טיול משפחה לשוויץ, עם דגש על הליכה בטבע

 האגם בחצי הדרך לטיטליס

נוף מפסגת הטיטליס:

יום שלישי: מפלי טרומבלך וקנדרסטג
יום זה התחלנו בביקור במפלי טרובלבך (Trummelbach Falle,http://www.caravan.co.il/Trummelbach_Falle.asp). זהו בהחלט אתר מומלץ. כמויות המים שגועשות במפלים מרשימות ביותר. לדעתי, אם רגליכם במצב סביר, ניתן לוותר כליל על השימוש במעלית, ולעלות ולרדת את כל המסלול בגרם המדרגות החיצוני, ממנו גם נשקף נוף מרהיב של הכפר הסמוך: לאוטרברונן (Lauterbrunnen). אגב, במרכזו של הכפר, בצד ימין של הדרך (עת אתם נוסעים למפלים), במקום בו יש מגרש חניה, צונח מפל מרשים ביותר מגובה נישא. שווה עצירה להתבוננות. הביקור במפלים הוא קצר למדי, כשעה עד שעתיים.
 

 מפלי טרומבלבך

את יתר היום בילינו בטיול לא קצר בקנדרסטג (http://www.myswitzerland.com/en/kandersteg.html, דרומית לספיץ) . עת מגיעים לעיירה חפשו את השילוט לתחנת הרכבל. מתחתנת הרכבל עלינו ברגל בשביל, שחלקו הנכבד למעשה הינו כביש, שמוביל לאגם (השביל מתחיל במגרש החניה של הרכבל, והולך די במקביל לרכבל ולנחל שזורם במקום, מימין לרכבל עת פניכם כלפי העלייה). העלייה תלולה למדי, שכן הפרשי הגובה הם של ארבע מאות מטרים, והמאמץ בהתאם. בדרך רואים נוף יפה של הכפר, והעמק בכלל, וגם מפל יפה.

העלייה לקחה לנו כשעה וחצי של הליכה איטית ומאומצת, עם הפסקות קצרות.

עת מגיעים לאגם שהינו יחסית ארוך וצר מקיפים אותו (את צידו הארוך, הקרוב אליכם) עם כיוון השעון. עת מגיעים פחות או יותר לקצה הרחוק של האגם השביל מתחיל לעלות במצוק שמקיף את האגם, תוך שהוא הולך פחות או יותר במקביל לקו החוף של האגם, אך עולה בגובה. זו עליה די מאומצת, אך פחות מאשר העלייה לאגם. אם אין לכם כוח לעלות את שתיהן, אזי הייתי מציע לשקול לעלות לאגם ברכבל, ואז לצאת לטיול רגלי זה. אנו הגענו לאזור ביום מעונן, ועל כן טיפסנו בשביל רק עד הבקתות שמעל לאגם (ניתן לראותן כבר מהאגם). במישלין ראינו המלצה להמשיך עוד כברת דרך ואז מגיעים למפל יפה (אותו ראינו רק מרחוק), ואחר לעוד אגם קטן. בשלב זה מתאים לסוב אחור, ולחזור על עקבותיכם. בשל העובדה שאנו הגענו לאגם ביום מעונן, גם לא יכולנו ליהנות מפסגות ההרים המושלגות שסביבו, ועדיין זה טיול מומלץ ביותר. האגם, כמובן, יפה מאוד וסביב סביב לו יורדים אליו מפלים גבוהים.
 

 
 

אגם קנדרסטג (בקצה הרחוק מימין המבנים אליהם מגיעים עת מגיעים לאגם)


 

http://www.jungfrau.ch/en/tourism/places-to-visit/first/hiking-trails/walking/Report/showWalkingDetail/first-bachalpsee-faulhorn-bussalp/http://www.myswitzerland.com/en/glacier-gorge.html

יום זה היה אולי היפה ביותר בטיולנו, וגם אחד המאומצים שבהם. השמים היו כחולים ועל כן הפסגות הלבנות בהקו באור השמש (קרם הגנה נגד השמש, חובה!). גם את הגאיות הירוקים, הכפרים הקטנים, והפרות באחו נקל היה לראות באוויר הצלול. כמאה וחמישים מטרים ממרכז הכפר גרינדלוואלד, מתחנת המידע לתיירים, עולה הרכבל לפירסט. זהו רכבל ארוך יחסית שמסלולו עושה מעין ר'. יש לעלות בו עד לתחנה הסופית (יש גם תחנות ביניים). הרכבל נפתח בשעה 0830 וזו השעה בה התייצבנו בו. טיולנו הסתיים בכפר בוּסְאַלְפּ בשעה 1530.

