה מצד אחד על תוצאות הפעילות הוולקנית בצורה של שדות סלעי בזלת ענקיים ומצד שני על הרים מושלגים. בהמשך היו גם נקודות תצפית ובהן גם אגם, שהשתקפות הצמחיה בו וצלילות מימיו הניבו צבעים נהדרים במים, שאינם עוברים במלואם בצילום.
IMG_3661
IMG_3664
DSCN0821
IMG_3667
IMG_3674
IMG_3676
IMG_3678 -; זו איננה התפרצות הר געש, אלא רק ענן
IMG_3680
IMG_3685
IMG_3683
DSCN0836
IMG_3687
IMG_3690
IMG_3696
IMG_3697 -; השתקפות העצים והצמחיה יוצרת שלל צבעים מרהיבים באגם
IMG_3700
IMG_3702
אחרי נסיעה ארוכה ומייגעת מאוד הגענו, לשמחת הקנינית הצעירה, ל-
Woodburn Premium Outlets, שם היא הצטיידה כהלכה. למעשה, את רוב הקניות שלה ביצענו כאן, כשמלכתחילה תיכננתי, שעיקר הרכש יתבצע ב-Oregon, תוך ניצול העובדה, שבמדינת אורגון אין מס על הקניות. לכן גם התאפקנו מקניות ב-Outlets הקודמים שפגשנו בטיול.
כך אכן רוב הקניות התבצעו ב-Woodburn Premium Outlets ובמרכז הקניות היותר יוקרתי ואיכותי ב-
Washington Square הגובל מצידו האחד ב-Tigard (מרחק הליכה מהמלון שלנו), מצד שני ב-Portland ומצד שלישי ב- Beaverton.
IMG_3708 -; שמחת הקנינית עם עדויות מפלילות
ארוחת ערב טובה אכלנו במסעדת
Outback. עלות: $97.00.
לנו כאן בסוויטה של שתי מיטות Queen בתעריף מבצע Stay & Save Promotion של $112.00 + מס ($11.20) ללילה כולל ארוחת בוקר קונטיננטלית מורחבת ואינטרנט חופשי. התעריף הנ"ל מייצג הנחה של 20% ללנים כאן שני לילות או יותר.
כאן גם, סוף סוף, פתרנו את מצוקת הכביסה שלנו.
המלון נמצא בסמוך מאוד (אפילו מרחק הליכה, אם כי לא הייתי ממליץ) למרכז הקניות הגדול Washington Square, המצוי בין Portland ל-Tigard -; ראו תאור ביום 17.
יום 17
הבוקר עבר עלינו ב-
Washington Square Mall Tigard, OR, בעיקר בחנות של Apple, שם גם הקנין שבחבורה הגיע סוף סוף לידי ביטוי ומיצוי, כשלזה מתלווה ההנאה מהרווח הכספי הענק מהיעדר מס על קניות במדינת אורגון בנוסף לפער המחירים בין ארה"ב לישראל.
בחנות של At&T, הסמוכה לחנות של Apple, רכשתי תוכנית של $10.00, לשיחות בארה"ב וקיבלתי ללא עלות נוספת ננו-סים עבור ה-iPhone 5 שלי.
כמובן, שגם החנות של Godiva שבמקום לא קופחה וזכתה לביקור ממצה שלי וכחובב בישול ואוכל לא פסחתי גם על הסניף המקומי של Williams & Sonoma ובכלל כרטיס האשראי עבד משמרות כפולות ושעות נוספות.
איכשהו בין הקניות הצלחנו להשחיל אחר הצהרים ביקור קצר ב-
OMSI, מוזיאון המדע של Portland, OR. הילדה היתה מוכנה להשאר כאן שעות, אך אנו כבר נפלנו מהרגלים והיינו מותשים, כך שאפילו שמחנו על שעת הסגירה, שחייבה את עזיבתנו.
אם לא היינו כל כך עייפים, אולי היינו נשארים גם לתוכנית של לייזרים עם מוסיקה של Pink Ployd, שהתקיימה בשעה מאוחרת מדי עבורנו.
עלות לשלושתנו: $32.50, כולל חניה.
שימו לב, אם אתם חונים בחניון הפתוח של ה-OMSI, יש לזכור את מספר מפרץ החניה שלכם ולמסור אותו בקופת ה-OMSI בעת רכישת כרטיסי הכניסה, כדי שיזינו אותו במחשב. הם מצרפים למחיר את עלות החניה ובמחשב נרשם, שהחניה במפרץ המסוים שלכם כבר שולמה וכך פקח החניה לא יביא לגרירת מכוניתכם, כי הוא מקושר מהמסוף הנייד שלו למערכת המיחשוב של ה-OMSI.
