יענקל'ה ונירה - הטיול לדרום איטליה – 14-21/10/10 ( הדרך האמלפינית)
יום חמישי - 14/10/10 -
טיסה עם חברת ישראייר – יוצאת ב 18.30 באיחור של שעה. נחיתה ברומא שדה תעופה פיומיצ'ינו בשעה 21.45
לוקחים רכב שהוזמן מראש מחברת אוויס. מחכה רכב חדש וגדול – אנחנו הזמנו במיוחד רכב קטן. מחליפים לנו לפיאט פונטו קטנה ונחמדה (מאד ממומלצת בנסיעות בכבישים הצרים שבדרום איטליה) ואכן היא המכונית האופטימאלית לתנאי השטח שבדרום.
יוצאים לכיוון Lido di ostia שם הזמנו חדר דרך אתר booking.com (מומלץ) במלון Belvedere. . מלון נעים וסימפטי נושק לחוף הים כולל ארוחת בקר קונטיננטאלית ב – 75 יורו. נחמד ועונה על הציפיות ללינה בת לילה אחד ( קרוב מאד לשדה התעופה –10 ק"מ מהשדה ומתאים מאד למי שמגיע מאוחר בלילה).
יום שישי – 15/10/10
קימה נינוחה וירידה לארוחת הבקר. בשעה 10.00 מתחילים לסוע דרומה כשבדרך מחליטים לעצור
ב –cassino על מנת לעלות למנזר מונטהקסינו – מנזר מומלץ לביקור בעל ערך היסטורי ממלחמת העולם הראשונה שמשמש כמקום תצפית מרשימה על הנוף. עולים בדרך פתלתלה וצרה ומגיעים למנזר בדיוק עם סגירתו. שימו לב לשעות הפתיחה והסגירה מ – 9.30-12.30 ומ -15.30-18.30
( כשבחורף רק עד 17.30). ירדנו חזרה והמשכנו על כביש A1 לכיוון נאפולי.
בהמשך הכביש הופך ל –A3 לכיוון סלרנו.
אנחנו מתוכננים להגיע לכפר בשם Ticciano שעם בעלי המקום ולפי המלצת אתר המטייל יצרנו קשר עוד בארץ. מאד התרשמנו , וציפינו להגעתנו למקום. הדרך קשה מאד מאד, בנתיב של רכב אחד לפעמים נאלצים לעבור שני רכבים כשהכביש אינו חד סטרי.
למרות הקושי אנחנו עדיין מקווים ומצפים שהמקום אליו נגיע יצדיק את המאמץ לאור ההתכתבות החמה שניהלנו עם בעלי המקום ולאור ההבטחות שהובטחו. אפילו הבאנו חוץ מהמתנות הרגילות שאנחנו מביאים בד"כ בנסיעותינו,גם בקבוק יין תוצרת בית ודיסק של שירים עבריים למשפחה.
וכגודל הציפייה – כך גודל האכזבה. אנחנו נעזרים המון בטיפים של המטייל ולכן גם בטוחים שמי שהמליץ אכן מאד נהנה. אנחנו הגענו מחוץ לעונה,למקום מוזנח ועזוב. בעלי הבית שאיתם התכתבנו – לא היו בבית. קידמה את פנינו זקנה שלא דיברה מילה אנגלית ולא הבינה אותנו. החדר" המפואר" שהובטח לנו המשקיף על המפרץ – היה חדר עלוב ומדכא ואפילו מקום לאכול לא היה. בעלי המקום היו אמורים לחזור בשעה 20.00 והשעה הייתה 16.00. החלטנו לשנות תוכניות ולסוע על הדרך לאמלפי לכפר פאראינו שהומלץ אף הוא כמקום לינה.