מתחנתו הסופית של הרכבל מוביל שביל ברור ומוסדר היטב לאגם בוּך-אלְפּ-סי (הקטן). העלייה היא של מאתיים מטר בגובה, אשר אינם מתחלקים באופן שווה לאורך המסלול: בתחילה העלייה תלולה יחסית, ואחר השביל שומר על קוגובה. אי אפשר לומר שהעלייה נטולת מאמץ, אולם המאמץ סביר, ולדעתי בהחלט שווה את 'התמורה'. על-יד האגם יש גם שירותים.

 

השביל מתחנת הרכבל לכיוון האגם (למעלה, ברום 600 מ' מעל, תצפית פאלהורן)


 
בוּכְ-אַלְפּ-סי



 

על-יד האגם פונים ימינה (נגד כיוון השעון), עם השביל הברור, ומתחילים בטיפוס די קשה של ארבע מאות מטרים בגובה את תצפית פאלהורן (והמסעדה שבה, שניהם נראים מהתחנה הסופית של הרכבל). אין לי מה לומר: זה בהחלט טיפוס קשה, אך מי שמסוגל לו זוכה גם כאן לתמורה הולמת להשקעה. מהתצפית נגלה נוף לכל עבר, כולל גם למרחוק. למותר לציין שהנוף יפה מאוד. מהתצפית חוזרים כמה מאות מטרים בשביל, ואז פונים ימינה לכיוון הבפר בוסאלפ (שאת השלט המורה אליו ראיתם, מין הסתם, עת הייתם בעלייה). זו ירידה של כאלף ומאה מטרים בגובה. לא מעט. גם בה, כמו בכל יתר המסלול, הנוף מרהיב. בחלקים ניכרים מהירידה ניתן לראות את הפסגה עליה הייתם הולכת וקטנה ככל שאתם מתרחקים ממנה. זה בהחלט נותן תחושת סיפוק על המרחק שגמענו :-).



 

בירידה מפאלהורן לכפר בוסאלפ


 

הירידה נגמרת בשולי הכפר בוסאלפ, שם,ברחבה על-יד מבנה מסעדה עוצר האוטובוס שיוביל אתכם תוך כעשרים דקות חזרה למרכז גרינדלוואלד. עת אנו היינו האוטובוס האחרון יצא בשעה 1715, אולם כדאי לברר זאת בלשכת התיירות. מחיר הנסיעה למבוגר 22 פרנק (כתשעים שקלים).

מכיוון שחזרנו לגרינדלוואלד כבר בשעה 16, ולעומת זאת בסוף אוגוסט מחשיך בשעה 2030, אזי אחה"צ יצאנו לעוד טיול קצר:
 בקצה הדרום מערבי של הישוב שוכן מלון גלטשרשלוכט (ברחוב שזה שמו http://www.booking.com/hotel/ch/gletscherschlucht.he.html?aid=329424;label=gletscherschlucht-Xsu39IsAcPlkm0rMGLU6dQS4479978858:pl:ta:p1:p2:ac:ap1t1:neg;ws=). כדי להגיע למלון: בכביש הראשי של גרינדלוואלד (עת פניכם לכיוון מרכז הכפר) פנו ימינה ע"י תחנת הדלק של חברת של. עברו בסמוך לתחנת הרכבת שבתחתית הישוב, ובסוף הרחוב, ב- T פנו ימינה. שימו לב לשלט למלון. אחרי עוד כמה עשרות מטרים פנו שמאלה, והמשיכו ישר עד קצה הדרך. על-יד המלון ניתן גם לבקר בקניון דומה לקניון ארה, אך ככל הנראה פחות מרשים. אם לא ביקרתם בקניון ארה אזי לדעתי שווה לנסות.