IMG_3711
בהמלצת פקידת הקבלה של המלון, סעדנו ארוחת ערב במסעדה/מסבאה
Thirsty Lion הסמוכה ואני אף התאמתי עצמי לרוח המקום, כשהזמנתי פלטה של נקניקים, בשרים מעושנים, גבינות ובירה. אשתי ובתי נקטו בגישה שמרנית יותר, אך נהנו אף הן מארוחתן. עלות: $73.00.
לינה: כמו בלילה הקודם.
יום 18
עם בוקר, נסענו מזרחה לאורך הגדה הדרומית (אורגון) של ה-Columbia River, המפריד כאן בין מדינת Oregon למדינת Washington.
IMG_3714 -; כביש 84 לאורך הגדה הדרומית של ה-Columbia River
IMG_3718
IMG_3719
IMG_3721
לביקור במקום נדרש אישור יומי בעלות של $5.00, שיש למלא בו פרטים, וכרגיל יש להניחו על ה-dashboard או לתלות אותו מתחת למראה של המכונית.
ליקטתי מידע חיוני מהריינג'רית ב-Pine Creek Info Center, כדי להחליט על נקודות ושבילי הביקור ויצאנו לדרך לבקר ב-
Lava Canyon.
IMG_3728 -; Mount Saint Helens
DSCN0856
IMG_3736 -; השביל ב-Lava Canyon
DSCN0866 -; המפל ב-Lava Canyon
IMG_3738
IMG_3740
IMG_3746
IMG_3747
DSCN0868
DSCN0867
IMG_3749
IMG_3753 -; נחל הלבה
IMG_3756
DSCN0871
IMG_3760 -; בור שנוצר כתוצאה משריפת גזע עץ ע"י הלבה הבוערת
IMG_3766
IMG_3770
IMG_3772 -; הבורות יצרו מערכת מחילות שניתן לטפס ולעבור בהן
IMG_3780
ארוחת ערב אכלנו ב-
Sizzler קרוב למלון. עלות: $60.00.
לנו כאן בחדר עם שתי מיטות Queen בתעריף AAA של $72.79 + מס ($8.88) כולל ארוחת בוקר קונטיננטלית ואינטרנט חופשי.
למרות, שזו נחשבת לרשת זולה, הרמה היתה בהחלט טובה וכאן, לשמחתנו, שוב יכולנו להשתמש במכונות כביסה לשימוש עצמי.
למשתמשי I-Go, שימו לב לשלטי המלון הנראים היטב מהכביש הראשי, ע"מ שהתוכנה לא תפנה אתכם לכיוון ההפוך ממה שנדרש ביציאה מהכביש, כפי שהיא משום מה עשתה לנו.
יום 19
לאחר ארוחת בוקר, המשכנו לכיוון מרכז המבקרים Johnson Ridge של
Mt. Saint Helens, WA. עלות אישור כניסה: $16.00.
במרכז המבקרים יש הרצאות והקרנת סרטים, אך אין מסעדה. יש במגרש החניה רק "גזלן", שמוכר נקניקיות ומשקאות קלים במחירים מופקעים.
גם כאן יצאנו לטיול קצרצר להתרשמות מההר, עקבות ההתפרצות שלו, שניכרים היטב עד היום ומהשתקמות הטבע לאחר האסון של התפרצות ההר ב-1980, התפרצות שממש העיפה את צלע ההר.
בנקודות התצפית מפוזרים טלסקופים (השימוש בחינם) ובעזרתם צפינו הרחק למטה במספר קבוצות של Elk, שרבצו בין השיחים שבקניון. זה היה רחוק מדי מכדי שאוכל לצלם זאת, למרות הזום X20, שיש במצלמה שלי.
IMG_3781
IMG_3783
IMG_3785
IMG_3790
IMG_3793
IMG_3795
IMG_3810
IMG_3812
DSCN0884
IMG_3823
IMG_3828
DSCN0886
IMG_3824
IMG_3830
מדהים כיצד הטבע משתקם מהר כל כך אחרי אסון גדול כל כך.
IMG_3833
IMG_3836
IMG_3839 -; גיבורים מתים זקופים
IMG_3844
IMG_3850
IMG_3851
IMG_3855
הבחירה בלינה ב-Morton, במקום הישארות ללילה נוסף ב-Kelso, כפי שהיה בתוכניתי הראשונית, היתה כדי לקדם מרחק לקראת הביקור ב-Mount Rainier ובגלל דרישות קשוחות מאוד בדמי הקדימה, או באפשרויות השינוי והביטול במקומות אחרים הסמוכים לשמורת Mount Rainier.
כאן לנו בחדר עם שתי מיטות Queen בתעריף של $110.00 + מס.
כשהגעתי לדלפק הקבלה, הסתבר, שהמלון שינה בעלות מאז ההזמנה שביצעתי והוצג לי תעריף גבוה יותר מזה שהיה לי בהזמנה המאושרת, אך כשהצגתי את אישור ההזמנה, פקידת הקבלה מיהרה לשנות את התעריף למה שסוכם חודשים רבים מראש.