הדרך עוצרת נשימה ומדהימה ביופייה. עוברים את פוזיטאנו ולאחר כ – 7 קמ" מגיעים לפאראינו. מחפשים מקום לינה ומוצאים מקום קטן בפאתי הכפר על הדרך – 70 יורו ללילה עם מרפסת לנוף – ממש מקסים בשם hotel open gate ( ראה כרטיס ביקור מצורף) מתמקמים ויוצאים לטיול קצר ובדרך מתעניינים במחירי מלונות לימים הבאים. בדרך עוברים מלון בשם costa diva - מקום חלומי על המצוק. מקום מוקפד ומטופח בתוך בוסתן עם עצי פרי, פינות חמד לישיבה, משטחי שיזוף לימים חמים ומרפסת שמש מדהימה על המצוק. המקום מתפרש על שטח ענק, המון מדרגות ( ספרנו 110 מלמעלה למטה) והחדרים הם יחידות נפרדות לכל זוג(פשוט מקסים)עולה 80 יורו במקום 110 בעונה ואנחנו מחליטים להתפנק ולשהות במקום לילה אחד. מחליטים לאכול כאן ארוחת ערב – 42 יורו עבוד דג, מקרוני, סלט , ציפס ויין – נחמד מאד.
חוזרים למלוננו הראשון והולכים לישון מוקדם (22.00) וישנים נהדר עד למחרת ב – 8.00 בבקר. ארוחת בקר ויוצאים לדרך.
יום שבת 16/10/10
מעבירים את המזוודות למלון – costa diva . באים מהקבלה להוריד לנו את המזוודות ואנחנו ממשיכים לכוון Amalfi. בדרך נכנסים למערת הברקת – gruta di esmeraldo. יורדים במעלית, נכנסים לסירת משוטים – המדריך שר " או סולה מיו" ומקשקש קצת בעברית. 5 יורו לאדם + 5 יורו טיפ למדריך.
שייט קצר, נחמד, צבע כחול מדהים של המים. משם ממשיכים ל"אמלפי" – חונים בחניה המרכזית ליד הנמל (3 יורו לשעה) ויוצאים להסתובב בעיר. מגיעים לכיכר המרכזית, נכנסים לדאומו המרשים שבעיר – בדיוק נערכת שם חתונה ( מאד יפה). מטיילים בסמטאות הצרות/במדרחוב המקסים והולכים למוזיאון הנייר בו מוצגת בפנינו הדגמה של ייצור הנייר בתקופה העתיקה.
משם ממשיכים ל"רוולו" שנמצאת "על גג העולם". שוב חונים בחניון מרכזי (2.5 יורו לשעה), מטיילים בכיכר ומשם לפי המלצת המטיילים הלכנו ל"וילה צ'ימברונה". עליה די תלולה במדרגות ( וילה רופולו שאליה לא הלכנו נמצאת ממש בכיכר שם עולה 5 יורו לאדם ו3 יורו לגמלאי ).
נכסים לגן המרשים שבעונה זו כבר לא פורח אך עדיין יפה מאד (6 יורו לאדם). מגיעים לתצפית מדהימה. לפתע מתחיל לרדת גשם ואת הדרך חזרה אנחנו עושים "שנינו תחת מטריה אחת".
חוזרים למלוננו - עכשיו השמש כבר זורחת ואנחנו משתרעים במיטות השיזוף שבמרפסת הצופה לים – פשוט חלום. קוראים, כותבים, נחים ובערב יוצאים לפוזיטאנו לאכול. מחליטים לאכול פיצה – טעות!! פיצה ענקית בקנה מידה שלא תאומן לכל אחד מאיתנו. היינו צריכים להזמין פיצה אחת . אמנם טעים מאד אבל מוגזם. ארוחת הערב הזו עולה לנו 28 יורו (כולל שתייה). חוזרים למלון והולכים לישון.
יום ראשון – 17/10/10
היום קמים מוקדם מאד (6.00) – אוכלים ארוחת בקר טובה, מחליפים חדר ( החלטנו להישאר ולהתפנק והחלפנו לחדר קטן יותר אבל מקסים ב – 70 יורו). החלטנו לבלות את כל החופשה (למעט הלילה האחרון) במלון זה.
יום מבטיח, שמש זורחת והשמים כחולים. היום נוסעים לקפרי. נוסעים עד פוזיטאנו. חונים בכביש – איזה מזל מצאנו מקום מעולה על הכביש ממש מעל הנמל. יורדים ברגל ישר לנמל – השעה 9.15.
