יום ד' – 13 אוג' – ורמונט – ניו יורק – גשם, גשם , גשם
מתעוררים לנו בחניון הוולמארט, חייבים לנצל את העובדה שאנחנו כבר שם, נטע ואני יוצאים לקנות שקיות סלט ומים. איפה הסערה שהבטיחו? בחוץ מעונן אבל טיפת גשם לא ירדה עד עכשיו. נכנסים לסיבוב זריז ותכליתי בוולמארט ויוצאים חזרה ל... מבול. זה התחיל ברגע ובגדול. מאותה דקה לא הפסיק הגשם עד סוף היום. זה היה גשם טוב מאד לאמריקאים. הגשם לא חזק כמו שיורד בארץ, רק יורד לו בשקט עוד ועוד ונקלט היטב באדמה. רק שהוא לא הפסיק...
החלטנו לעצור במפעל של Vermont Teddy Bear. מקום נחמד. במיוחד לבנות. סיור לכולנו - $22. הסבר של חצי שעה לאורך קו הייצור. אפילו בית חולים לדובים שחזרו מרוטים משימוש יש שם (יש אחריות לכל החיים). ובחוץ ממשיך הגשם.
עצירה הבאה בחוות דנקין, גם כאן לא מייצרים עכשיו כלום – רק מוכרים. לפחות אפשר לטעום המון וזה טעים. נשארתי לבד עם מיכל כשהשאר חזרו מייד לקרוואן. טעמנו, קנינו המשכנו. ובחוץ ממשיך הגשם.
עשר דקות ואנחנו בתור למעבורת שתעביר אותנו את Lake Champlain משארלוט וורמונט לאסקס ניו-יורק. חשבתי שאחרנו למעבורת הקרובה, אבל הגענו בדיוק כשהמכוניות מהגדה השנייה החלו לצאת.
הופתעתי מהמחיר הגבוה של המעבר – זה המחיר על היותינו משאית קטנה. (כך גם בתשלומי ה TOLL בכבישים, תמיד מחיר כפול לפחות). הכל היה מהיר כי המעבורת הייתה כבר באיחור. שנייה לפני שנכנסתי, מבט על הכרטיס שקיבלתי, ואני רואה שהבחור בבוטקה חייב אותי לפי משאית גדולה מאד – בקטגוריה יקרה מידי. החלטתי לא להשתפן, עצרתי, בריצה בגשם אל הבוטקה. הוא אומר – לא נכון, אני מודד מצויין בעיין – אתה נחשב גדול. חשבתי לוותר אבל הוא קם ויצא לקרוואן עם סרגל מדידה מתגלגל. ובשנייה הבין שטעה. ביקש סליחה והחזיר לי חלק מהסכום ללא בעייה.
עלינו למעבורת, עוד חוויה מהטיול. זה הקו הקצר ביותר, תוך 20 דק' כבר היינו בצד השני. ברוכים הבאים לניו יורק. אין מה לנסוע ל Ausable Chasm בכזה גשם. נמשיך ל Lake Placid ונקווה לטוב. הדרכים מאד יפות ולא קלות לקרוואן, רק חבל שהכל אפוף עננים אפורים. מקרוב רואים שוב את הירוק ירוק ופלגי מיים מסביב.
מגיעים ללייק פלאסיד הגשומה. סיבוב ברכב בעיירה וסובב אגם. אי אפשר לצאת. בטח לא לטייל. תופסים חנייה על גדות האגם (במקום שלא כל כך מותר לעמוד – אבל מי יצא אלינו בגשם שכזה?). ארוחת צהריים מאוחרת ברכב – שניצלים, אורז, ירקות. מה הלאה?
ננסה את המרכז האולימפי. יש שם את מגרש ההחלקה על הקרח – לפחות זה יהיה מעניין. שאר אטרקציות אולימפיידת החורף לא מעניינות את הבנות, בייחוד שרובן בחוץ. גם לא מוזיאון האוליפיידה. מגיעים למרכז האולימפי. יעל האמיצה יוצאת בגשם לברר על ההחלקה על הקרח. אין לנו מזל – דווקא היום הוא תפוס למשחק הוקי מקומי.
יושבים ברכב אובדי עצות. הרוב קבע – יאללה לקמפינג. לפחות נהנה ממנו. נוסעים ל North Poll Campground למרגלות ה Whiteface mountain. בדרך עוברים ליד High Falls Gorge, שגם אותם נבקר בפעם אחרת ומגיעים לקמפ שלנו. ובחוץ ממשיך הגשם.
קיבלנו סייט יפה, עם כל החיבורים. מכיוון שהגענו מוקדם, הוחלט (ההורים החליטו), סופסוף פותחים את השעורים לחופש להגשה ביום הראשון ללימודים. ההזנחה הפושעת צריכה להסתיים. אז הגדולות התיישבו ללמוד, נטע התחברה ל You Tube, יעל בחדר הכביסה, ואני מארגן את הקרוואן. אנחנו ממש מתחת להר – אבל אין הר – רק ענן שחור ועצום.
ב 7 בערב, זה הפסיק, פעם ראשונה ללא גשם, העננים קצת זזו ואז ראינו את ההר הענק מעלינו. יצאתי עם יעל ל-10 דק' סיבוב בקמפ היפה עד גדות האגם, יובל של נהר ה Ausable. מדהים ביופיו. החושך ירד ואיתו הקור שבא בעקבות ההתבהרות (החלקית). מה הכי מתאים לארוחת ערב ? כמובן – מרק העוף המפורסם של יעל. עם כל מה שצריך בפנים כולל הקניידלך שנשלפו מהמזווה. התחממנו, התקלחנו. חיברתי את הלפטופ ל LCD, הבנות צפו להן בסרט ונרדמנו בתקווה לגלות שלפחות חלק מהסופה עברה ויהיה קצת יותר סביר לטייל מחר. אין הרבה ציפיות כי התחזית לא משהו – אבל מוצר לקוות.
לילה טוב מ Wilmington
