מנדליי, מיאנמר

מנדליי, אחת מערי הבירה הקודמות של מיאנמר וכיום העיר השנייה בגודלה ומרכז כלכלי חשוב במרכז מיאנמר תשאיר לדעתי למטייל הממוצע טעם של “היה טוב, וטוב שהיה”. שכן הרבה מההוד וההדר שהיו מנת חלקה כבר נעלמו והחליפו את מקומם לפיתוח ובנייה מואצת, יש עוד 2-3 אתרים בתוך העיר ועוד 1-2 אתרים מחוצה השווים ביקור אך בסיכום הכללי אם אצה לכם הדרך אפשר להקדיש לה יום טיול אחד ולהמשיך הלאה, אם אתם ממש ממהרים עדיף להשקיע את הזמן במקומות אחרים.

מנדליי ממוקמת בדיוק במרכז מיאנמר והיא מונה כמעט מיליון תושבים, היא גם ממוקמת במרכז האזור היבש של מיאנמר, אזור גיאוגרפי נמוך ומעט צחיח המאופיין בטמפרטורות גבוהות בקיץ יחד עם פרצים של גשם. נהר האירוודי האדיר עובר במנדליי כשמננו יוצאות מעבורות לכיוון באגאן ובחזרה.

העיר הוקמה בשנת 1857 כעיר בירה החדשה של ממלכת בורמה ומרכז העיר היה “גבעת מנדליי” שעליה נבנו מקדשים ומנזרים לרוב ולרגליה נמצא הארמון המלכותי. 30 שנה לאחר מכן פרצה המלחמה השלישית של בורמה נגד האימפריה הבריטית ובה הובסה בורמה ונכבשה על ידי הבריטים ומנדליי שהייתה אמורה להיות המרכז התרבותי-כלכלי של בורמה הוזנחה לטובת ינגון. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה בורמה על ידי היפנים ומנדליי הפכה להיות מרכז צבאי חשוב של הצבא היפני, הארמון המלכותי עצמו הפך להיות מרכז לוגיסטי גדול עד שנהרס כליל יחד עם חלקים נרחבים ממנדליי בהפצצות מן האוויר של הבריטים ולאחר מכן בלחימה לכיבוש העיר. לאחר המלחמה שוקמה המנדליי אבל רק בתחילת שנות ה-90 זכתה לעדנה שכן היחסים המתחממים של החונטה הצבאית עם סין הביאו לזרם אדיר של מהגרים סינים לתוך בורמה כשרובם מתיישבים במנדליי ומשפיעים מאוד על הארכיטקטורה, האוכל והתרבות. כיום מנדליי הופכת לאט לאט למרכז הכלכלי-תרבותי החשוב ביותר של מרכז וצפון מיאנמר, ניתן לראות זאת בבנייה המסיבית של מבני זכוכית ופלדה חדשים, מלונות, קניונים ושדה תעופה חדש שנחנך לפני כמה שנים בעזרת מימון סיני נדיב. הארמון המלכותי שוקם במהלך שנות ה-90 יחד עם אתרים דתיים חשובים באזור.

מנדליי מזכירה מאוד ערים מתוכננות בעולם המערבי מבחינת המבנה העירוני שלה, מרכז העיר בנוי בצורת שתי וערב, רחובות אורך ורוחב ושמות הרחובות באזורים היותר הישנים הוא במספרים ולא בשמות, כל אלו מקלים מאוד על הניווט, בנוסף אזור המלונות הוא קטן וצפוץ יחסית ולא צריך להסתובב רבות על מנת למצוא מלון, אבל רצוי בכל זאת לקחת מונית עם רוצים לטייל בה בגלל זיהום האוויר החמור השורר במנדליי עקב ריבוי המכוניות והמפעלים המזהמים בה.

בדומה לאגם אינלה ובאגאן הממשלה המיאנמרית מצאה דרך קלה מאוד להוציא עוד כסף מתיירים בצורת חיוב התיירים לקנות את “כרטיס מנדליי” המאפשר כניסה לכל מיני אתרים ברחבי העיר ועלותו 10 דולר, אני מציע שאל תקנו את הכרטיס שכן לא חובה להיכנס למרבית האתרים (ובראשם הארמון המלכותי) ואפשר להציץ ולהתפעל מבחוץ. מחוסר ההתפעלות ששמעתי מאנשים אחרים שביקרו באתרים הללו, הכסף מהכרטיס כנראה לא מושקע בשיפו ובתחזוקה שלהם.

אנחנו הגענו למנדליי מפין-או-לין, שהינו בה בתחילה 2 לילות, נסענו לבאגאן ולאחר מכן חזרנו אליה לעוד 2 לילות לקראת הטיסה שלנו לתאילנד, נכון זה נוגד את מה שכתבתי בתחילת הפוסט אבל יש דברים שלומדים בדרך הקשה :).

איך מגיעים?