על המזח דוכני מכירת כרטיסים להפלגה לקפרי. קונים כרטיס רק לכוון אחד- 15 יורו (לפי המלצת המטיילים) – ספינה קטנה עם מקום ל -12 נוסעים. . בדרך, מכיוון שהים סער, מחליט הקפטן לעשות לנו סיבוב בצד השקט ואנחנו שטים בכל מיני מקומות קסומים, מערות נידחות ויפות – פשוט יפהפה
על הספינה רק 8 נוסעים שבהמשך ייווצרו בינינו קשרים נעימים וטובים – זוג אוסטרלים, זוג יהודים מאורוגוואי (דוברי עברית), שתי בנות אמריקאיות והקפטן פיטר האיטלקי וחברתו רייצ'ל מהוואי.
מגיעים לנמל קפרי בשעה 11.30 , עולים באוטובוס לקפרי (1.40 יורו לאדם) ומשם לאנה קפרי (1.5 יורו לאדם). משם לקוחים רכבל להר סולרנו (9 יורו לאדם הלוך וחזור או 7 יורו צד אחד וירידה ברגל). עליה כיפית ברכבל עם כסאות בודדים. למעלה – תצפית מדהימה על אנה קפרי. מטיילים ,מצלמים ומצטערים שלא נערכנו עם אוכל לפיקניק.
יורדים ברכבל לאנה קפרי, מטילים בכיכר ובסמטאות, משם הולכים לווילה סנט מיקלה – לא נכנסים אבל מגיעים לנקודת תצפית מדהימה על קפרי. לא מוותרים על גלידה טובה ויורדים באוטובוס לקפרי. מפאת חוסר הזמן (המעבורת האחרונה שהיא שלנו – יוצאת ב -15.30) – עושים סיבוב קצר במרכז העיר, יורדים לנמל וחוברים לחברינו מהבקר ועולים לספינה ( משלמים עוד 25 יורו לאדם- לא זול אבל שווה כל אגורה). על הספינה מאד מאד נחמד. בדרך עוגנים לשחייה, שמפניה , עוגיות ושתייה קלה.( רייצ'ל נופלת למים). בשעה 17.30 מגיעים לפוזיטאנו שמחים וטובי לב,עושים טיול בן שעתיים בפוזיטאנו. יש לנו זמן עד ארוחת הערב במסעדה שהזמין עבורנו פיטר הקפטן –de advenzo שממוקמת ממש בקצה העלייה במדרגות מהנמל וממש במקום שהחנינו את הרכב. מגלים על הרכב קנס – כנראה שהמקום שחנינו מיועד רק למקומיים והיינו אמורים לשלם כשחנינו ( לא ידענו). ארוחת ערב טעימה מאד ויקרה מאד למרות שפיטר אמר שזו מסעדה מקומית עממית – 62 יורו. חוזרים לפאראינו למלוננו הנחמד והולכים לישון אחרי יום ארוך ומקסים.
יום שני – 18/10/10
יום בהיר וכחול. קמים בניחותא ,אוכלים ארוחת בקר ויוצאים לטייל רגלית ממלוננו היפה לכוון המבצר ושביל ההליכה לאורך המצוק שראינו מחדרנו. הדרך יפה. הולכים ממש על המצוק ומגיעים לחוף הים הקטן של "פאראינו" בשם Africana beach. בדרך נכנסים למבצר החולש על המפרץ והמשמש למעשה סטודיו לאמן שעושה עבודות ציור ופיסול ומתמקד בנשים (רובן שמנות) בכל מיני מצבים – כל כך יפה. עולים לכביש בדרכינו למלון ואז מזהים מעבר לכביש שביל הליכה. יש שילוט לכמה מסלולים ואנחנו בוחרים את הקצר (חצי שעה עד הכפר פאראינו שכן יצאנו ללא שום ציוד ובמיוחד ללא מים).
עליה תלולה במדרגות ואח"כ הליכה בחורש טבעי. הליכה לא קלה אבל נעימה מאד ובנוף קסום. מגיעים לאיזה מלון שנראה די נטוש וממשכים עד סמטאות הכפר פאראינו. משם יורדים במדרגות תלולות היישר אל מלוננו שנמצא וממוקם ממש על הכביש (amalfi road) ויושב על מצוק.