אנו ערכנו במקום טיול קצר של פחות משעה: מימין למלון מתחיל שביל שמטפס ביער 'אירופי קלאסי' (כזה של 'כיפה אדומה' וכולי). בשביל יש שילוט לכיוון מסעדה בשם Marmorbruch (אליה ניתן להגיע גם בכביש שיוצא משמאל למלון.http://www.tripadvisor.com/Travel-g188080-c126506/Grindelwald:Switzerland:Marmorbruch.html). השביל מביא אתכם אל מעל לקניון המרשים (צר עם קירות גבוהים ונחל ששוצף בתוכו) שהזכרתי בפסקה הקודמת, לתצפית יפה עליו, משם ממשיך למסעדה, ויורד דרך הכביש חזרה למלון. בהחלט מסלול 'שווה (לכל נפש)'.

 יום חמישי: נסיעה לבלונאי (Blonay) שממזרח לאגם ג'נבה, וטיול קצר בדרך
ביום זה עברנו לאזור השני של טיולנו: אזור אגם ג'נבה. את רוב היום בילינו בנסיעה, אך עצרנו לטיול טבע של כשעתיים. מספיץ המשכנו לכיוון Saanen, ומשם ל- Rougemont. ברוז'מונ, ממש מימין לכנסיה יוצא כביש צר ביותר (כזה שמספיק למכונית אחת בלבד, ורק מידי כמה מאות מטרים יש בו התרחבות כדי שאם באות שתי מכוניות זו מול זו, אזי אחת תוכל לפנות מקום לשנייה). הכביש מוביל ל- Gerignoz. בכפר זה נוסעים עד רחבה, ממש לפני המנהרה, ובה שלטי יצאה לטיול.

 זה התיאור הטוב ביותר שמצאתי ברשת של המסלול:
http://www.geolives.com/detail.php?PHPSESSID=b12b11944d277089ea61582d7aa14033&trailid=119576

 הולכים עם השלט לאורך הכביש שפונה שמאלה מהרחבה (בעליה מסוימת), ואחרי 5 ד' (אחרי כמה בתים לאורך הכביש) השביל מוריד אתכם ימינה לנחל (למפל: Cascade du Ramacle). הנחל חביב, והמפל לא מרשים. ממשיכים לאורך הנחל עד לגשר מתכת בסגנון נחל נשרשבכרמל (Pont Turrian) . כאן אפשר לעשות אחורה פנה ולחזור לאוטו, או לסגור מעגל דרך הישוב Chateaux- d'Ox, על הכביש הראשי.

יום שישי: סכר אמוסון (Emosson)
גם יום זה היה אחד מפסגת הטיול שלנו: הן מבחינת הפסגות בהן צפינו (המון בלאן), הן מבחינת המאמץ, והן מבחינת הנופים בכללותם. גם בו הטיול היה מאומץ מאוד, ונמשך כחמש שעות. לא הייתי יוצא למסלול זה עם ילד קופצני או לא אחראי, שכן למרות שלא הייתי מגדיר אותו כמסלול מפחיד או מסוכן, יש בו מקומות בהם אם אתה יורד מהשביל, ומועד במדרון, לא ברור היכן תעצור ובאיזה מצב צבירה... בכמה מקומות במסלול השוויצרים המסודרים התקינה מדרגות מתכת, מעקות, או כבלי מתכת לנוחות המטיילים. אני מציין גם זאת כדי לומר שזה מסלול שכרוך במאמץ. אגב, כמדומני שלאורך השביל חוצים את הגבול לצרפת, כך שאם תרצו תוכלו לראות בעצמכם גם משיגי גבול :-).

מ- Montreux, שעל שפתו המזרחית של אגם ג'נבה נוסעים דרומה לכיוון Martigny, ומשם מערבה ל- Trient. ממשיכים עם הכביש הראשי עד פניה ימינה ממנו לכיוון הישוב Finhaut ואגם אמוסון. נוסעים לכיוון אמוסון. הדרך ברובה צרה ומפותלת, אורכה כעשרה עד חמישה-עשר קילומטרים, וכמעט ואין בה שלטים, מה שעלול להיות קצת מפחיד, שמא אינכם בדרך הנכונה. בסוף הכביש מגיעים למגרש חניה. (משך הנסיעה כשאה וחצי.)