דרכים רבות להגיע למנדליי שכן היא מהווה גם מרכז תחבורתי חשוב במרכז מיאנמר, ניתן להגיע אליה ממרבית היעדים במינאמר, במנדליי ישנה תחנת רכבת, שדה תעופה, מסוף ימי ואוטובוסים לרוב.

אנחנו הגענו למנדליי בפיקאפ מפין-או-לין (Pyin Oo Iwin) שלקח כשעתיים והיה מאוד זול, מומלץ בחום לכל המגיעים מיעדים קרובים מאוד למנדליי.

היכן ישנים?

היות ומנדליי היא יעד תיירותי וגם תחנת מעבר מעבר לתיירים העוברים בה תוכלו למצוא בה מלונות וגסטהאוסים לרוב באיכות ומחיר משתנים, בנוסף היות והעיר הפכה למרכז כלכלי אנשי עסקים רבים בעיקר מסין מגיעים אליה ועוזרים לדחוף את מחירי הלינה למעלה למרות הסטנדרטים הנמוכים של מרבית בתי המלון. את ה-2 לילות הראשונים שלנו עשינו בNylon Hotel בפינת רחובות 83rd ו 25th.

המיקום של המלון מצויין, הרמה לא משהו, החדרים בסדר, יש מזגן ומקרר אבל כדי מאוד לבדוק אותם לפני התשלום, היו מים חמים במקלחח שעשתה רושם נקי כמו החדר, WiFi רק בלובי. הבעיה הגדולה ביותר של המלון היא החוסר במעלית בבניין של 5 קומות, המחיר היה 20 דולר ללילה.

את ה-2 לילות האחרונים שלנו עשינו בRoyal Guesthouse הממקום ב 25th מספר 41. בהחלט שווה את השהייה, היה לנו חבל שלא הגענו לשם קודם, אחלה מקום עם המון מטיילים וצוות עם רצון לעזור. למקום יש חדרים באיכות משתנה (עם/בלי מקלחת ושירותים, עם/בלי מזגן וכדומה), המחירים בסדר אנחנו שילמנו 22 דולר לחדר עם מקלחת ומזגן, אחלה ארוחת בוקר ואחלה WiFi. ב-2 המלנות שבם שהינו אפשר לרכוש כרטיסי אוטובוס ושייט לכל מיני יעדים וכן להזמין נהגי מוניות שייקחו לסיורים באתרי התיירות ברחבי העיר, אני ממליץ לעשות סקר שוק לפני רכישת כל כרטיס.

מה אוכלים?

אז כמו שכבר כתבתי ההגירה המסיבית של סינים למנדליי משפיעה מאוד על הנוף הקולינרי של מנדליי ותמצאו בה מסעדות סיניות לרוב אבל לא רק, ישנם גם מסעדות תאילנדיות, הודיות וכאלו המגישות אוכל מקומי.

אנחנו אכלנו במסעדת Mann הממוקמת ממש קרוב לNylon ו Royal Guesthouse ברחוב 83rd מגישים בה אוכל סיני טעים מאוד וזול וגם ישנן מגוון נרחב של בירות, המקום תמיד מלא במקומיים ויש בו אחלה אוויר. ממול למסעדה נמצא בר גלידות ומילקשייק ממש בסיגנון שנות החמישים ה Nylon Ice Cream Bar, שם מוכרים גלידות ומילקשייקים מייצור עצמי במחירים יחסית זולים, הגלידה היא לא פאר היצירה אבל לאחר שבועות ארוכים במיאנמר מותר להתפנק קצת…

מסעדה נוספת היא מסעדה נפאלית ששכחתי את שמה ברחוב 81st בין רחובות 26 ו 27, מסעדה קטנה ונחבאת אל הכלים, מגישים בה אוכל צמחוני טעים מאוד, המנות גדולות והמחיר זול, שווה ביקור.

חוץ מאלו, ישנם הרבה דוכני מזון ומסעדות מקומיות בכל רחבי העיר במחירים זולים, אנחנו נכנסו לכמה ולא התאכזבנו, לפעמים שווה לקחת סיכונים.

בילויים?

לרוב מי שמגיע למיאנמר לא מחמפש בילויי ערב וגם לא תמצאו, יכול להיות שתגיעו במועד של פסטיבל כזה או אחר ואז נהיה שמח אבל רוב הזמן אין יותר מדי מה לעשות חוץ מלשבת ולשתות בירה (לא שאני מזלזל).

אז מה עושים?