השעה 12.00. נוסעים לכוון אמלפי, עוברים את העמק הזועם – valle di furore וממשיכים לעיירות מינורי ומאז'ורי( עיירות לא מעניינות במיוחד) כשבדרך עוצרים ומשקיפים על המפרץ. במז'ורי עוצרים לפיקניק קטן לאחר שהצטיידנו בלחם טרי, נקניק וזיתים.
משם לכפר דייגים קטן בשם צ'טארה ואחריו לעיירה קטנה בשם vieteri – המפורסמת בסדנאות ובחנויות הקרמיקה שלה ובאמני קרמיקה מן המפורסמים שבדרום איטליה. שיבוץ הקרמיקה בכל פינה – חגיגת צבע ממש ובחנויות ובבתי המלאכה יושבים האמנים העוסקים בצביעת כל הקרמיקה.
השעה 16.00 מתלבטים אם להמשיך לסלרנו ומשם לפאסטום שבה נאמר לנו שיש מקדשים יווניים עתיקים מרשימים ביותר. לפתע מתחיל גשם, מזג האוויר משתנה ואתו גם תוכניתנו. עושים אחורה פנה וחוזרים למלון. נחים מתקלחים ואוכלים ב -50 יורו ארוחת ערב טובה במלון
יום שלישי – 19/10/10
הפעם קמים ליום גשום וזה הזמן לסוע לפומפי. אמנם המרחק לא גדול במיוחד, אך מפאת תנאי הכביש ומזג האוויר – מגיעים רק לאחר שעתיים בשעה 11.30. חונים בגרש החניה הגדול, קונים כרטיסים
ב- 11 יורו לאדם ( יש הנחה רק לגימלאים אירופאיים) ולוקחים מכשיר הסבר ב- 6.5 יורו ( בדיעבד מכשיר מיותר למי שאינו מומחה לארכיאולוגיה ומסתובב עם הספר של פספורט ומישליין שיש שם הסברים מפורטים ומספקים).חשבנו שהטיול יארך שעתיים אך בסופו של דבר, לקח כמעט 4 שעות. מעניין ומרתק מאד. יש לציין שכבר בתחילת ההליכה פסק הגשם ואנחנו טיילנו בסמטאות פומפי בנוחות רבה.
בשעה 15.30 יוצאים לכוון סורנטו – מזג האוויר ממש יפה. (רצינו להמשיך להר הגעש ווזוב אך כבר מאוחר והכניסה אסורה מפאת מזג האוויר). מגיעים לסורנטו, חונים בחניה מרכזית ליד כיכר טאסו ומטיילים בסמטאותיה היפות לפי המסלול שהמליץ זאב יפת (פספורט). קונים סוף סוף דיסק ומוסיקה נפוליטאנית מוכרת ( טרנטלות ועוד). יש מופע פולקלור בשעה 21.30 שאנחנו רוצים לראות. מחליטים לחזור לפאראינו ולבוא למחרת אחרי שנמצא ללילה האחרון מקום לינה קרוב לסורנטו.
השעה 19.30 – אנחנו מתחילים לחזור. דרך מפותלת מאד מאד, חשוך והנהגים נוהגים כאילו אין מחר – פחד אלוהים . יענקלה נוהג מצויין , אני מפחדת להחליף אותו בנהיגה ומסתפקת בקריאות פחד מעת לעת. נכנסים לפיצרייה המקומית בפראינו שאותה כבר ראינו בטיולנו הרגלי ביום הראשון. מקום קטן ומקומי – ההגשה במגשים חד פעמיים . זול מאד וטעים מאד. אני , למרות הצהרותיי שלא אוכל יותר פיצה - אוכלת.
שוב מגש ענקי לכל אחד מאיתנו ( יענקלה לא מוכן לחלוק איתי). כל הארוחה + כוס בירה מקומית
מסתכמת ב – 10 יורו.
חוזרים למלון. יעקלה פותח את הרימונים שקטפנו בבקר בגן של פינצי קונטיני ( כך אנחנו מכנים את הגן היפהפה של מלון costa diva). הולכים לקרוא ולישון – מחר צריך לארוז, מתחילים להרגיש את חזרתנו הביתה.