יורדים לסכר, והולכים לאורכו. בקצהו הרחוק, במקום בו נגמר הסכר וממשיך הכביש (שעובר על-גבי הסכר) ניצב גשר מתכת שנראה די זמני. עולים בגשר אשר מביא אתכם אל משמאל לכביש, ולמפלס גבוה יותר. הולכים כמה עשרות מטרים עם השביל עד שלט המאפשר לכם לבחור בן כמה מסלולים חלופיים: האחד הולך לאזור בו מצויים עקבות רבים של דינוזאורים, ושני האחרים הולכים בכיוונים מנוגדים ל: Refuge de la Loriaz(http://loriaz.com/accueil_en.html), כלומר ניתן לעשות עם צרוף שלהם מסלול מעגלי. אנו הלכנו בשמאלי מבין השניים (הקצר יותר) שאורכו בשלט 1:45 שעות (של הליכה נטו), ושלקח לנו שעתיים וחצי מאומצות ברוטו (כולל עצירות למנוחה). הלכנו, ואז שבנו על עקבינו. (למיטב זכרוני, המסלול הנגדי מתואר ככזה באורך ארבע שעות [של הליכה נטו]).

השביל מציג נוף מרהיב, של הסכר, העמק מתחת עם הכפרים הקטנים שבו, (בחלקו האחרון) פסגת המון-בלאן הצחה כשלגיה, וכמובן הטבע הסובב. בתקופה בה אנו היינו במקום (סוף אוגוסט) שיחי האוכמניות היו עתירי פרי בשל, ובתנו חזרה מהדרך כשכל פיה כחול. יש להודות על האמת שבתחילה קצת קשה להבחין בפרי השחור הקטן בין עלי השיח הכהים, אולם אחרי שלומדים לזהותו רואים שהוא שם. למעשה, האוכמניות הם אולי השיח הנפוץ ביותר בשטח. בבקתות יש מסעדה, ועל כן גם שירותים ומים זורמים.


 

 הנוף בדרך לבקתות לוריאז


שם
 

יום שביעי: מסלול Sentier Gourmands בישוב Les Paccots
 תיאור בסיסי של המסלול מצוי ב: http://www.les-paccots.ch/en/SummerActivities/gourmet-paths/panorama-gourmet-path.html
הישוב Les Paccots מצוי בסמוך לישוב Chatel-St-Denis, או באופן כללי יותר: קרוב ל- Montreux.