1. גבעת מנדליי- לדעתי זהו אולי האתר היחידי ששווה ביקור במנדליי. הוא בהחלט מרהיב ביופיו ומפסגתו תוכלו לראות את מנדליי והאזורים הסמוכים לה, מומלץ לבוא בזמן השקיעה. עדיף להגיע במונית שכן הגבעה ממוקמת כמה קילומטרים טובים ממרכז העיר והניווט אליה קצת בעייתי. מהרגע שהגעתם למרגלות הגבעה חפשו את המדרגות ותתחילו לטפס, בדרך תפגשו המון מקומיים שעולים לרגל אבל גם כאלו הגרים בגבעה ומוכרים דברי קדושה, מתיקה, מזכרות, אוכל ושתייה. בדרך תעברו בין מקדשים ופגודות ובהן בודהות לרוב ותפגשו נזירים. לגבעה מדרגות רבות אז תגיעו מוכנים עם נעלי הליכה נוחות ומים. הטיפוס בה מרשים מאוד במיוחד בין המקדשים השונים עד לפסגתה. הכניסה לגבעת מנדליי היא בחינם.
2. המקדשים למרגלות גבעת מנדליי- הטיול בגבעת מנדליי לא אמור לקחת יותר מחצי ואם הגעתם עד הלום עדיף להשקיע את הזמן בביקור במקדשים ובפגודות הרבות למרגלות הגבעה. אולי האתר שהכי כדאי לבקר בו הוא: פאיה קוטודאו (Paya Kuthodaw), מתחם המכיל את הספר הגדול ביותר בעולם, הספר המקודש לבודהיזם. באזור הזה ישנם עוד מקדשים ופגודות שווה להיכנס ולעבור בהן שכן כל אחת שונה מקודמותה ולה גם סיפור שונה. בדרך כלל ישנם המון דוכנים באזור הזה של מקומיים המוכרים אוכל וכל מיני דברים למאמינים המגיעים לביקור וישנה הרגשה של פסטיבל. הכניסה לכל המקדשים הללו היא בחינם.
3. הארמון המלכותי- לא ביקרנו שם אבל ממה ששמענו לא שווה את הכסף והזמן המבוזבז, עדיף לוותר, שום דבר שם לא מקורי שכן הארמון נהרס במהלך מלחמת העולם השנייה והכל משוחזר באופן מאכזב.
4. פאיה מהמוני (Maha Myat Muni Paya)- אולי מוכר לרובנו מהתוכנית של גידי ואהרוני אבל אתר שכדי לבקר. המתחם הוא גדול מאוד והוא מהווה גם מין מרכז קניות של מוצרי קדושה ומושך אליו אלפי מאמינים כל יום. במרכזו של המתחם נמצא פסל ענק של בודהה שעליו נוהגים המאמינים להדביק עלי זהב שיביאו מזל בחיים. ייחודו של האתר בשביל התייר המערבי הוא הטקס הנערך כל יום בארבע בבוקר שבו רוחצים הנזירים את הפסל, רחיצה הכוללת גם צחצוח שיניים, טקס זה כנראה חשוב מאוד שכן הוא מושך אליו המוני אנשים שלאחר מכן קונים את המים שאיתם נשטף הפסל, לדעתי כדי להגיע לכן לפני שלוקחים את האוטובוס לבאגאן או ליעד אחר. אנחנו הזמנו מונית דרך בית המלון והכל עבר ללא בעיות.
5. טיול יום לאמאראפורה, זגיאנג ואינווה (Amarapura, Sagiang, Inwe)- אלו הם אתרים מחוץ למנדליי בעלי חשיבות דתית כזו או אחרת המושכים אליהם המוני תיירים, במיוחד אמאראפורה שבה יש מנזר גדול מאוד שאליו בהם לצפות התיירים בנזירים אוכלים וההרגשה (כך נאמר לי) היא כמו בגן חיות וכן גשר עץ הטיק (U Bein) הנמתח לאורך 1.2 ק”מ ובסופו אין משהו מעניין. לזגיאנג לא הצלחנו להגיע היות ואת כל הטיול הזה עשינו בפיקאפים ולא במוניות שדרושות מחירים שערורייתים. אפשר גם להגיע באופניים/אופנועים.
6. סיור לאורכה ולרוחבה של מנדליי- לנו היה קצת זמן לשרוף ביום שלפני הנסיעה לבאגאן אז החלטנו להסתובב במנדליי ובעיקר באזורים הסמוכים לנהר האירוודי שם ישנה פעילות לא מעטה במרבית שעות היום. הסיור עצמו לא היה קל מבחינה פיזית- זיהום האוויר מקשה על ההליכה והדרך לא ידידותית אבל גם מהבחינה הנפשית- נקלענו למראות עוני קורעי לב של ילדים ומשפחות עניות החיות בבתים רעועים בעוני מחפיר בשכנות להררי אשפה ולחיות בית כמו חזירים. בסיור שערכנו ראינו את מיאנמר האחרת, זאתי של העולם השלישי שעליה לא מחלחלים רווחי התיירות ולאף אחד לא אכפת.

1. עוד טיולים- במנדליי ובאזור ניתן לעשות עוד טיולים שאפשר למצוא ברחבי האינטרנט, אני ממליץ לוותר ולהמשיך הלאה.

איך עוזבים:

באותה קלות שבה הגענו למנדליי ניתן גם לעזוב, העיר היא מרכז תחבורתי גדול מאוד. אנחנו לבאגאן לקחנו אוטובוס שאותו הזמנו מהמלון. לאחר מכן בשהייה השנייה שלנו טסנו משדה התעופה החדש של מנדליי המרוחק כ-50 ק”מ ממנה.