יום רביעי – 20/10/10
קימה נינוחה בבקר, יום מעונן - check out במלון. פרידה ומתנות מהצוות הנחמד ואנו בדרכינו לסנט אגאתה דל גולפו – שם אנחנו מתעתדים לישון את לילנו האחרון. מגיעים לעיירה ומוצאים b+b נחמד בכניסה לעירה בשם "chalet li campi" (ראה כרטיס מצורף) מחפשים מקומות יותר אטרקטיביים מבחינת הנוף אך לבסוף חוזרים אליו.
בעל המקום , איש מבוגר בשם לואיג'י מקדם את פנינו בשמחה. החדר יפה מאד, מעוצב בטוב טעם . (הפעם אין מדרגות – הכול במפלס אחד – מתאים לנו(60 יורו ללילה ).
מתמקמים ומקבלים מלואיג'י מפה והסברים ויוצאים לטייל באזור. כמובן שמזג האוויר מתבהר והשמים כחולים . המקום יפהפה, צמחיה עבותה, חורשות ירוקות – ולמטה הים – מפרץ neramo.
מחנים את הרכב ויוצאים להליכה מ – teramini. עלייה נעימה של כ -3/4 שעה עד מנזר הממוקם במעלה ההר וחולש על כל הנוף. רואים גם את האי קפרי, גם את מפרץ סורנטו וגם את מפרץ נפולי – פשוט מקסים. מטיילים לערך עד שעה 15.00 וחוזרים למלוננו קצת לנוח. בשעה 17.00 יוצאים לכוון סורנטו, מטיילים לפי המלצות פספורט, עושים טיול מקיף ונעים בעיר היפה הזו ושוב מסתובבים במדרחוב וקונים בקבוקי לימונצ'לו ומזכרות קטנות - מתנות לילדים. בסוף מתיישבים לאכול במסעדה קטנה וזולה שבה מתקיים מופע של זמר ופסנתרן – בשירים נפוליטניים מוכרים. בשעה 20.45 נכנסים לתיאטרון לשם קנינו כרטיסים (25 יורו לאדם כולל משקה ראשון ונשנושים) כדי לראות את מופע "מיוזיקל סורנטו במופע של שירים וריקודים נפוליטנים". מאד נהנים. חוזרים לסנט.אגאתה ללא קושי.
יום חמישי - 21/10/10
קמים בבקר, אוכלים ארוחת בקר צנועה במלון ויוצאים לדרך.הפעם התכנון לעלות להר הגעש ווזוב.
מזג האוויר בהיר, אין עננים ואנחנו בטוחים שנוכל לעלות. לאחר נסיעה לא קצרה ולאחר ששילמנו בכביש האגרה, מגיעים סוף סוף לאתר ( ירדנו מ- A3 – torre del Greco). כמעט מגיעים והופ – עוצרים אותנו שוטרים ומודיעים לנו שאין עליה לאתר, עובדים בכביש ולא ברור אם ומתי ייפתח הכביש שוב.
מאוכזבים מעט אך מיד פונים לתוכנית אלטרנטיבית – נסיעה לארמון המלך ולגנים המפוארים במקום שנקרא – Ceraka. שוב ירידה מ – A1 ( לשים לב – יש שתי ירידות ל – ceraka – לא לרדת בירידה הראשונה הדרומית אלא בשנייה הצפונית ששם מופיע שילוט חום לארמון המלך – reggia del plalce)
חניה מסודרת – 10 יורו (מפות מצורפות גם לארמון וגם לפארק). כניסה 9 יורו לאדם כולל : סיור בארמון המלך המפואר על כל חדריו הרבים ואח"כ טיול בפארק. הפארק ענק ויפהפה. נוסעים באוטובוס עד קצהו (5 ק"מ) , נכנסים לגן האנגלי – גן בוטאני מטופח ויפה, עושים הפסקת אוכל ומפאת חוסר הזמן ממהרים לחזור ( יש לנו טיסה)
בשעה 16.00 שמים פעמינו לרומא צריך להגיע לשדה ולהחזיר את הרכב. לקראת 19.00 מגיעים לשדה התעופה fumicino , מחזירים את הרכב בהתמצאות יוצאת דופן. ממקום השכרת הרכב יוצאים לכוון T5 – דרך ארוכה הכוללת הליכה, נסיעה באוטובוס והגעה לטרמינל הכי מרוחק בשדה.
תם ונשלם טיול מקסים.