קיבלנו מפתח לחדר, אך כשהגעתי אליו הסתבר, שהחדר הפוך לגמרי ולא נקי, עדות לכך, שהוא טרם נוקה וסודר מחדש לאחר עזיבת האורחים הקודמים.
בעת שחזרתי לקבלה, הגיע אורח אחר, שטען שבחדר שאליו הוא קיבל מפתח, עדין יש חפצים של אורחים שטרם עזבו.
פקידת הקבלה נראתה מבולבלת וחסרת ישע ונתנה לי מפתח לחדר אחר. חדר זה התגלה כנקי ומסודר, אך עם מיטה אחת בלבד !
חזרתי אליה שוב. הפקידה התעשתה והבינה שאין לה מידע עדכני על מצב החדרים, נטלה מפתח מאסטר ועברה חדר חדר, עד שמצאה לי חדר נקי ומסודר עם שתי מיטות Queen, כמו בהזמנה שלי, אך זה היה חדר המיועד במקור לבעלי בעיות נגישות. המשמעות היתה בעיקר בחדר המקלחת והשרותים: מקלחת (במקום אמבטיה) במפלס שטוח אחד עם חדר השינה, אסלה גבוהה וכד'. לא היתה ברירה ולקחנו את החדר, מכיון שהיא טענה שהחדרנית שלהם כבר עזבה ואין מי שיסדר חדרים ושהם חדשים בניהול המלון וש... הבנתי שאין ברירה, כי באזור כל כך נידח, פקפקתי האם אמצא משהו אלטרנטיבי.
החדר עצמו היה בסופו של דבר בסדר גמור ובבוקר המחרת, אף ניגשתי לעמדת אינטרנט עם מדפסת, שהיתה בסמוך לקבלה, כדי לבצע Check-In לטיסה שלנו מסיאטל ל-JFK.
יום 20
אחרי לינה במוטל טוב, אך עם הנהלה מבולגנת, ב-Morton העפלנו לאחר ארוחת בוקר, ל-
Mt. Ranier, WA. ההרים היו מעוננים מאוד, אך עדין הנוף היה נפלא.
עלות אישור כניסה: $15.00.
DSCN0899
DSCN0897
IMG_3871
IMG_3873
IMG_3876
IMG_3877
IMG_3882
IMG_3885
IMG_3890
IMG_3894
IMG_3899
IMG_3900
IMG_3901
IMG_3902
DSCN0904
IMG_3906
IMG_3909
IMG_3910
DSCN0908 -; שועל שנקרה בדרכנו
DSCN0909
DSCN0910
DSCN0926
DSCN0929
DSCN0931
DSCN0933
DSCN0939
מפאת שעת ההגעה לכיוון סיאטל, אכלנו ארוחת צהרים מאוחרת ב-
Buffalo Wild Wings. איכות האוכל נפלה, מזו שהכרנו בסניפים אחרים של הרשת. עלות: $39.00.
בלילה שלפני המראתנו ל-JFK, לנו כאן בחינם בחדר עם שתי מיטות Queen (היה מבצע של לילה בחינם לאחר 3 לינות נפרדות ברשת של Best Western).
בעת מימוש שובר המתנה, תעריף הלינה הרגיל היה כעת כ-$160 + מס, יקר בכ-$40 מזה ששילמנו כאן לפני 20 יום (כ-$121 + מס).
תאור המלון -; ראו בתאור יום 1. בניגוד לחדר שקיבלנו בתשלום בימים 1,2, הפעם חדר זה היה קטן יותר ועם מקלחת ולא אמבטיה והוא היה בסמוך לחדר שרותים ציבוריים, שהיה במסדרון. אני מקווה, שזו אינה מדיניות הרשת לתת חדרים פחות טובים כאשר הם בחינם. מאחר וזה היה לילה קצר מאוד לקראת טיסת בוקר ב-07:10, הדבר לא היה בסופו של דבר משמעותי עבורנו.
יום 21
עקב שעת הטיסה המוקדמת, 07:10, נאלצנו להשכים קום, לוותר על ארוחת בוקר (חדר האוכל עוד לא היה פתוח) ולמהר אל בנין החניון של חברות ההשכרה כדי להחזיר את הרכב השכור ל-Alamo ומשם בשאטל של חברות ההשכרה אל שדה התעופה של סיאטל.
בנסיבות כאלה, מומלץ מאוד לקחת מקדם בטחון רציני וטוב שכך גם עשינו, ראו סיפור העיכוב ב-Alamo בתחילת הסיפור של טיול זה, בסוף הפרק על רכב שכור.
המשך תאור הטיול בעיר ניו יורק ב-:
חלק 3:
טיול בעיר ניו יורק, אוגוסט 2013