מסלול הטיול, בניגוד לשני מסלולים אחרים שתיארתי קודם, אינו כרוך במאמץ רב בשל העליות הרבות בו, שכן במסלול זה העליות יחסית מתונות; הקושי בו כרוך באורכו: הוא מסלול לא קצר, שלקח לנו כשש שעות הליכה, עם הפסקות די קצרות. בניגוד למסלולים האחרים: במסלול זה לא נשקפות פסגות לבנות, אלא 'רק', 'סתם' פסגות ירוקות ויפות. גם הוא מסלול ציורי, ירוק, יפה ומומלץ. המסלול נקרא Sentier Gourmands, ושלטי העץ עם הנקודה הכחולה לאורך המסלול (עת הם קיימים), נושאים שם זה. המסלול מתחיל בקצה 'הרחוק' של הישוב Les Paccots (עת אתם באים מכיוון מונטרו), במסעדה שנקראת Rosalys. לאורך הכביש הראשי, מצד ימין של הדרך, יש שלט עץ לא קטן המפנה למסעדה, המצויה ברחוב קטן העולה ימינה מהרחוב הראשי (הרחוב נקרא: Rte de Rosalys). בצד שמאל של הכביש יש באותו מקום מגרש חניה, וניתן לחנות בו. טפסו ברחוב העולה למסעדה. כעבור 50 מטר לערך תגיעו למסעדה. על-ידה מתחיל, וגם נגמר המסלול. שימו לב לשלט העץ המפנה אתכם ימינה, ואחרי עוד כעשרים מטרים שוב ימינה, לתוך היער. הולכים ביער מרחק של כמה מאות מטרים, ואז השביל יוצא לכביש. בכביש פונים שמאלה, וממשיכים כמאתיים מטרים עד מקום בו כביש קטן עולה ימינה מהכביש בו הגעתם. במקום זה עליכם לפנות שמאלה מהכביש. השילוט שם לא כ"כ טוב, אולם אם תכנסו אל בין העצים, לגבול שלהם עם השטח הפתוח, תמצאו את השלט. לפני שממשיכים עם השביל כדאי לסטות מהשביל המרכזי ימינה, עם הכביש הקטן אשר אחרי כמאה מטרים מביא אתכם לאגם קטן חמוד Lac des Joncs, ולצדו למסעדה. מהאגם+המסעדה חזרו לכביש הראשי וחצו אותו. אגב, עת אתם על-יד האגם תוכלו לראות חלקים לא מבוטלים מהמשך השביל, כולל, במרחק את המסעדה אליה תגיעו עוד כמה שעות. אחרי שחציתם את הכביש (או סתם פניתם שמאלה, אם בחרתם שלא לגשת לאגם הקטן) השביל עובר קטע קצר מאוד בין עצים, ואז יוצא לשטח פתוח. הוא מתחבר לדרך לרכב, ועובר על-יד מבנה חווה. מעט אחרי מבנה החווה השביל שובר ימינה (ולמטה), ונכנס לבין עצים. הוא ממשיך ועובר על-יד רפת, בתוך יער דליל יותר ופחות, והולך ומטפס. בחלקים רבים הסימון בו דליל למדי, וזה עלול להיות קצת מפחיד, אולם תוואי השביל ברור ביותר. (לכל הפחות שלטים עם מעוין צהוב יש בו בתדירות פחות נמוכה משלטי העץ עם שם המסלול). בית החווה אותו עוברים אחרי הירידה מהכביש, והנוף אחרי טיפוס לא מבוטל תגיעו לסככה, ובה שולחן פיקניק מסיבי מעץ, ממנו גם נשקף נוף. זהו שיא הגובה של המסלול (פחות או יותר). מכאן השביל יורד לעוד בית חווה, ואז מתחת לכבלי מתח גבוה פונה שמאלה. כאן עוד יש שלט או שניים, אולם מכאן, למרבה הצער, השילוט די נעלם לפרק זמן. לכל הפחות מולכם אתם כבר יכולים לראות את מבנה המסעדה Buvette La Saletta אליו פניכם מועדות. השביל עצמו די ברור (הוא עובר בסמוך לפרות רבות, וכמה מבנים רעועים). בשלב מסוים הוא מתמזג עם הכביש, ועולה איתו למסעדה. שם בשביל מהמסעדה השביל ממשיך לאורך הכביש למסעדה שנייה, המצויה במרחק של כקילומטר מהראשונה, וקרויהBuvette Le Vuipay. גם אותה ניתן לראות כבר עת מתקרבים אליה. משמאל למסעדה זאת (עת פניכם אליה), שבים השלטים לתפקד כראוי, והשביל פונה במורד, לדרך עפר טובה, ומתחיל לרדת חזרה אל הכפר. בהתחלה הוא בשטח פתוח, אח"כ בתוך יער, בשלב מסוים הוא עולה על הכביש, ואחר יורד ממנו, ועולה עליו שוב. בנקודה כלשהי הוא עובר בסמוך למפל (אליו ניתן לסטות מהשביל), ולבסוף הוא סוגר מעגל, על-יד המסעדה ממנה התחלתם את הדרך. כאמור, עיקר הקושי במסלול הוא אורכו, העליות והירידות בו פחות תלולות מאשר במסלולים אחרים. גם הוא מציע נופים יפים, פסגות, גאיות, אחו, פרות, יערות. מנקודות מסוימות בו ניתן להבחין אף באגם ג'נבה מבעד לאובך.

 

שתי תמונות ממקומות לאורך המסלול: Sentier Gourmands

 לסיום:

מקום אחר -; "הירקון זורם, ונשפך לים..."